"הנתיב הזוהר " אריה סתיו נגד כל השמאל

לאחר 123  גליונות של כתב העת הימני הוותיק "נתיב"  שהתקיים במשך עשרים וחצי שנים  ,תרגום יצירות ספרות קלאסיות רבות כולל מיזם עצום מימדים ( יש יאמרו "מגאלומאני ")  בן שבעה כרכים של תרגום שירת העולם ,במשקל 12 וחצי קילו ,ותרגום מקיף של שירת הניבלונגים הגרמנית אפוס גרמני מימי הביניים שבו הוא רואה מורה הדרך לרוח הגרמנית ונטייתה לאבדון ,אריה סתיו פותח בחשבון נפש ולא שוכח לתקוף את התקשורת השמאלנית שבה הוא רואה מורת דרך מקבילה לאבדון מדינת ישראל .

"גם אם תכתוש את השמאלן במכתש לא תוכל להוציא את השמאלנות ממנו".
אריה סתיו

אריה סתיו העורך של כתב העת "נתיב" המחשיב את עצמו ככתב-העט היחיד בישראל לענייני מדיניות ואסטרטגיה פרסם בימים אלו תרגום  מלא  של האפוס מימי הביניים "  שירת הניבלונגים " מלווה באיורים רבים וצילומים רבים מכל גילגוליו השונים של האפוס בכל תחומי המדיה ( פרט  משום מה לגירסאות הקומיקס) ,ובהקדמות ונספחים למדניים רבים.

"שירת הניבלונגים" הוא אפוס אולטרה לוחמני על מאבק בין הגיבור הגרמני המושלם זיגפירד ורוצחו האגן והנקמה האכזרית של אלמנתו קרימאילדה שמביאה להשמדת עם שלם עם הבורגונדים מאבותיהם של הגרמנים , אי אז בראשית ימי הביניים במאה החמישית לספירה . .
אפוס זה נחשב ליצירה המכוננת של התרבות והרוח הגרמנית והוא גם אחת היצירות הבודדות ששרדו מראשית ימי הביניים שעוסקות בהיסטוריה הגרמנית .

באופן בלתי מוסבר עדיין סיפור העלילה שימש באופן אולי חסר תקדים כבסיס ליצירות קדומות מפורסמות מנורבגיה ואיסלנד שמקום התרחשותן הוא בגרמניה  איזור שמבחינת המחברים הסקנדינביים והאיסלנדיים היה חייב להיות איזור מרוחק ולא מוכר  . ניתן להשוות זאת , אם נירצה , לאפוס אמריקני שמקום התרחשותו הוא בארץ ישראל של ימי קדם..

לאחר חיבורו בימי הביניים האפוס הגרמני נשכח לחלוטין במשך מאות שנים. הוא התגלה שוב רק באמצע המאה ה-18 . האפוס זכה לפירסום מחודש הודות למלקטי האגדות וחוקרי המיתוסים הגרמניים האחים גרים "שהכריזו" עליו כאפוס הגרמני הלאומי וכמבטא את "התגלמות הרוח הגרמנית ", למרות ( ואולי דווקא בגלל …) שהדמויות שתוארו בו ואורח חייהם היו שונים עד כמה שרק אפשר מהבורגנים הגרמנים ומאורח החיים הגרמני הקרתני שאותם היכירו האחים היטב.

האפוס זכה לעיבוד אופראי נערץ באורך 15 שעות של ריכרד וגנר ולעיבוד קולנועי מפורסם של פריץ לנג במאי ממוצא יהודי שדווקא שם דגש על מרכיבים אנטישמיים שונים באפוס שאותם הוסיפה כנראה אישתו הנאצית התסריטאית תאה וון הרבו . כתוצאה ממקורות ההשפעה הללו האפוס היה היצירה המשפיעה ביותר על אדולף היטלר ועל הנאצים שניסו ליישם הלכה למעשה את ערכי ועלילת האפוס הזה . . ובשנים האחרונות של מלחמת העולם השנייה האמינו מנהיגיהם ,היטלר גבלס וגרינג כי הם מיישמים הלכה למעשה את "רוח הניבלונגים " של הליכה בעיניים פקוחות לחורבן ולתהילה.

זהו אינו התרגום הראשון מסוג זה של סתיו.

בעבר כבר תרגם סתיו אפוס אולטרה לוחמני נוסף מימי הביניים ,את " שירת רולן"– עוד אפוס מכונן אולטרה לוחמני מימי הביניים אם כי צרפתי דווקא. כן תרגם את הסונטות של שקספיר בעוד כרך ענק.

לאחרונה פירסם סתיו  גם שבעה  כרכים ענקיים של תרגומי שירים משפות ותקופות שונות קובץ שכלל  1,200 יצירות של מעל 200 משוררים בעשר שפות שונות  בלמעלה מ-3500 עמודים סך הכל , האמור להוות חתך מייצג של השירה העולמית, מיוון העתיקה ועד ימינו.

מקורביו של סתיו  התלוננו בבמות שונות על כך שקובץ ענק זה,אחד מהפרויקטים השיריים הגדולים ביותר  ( ויש הטוענים המגאלומניים ביותר ) בתולדות הספרות ההעברית מבחינת כמות הנייר העצומה , לא זכה לכל תשומת לב תקשורתית. הכל אשמתה של המאפיה הספרותית השמאלנית כמובן.
אבל לאחרונה הקובץ הענק זכה לבסוף תשומת לב : לביקורת ארסית וקטלנית במיוחד של ד"ר עמינדב דיקמן  ראש המחלקה לתרגום באונ' ירושלים.זה קטל את התירגום מכל בחינה אפשרית ולבסוף כתב :

אני מתבונן במגדל הקטן של שבעת הכרכים האלה המתנוססים על שולחני, והמרקסיסט שהיה בי קם לתחייה מקבר ימות-עלומי ומקשה, כדרכו, קושיה מטריאליסטית דיאלקטית למשעי: לאלו חובבי-שירה פרולטריים נועדו שבעת הכרכים המפוארים האלה, שמחירם אלף שקלי כסף? לסטודנטים, לתלמידים? לכל חובב שירה?
אריה סתיו היה מן הסתם האחרון להיות מופתע מהביקורת הקטלנית .זה בדיוק מה שהוא ציפה ממאפיה השמאלנית השולטת בביקורת הספרות שסוף סוף חשפה את פניה. והוא בהחלט מעדיף את ההתקפה החזיתית על ההתעלמות האדישה.
סתיו לא מסתפק בכל זה. בקרוב יצא לאור תרגום מקיף של שירי המלך ארתור מימי הביניים. ולאחר מכן יתורגמו יצירות כמו "ביאוולף" והקומדיה האלוהית " של דנטה .והיד עוד נטויה .

ולרגל פירסום תרגומו המונומנטאלי של הניבולנגים ולרגל יציאת הגליון מספר ה-110 של נתיב יצאנו לראיין אותו כדי להבין איך התרגום של אפוסים לוחמניים מימי הביניים משתלב באג'נדה התרבותית שלו , ומה יש לו לאמר על ה"מאפיה" הספרותית-תקשורתית בישראל ואיזו השפעה יש ל"נתיב " אם בכלל על סצינת התרבות והפוליטיקה בישראל . .. .

משורר וחוקר בליסטי

סתיו : בעבר בשנות השבעים כתבתי ותירגמתי מופע בשם "אהבה וג'ז" עם גדעון שמר שהצליח מאוד ונסעתי לשוויץ בכספי הרווחים . וזה היה על אהבה אירוטית .אבל מאז התחלתי לעסוק בעניינים שונים מאוד.

אבל מאז  בשינוי כיוון מדהים  סתיוהפך לעורך של כתב העת"נתיב" שהוא הסמן האינטלקטואלי המרכזי (ולמעשה  הכמעט היחיד ביחד עם כתב העת  "תכלת " של מרכז שלם  ) של הימין בישראל.

מכון אריאל ללימודי איסטרטגיה " שהקים המשורר בעצמו ,פירסם ספרים של מחקר אסטרטגי,  מחקרים  על טילים בליסטיים  וביצועיות של "טיל החץ" ,מחקר מקיף על הקריקטורות האנטישמיות בעולם הערבי.הוא מצידו ידוע בהתקפות הארסיות שלו על אנשי השמאל וגם אנשי הימין שאינם לטעמו שאותם הוא מקשר לרוב לאנטישמיות .

א.א. : מר סתיו מה העניין שלך האדם שעוסק במחקרים אסטרטגיים ובניתוחים פוליטיים בכל האפוסים הקדומים האלו במימי הביניים כמו "שירת רולן" " באובולף, שירי המלך ארתור ,ו"הניבלונגים " ?
סתיו : נכון כל אלו הם אפוסים של ימי הביניים. האיליאדה והאודיסאה של הומרוס לא היו ידועים אז. אבל בפרק הזמן הזה נוצרה התרבות המערבית המודרנית וכאן יש עניין העצום בגלל שכאן ראשית התרבות
אגב . בשירת הניבלונגים אין כל איזכור לגבי יצירת רולן או יצירות אחרות . המחבר של היצירה כאילו יצר תרבות שלמה יש מאין. זה נכון לגבי כל אחד מהאפוסים הגדולים האלו כמו ארתור ובאובולף כל אחד מהם כאילו יוצר תרבות שלמה שלא באמת הייתה קיימת קודם לכן כפי שעשה הומרוס בימי קדם .וזה הניסיון שלי לתרגם לעברית את היצירות המכוננות האלו .

בעוד זמן קצר יצאו לאור שני הכרכים על המלך ארתור. שהם למעשה אפוס אנגלי מכונן. אנחנו מדברים כאן על יצירות שונות שמכסות פרק זמן של 500 שנה מג'פרי ממונמאות שיצר את הסיפור הזע על המלך ארתור של הרומנסות הצרפתיות והאנגליות ועד לתומס מלורי במאה ה15. אני מתרגם חלקים מכל היצירות להוציא אחת שאני מתרגם בשלמותה "סר גוין והאביר הירוק".
הברך השני עוסק ונותן תרגומים בביטוי הויקטוריאני של המלך ארתור ושיאו בפואמות של המשורר טניסון.

אם אתה רוצה להבין באמת את הספרות האנגלית ואת התרבות האנגלית אתה חייב להבין את הספור הארתוריאני שעומד מאחוריה.

א.א. ומה מעניין אותך בשירת הניבלונגים הגרמנית ?
סתיו : הניבלונגים היא בעיה מרתקת. זה אפוס שהוא אתוס לאומי בניגוד לכל שאר היצירות האפיות המוכרות לנו. הנציגים של הרוח הגרמנית המופיעים בה האגן וקרימהילדה הם האחראיים לכל האסונות ומעשי הטבח והטירוף ולמותו של הגיבור הטוב זיגפירד ולנקמה הרצחנית עליו הם בניגוד לכל גיבורי האפוסים האחרים הקיימים שתמיד בוחרים בטוב. למשל האציל גנלון בשירת רולנד בוחר ברע ומשלם על כך ביוקר .
גם האגן וקרימאילדה בשירת הניבלונגים בוחרים ברע. אבל זה לא היה דבר רע כלל בעיני הקורא הגרמני הנאצי.  האגן הרוצח הסידרתי זהה בפניו בתמונה שאני מביא בספר לאל הגרמני הראשי ווטן .
בכל פעם שגרמניה היגיעה להגמוניה זה הביא לאסון . ובתקופה הנאצית הניבולנגים היגיע ביטוי קיצוני . הם רצחו אז מליונים ללא רציונאל רק מתוך תאוות דם לשמה שזה הביטוי המרכזי של שירת הניבולנגים . מי שקורא את הניבולנגים יכול להבין את הגרמנים. אם אתה רוצה להבין את התרבות הגרמנית ואת דרך המחשבה הגרמנית עליך לקרוא דבר ראשון את "שירת הניבלונגים ".
בספר חושף סתיו עובדה מעניינת: בגירסה הקולנועית המפורסמת והאנטישמית של הבמאי פריץ לאנג של הניבולנגים משנות העשרים שהשפיעה עמוקות על הנאצים קרימאילדה הגיבורה הגרמניה היא העתק של דמותה של חנה רובינה מהצגת "הדיבוק " שהוצגה אז בגרמניה והשפיעה עמוקות על לאנג.
סתיו : .נכון הוא שקרימאילדה בסרט של פריץ לאנג יכולה להחליף את חנה רובינה אותן צמות אותו מבט מזרה אימה . הוא כותב בזכרונותיו שהושפע מרובינה והן אכן זהות לולא הבדל בסיסי האחד צבע השיער קרימהילדה בלונדינית .וחנה רובינה שחורת שיער.

חוקר הקריקטורות הערביות

 

אולי הספר המעניין ביותר שפרסם סתיו עד כה  שלום :הקריקטורה הערבית -עיונים דימוי היהודי בקריקטורה ( 1996)  שעסק בקריקטורות על ישראל והיהודים בעולם הערבי.ספר מדהים ממש שפוקח את העיניים לגבי עוצמת השנאה המטורפת הקיימת אצל הערבים אל היהודים המתבטאת בקריקטורות שלהם .
סתיו: הקריקטורה היא דרך יוצאת מהכלל להעביר מסרים לקהל הערבי הרחב ש45 אחוז ממנו הם אנאלפביתים . אחת מדרכי הביטוי עזות ההבעה ביותר בעולם הערבי, ובייחוד בעיתונות הכתובה, היא הקריקטורה. המשטרים במדינות ערב הם רובם ככולם משטרים טוטליטריים, ואין לראות את העיתונות היוצאת לאור בהם כעיתונות חופשית במובן המקובל במערב. דווקא משום שזו עיתונות מגויסת, המשמשת שופר גלוי לשלטון ונמנעת בדרך כלל מלבקר אותו כשהיא פונה כלפי פנים, הרי כשהיא פונה כלפי חוץ היא מבטאת נאמנה את הליכי-הרוח הרווחים בכת השלטת וברחוב הערבי כאחד. אין כמו הקריקטורות המתפרסמות בה כדי לעמוד על דעות, תפיסות, אמונות, מיתוסים ודעת-קהל אצל הערבים .
ותבין הקריקטורה הערבית היא העתק מודע של הקריקטורה הנאצית. בהבדל אחד : היא הרבה יותר פרימיטיבית מהקריקטורות הנאציות הרגילות ומקבילות רק לאלו שהופיעו בכתב "שטירמר" של  יוליוס שטרייכר שגם הנאצים עצמם בזו לו כנחות . רק שהן רובן ככולן פחות מוצלחות אפילו מהקריקטורות של שטירמר. 

 הקריקטורות הנאציות הן הרבה יותר טובות מבחינה אמנותית ,ולמעשה ההבדל בינם ובין הקריקטורות הערביות  הוא כמו ההבדל בין רמברנדט וחקיינים עלובים.

אצל הנאצים הקריקטורות לא מציגות את מה שהגרמני מתכוון לעשות ליהודים הן רק מראות מה שהיהודים עושים כביכול לגרמנים.ונותנים לקורא להסיק את המסקנות מה צריך לעשות כתוצאה בעצמו. .בקריקטורות הערביות לעומת זאת יותר מ-50% מראות מה הערבים רוצים לעשות ליהודים.לשחוט אותם ולהשמיד אותם . ואת זה לא ראית בקריקטורה נאצית . הרי הגרמנים שהיו בני תרבות לא היו מקבלים דבר כזה .
למעשה אלו אינן קריקטורות כלל .קריקטורה הרי שואפת לתקן את המצב הפוליטי האנושי . בקריקטורות הערביות לעומת זאת היהודי נהפך ללא אדם כדי שרציחתו תהיה צו מוסרי עבור המושפעים מהקריקטורה.

א.א. הקריקטורות האנטישמיות בעולם הערבי עדיין נמשכות ?
סתיו : בוודאי שנמשכות .נהפוך הוא הן רק מתחזקות . הייתה במצרים למשל התפרצות של קריקטורות אנטישמיות במיוחד דווקא לאחר הסכמי השלום מאחר שאלו הונאות אסטרטגיות ומטרתן לרמוז לקהל הרחב מה המשטר חושב באמת על היהודים ומה יעשה איתם בסופו של דבר.

א.א. לאיזה תגובות הספר זכה?
סתיו : הוא זכה לתגובה טובה באנגלית דווקא.פנו אלי אפילו בכמה מכתבים מנסיכויות המזרח וביקשו מימני לצטט קטע המבוא על הקריקטורה הערבית והעתקתה מהנאצית משום שהערבי במדינות העולם מעולם לא ראה יהודי עם כפותות וכו' היהודי המזרחי מעולם לא התלבש ככה.

הנתיב הזוהר .

א.א. :מה המטרה של "נתיב"?
סתיו : אני הקמתי את "נתיב" כדי לגבש קבוצת אינטלקטואלית שתשמור ערכים של לאומיות יהודית כי ראיתי לאן הדברים הולכים בגלל טירופו האובדני של השמאל ,אל חורבן המדינה והעם היהודי . אני עורך כתב עת "המבקש להתמודד עם הסוגיות הקיומיות של ישראל והעם היהודי" "ככתוב בהצהרת הכוונות התמימה של "נתיב". ההתמודדות משתרעת על פני עמודים צפופי אותיות חמשת אלפים מילים למאמר .ואם יש צורך גם יותר .אני מחייב גם הערות ומראי מקומות הבאים להבטיח שהכותב לא בדה את טיעוניו ממוחו הקודח. אנחנו רוצים להיות בסיס חשיבה  נטול אינטרסים פוליטיים על עתידה של מדינת ישראל .
כיוון שכך אני מוצף במכתבים ובטלפונים הטוענים כנגד כובד המאמרים ואורכם .הכל מציעים לי לעבור למתכונת של שבועון שהיה ענייני קצר ,מאוייר ,המעביר את המסר בתכלית הקיצור לעם בציון".
האמת היא שיש התדרדרות ברורה ברמת הכתיבה לאורך השנים גם כתוצאה מהירידה בתרבות הישראלית . בשנים הראשונות כתבו ב"נתיב" אנשים יוצאים מהכלל,רחבי אופקים מאין כמוהם יוסף נדבה ישראל אלדד . אבל מאז רובם נפטרו וכעת לצערי יש ירידה ברמה האינטלקטואלית של "נתיב" כתוצאה .פשוט לא קמו מחליפים אינטלקטואליים אותה הרמה. כדאי לזכור שביאליק וטשרניחובסקי ולאה גולדברג לא היו ישראלים הם הביאו עימם את תרבות המערב הם היו יהודי גלות שחיו בישראל .הם הביאו לכאן את התרבות האירופאית .היהודים היו חלק מהאליטה האינטלקטואלית של תרבות המערב שבה לקחו היהודים חלק מרכזי ביותר . אם נציין שמתוך שלושת המשוררים החשובים ביותר של פולין במחצית הראשונה של המאה ה-20 שניים היו יהודים, וכך גם ברוסיה ובמדינות נוספות. והנה, המטען האדיר הזה של אתוס תרבותי ואתוס יהודי התמוטט לגמרי במדינת היהודים. ברגע שהם עלו ארצה הם השליכו את התרבות הזאת מעבר לגום .הקשר עם התרבות המערבית הלך ופחת והיום הוא בשפל המדרגה. . היהודי שהיגיע ארצה השליך את יהדותו והתרבות המערבית ונשארה רק הלבנטיניות . והיום יש בישראלים משהו מאוד לא תרבותי .. היום אין לנו אינטלקטואלים בולטים כמו שהיו לנו פעם כמו יעקב טלמון והוגו ברגמן . ישראל היא למעשה מדינה לבנטינית קטנה, שחיה במסווה של תת-תרבות אמריקנית. ואז אתה שואל את עצמך בשביל מה בעצם היה כל הסיפור של הציונות.החילוניות השמאלנית שתפשה את השלטון התנערה לגמרי מן היהדות השורשית ומהאתוס האדיר של היהדות ולא השאירה אחריה כלום. לכן בארץ הזו יכולים גרפומנים מובהקים להצליח. כי אין קנה מידה לאיכות.כל התרבות הישראלית מתדרדרת לתרבות מזרחית לבנטינית נחותה.
א.א. :אתה מכיר לעומק את התרבות המזרחית שאתה כל כך בז לה?
סתיו : אני לא מכיר את התרבות המזרחית . אני לא חונכתי בה ..אני עצמי יליד אוקראינה.
ותרבותי היא אירופית .

א.א. איך היית מגדיר את "נתיב " לאור אריכות הימים שלו ?כהצלחה ?
. סתיו : "נתיב" הוא כישלון נחרץ.גם בגלל ההתעלמות המוחלטת של התקשרת השמאלנית כולה.
לא הייתה ביקורת אחת ויחידה על נתיב בעיתון עברי מאז 1987. רק אזכורים אגביים וכך זה נשאר אחרי 19 שנה, יותר  מ-100 גליונות ויותר מ1300 מאמרים. ומה שחמור הרבה יותר אנחנו לא מצליחים להגיע אל הצבור הרחב . רובו המוחלט לא יודע כלל על קיומינו . אנחנו אחד הסודות השמורים של המדינה.
וגם אלו שמפליגים במחמאות על כתב העת כאשר אני מבקש מהם להרחיב את הדיבור על הכתוב עצמו מסתבר לי עד מהרה שהאיש לא קרא דבר ,לכל היותר עלעל ,אך כיוון שהתרשם מרשימת המחברים ותואריהם ,טיב הנייר ואיכות הדפוס הניח שלא יחטיא את המטרה אם יפליג בתשבחות .
א.א. אתה רוצה לאמר שאין מי שקורא את כתב העת הזה שנמצא כעת בגיליון ה-110 שלו ?
סתיו : ובכן אין כוונתי לומר שאין איש שקורא את נתיב להפך. יש מי שקורא מאמרים נבחרים מתוכו מא' ועד ת' בעיון ובתשומת לב. והכוונה לכותבי המאמרים עצמם .נוסף עליהם קוראים את נתיב המגיה ,העורך הלשוני עורך המשנה ואני . אלא שקריאה זאת היא בעיקר קריאה מקצועית שנועדה לברר אם מקף מחבר לא נתחלף במקרה במקף מפריד וכיוצא באלה סוגיות הרות עולם.
על מה ולמה משלמים המנויים את דמי המנוי השנתי שלהם נפלא מבינתי . אבל נכון שהמצב בשאר כתבי העת משני צדדי המתרס הפוליטי ובתווך אינו טוב יותר .
א.א. :הצלחתם לפחות במטרה המוצהרת שלכם להשפיע על הפוליטיקאים?
סתיו :נכשלנו גם בזה. כמובן שאין שום קשר בין "נתיב" ובין הפוליטיקאי הממוצע. גם שרון וגם ארנס וגם שמיר היו חברי מערכת אבל זה לא השפיע עליהם וככל הנראה ההפך הוא הנכון . היו לנו איתם הרבה פגישות וישיבות, אבל הביצועים של כולם כראשי ממשלות היו ההיפך הגמור ממה שביקשו להנחיל ב'נתיב' ומה שאנחנו שאפנו . וכמובן אי אפשר היה להשפיע על פוליטיקאי השמאל .

כאן כדאי לציין שכמה מההתקפות הארסיות והאכזריות ביותר על שרון לאחר שהחל ליישם את תוכנית ההתנתקות שלו הופיעו על דפי "נתיב " שם היה חבר מערכת לשעבר,וכמה מהן פרי עטו של סתיו לשעבר עמיתו של שרון.

בגליון 100 של "נתיב" העלה סתיו שאלה זהה שהוצגה כבסיס לדיון ביפני אנשים שונים, ביניהם ד"ר דניאל שליט, אליקים העצני, פרופ' הלל ויס ועוד רבים שהתבקשו לענות עליה במאמרים . רק סתיו לא ענה על השאלה הזאת במגזין שלו .

א.א. אם היית נוסע מכונת זמן לימי ישו והיית יודע מה הולך לקרות כתוצאה בימי היהודים האם היית נשאר יהודי?
סתיו : האפוס היהודי והניסיון ההיסטורי היהודי הוא כל כך מרגש שאתה לא יכול לעזוב אותו. אני הייתי נשאר יהודי אבל אני לא הייתי יודע אם הייתי מטיל זאת על ילדי . יש לי ילדים שיוצאים עכשיו לעצמאות אבל כשאני רואה ויודע את המחיר הנורא הצפוי ליהודים אני לא בטוח לגבי ילדי . אני מאוד פסימי . לגבי היהודים .אבל העם היהודי הועמד מאז ותמיד בין הבחירה ברע בין הגרוע ליותר .
אין קביעה היסטוריוסופית נחרצת וקולעת יותר למצבו של העם היהודי מן הפסוק בהגדה של פסח הקובע "כי בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו " .חלקו השני של הפסוק "ואתה מצילנו מידם "הוא למרבה הצער רק משאלה נוגעת ללב של חז"ל שביקשו לשמח את לב המסובים בלילה הזה.

וכך זה נשאר השואה אינה חריג נורא ברצף הקיום היהודי .אלא נורמה :בסך הכל עוד פוגרום ,הגם שבכלים משוכללים ובתכנון מדוקדק . כאז כן עתה היהודי נאלץ לשרוד בכוח רצונו ,ובנכונותו להתמודד עםה גורל כנגד כל הסיכויים .הוא נאבק בעולם כולו .וכאז כן עתה הוא נאבק עם יד אחת קשורה לו מאחור .נאמן עד כלות לפירוש היהיר של שמו "ישראל .גיבור תמיד מטרגדיה יוונית .התגלמות ההיבריס "עולה בחומה " ומתגרה באומות העולם.
קביעה זאת אכזרית ככל שתהיה היא פתח להנחה שחורבן נוסף הוא בלתי נמנע.
א.א. ומה על ישראל לעשות אם ברצונה לשמור על עצמה ?
סתיו :הציונות,בניגוד לשאר התנועות הלאומיות אשר לאחר שהשיגו את יעודן ,אובדת עילת קיומן המהפכני , אם חפצת חיים היא,חייבת להתחדש תדיר על מנת לענות על האתגרים הניצבים לפניה .היא חייבת ליצור את הכלים התקפים לנסיבות הנוצרות חדשות לבקרים.
אבל כפי שזה עכשיו אי אפשר שלא לגזור גזירה שווה בין ההליכה לאבדון בעיניים פקוחות של שבטי הניבלונגים אז ראשית ימי הביניים לבין הדטרמיניזם ההיסטורי הכופה על עם לבדד ישכון מעגל קסמים של פורענות . 
הרושם שנוצר אצל כותב שורות אלו   הוא שאריה סתיו מקווה תקווה נואשת  שעם תרגום היצירות האפיות המכוננות מסוג הניבלונגים והמלך ארתור המעלות על נס ערכים של גבורה והקרבה עצמית אולי יצליח ליצור תנועה תרבותית שתיצור גם היא אפוסים מסוג זה וכך תיווצר תרבות עברית חדשה שתהיה אולי הרבה יותר לטעמו .

קישורים רלבנטיים

אריה סתיו בלקסיקון הסופרים

אריה סתיו בויקיפדיה

אתר תרגומי השירה של אריה סתיו

שירת הניבלונגים בתרגום אריה סתיו

מיכל בן חורין על "שירת הניבלונגים" של סתיו 

דן לחמן על שירת הניבלונגים

שירת הניבלונגים בויקיפדיה

הבסיס ההיסטורי של הניבלונגים

אמינות הסטורית בניבלונגים

אתר כתב העת "נתיב"

מכון אריאל למחקרי מדיניות

עדי גרסיאל מראיין את אריה סתיו

בעד ונגד אריה סתיו

נפיל שגובהו 3709 עמודים: אורי הולנדר על אריה סתיו
דרור אידר מראיין את אריה סתיו 

עמינדב דיקמן על אריה סתיו

רונן סוניס על שבע הכרכים של סתיו

רונן סוניס מנתח את תרגומיו של סתיו

לילי גלילי על השבר האידיאולוגי של אריה סתיו

צור ארליך על אריה סתיו