web analytics
קטגוריות
ספרות פופולארית

האם יש לסופרים עוצמה פוליטית ?

האם סופרים צריכים לחוות את דעתם בפוליטיקה ?
בנושא זה עסקו דיון אתמול ב"צומת ספרים" שבדיזינגוף סנטר במסגרת שיח "ספרות לוחמת " שבו השתתפו בין השאר ניר ברעם שמעון אדף המתרגמת טל ניצן העורכת אילנה הרמרמן ואחרים. הדיון עסק בשאלה המעניינת והחשובה תמיד האם יש לאנשי ספרות ותרבות השפעה כל שהיא על המציאות ואם הם אכן יכולים לשנות אותה. מטבע הדברים השיח עסק בין השאר ה שאר להצהרת הסופרים שעליה חתמו ברעם ואדף שתקפה את מלחמת החיזבללה . .
במסגרת הדיון טרח ניר ברעם לציין שכל מעורבותו בעניין היא רק בגלל עניינו בענייני היום ולא בגלל נושאים שקשורים לברנז'ה הספרותית וזאת למרות הטענות של כמה אנשים שמתעניינים אך ורק בנעשה בברנז'ה הספרותית ואדישים לנעשה מחוצה לה . זאת ברמז דק לטענות של כמה וכמה אנשים ובינהם עבדכם שישב בקהל .
הסופר יוסי סוכרי שבא מהקהל העלה שם נקודה מעניינת ביותר : לטענתו אין להתייחס לסופרים ולאינטלקטואלים באופן כללי כאל מעניינים ושווים יותר מאנשים רגילים בביטוי דעותיהם רק בגלל שיש להם יותר שליטה בשפה ובאמצעי התקשורת . מדוע ,תהה סוכרי , צריכה להיות לעמוס עוז חשיבות ותשומת לב ציבורית גדולה יותר מאשר לאישה מקיריית שמונה בכל דיון על המלחמה?
לדעת סוכרי לעמוס עוז ובהשלכה לכלל ציבור הסופרים והאינטלקטואלים אין שום דבר מעניין וחשוב יותר להגיד מאשר לאישה פשוטה מקריית שמונה וסביר להניח שההפך הוא הנכון.
. אני חושב שלמרות הכל לסופרים כמו עוז ,יהושע וכמה אחרים ( בהחלט לא כולם או אפילו הרוב ) יש בכל זאת עניין גדול יותר לציבור מאשר אישה מקרית שמונה אם כי זה לא נראה הוגן אבל כך הוא.

ולו רק משום שמאנשים כאלה אנחנו מצפים לנקודת מבט רחבה יותר שנובעת הן מידע נרחב והן מהבנת הטבע האנושי שעליו הם כותבים וגם ואולי יותר מכל בגלל יכולתם התיאורטית לפחות ,לדמיין ולחשוב בפרטות על אפשרויות מחשבה וקיום אחרות ושונות מאלו שלהם.. כתוצאה הם יכולים להציג נקודות מחשבה חלופיות ושונות ממה שהפוליטיקאי הממוצע והעיתונאי הממוצע והאזרח הממוצע ובכלל זה האישה מקריית שמונה יוכלו להציע. אלו אחרי הכל  מורגלים לעסוק  רק בתיאור ובעיסוק של המצב המוכר להם מנסיונם ולכן יתשו להציע רעיונות רדיקליים באמת .

..נקודות המחשבה  האלו ייתכן בהחלט שאולי אינן טובות יותר אבל חשיבותן הן דווקא באלתרנטיבה שהם מציעות .
אבל נשאלת השאלה האם באמת יש לסופרים ולאינטלקטואלים השפעה כל שהיא על החברה?

כידוע מקובל לצחוק על הסופרים ועל חוסר ההשפעה המוחלט שלהם בתחומי פוליטיקה וחברה,בהשוואה למשל לאנשי עסקים ,עורכי דין וכיוצא באלו מקצועות נחשבים ( ורווחים הרבה יותר מספרות ותרבות).
לדעתי לכמה סופרים ואינטלקטואלים דווקא יש השפעה חזקה ,אבל לא לטווח הקצר אלא רק לטווח הארוך לאורך שנים .,הם מציעים רעיונות חדשים ותפיסות עולם שונות שאולי לא זוכים לתשומת לב רבה ב"זמן אמיתי " ויראו תמיד כרעיונות מגוחכים של אנשי שוליים אבל לטווח הארוך הם מחלחלים ומשפיעים על אנשים שונים שנתקלים בהם וקוראים אותם וחושבים עליהם ואחר כך אולי מתחילים לנסות לישם אותם ….ולעיתים גם מביאים לשינויים שונים .
כך שאין לדעתי לפסול מראש את היכולת של הסופרים והאינטלקטואלים להשפיע אבל גם אין סיבה לעצור את הנשימה בציפייה מתוחה לתוצאות מיידיות .

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

3 תגובות על “האם יש לסופרים עוצמה פוליטית ?”

האם יש לסופרים כוח להשפיע על הציאות? לפני כל דיון בשאלה זו צריך היה לשלוח צפונה את כל אותם סופרים המביעים את דעתם על חיוניות המלחמה ועל חיוניות המילים שלהם ודעותיהם כי רק שכנופלות בקרבתך רקטות ואתה עסוק בהגנת ילדיך משך כל היום רק אז נותנים את הדעת מה חשוב באמת בימים של מלחלמה ואלה לא המילים ולא שמו של סופר זה או אחר. משוררת צפונית

לדעתי לסופרים ולאינטלקטואלים דווקא יש השפעה חזקה ,אבל כמו שאומר המחבר לא לטווח הקצר אלא לטווח הארוך לאורך שנים .
קחו לדוג' הקומוניזם שהתפתח מספר בשם "המניפסט הקומוניסטי"
או המהפיכה הצרפתית
בעקבות יסורי ורטר הצעיר של גתה אנשים התאבדו
בעקבות רעיונותי של הרצל הוקמה המדינה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

twelve − eleven =