עתידן של שדה הקרב

המומחה לטילים לרקטות ולטכנולוגיות לחימה מודרניות עזריאל לורבר , שכתב עוד ב-1971 ספר על נשק רקטי וכיצד אפשר להשתמש בו ולהתגונן מפניו וחיבר מאז עוד ספרים מקצועיים על שדה הקרב העתידני פירסם בימים אלו מותחן עתידני בשם "רעש מלחמה "  שמתאר נסיון כיבוש מצרי של ישראל בעת רעידת האדמה הבלתי נמנעת שתתקוף את אזורנו וכיצד ישראל מתמודדת עימו עם שיטות חימוש חדשניות .
ונשאלת השאלה עד כמה אקטואלי הספר הזה בימים אלה של הפסקת אש במלחמה ביננו ובין אירגון החיזבללה ?

"רעש מלחמה " הוא סיפור מלחמה עתידנית מהסוג שהוא נדיר מאוד בשפה העברית,אולי בגלל שישראל היכירה כל כך טוב מלחמות אמיתיות שקוראים לא היה חשק לקרוא גם על מלחמות בדיוניות . בעברית יש רק כמה ספרי מלחמה עתידנית בודדים מאוד כאלו .כמו "המלחמה הבאה" של י. חייק שנכתב לאחר מלחמת ששת הימים.
"רעש אדמה" הוא יותר מספר מלחמה עתידנית "רגיל "  הוא עוסק גם בהשלכות של אירוע עתידני שעומד להתרחש …מתי שהוא בעתיד . כאשר תהיה כאן רעידת אדמה   חזקה ביותר כמו שהייתה בתחילת המאה הקודמת וכפי שצפויה בוודאות מתי שהוא בעשורים הקרובים וכנראה בשנים הקרובות .ואז המצרים "ידידנו" ינסו לנצל את "הבלגאן" ולהשתלט על רוב שטחי המדינה.
לורבר יוצא מנקודת הפתיחה שמדען יפני שונא ישראל ( ידיד של קוזו אוקמוטו הטרוריסט היפני המפורסם )מוצא שיטה לחזות רעידות אדמה מגלה מתי אמורה לפרוץ רעידת ההאדמה הגדולה בישראל ומעביר את
המידע למצרים שמתכננים לנצל אותו על מנת לתקוף את ישראל ובהזדמנות זאת גם את הרשות
הפלסטינאית ואף להשמיד את הפלסטינאים מתוך הנחה שאלו רק יהיו קוץ בבשרם כפי שהיו קוץ בבשר ישראל.
אבל לא אלמן ישראל הודות למזל יוצא דופן ( שלצערנו אינו קורה רבות במציאות אבל זוהי הפריבילגיה של מותחנים ) השירותים החשאיים של ישראל עולים על המזימה ,מגלים את השיטה לחיזוי רעידות אדמה ומתכוננים מבעוד מועד למלחמה עם מצרים .כוחותינו מכים מכה עזה את המצרים במלחמה של ארבעה ימים ותוך שימוש בכלי נשק חדשי חומר נפץ רב עוצמה באופן מיוחד. .סוף טוב הכל טוב אם כי לא למצרים . אלו חוזרים לימים שבהם הערבים השאירו נעלים במדבר כדי לברוח מהישראלים .
"רעש מלחמה " הוא ספר אופטימי מאוד . הוא יוצא מנקודת ההנחה ששום דבר לא יכול להשתבש בתוכניות של צה"ל הנחה אולי אופטימית מידי כפי שגילינו בלבנון ששם בוצעו כידוע כמה תרגילי מלחמה לפני המלחמה עצמה שניסו לבדוק מה יתרחש שם ובכל זאת עדיין הופתענו .
עליונות החשיבה של הישראלים אמנם  נלקחת כאן כמובנת מעליה ובכל זאת סביר להניח שגם המצרים והערבים ידעו להכיר ביכולות הטכנולוגיה ומי יודע אולי יציידו את עצמם ביכולות טכנולוגיות שאין לנו.
הספר היה טוב יותר ומרתק יותר אם היה מתאר כשלי חשיבה בצה"ל ותוכניות שאינן מתגשמות בהצלחה או תוכניות של האויב שמצליחות .הספר היה אז אולי מדכא יותר אבל גם מרתק וריאליסטי הרבה יותר. כפי שהוא עכשיו הוא מעין ספר "דנידין"  למבוגרים :במאבקנו כנגד האוייב הכל התרחש כמצופה . ולכן איננו יכולים להפסיד . בכל זאת עם  כל חסרונותיו כמותחן ריאליסטי או אף ספר מלחמה ,"רעש מלחמה " מעלה כמה שאלות מטרידות ובראשן השאלה המטרידה מכל :האם תהיה ישראל מסוגלת להתמודד במלחמה עם אוייב בזמן של קטסטרופה לאומית כמו רעידת אדמה ?

ד"ר עזריאל לורבר הוא מומחה ישראלי מהגדולים ביותר לטילים ולנשק רקטי הנושא שעליו חיבר את ספר הלימוד הראשון בעברית . וגם מומחה לנושא שדה הקרב העתידני וטכנולוגיות חדשניות נושא שעליו חיבר ספר מעניין ביותר . במהלך הקריירה שלו הוא עבד בתעשייה האווירית . הוא שימש כעוזר ראשי למנהל משרד המדע והטכנולוגיה ,והוא חבר בכיר במכון האמריקני י לתעופה ואסטרונאוטיקה,וחיבר עד כה שישה ספרים ויותר מ- 50 מאמרים על נושאי טכנולוגיה צבאית. .
בימים אלו של מלחמה עם החיזבללה והתקפות קטיושות על ישראל התקפה שאותה צפה לורבר עוד לפני עשרות שנים  הפכה המומחיות שלו לטילים לרלבנטיות יותר מאי פעם :

לורבר עבד אל התעשייה האווירית והתמחה בטילים והפך לפורץ דרך כשחיבר את הספר הראשון בעברית
בנושא ( אחרי כל הספרים על חקר החלל כמובן ) "טילים מונחים ונשק רקטי ".

לורבר  זה היה ספר לימוד בו נוסחאות ומבנה של מנועים רקטיים ,איך הם טסים ,מה היא מערכת הנחייה. הספר היה פורץ דרך בישראל . עד אז עד אז עבדו בארץ רק עם ספרים באנגלית . וכולם היו רחוקים מאוד מזה. איש לא העלה על דעתו כמה זה יהיה חשוב בעתיד. עד היום אני פוגש מהנדסי טילים שלומדים מהספר הישן הזה שלי ואומרים לי שהוא מונח אצלם בארון הספרים .
אגב הבוס שלי מאיר סיוון כתב ספר על חקר החלל בשם "הרפתקה בחלל".

הטילים של החזבללה

א.א. מה מקור הטילים האלו ?
לורבר: הטילים כמו הסקאד והזלזל מבוססים על סקאדים רוסיים שמבוססים על הוי 2 ממלחמת העולם השנייה של הנאצים. זו הייתה טכנולוגיה שהיטלר האמין שעימה אפשר יהיה לשבור את האנגלים . כמובן שהוא לא הצליח. הרוסים לקחו אותה ושיפרו אותה. האיראנים קיבלו סקאדים רוסיים ועברו לדלק מוצק מהדלק הנוזלי שהוא אמנם אנרגטי קצת אבל אי אפשר להשאירו בתוך הטיל זמן רב.
טיל הזלזל היה אחד הפיתוחים הראשונים שלהם עם נשק מוצק שהם עשו. אגב ספק אם הם משתמשים בזה היום הם נפטרים מזה ומעבירים את מה שהם כבר לא צריכים לחיזבללה
כמה הזלזל מסוכן?
לורבר: יש לו ראש קרבי גדול יותר מהסקאדים אם הוא נוחת על בית קומות בתל אביב הוא יכול לגלח שתי קומות בשקט אם כי תלוי באיזה סוג בית מדובר .פצצה כזאת נוחת בחצר יכולה גם היא למוטט בניין.
כמה הוא מדויק ?
לורבר: הדיוק שלו הוא עד אחוז או שניים מהטווח כלומר אם הטיל נורה למרחק של מאה קילומטר ישנו מעגל של קילומטר שהוא ייפול בתוכו .אי אפשר לדעת בדיוק .כך שאם ירצו להפיל בניין מסוים יצטרכו לירות אליו

כמה עשרות זיזלזלים כדי להתקרב אליו מבחינה זאת הסקאד מתוחכם הרבה יותר ממנו כי יש לו הנחייה.
א.א. כרגע יש שביתת נשק אולם היא יכולה להסתיים בכל רגע ובכל מקרה המלחמה הבאה היא עניין של זמן האם אתה צופה שגם תל אביב עלולה להיפגע חמורות ממטחי טילים של החיזבאללה ?
לורבר: החיזבאללה משתמש בטילים וברקטות כיוון שקל לתפעל אותם .טילים הם מלאכת גאונים שמתבצעת בידי שוטים.
אני לא מודאג יותר מדי מהיכולת שלהם לירות טילים לאיזור תל אביב. זה יכול לקרות אבל אני ישן טוב בלילה ( לורבר גר בקרית אונו והוא שכן של כותב שורות אלו .א.א. ) .נכון שהראש הקרבי של הטיל שעלול לנחת על תל אביב הוא כבד בסביבות 500 קילו אבל כמה כאלה הם כבר יירו?
חטפנו סקאדים במלחמת המפרץ וכמה הרוגים היו? אחד .סך הכל זה לא נשק רציני באמת כמה שזה מדהים לשמוע . הקטיושה היא לא באמת מסוכנת ואינה מאיימת על הקיום שלנו .כמה הרוגים יש בעורף מקטיושות ?עשרות וזה מ3000 קטיושות שנורו .סטטיסטית זה לא רציני.
א.א. : אז אתה אומר שגם אם ירו לא יגיעו לכאן מטחים גדולים מדי ?
לורבר: החזבללאלה יכול לירות על תל אביב אבל הסיכוי להיפגע מהם הוא נמוך. בכל מקרה כרגע לא נראה לי שהם יעיפו טילים בכמויות על תל אביב ,ההערכה היא שיש להם רק כמה עשרות משגרים לשגר על תל אביב אחרי שהרוב כבר הושמדו .לא הייתי משנה את מקום מגורי בגלל זה.

המלחמה הבאה 

לורבר :הסכנה האמיתית לאזור המרכז היא מהסורים .שלהם יש כמות טילים גדולה ורובם מדויקים. הן מבחינת העורף בצפון והן מבחינת המרכז הסורים מסוכנים יותר לעין ערוך מהחיזבללה .
אם יחליטו לפתוח נגדנו במלחמה זה הדבר העיקרי שהם יכולים לעשות זאת . זאת אחת הסיבות שהם רכשו טילים מדויקים .אפשרות אחרת לאיים עלינו אין להם רק באמצעות טילים הם יכולים לאיים על העורף .לא בעזרת כוחות השריון ואוויר המיושנים שלהם שעימם אין להם סיכוי כנגדנו .
לסורים יש כמה מאות טילים מסוג  סקאד אס –אס 21 טיל מדויק למדי לטווחים של 70-120 קילומטרים והדיוק שלו טוב .זה אומר שאם הם רוצים להוריד מטרה מסוימת נגיד מגדלי עזריאלי והם ירו שלושה טילים ,אחד לפחות יפגע.
אם הם יורים סקאדים על תל אביב נוכל לעצור אותם עם חץ ופטריוט אם ירו דברים אחרים אז אנחנו נוכל לשטח את דמשק ואת חלב.
א.א. :יש חששות חמורים שהסורים שוקלים כעת ברצינות מלחמה כנגדנו ,מה דעתך בנושא?
לורבר: הסורים יכולים לעשות מחטף בגולן אבל את זה הם איחרו בכמה שבועות כאשר היה שם מחסור בחיילים . עכשיו כבר לא יכולים כי יש מספיק חיילים.
לא הייתי ממליץ לבצע מתקפת מנע כנגדם כי זה יכול רק לעורר אותם לבצע את המלחמה שאותה אולי הם לא מתכננים אחרי הכל כרגע. במקרה הזה עדיף להיות המותקף ולא המתקיף.

א.א. : איך אתה חוזה תהיה המערכה העתידנית כנגד הסורים ואחרים ?
לורבר : במערכה העתידנית יהיו הרבה יותר כלים לא מאוישים אנחנו ומובילים את העולם בשימוש במזלטים שאפשר לפגוע .יהיו הרבה יותר בטלים נגד טילים יהיה עידכון בימ"חים מחסני חרום . תהייה מלחמה נגד המחשבים של הצד השני .הם אולי ינסו לשתק את המחשבים של הבורסה שלנו וכך לפגוע בכלכלה . יהיו פחות ויכוחים על העלאת הלוויינים .יעשו יותר בתחום הזה . אולי נפתח משהו נגד קליעים קינטים של טנקים .לדעתי אפשר לעצור זאת .אבל מישהו עם ביצים צריך ללכת על זה. ישימו דגש על הטילים נגד הקטיושות הטווח שלהם קצר וזאת בעיה אבל אפשר לעשות זאת .
הבעיה שכל אלו באמת דורשים תקציבים עצומים שספק אם מדינה בסדר הגודל של ישראל תוכל להרשות אותם לעצמה.

מחדל מערכת נאוטילוס

א.א. :היום אין שום הגנה מפני הקטיושות  ?
לורבר: לצערנו היום אין שום הגנה מפני הקטיושות. זמני התגובה של הפטריוט קצרים מדי והחץ גרוע עוד יותר מהבחינה הזאת כי ההוא מסתכל גובה רב יותר ומיועד למשהו אחר .אותו מעניין רק טיל מסוריה לא מחורשה מלבנון.החץ נורה כלפי מעלה ומחפש את המטרה באוויר ,הוא לא נועד כנגד קטיושות.
א.א. החלו בכלל לפתח  אמצעי הגנה נגד קטיושות ?
לורבר : החלו לפתח טכנולוגיה כזאת : נאוטילוס ולישראל אין כזה. יש דגם אחד באמריקה שעוד לא גמרו לפתח אצלנו הפסיקו להתעניין בנאוטילוס לפני שנים כנראה כי היו כמה אנשים חכמים שהחליטו שאיום הטילים לא רציני ועדיף להשקיע כסף במקומות אחרים חשובים יותר. אבל האמריקנים המשיכו בפיתוח ופיתחו את הנאוטילוס למשהו שיכול ליירט גם פצצות מרגמה.
א.א. איך המערכת הזאת עובדת?
לורבר: זו קרן לייזר. יש מכ"ם שמגלה את היציאה של הטיל. קרן הלייזר מאתרת אותו ואז הקרן ננעלת מאירה את המטרה במשך כמה שניות ובום זה מושמד.
א.א. :כמה אחוזי הצלחה היו לנאוטילוס ?
לורבר:עד כה אחוזי הצלחה של מאה אחוז.
א.א :מה הייתה הבעיה עם מערכת  נאוטליוס סקאי גארד שבגללה האנשים שבמערכת שלנו התנגדו להם כל כך ?
לורבר: זה גם נכון שיש כמה בעיות עם הנאוטילוס. הוא מגן ברדיוס של חמישה קילומטר וזה אומר שצריך כמה מערכות כאלה .צריך כל עשרה קילומטר להעמיד מערכת כזאת וכל מערכת כזאת יכולה לעלות 30-40 מיליון דולאר זה קצת יקר. הנאוטילוס הייתה מערכת גדולה ומסורבלת האמריקנים ייעלו אותה והפכו אותה לפחות מסורבלת ונורטלופ פיתחו מערכת הרבה יותר קטנה וניידת מערכת  סקאי גארד .. נורטלופ מיזערו את הטכנולוגיה ומציעים את הנאוטילוס גם לשדות תעופה להגנה מפני טילי כתף ,כאלה שכמעט השמידו מטוס שלנו בקניה .
הם טוענים שיש להם מערכת עם טווח של חמש קילומטר שיכול להגן על כל שדה תעופה כנגד כל איום שמתקרב .יכול להיות עם ערים יש בעיה כי אתה צריך אופק ובערים במרכז קשה למצוא אופק נגד טילים של כתב הם יכולים לשים טווח של 20 ק"מ וזה יכול להיות יעיל לכל שדה תעופה בעולם.
יכול להיות שלנאוטילוס הייתה בעיה נוספת אם אתה מפוצץ את הטיל מתקרב מעל לעיר הרסיסים שלו יכולים עדיין ליפול ולפגוע כמו מה שקרה עם סקאדים . דעתי שזה טיעון סרק מאחר שרסיסים עדיין פחות מסוכנים מאשר התפוצצות תקנית . זאת דעתי הפרטית.
א.א. :מתי ירדנו מזה?
לורבר:לפני שנתיים שלוש. ואתה יודע מה מרגיז מכל ?שנאוטילוס פותחה בשיתוף מערכת הביטחון הישראלית.  ובאיזה מקום לא רצו אצלנו במערכת ,לשלם את המחירים ואמרו שיש דברים הרבה יותר דחופים.
א.א. זה מחדל .חבל מאוד שלא הקציבו כספים לזה.
לורבר: נכון. אבל קשה להקציב כספים לאיומים עתידיים שכרגע נראים לא רלבנטיים ואולי לא יתממשו לעולם. וזה תמיד היה ככה תמיד יש דברים חשובים ודחופים יותר. אתה ידעת שצבא בריטניה לא רצה מקלעי לפני מלחמת העולם הראשונה? מלחמות הן דבר יקר מאוד ואנשים לא רוצים להקציב כסף לדברים שלא ברור מה תהיה חשיבותם. אבל אם לפי שנתיים שלוש היו מחליטים ללכת על זה במלוא הכוח יכול להיות שהיו לנו היום מערכת מיגון נגד קטיושות אבל אני אומר את זה בזהירות גדולה ,טכנית זה אפשרי ,פוליטית בכלל לא ברור.
גם יש טילים נגד טילים לרפא"ל שפיתחו מערכת להגנה הקפית לטנקים החלו להתעסק בזה לפני עשרים שנה.אבל מערכת הביטחון לא רכשה זאת בגלל מחסור בכסף .

כדאי לציין בהקשר זה ספר שערכתי עם בנציון נווה מנכ"ל רפאל היה ספר שעוסק בהגנה סביבתית מפני טילים בליסטיים אסופה של מאמרים כולם על ידי ישראלים וזה ספר לימוד איך לארגן הגנה של מדינה מפני טילים בליסטיים מה צריך להביא חשבון . הדבר המדהים הוא שאם כי הספר יצא ב-2003  הרי היום ב-2006 כבר  עברנו את הטכנולוגיות המתוארות  בספר והוא התיישן .

תראה אני פירסמתי באנגלית ספר בשם Misguided Weapons: Technological Failure and Surprise on the Battlefield, שעוסק בקוצי ראות טכנולוגיים שבדיאבד לא יאמנו , במקרים  שבהם הייתה טכנולוגיה זמינה לאיזו מדינה או צבא והם לא עשו איתה כלום  או לחילופין הטכנולוגיה הייתה זמינה לצד השני והם לא התרגשו . למשל קרב קרסי שבו הצרפתים ניגפו בפני קשתות שהצרפתים כבר היו מודעים לקיומן ולא התרגשו מהן . מיכלי דלק נתיקים למטוסי קרב שהגרמנים המציאו במלחמת ספרד ולא השתמשו בהם בקרב על בריטניה אבל גם האנגלים לא השתמשו בהם.
המכ"ם היה דומיננטי בקרב על בריטניה אבל הגרמנים השתמשו בו חודשים קודם לכן אבל לא תקפו את תחנות המכ"ם הבריטיות בהנחיית גרינג.
גם אנחנו יכולנו להשתמש ב 73 בטילי סיגר ולא עשינו זאת .

ועכשיו  יש את המקרה הזה של  אי קבלת מערכת הנאוטילוס בידי המערכת הישראלית .
אבל בכל פיתוח של מערכת נשק מגינה צריך להביא את השיקול של העלות לאנשים להשקיע כסף באיומים עתידיים .זה הטבע האנושי .אם החוק לא היה מחייב כמה אנשים היו עושים ביטוח ? אם תסיר את החובה כמה אנשים היו עושים את זה?  לא כל כך הרבה.

לורבר וספרות המדע הבדיוני

לורבר הוא חובב ושל ספרות מדע בדיוני ומושפע מאוד מרעיונותיה הוא ניהל גם לובי לשימוש מוגבר יותר ברעיונות מספרות המדע הבדיוני בידי הצבא.
בגליון "מערכות " כתב העת המיקצועי לעייני צבא ולחימה מספר 269 מיוני 1979 פורסם המכתב המעניין הזה שלו :

לעניות דעתי המצב המוצג השתנה מאוד מאז  המכתב ב- 1979 נראה לי שהצבא היום מכיר ומודע היטב למתרחש בתחום המדע הבדיוני ובעיקר זה הטלביזיוני ומדבר  על כך בכל הזדמנות אולי בידיעה שכך יוכל לעורר יותר עניין בציבור. אכן הזמנים השתנו.

לורבר: ההגדרה שלי ל – מדע בדיוני " הוא קונספט שלא הוכח במעבדה. אם עקרון הפעולה של רעיון כלשהו הוכח במעבדה אזי זה אינו מד"ב אלא פרויקט שמחכה למימון.
המחשבה הטכנית שלי הושפעה (בסגנון לפחות, אם כי כמובן לא בעובדות) במידה ניכרת מאורח המחשבה של ג'ון קמפבל, שהיה תקופה ארוכה העורך של ,ANALOG וכפי שבאה לידי ביטוי במאמרי המערכת שלו.
וקיבלתי השראה מכמה סופרי וסיפורי מדע בדיוני.
(אולי לא במקרה הסופרים והסיפורים האלו הם כולם קשורים לקמפבל והופיעו במגזין שערך "אנלוג "א.א. )

הנושא של הגנה בפני טילים העסיק אותי הרבה מאז שקראתי עליו ב – THE COSMIC COMPUTER של H. BEAM PIPER ,  ב-1963 והפסקאות הספציפיות שעוסקות ב הגנה מפני טילים הן בעמודים 72, 73 ו-76. באיזה שהוא אופן זה נשאר לי בזיכרון וכשהותקלתי פעם ראשונה (בסוף 78) בבעיה של הגנה בפני טילי נ"ט. קראתי את זה בספר של פיפר ואמרתי  אמרתי אם זה עובד אצלו  למה שזה לא יעבוד היום במציאות . הצעתי את זה לצה"ל  ב-1979. . כרגיל  העניין התקבל בארץ בצורה מאד מהוססת ותוך גרירת רגליים נוראה וניסיונות טירפוד מכל מיני גורמים שסבלו מסינדרום ה – NIH, (לא הומצא כאן). בגלל שינוי במבנה צה"ל (הקמת המפח"ש) העניין דעך זמנית ,.צה"ל סחב רגליים והעסק דעך ואז מישהו התעורר ופיתחו את זה בסוף שנות השמונים או תחילת שנות התשעים,. הם היגיעו עם זה לבשלות מלאה, אך מערכת הביטחון לא הקציבה לכך כסף ואני מניח כי עכשיו עוד תהייה בעניין וועדת חקירה.

אני יכול להוסיף שבהמשך הצעתי טכנולוגיה דומה לטילים נגד טילים להגנה על מטוסי קרב. מאמר שלי בנושא התפרסם ב – AEROSPACE AMERICA, הירחון של איגוד מהנדסי התעופה בארה"ב ((AIAA בספטמבר 1986 ונתתי הרצאה על כך בכנס תעופתי בארה"ב באוגוסט 1988.
קונספט דומה להגנה על צוללות בפני טורפדות הצגתי (יחד עם תא"ל מי"ל איבן דרור – איש צוללות) בכנס לוחמה תת-מימית באנגליה ביולי 1992. על קונספט דומה קראתי מאוחר יותר באחד מה – TECHNOTHRILLERS המתפרסמים חדשות לבקרים אך אינני זוכר איפה ומתי בדיוק.
בין לבין נכנסתי ב-1985 לנושא של הגנה בפני טילים בליסטיים בו אני עוסק עד היום. מאמר שלי על גישה חדשנית להגנה על מטרות אסטרטגיות עומד להתפרסם בספטמבר ב – MILITARY TECHNOLOGY, האירופאי.

נושא ספציפי אחר שניסיתי לדחוף, אך גם פה נתקלתי בהתנגדות, היה עניין המיגון האישי לחיילי חי"ר. העליתי הצעה לגירסה פחות מתקדמת לרעיון של רוברט היינליין  בספרו  – לוחמי החלל ( STARSHIP TROOPERS.)  ספר מפורסם על מלחמה בין בני האדם וחייזרים שגם הוסרט .
מדובר ברכב לחימה אישי לחייל החי"ר, עם יכולות מתקדמות אך לחלוטין בתחום הטכנולוגיה הקיימת. לאחר שהתייאשתי כאן בישראל מהנסיונות לשכנע את מישהו בנחיצות הרעיון  שלחתי מאמר ל – ARMOR, ביטאון חיל השריון האמריקני שפרסם אותו בחוברת נובמבר-דצמבר 1986. לאחר מכן התעשתו כנראה בצה"ל. עובדה  מאמר דומה התקבל לפרסום בעיתון פנימי של חיל השריון בדצמבר 1988. אגב, לדעתי הטכנולוגיה כבר בשלה לגירסה פשוטה של הרעיון של היינליין, עם מנוע של כ"ס אחד או שניים ועם חיישנים שיגבירו יכולות של שלד חיצוני אבל בשלב זה, זה עדיין חלום באספמיה.
יש רעיון שאני לא יכול לדבר עליו  ש"הרמתי" מ- CHRISTOFER ANVIL,  מסיבות שלי אינני מעוניין עדיין לשים אותו על הכתב, לא אצלי ולא אצל מישהו לצערי הרעיון נפל בסוף . אבל לא ויתרתי עליו. אני מקווה שהוא עוד  יחזור וימצא לבסוף מימון.
א.א. : אתה יכול להגיד לי מאיזה מבין מאות הסיפורים של אנויל הרעיון לקוח ?

לורבר :לצערי לא.

עזריאל לורבר נגד ארתור סי קלארק .

 

ארתור סי קלארק  סופר המדע הבדיוני המפורסם כתב ב-1951 סיפור מדע בדיוני בשם "עליונות " .הסיפור תואר מנקודת המבט של קבוצה הנלחמת באויב עם טכנולוגיה נחותה בהרבה .אבל בגלל המאמצים לפתח נשק מתוחכם ביורת שעם זאת הוא יקר מאוד לפיתוח וליצור בכמויות גדולות והניסיונות לפתח אותו עוד יותר ,הקבוצה מפסידה לבסוף במערכה .סיפור שגורם לקוראים לחשוב היטב מה באמת חשוב בשמירת עליונות טכנולוגיה גבוהה או כוח רצון והתמדה עקשנית ?
לעזריאל לורבר יש הרבה מה לאמר על סיפור זה שמהווה מעין טיעון נגדי לטיעוניו לאורך השנים בזכות הצורך בטכנולוגיות חדשות ,וכמה שיותר וכמה שיותר מהר..

לורבר :"עליונות " שימש כפתיח בספרם של צבי עופר ואבי קובר "איכות וכמות" שיצא בהוצאת מערכות ב- 1985, ספר שבדרך כלל היה נגד טכנולוגיה חדשנית.
עכשיו לענייננו. אף כי הסיפור הוא משעשע, הרי הוא טועה ומטעה. אינני יודע עד כמה קלארק היה בקי בנוהלי הפיתוח הצבאי, הן הבריטי והן האמריקאי, וגם לרוסים יש כאן מה לתרום. במלחמת העולם השנייה קלארק היה מפעיל מכ"ם (ראה בספרו (GLIDE PATH וייתכן שהוא קצת נסחף.

הענין עם קשיי היצור וההטמעה של נשק חדיש  כמו זה שהוא מתאר בסיפורו באמת התעורר בשנות השבעים, כשצבא ארה"ב היה בבעיות בכלל ואז התלבשו על ההיי-טק.  אבל אין ספק שייצור בכמויות הוא אפשרי, והכרחי. אגב, תראה מה למשל מזל"טים עושים בלבנון וזו פסגת ההיי-טק.

 בסיפורו הוא גם עשה כמה טעויות בנוהלים מקובלים שאי אפשר ליחס אותן אפילו למערכת הצבאית המטופשת  ביותר. לדוגמה, אם אתה נערך להכנסת נשק חדש אינך מפסיק לייצר את הישן עד שהחדש נכנס בכמות מתאימה. שנית, הכנסת נשק חדש מלווה בדרך כלל בכל כך הרבה ניסויים ובחינות שמרבית השגיאות והליקויים נחשפים לפני שהגיעו לשדה הקרב. הבעיה האמיתית בהכנסת נשק חדש היא בדרך כלל באיטיות בה הוא מוכנס, ואם הוא חדשני דיו, באי התאמת תורת הלחימה ליכולות האמיתיות שלו ולכן אי ניצולו בצורה האופטימלית. לא פעם המפתחים מתעצבנים מהאיטיות הזו, שלא תמיד מוצדקת.
הבעיה נעוצה בעובדה שצבאות, ומערכות ביטחון, הם גופים שמרניים ומסורבלים שאוהבים לשמר את הקיים שהם מכירים ויודעים כי הוא עובד. הם מוכנים לקבל רק שכלולים אינקרמנטליים בכלי הנשק שלהם מפני שאלה אינם מחייבים תורות לחימה חדשות. שינוי מהותי בתורת לחימה מחייב מאמץ מחשבתי ניכר ולפעמים שינויים ארגוניים במבנה הצבא או הקמת יחידות חדשות (יעודיות) שיש לשלבן במערך הקיים וזה כבד מנשוא. דוגמאות: הצבא הגרמני לחם בשצף קצף נגד רעיונותיו של גודריאן ללחימת שריון עד שגודריאן שכנע את היטלר עצמו. מיניסטריון האוויריה בבריטניה התנגד לפיתוח מטוסי סילון כשהמנוע הסילוני הייתה המצאה של טייס בריטי. הצבא הבריטי התנגד לרכש מקלעים לפני מלחמת העולם הראשונה. הצי הגרמני במלחמת העולם השנייה חשב שהשנורקל (המצאה הולנדית שנפלה לידיהם עם כיבוש הולנד) הוא מיותר. כך גם הצי הבריטי שקיבל זאת מההולנדים.

בוייטנאם חיל האוויר האמריקאי סירב להשתמש בפצצות מונחות.

לצה"ל (חיל האוויר) היה כאב בטן נורא מהמעבר מתותחים לטילים כחימוש עיקרי למטוסי קרב. היו לכך אמנם כמה סיבות אך במקום לטפל בסיבות הם פשוט התנגדו.

לפני כמעט 30 שנה פיתוח אמצעים שונים ללחימה נגד טילי נ"ט נתקל בהתנגדות. אך מצד שני צה"ל לא רצה להתעסק בעצמו בטילי נ"ט והעדיף תותחנות טנקים, בה למען האמת הגענו להישגים עולמיים אך בעיקרו זוהי דרך ללא מוצא.

 קצינים בכירים בצה"ל זלזלו במזל"טים ולא היו מוכנים לוותר על פירורי תקציב לטובתם.

קצינים בכירים בצה"ל נלחמו בחמת זעם נגד מערכת החץ בטענות שונות ומשונות, וייתכן שאת פירותיה הבאושים של התנגדות זו אנו אוכלים היום בהפסקת פיתוח הנאוטילוס. ויש עוד ועוד.
מכל זה עולה כי הבעיה איננה בפיתוח מהיר מדי או בהכנסה מהירה מדי של כלי נשק לא בשלים אלא בשכנוע הצבא, ולפעמים מנהיגיו האזרחיים, בחשיבות הנושא ובחשיבות הקצאת המשאבים להמשך הפיתוח. אפילו הכישלונות הראשונים של השימוש בטנקים במלחמת העולם הראשונה נבעו מתפיסה מוטעית. כשהוכנסו נכון, בקמבריי, אותם הטנקים היו סיפור הצלחה. אחרי הכשלון הראשן, הגרמנים קפצו לאותה מסקנה שלה מטיף קלארק. טנקים זה כשלון יקר ואין טעם לאמצם. לקח להם כמה חודשים להתעשת אבל זה כבר היה מאוחר מדי. בהקשר הזה ראוי לציין כי יש מערכות ביטחון השואפות לשלמות באמצעים שישמשו בקרב גם במחיר עיכובים בלתי נסבלים בפיתוח ובהצטיידות. תמיד, אבל תמיד, עדיף להכניס היום מערכת שיעילה ב-90 או אפילו 80 אחוז במקום לחכות למאה אחוז בעוד שנה או שנתיים. בהקשר זה אמר בזמנו ווטסון-וואט, אבי המכ"ם הבריטי:"תנו לחיילים רק את הדבר השלישי הטוב ביותר השני הטוב ביותר תמיד מגיע מאוחר מידי והטוב ביותר לעולם אינו מגיע"

מאד ייתכן שקלארק שעסק במכ"מים שמע אמרה זו, אולי מוואטסון-וואט עצמו. הרוסים אגב דגלו בשיטה זו. היו להם הרבה בעיות אבל הם היו מצליחים להביא לשדה הקרב מערכות נשק במרווחי זמן שנחשבו בלתי אפשריים במערב.
נכון שטכנולוגיה אינה חזות הכול או בלשון מתמטית, היא איננה תנאי מספיק. אבל היא תנאי הכרחי! ובתנאים מסוימים היא מכפיל כוח עצום. עדיין צריך להתאמן בה כהלכה, והיא מחייבת כוח אדם מתאים וזה לוקח אותנו לבית הספר התיכון ואולי ליסודי ולגן. יותר מזה. גם בתקופת ה –GPS יש ללמד נווטות עם מפה ומצפן ובלילה אפשר לנצל את הירח למציאת כיוון. GPS יכול להיחסם, להתקלקל או פשוט שישכחו להביא סוללות SPARE. טילים יכולים להיחסם ומערכות תקשורת ושליטה (ה – TREND הבא) עלולות ליפול או להשתבש. התכונות הישנות של שדאות ויוזמה ומנהיגות וזיהוי הזדמנות וניצולה, אפילו במסגרת יחידות קטנות, אז תצופנה חזרה ולכן בהחלט אסור להזניחן. WHEN IN DOUBT, HIT OUT. אבל אלה אינם טיעונים נגד טכנולוגיה חדשנית. גרוע מכל. אם הדרג האזרחי רוצה להנהיג את הדרג הצבאי הוא צריך להוכיח כי הוא מסוגל לכך. אבל לא רק בעת פקודה אלא בעיקר באותן שנים ארוכות ואפורות של הכנות, כשהכסף מדבר.
בכל אופן, אם לדון, אזי צריך להגדיר פאראמטרים לדיון כזה, מפני ששאלה מסוג היי-טק לעומת לו-טק, אין לה כמעט משמעות. בהקשר זה אוכל להפנות את תשומת לבך למאמר שכתבתי לא מזמן ב"נתיב" על "מכפילי כוח". הוא צוטט בהרחבה ב"פרש" אצל מישהו בשם יוסיפון ואני מצטער לומר שאחדים מן המגיבים פשוט לא הבינו במה מדובר.

א.א. על מה אתה עובד עכשיו ?
לורבר :אני עובד עכשיו על ספר על מודיעין טכנולוגי ולמה נכשלים בו .לפעמים הם מסתירים את זה טוב או לפעמים אתה מופתע כי אינך מבין את מה שאומרים לך . אמ"ן הרי ידע על הכל הקטיושות והנשק האנטי טנקי אבל לא דפקו עם המידע הזה על שולחן המטכ"ל .
ועכשיו אנחנו מופתעים משק אנטי טנקי אצל החיזבללה שאגב ידעו יפה על קיומו .הבעיה היא שלא חושבים כאן קדימה.
אגב החיזבללה פגעו בהרבה טנקים שלנו אבל רק מעטים חדרו ורק בשניים שלושה הנפגע הצוות לפני המרכבה אם טנק נפגע זה היה הסוף.
יש לי תזה שקציני מודיעין לא מבינים מספיק בטכנולוגיה ולא בדברים עתידניים .נשאלת השאלה האם אתה צריך לקחת קצינים וללמד מתמטיקה אלא כפי שניוטון קבע יש לקחת מתמטיקאים לים וכך גם כאן אתה יכול להפוך מדענים לקציני מודיעין אתה לא יכול להפוך קציני מודיעין למדענים . המודיעין בודק מה יש אצל האויב אבל לא מסתכל עשר שנים קדימה אצל מה שצריך להיות אצלנו ואני אעסוק בזה בספר .

רעידת האדמה המתקרבת

א.א. אם היית כותב את "רעש מלחמה " היום לאחר המלחמה עם החיזבללה היית משנה בו משהו?
לורבר : אם הייתי כותב את הספר היום הייתי רק מעדכן אותו אבל לא משנה בו שום דבר התזה המקורית של הספר לא משתנה.
א.א. :בספר אתה מציג רק את מצרים בתוקפנית בזמן רעידת האדמה אתה לא חושב אם וכאשר תהיה רעידת ההאדמה ונראה כנחלשים  סביר להניח שלא רק המצרים יתקפו אלא גם הסורים ואולי גם הירדנים והפלסטינאים ?
לורבר :ההיגיון אומר שכל מדינה ערבית תנסה לחטוף את מה שאפשר כאשר ישראל תיראה בזמן של חולשה קיצונית .
דווקא קשה לי להאמין הפלסטינאים יתקפו כי הם יפגעו גם כן מרעידת האדמה אולי יותר מאיתנו.
לגבי החיזבללה לא ברור לי . יכול להיות שכן אבל אולי לא. . והסורים לדעתי הם פחות חזקים אבל הם בהחלט ינסו לחטוף את רמת הגולן. .
התזה המקובלת  היא שהצבא הסורי יכול לצאת ללחימה בהתרעה של שלוש שעות ואם תקרה רעידת אדמה אז זה יכול לקרות.

הירדנים לדעתי דווקא לא ינסו לתקוף כי הם פחות צמאי דם מהאחרים .

( אני לעומת זאת לא הייתי מסתמך על ההנחה הזאת  כלל ,במקרה שמישהו נראה כנחלש כולם ללא יוצא מהכלל מתנפלים עליו כדי לחטוף כמה שיותר.א.א. )
אבל הסכנה הגדולה היא לדעתי ממצרים . יש לדאוג יותר  מכל מהמצרים .אם המצרים ירצו לתקוף אותנו הם יצטרכו לעבור את סיני ולנפנף את האום משם. סיני לדעתי פחות פגיעה לרעידת אדמה אבל זה ייקח להם לעבור שם לפחות שלושה ימים .בנתיים ה"ברוך"  אצלנו יהיה נוראי בתי זיקוק שדות תעופה מתקני ביוב והכל יהרסו ,שריפות והרס מכל מקום ..

השאלה הגדולה אם צה"ל נותן את דעתו על זה אינני יודע וזאת הסיבה שכתבתי את הספר כדי לגרום למישהו  בדרגים הגבוהים של צה"ל שייתן על זה את דעתו . אני מקווה מאוד שבצה"ל יש מישהו שהכין תוכנית למקרה כזה כי הסיכוי שזה יקרה הוא של ודאות .ואם לא נתכונן לזה כיאות כבר עכשיו ועם טכנולוגיות מתאימות כנגד המתקפות הצפויות עלינו בזמן רעידת אדמה זה עלול להביא לחורבן המדינה.

נספח :ספרי עזריאל לורבר 1. טילים מונחים ונשק רקטי :יסודות מבנה ,פעולה, סדרה למדע וטכנולוגיה ,מערכות ,1971. ( מהדורה שלישית יצאה ב-1977) 2. חימוש מונחה מדוייק בקרב היבשה,מערכות ,משרד הביטחון ,1992.מדע טכנולוגיה ושדה הקרב . פתח דבר יובל נאמן, איורים רומן גורודצקי. קרוננברג,ספרות מקצועית ,1997.3. Theater Ballistic Missile Defense AIAA, © 2001,בעריכה משותפת עם בן-ציון נווה (המכון האמריקני לתעופה ואסטרונאוטיקה, 2001);4. Misguided Weapons: Technological Failure and Surprise on the Battlefield, Brassey's, 2002 . 5. רעש מלחמה.הוצאת ידיעות אחרונות ,20066.מי במים ומי באש :   מותחן טכנו-פוליטי /    תל-אביב :   ספרית מעריב,   תשע"א 2011.‬  תקציר הספר :עלילת הספר חובקת עולם ומעבירה את הקורא בחטף מירושלים לוושינגטון, לטהרן, לרוסיה, לבירות אירופה ולכוחות קומנדו וצוללות גרעיניות שמתאמנים כדי לסכל את המזימה. בין לבין נחשפות דרכי הפעולה של ארגוני ביון וביון נגדי, וכל זה תוך כדי מירוץ מטורף כששעון ההפעלה של הפצצות הגרעיניות לא מפסיק לתקתק. 7.טכנולוגיה צבאית :   אמצעי לחימה ומודיעין /    רעות :   אפי מלצר – מחקר צבאי, עיתונאות והוצאה לאור,   2012.  תקציר הספר :טכנולוגיה מודרנית היא מאבני היסוד של איכות הכוח הלוחם; על כך אין עוררין. השגת מידע עדכני, מבעוד מועד, אודות פיתוחים והצטיידות האויב (או ספקיו) באמצעים חדשניים, עשוייה לקבוע את תוצאות המלחמה עוד לפני שנורתה הירייה הראשונה. עם זאת, לעיתים אין די בהשגת המידע. יש לנתח ולהבין, בצורה הנרחבת ביותר, מה עשוייה להיות השפעתו הממשית של הפיתוח הטכנולוגי או הרכש החדש על שדה הקרב. מודיעין טכנולוגי עוסק בהערכה של יכולות האויב בתחום הטכנולוגי; בהבנת הפיתוחים הטכנולוגיים בעולם כולו ויכולתם להשפיע על שדה הקרב, לפעמים עד כדי שינוי מהותי באופן הלחימה; הוא עוסק בצורך להביא מידע כזה, על משמעויותיו, לידיעת הקברניטים וביכולת לשמור או לחשוף סודות, אצלנו או אצל האויב. בספר זה פורש המחבר שלל אירועים, בעולם ובישראל, המדגימים כיצד הבנה שטחית מדיי של ההתפתחויות הטכנולוגיות, ואי הבנת האינטראקציה, המורכבת לעיתים, בין טכנולוגיה ללחימה, גרמו לקשיים בלחימה, ואף המיטו מפלות, שחשיבה מעמיקה יותר הייתה עשויה למנוע."

. קישורים רלבנטיים :
פרטים על עזריאל לורבר

הספר רעש מלחמה

פרק ראשון של "רעש מלחמה" 

מאמרים מאת לורבר

לורבר על איום הטילים נגד ישראל ( ב-1999 )

לורבר על האיום הגדל של רקטות הקסאם נגד ישראל הופיע בנתיב 96 ינואר 2004  

 לורבר על הטכנולוגיה כמכפיל כוח  בשדה הקרב  נתיב מרץ 2005

האם ניתן להגן על שדרות באמצעות תותח ?

התחזית למחר קרבי :עזריאל לורבר חוזה את העתיד לבוא

חקירה פרשת מערכת הסקייגארד

פרוייקט סקיגארד דבר המומחה

מלחמות העתיד של ישראל

האדם השקוף בטנק המעופף