העיתונאים כעבדים מודרניים

הגיליון החדש של מגזין העין השביעית עוסק בירידת העיתונות המודפסת העורכים והעיתונאים .

מאמר מדכא במיוחד שם הוא של עינת בלינט  שמראה כיצד התדרדר מעמדו של העיתונאי המכובד בעבר למעמד של עבד מודרני של בעלי ההון .

סימפטום של של המצב הזה הוא שכיום הרבה יותר משתלם להיות יחצ"ן שכל קיומו הוא להזין את העיתונאים בכל מיני ידיעות פירסומיות ושטויות, מאשר להיות עיתונאי שהוא לכאורה תפקיד חשוב יותר מזה של היחצ"ן .
כתוצאה כל עיתונאי שיכול עובר ליחצנות .
מצד שני  יש מאמר של נדב שטרית על העלייה במעמדם של הבלוגרים שלא מעטים מהם מקבלים עבודה בעיתונים המודפסים .

אבל כפי שמציינת שם הבלוגרתית "זו ש..": ההצעות  שקיבלתי מהעיתונות מחמיאות בהתחלה"עד שנהיה לי מאוד ברור שהעיתונים בארץ משתמשים בבלוגרים ובתשוקתם לכתוב ומנצלים אותם ככוח עבודה זול במקום לשלם כיאות לעיתונאים מקצועיים ולהשקיע בהכשרתם. מרגע שהבנתי שזה כך, החלטתי שאני לא רוצה חלק בזה".

מה זה אומר לגבי המצב עוד עשר שנים ?האם נראה יותר ויותר עיתונאים עוזבים את העיתונים המודפסים והמקוונים שמהם כבר אי אפשר להתפרנס ויקימו בלוגים משלהם בתחומי התמחותם בתקווה למצוא פרנסה כלשהי מהם?

כיום כידוע אי אפשר להתפרנס מבלוגים .אולם לא מן הנמנע שבעתיד יותר ויותר מפרסמים יגיעו למסקנה שבלוגים עם רייטינג גבוה בקהלים מסויימים הם מקום טוב לפרסם בו לא פחות מהעיתון המודפס.

ואז אולי יוכלו גם הבלוגרים להתפרנס .

אלא שאז הם עלולים למצוא את עצמם תחת עריצות המפרסמים.

אבל דיה צרה לשעתה .  

ואגב, עוד אינדיקציה לירידת העיתון המודפס היא מהגיליון של העין השביעית עצמו. עד לזמן האחרון היה מקובל במגזין זה שגליון יעלה לרשת רק חודש לאחר הוצאתו בדפוס ,עם בכורה ברורה לגליון המודפס.

הגליון הנוכחי  עלה  לרשת מיד או כמעט מיד לאחר פירסום הגיליון המודפס  ,הקדימות  שהייתה לגליון המודפס נעלמה .