הוא היה האמן הידוע היחיד שהיכיר יהודים היטב לפני המאה ה- 19 ואף צייר כמה מהם .
אבל משום מה רמברדט היה נערץ באותה המידה גם על ידי הנאצים ובראשם המעריץ מספר 1 שלו , אדולף היטלר, שראה ברמברנדט את ההתגלמות המושלמת של האמן הארי האנטי היהודי .
האף אמנם לא נזל מדם העברים בעורקיך?
ואם לא קרובי בשרך שיחרת לראות ,בתעותך
בגטו של אמשטרדם ,אליהם לא-מדעת נמשכת,
חפש בקמטי פניהם פתרון געגועים לא-ברורים ?
כי מה ומאין זה זיו נשמה יתרה על בדיך ?
וסוד זה בין צל ובין אור ? ועומק הראות הפנימית ?
וקו זה של סבל אציל ובינה מתוך סבל מאין ?
חידה אתה לי ופליאה ,הזר הקרוב לי כל כך !
("רמברנדט" מאת יעקב כהן מתוך "ראשים ")
ב-15 ביולי 2006 מלאו 400 שנה להולדתו של הצייר ההולנדי המפורסם מכולם רמברנדט ואן רין, אחד ממספר מצומצם מאד של אמנים, כמו, מיכאל אנג'לו, לאונרדו דה וינצ'י, וינסט ואן גוך ופאבלו פיקאסו, ששמם ידוע לכל ושגור בפי כל וגם בקרב הציבור שאמנות אינה חלק מתחומי העניין שלו.
"משמר הלילה "ציור מפורסם מאת רמברנדט
מעניין לציין שכמו בדברים רבים אחרים לגבי חייו של רמברנדט שהם יוצאי דופן גם פרסומו הוא מאוחר יחסית. בתקופתו הוא היה ידוע מאוד, אבל במהלך חייו הפסיק להיות "אופנתי" ומת כאיש עני. לאחר שנשכח למשך כמה מאות שנים, "התגלה" שוב במאה ה-19 והפך לאחד האמנים המוערכים ביותר בעיני המבקרים.
את רמברנדט זוכרים כיום בגלל דברים רבים. הוא היה יוצר פורה ורבגוני מאוד בנושאי יצירתו, בתקופה בה רוב אמני הולנד העדיפו להתמחות בנושא ספציפי בקריירה שלהם. רמברנדט עסק, בין היתר, בסצנות מודרניות, במיתולוגיות, בנופים וכמובן בציורים המבוססים על נושאים תנכיים. הנושא התנכי היה פופולארי מאוד בזמנו בהולנד אבל איש מעמיתיו הציירים לא העמיק בו כמו רמברנדט.
ובמיוחד אודות לתמונתו "משמר הלילה" אחת התמונות המפורסמות ביותר בעולם. בציורים אלו נכרת התעניינותו של רמברנדט באפקטים הדרמטיים של ניגודי האור והצל הנופלים על הדמויות ויוצרים כתוצאה אווירה מיוחדת ,לפעמים אווירת מסתורין ,שכמוה לא הייתה בציורים לפניו.
פרט לכל אלה רמברנדט הוא האיש שצייר את עצמו הפעמים הרבות ביותר בתולדות האמנות לפחות עד המאה ה- 19 ולמעשה הכניס את "האני" לציוריו כפי ששום אמן לפניו לא עשה. הוא צייר את עצמו לא פחות משמונים פעם (מתוך מספר כולל של כ-900 יצירות) לאורך תקופה של 41 שנים וכתוצאה מכך אין אף אדם אחר בתולדות האנושות שחי לפני המאה ה- 19 שמראה פניו לאורך חייו מוכר לנו כמו זה של רמברנדט דבר המעיד על פרסומו של רמברנדט הוא גם מספר חסר תקדים של ניסיונות זיוף של יצירותיו. הוא הפך למושא למאות ואלפי זיופים ואולי זו המחמאה האולטימטיבית לגדולתו ופירסומו.
במהלך השנים התברר שתמונות רבות שיוחסו לו לאורך השנים, צוירו למעשה בידי תלמידיו באולפנו, תחת חסותו ותוך חיקוי סגנונו. תמונות אלה, לעיתים, אף נשאו את חתימתו (או עם הערה "תוקן בידי רמברנדט") שהייתה סוג של אישור תקן מקובל.
כיום יש וועדה של מומחים המתכנית "פרוייקט רמברנדט " שמתכנסת מאז 1968 כדי להחליט איזה מהתמונות המיוחסות לרמברנט הן אותנטיות. רבות מהתמונות שיוחסו לו בעבר, מסתבר שלא צויירו על ידו.
"האיש בעל כובע הזהב" תמונה שאינה מאת רמברנדט.
כך למשל כותב שורות אלו ראה בצעירותו תמונה מפורסמת בשם "האיש בעל כובע הזהב" שתוארה ב"אנציקלופדיה נעורים" מראשית שנות השישים כתמונת מופת של רמברנדט. בהשראת תמונה זו אף נכתב שיר של המשורר זרובבל גלעד. אבל ועדת המומחים גילתה שלאמיתו של דבר, זאת אינה יצירה של רמברנדט כלל, אלא יצירתו של אמן אחר ידוע הרבה פחות.
נשאלת כעת השאלה הגדולה, האם זה הופך את התמונה הזאת כתוצאה מכך ליצירת מופת פחותה. מכל מקום, אין המדובר כאן בזיוף אלא בטעות בייחוס.
הועדה ממשיכה בעבודתה ומכיוון שעד היום הגיעה רק לחצי הדרך בבדיקת יצירותיו של רמברנדט ואלו הן מרובות מאוד נראה שצפויות לה עוד שנים רבות של עבודה ובהמשך ייתכן שכל מיני תמונות נוספות שתמיד חשבנו שהן יצירות מופת של רמברנדט יתגלו כיצירות של אחר.
רמברנדט היהודי הגדול
"הכלה היהודיה" ציור מאת רמברנדט של זוג יהודי
רמברנדט הוא לא רק צייר הולנדי מפורסם, לו וליצירתו יש משמעות מיוחדת אולי יותר מזאת של כל אמן מפורסם אחר מבחינת היהודים וזאת בגלל העסוק הייחודי שלו הן בתנ"ך והן ביהודים של זמנו. נושא שבו היה יוצא דופן בין כל הציירים הגדולים שאמנם עסקו רבות בנושאי התנ"ך, אבל מעט מאוד אם בכלל ביהודים של זמנם. אותם שכבר התייחסו ליהודים עשו זאת באור שלילי כדרך הנוצרית המקובלת עד אותם ימים. רמברנדט, כמו הולנדים רבים של זמנו היה קורא אדוק בתנ"ך. בהולנד של תקופתו הייתה הזדהות גדולה עם סיפורי התנ"ך שכן ההולנדים זיהו את עצמם עם העם הנבחר בתנ"ך ואת מאבקם בספרדים עם מאבקם של בני ישראל במצרים של פרעה. בסיפורי התנ"ך הם ראו מקבילה לסיפור הלאומי שלהם.
כתוצאה מכך בתקופתו של רמברנדט נוצרו עשרות אלפים ציורים על נושאי התנ"ך בידי מאות ציירים, אבל אין כל ספק שרמברנדט היה הגדול בציירים של נושאים תנכיים, אולי יותר מכל אמן אחר בזמנו, מאז מיכאל אנג'לו ולפני המאייר המפורסם של התנ"ך במאה ה- 19, דורה. הוא העניק לנושאים המקראיים הומאניות ורוחניות שכמעט לא הייתה קיימת בהם עד אז ותיאר את גיבורי התנ"ך כדמויות אנושיות "בשר ודם" שנגעו לליבם של הצופים בתמונות וצויירו מתוך הזדהות עמוקה וברורה של האמן שאף צייר את עצמו ואת בני משפחתו כדמויות תנכיות.
על מנת להסביר את גישתו זאת לתנ"ך הועלתה סברה שהגיעו לידיעתו אולי דרך ידיים יהודיות מדרשים יהודיים שהשפיעו על גישתו לסיפורים אלו. בכל אופן ידוע בוודאות שהוא השתמש בספרו של יוסף בן מתתיהו "קדמוניות היהודים" כמקור לאיור כמה תמונות. יחד עם זאת, הוא לא אייר את התנ"ך באופן שיטתי ובסגנון אחיד.
שמשון חד חידות בחתונתו.ציור מאת רמברנדט
אחת הדמויות התנכיות החביבות עליו ביותר היו שמשון הגיבור .הוא צייר כמה כמה וכמה תמונות על שמשון שבאחת מהן אף נתן לשמשון את מראה פניו שלו .
המלך דוד ובנו אבשלום מתפייסים. ציור מאת רמברנדט.
כן צייר לפחות חמשה סצינות תנכיות שבהם בני אנוש פוגשים יצורים מיסטיים או מלאכים שליחי אלוהים, נושא שכנראה קסם לו במיוחד.
שיחה עם ד"ר דורון לוריא מומחה לרמברנדט.
(ד"ר לוריא אוצר במוזיאון תל אביב,המשחזר הראשי שם של יצירות אמנות ומומחה לענייני זיופים באמנות ( הוא פירסם על כנושא מרתק זה ספר בשם חשיפה כפולה ) ולענייני רמברנדט באופן כללי .
הוא פירסם לאחרונה ספר על "רמברנדט: מיתוס מול מציאות" ( הוצאת מפה,2006) ).
.
א.א.: דוקטור לוריא איזה תיאוריות היו על הקשרים של רמברנדט עם היהודים ?
ד"ר לוריא: לגבי רמברנט נוצרו כל מיני מיתוסים שהוא היה יהודי או קשור ליהודים היו שמועות שטענו שהוא יהודי. אנחנו היהודים, כידוע אוהבים מאוד לאמץ כל גאון שהסתובב על כדור הארץ. עכשיו למשל עובד צוות בספרד שטוען שולסקז הצייר הספרדי האדוק מהמאה ה-17, היה יהודי.
הנימוק העיקרי לגבי הקשר היהודי של רמברנדט הוא, שהוא כל כך אוהב יהודים והיה רגיש כל כך ולכן לא ייתכן שהיה נוצרי טהור ולא יתכן שאין לו דם יהודי. הוא באמת צייר את התנ"ך הרבה יותר מרוב האמנים האחרים גם בהשוואה לאמנים של הולנד במאה ה-17 שהרבו ככלל לצייר את התנ"ך.
הוא צייר הרבה טיפוסים יהודיים כטיפוסים אקזוטיים, כנראה משום שהוא אהב דברים אקזוטיים. במקרה הוא גם התגורר באזור שבו התרכזו יהודים ושהפך לאט לאט לרובע היהודים. כעבור מאה שנים המקום קיבל את השם "רובע היהודים". ייתכן שיהודים מהסביבה שימשו כמודלים לרמברנדט אבל אין על כך פרטים מדוייקים ומלבד הדיוקנים המזוהים כמודלים יהודיים הם על סמך "תווי פנים יהודיים טיפוסיים".
המיתוס על הקשר ההדוק שהיה בין רמברנדט והיהודים מתבסס גם על אחד הציורים הידועים שלו שנקרא "הכלה היהודית", אם כי ככל הנראה היא לא באמת יהודית. יכול להיות שהוא צייר שם את יצחק ואת רבקה מהתנ"ך.
בכל אופן הוא ללא ספק האמן הראשון שידוע כאחד שהכיר יהודים בצורה עמוקה. ותדע קשרים כאלו שהיו לו עם יהודים לא היו נפוצים כלל בקרב היוצרים הגדולים לפני המאה ה-19.
היהודים הגיעו זמן קצר יחסית לפני תקופתו של רמברנדט להולנד, הספרדים והאשכנזים חיו בקהילות מסוגרות שלא ממש סבלו האחת את השנייה. הספרדים בזו לאשכנזים הסתכלו עליהם מלמעלה וסירבו להתחתן עימם, והנה בא האמן הידוע הזה רמברנדט ויוצר קשרים הדוקים עם יהודים, ניתן להשוות זאת לסופר מפורסם בימינו היוצר קשרים הדוקים עם בני העדה האתיופית.
כך למשל הוא הכיר את דוקטור אפרים בואנוס רופא יהודי ידוע ואת דניאל פינטו שכן יהודי צמוד. ועשה עסקה עם סוחר יהודי בשם שמואל אורטגה.
נכון עם חצי מהיהודים שהוא הכיר הוא הסתכסך , אבל כך היה גם עם רוב הלא יהודים שהוא הכיר. הוא היה רחוק מאוד מלהיות אדם סימפטי בחייו.
הועלתה גם הטענה שרמברנדט היה חבר באגודה ששאפה לשפר את היחסים בין היהודים לנוצרים. אין הוכחה לכך אבל זאת ספקולציה לגיטימית, בהסתמך על הטענה שהייתה קבוצה נוצרית ששאפה לדו שיח עם היהדות מתוך פתיחות בין אם דתית ובין אם הומניסטית. יחד עם זאת, בפועל אין לכך בדל הוכחה, אין פרוטוקולים מישיבות של גוף כזה שבו רמברנדט נואם על הצורך בקשרים טובים יותר בין יהודים ונוצרים. מכל מקום, אם ימצאו פרוטוקולים כאלה זה יהיה מעניין מאוד אבל לא באמת חשוב מבחינת הבנתנו את רמברנדט כאמן.
יהודים רבים ניסו להוכיח שרמברנדט פגש את הפילוסוף המפורסם ותושב העיר ברוך שפינוזה וצייר את דיוקנו. למפגש בין שני האישים הדגולים הללו שהאחד יהודי והאחר ספק יהודי, אין הוכחה ממשית. אבל האמת היא שלמרות שהשניים חיו באותה עיר באותה התקופה וכנראה באותו איזור ,לא ברור כלל אם היכירו זה את זה בין המאות אלפים שחיו אז באמסטרדאם . מצד שני סביר מאוד להניח שידידו של רמברנדט מנשה בן ישראל אכן הכיר את שפינוזה.
ניתן לנחש שאם תמצא תמונת פורטרט של שפינוזה שצוירה על ידי רמברדנט, שאחרי הכל חי באותה העיר ובאותה הסביבה זה יגרום לסערה תקשורתית.
א..א אתה מומחה לזיופי אמנות בכלל ,ולזיופי רמברנדט בפרט, וחיברת ספר שלם על הנושא "חשיפה כפולה". אתה יכול להעריך כמה זיופים נוצרו שהוצגו כיצירותיו של רמברנדט ?
ד"ר לוריא : אין תשובה על כך. לדעתי הרבה יותר מאלף אבל איש לא יודע כי לא ספרו אותם . אבל הוא ללא ספק אחד האמנים המזוייפים ביותר .
משה ושתי לוחות הברית.עשרת הדיברות כתובות בלשון העברית.
משתה בלשצאר מופסק כתוצאה מאותיות עבריות. ציור מאת רמבראנדט. לוריא : ככל הנראה הרב בן ישראל הוא הסיבה שהמילים כתובות מלמעלה למטה ולא מימין לשמאל שכן האמין בתיאוריה של רב שמואל מהתלמוד, שטען שכך הייתה כתובה הכתובת ומשום כך לא הבינו אותה בחצר בלשצאר. ייתכן אף שציור זה היה רק עבודת הכנה בדיונים שהיו לשניים ושנמשכו במשך שנים על ספר חזוני מוזר מאוד ויוצא דופן מכל בחינה שאותו כתב הרב בן ישראל על פי ספר דניאל ושאותו רצה שרמברנדט יאייר.
וספר מוזר זה "אבן יקרה " היה הספר היחיד שאותו אייר רמברנדט בימי חייו. רמברנדט והחזון המשיחיהרב מנשה בן ישראל. פורטריט מאת רמברנדט. רמברנדט הכין ארבעה תצריבים לספר מדהים אפילו לגבי התקופה ההיא של הרב מנשה בן ישראל "אבן יקרה " שעסק באבן עתיקה המוזכרת בתנ"ך שעליה הניח יעקב את ראשו. האבן של יעקב אבינו ,איור מאת רמברנדט לספר "אבן יקרה "מאת מנשה בן ישראל . הרב מנשה בן ישראל .ציור מאת רמברנדט. הרב מנשה בן ישראל היה אחד ממנהיגיה הבולטים של יהדות אירופה והאיש האחראי להחזרת היהודים לאנגליה בימי השליט הפוריטני קרומוול.הרב בן ישראל האמין שאבן זאת היא סמל לחזון אחרית הימים. וכששמע שהתגלו שרידי עשרת השבטים האבודים באמריקה היה משוכנע שעכשיו לאחר שהיהודים התפזרו ברחבי העולם כולל "העולם החדש" זהו הזמן הקרוב לגאולה שבו יוגשמו תקוות היהודים. עד כאן דעה קונבנציונאלית שהרי מרבית הדורות מזה 2500 השנים האחרונות היו משוכנעים שהם הדור האחרון, והראשון לגאולה . הרב בן ישראל, הוסיף מעבר לכך ופירט מעין חזון אוטופי שלפיו תוקם בעתיד בארץ ישראל מדינה יהודית רציונאלית והומניסטית שתהייה דומיננטית בעולם ,ושכל הגויים הטובים יעזרו ליהודים כמו ההולנדים והאנגלים יזכו גם הם לשגשוג ולהצלחה לאחר הגאולה, אם כי לא כמו היהודים עצמם. זאת הייתה דעה יוצאת דופן וליברלית מאוד בזמנו וייתכן שרמברנדט ידידו של הרב החזיק כנראה בדעות קרובות לשלו ואולי זאת הייתה הסיבה שהרב בן ישראל בחר בידידו הצייר לאייר את הספר יוצא הדופן הזה. זהו אגב הספר הראשון שנכתב בידי יהודי ושידוע בודאות שאוייר בידי אמן לא יהודי . ארבעת האיורים של רמברנדט לספר "|אבן יקרה " מאת מנשה בן ישראל. בספר "אבן יקרה " ניסה מנשה להוכיח כי חלומו של המלך הבבלי המרושע נבוככדנאצר בספר דניאל אינו אלא נבואה על ביאת המשיח שיש לה סיוע בחזונו של דניאל וכי האבן שרוצצה את פסל מלך אשור בחזון דניאל אינה אלא האבן שעליה שכב יעקב בבית אל והיא גם האבן שעימה הרג דוד את גולית. את כל הנושאים האלו אייר רמברנדט עבור מנשה בן ישראל .. יתכן שהאיורים שאותם הכין רמברנדט לא מצאו חן בעיני הרב בן ישראל ואולי גם בגלל שאחד מהם "ארבע המפלצות מחזון דניאל", הציגו את פרצוף האלוהים, מעשה חסר טקט מצד רמברנדט שהרי אין לצפות שהרב היהודי יעבור בספרו בצורה כה גלויה על הדיבר "לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה". ידוע לנו שהאיורים פורסמו רק במספר קטן מאוד של עותקים לפני שהוחלפו במהדורה חדשה באיורים של אמן יהודי. יחד עם זאת, ישנם חוקרים הסבורים שהסיבה להחלפתם לא הייתה בגלל שהרב לא היה מרוצה מהם, אלא, פשוט בגלל שאיכותם הטכנית הייתה גרועה וקשה היה להשתמש בהם למספר רב של עותקים.
רמברנדט והנאציםמה שידוע פחות הוא שלצייר היהודים שהיה כה נערץ עליהם הייתה השפעה גדולה גם על הנאצים שהעריצו אותו אולי באותה המידה . . לא במקרה הדעות האמנותיות של רמברנדט בסרט היו הד של הצהרותיו האמנותיות של היטלר שראה את עצמו יותר מכל דבר אחר כאמן בודד ולא מובן כמו רמברנדט. כאשר היטלר הסתכל בתמונת "האיש עם כובע הזהב" ( שהיום נקבע שלא הייתה יצירתו של רמברנדט אחרי הכל ) ועל תווי הפנים "ההירואיים " של החייל המתואר שם פסק "זאת ההוכחה שרמברנדט היה ארי אמיתי וגרמני". רמברנדט והספרות העבריתכגדולי הספרות העברית ביאליק, עגנון ורבים אחרים, גם רמבראנדט הפך לאחד הסמלים הראשים של התרבות האירופית בשיאה. ביאליק שהיה מעריץ גדול של רמברנדט, כתב במכתב הקדמה לספר של ידידו הצייר הפסטרנק (אביו של מחבר "דוקטור זיואגו" וחתן פרס הנובל), על האמן ששמו מדבר בעד עצמו: "רמברנדט : יצירתו וערכו ליהדות: גאון ציירים זה מן הגויים השיג באורח פלא את הנשמה העברית ובא עד חקר תכונתה ,כאשר לא השיגה שום צייר מן הגויים". הרב קוק מקובל מפורסם פרסם מאמר -בג'ואיש כרוניקל הלונדוני בשנת 1935, ובו הסביר הרב את פשר ביקוריו בגלריה לונדונית, ואת חיבתו המיוחדת ליצירות רמברנדט. הוא קבע כי רמברנדט היה צדיק, וכי הוא אחד מאלה שזכו לראות את "האור הגנוז", האור שנברא בשבעת ימי הבריאה, אור שקוף ואין סופי, ועתיד להתגלות לצדיקים גמורים, או בעת ביאת המשיח ואותו העלה ביצירותיו על הבד כך שהאור בתמונותיו אינו אור רגיל כלל וכלל .זהו האור שיצר האל בימי בראשית . . פרופסור אבנר הולצמן פירסם מחקר מקיף על אמנים ויזואליים בספרות העברית מלאכת מחשבת :תחיית האומה :הספרות העברית לנוכח האמנות הפלסטית (1999). והנה ראיון קצר עימו :
א.א. :האם ניתן לאמר שרמברנדט הוא האמן המאוזכר ביותר בספרות העברית לדורותיה ? פרופ' הולצמן: הוא אחד משלושה .רמברנדט, ואן גוך ומיכאל אנג'לו הם שלושת האמנים המאוזכרים ביותר בעברית עם רמברנדט כשישים או שבעים פעמים בספרות העברית. רמברנדט הופיע ביצירות ספרות ישראליות שונות ומגוונות. הוא מוזכר רבות בסיפורי עגנון שאף כתב עליו מחזה שאבד. רמברנדט הופיע ביצירות ספרות ישראליות שונות ומגוונות.
קישורים באינטרנט רמברנדט בויקיפדיה באנגלית פרוייקט רמברנדט צפו בקטע מסרט של פיטר גרנויי על רמברנדט:
|
13 תגובות על “רמברנדט צייר היהודים”
קראתי בעניין רב את מאמרך המפורט והידעני על אודות רמברנדט והקשריו התרבותיים השונים. חסרה לי התייחסות מפורטת לספרו הנפלא של ג'וזף הלר – Picture This
שיצא לאור בשנת 1988 בהוצאת Ballantine-Random House
מדובר ברומן נפלא, אירוני, מושחז ונשכני ביותר.
הטקסט הוא מקור בלתי נדלה לתהיות, השראה ולמחקר.
האקפרסיס, הלא הוא, ייצוג ספרותי של יצירת אמנות, תופעה, שלצערי, אינה זוכה להתייחסות מספקת מחוץ לכותלי האקדמיה, בכל הקשור ברמברנדט מתעוררת לחיים חדשים ונטענת במשמעויות מופלאות.
בייחוד ברומן של הלר, תהליך היצירה על כל נפתוליו וייסוריו, שאלת האותנטיות והזיוף, החייאת הדומם והדממת החי, כל אלה ועוד זוכים לייצוג נפלא.
אני ממליצה בחום לכל אוהבי רמברנדט לקרוא את הספר הזה!
נהניתי מאוד. ישר כוח.
[…] מרמברנדט (1847) והיה לריאליסט הראשון. הוא האמין שמשימת האמן […]
[…] ה-17 רמברנדט הצייר המפורסם שחי ברובע היהודי של אמסטרדם וצייר יהודים רבים צייר גם […]
[…] ה-17 רמברנדט הצייר המפורסם שחי ברובע היהודי של אמסטרדם וצייר יהודים רבים צייר גם […]
[…] ה-17 רמברנדט הצייר המפורסם שחי ברובע היהודי של אמסטרדם וצייר יהודים רבים צייר גם […]
[…] ה-17 רמברנדט הצייר המפורסם שחי ברובע היהודי של אמסטרדם וצייר יהודים רבים צייר גם […]
[…] ה-17 רמברנדט הצייר המפורסם שחי ברובע היהודי של אמסטרדם וצייר יהודים רבים צייר גם […]
[…] של רמברנדט ואן רין מהמאה ה-17 שצייר כמה תמונות ידועות מחיי יוסף בתקופות […]
[…] השאר בספר "אבן יקרה " שאוייר בידי ידידו של מנשה, הצייר רמברנדט […]
[…] המרדף של סיראריוס אחרי תמונה סודית שיצר הצייר הדגול רמברנדט ואן רין ( שהשנה חוגג העולם 400 שנה להולדתו) שנודע בציורי המקרא […]
[…] ה19 שהתפרסם בציורי התנ"ך שלו שפעם נמצאו בכל בית ,ושל רמברנדט שבימים אלו מלאו 400 שנה להולדתו. הייתי בביתו של רמברנדט […]
[…] רמברנדט צייר היהודים, המולטי יקום של אלי אשד, 2006 […]