web analytics
קטגוריות
חזון ופוליטיקה

חשיבה מודיעינית לטווח הארוך-חיים מזר

חיים מזר הוא הוגה רב תחומי בתחומים שונים ומגוונים בין השאר בתחומי האסטרונומיה כמו גם בתחומים היותר האיזוטריים של חקר העב"מים והחייזרים .
אבל הוא עוסק גם בתחומים ארציים יותר שגם אליהם הוא מביא את חשיבתו המיוחדת .
להלן רשימה אחת שלו כזאת .

חשיבה מודיעינית בסדר עולמי משתנה

מאת  חיים מזר

עם סיומה של המלחמה הקרה הסדר העולמי החל לקבל אפיונים אחרים.מערך הכוחות הבינלאומי עבר מעולם דו-קוטבי לעולם חד-קוטבי.נשארה רק מעצמת- על אחת והיא ארה"ב.העימות ברמה של מעצמות העל לא קיים עוד וארה"ב ממלאת למעשה תפקיד של שוטר- על.יחסה של ארה"ב כלפי מדינות אחרות במלחמה הקרה היה תמיד על רקע מדיניותה של ברה"מ.האם יחסה כלפי מדינות אחרות מקרב אותן אליה או מסיט אותן לעבר ברה"מ? מעין סדרה של קרבות אגרוף שכל סיבוב בו מסתיים בצבירת או אובדן נקודות.בתפקידה הנוכחי כשוטר העולם ,ארה"ב מנסה להיות שוטר אובייקטיבי לפחות למראית עין. מנקודת מבטה של ישראל היא קיבלה בעבר אשראי רב מארה"ב מאחר והיה ברור שישראל לא היתה פונה לעולם לעבר ברה"מ.כיום ארה"ב לא בהכרח תקשיב לישראל .המובן מאליו לא קיים יותר.

הלקח אותו יש ללמוד הוא כי אין זה מספיק לומר מה יקרה,אילו כוחות יכנסו לזירה הבינלאומית ואילו יגרעו,אלא יש גם לראות מה יהיו האינטרסים העתידיים של אותם כוחות ומה יהיו דפוסי ההתנהגות שלהם ועל סמך זה יהיה צורך לגזור מרכיבים שונים במדיניות הביטחון הישראלית.החשיבה המודיעינית חייבת לעלות פאזה לרמה המטה-קוגנטיבית. לנסות לחשוב כאילו היא הכוח החדש או המעצמה שמסתגלת למצב החדש המבינה כי עליה לשנות את צורת החשיבה שלה ואת דפוס ההתנהגות הבינלאומית שלה.

מדינה אשר מתייחסים אליה כיום ככוח עולה בזירה הבינלאומית היא סין ויש מי שטוענים שהיא למעשה תהיה מעצמת העל השניה לאחר ארה"ב,מה שיכול ליצור עולם דו-קוטבי חדש.במקרה כזה מה יהיה דפוס ההתנהגות של שתי המעצמות? האם מדובר יהיה שוב במלחמה קרה או במשהו אחר? מה יכתיב את יחסה של סין למזרח התיכון וכך הלאה.

עולם דו-קוטבי אחר הוא ארה"ב מול אירופה.באם מדינות היבשת אכן תצלחנה לבנות גוש מדיני שישתווה לזה של ארה"ב, מבחינת גודל האוכלוסייה, אוכלוסייתה עולה על זו של ארה"ב.מבחינה כלכלית שילוב הכוחות האירופי יכול ליצור שווה כוח לזה של האמריקאיים.באם יתגברו על בעיות מוניטריות שונות וישלבו בצורה מושכלת את מדינות מזרח אירופה יתפתח גוש כלכלי רב עוצמה שישתווה ואולי יעלה על זה של ארה"ב.לגבי נשק גרעיני קרוב לוודאי אירופה תנסה להימנע ממנו.שני גושים אלה עשויים להתחרות ביניהם בצורה אגרסיבית על שווקי העולם ואחד השווקים הוא המזרח התיכון.לעולם דו-קוטבי זה יהיו אפיונים שונים מאלה של עולם דו-קוטבי ארה"ב-סין.בהיות אירופה וארה"ב מדינות בעלות אוריינטציה דמוקרטית מובהקת ומעצם היותן מדינות מערביות,האם תינתן בדי ישראל אפשרות לבצע מניפולציות שונות שישרתו אותה על הצד הטוב ביותר,מה שלא יכלה לעשות במלחמה הקרה? מעין דגם חדש של מדינה בלתי מזדהה ואולי תהיינה מדינות נוספות שתנסינה לנהוג בצורה דומה.במצב כזה יווצר גוש חדש של מדינות בלתי מזדהות,אלא שגוש זה יהיה שונה מגוש הבלתי מזדהות בעבר שכלל את מדינות העולם השלישי.

באירופה מתפתח כיום כוח חברתי חדש והוא המהגרים האסלמיים. איך מדינות אירופה תתייחסנה אליו? האם תנסינה לפגוע בו במלוא העוצמה אם ינסה להפעיל כנגדה אמצעי טרור לסוגיו,או שתנסינה בצורה מסויימת ללכת לקראתו מתוך התחשבות במדינות ערב, מה שעלול יהיה לפגוע באיזה שהוא שלב באינטרסים של מדינת ישראל?

אם נשאר בגבולות האיסלאם עלול להתפתח מצב בעייתי ועתיר סכנות והוא הפצצה האסלמית.מדינה אסלמית אחת או יותר מפתחות נשק גרעיני ומצהירות שהן תשתמשנה בו במקרה ולא ייענו לדרישות שלהם.מהר מאוד העולם יתכנס למערכת של וטו-יחידני ותיווצר בעולם אנרכיה גרעינית.מה תעשה ישראל? האם תגיב ואם כן איך תעשה זאת?

סיטואציה אחרת שעל ייתכנותה מדבר כיום הנטיגטון הוא שההגירה הגדולה מאמריקה הלטינית לארה"ב תביא לשינויים מרחיקי לכת מבחינת המאזן הדמוגרפי בארה"ב בין דוברי האנגלית לדוברי הספרדית. האם בטווח הארוך זה יביא להתפרקותה של ארה"ב לשתי מדינות,דוברת אנגלית ודוברת ספרדית, מעצמה ומדינה פחות חזקה? איך אותה מעצמה חדשה תנהג או שמא יווצר חלל וכוח אחר יתפוש את מקומה?

אפשרות נוספת שחייבים לחשוב עליה כבר כיום היא שינויים בסדר העולמי בשל שינויים באקלימו של כדור הארץ. מזה שנים מדברים על כך שכדור הארץ הולך ומתחמם וכי הקרחונים בקטבים מפשירים.אם זה מה שאכן יקרה המשמעות היא אחת. בטווח של עשרות שנים עד לאמצע המאה ה-21 ,מלחמות בכל העולם. בעקבות הפשרת הקטבים גובה פני הים יעלה במספר מטרים ואזורי החוף בעולם כולו יוצפו.מכיון שאפשר לעקוב אחר שינויים אקלימיים אוקייניים אלה,על פניו אפשר יהיה לפנות אוכלוסיות בצורה מסודרת למקומות גבוהים או עמוק לתוך היבשות. אך זה עלול לעורר התנגדות אצל מי שגרים המקומות אלה והתנגדות זו עלולה להוביל למלחמות ומדובר יהיה במלחמות אכזריות ביותר מאחר שאלה תהיינה מלחמות על השרדות במובן הבסיסי ביותר של המילה.איך תנהגנה המעצמות במקרה כזה? איך תנהגנה מדינות קטנות השוכנות לחופיהם של ימים ואוקיינוסים? אם ניקח את מדינת ישראל,יהיה צורך לפנות את רוב אוכלוסיית מישור החוף ולהעבירה לעבר ההר.סיטואציה זו היא מפחידה ואסור בשום פנים ואופן להדחיק אותה.מדובר במצב מדיני שלא היה כדוגמתו, שבו ההתנהגות המדינית ותהליך קבלת ההחלטות משתנים באופן מהיר בשל אסונות טבע קטקליזמיים גם אם הם צפויים.איך העולם מתנהג במצב של סיפור המבול המקראי?

איזה סדר עולמי יתקבע בעשור הקרובים  אי אפשר לדעת.אם בכל זאת ייעשה נסיון לחזות מה דמות תהיה לו לעולם, הדבר המירבי שאפשר לעשות הוא מבחן הסתברויות .מה סיכוייו של סדר עולמי כל שהוא להתממש כנגד סדר עולמי אחר. בכל הסתברות שהיא גם אם היא הקלושה ביותר,מה שחשוב ביותר לעשות הוא לנסות לצפות את תגובתם של מקבלי ההחלטות בכל מדינה שלגביה נעשית תחזית ומה יהיו האינטרסים מנקודת מבטם שלהם תוך עיגונו של צפי זה במורשת ההסטורית,התרבותית והנורמטיבית שלהם.שאם לא כן כל צפי שהוא יהיה בבחינת ברכה לבטלה.

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

19 − eighteen =