web analytics
קטגוריות
מדע בדיוני

החייזר מפולין -על סטניסלב לם

סטניסלב לם היה סופר המדע הבדיוני האירופי שאינו כותב באנגלית השני המפורסם והמצליח ביותר בכל הזמנים אחרי ז'ול ורן , והסופר המצליח והמפורסם ביותר מכל סוג שאותו ייצרה פולין במאה העשרים ואולי בכל תולדותיה בכלל. הוא גם היה סופר המדע הבדיוני היחיד שהיה מועמד לפרס נובל לספרות. אך הוא היה גם אדם שנוי מאוד במחלוקת בקרב עמיתיו במערב.

סטניסלב לם הסופר הפולני  המפורסם ביותר בעולם.

סטניסלב לם   היה סופר המדע הבדיוני האירופי  שאינו כותב באנגלית   השני המפורסם והמצליח ביותר בכל הזמנים אחרי ז'ול ורן ,  והסופר המצליח והמפורסם ביותר מכל סוג שאותו ייצרה פולין במאה העשרים ואולי בכל תולדותיה בכלל.  הוא  גם היה סופר המדע הבדיוני היחיד שהיה מועמד לפרס נובל לספרות. אך הוא היה גם אדם שנוי מאוד במחלוקת  בקרב עמיתיו במערב.

כמה חודשים לפני פרסום מאמר זה ברשת,  וליתר דיוק ב -27 במארס 2006 נפטר סטניסלב לם סופר המדע הבדיוני האירופי שאינו כותב באנגלית המפורסם והמצליח ביותר בכל הזמנים אחרי ז'ול ורן עצמו,  בגיל 84 לאחר מחלה ממושכת.
זאת לאחר שעורר חילוקי דיעות קשים עליו בחייו בגלל יחסו המזלזל לספרות המדע הבדיוני במערב.
סיפוריו תורגמו ללא פחות מ-41 שפות ( ובין השאר שמונה מספריו תורגמו גם לעברית ) ובשלושים מליון עותקים , הצלחה מרשימה במיוחד מאחר שכתב בשפה לא חשובה יחסית ולא מתורגמת במיוחד כמו פולנית ולמעשה היה הסופר הפולני המודרני המצליח והידוע ביותר בעולם מכל סוג . הוא אף היה מועמד לפרס נובל אולי סופר המדע הבדיוני היחיד שהיה מועמד לפרס זה.

לם  נולד ב-1921 בלבוב  אך את  רוב חייו חי בעיר  בקרקוב. הוא היה ממוצא יהודי אם כי נראה שמשפחתו התנצרה והוא גודל כקתולי אך בשלב מסויים הפך לאתאיסט. על פי גרסאות אחרות אחדות   הפך בשלב כלשהו בחייו מאתאיסט לקתולי מאמין אולי הייתה להתנצרותו  אם אכן הייתה כזאת קשר לידידותו בצעירותו עם האיש שהפך להיות האפיפיור יוחנן פאולוס השני. על פי גרסאות אחרות בכל אופן הוא נשאר כל חייו אתאיסט אדוק .
הוא למד רפואה עד שבתקופת מלחמת העולם השנייה כאשר חייו היו בסכנה כמו אלו של כל היהודים הוא ניצל הודות למסמכים מזויפים. עבד כמכונאי והיה חבר בתנועת המחתרת הפולנית .
הוא החל לכתוב מדע בדיוני באמצע שנות ה-40 עם סיפור בשם "האדם ממאדים ".( 1946) וסיפורי פנטזיה שונים שכתב לשבועון עממי.חוץ מזה כתב שורה של מאמרים מדעיים שהיו כל כך לא קונפורמיסטיים ומנוגדים לאידיאולוגיה השלטת עד  שהביאו לסגירת השבועון שפירסם אותם.

"כוכב הסופות " סרט מדע בדיוני סובייטי על פי ספרו של לם "האסטרונאוטים".

. ספרי המדע הבדיוני הראשונים שלו שפורסמו בשנות החמישים "האסטרונאוטים " ו"ערפילית מאגלאן" היו ספרי מדע בדיוני שגרתיים באופן יחסי בסגנון הקומוניסטי של שנות החמישים, "האסטרונאוטים " המספר על מסע לכוכב הלכת ונוס אף הוסרט בידי הסובייטים כאחד מסרטי המדע הבדיוני היותר טובים שלהם "כוכב הסופות "סרט שתיאר את מסעם של אסטרונאוטים סובייטים מכדור הארץ לונוס ומפגש עם החיות הפרהיסטוריות שם . הסרט היה כל כך מוצלח מבחינת הפעלולים שלו לזמנו שמפיק אמריקני רוג'ר קורמן קנה את כל הזכויות עליו והפיץ אותו בארה"ב בגירסה מקוצרת ומדובבת בראש ובראשונה בגלל האפקטים של הדינוזאורים.

צפו ב"כוכב הסופות" כאן:

לם בכל אופן לא חיבב את הסרט כלל ( וגם לא את הספר עליו היה מבוסס שבו ראה יצירת נעורים נחותה) הסיר כל אחריות מעצמו לגבי הגירסה קולנועית .
.עם זאת נראה שבתקופה זאת ספריו גם עברו צנזורה חמורה בידי השלטון הפולני הקומוניסטי .
אחר כך הוא התרחק מאופטימיות זאת והחל לפרסם את ספריו המפורסמים שהם באופיים פילוסופיים סאטיריים, " סגנונו הוא "קר ולא סימפטי " (כפי שתיאר ה.ג.וולס את אנשי המאדים התוקפים את כדור הארץ בספרו "מלחמת העולמות " ) ספריו אדישים לחלוטין לבעיות האישיות של הדמויות שבמרכזם ומעדיפים להתעסק ברעיונות מדעיים פילוסופיים ומזכירים במקצת את הסיגנון של בורחס.
הם תוקפים את הרעיונות המקובלים בספרות המדע הבדיוני של זמנו ובראשם את הרעיון המרכזי של יכולת ליצור קשר עם יצור מכוכב אחר ולהבינו . ברבים סיפוריו של לם יש נושא קבוע אחד : גם אם ניפגש בחייזר לעולם לעולם לא נוכל להבינו . מבחינתו של לם הוא עצמו היה "חוצן " המביט על החברה האנושית מבחוץ עד כמה שאפשר ומנסה לתארה בצורה האובייקטיבית ביותר האפשרית .

וזה התבלט ביותר בספרו המפורסם ביותר "סולאריס" ( 1961 שתורגם לעברית  בידי אהרון האופטמן ) ספר המדע הבדיוני המזרח אירופי המפורסם ביותר שבו תיאר את הניסיונות להבין אוקיינוס אינטליגנטי בעל כוחות כמו אלוהיים על כוכב לכת אחר אוקיינוס במנסה בדרכה שלה לתקשר עם בני האדם שחוקרים אותו באמצעות פנטומים של אהוביהם . אבל כל תיקשורת אמיתית בינה לבינם היא למעשה בלתי אפשרית . זוהי ישות שיש קשיים עצומים בתקשורת עימה ובהבנת רצונה . וגם הישות הזאת עם כל שלמותה כביכול מתקשה מאוד להבין את המין האנושי וכך בין שני הצדדים יש קצר מוחלט בתיקשורת.
ספר זה הפך לאחת הקלסיקות הגדולות של ספרות המדע הבדיוני , שסופר ומבקר המדע הבדיוני האנגלי המפורסם בריאן אלדיס ,ראה בו את אחד הספרים החשובים ביותר של שנות השישים ,מכל סוג. "סולאריס " אף זכה להיות הספר המדע הבדיוני היחיד שזכה לשני עיבודים שונים בשתי מעצמות העל שונים עד כמה שרק אפשר. אחד רוסי של הבמאי אנדרי טרקובסקי ב-1972 והשני אמריקני של סטיבן סודרברג בכיכובו של ג'ורג' קלוני ב-2002 שלושים שנה לאחר מכן ,וכל אחד מהם ביטא את ההשקפות השונות מאוד של התרבות של הבמאי שהיו שונות מאוד ובאופן רדיקאלי מאלה של לם עצמו.

פוסטר רוסי של הגירסה הסובייטית של "סולאריס".

טרקובסקי הרוסי עסק בעיקר בנוסטלגיה של הכפר הרוסי כנקודת המוצא ונקודת החזרה של הגיבורים וסודברג האמריקני התעניין בעיקר בחיי האהבה של הדמויות .לנושאים האלו אין שום קשר עם הדברים שמעניינים את לם.
לא במפתיע לם תיעב באופן שווה וללא משוא פנים את שני העיבודים הקולנועיים שנעשו לספרו .בכל אופן הוא לפחות צפה בגירסה של טרקובסקי ,לגבי הגירסה של סודרברג ,הוא הכריז באתרו שאף אין לו כל כוונה לצפות בה כינה אותה בזילזול "סיפור אהבה בחלל" על סמך הביקורת שקרא עליה והסביר בסבלנות שספרו לא עסק בבעיות אירוטיות בחלל החיצון בניגוד למה שאפשר היה אולי להבין מהסרט.

סולאריס ביטא את התמה החוזרת בספריו של לם על אי היכולת של האדם לתקשר עם צורות חיים אחרות שדומה שביטאה פסימיזם עמוק . אנחנו מוצאים זאת בצורה בולטת ביותר דווקא  בספרים שלו  שמזכירים מאוד לכאורה ( אך רק לכאורה ) פרקים של סדרת הטלביזיה "מסע בין כוכבים " בכךש הםפ עוסקים בחקר כוכבי לכת רחוקים ותרבויות זרות ומוזרות .

ספרים  כמו "סיירת החלל ניצחון " ( 1961)  המתאר התמודדות של ספינת חלל עם חרקים מיכניים אינטליגנטיים על כוכב אחר.

בספר אחר "עדן " ( 1958)  המתאר התמודדות עם תרבות שמנהיגיה מבצעים מעשי ג'נוסייד בלתי מובנים באזרחים ( הספר פורסם כמה שנים אחרי מות סטלין בברית המועצות ומשטרו שימש מן הסתם כמקור השראה ) ובספרו האחרון שלא תורגם לעברית "פיאסקו " ( כישלון ).

במשך השנים הפסימיזם העמוק בספריו של לם הלך והתעמק עד שבסופו של דבר והחל לתמוה אם בכלל יש טעם לאדם לצאת לחלל.

סיפורים אחרים שלו היו סיפורים הומוריסטיים על ההתנסויות השונות של האסטרונאוט איבאן טיכי . הוא חיבר גם סידרת סיפורים הומוריסטיים על עולם שבו השולטים הרובוטים המספרים מנקודת המבט שלהם "הקיבריאדה". בספרים אחרים שלו כתב לם הקדמות וביקורות לספרים לא קיימים כולל אפילו "ביקורת " על הביקורות , וכמה מ"מאמרים " בדיוניים אלו הן יצירות מופת בפני עצמם ומעוררים חשק עצום להניח את היד על הספרים הלא קיימים שאותם הוא מתאר.


בסיפורים אלו כבש לם לעצמו שם של גדול סופרי המדע הבדיוני באירופה ואולי אף בעולם כולו,וכתוצאה זכה לחברות כבוד באירגון סופרי המדע הבדיוני של ארה"ב .

סטניסלב לם נגד סופרי המדע הבדיוני האמריקניים

עטיפת קובץ מאמרים של לם על ספרות המדע הבדיוני.
אך מהר מאוד שחוסר היכולת שאותו מתאר לם בתקשור בין תרבויות זרות קיים גם ביחסיו עם עמיתים בכדור הארץ. הוא סולק מאירגון סופרי המדע הבדיוני האמריקני לאחר שפירסם מאמר שבו זילזל בגלוי בכישוריהם וביצירותיהם של סופרי המד"ב המערביים הגדיר את יצירותיהם כנחותות ומיועדות עשיית כסף בלבד לדעת לם ספרות המדע הבדיוני אינה צריכה להיות "בידור להמונים "כמו מרבית יצירות המדע הבדיוני המערביות ובכלל זה סופרים כמו אסימוב והיינליין. .
היום ידוע שלם לאמיתו של דבר קרא רק מעט מאוד מד"ב מערבי שנכתב לאחר שנות החמישים ולרוב בתרגומים גרועים כך שטענותיו לא התבססו על ידע מעמיק . כמה סופרי מדע בדיוני כמו אורסולה לה גוין פעלו להחזרת לם לשורות האירגון ולבסוף הצליחו .אבל ב-1976 כאשר ללם הוצעה החזרת חברותו לאירגון ,הוא סירב בנימוס.
סטניסלם לם הפך כתוצאה לדמות מאוד לא אהודה בחוגי סופרי המדע הבדיוני האמריקני , וספריו לרוב זכו להתקפות בחוגיהם או להתעלמות מזלזלת אם כי כמעט אף אחד מהם לא הכיר אותו אישית .
בין השאר היה לכך קשר לעובדה שהפולני המרוחק הוצג בידי כמה מבקרים כ "גדול סופרי המדע הבדיוני בעולם ". הצהרה שמראש עוררה דחיה כלפיו אצל האמריקנים שיצאו מנקודת ההנחה האתוצנטרית שסופרי המדע הבדיוני הגדולים באמת יכולים לבוא אך ורק מארה"ב או לכל הפחות מארץ דוברת אנגלית . .
. בכל אופן היה סופר מדע בדיוני אמריקני אחד ויחיד שאותו היה לם מוכן להעלות על נס כסופר והוגה גדול ומעמיק זה היה פיליפ ק. דיק שאותו כינה "איש חזון בין השארלטאנים ". כינוי שלא העניק ללם מעריצים רבים בין סופרי המדע הבדיוני האמריקנים .

רק שהוא לא ידע באמת  את מי בדיוק הוא משבח כל כך.

פיליפ ק. דיק.

פיליפ ק. דיק שהיה פראנואיד פסיכוטי עם תעודות היה משוכנע כתוצאה משבחיו של לם שהסופר הפולני השנוי במחלוקת אינו אלא סוכן ראשי של הק.ג.ב המנסה להשתלט עליו ועל עולם המד"ב בארה"ב ושלח מכתב נרעש בעניין הזה ( אחד מני רבים ) לאף בי אי האמריקני שבו הזהיר אותם מפני הסכנה שאותה מהווה סטאניסלב לם לארה"ב ולספרות המדע הבדיוני האמריקני.

ברוח הרעינות הדיקיאניים קבע דיק שלאמיתו של דבר אדם בשם סטניסלב לם אינו קיים באמת ואינו אלא ההמצאה של חברות תעמלנים מרכסיסטיים המשתמשים בזהות הבדויה ובספרי המדע הבדיוני שלו על מנת להגיע לדרגים הבכירים ביותר בעולם המדע הבדיוני בארה"ב ומשם מן הסתם לעולם התרבות והפוליטיקה בארה"ב למטרות נפשעות שרק אפשר לשער אותם.
האמת היא שלם שנא את המשטר הקומוניסטי ובזמן המאבק בין אירגון הפועלים סולידריות ובין
הממשלה הפולנית היה לם תחת איום של מעצר בית בגלל תמיכתו ב"סולידריות ". כאשר בפולין הוכרז משטר צבאי ב-1982 תוצאה של מאבק הממשלה בסולידריות לם היגר לברלין ואחר כך לוינה .הוא חזר לפולין ב-1988.

למרות כל פירסומו בתחום לם סירב להגדיר את עצמו כסופר מדע בדיוני ז'אנר שבו זילזל בגלוי ולאחר נפילת הקומוניזם ב-1989 הפסיק לפרסם סיפורי מדע בדיוני בכלל והתרכז בכתיבת מאמרים על נושאים כמו פשעי מחשב והבעיות המוסריות שצצו כתוצאה מפיתוחים מדעיים שונים כמו התפתחות האינטראנט וספרי מדע והגות .
יש הטוענים שספרו הגדול ביותר דווקא אינו "סולאריס " אלא ספר הפילוסופיה שלו "סומה טכנולוגיה " ( 1964) אך לזה מעולם לא תורגם לאנגלית או לצרפתית אם כי תורגם לגרמנית ולכמה שפות מזרח אירופיות וכך נשאר בלתי ידוע לרוב הקהל המערבי.
מותו של לם גוזל מז'אנר המדע הבדיוני את ההוגה הגדול ביותר שלו בעשרות השנים האחרונות גם אם זה זילזל בגלוי בעמיתיו וסירב להכיר בכל קשר אמיתי בינו ובינם .ככל הנראה לפחות כמה מספריו יהיו בין ספרי המדע הבדיוני המועטים של זמננו שימשיכו להיות רלבנטיים ונקראים גם בעתיד הלא קרוב.

סטניסלב לם בעברית

 

לעברית תורגמו תשעה מספריו של לם בידי שלושה מתרגמים שונים ,אורי אורלב ,פאולה צלניק ואהרון האופטמן  בעבר העורך של מגזין המדע הבדיוני המיתולוגי " פנטזיה 2000 " וכיום עתידן ש"סולאריס " הוא הספר היחיד שתירגם והמהדורה השנייה של תרגומו זכתה לפרס "הגפן "מטעם האגודה הישראלית למדע בדיוני  ב-2005. .

אהרון האופטמן  : נישביתי בקסמו של הספר לאחר שקראתי אותו לראשונה בפולנית למרות שזה היה די קשה והשתמשתי בתרגום בתרגום האנגלי שהיה גרוע ביותר. גיליתי שהוא לא תורגם לאנגלית ישירות מפולנית אלא מצרפתית וזה פגע אנושות בתרגום. גיליתי שחסרים בו חלקים וקטעים שלמים שלא תורגמו, במיוחד כאלו שקשים להבנה ולתרגום . ולך תדע יכול להיות שגם התרגום הצרפתית בכלל לא היה משהו גם הוא. .
אצלי לעומת זאת הכל תורגם
א.א. : הייתי בקשר ישיר עם סטניסלב לם ?
אהרון האופטמן : לא הייתי בקשר עם סטניסלב לם שיצר קשר עם מתרגמים רק דרך הסוכן שלו מאוסטריה פרנץ רוטנסטיינר ( שאיתו הסתכסך לימים ) אבל לימים כשהייתי בקשר עם אברהם יוסף שכתב עבודה מחקרית על לם הוא כותב שם שלם שקיבל דוגמה מהתרגום כתב לאברהם יוסף שזה תרגום מצוין יותר טוב מאחרים . קיבלתי אם כך מלם מחמאה בדרכי עקיפין .
במהדורה השנייה שהופיעה בהוצאת כתר עברתי על התרגום מחדש. שיניתי מילה פה ושם אבל השינויים לא היו משמעותיים, גם כי לא מצאתי שגיאות משמעותיות .
א.א. : למה דווקא סולאריס הוא הספר היחיד שתירגמת ?
האופטמן: כי זה ספר מרשים במיוחד . אולי יצירת המופת הגדולה של המדע הבדיוני . וכל מיני אנשים שפגשתי ושמעו שתרגמתי את  הספר נתנו לי תגובות יוצאות דופן על כך שהספר שינה את חייהם ,כולל כאלו שהם לא חובבי מד"ב. והאמת ? וגם עלי זה השאיר רושם דומה . אמנם לפני שקראתי את "סולאריס " קראתי כמה סיפורים קצרים שלו שאהבתי והם לא השאירו רושם כביר כמו זה .


א.א. :מה משך אותך במקור   לקרוא את סולאריס ?
האופטמן :ראיתי את הסרט של טרקובסקי בלונדון הסרט הרשים אותי אם כי בחלקיו הוא קצת משעמם והוא עשה לי חשק לקרוא את הספר שעולה עליו בהרבה .
הסרט השני אין קשר בינו ובין הספר מקרי לחלוטין זה סיפור אהבה שאינו מופיע בספר כלל זאת המצאה של התסריטאי.  עלי הספר הטביע את חותמו במקור גם בזכות השפה המיוחדת אם כי היום קשה לי לקרוא פולנית . ומד"ב בפולנית זה היה דבר יוצא דופן בשבילי לקרוא. זאת הייתה חוויה יוצאת דופן לחזור לשפה המקורית שלי שבה קראתי את הספרים הראשונים של חיי ולקרוא בה מד"ב.וזה השאיר עלי רושם גדול.
קראתי את הספרים האחרים שלו וכולם ברמה גבוהה אבל סולאריס יוצא דופן בגלל שיש בו משמעות נסתרות ועלילה מרתקת .זה לא מקרה שזה הספר הכי מפורסם שלו אבל גם האחרים טובים במיוחד הקיבריאדה .
א.א: אתה עתידן מה דעתך על ספריו ומאמריו של לם בנושאי עתידנות ?
האופטמן : לצערי דווקא אותם  לא קראתי.קראתי את ספרו "כנס העתידנים " אבל אינני זוכר ממנו דבר ואולי זה אומר משהו על הרושם שהוא השאיר עלי. כמו שאומרים הסנדלר הולך יחף  וזה דבר שבאמת צריך לתקן יום אחד. 

תרגומים של סטניסלב לם לעברית .

עדן . ( 1959) תרגם אורי אורלב, הוצאת מסדה ,1980.

סולאריס . ( 1961) תירגם אהרון האופטמן ,היפריון ,1981. ושוב הוצאת כתר, 2002.

תקציר הספר :צירת המופת סולאריס נחשבת לאחד הספרים הגדולים של המאה העשרים. היא ראתה אור בפולין בשנת 1965, ומאז תורגמה ל35 – שפות, זכתה לשני עיבודים קולנועיים ונמכרה במיליונים רבים של עותקים. כישרונו של סטניסלב לם לשלב בין סיפור סוחף לדיון מרתק בסוגיות פילוסופיות מתחום המדע, המוסר, הפסיכולוגיה והתקשורת, ריתק אליו קהל קוראים עצום בעולם כולו. קריס קלווין, פסיכולוג, מצטרף לצוות מדענים קטן החוקר אוקיינוס מסתורי על פני כוכב הלכת סולאריס המדענים סבורים שהאוקיינוס הוא ישות אינטליגנטית שבכוחה לדלות אינפורמציה מרבדיו העמוקים והכמוסים של המוח האנושי ולייצר לפיה דמויות אנושיות לכאורה – "אורחים" הפוקדים את המדענים והקשורים לעברם בקשר כואב. האם ביקורי ה"אורחים" הם ניסיון של האוקיינוס לתקשר אתם? האם זו לוחמה פסיכולוגית המופעלת עליהם או אולי סתם בדיחה אכזרית, ואם כך, מי למעשה עושה ניסוי במי? מתוך הטלטלה הנפשית שבמפגש הזה עולים הרהורים על טיבה של תקשורת בכלל, ונשאלת במלוא חריפותה השאלה על יכולתנו להבין את היקום שסביבנו בטרם הבנו את עצמנו. סולאריס הוא ספרו הנודע ביותר של סטניסלב לם, סופר פולני ממוצא יהודי, מגדולי סופרי המדע הבדיוני, ולדעת רבים גם המעמיק בהם.

מהדורה עברית של "סולאריס" מ-2021 לציון מאה שנה להולדתו.

כנס העתידנים :מזכרונותיו של איון טיכי ( 1971) תרגמה פאולה צלניק, שוקן ,1981.

תקציר הספר :

טניסלב לם הוא אולי אחד הסופרים הפופולריים והטובים ביותר בתחום המדע הבדיוני בימינו. למעלה משישה מיליוני עותקים מספריו נמכרו עד כה ברחבי העולם. ב"כנס העתידנים" הוא מביא את הקורא דרך מהפכה ומלחמה כימית לתקופה של פסיכימיה מוחלטת – בה מתעורר תייר החלל, איון טיכי, משינה עמוקה בהשפעת ניטרוגן נוזלי, ומגלה שכרור – הארץ הפך לגן – עדן. שוב אין האדם צריך להתמורד עם בעיות של מחסור במזון, צפיפות אוכלוסין, מגורים לא מתאימים. הארם יצר אוטופיה – כזו המבוססת על מערכת "כימוקרטית" של ממשל – ולכן כל מה שהאנושות רוצה היא משיגה בעזרת כמויות גדולות של סמי הזיה. זה נראה כמו הפתרון המושלם. ואז טיכי לוקח תכשיר אחר נוסף…

ספר זה נעשה לסרט אנימציה בידי יוצרים ישראליים .

סיירת החלל ניצחון  ( 1964) תירגם אורי אורלב ,הוצאת שוקן,1981.

תקציר הספר :

לצוות החללית "נצחון" מוטלת משימה – להגיע לרגיס 3, כדי לחפש אחר ספינה־אחות, ה"קונדור". משהצליחו במרדף ומצאו את הספינה, נתברר כי למרות מלאי המזון הטרי שבה, כל אנשיה מתו מרעב. אסון מקאברי זה נחקר, מתואר ומוסבר על־ידי המחבר בכשרון ובכוח דמיון של רב־אמן במדע בדיוני.

טייס החלל פירקס ( 1973) תרגם אורי אורלב ,שוקן ,1982.

תקציר הספר :

מסעותיו בחלל של האסטרונאוט פירקס, כפי שמתארם אמן המדע הבדיוני סטניסלב לם. הספר מתאר תקופה שבה סיורי החלל היו לדבר שבשגרה. קו טרנס־גלקטי אל הירח פועל עתה באופן סדיר ומספק שירותי תיירות מצוינים. אף־על־פי־כן עדיין מתרחשות תקלות מסתוריות ומעוררות חשד. על טייס החלל פירקס מוטלת אפוא המשימה לחקור את פשר התאונות המוזרות. סטניסלב לם בונה מציאות חיים יומיומית בחלל ומתאר אזורי סיור הנראים מוכרים מאוד לקורא. בזכות החיוניות הרבה והתמימה של דרך סיפורו מצליחים הרפתקאותיו של פירקס והעיסוק הדמיוני ברובוטים לרתקנו עד השיא. בכלים אנושיים מאוד מטפל לם בגיבורו, הנראה ביש־גדא לכאורה, והתוצאה המתקבלת היא תמונה נפלאה של אדם אמיץ, סקרן ובעל תושייה, היוצא להתמודד עם מרחבי החלל החיצון. .

אגדות הרובוטים -הקיבריאדה /   מפולנית פאולינה צלניק,. איורים: דניאל מרוז תל אביב :   זמורה, ביתן – מוציאים לאור,   תשמ"ו 1986

תקציר הספר :קיבריאדה הוא קובץ של סיפורים מבריקים, שבמרכזם התהיה על מגבלותיו האינטלקטואליות של היצור הקרוי אדם, היוצר מכונות ורובוטים גרוטסקיים, שנועדו להשיב על שאלות שלאדם אין עליהם מענה. בעלילה משעשעת עד אימה, ובסגגנון הגובל באבסורד, מחדד סטניסלב לם שאלות פילוסופיות עמוקות כמו: מהות האושר, הקשר בין האמנות והמדע וגבולותיה של התבונה האנושית. ובין השורות – גם סאטירה נוקבת על המשטר הקומוניסטי.


חזרה מהכוכבים ( 1961) .תרגם אורי אורלב הוצאת כתר, 1988

תקציר הספר :מעבר להלם העתיד, החלל לא עורר אימה, ואף לא היה זר ומוזר – ולו במעט – בכדור הארץ, כשחזר אליו הָל בְּרֶג. עשר שנים נעדר לפי זמן הספינה, אך בבית חלפו 127 שנים. בזמן הזה השתנו שם דברים רבים, ובהם היחס למין ולכסף. שוב לא היתה אלימות, לאחר שכל אחד עבר בילדותו טיפול "בֶּטְרִיזציה", וזאת רק ההתחלה… הָל סירב, כמובן, לעבור תהליך של הסתגלות מחדש תחת עינם הפקוחה של אנשי מכון "אַדַפְּט". הוא העדיף להתנסות לבדו, להיות זר בארץ נכרייה ולהסיק את מסקנותיו בעצמו. וכך עשה. סטניסלב לם, סופר פולני, נולד ב-1921. אחד הסופרים המבריקים והפוריים ביבשת אירופה. כתב כשלושים ספרים, שנמכרו ביותר משבעה מיליון עותקים וזכו בפרסים במדינות רבות. כתיבתו משתרעת על פני קשת רחבה של סוגי היצירה הספרותית, למן סיפורת ותסריטים, הגות וביקורת, ועד לפארסה ולסאטירה. …

יומני הכוכבים ( 1971) תרגם אורי אורלב, כתר ,1990.

אסופה מהרפתקאותיו הבלתי צפויות של טייס החלל המהולל איון טיכי. טיכי נתקל במגוון בעיות מוזרות במסעותיו ופותר אותן בדרכים בהחלט לא קונוונציונליות. הספר מצטיין בכתיבה האבסורדית ובהומור המזרח אירופאי האופייני לסטניסלב לם שכדרכו שופע רעיונות מקוריים והמצאות שונות ומשונות.

כן תורגם לעברית ספר עיוני או כמו עיוני של סטניסלב לם

פרובוקציה / תרגם מפולנית: יעקב גרינולד ; מבוא: פיני איפרגן ; אחרית דבר: אבי שגיא.ירושלים : כרמל, תשפ"ב 2021.

תקציר "

סטניסלב לֶם (1921–2006) היה סופר פולני ממוצא יהודי. לֶם מוכר בעולם בעיקר בשל תרומתו הספרותית הגדולה והעמוקה בתחום המדע הבדיוני. יצירתו הספרותית מצטיינת במקוריות, בדמיון ובהשראה, כשם שהיא מלאה בהומור ובמחשבה מבריקה. ככזאת, היא עוררה עניין רב בעולם. בניגוד למגמה הרווחת בסוגה ספרותית זו, לֶם הדגיש את חוסר יכולתנו ליצור תקשורת עם העולם שמעבר לנו; האדם חי ללא יכולת לחרוג ממנו.לם כתב גם מסות הגותיות המתמודדות עם שאלות ההווה והעבר הקרוב של ארצו (השואה). המסה פרובוקציה, כאן בתרגומו של יעקב גרינולד, היא אחת משיאי יצירתו ההגותית, שבה מתגלה לֶם כאינטלקטואל מעמיק. התרגום של פרובוקציה מלווה בשתי מסות: האחת, פתיחה מאת פיני איפרגן, המציג לפני הקוראים את לֶם ככותב ספרות מדע בדיוני ומסות הגותיות ותוהה על הקשרים האפשריים בין פרובוקציה ליצירותיו הספרותיות. השנייה, אחרית דבר מאת אבי שגיא, המצביעה על תרומתו המיוחדת של לֶם להבנת הרוע האנושי, כמרכיב ראשוני ויסודי בהוויית האדם. בפרובוקציה מוצגת הטענה כי האדם הוא בעל תשוקה לרוע, הנעטפת בשפה מזויפת של טוּב וצדק. לשם הגדרת הרוע לֶם הציע את המונח רב החשיבות “אנתרופולוגיה של הרוע”. פרובוקציה היא כתב אשמה המוטחת במין האנושי ובתרבותו, היא התראה

קישורים רלבנטיים:

שישים שנות סולאריס 

הישבן האנושי : ההגדרות על פי סטניסלב לם 

האתר הרשמי של סטניסלב לם

סטניסלב לם בויקיפדיה בעברית 

סטניסלב לם בויקיפדיה באנגלית

הסולאריסט אהרון האופטמן על סטניסלב לם

שלדון טיטלבאום על לם

רמי שלהבת על לם

רמי שלהבת מספיד את לם

נעה מנהיים על סטניסלב לם

על סטניסלב לם באתר "האייל הקורא"

סטניסלב לם ברשת 

פטירתו של לם בוינט

פטירתו של לם  בידען

עדן :פטירתו של לם באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני

חוקר הספרות אברהם יוסף על הגלוי והנסתר ביצירות לם

אברהם יוסף על לם הארוטי

עידו גנדל על מי מפחד מאיון טיכי 

מרגלית נאה על "עדן"

גן עדן או גיהנום :בועז זלמנוביץ על עדן 

סולאריס בויקיפדיה

אתר על סולאריס

אברהם יוסף על פשר סולאריס 

בועז כהן על סולאריס

אבי סבאג על "סיבריאדה"

עידו גנדל :לפעמים המד"ב הוא רק תירוץ על "קול אדוניו"

עידו גנדל על" שלום על הארץ"

הסרטים על פי סטניסלב לם

מסע לכוכב הפרהיסטורי

צפו בגירסה המקורית מ-1962 "כוכב הסערות ":

צפו בגירסה האמריקנית של הסרט "מסע לכוכב הלכת הפרהיסטורי :

צפו בגירסה טלויזיונית רוסית ל"סולריס " מ-1968

הסרט של טרקובסקי בויקיפדיה

צפו במקדימון לסולאריס של טרקובסקי 

צפו בסרט המלא של טרקובסקי :

הסרט של סודברג בויקיפדיה

צפו במקדימון לסרט של סודברג

סקס שקרים וסולאריס

רני על סולאריס

צפו במקדימון ל"כנס העתידנים " סרט אנימציה על פי סטניסלב לם :

שמואל שוחט בכוכב הרובוטים : על הצגה ישראלית על פי סטניסלב לם 

"אורי אורלב המתרגם של סטניסלב לם לעברית

פנטזיות פולניות בשפה העברית

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

8 תגובות על “החייזר מפולין -על סטניסלב לם”

הגעתי לפה מהחלל…. וכמה חשוך פה… וקר….אף אחד לא דאג לי אפילו לסוודר….אם זה היה קפטן קירק בטוח היו מתייחסים עם קצת יותר כבוד… זה בסדר, אני לא צריך שתחממו אותי, שזה בסדר, תתעסקו עם האינתיפאדה, תראו כוכב נולד, תכתבו בעיתון על נינט, את מי בכלל מעניינים חייזרים. נו, שוין.

ביום חמישי ה15- לראשון תתקיים בגלריה בצלאל ברחוב סלמה 60 בתל אביב הרצאה של חוקרת ספרות המדע הבדיוני ד"ר אילנה גומל על סטניסלב לם בקולנוע .
ההרצאה תתקיים בשעה 8 בערב והיא מתקיימת במסגרת תערוכת "מד"ב אמיתי " של יצירות אמנות על ושל מדע הבדיוני המוצגת שם.
הקהל מוזמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 + 4 =