הירהור על מותה של בלוגרית

שמובילים להתקהות הרגשות. לא רק בבלוגוספירה.
רק שביתת רעב הובילה להגדלת סל התרופות.

אבל אולי לא להפניית התקציב למה שבאמת צריך?
(ר' מאמר של יוסי לוי ברשימות מחודש מאי)

מה יעשו נפגעי סל הבריאות הבאים?

ראו אנשי שדרות כי טוב ופצחו גם הם בשביתת רעב "עד תום הקסאמים" ( = עד להטלת פצצת אטום על עזה ?? ) – וזה לא עזר.

ומה יעשו השדרותים עכשיו?
ומה תעשה הויקי כנפו הבאה?
ומה יעשו מפוני המאחזים הבאים?

הרבה פעמים כבר עצבנת אותי עם השטויות שלך, אבל הפעם זה באמת מוגזם. את רפונזל (אני מסתייג מכתיבת שמה האמיתי כאן, אפילו שהוא פורסם שוב ושוב בהרבה מקומות) אמנם לא הכרתי באופן אישי, אך הבלוג שלה היה, פחות או יותר, הבלוג היחיד שאחריו טרחתי לעקוב באופן שוטף. מדובר באישה מבריקה וכותבת נהדרת, בעלת חריפות שלא תיאמן, שנפלה קורבן לסביבה שלה ולעצמה. אותי אישית זה מצחיק שאדם עילג כמוך, שמעולם לא ניסח מחשבה מקורית בחייו, יתייחס אליה בהתנשאות כ"בלוגרית" ההיא שהתאבדה, כאילו היה מדובר בניסיון מצדה להשיג תשומת לב או פרסום ולא בניסיון התאבדות אחרון ומוצלח מבין שורה ארוכה של ניסיונות דומים.

"מסופקני אם היא הייתה שווה את זה", תקשיב לעצמך, בן אדם. האישה בקושי נקברה באדמה ומבלי לדעת במה ובמי מדובר, מבלי להתעניין ובזילות מוחלטת של חייה ושל חיי האדם באופן כללי אתה פותח עליה ג'ורה וחושף ריח פה מסריח ומהביל באצטלה של עיסוק תקשורתי.

אגב, תליית המודעות דווקא יצרה בזמנו הד תקשורתי, היא רואיינה בנענע ובמקומות אחרים וגם הופיעה בטלוויזיה. להגיד לך שהיא אהבה את זה? אני חושב שעם כל הגאווה, היא גם התחרטה בסופו של דבר על כל החשיפה הזאת. בניגוד אליך, חביב פינת הפריק שואו של תכניות הבוקר, לא היה מדובר באישה שרוצה ליצור לעצמה שם בכל מחיר וגם לא באובייקט שאתה יכול לנתח בריחוק מוחלט יומיים לאחר מותה, אלא באישה כואבת, שהכתיבה היוותה לה מזור וחולי ושגם הכאיבה ללא מעט אנשים בימיה האחרונים.

אנשים מקבלים בלוגים מבלי שעברו תהליך
של בקרה כפי שכותבים מקצועיים עוברים בבואם
לכתוב בבלוג שלהם.

מה שנותר מחוסר התוכן זה הצהוב.

גם העיתונות שוקדת לפתח את הצהוב תחת כיסוי של רייטינג. אבל בלוגים אינם עיתונות , ובלוגים
אינם נערכים, לכן השטח פרוץ.

הטרגדיה הכי גדולה שקרתה פה
היא שהבלוג שימש את האלמונית להאדרת
בעיותיה הנפשיות, ודבר גרר את השני
לאבדון.

ואורי קציר סבבה, כשהוא לא משעמם אותי. זה קורה לפעמים. אני שם לב שלהאשמה העיקרית שלי, על כך שאתה נוהג בזילות מחפירה בחייה של אישה אמיתית, לא וירטואלית, על כך שאתה הופך אותה לאובייקט חסר אישיות, שלא נקבר באדמה לפני יומיים בקושי, לא הגבת. יופי.

למיטב הבנתי אלי אשד , אתה חי מהאינטרנט , אילמלא האינטרנט מישהו היה יודע מי אתה?

תן לי לנחש בקול רם מאיפה קהות החושים שאתה מפגין כלפי רפונזל הגיעה , לא יתכן שאתה מקושר לאחדים מתוקפיה?

הטקסט שאתה כתבת הוא שיעתוק של דברי ההבל והוצאת הדיבה של מי שפגעו בה , אתה כנראה איש חלש מאד .

היא היתה כותבת מבריקה , ואתה לא ממש .

בעצם מאז ומתמיד היית משעמם , טוב מילא עכשיו ברור שיש תפוצה רחבה להשמצות נגדה , טוב

אגב אם אינה שווה מדוע אתה כן כותב עליה?

אמר הבלוגר הידוע ביכולתו לחבר שני משפטים רצופים עם סימני פיסוק תקינים. טול קורה מבין עיניך. הסיבה היחידה שאני לא קורא את הבלוג שלך היא שאני לא מסוגל לקרוא טקסטים בלי סימני פיסוק נורמליים.

ובכלל, הפוסט שלך רצוף בשטויות שאינן נכונות באופן עובדתי. ראשית, תליית המודעות שלה דווקא כן יצרה הד תקשורתי. שנית, זו לא ההתאבדות הראשונה של בלוגר בישראבלוג, זה כבר קרה בעבר ויצר מידה זהה של רעש.

בדוק את העובדות לפני שאתה מחווה את דעתך (המלומדת?)

אז ככה:

קודם כל, אלי, היא לא היתה הראשונה. היו רבים לפניה.

שנית, מבלי קשר לדיון המעמיק כאן, זה לא משנה אם היא היתה כותבת מבריקה, מעניינת, או רדודה — הכתיבה עשתה לה טוב. בדיוק כמו שהכתיבה עושה טוב לך. זה מה שחשוב!

שלישית, למרות שזו זכותך המוחלטת לחשוב ולהאמין במה שאתה רוצה, חבל שאתה מזלזל בצורך הלגיטימי, הנורמלי והטבעי של אדם לתשומת-לב, אהבה, תמיכה וחמימות. רק לך מותר?

ורביעית, ואולי הכי חשוב: זו לא יותר מטפשות לשמה לטעון שכל מה שהיא חיפשה זה פרסום, אלא אם אתה משייך את עצמך לאותה קטגוריה. אכן, היא חיפשה (ומצאה) ערוץ הבעה, בדיוק כמוך, ששירת אותה למטרותיה-היא, בדיוק כמו שבלוגך משרת אותך.

הקשר המלאכותי והשרירותי שאתה עושה בין הבלוג להתאבדות הוא לא יותר מאשר תולדה של דימיונך הפורה, ללא כל תמיכה וסימוכין רציניים.

גם אתה בלוגר, לא פחות ולא יותר, למרות שאתה חושב אחרת.
יש כאלה שבוחרים בדרך הבלוג להחצין את הבעיות הנפשיות שלהם עם עצמם ועם העולם, ויש כאלה שבוחרים בדרך הבלוג להחצין את המגלומניה שלהם על ידי ראיונות עם כל מיני סופרים ואמנים שאת רובם אף אחד לא קורא/קונה.
וחוץ מזה, אדם לא מתאבד רק כדי לזכות בתשומת לב. אין דבר כזה.
וגישתך, שממהרת לרקוד על הדם שלה עוד בטרם יבשה הגופה, רק מאששת ומראה שהיא לא טעתה הרבה ביחס שלה אל העולם.

"אשמח לנהל אתך דיון על הרצל ועל משמעות הרעיונות שלו בהקשר של זמנם. הפוסט שלי היה מיועד למטרה טכנית בלבד, ומשהתמלאה המשאלה לא היה מקום להשאיר אותו.
כוונתה מן הסתם לפוסט שהיא העלתה לפני כמה שעות שבו קבעה קטגורית שכל מייסדי הציוות היו לא שפויים בדעתם קלינית.
אני פירסמתי הודעה של הסבכמה שבה הערתי שאכן רק אדם שהוא לא שפוי בדעתלו יכול היה לרצות לעזוב את סיר הגבשר של אירופה בעבור המדבר בפלסטינה וזאת מתוך תחושה ערטילאית של סכנת השמדה מתקרבת באירופה.
ציינתי שאין ספק שאנשי אירוגון "הבונד" שדרשו אוטונומיה ליהודים בארצות מושבותיהם היו נחשבים רציונליים יותר בכל קנה מידה ושפויים יותר.
דווקא הייתי שמח להמשיך להתדיין עם איריס על זה אבל כפי שראיתם היא מיהרה ומחקה את כל הפוסט שלה אולי כי היא לא רצתה להתדיין על זה
ומעניין למה
.
זאת אגב הפעם השלישית כמדומני שאיריס מוחקת
פוסט שלם שלה בגלל הערה כל שהיא
כתבתי שם .ודזה חבל אני דווקא נהנה להתווכח איתה .
ואיריס כנראה יודעת שאם היא תמחק רק את התגובה שלי ותשאיר את הפוסט שלה אני אמשיך להתדיין איתה באתר שלי.
וזה כנראה דבר שהיא מעדיפה שלא יקרה.
חבל .

"

אתם יכולים לתקוף אותי עד מחר זה לא יביא לשינוי על דעתי על האיכות של הבלוג שלה ממה שקראתי.

לפי השורה הזו בעצם מודה שאינך מכיר את החומרים שלה רובם ככולם.

אני מנחש שאתה עוד גבר שחש שהגבריות שלו מאויימת בגלל הבוטות של הכותבת ,

זה מעיד עליך לא עליה , מותק.

מה הוביל אותך לכתוב את הפוסט הזה. אני ממעט לקרוא בלוגים וכמעט שאיני טורח להגיב בהם. את הבלוג שלך איני קורא כמעט אף פעם, אולי בגלל ההתעקשות שלך לייחס לעצמך חשיבות יתר נפוחה מעט. הפעם נכנסתי בגלל הכותרת והתקשיתי להישאר אדיש. ישנם הרהורים, מעצם היותם כאלה החולפים ללא שוב, שעדיף להשאיר אותם לעצמך מאשר לכתוב אותם מר אשד. מילא ההתבטאות המחליאה שלך שלא היה באשה זו "שום דבר מיוחד", מילא היבבנות המתחנחנת על "שיטפון המילים" שבו זכתה לאחר מותה, אפילו בעיתון ה'אמיתי' טרחו וכתבו עליה (שלא לדבר על מאמר ביוגרפי מידי אורי קציר. אורי קציר !!!!).
מה כל זה אומר לגבי העתיד מר אשד ? שעדיף שאת עמודי סמרטוטי המילים שנקראים עיתונים ימלאו סיפורים שכאלה על אנשים פגועים נפשית שיש להם מה לומר עלינו כבני אדם, ואותך "אינם מעניינים" מאשר סיפורים על גיבורי על מומצאים שאין להם דבר לומר על העולם ה"אמיתי".
מה כל זה אומר עליך ? שבלי קשר לסף הרגשות (ולשפה העילגת ורצופת השגיאות בה אתה מתבטא)
של הכלל, אתה בהחלט קהה רגשות, וככזה ברורה העובדה מדוע אתה מעדיף להתחפר מאחורי עשרות מאמרים מצוצים על כוחן של המילים ועל דמויות פיקטיביות, בניגוד לעיסוק בבני האדם.

לסצינת הבלוגים הישראלית יש הרבה פחות השפעה ממה שאתם רוצים לחשוב.

אתם חיים באשליה שיש לה משמעות, כי היא חלק משמעותי בחיים *שלכם* (לא שיש בזה משהו רע).

במציאות, מדובר בתת תרבות איזוטרית, וכמו אחרות (הפאנקיסטים בכיכר דיזנגוף, לדוגמא) – ההשפעה שלה מוגבלת בעיקר למי שנמצא בפנים.

אתם מוזמנים לעשות סקר קצרצר בין שלושה מחבריכם הקרובים: האם מישהו שמע בכלל על הסיפור המדובר.

צאו מהסרט שאתם חיים בו, וקחו דברים בפרופורציה.

מר אלי אשד, הסיבתיות שלך הפוכה. בוא נסביר לך למה. אתה כותב –

"היא פשוט הייתה הראשונה . ההנחה שלי היא שאנשים ישימו לב לפירסום שהיא זכתה לו ,מתאבדים פוטנציאליים יתחילו לפרסם גם הם בלוגים בתקווה לזכות לאותה תשומת הלב. "

כנראה שלהפך – כדי לזכות בתשומת לב, בלוגרים יתחילו להתאבד.

מצוץ מהאצבע? מופרך? יותר עדיף מקהות החושים שלך. אני מעריך שיש לך בעיה ביחסים אנושיים. אני לא מדבר על גיבורי על (בחירה מסקרנת, מפצה על מה?) אלא על הבנה אנושית בסיסית, יכולת הזדהות, חמלה. אני לא חושב שאתה אדם רע, אלא שאתה פשוט מנותק.

ואתה גם לא יודע לפסק.

העליתי כמה נקודות. תשתמש בהן. ואם זה לא מספיק, תעשה פה קופי+פייסט –
………………………….

על הבלוגרית שמתה בא מיד אחרי פוסט על בלוגר חי מאוד דוד שליט ,והפוסט על הבלוגר החי לא עורר שום דבר מהעניין והאמוציות שעורר הפוסט על הבלוגרית המתה
במידת מה אני מוצא זאת כמצער. הייתי מעדיף שיהיה זה הפוך :דהיינו שהדיון בבלוגר החי וברעיונותיו יעורר עניין רב יותר.

מישהו כבר השתמש אצל אורי קציר בהגדרה 'כלבה משוגעת', וזה פחות או יותר מסכם את הענין.

כל הרעש שאחרים עושים עכשיו נובע מהאישיות הלא מאוזנת שלהם עצמם. לדוגמה אותו תראזימכוס. או החייזר הכחול כאן.

אולי משהו כמו עיתונאישי"
צריך לחשוב על זה.

יפה, רוצה גם את כאפה?

ש"כלבה משוגעת " הוא בגדר עלבון לזכרה של המנוחה.
אינני מסכים שהמילים "לא היה בה דבר מיוחד" בהקשר שבו נאמרו היו בגדר עלבון.
בכל אופן נראה לי שמספיק עלבונות ואיומים כבר הועלו בפתיל הזה. כל הודעה שתעלה כאן עם עלבון או איום נוסף כלפי מישהו תמחק לאלתר .
תצטרכו להמשיך להתדיין ללא עלבונות ואיומים.

די לאלימות נגד נשים!!!!!!!