web analytics
קטגוריות
תקשורת

הירהור על מותה של בלוגרית

כמה הירהורים על מותה בהתאבדות של בלוגרית שהדיונים והויכוחים עליו מציף ברגע זה את הרשת:

לא היה בה שום דבר מיוחד.

אנשים כמוה שככל הנראה סובלים הן מסוג של הפרעה נפשית וגם מהתעללויות אמיתיות ( ככל הנראה ) יש לאלפים.ממה שקראתי מדבריה היא אפילו לא הייתה מעניינת באופן מיוחד.

אבל ..אם הייתה מנסה לכתוב ספר על תחושותיה וקורותיה הוא לא היה זוכה אפילו לעשירית ההתעניינות התקשורתית .יש רבים מאוד כאלה אחרי הכל ובמה היא הייתה יוצאת דופן?

אם הייתה רק כותבת הודעות ומדביקה אותם ברחוב כפי שעשתה לא הייתה זוכה אפילו להנדת עפעף ,משוגעים תולים מודעות כל הזמן .

אבל היה הבדל אחד גדול בינה ובין אותם אנשים שצורחים וזועקים את כל המציק להם לאין שומע.

לרשותה עמד הכלי התקשורתי של הבלוג. והיא השכילה לנצל אותו היטב הודות ליכולת הכתיבה שגילתה בעצמה והיא הצליחה למשוך אליה קוראים שיקראו ויגיבו ישבחו ויתקפו שיקדישו אליה ולעצם קיומה תשומת לב .

התוצאה שיטפון של מילים עליה לאחר מותה. הבלוגר אורי קציר אפילו טרח וכתב עליה מאמר ביוגרפי מקיף ,אם כי מסופקני אם היא הייתה שווה את זה .

מתאבדים אחרים שקיומם לא הונצח בבלוגים לא זכו לתשומת הלב הזאת .סופרים גדולים שמתו לא זכו לתשומת הלב הזאת לאחר מותם.

אפילו דודי גולדמן העיתונאי שחושב שהבלוגרים הם משהו חסר כל חשיבות וחסר כל משמעות והשפעה ועניין מעצם ההגדרה ,טרח ופירסם על מותה ידיעה גדולה בעיתון של המדינה.הוא לא היה עושה זאת אילו לא היה לה בלוג .

ומה שחשוב יותר העורך שלו ב"ידיעות " שמן הסתם מעורה הרבה פחות בעולם הבלוגים אבל מבין משהו בתקשורת ראה זאת כסיבה מספיק טובה כדי לאשר את פירסום הידיעה עליה.

אז מה זה אומר לגבי העתיד ?

היא פשוט הייתה הראשונה . ההנחה שלי היא שאנשים ישימו לב לפירסום שהיא זכתה לו ,מתאבדים פוטנציאליים יתחילו לפרסם גם הם בלוגים בתקווה לזכות לאותה תשומת הלב.

אבל כמובן החקיינים לעולם לא יזכו לאותה תשומת הלב של הראשון שהצליח לבצע מעשה יוצא דופן. אחרי הכל אנחנו כולנו כבר היינו כאן. . ולהשיג עוד מאמר ביוגרפי של אורי קציר זאת לא משימה פשוטה.

מה יעשה הבא בתור כדי להשיג מנה כזאת של תשומת לב תמהני.

משהו קיצוני הרבה יותר ללא כל ספק שהרי סף הרגישות שלנו מתכהה בכל פעם. רק להתאבד אחרי הטחת האשמות כנגד כל העולם ואישתו ,כבר לא יספיק.

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

39 תגובות על “הירהור על מותה של בלוגרית”

אנשים יתאבדו רק כדי שמישהו יזכה אותם בפוסט קצר?!?!

אגב, אין מישהו בעולם שאינו ראוי גם למעט הזה, ואין מישהו בעולם שאינו "שווה" שיטרחו לכתוב עליו מאמר ביוגרפי מקיף, אם זה בכלל חשוב באיזושהי דרך

שמובילים להתקהות הרגשות. לא רק בבלוגוספירה.
רק שביתת רעב הובילה להגדלת סל התרופות.

אבל אולי לא להפניית התקציב למה שבאמת צריך?
(ר' מאמר של יוסי לוי ברשימות מחודש מאי)

מה יעשו נפגעי סל הבריאות הבאים?

ראו אנשי שדרות כי טוב ופצחו גם הם בשביתת רעב "עד תום הקסאמים" ( = עד להטלת פצצת אטום על עזה ?? ) – וזה לא עזר.

ומה יעשו השדרותים עכשיו?
ומה תעשה הויקי כנפו הבאה?
ומה יעשו מפוני המאחזים הבאים?

אנשים יהיו מוכנים למות תמורת איזכור קצר בתקשורת . .

אנשים מוכנים למות ובלבד שיזכרו לאחר מכן כמישהו שהיה יותר מהסטטיסטיקה של המתאבדים.ראי את כל המתאבדים של עולם האיסלאם או הקדושים המעונים של עולם הנצרות
.
אני מסכים שכל אדם עלי אדמות זכאי מעצם ההגדרה שאורי קציר יכתוב עליו מאמר ביוגרפי מקיף ומסכם אבל מסופקני אם אורי קציר היה טורח לבזבז מזמנו היקר ולכתוב מאמר מקיף כזה על כל מתאבד.

הבלוג הוציא את הגברת מהסטטיסטיקה האפורה של המתאבדים שאיש חוץ מבני משפחתם לא שם לב אליהם ולעצם קיומם.
אבל…אני לא בטוח שגם בלוג יעבוד בפעם הבאה .

הרבה פעמים כבר עצבנת אותי עם השטויות שלך, אבל הפעם זה באמת מוגזם. את רפונזל (אני מסתייג מכתיבת שמה האמיתי כאן, אפילו שהוא פורסם שוב ושוב בהרבה מקומות) אמנם לא הכרתי באופן אישי, אך הבלוג שלה היה, פחות או יותר, הבלוג היחיד שאחריו טרחתי לעקוב באופן שוטף. מדובר באישה מבריקה וכותבת נהדרת, בעלת חריפות שלא תיאמן, שנפלה קורבן לסביבה שלה ולעצמה. אותי אישית זה מצחיק שאדם עילג כמוך, שמעולם לא ניסח מחשבה מקורית בחייו, יתייחס אליה בהתנשאות כ"בלוגרית" ההיא שהתאבדה, כאילו היה מדובר בניסיון מצדה להשיג תשומת לב או פרסום ולא בניסיון התאבדות אחרון ומוצלח מבין שורה ארוכה של ניסיונות דומים.

"מסופקני אם היא הייתה שווה את זה", תקשיב לעצמך, בן אדם. האישה בקושי נקברה באדמה ומבלי לדעת במה ובמי מדובר, מבלי להתעניין ובזילות מוחלטת של חייה ושל חיי האדם באופן כללי אתה פותח עליה ג'ורה וחושף ריח פה מסריח ומהביל באצטלה של עיסוק תקשורתי.

אגב, תליית המודעות דווקא יצרה בזמנו הד תקשורתי, היא רואיינה בנענע ובמקומות אחרים וגם הופיעה בטלוויזיה. להגיד לך שהיא אהבה את זה? אני חושב שעם כל הגאווה, היא גם התחרטה בסופו של דבר על כל החשיפה הזאת. בניגוד אליך, חביב פינת הפריק שואו של תכניות הבוקר, לא היה מדובר באישה שרוצה ליצור לעצמה שם בכל מחיר וגם לא באובייקט שאתה יכול לנתח בריחוק מוחלט יומיים לאחר מותה, אלא באישה כואבת, שהכתיבה היוותה לה מזור וחולי ושגם הכאיבה ללא מעט אנשים בימיה האחרונים.

זה נכון, מה שאתה אומר.
באמת לפעמים פחות חשוב המעשה עצמו ויותר משמעותיים "יחסי- הציבור" שמתלווים לו
והתקדימיות שלו.

עם זאת לתקשורת יש גם כח להבליט מקרים רגילים ולא קיצוניים במיוחד ולהפוך אותם לסמל

אנשים מקבלים בלוגים מבלי שעברו תהליך
של בקרה כפי שכותבים מקצועיים עוברים בבואם
לכתוב בבלוג שלהם.

מה שנותר מחוסר התוכן זה הצהוב.

גם העיתונות שוקדת לפתח את הצהוב תחת כיסוי של רייטינג. אבל בלוגים אינם עיתונות , ובלוגים
אינם נערכים, לכן השטח פרוץ.

הטרגדיה הכי גדולה שקרתה פה
היא שהבלוג שימש את האלמונית להאדרת
בעיותיה הנפשיות, ודבר גרר את השני
לאבדון.

צר לי לא להסכים איתך אבל הבלוג שלה היה לדעתי למטה מבינוני ומשך תשומת לב בעיקר בגלל חריפות הנושאים שבו.
אם זה הבלוג היחיד שאחריו אתה טורח לעקוב באופן שוטף הרי שיש לך הרבה מה ללמוד לגבי הרשת ,ואני יכול להמליץ לך על כמה בלוגים אחרים שמן הראוי שתתחיל לעקוב אחריהם באופן שוטף.
תתחיל עם הבלוגים של אלכסנדר מאן ואורי קציר ,ליגה שונה לגמרי.

ואורי קציר סבבה, כשהוא לא משעמם אותי. זה קורה לפעמים. אני שם לב שלהאשמה העיקרית שלי, על כך שאתה נוהג בזילות מחפירה בחייה של אישה אמיתית, לא וירטואלית, על כך שאתה הופך אותה לאובייקט חסר אישיות, שלא נקבר באדמה לפני יומיים בקושי, לא הגבת. יופי.

אשמח לנהל אתך דיון על הרצל ועל משמעות הרעיונות שלו בהקשר של זמנם. הפוסט שלי היה מיועד למטרה טכנית בלבד, ומשהתמלאה המשאלה לא היה מקום להשאיר אותו.

למיטב הבנתי אלי אשד , אתה חי מהאינטרנט , אילמלא האינטרנט מישהו היה יודע מי אתה?

תן לי לנחש בקול רם מאיפה קהות החושים שאתה מפגין כלפי רפונזל הגיעה , לא יתכן שאתה מקושר לאחדים מתוקפיה?

הטקסט שאתה כתבת הוא שיעתוק של דברי ההבל והוצאת הדיבה של מי שפגעו בה , אתה כנראה איש חלש מאד .

היא היתה כותבת מבריקה , ואתה לא ממש .

בעצם מאז ומתמיד היית משעמם , טוב מילא עכשיו ברור שיש תפוצה רחבה להשמצות נגדה , טוב

אגב אם אינה שווה מדוע אתה כן כותב עליה?

התאבדה בשביל להשיג פרסום?!?!?!?!

מנין לך?

קביעה חסרת בסיס, וגם חסרת אחראיות ואנושיות

אמר הבלוגר הידוע ביכולתו לחבר שני משפטים רצופים עם סימני פיסוק תקינים. טול קורה מבין עיניך. הסיבה היחידה שאני לא קורא את הבלוג שלך היא שאני לא מסוגל לקרוא טקסטים בלי סימני פיסוק נורמליים.

ובכלל, הפוסט שלך רצוף בשטויות שאינן נכונות באופן עובדתי. ראשית, תליית המודעות שלה דווקא כן יצרה הד תקשורתי. שנית, זו לא ההתאבדות הראשונה של בלוגר בישראבלוג, זה כבר קרה בעבר ויצר מידה זהה של רעש.

בדוק את העובדות לפני שאתה מחווה את דעתך (המלומדת?)

אז ככה:

קודם כל, אלי, היא לא היתה הראשונה. היו רבים לפניה.

שנית, מבלי קשר לדיון המעמיק כאן, זה לא משנה אם היא היתה כותבת מבריקה, מעניינת, או רדודה — הכתיבה עשתה לה טוב. בדיוק כמו שהכתיבה עושה טוב לך. זה מה שחשוב!

שלישית, למרות שזו זכותך המוחלטת לחשוב ולהאמין במה שאתה רוצה, חבל שאתה מזלזל בצורך הלגיטימי, הנורמלי והטבעי של אדם לתשומת-לב, אהבה, תמיכה וחמימות. רק לך מותר?

ורביעית, ואולי הכי חשוב: זו לא יותר מטפשות לשמה לטעון שכל מה שהיא חיפשה זה פרסום, אלא אם אתה משייך את עצמך לאותה קטגוריה. אכן, היא חיפשה (ומצאה) ערוץ הבעה, בדיוק כמוך, ששירת אותה למטרותיה-היא, בדיוק כמו שבלוגך משרת אותך.

הקשר המלאכותי והשרירותי שאתה עושה בין הבלוג להתאבדות הוא לא יותר מאשר תולדה של דימיונך הפורה, ללא כל תמיכה וסימוכין רציניים.

מה שמשנה לדעתי זה לא אם הבלוג שלה היה טוב או לא, אלא העיניין של הכהיית הרגשות שנוצר מעוד ועוד מעשים דומים.

כמו שאמר כאן איתי- שביתת רעב אחת יכולה להצליח אבל שביתת רעב שניה כבר פחות.

גם אתה בלוגר, לא פחות ולא יותר, למרות שאתה חושב אחרת.
יש כאלה שבוחרים בדרך הבלוג להחצין את הבעיות הנפשיות שלהם עם עצמם ועם העולם, ויש כאלה שבוחרים בדרך הבלוג להחצין את המגלומניה שלהם על ידי ראיונות עם כל מיני סופרים ואמנים שאת רובם אף אחד לא קורא/קונה.
וחוץ מזה, אדם לא מתאבד רק כדי לזכות בתשומת לב. אין דבר כזה.
וגישתך, שממהרת לרקוד על הדם שלה עוד בטרם יבשה הגופה, רק מאששת ומראה שהיא לא טעתה הרבה ביחס שלה אל העולם.

אתם יכולים לתקוף אותי עד מחר זה לא יביא לשינוי על דעתי על האיכות של הבלוג שלה ממה שקראתי.
בכל מקרה לא זאת הייתה המטרה של הפוסט שהייתה לא לדון בה עצמה והאמת היא שהיא לא עוררה בי עניין רב כמו בהשפעה התקשורתית שהייתה להתאבדותה של בלוגרית לעומת ההתאבדות של מי שאינו בלוגר.
האם מישהו מעלה על דעתו ש"ידיעות" היה מפרסם עליה ידיעה ללא הבלוג שלה?ועם מיש/הו רוצה להתווכח איתי על זה הוא מוזמן.

"אשמח לנהל אתך דיון על הרצל ועל משמעות הרעיונות שלו בהקשר של זמנם. הפוסט שלי היה מיועד למטרה טכנית בלבד, ומשהתמלאה המשאלה לא היה מקום להשאיר אותו.
כוונתה מן הסתם לפוסט שהיא העלתה לפני כמה שעות שבו קבעה קטגורית שכל מייסדי הציוות היו לא שפויים בדעתם קלינית.
אני פירסמתי הודעה של הסבכמה שבה הערתי שאכן רק אדם שהוא לא שפוי בדעתלו יכול היה לרצות לעזוב את סיר הגבשר של אירופה בעבור המדבר בפלסטינה וזאת מתוך תחושה ערטילאית של סכנת השמדה מתקרבת באירופה.
ציינתי שאין ספק שאנשי אירוגון "הבונד" שדרשו אוטונומיה ליהודים בארצות מושבותיהם היו נחשבים רציונליים יותר בכל קנה מידה ושפויים יותר.
דווקא הייתי שמח להמשיך להתדיין עם איריס על זה אבל כפי שראיתם היא מיהרה ומחקה את כל הפוסט שלה אולי כי היא לא רצתה להתדיין על זה
ומעניין למה
.
זאת אגב הפעם השלישית כמדומני שאיריס מוחקת
פוסט שלם שלה בגלל הערה כל שהיא
כתבתי שם .ודזה חבל אני דווקא נהנה להתווכח איתה .
ואיריס כנראה יודעת שאם היא תמחק רק את התגובה שלי ותשאיר את הפוסט שלה אני אמשיך להתדיין איתה באתר שלי.
וזה כנראה דבר שהיא מעדיפה שלא יקרה.
חבל .

"

כל אדם סביר ישאל מייד כמה שאלות:
א. לא נראה לכם מוזר שכל האויבים שלה היו גברים? מנהל בלוגיה א' ומנהל בלוגיה ב' ועיתונאי ופסיכולוג ובלוגר אחר.
היא הטרידה הרבה אנשים, ועל רבים היא אמרה שפגעו בה, אבל "במפתיע", המוקד היה בגברים שכולם כאילו תקפו אותה מינית.

ב. לא נראה לכם מוזר שכל האויבים שלה היו בלוגרים?
אחד פיתה אותה דרך הבלוג, ואחד היא פתאום נזכרה בו בגלל שנהיה לו בלוג, והאחרים עמוק בתעשיית הבלוגים.

קצת מוזר, לא?
בחורה שהוטרדה/הותקפה אך ורק ע"י גברים שהם בלוגרים.

אתם יכולים לתקוף אותי עד מחר זה לא יביא לשינוי על דעתי על האיכות של הבלוג שלה ממה שקראתי.

לפי השורה הזו בעצם מודה שאינך מכיר את החומרים שלה רובם ככולם.

אני מנחש שאתה עוד גבר שחש שהגבריות שלו מאויימת בגלל הבוטות של הכותבת ,

זה מעיד עליך לא עליה , מותק.

יפה שאתה נהנה לשוחח איתי, אבל האם לא רצוי (גם בדיאלוג כזה) לבדוק אם גם הצד השני נהנה או מעוניין ?

יתכן שקשור גם לפוסט הזה. ומה עושים כאשר לא נענים להזמנה שלך, האם אתה כופה את עצמך או נותן לאדם השני את המרחב שלו ?

אותי חינכו לא לבוא לאנשים שלא הזמינו אותי, וגם לכבד בקשה של אדם לצאת מהחדר שלו אם זה מה שהוא רוצה או להפסיק לדבר בזמן שכך התבקשתי.

מה הוביל אותך לכתוב את הפוסט הזה. אני ממעט לקרוא בלוגים וכמעט שאיני טורח להגיב בהם. את הבלוג שלך איני קורא כמעט אף פעם, אולי בגלל ההתעקשות שלך לייחס לעצמך חשיבות יתר נפוחה מעט. הפעם נכנסתי בגלל הכותרת והתקשיתי להישאר אדיש. ישנם הרהורים, מעצם היותם כאלה החולפים ללא שוב, שעדיף להשאיר אותם לעצמך מאשר לכתוב אותם מר אשד. מילא ההתבטאות המחליאה שלך שלא היה באשה זו "שום דבר מיוחד", מילא היבבנות המתחנחנת על "שיטפון המילים" שבו זכתה לאחר מותה, אפילו בעיתון ה'אמיתי' טרחו וכתבו עליה (שלא לדבר על מאמר ביוגרפי מידי אורי קציר. אורי קציר !!!!).
מה כל זה אומר לגבי העתיד מר אשד ? שעדיף שאת עמודי סמרטוטי המילים שנקראים עיתונים ימלאו סיפורים שכאלה על אנשים פגועים נפשית שיש להם מה לומר עלינו כבני אדם, ואותך "אינם מעניינים" מאשר סיפורים על גיבורי על מומצאים שאין להם דבר לומר על העולם ה"אמיתי".
מה כל זה אומר עליך ? שבלי קשר לסף הרגשות (ולשפה העילגת ורצופת השגיאות בה אתה מתבטא)
של הכלל, אתה בהחלט קהה רגשות, וככזה ברורה העובדה מדוע אתה מעדיף להתחפר מאחורי עשרות מאמרים מצוצים על כוחן של המילים ועל דמויות פיקטיביות, בניגוד לעיסוק בבני האדם.

המחשבה הראשונה היא שזה ממש משעשע כמה מגיבים פה כתבו על כך שהם אינם קוראים את הבלוג שלך בגלל שבלה בלה בלה קצת מוזר שהם מגיבים בבלוג שאותו הם אינם קוראים, האם למגיבים בבלוגוספירה אין שום בקרה של היגיון פנימי?
המחשבה השניה קשורה לגב' איריס קונספירציה אשר כל הזמן מראה לנו את העוולות שגורמים בעלי הכח אך נחשפת כאדם שלא רק שיודע לנצל את כוחו להשבתת דיון (שהיא עצמה פתחה) אלא גם מתממת והופכת את הדיון לדיון בהלכות נימוסים "אותי חינכו…" " וגם לכבד בקשה של אדם" באמת אלי תתבייש לך… 🙂
בעז

לסצינת הבלוגים הישראלית יש הרבה פחות השפעה ממה שאתם רוצים לחשוב.

אתם חיים באשליה שיש לה משמעות, כי היא חלק משמעותי בחיים *שלכם* (לא שיש בזה משהו רע).

במציאות, מדובר בתת תרבות איזוטרית, וכמו אחרות (הפאנקיסטים בכיכר דיזנגוף, לדוגמא) – ההשפעה שלה מוגבלת בעיקר למי שנמצא בפנים.

אתם מוזמנים לעשות סקר קצרצר בין שלושה מחבריכם הקרובים: האם מישהו שמע בכלל על הסיפור המדובר.

צאו מהסרט שאתם חיים בו, וקחו דברים בפרופורציה.

אין מה לעשות אתה צודק.
מדהים לקרוא איזה תיאוריות קונספירציה מיוחסות כאן כלפי, משום שאני קצת ביקורתי כלפי הבלוגרית .
לגבי איריס,ממנה הייתי מצפה ליותר :בכל זאת אישה אינטיליגנטית מלומדת והכל ותשובה כמו
שאתה נהנה לשוחח איתי, אבל האם לא רצוי (גם בדיאלוג כזה) לבדוק אם גם הצד השני נהנה או מעוניין ?

יתכן שקשור גם לפוסט הזה. ומה עושים כאשר לא נענים להזמנה שלך, האם אתה כופה את עצמך או נותן לאדם השני את המרחב שלו ?

אותי חינכו לא לבוא לאנשים שלא הזמינו אותי, וגם לכבד בקשה של אדם לצאת מהחדר שלו אם זה מה שהוא רוצה או להפסיק לדבר בזמן שכך התבקשתי.

"
למיטב ידיעתי ההודעה של איריס הייתה פתוחה לציבו לענות כרצונו ( ללא ניבולי פה וכו' ) אני מופתע לקרוא לפתע שיש אנשים שנאסר עליהם לענות בכל צורה שהיא גם אם התשובות שלהם רלבנטיות לנושא.
ובכל מקרה אינני מבין :עצם העובדה שאני הגבתי כבר הופך את כל אותו פוסטא ל"נגוע" עד שיש צורך להשמיד אותו שחס וחלילה הזיהום ( הרעיוני כנראה ) לא יתפשט.?
לא מספיק פשוט לענות לענייין לתגובות שלי ואולי ליצור דיון קונסטרקטיבי כל שהו ?
בכל אופן זה מה שקורה בכל פעם שאני מגיב לפוסטים שלה ,היא מיד מוחקת את הכל .
:

מר אלי אשד, הסיבתיות שלך הפוכה. בוא נסביר לך למה. אתה כותב –

"היא פשוט הייתה הראשונה . ההנחה שלי היא שאנשים ישימו לב לפירסום שהיא זכתה לו ,מתאבדים פוטנציאליים יתחילו לפרסם גם הם בלוגים בתקווה לזכות לאותה תשומת הלב. "

כנראה שלהפך – כדי לזכות בתשומת לב, בלוגרים יתחילו להתאבד.

מצוץ מהאצבע? מופרך? יותר עדיף מקהות החושים שלך. אני מעריך שיש לך בעיה ביחסים אנושיים. אני לא מדבר על גיבורי על (בחירה מסקרנת, מפצה על מה?) אלא על הבנה אנושית בסיסית, יכולת הזדהות, חמלה. אני לא חושב שאתה אדם רע, אלא שאתה פשוט מנותק.

ואתה גם לא יודע לפסק.

העליתי כמה נקודות. תשתמש בהן. ואם זה לא מספיק, תעשה פה קופי+פייסט –
………………………….

לא הייתה לי סימפטיה רבה לבלוגרית הנ"ל .משום מה הרושם שנוצר לי מדבריה היה של פרנואידית שתמיד מרגישה היא נרדפת.
אבל נכון אינני יודע באמת מה קרה שם ואינני מתכוון להיכנס לזה .
זה שאני לא סימפטי ולא אמפטי אינו רלבנטי לעניינו של הפוסט שהוא התגובה התקשורתית לבלוגרית שהתאבדה לעומת התגובה התקשורתית למתאבדים שאינם בלוגרים ,ולהשלכות שיכולות להיות לזה לעתיד.
אגב העירו כאן שהיא לא היהת הבלוגרית הראשונה שהתאבדה. בהחלט יכול להיות אשמח אם מישהו יוכל לתת על זה את הפרטים המדוייקים ויהיה באמת מעניין להשוות את התגובה התקשורתית בפעם הקודמת לעומת התגובה התקשורתית הפעם .
הניחוש שלי :הפעם הייתה תגובה תקשורתית עזה יותר גם בגלל הגידול בעניין ובתקשורתיות של הבלוגרים לעומת הפעם הקודמת.

על הבלוגרית שמתה בא מיד אחרי פוסט על בלוגר חי מאוד דוד שליט ,והפוסט על הבלוגר החי לא עורר שום דבר מהעניין והאמוציות שעורר הפוסט על הבלוגרית המתה
במידת מה אני מוצא זאת כמצער. הייתי מעדיף שיהיה זה הפוך :דהיינו שהדיון בבלוגר החי וברעיונותיו יעורר עניין רב יותר.

הפעם הייתה התעניינות רבה יותר בגלל הצהוב. זה הכל. גם בפעם הקודמת הייתה על ההתאבדות כתבה במעריב, אבל זה היה מזמן ואני כבר לא זוכר איך קראו לבלוגר, כך שאני לא יכול להביא קישורים.

ולבועז – בעמוד הראשי של רשימות, אם שכחת, יש קישורים לכל הבלוגים. רוב הזמן אנשים נכנסים לבלוגים בגלל שהם רואים את הכותרת בדף הראשי, לא כי הם עוקבים אחרי הבלוג בקביעות. לכן בהחלט הגיוני שיהיו אנשים שלא קוראים את הבלוג של מר אשד ועדיין יראו את הפוסט הזה ויגיבו.

מישהו כבר השתמש אצל אורי קציר בהגדרה 'כלבה משוגעת', וזה פחות או יותר מסכם את הענין.

כל הרעש שאחרים עושים עכשיו נובע מהאישיות הלא מאוזנת שלהם עצמם. לדוגמה אותו תראזימכוס. או החייזר הכחול כאן.

מה שמשעשע בכל העניין הזה, זה עצם הרעיון שהמגיבים התוקפניים (כדוגמת "פיקו") מצקצקים בלשונם למראה טוקבקים חד-שורתיים ועילגים בווינט. רק היה חסר לי פה "אלי אשד יא סמאלן לך מפה!!11" אחד קטן בשביל להשלים מה שיכולה להיות פרודיה נהדרת.

ש"כלבה משוגעת " הוא בגדר עלבון לזכרה של המנוחה.
אינני מסכים שהמילים "לא היה בה דבר מיוחד" בהקשר שבו נאמרו היו בגדר עלבון.
בכל אופן נראה לי שמספיק עלבונות ואיומים כבר הועלו בפתיל הזה. כל הודעה שתעלה כאן עם עלבון או איום נוסף כלפי מישהו תמחק לאלתר .
תצטרכו להמשיך להתדיין ללא עלבונות ואיומים.

אכן, מאחר והאשה זה עתה נקברה, הדיון
בפרסום שלה המוצדק או לא מוצדק הוא חסר טעם…
ולא היו כאן איומים, אלא תגובות של אנשים
שנפגעו

וואאללאק אצלנו בכפר אי אפשר להבדיל בין ביקו ופיקו, כי את שניהם אומרים עם ב' בהתחלה, אז אל תבואו לבקר אותנו.
ודי לכיבוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

20 − 3 =