web analytics
קטגוריות
היסטוריה

הוא הלך בשדות :חיי רפול לילדים.

סקירה על ספר לילדים על חייו של הרמטכ"ל ועוד ברים רבים אחרים רפאל איתן הוא רפול.

raful granot

סקירה על "הנער מתל עדשים " מאת משה גרנות

הוצאת "דני ספרים " 2006
הופיע במוסף הספרים המיוחד לשבוע הספר של הארץ

איזה ילד ירצה היום לקרוא ביוגרפיה של  הלוחם והרמטכ"ל המנוח רפאל איתן ,הלא הוא רפול ?לא ברור.אבל הביוגרפיה לילדים שכתב משה גרנות מעמידה לפני הקוראים הצעירים דמות מופת של איש פשוט ואמיץ,ומשמיטה כמה פרטים שכנראה עדיף לילדים לא לדעת. 

 

 תקציר הספר :

רפאל איתן (רפול) היה אדם פשוט, אשר חי חיים סוערים ומעולם לא שכח מי הוא: הנער מתל-עדשים שידע מצוקה בילדותו ומחסור" "בנעוריו; שאהב את האדמה יוצא להגן עליה; שהפך לחייל בעל כורחו וחווה על בשרו את אימי המלחמה ואת אחוות הלוחמים .

ביוגרפיות על אנשים מבני הדור הזה עבור בני הנעורים וכל שכן ילדים אינן חיזיון נפוץ במקומותינו בימים אלו וגם לא היו נפוצות במיוחד בעבר בניגוד למה שנהוג אולי לחשוב. סך הכל יצאו לא הרבה יותר מכ40 כאלה במשך תקופה של כ-30 שנה .מספר מצומצם מאוד באופן יחסי.
רובם,או לפחות שני שליש מספרים אלו עוסקים ב"אנשי חייל " דהיינו אנשים שביצעו מעשי גבורה ועסקו בתחום הנרחב של צבא וביטחון אנשים כמו טרומפלדור ורבין. מיעוטם עוסקים בסופרים ואנשי רוח כמו ביאליק ורחל.והרב קוק .
מה שמראה שז'אנר זה ישנה העדפה לכוח על הרוח אולי גם בגלל ההנחה שזה ימשוך יותר את הקוראים הצעירים .

רפאל איתן.

ולאחרונה יצא ספר חדש בז'אנר נדיר זה, ספרו של משה גרנות "הנער מתל העדשים " העוסק בחייו של רפאל איתן " רפול אדם שמת זה לא מכבר.זהו ספר מסדרת "הופכים דף" של הוצאת "דני" , אודות דמויות במורשת היהודית. הסופר משה גרנות מתאר את ילדותו של רפול בכפר תל עדשים ואת התלבטויותיו השונות כאשר הגיע לגיל שבו נקרא להתגייס ולהגן על המולדת. מוליך את הקורא דרך קרבות עזים שבהם השתתף רפול כחייל וכמפקד, מזכיר בחטף את ודרך מעשי הגבורה שביצע עד למותו בסערה שהתחוללה בנמל אשדוד, בזמן שניהל פרויקט של בניית שובר גלים בנמל.

וספר זה הוא דוגמה קלאסית של בעייתיות הנוראה של ספרי הז'אנר .
מכיוון שהמטרה היא כמעט תמיד להציג לפני הקוראים הצעירים דמויות "מופת " שמן הראוי להזדהות עימם ולחקות אותן נוהגים המחברים ,ובצורה דרסטית לעין ערוך יותר מהמקובל בביוגרפיות למבוגרים לערוך מחייו של הגיבור הסיפור כל דבר שלא יתאים להיותו "דמות מופת " בעבור הקוראים הצעירים .
מייסד הז'אנר הוא ככל הנראה אליעזר שמאלי בספרו "אנשי בראשית " שהיה מבוסס בצורה ברורה מאוד לכל בני הדור על חייו של השומר המפורסם אלכסנדר זייד. אך בסופו של דבר ספר זה יצא לאור כספרות יפה לילדים שגיבורו הוא השומר "חרמוני ". ומדוע ? משום שלשמאלי היו חילוקי דיעות קשים עם בני משפחת זייד שלא היו מרוצים מקטעים שונים של תיאורו של חיי זייד אם כי זה היה בהחלט חיובי ביותר בכל קנה מידה שניתן להעלות על הדעת . אבל כנראה לא היגיע לדרגת הערצת הגיבורים שאותה דרשו בני המשפחה . ובכך התבררו לראשונה הבעיות של הביוגרפיות לבני הנוער על חייה של אישיות שהן כנראה כפולות ומכופלות מאלו של כותב ביוגרפיות למבוגרים .היו ניסיונות בשנות הארבעים והחמישים לכתוב ביוגרפיות לנוער וכך ברכה חבס כתבה על רחל ועל אלכסנדר זייד ( נושא שאליו חזר לבסוף גם שמאלי בספר "שומר בישראל ") .ואפרים צורף כתב על ביאליק וטשרניחובסקי והרב קוק. גם אחרים ניסו אך לא הותירו את רישומם .
הז'אנר נוצר באמת עם דבורה עומר שכתבה שורה של ביוגרפיות מצליחות לבניה נוערים ( לא פחות מ-14 כאלה ) ובראשן השניים הראשונים "הבכור לבית אבי " ושרה גיבורת נילי "שניהם ספרים שיצאו בשנה המשמעותית 1967 שהפכו לקלאסיקה ממש ולמורי דרך ראשיים להכרת הדמויות שעליהם כתבה כמו גם אבני דרך מרכזיות במיתוסים עליהם שכן שימשו כבסיסי למחזות מצליחים לא פחות. הסופר החשובה השנייה של הז'אנר היא גלילה רון פדר שכתבה גם היא סדרה של ביוגרפיות לבני הנוער רובן המוחלט על אנשים מחוגי הימין שתמיד התלוננו שהם מקופחים .
סופר ידוע נוסף בתחום היה עודד בצר שכתב על אורד וינגייט וחנה סנש .
וכדאי לציין שמרבית הספרים נכתבו עבור סדרות מיוחדות שעסקו בנושא "סדרת "נועזים של הוצאת יוסף שרברק ולאחר מכן סדרת "ראשונים בארץ " של יד בן צבי והוצאת עם עובד שיזמו במיוחד כתיבת ביוגרפיות לנוער ופנו במיוחד לסופרים שיכתבו ספרים כאלה . וייתכן שלולא סדרות אלו הז'אנר היה מצומצם בהרבה.
הספר של גרנות הוא יוצא דופן בכך שאינו שייך לאחת מהסדרות היזומות האלו אלא הוא פרי יוזמה פרטית. והוא יוצא דופן עוד יותר שהוא ביוגרפיה על אדם שנפטר זה מקרוב .הספר הזה הוא ממש דוגמה קלאסית לבעייתיות שיש בז'אנר הביוגראפיה לילדים שהיא כפולה ומכופלת מהבעייתיות שיש בביוגרפיות למבוגרים .

רפאל איתן היה בחייו אדם שנוי מאוד במחלוקת אבל את זה אין לקוראים הצעירים שום דרך לדעת מהספר עצמו. מהספר רב אלוף רפאל איתן הוא דמות מופת לכל דבר וכפי שמתואר בכריכה "הוא היה אדם פשוט אשר חי חיים סוערים ומעולם לא שכח מיהו הנער מתל עדשים שידע מצוקה בילדותו ומחסור בנעוריו שאהב את האדמה ויצא להגן עליה ".
הספר הקצר יחסית מתמקד בחלקו הראשון בתיאור חייו של רפול בילדותו במושב "תל עדשים " ודומה שאלו הקטעים הטובים ביותר בספר. ניתן כאן תיאור שהוא יוצא דופן היום בספרות הילדים של חיים במושב חקלאי דל אך גאה וחוויות הילדות שמתוארות בו כולן פרי זכרונו של רפול מציגים עולם זר לחלוטין לילדים היום עם המחשב והאינטרנט.
בעיותיו האמיתיות של הספר מתחילות בתיאור הקריירה הצבאית של רפול. וכאן ניתן לשמוע ממש את גרנות חושב "מה לבחור " "מה חינוכי לתת לילדים ומה לא ?"
מתוארים בפירוט חוויותיו של רפול במלחמת השחרור כאשר שירת תחת מפקד היחידה הנערץ חיים פוזננסקי ("פוזה ) שנהרג בקרב צעיר והשאיר את חותמו לתמיד ( ועליו קיימת ביוגרפיה לילדים של גלילה רון פדר בשם "פוזה").

קרב המיתלה. חוברת המגזין הצבאי "מערכות " המתארת את הקרב שנכתבה כולה בידי ההיסטוריון הצבאי שרגא גפני .באדיבות אתר "הצנחנים -הדור הראשון".

 בספר מתואר בפחות פרוט במבצע סיני שם היה איתן ממפקדי קרב המיתלה האכזרי והשנוי היום במחלוקת ( אף את זה אי אפשר לדעת מהספר כמובן ) , ובששת הימים ופחות מזה במלחמת יום הכיפורים

.

רפול מקבל מידע בזמן מלחמת ששת הימים על נפילת אחיינו.מ"ספר הצנחנים". 

לעומת זאת אין מוזכרת כלל מלחמת "שלום הגליל" בלבנון שכידוע רפול היה מיוזמיה ופיקד עליה .אבל אם מישהו ממאדים היה מבקש ללמוד על רפול רק מהספר הזה לא היה יכול לדעת שהייתה מלחמה כזאת .
על התנסותו המעניינת כשלעצמה של רפול בפוליטיקה עובר המחבר במשפט אחד ויחיד . מפלגת "צומת" שהייתה בגדר פנומנון חסר תקדים בפוליטיקה הישראלית וכל הקשור בה הם בבחינת לא קיימים . ככל הנראה לא ראה המחבר להעביר מידע על פוליטיקה לילדים ואולי חשש שמה חלילה יושחתו מסיפורה הלא מרנין של מפלגת "צומת " שהוא כידוע לא בדיוק סיפור מופת .

רפול בקרב המיתלה.התמונה באדיבות אתר "הצנחנים -העשור הראשון".
גרנות כותב "שום דבר מכל אלה לא ישתווה למעשי הגבורה והמסירות שלו במסגרת הצבא " הוא העניק לצבא לעם ולמולדת את כל מרצו ,מחויבותו המוחלטת ויכולותיו הבלתי רגילות כאסטרטג צבאי ".
מוזר גם שגרנות מחנך ותיק לא טרח להקדיש אפילו מילה אחת לפרוייקט "נערי רפול" שבו הראה רפול את עצמו כמחנך אמיתי ודאג לבני נוער משכבות העניות בחברה ,האם החליט שהילדים הקוראים לא ימצאו בכך כל עניין ?
נשאלת השאלה מה הייתה מטרת הספר הזה? : והתשובה היא כרגיל לתת דמות מופת לחיקוי בידי הקוראים הצעירים של האיש הפשוט ואמיץ המסתפק במועט .. וכל דבר שאינו מתאים לתדמית הזאת ועלול להאפיר במקצת את הדמות החד מימדית נמחק לחלוטין . וכך אין שום התייחסות כמובן מאליו לשערוריות שבהן היה רפול מעורב כמו משפט "הג'וקים המסוממים "המפורסם לשמצה שלו בהקשר לערבים או הטענות כנגדו שעינה שבויים ערביים ( שהוא מעולם לא טרח להכחיש באמת )

בובת "חרצוף" של רפול.

משה גרנות הוא אדם שמעולם לא היסס לבעוט במוסכמות ויראו על כך ספריו התוקפניים שכתב כנגד פרות קדושות של החברה והתרבות הישראלית כמו התנ"ך ,ש"י עגנון וישעיהו ליבוביץ שהוא היחידי שכתב כנגדם ספרים שלמים שבהם טען שהם מבטאים דיעות אנטי חילוניות קיצוניות ולא מוסריות . בספרים אלו תקף אותם בארסיות אבל מתוך ידענות שיש רק למועטים . הוא אפילו הראה נכונות ולהתעמת עם "פרות קדושות " של החברה הישראלית המודרנית אנשי הקשת המזרחית בספרו "עסקני הקיפוח" ועשה זאת תוך תשלום מחיר כבד בקריירה שלו בעולם החינוך.

אבל בספר זה הוא הראה את עצמו כיוצר פרה קדושה" "פאר אקסלאנס " עבור הקוראים הצעירים .
מצד שני ניתן לטעון שאם היה מציג את הגיבור שלו כמושלם פחות היה גם הופך אותו לדמות מעניינת ומהנה יותר עבור הקוראים הצעירים ממה שהוא עכשיו . אבל בבירור בידור הקורא הצעיר לא הייתה המטרה בכתיבת הספר .
 אין גם ספק שאילו רפול היה יכול לקרוא את הספר היה סומך עליו  את שתי ידיו. כך בדיוק היה רוצה להיות מוצג לילדים .
 כדאי לציין בהקשר זה את העובדה מעניינת שבסוף חייו כתב רפול ספר לילדים בשם "בונים פה נמל " ( ספרו השלישי והאחרון אחרי שני ספרים אוטוביוגרפיים למבוגרים על חוויותיו בצבא ששימשוט כבסיס לספר של גרנות ) שעסק מכל הדברים בחוויותיו בעבודתו בנמל אשדוד . ספר זה שיצא זמן קצר מאוד אחרי מותו הפך את רפול לאחד משני האלופים היחידים בתולדותינו שכתבו לילדים ביחד עם מוטה גור מחבר ספרי"עזית הכלבה הצנחנית ".והוא הראה אולי על מודעותו של רפול, הנדירה מאוד בקרב אנשי צבא , על הצורך והחשיבות של העברת חוויותיו ותובנותיו לגבי העולם גם ואולי בעיקר לילדים,גם מתוך התקווה שכך אפשר יהיה לעצב אותם בהשקפת העולם שבה רצה שיגדלו.
 .

ברור גם שאילו היה רפול פוליטיקאי בלבד עולם לא היה זוכה לספר הזה.וקשה להאמין שמישהו מהפוליטיקאים העכשוויים יזכה אי פעם לספר ביוגרפיה לנוער אי פעם בעתיד . ואם כבר גם לא בספר ביוגרפיה למבוגרים .
לעומת זאת סביר מאוד שבעתיד הלא רחוק צפוי לצאת ספר מסוג זה בדיוק על חייו של אריאל שרון שהם חומר קלאסי לספר נוער ( מצונזר היטב כמובן ).
נשאלת השאלה : האם יזכה הספר הזה בעניין אצל הדור הצעיר העסוק בעיקר בהערצת אנשי "כוכב נולד " ומתרחק מקריאת ביוגרפיות של דמויות מופת כמו אנשי צבא בפרט וספרים בכלל כמו מאש ?
קשה לדעת .אבל ייתכן שבעתיד הקרוב יהיה על יוצרי הביוגרפיות לנוער להכין את סיפוריהם בצורת סיפורי קומיקס שימשכו יותר את תשומת ליבם של הצעירים .

 נספח :ספריו של רפאל איתן :

1. סיפור של חייל . נכתב עם דב גולדשטיין,ספריית מעריב, 1985. יצא שוב במהדורה מורחבת ב-1991.  ספר אוטוביוגרפי שנכתב בידי רפול ביחד עם סופר צללים.

2. מצנח רביעי נפתח :סיפורים ורגעים במלחמות ובינהן . הוצאת משכל ,2001. (חזרה לחוויות עברו של רפול מזוויות קצת שונות מהספר הקודם.)


 
3. . בונים פה נמל :מכתבים מסבא נודניק .איורים גיל  ג'יבלי ,הוצאת תמוז,2004 ( ספר לילדים שיצא זמן קצר אחרי מות רפול  ובו מכתבים  לנכדיו על עבודתו בנמל אשדוד על החיים שם ועל הטיפוסים ובעלי החיים שאיכלסו את המקום . )

רפול מקבל  סמלי רב אלוף מראש הממשלהכ מנחם בגין ושר הביטחון עזר ויצמן

קישורים רלבנטיים על רפול

מנחם פאלק על "הנער מתל עדשים"

רפול בויקיפדיה

רפול באתר הכנסת

רפול באתר הצנחנים 

רפול באתר חיל האוויר 

רפול באתר מט"ח

עיטור העוז של רפול

רפול בקרב המיתלה 

רפול על ספרו "מצנח רביעי נפתח "

לוחם טייס משורר רמטכ"ל-15 שנה למותו של רפול 

רפול של הלילות

רפול והג'וקים המסוממים

מפלגת צומת של רפול

הספדים שונים על רפול

אריאל שרון מספיד את רפול 

גדי גולן על "רפול כפי שהיכרתיו

דיון על רפול באתר פראש

דיון על מותו של רפול

דיון על רפול בארץ הצבי

דיון על רפול : באייל הקורא

הערבים חוגגים את מות רפול

האם רפול נרצח?

"

קרב המיתלה  מאמר מאת אלי אשד

בודד כנגד המערכת :שיחה עם משה גרנות

 

התמונה באדיבות אתר "הצנחנים :העשור הראשון ".

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

8 תגובות על “הוא הלך בשדות :חיי רפול לילדים.”

זהו ספר קלאסיקה שיזכר להרבה דורות!!!
הוא כתוב כל כך יפה… כל כך בנוי לנוער… אני הייתי מכניס אותו לתוכנית לימודים של בתי ספר והופך אותו לספר חובה!!!
לא תמיד חייבים להראות את המחלוקת לפעמים מותר לתת לנוער לטעום ממה שאפשר ללמוד על הבן אדם לפני שמכניסים אותם לקונפליקטים פוליטים ואחרים…

מצ"ב בקישור לבלוג שלי, רשימה חדשה שלי, המתארת את רפול כפי שהיכרתיו, כדוגמה ומופת לכל מפקד בצה"ל אז והיום. אודך מאד באם תקרא/י את הרשימה וכן באם תסייע/י בהפצתה
בברכת מועדים לשמחה
גדי גולן
קיבוץ חולתה גליל עליון

קישור לבלוג של גדי גולן

https://www.articles.co.il/article/11516/%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9C%20-%20%D7%9B%D7%A4%D7%99%20%D7%A9%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95

אסור לבנות את הילדים על גווני אפור….! זה כמו לבנות על חול. ילדים אינם מסוגלים לעכל מורכבות או אמביוולנטיות בהקשר לטיבו של אדם. הם חיים עם דמויות מופת חיוביות ושליליות.. משהונחו היסודות של שחור ולבן ורוחות השמיים נפרשו להן דרומה וצפונה רק אז ניתן להתחיל לחשוף אותם בהדרגה לדברים כפי שהם נראים מנקודת מבט מנוסה יותר! חישבו מה היה קורה עם היינו מפילים על ילדי כיתה א' את כל ציר המספרים על שבריו, נקודת הייחוס שלו ומספריו השליליים? הם לעולם לא היו מצליחים להתרומם אפילו מעבר לפעולת חיבור בסיסית. זהו הדין לגבי שאלות אתיות ומוסריות (ואף חמור יותר) – אין טובים מהילדים בזיהוי חוסר עקביות או סטדרט פלואידי. כפי שנאמר ע"י בני ישראל במדבר – "נעשה ונשמע"

מחזה על חיי רפול בשם "רפול והים " מאת יונתן לוי הוצג בסוף 2014
את דמותו של רפול, מגלם מנשה נוי המוערך, ואילו את דמותו של הים, תשחק מקהלה בת 12 שחקנים. בלילה האחרון בחייו, מתייצב רפול על שובר הגלים בנמל אשדוד, כשמקהלת הים מפתה אותו אל תוך הגלים ואל העולם הבא בסדרת חזיונות, שירים וחלומות. כל פקודיו, אוייביו ואהוביו עולים מתוך הים הסוער ומתעמתים עם המפקד והאדם המחוספס והמסוגר שהלך לעולמו.

"ראיתי בדימיוני את הרגע הזה בו רפול נלקח הימה כגרעין של טרגדיה שלמה", אומר המחזאי יונתן לוי. "במעמד הזה פגש רפול הישראלי, הלוחם ללא חת, אדם בלתי שביר הסגור בתוך עצמו, איש לקוני הממעט במלים, ארכיטיפ גברי, שברגע מותו עומד לחצות את הסף אל עולם המתים, היסוד ההפוך לו. בעוד שרפול היה אנכי (ורטיקלי) הים הוא אופקי, חסר גבולות, מרובה לשונות ואינו מפסיק לדבר ולשיר. יש בים משהו מיתולוגי. שהזכיר את אודיסאוס הקשור לתורן בעוד הסירנות מתוך הים קוראות לו לקפוץ אל תוך הגלים. ארגנתי לרפול מוות הלקוח מתוך המיתולוגיה".
והנה הראיון המלא על המחזאי יונתן לוי
רפול והים": המחזה שמספר על מותה של אגדה

http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/649/001.html

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

3 − one =