web analytics
קטגוריות
קומיקס

הגולם פוגש את משה רבנו :התנ"ך בקומיקס הישראלי

תולדות הקומיקס העברי על נושאים תנכיים.

 

הופיע בכתב העת למורים לתנ"ך :על הפרק גליון 17 ,פברואר 2000.

לרגל חג השבועות חג התנ"ך :חלק ב' של הסקירה על התנ"ך בקומיקס ,והפעם בקומיקס הנכתב בשפת התנ"ך בעברית .אלא  שדווקא בשפת התנ"ך יש מעט מאוד קומיקס שעוסק בצורה כלשהי בסיפורי התנ"ך .

חלק א: סופרמן פוגש את שימשון הגיבור :התנ"ך בקומיקס העולמי.

כידוע מאז ומתמיד שימשו סיפורי הספר הפופולארי ביותר התנ"ך כנושא פופולארי ביותר אצל ציירים ואמנים שונים כמו מיכאל אנג'לו ורמברנדט ,  וגם אמנים יהודיים שונים איירו לאורך הדורות את סיפורי התנ"ך למרות האיסור בעשרת הדיברות ש"לא תעשה לך פסל וכל תמונה".

שמואל הנביא מושח את דוד הנער למלך. ציור פרסקו תנ"כי מדורה אורופוס ,בית כנסת עתיק בסוריה,המאה השלישית לספירה.

זאת  עוד מהמאה השלישית לספירה ששם התגלו איורים של סיפורים תנכיים על קירות בית כנסת בדורה אורופוס שבסוריה ואילך , דרך כתבי יד מאוירים שונים של התנ"ך ושל ההגדה ועד ציירים יהודים מודרניים כמו מארק שאגאל . ודומה היה שכשייוצר מדיום הקומיקס ימצא שם גם התנ"ך מקום מרכזי .

מדיום הסיפורים המצויירים הוא אחד מצורות התקשורת הפופולאריות ביותר כיום בעיקר אצל ילדים ונוער אך גם בקרב מספר גדל והולך של מבוגרים .

ובמשך השנים שימש התנ"ך גם כנושא לסיפורי קומיקס בחו"ל בארה"ב ובבריטניה
ניתן היה להניח שהתנ"ך ישמש כנושא השראה מקביל ואף  חשוב יותר  גם בקומיקס הישראלי . אך לא כך הוא המצב.
הקומיקס הישראלי היה מאז ומתמיד צורת אמנות שנחשבה לנחותה ומפגרת מעצם מהותה ו"הוגלתה " במשך שנים רבות לעמודים האחרונים של עיתוני הילדים שם התמקדו נושאי הסיפורים לרוב בסיפורי הרפתקאות ומדע בדיוני שונים , ורק לעתים רחוקות יחסית יצרו אמנים ישראליים סיפורי קומיקס על נושאים היסטוריים ולא כל שכן תנכיים .

רק  פה ושם הופיעו גם סיפורי קומיקס כאלה ומהם בעלי איכות טובה למדי .

סיפור הקומיקס התנכי המקורי הראשון בשפה העברית היה " גם אמנון במתנדבים : ספור על גבורת נער עברי בתקופת השופטים " שנכתב בידי יעקב אשמן יוצרו של לוחם הפמ"ח בעל כוחות העל "גידי גזר" ואוייר בידי הקריקטוריסט הידוע דוש  והופיע בשבועון " הארץ שלנו "ב1954-. סיפור זה שהיה אחד מסיפורי קומיקס ההרפתקאות הראשונים שהופיעו בשפה העברית תיאר את הרפתקאותיו של נער עברי וידידו המבוגר בתקופת מאבקם של דבורה הנביאה וברק בן אבינועם בכנענים , שמרגלים בעיר הכנענית חצור, לומדים שם את סוד הכנת הברזל ומחבלים במרכבות הברזל של כוחותיו של המצביא הכנעני סיסרא וכך תורמים לניצחון שבטי   ישראל . סיפור זה היה תוצר של שאיפתו של אשמן למצוא דרכים כדי שבני הנוער יקלטו את סיפורי העבר בצורה מושכת ומהנה . והסיפור כולו משוך בחוט של חן וחיוך ומבחינת האמנות שבו של דוש ( שזהו סיפור הקומיקס היחיד שאייר לבני הנוער) זהו אחד הסיפורים המשובחים ביותר שהופיעו אי פעם במגזינים לילדים .

אבל ככל הנראה סיפור זה לא זכה להצלחה מרובה בקרב קהל קוראי " הארץ שלנו" שכן הוא נישאר יחיד במינו בהיסטוריה הארוכה של הארץ שלנו ולא הופיעו חוץ ממנו קומיקסים תנכיים ( אם כי הופיעו מספר מצומצם של קומיקסים היסטוריים על תקופת בר כוכבא) בכל אופן  הפריע לכותב מאמר מאוחר על תולדות הקומיקס הישראלי לתקוף סיפור זה על "לאומנותו".

במשך תקופה ארוכה לאחר מכן לא הופיעו סיפורי קומיקס תנכיים בשפה העברית פרט לסיפור מתורגם  של האמן הבריטי פראנק בלאמי  על דוד המלך שהופיע ב-1959  במגזין הקומיקס  קצר ימים " פם פם " וזה נקטע באמצעו עם סגירת כתב העת.

תוכלו לקרוא את מה שפורסם בעברית בבלוג זה כאן :

עלילות המלך דוד 

רק ב-1967 הופיע סיפור קומיקס תנכי נוסף היה זה " רות ובועז" מאת "ארנונה" ( ארנונה  גדות סופרת ילדים פורייה של התקופה ,מחברת סדרות ידועות כמו "פופיק ו"עופר ועופריקו ")  ו"אשר" ( אשר   דיקשטיין אמן הקומיקס הישראלי המוכשר ביותר של התקופה )שהופיע בגליונות מספרי 46-47 של  שבועון קומיקס בשם בוקי " שהוקדש רובו ככולו לעלילותיהם של "סופר גיבורים" כמו סופרמן ופלאש גורדון  וגם של האל הפגאני הסקאנדינבי "תור " שנקרא בתרגום העברי בשם " רשף" .  כך שהסיפור התנכי על רות ובועז נראה מעט כלא במקומו , אך עדיין היה זה עיבוד נאמן  ונעים לקריאה  של הסיפור התנכי ב"מגילת רות ". אך כנראה גם הוא לא זכה לחיבה רבה בקרב  קוראי "בוקי " שכן גם שם  לא הופיעו  יותר קומיקסים תנכיים.

תוכלו לקרוא אותו ב"יקום תרבות " כאן .
השבועון " " דבר לילדים פירסם ב1972 מעין קומיקס תנכי גבולי בשם "גיבורי מרד  החשמונאים" שאותו כתב וצייר יקי קאופמן ועסק בעלילותיהם של שני נערים אמיצים ממודיעין שעוזרים ליהודה המכבי לכבוש את ירושלים. גם סיפור זה לא זכה לפופולריות  כלשהי שכן לא היה לו כל המשך או סיפור נוסף מסוגו ב"דבר לילדים " וקאופמן עבר לצייר את עלילותיה של דמות היסטורית או יותר נכון פריהיסטורית אחרת -," דומבי  האדם הקדמון " שזכה להצלחה גדולה לעין ערוך מאשר גיבוריו החשמונאים .
צעד גדול מכיוון סיפורי תנ"ך מאוייר לסיפורי קומיקס של ממש התבצע בשנות השמונים כאשר פורסמה סדרה של ספרים שהתבססו על סיפורי התנ"ך בשם  " התנ"ך שלי בתמונות " שבה סיפורי התנ"ך הוצגו בצורה שגבלה בקומיקס עם תמונה  לכל פסוק והיה חסר רק בלון של דיאלוג כדי להפוך את הסיפורים לקומיקסים אמיתיים.
בסידרה זאת שיצאה בהוצאת רביבים בעריכת אוריאל אופק ,היו 48 כרכים ( כולל ספרים שהתבססו על הספרים החיצוניים , יהודית ,טוביה וספרי החשמונאים ) והיא הייתה ללא  ספק צעד גדול מאוד לכיוון הקומיקס בהשוואה למהדורות מאוירות קודמות של סיפורי  התנ"ך הקודמים שבהם היה דגש גדול יותר על הטקסט לעומת הציורים , ויתכן שהיא מראה את הכיוון לעתיד של הצגת סיפורי תנ"ך לילדים ..
הסופר הידוע פוצ'ו ( ישראל ויסלר ) שהרבה לשלוח את ידו גם בכתיבת קומיקס פירסם גם הוא סיפורי קומיקס תנכים משלו שאותם איירה יפה טלרק : "שמח בתיבת נח" שהופיע במוסף "ידיעות אחרונות לילדים , ב-1982 על עלילותיהם המבדחות של נח ובניו בתיבה. ו"עלילות אסטי ומוטי :פירוש אישי למגילת אסתר" שגם הוא הופיע ב" ידיעות אחרונות לילדים" ב- 1983. וכמובן הציג את מגילת אסתר באור הומוריסטי .

אך היה זה במסגרת כתב עת למבוגרים ששם הופיע גרסת הקומיקס החשובה ביותר בשפה העברית לתנ"ך. הייתה זאת יצירתם של הסטיריקן אפריים סידון  והצייר  אבנר אברהמי " התנ"ך : 954 פרקים " או כפי שנקרא בספרים שבהם כונסה " לחיות מהתנ"ך". קומיקס זה שהופיע במקורו בכתב העת הפוליטי " כותרת ראשית " היה סידרה סטירית פרודית על התנ"ך שניסה להציג את אירועי התנ"ך כמשקפים אירועים פוליטיים עכשוויים לחלוטין ( גישה לא שונה לחלוטין מזאת של הדרשנים לאורך הדורות ) . הסדרה הייתה
אמורה לכסות את כל ספרי התנ"ך אך בסופו של דבר היגיעה רק עד לאמצע ספר שופטיםלתקופתו של יאיר הגילעדי כתוצאה מסגירת כתב העת ( ובכרכים שכונסו ממנה היגיעו רק עד סוף ספר דברים ) וחבל . אם כי אין ספק שהיה בסדרה זאת הרבה מאוד כדי לעורר את זעמם של החוגים הדתיים הרי היה זה הניסיון השאפתני ביותר בתחום הקומיקס הישראלי להשתמש בחומרים תנכיים.

סידון המשיך מאז בתיאור הומוריסטי של ימי התנ"ך במדיומים שונים .כסדרה קומית הומוריסטית בשם "חצי המנשה" שבה המשיך את קו העלילה שהופסק ב"התנ"ך עכשיו " לימי שמשון הגיבור ובשנים האחרונות בסדרת ספרים לילדים בשם "התנ"ך בחרוזים " שבה היגיע עד כה לימי השופטים.

מספר הקומיקסים התנכיים שנוצר מאז הוא מצומצם ביותר.  בשבועון לילדים "כולנו הופיע ב1991 סיפור תנכי נדיר ביותר בשם "ימי אנטיקוקוס " אותו כתב וצייר שרון פרי שהיה קומיקס סטירי פרודי בסיגנון "לחיות מהתנ"ך " ( אם כי מרוכך יותר ) על יעקב ובניו.

סידרת קומיקס תנכית לילדים  הייתה סידרת " בעיקבות סוד  החגים" סדרת ספרים מצוינת על חגי ישראל שבה שולבו ביחד סיפור קומיקס על נושא סיפור החג במשולב עם הסברים על החג מאת מומחים שונים . הקומיקס נוצר בידי הקומיקסאי הישראלי המפורסם והפורה ביותר כיום אורי פינק שהתפרסם הודות לסידרת הקומיקס שלו זבנג ( שמאז הפכה גם לסידרת טלביזיה מצליחה) על חבורת תלמידי בית ספר מוזרים … . הספר הראשון בסידרה היה בעקבות סוד המגילה (1992) שעסק במגילת אסתר ובחג הפורים . פינק יצר עבור ספר זה סיפור מבדח ביותר על
אירועי מגילת אסתר. ( פינק צייר גם פרודיה על אירועי מגילת אסתר שבהם דמויות  חבורת "זבנג " שלו הופיעו כדמויות מהמגילה " בסיפור שנקרא בשם "זבנגילת אסתר "  והופיע בספרו זבנג 7

קטע מתוך "בעקבות סוד ההגדה"מאת אורי פינק.

הצלחת הספר הביאה לספר שני בסדרה בעקבות סוד פסח (1993)  ספר זה התבסס הפעם על אירועי חג הפסח . אך הפעם היה הסיפור פרוע אף יותר מהספר  הראשון .פינק יצר עבורו מעין סיפור מדעי בדיוני על בלש כנעני הנוסע בזמן ונאבק  בחבורת נוסעים בזמן מרושעים בתקופת האבות ובעיקר בתקופת יציאת מצרים כנגד נסיונם
לשנות את ההיסטוריה ולמנוע את יציאת מצרים ושילב כל עמוד של סיפור הקומיקס  בעמודי ההגדה , והתוצאה שלוותה בהסברים מלומדים שונים על משמעות ההגדה  הייתה סוריאליסטית למדי…. ואולי דווקא בגלל זה .ספר זה זכה גם הוא להצלחה רבה  אף יותר מהכרך הראשון בסדרה והוא נמכר עד היום בהצלחה גדולה בכל פעם שמגיע  חג הפסח .

בסדרה זאת אמור היה להיות ספר שלישי שיעסוק באירועי חג החנוכה ומרד החשמונאים  אך חילוקי דעות בין פינק ושותפיו בשאלה אם להכניס את סיפור "חנה ושבעת בניה "  לקומיקס או לא ( פינק חש שזהו סיפור רציני מידי לסיפורים הקלילים שאותם העדיף  לכתוב ולצייר) מנעו את הופעתו והסדרה היגיעה לסיומה וחבל מאוד . היא היגישה  סיפורי קומיקס מבדחים על נושאים תנכיים שמהם גם ילדים ששנאו תנ"ך יכלו ליהנות .

מכיוון שכיום הקומיקס נעשה נפוץ ביותר גם בכתבי עת לילדים חרדיים אין זה פלא שגם שם ניתן מידי פעם למצוא קומיקסים תנכיים כמו בחוברת חרדית בשם "הרפתקאותיו  של מוטי והגולם" (תרגום של סדרת קומיקס אמריקנית של חסידי חב"ד בשם "הרפתקאות מנדי והגולם" שם נמצא הסיפור "אברהם נלחם ומציל" סיפור קומי על מאבקם של  אברהם ואליעזר בצבאות ארמפל ועמיתיו המלכים , סיפור שלמרות יראת השמיים  שבו הוא גרוע ביותר מבחינת כתיבתו וציוריו..

אך השימוש בנושאים תנכיים בקומיקס הישראלי היה ונשאר נדיר למדי. ישנם רק שני יוצאי דופן לכלל זה .

האחת מהם היא סדרת קומיקס היוצאת באנגלית דווקא בעיתון היומי "ג'רוזלם פוסט "  סידרה בשם DRY BONES (עצמות יבשות ) מאת יעקב קירצ'ן ,סידרה שכבר שמה מרמז על מקור תנכי חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל . וכך בדומה לסדרה של אפרים  סידון DRY BONES עוסקת בסאטירה על אירועי היום בישראל והיא עושה זאת  לעתים קרובות תוך שימוש בסיטואציות ובדמויות תנכיות.

אחת הדמויות הקבועות  בסדרה היא של המלך שלמה שלמרות המסורת על חכמתו המזהירה הרי כאן הוא  מייצג את הטמטום וחוסר האחריות של כל מנהיגות באשר היא והמנהיגות הישראלית בפרט .שלמה מתואר בקומיקס כמרוכז בעצמו ,וכרודני ואין דבר שהוא נהנה ממנו יותר  מאשר להוסיף עוד מסים על נתיניו שכבר נאנקים מעול המסים והבירוקרטיה שלו .לצידו מופיע בקומיקס יועצו הנכנע והחנפן המייצג את הפעיל המפלגתי בבגדים תנכיים. לעתים קרובות מופיעים בקומיקס גם דמויות תנכיות אחרות כמו אברהם ,משה  והמרגלים ואחרים , אך שלמה נשאר כדמות קבועה ומרכזית בקומיקס לצד הדמויות בנות  ימינו , ומייצג את העל זמניות של התנ"ך ורלבנטיות שלו לבעיות המציקות ביותר גם היום בדיוק כפי שעשו אפרים סידון ורבים אחרים בסיפורי קומיקס תנכי .

יוצא הדופן השני הוא אמן הקומיקס הדתי שי צ'רקה שהוא אחד הקומיקסאים הישראליים המוכשרים ביותר כיום. צ'רקה שהושפע מאוד מסידרת הקומיקס הצרפתית ההומוריסטית "אסטריקס" על ימי יוליוס קיסר מרבה לפרסם קומיקסים הומוריסטיים משלו על תקופות קדומות בתולדות ישראל. במגזין לילדים דתיים "אותיות " פירסם סידרה על הרפתקאותיו הפנטסטיות של האמורא הקדום והגוזמאי רבא בר בר חנא , אך הוא התפרסם במיוחד קומיקס המציג את המשנה בצורת סיפורים מבדחים על עלילותיו של בבא היהודי הקדמון הקטן והלא יוצלח מתקופת המשנה.
צ'רקה  חזר לתקופות קדומות מעט יותר כאשר יצר  ב"אותיות" בשנת 1987 סיפור בשם "יוני המכבי הקטן " על  עלילות נער במודיעין שמסוגל לדבר עם בעלי חיים ועוזר למכבים במרד נגד החשמונאים  כאשר בקרב בית חורון הוא שולח צבא עכברים שמבהיל את פילי היוונים ומביא לתבוסתם.

צ'רקה כתב לסיפור זה סיפור המשך "יוני וכד השמן " ב1988 שבו יוני  עוזר לטהר את בית המקדש מהחיילים היווניים בעזרת בעלי חיים שונים כמו עטלפים ולבסוף מוצא בו את כד השמן היחיד ששרד בו.
הוא המשיך ופירסם ב"אותיות "  ב-1996 גם את "מבית לבית ":קומיקס היסטורי שתאר בצורה הומוריסטית את תולדות עם ישראל מאז ימי חורבן בית ראשון וכלה בחורבן בית שני. חלקיו הראשונים של קומיקס זה היו כמובן תנכיים. ולמרות ההומור שנמצא בקומיקס זה בשפע נקודת המבט שלו היא מסורתית קיצונית ,ולמעשה ההפך הגמור מזו המוצגת במקבילו החילוני "לחיות מהתנ"ך ".


. ב1999 פירסם צ'רקה הגדה לפסח בשם  בבא האיש וההגדה"ההגדה על פי בבא" שגם בה כיכב גיבורו קטן הקומה כאחד מיוצאי מצרים. ובשנת 2001 פירסם את ה"מאגנום אופוס " שלו עד היום "מסע הציד של בבא " סיפור אפי הומוריסטי שבו יוצא בבא בעקבות החיות הדמיוניות השונות המוזכרות בנשנה ובתלמוד כמו הלויתן והשמיר ( שאותו צייר צ'רקה כמו יצחק שמיר).
.בנוסף פירסם צ'רקה ב"עיתון ערוץ הילדים" לצד כמה סיפורים מיתולוגיים לא טיפוסיים על דמויות כמו תזאוס והמינותאור גם את "אגדה של ילד : עלילותיו המסעירות של דוד המלך . ממס' 24. סיפור בהמשכים על עלילות דוד המלך בילדותו. אך נראה שהסיפור לא זכה להצלחה רבה בקרב קוראי המגזין שהעדיפו את עלילותיו של "אדי בלגן" גיבורו הכמו אמריקני המודרני של עמיתו של צ'רקה, נמרוד רשף והסיפור נקטע לאחר זמן קצר.

להצלחה רבה  מעט יותר זכתה סדרה של צ'רקה שאותה פרסם במגזין הקבוע שלו "אותיות "  ולאחר מכן כאלבום על עלילות יהוצפן בלש בתקופות תנכיות שונות בהרפתקאותיהם של יהוצפן, הבלש נמוך הקומה, ודב, עוזרו גדול המימדים והנאמן החוקרים 'תעלומות' בתקופות שונות של התנ"ך;() החל מכיבוש יריחו שביהושע, דרך המלכת יואש שבספר מלכים ועד לקורותיו של יונה הנביא.. כאשר על הקוראים הצעירים לזהות באיזה תקופה מדובר ומיהם האישים התנכיים המופיעים… בסדרה זאת צ'רקה נמנע במכוון שלא לצייר דמויות תנכיות ידועות כמו דוד כדי שלא לפגוע בקדושתן וכדי לא לכפות עת עצמו על דמיון הקוראים. פרקי הסיפור קובצו לספר בשם 'יהוצפן א". אך הקהל הצביע ברגליו כנגד סדרה זאת ו"אותיות" חזר לפרסם את עלילות בבא..

אלא שהפעם צבר צ'רקה את האומץ הנוסף לשלב את בבא בעלילות התנ"ך. בסיפורים שקובצו בספרו "נניח ש.." הכניס צ'רקה את "בבא" שעד כה מוקם אך ורק  בימי המשנה ו/או התלמוד היישר לתקופות תנ"ך שונות בתור דמויות תנכיות שונות ומשונות כולל בתור דוד המלך .
נראה שהרתיעה מציור פניהם של דמויות תנ"ך שונות פגה ,עובדה הוא כעת מתאר אותם בדרך כלל בתור בבה.

התנ"ך חדר לאחרונה גם לקומיקס החרדי ודווקא לסיפור מסע בזמן בשם "הרפתקה בצל הפירמידות " שכתבה חגית גולדברג ואייר יעקב שפירא  על שני נערים שחוזרים בזמן לימי משה רבינו ויציאת מצרים.
ולאחרונה פורסמה בסדרת "הגולם "באתר וינט  מאת אורי פינק וכותב שורות אלו סיפור שבו גיבור העל הגולם נוסע בזמן לימי משה רבנו ופוגש אותו ,סיפור שיש בו כמה הערות סטיריות על ההווה

מה צופן העתיד לקומיקס התנכי ? יש לקוות שעם התפתחות הקומיקס בארץ נזכה  לראות גם שימוש רב ויצירתי יותר בנושאים תנכיים . אמן הקומיקס הידוע  החי בארץ מיכאל נצר שפרסם סיפורי קומיקס רבים בחו"ל לצד סידרת קומיקס עברית  מקורית " אורי און " על עלילות "סופר גיבור " ישראלי , הצהיר ששאיפתו היא לעבד  את התנ"ך לסדרה של סיפורי קומיקס , יש לקוות ששאיפה זאת תתממש וכך התנ"ך  יהפוך לנגיש יותר לבני הדור הצעיר שרבים מהם הם חובבי קומיקס מושבעים ודומה  שההתמודדות עם התנ"ך קשה עליהם היום יותר מאשר אי פעם.
האז האם נראה בעתיד גל ענק של קומיקס תנ"כי בשפת התנ"ך כמו זה שמתחיל להסתמן בימים אלו בארה"ב , יכול להיות שכן אבל כרגיל באיחור אופנתי ובעקבות ארץ האם התרבותית שלנו ארה"ב .

נספח : סיפור קומיקס מיקראי הגולם פוגש את משה רבנו.מאת אורי פינק ואלי אשד.הופיע באתר YNET

 

ביבליגרפיה
טרטקובר ד' (יולי, 1988). "מגידי גזר לדודו גבע: זכרונות אישיים על קומיקס ישראלי ישן", בתוך משקפיים, 4, עמ' 8-29.

על התנ"ך בקומיקס העולמי :

סופרמן פוגש את שמשון הגיבור : התנ"ך בקומיקס העולמי

יהוה נגד זאוס :תנ"ך ופגאניזם בקומיקס

על תולדות הקומיקס העברי

מיואב בן חלב ועד סברא מאן

מסברא מאן ועד לרב שאנן 

סיפורי קומיקס לחג חנוכה

קומיקס חרדי

סופרמן והבעיה היהודית:שיחה עם מומחה לקומיקס יהודי

הגולם פוגש את משה רבנו

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

16 תגובות על “הגולם פוגש את משה רבנו :התנ"ך בקומיקס הישראלי”

כתבה מרתקת, מקיפה ומעמיקה!

יש לציין גם את הסדרה "סופר בוק", סדרת אנימציה מחו"ל ששודרה (ואולי עדיין משודרת) בערוץ המזה"ת
וילדים ישראלים רבים צפו בה בשנות ה-80, לפני עידן הכבלים.
הסדרה סיפרה על 3 ילדים שנוסעים בזמן לתקופות שונות בתנ"ך. היתה גם סדרת המשך, "הבית המעופף", ובה 3 ילדים דומים מאד נוסעים לתקופות בברית החדשה.

רכשתי לילדי לא מזמן את סיפורי התנך החדש לילדים מחברה הנקראת תרבות הספר ,הספרים פשוט מדהימים והילדים מאוד נהנים , הכותב הוא זאב גלילי וזה מגיע עם חוברות עבודה, כתובת החברה tarbook@bezeqint.net.il

There may be some people who will strongly reject any changes to the
current security system as they believe that the security system is
smart enough to tackle all the risks. Don't wait any longer protect your home and your most important assets.
With continued technological advancements, there is no reason not to look into
additional security.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 × 2 =