ביקרתי אתמול במושב השירה המקוונת באונ' תל אביב . ומעניין שהיה זה המושב היחיד שזכה לפרסום ספציפי בידיעה על הכנס בעיתון הארץ , נראה שציפו שזה המושב שיעניין ביותר את הקהל הרחב שאינו חלק מציבור הסטודנטים והמרצים של המחלקה.
ההרצאות עצמן לא הביאו תובנות רבות לנושא והיו בעיקרן חזרה על עמדות ידועות.
הרצאת הפתיחה הייתה מאכזבת . סקירה מפורטת על אתרי שירה מסוגים שונים ברשת שספק רב אם חידשה במשהו לגבי מרבית המשתתפים המעוניינים בנושא שיכלו בקלות להגיע לאתרים אלו בעצמם בלי לשמוע על כך הרצאה.
ומשום מה במהלך כל אותה סקירה ארוכה ומפורטת לא הוזכר כלל כתב העת השירי החשוב ברשת "אוקאפי " , ז"ל ועורכתו טלי וישנה שמן הראוי היה להזמין גם אותה.
צד אחד ייצגו העורך והסופר רן יגיל וחוקר הספרות והעורך מנחם פרי אנשי ספר מובהקים שהצהירו על אמונתם בספר ובדפוס ,וציינו את חוסר העריכה המוחלט הקיים ברשת לגבי יצירות של משוררים.
ומצד שני של המתרס עמד תומר ליכטש לשעבר עורך כתב העת "דג אנונימי " שטען שעתיד השירה הוא ברשת וכי נוצר שם סוג חדש של "פיטפוט " שהוא שונה ועם זאת מקביל לזה שקיים בעולם הספרות המודפס. וסיוון בסקין המשוררת שטוענת שהרשת מחזירה את האנשים אל הקריאה.
דומה שאפילו מנחם פרי איש הספר המודפס ואיש ההירארכיות היה מוכן להודות בחוסר חשק שבשלוש השנים האחרונות ,נוצר "דיבור חדש" סביבה השירה ,שלא היה קיים לפני ארבע שנים , כאשר השירה הייתה בשקיעה מוחלטת של חוסר עניין ציבורי ,דיבור שאותו אפשר לייחס גם לפעילות השירית ברשת שהפכה את השירה לנגישה לציבור גדול חדש.
אבל אין לאמר שאף אחד מהם העמיק באמת בנושאים שנדונו והעלה נקודות מעניינות באמת .
ככל הנראה ההרצאה הטובה ביותר הייתה של אסף ברטוב איש פרויקט בן יהודה שמלקט יצירות ספרות שונות שפגו עליהם זכויות היוצרים ומעלה אותן לרשת .ובכך ברטוב הוא כפי שהצהיר בעצמו במפורש יורשו של המשורר ח.נ. ביאליק שקרא בראשית המאה העשרים ללקט את כל יצירות הספרות העברית ולהוציא אותם לאור מחדש בפורמט נגיש לכל על מנת להצילו משכחה.
לרשת הועלו כבר אלפי יצירות כאלו. אבל יש בעיה קשה עם יצירות שעדיין לא פגו עליהן זכויות היוצרים אבל שכבר אבד עליהן הכלח והן נעלמו מהחנויות וצפויות לשכחה ואף לאבדון במקרים מסוימים . האם לא צריך הפרויקט לנסות להעלות לרשת גם את היצירות האלו ?
תשובתו של ברטוב היא שלילית מסיבות חוקיות .
תשובתי שלי היא חיובית ,יש ספרים שצפויים פשוטו כמשמעו להכחדה כמו למשל חוברות "סדרת הבלש " על הבלש דוד תדהר ואחרים משנות השלושים שהן נדירות מאוד כיום ואף אינן קיימות יותר אפילו בספריה הלאומית ( משם נגנבו ברובן ) . בכל מקרה החוברות האלו קיימות על נייר חלש ביותר וצפויות להיכחד הפיזית לפני שיפוג מועד זכויות היוצריo ..כפי שהמצב נראה כרגע ציות לחוק יביא להכחדתן הפיזית . .
אני הייתי מעלה את כולן על הרשת ובכך מציל אותן ובכך מוודא שיוכלו לשמש עבור חוקרי העתיד .
סך הכל הכנס הנ"ל נראה כנקודת הפתיחה לדיונים עתידיים באותם נושאים .ההערכה שלי היא שהשאלות שהועלו במושב הזה יהפכו למוקדי ויכוח מרכזיים בעולם האקדמאי והספרותי בשנים הבאות .
9 תגובות על “יש עתיד (באקדמיה) לכתיבת שירה ברשת ,”
אם כל כך חשוב שלא ייכחדו, אתה יכול לסרוק ולהעלות אותן בעצמך לאתר פרטי ולהשאיר בצוואתך את הסיסמה, למקרה שאתה תיכחד לפני שיפוגו זכויות היוצרים.
הבעיה הגדולה של הכנס הייתה שלא היה על הבמה אף אחד שהבין הן שירה והן אינטרנט.
אף אחד לא דיבר על הרשת כמעצבת חברה שונה, עם אוצר מילים שונה, תהליכי חיברות שונים וכו'.
הדבר היחיד הטוב שיצא לי מן הכנס היה להכיר שירים שונים ומאוד לא שמרניים של המשוררת צאלה כץ.
השירים של כץ נגעו באמת באינטרנט ואני ממליצה לכולם לטעום מהם. אדר פירסמה אותם ב-zgugiot.com
אני מצטרף לתגובה הקודמת צאלה כץ ללא ספק כותבת כתיבה שונה מפתיעה הדברים אכן לא שמרניים ואיכותיים שלא נראו באיזורנו זמן רב
בקיצור ממולץ.
ולמי שלא מכיר קובץ השירים הראשון נקרא "ההרכב הפותח"
האינטרנט הפך הרבה תחומים שהיו נגישים פעם רק לשכבה מסוימת לנחלת הכלל.שירה הוא אחד מהם.
אני לא טיפוס שהיה הולך לקנות ספר שירים אבל בעקבות עידן האינטרנט התחלתי לקרוא קצת.
תודה,ליעקב וסיגל שהפנו אותי למשוררת צאלה כץ אהבתי את שיריהה במיוחד את השפה שלה.חדשנית,שונה לא ארכאית.היא מעלה נושאים שכולנו מכירים מחיי היום יום ונותנת לקוראים זווית קצת שונה.
איזה כיף שבעידן האינטרנט המידע כל כך נגיש:)
אם מישהו מכיר עוד אתרים שאפשר להתרשם משיריה אשמח.. בעצם אשמח לדעת גם אם היא הוציאה ספר שירים.
אני רואה שמסתמן כאן דפוס של תגובות מסוג מאוד מסוים.
חשוב לי לציין שלי צאלה כץ לא שילמה 🙂
אני גם לא מכירה אותה.
בעיקרון אכן אתה צודק בהצעתך אבל לדעתי עדיף שצוות המדפיסים של פרוייקט בן יהודה יעסקו בכך הם הראו שעדיף להקליד כל עמוד מחדש לפני שמעלים אותו לרשת.
ולעניות דעתי מן הראוי שאנשי הצוות יקלידו מחדש כל עמוד ועמוד בעשרות החוברות של ספרית הבלש ויעלו את כולן לרשת.
בכל מקרה מאחר שרוב החוברות הן בגדר
"אבודות " הם לא יוכלו לעשות את זה בעתיד הקרוב .
נקווה שחרזדה יוכל למלא את החלל שהשאיר אחריו "דג אנונימי?" אוקפי למשל ממש לא השתווה לרמתו של הדג. האמת שאני לא יודע איך יראה כתב העת הזה כל שאני יודע הוא שזה בעריכת רקפת א. ידידיה ודפנה שחורי. עוד מידע ב-
http://www.scheherezade.co.il/
ואני מחזק את ידיה של העורכת המוכשרת רקפת ידידיה ומקווה שהיא תצליח איך שהוא לעמוד בדד הליין שהיא העמידה לעצמה ולהעלת את המגזין לרשת כבר באמצע יוני .
כל האנשים שתרמו חומר רב ומעולה לכתב העת מחכים בקוצר רוח שהוא יעלה כבר לרשת ויראה לכל המלעיזים שטענו שהפרוייקט הוא בלתי אפשרי ושהעורכת לא תוכל לבצע אותו , איך צריך להיות כתב עת ספרותי-תרבותי אמיתי שלרשותו עומדות כל הטכנולוגיות של הרשת .
שוב, ללא נושא. כותרת מתאימה.
אז עכשיו אני ושכמותי שייכים לתחום המחקר האקדמי.
משוררת רשת.
מזכיר קצת את ימי ראשית הראינוע.