היום השתתפתי בכנס על הסופר ז'ול ורן גדול הפופולריזטורים של המדע והטכנולוגיה בכל הזמנים ועל הדרך שבה מוצג המדע בתקשורת .
הירציתי שם על האדם הקדמון. ושמעתי שם כמה הרצאות מעניינות .אחת מהמעניינות ביותר הייתה של ד"ר אלה באואר על ראשית הכתיבה המדעית הפופולארית בעיתונים העבריים של סוף המאה ה-19 .עוד הרצאה מעניינת הייתה על העיתון המדעי לילדים "ראש גדול " שמנסה לעניין ילדים במדע ,אם כי לא ברור עד כמה הצלחתו גדולה.
.
ולאחר מכן כאילו כדי להשלים את התמונה הובאה כמעט הקבוצה המלאה של כתבי המדע העבריים הלא הם יובל דרור ודרור גלוברמן ואבי בליזובסקי מאתר "הידען" רועי שלומי וארז בן ארי . אלו הם כמעט כלל כותבי המדע בעברית .
נכון יש גם אנשים כמו דודי גולדמן שכותבים על אינטרנט וטכנולוגיות ,אבל כתבי אינטרנט ומחשבים יש למיליארדים.
אנשים שכותבים בעיתונות על מדע באופו כללי יותר לעומת זאת אפשר לספור אותם על אצבעות יד אחת ורובם המוחלט היו באותו מפגש.
הם דיברו על מצבו הקשה של התחום ,ואיך לעיתונים אין כל עניין במדע כנושא לכתבה עבור הקהל הרחב. ..
לשם השוואה למדור הניו איג' באתרים הבולטים כמו נארג ווינט יש נוכחות מאסיבית ממש לעומת חוסר העניין המוחלט שהם מראים במדע . בוינט מדור המדע הוא המדור היחיד שלא משלמים לכותביו מסיבות השמורות עם העורכים והם פשוט מלקטים כתבות ממקורות שונים ברשת .
התוצאה : הקורא הממוצע ימצא הרבה יותר חומר באתרים הגדולים על נושאי מיסטיקה קבלה , כשוף וניו איג' מאשר על נושאי מדע .. הכתיבה על הניו איג' פורחת כפי שלא פרחה מעולם ולכך יש השלכות ארוכות טווח.
דרור גלוברמן שמייצג ככל הנראה את המפלגה הריאליסטית-צינית בקרב כתבי המדע טען שאין להאשים בכך את העיתונים הם רק משקפים את היחס של החברה כלפי הכתיבה המדעית .הם רק נותנים לקוראים את מה שהם רוצים לקרוא.
העיתונאי יובל דרור שנראה כמי שעומד בכל שנייה להתפוצץ מזעם למשמע דברי הנאספים ( וניראה צעיר ב40 שנה לפחות מהתמונה שלו ברשת ) מייצג את המפלגה האידיאליסטית-לוחמנית בקרב הנ"ל טען שאפשר להביא לשינוי המצב הזה אם באמת ירצו כמה אנשים משפיעים בעיתונאות .
הושמעו האשמות ( נכונות ) כלפי המדענים שאינם יודעים כלל כיצד ליחצן את עצמם ומתייחסים לעיתים קרובות בזלזול לעיתונאים וגם למדענים מתוכם שכן יודעים ליחצן את התחום שלהם לציבור הרחב. ויזכר לדראון עולם יחסם של ציבור המדענים לקארל סאגאן האיש שתרם אולי יותר מכל אחד אחר לפיתוח עניינם של ילדי ארה"ב במדע במחצית השנייה של המאה העשרים ,וקיבל בתגובה זילזול ובוז מעמיתיו שאף סירבו לבחור אותו לאירגון היוקרתי ביותר שלהם . . .
אני יכול להביא בעצמי דוגמה כזאת של מדען מהטכניון שהישגתי אישור משבועון גדול לפרסם עליו כתבת ענק, לאחר שפורסם עליו מאמר מעניין ב"נטור " . האיש סירב להתראיין. הוא היה אחוז אימה קרה מהאפשרות הזוועתית "שהקולגות שלו לא יאהבו" את זה שהוא מעז ,שומו שמיים וארץ !!!!!,להשמיע את רעיונותיו בצורה פופולארית בשבועון פופולארי באוזני הקהל הרחב המפגר שאחראי למשכורתו .
האפשרות שאולי כך הוא יעניין גם אנשים וצעירים שבדרך כלל אינם מגיעים כלל לנושאים אלו אף לא עלתה במוחו.
הכל נכון אבל המצב כולו הוא מצער. המצב כיום הוא שהכתיבה על נושאי מדע שוקעת ועימה העניין במדע בקרב הציבור הרחב שהיא אמורה לפתח.
יצאתי משם שואל את עצמי אם ז'ול ורן היה חי היום האם היה כותב על נושאי מדע?
והתשובה שהיגעתי אליה היא שלילית . הוא ככל הנראה היה כותב על נושאי קונספירציות בסגנון "צופן דה וינצ'י ".
13 תגובות על “ז'ול ורן ושקיעת העיתונאות המדעית”
חבל מאד שאתה לא עוצר רגע לפני שאתה משחרר את הרשימות האלה.
זכותך לדבר על הזמרות "שלך" (יסמין) שהן "מדהימות" וזכותך לדבר על הקטעים האלה בתוכניות הבוקר שבה אתה מופיע (כנציג ה"מוזרים") שהן תוכניות "פורצות דרך", אבל מה לך ולמדע? אתה עושה רשימה של כתבי מדע ואתה מכניס ערב רב של שמות שאין להם כל קשר לכתיבה מדעית, למעט יובל דרור ואבי בליזובסקי (אפשר לתקן את האיות). כל שאר השמות שהזכרת, חשובים וטובים, כותבים בדרך כלל על מחשבים וטכנולוגיה והם, מה לעשות, אינם "כתבים מדעיים". "שכחת" שמות טובים כמו תמרה טראובמן, יבשם עזגד, עמי בן בסט, אלכס דורון ועוד שהם שכותבים ומפרסמים נושאים מדעיים בצורה מסודרת ולא מזדמנת בעיתונים רבים, למעט יבשם, שהוא דובר מכון ויצמן וכותב ועורך נפלא את פרסומי המכון.
לא מבינה בדיוק את הקטע שלך על קרל סייגן. נכון שהיו לו מתנגדים כמו לכל מדען שעשה כל כך הרבה, אבל בדרך כלל הוא התקבל בכבוד עצום בקהילה המדעית האמריקאית. יש אגב עוד מדענים שעסקו בכתיבה מדעית פופולארית כמו סאגן גולד, פרימן דייסון, וריצ'ארד דוקינס אבל נעזוב את זה.
האם את לא מגדירה את
ארז בן ארי ושלומי ככתבי מדע??
הם בכל אופן היגדירו את עצמם במפורש ככאלה.
ואני אמרתי שרובם המוחלט של כתבי המדע היה בכנס אם כי לא
כולם וזה אגב נאמר במפורש גם בידי המארגנים שהם הביאו כמעט את כל מי שיש בתחום ,להוציא את אלכס דורון שלא יכל לבוא .
ואני מניח שהיו עוד אחד או שניים שלא יכלו לבוא .
גם לגבי הכתבות הנשים (המעטות ) דובר על כך שניסו להביא אותן ואף אחת לא יכלה או רצתה לבוא.
לגבי דובר מכון ויצמן שוב צוין במפורש שהייתה פניה אליו והוא לא יכל או לא ארצה לבוא.
ולגבי הדובר הנ"ל יבשם עזגד נכון שבעברו היה כתב מדע ,אבל הוא איננו כיום .
ואת באמת לא מכירה את הסיפור על דחייתו
המבישה של קרל סאגאן מאירגון המדע האמריקני הארצי רק בגלל פירסומו שהיה לצנינים בעיני החברים
נכון ?
אז מכיון שזה כל כך מפריע לך אז אני אנסח שוב את ההצהרה שלי
אי אפשר לספור את כתבי המדע בפעילים כיום על אצבעות יד אחת .
אפשר לספור אותם על אצבעות שתי ידיים .
עכשיו את תוכלי לישון טוב יותר בלילה ?
אם רועי שלומי הוא כתב מדע, אז אני באמת לא מבין איך בדיוק אתה מחליט ש"כל השאר" הם כתבי טכנולוגיה. רועי שלומי כותב על מחשבים, סלולרי ואינטרנט. לא זוכר שאי פעם ראיתי את המילה "מדענים" בכתבות שלו.
וארז בן ארי הוא אדם ידען וכותב מעניין, אבל הוא עובד מיקרוסופט במשרה מלאה, שבזכות הידע שלו גם יכול לכתוב על נושאי טכנולוגיה הקשורים במחשבים ואינטרנט. הוא לא כותב על מדע.
גם דרור גלוברמן כותב על טכנולוגיה שסובבת את המחשבים, לא על מדע.
אלכס דורון מתקצר פרסומים זרים בענייני מדע. יובל דרור גם עושה את זה, אבל לזכותו יאמר שהוא אוסף מידע מכמה וכמה מקורות וגם כותב טוב יותר מדורון.
את עצמם ככתבי מדע והוגדרו ככאלה בידי המארגנים.
אם כבר גם אני כתב מדע ופירסמתי כמה כתבות גדולות בתחום זה באתר זה כמו המבול בים השחור
על התיאוריות המדעיות של ד"ר יוסי מרט .
http://www.e-mago.co.il/Editor/myth-827.htm
אני מסכים איתך שאלכס דורון בעיקר מתרגם
ומתקצר כתבות מדעיות ומכתב מדעי מצפים ליותר מזה .
הצרה היא כידוע שבעיתונים לא ניתן מקום ליותר מכמה מאות מילים על נושאי מדע ורבות דובר על כך באותו סימפוזיון .
וזה אומר שמה שאני יכול לעשות באתר זה לגבי הרעיונות המדעיים של יוסי מרט אי אפשר לעשות בעיתון מודפס.או באתר כמו וינט ונארג.
"אנשים שכותבים בעיתונות על מדע באופו כללי יותר לעומת זאת אפשר לספור אותם על אצבעות יד אחת ורובם המוחלט היו באותו מפגש."
זה ציטוט מהפוסט שלך. כלומר, אתה מתייחס אליהם כעיתונאי מדע, לא "כך הגדירו הם והמארגנים את עצמם". אז אם הם עיתונאי מדע, גם דודי גולדמן וכל מיליארדי כתבי האינטרנט והטכנולוגיה הם כתבי מדע. אז מה הבעיה? יש מיליארדי כתבי מדע, לא?
האמת היא שניצן הזכיר את השמות הרלוונטיים יותר, כלומר תמרה, שהיא כנראה כתבת המדע היחידה בישראל בעיתון יומי שטורחת לכתוב על נושאים עם נגיעה ישראלית ולכן גם מדברת עם מדענים ישראלים. כל השאר בעיתונות היומית מתרגמים ממקומות אחרים.
בעיתונות המגזינית יש הרבה יותר מבחר, כמו גלילאו, שמכיל חומר מדעי מקורי, הגרסאות המתורגמות של סיינטיפיק אמריקן, וכמובן הפרסומים ההארד-קור יותר של האוניברסיטאות. אבל כמובן כל אלה נוגדים את התאוריה שלך, אז נוח לך להתעלם מהם.
בשורה התחתונה המסקנה היא זהה: יש מעט מאוד כתיבה על מדע בעיתונות היומית. יש כנראה סיבות לכך, אבל כשאתה מתחיל עם הצהרות פומפוזיות שמגדירות עיתונאים מסויימים בתחומים שלא ממש קשורים אליהם, אתה ממילא הרי לא מצפה לדיון אלא להסכמה, אז בעצם כל התגובות שלי מיותרות.
ל-667
קצת לא נעים לי להשתתף בדיון הזה, אבל בהמשך לדברי מר 666, ניצן ולדבריך, השאלה מה זה כתב מדע פופולארי אכן מעניינת. ההגדרה שאני הייתי מציע מתבססת על שני קרטריונים עיקריים: 1. הם מפרסמים בנושאים מדעיים באופן קבוע בעיתונים יומיים ומגאזינים מוכרים. 2. לכתב יש אמירה משלו ודרך מקורית ומעניינת להציג את הדברים.
אגב זה מזכיר לי קצת את הויכוח מה זה סופר. אין היום הרי כל בעיה להוציא ספר אם אתה משלם להוצאה…לכן אחד הקרטיונים (ולא היחיד) הוא שמוציאים לך את הספרים הוצאות מוכרות..על חשבונם.
667 – אני מסכים עם דברי ניצן..לא שאני נעלב :)אבל לא ממש מבין את קביעתך לגבי הבלעדיות של תמרה. פרסמתי עשרות רבות של כתבות במגזין מסע אחר (שהוא לדעתי יותר נפוץ מהארץ…(בתקופות אחרות במעריב ובהארץ)וראיינתי עשרות רבות אנשי מדע, כולל ישראליים. (סתם אנקדוטה, טרחתי לנסוע לפני כעשר שנים לבריטניה לכנס של ניצ'ור כדי לשמוע וקצת..לדבר עם קרל סייגן, ריצ'ארד דוקינס וסטיבן ג' גולד …)
667 כל העיתונאים שהופיעו בפאנל המסיים הוגדרו בידי המארגנים כעיתונאים מדעיים .
עכשיו אתה טוען שהם לא כאלה ,אבל ההנחה היא שמארגני כנס מדעי מבצעים תחקיר מפורט ואינם קובעים דברים סתם.
אני עצמי לא קראתי את כל כתביהם ואינני יכול לקבוע אם אכן כל מאמריהם הם אכן אך ורק בעניני מחשבים וטכנולוגיה.
לגבי דודי גולדמן אגב כל מה שקראתי משלו אי פעם היה אך ורק בנוגע למחשבים וטכנולוגיות
אגב לאחרונה הוא הצהיר בראיון שאין לו כל דעה בנושאים אלה וגם אין לו עניין באנשים העוסקים בהם.
מובן שעמי בן בסט גם הוא עיתונאי מדע חשוב ויש למינותו על שתי האצבעות ביחד עם השבעה או השמונה האחרים .
עמי: המילים שלי נבחרו בקפידה – תמרה היא היחידה שמשקיעה עבודה נוספת בכדי להביא ערך מוסף לקורא *בעיתון יומי*. כל הדוגמאות שמר אשד הביא מהכנס כותבים בעיתונים יומיים/אתרים. לו היינו מדברים על פרסומים מגזיניים, בוודאי שהיית נכלל ברשימה, ואפילו בראשה, שכן אני קורא ותיק של כתבותיך במסע אחר (ומכיוון שהדיון מתייחס כאן להווה, כתביך בעבר בעיתונות היומית פחות רלוונטיים לדיון שאלי מנסה לעורר כאן). אני מצטער אם נפגעת, אבל חשבתי שכוונתי היתה ברורה, והתייחסתי לעיתונות יומית בלבד (עם כל הכבוד, שכפול של חלק מהפוסטים שלך באתר NRG לא נחשב בעיני ככתיבה קבועה בכלי תקשורת יומי, מכיוון שהוא מבוצע על ידי NRG במטרה להביא תוכן בחינם, במקום להעסיק כתב במשרה חלקית או קבועה. הם תופסים עליך טרמפ, אם יורשה לי, אבל כל עוד אתה מרגיש עם זה בנוח, קטונתי).
אלי: מסתבר שגם ציטוטים ישירים מפוסטים שלך עצמך לא יבלבלו אותך: אתה טוען שהעיתונאים הללו הוגדרו בידי מארגני הכנס כעיתונאי מדע, וסביר להניח שלא היו מוגדרים כך בידי מארגני הכנס ללא תחקיר מעמיק. אתה כותב שלא קראת את כל כתביהם ולכן אתה לא יכול לדעת אם כל מאמריהם הם בנושאי טכנולוגיה ומחשבים. ברשימה של אנשים שאתה (סליחה, מארגני הכנס) מגדיר ככתבי מדע מופיעים חמישה שמות, שאותם אתה מגדיר "כמעט כלל כותבי המדע בעברית". בתגובה של ניצן נמצאים עוד ארבעה כלומר הכפלה של כמעט פי 2 של כמות כותבי המדע (וכנראה שמגזין "גלילאו" לא כתב על "הגולם", כי אחרת קשה להבין למה אתה לא מכניס את כותביו בתוך הרשימה הזו, מה שהיה משליש לפחות את מספר כותבי המדע. וכל זאת עוד מבלי לשלוח אותך לקרוא את הכתבות של רועי שלומי וארז בן ארי, או לשאול אותם ישירות אם הם מגדירים את התחומים שלהם כ"מדע", מה שהיה מצמצם את הרשימה המקורית שלך לשלושה, ומשאיר בחוץ לפחות עשרה אנשים שכן כותבים על מדע, אבל אתה לא מכיר, או מעדיף לא להזכיר.
בקיצור, כרגיל, כמו שציין ניצן, הפרוייקטים שלך נפלאים ופורצי דרך ויחודיים (אכן, תודה לאלי אש שייסד את ערב הפנויים פנויות הראשון בארץ ישראל בשנת 2006) וכל מקורביך מוכשרים ונהדרים (באמת כבר חודש ומשהו לא היה פה פוסט על עינת וילף), אבל אתה לא טורח לגבות את התאוריות שלך בבדיקה. במילים אחרות, אתה כמו ז'ול ורן, רק הפוך – הוא חזה דברים שעוד לא קרו. אתה מתעלם מדברים שקרו.,
וילף.
בדיקה הייתה יכולה להראות לך שהיא הוזכרה אולי רק -7פעמים בכל הפוסטים באתר זה מאז קיומו.אבל אני מניח שלא טרחת לעשות את הבדיקה היסודית הזאת .
ואם כבר למה לא הזכרת את ערב "מלחמת המינים " שעולה בשבוע הבא ? או את ערב "מכשפי המילים "
נראה לי שאתה צריך להפנות את זתסכולך
כלפי מארגני הכנס.הם אלו שהביאו קבוצה של אנשים עיתונאים בעיתונות היומית שהם הגדירו כרוב מניינה ובניינה של העיתונאות המדעית לפחות בעיתונות היומית.
הם ציינו במפורש שיש כמה אנשים נוספים כמו אלכס דורון ותמר טראוב שלא יכלו לבוא .אבל הרושם הברור ושנאמר במפורש היה שאין הרבה נוספים וכי האנשים שנמצאים בחדר הם הם הנציגים החשובים של העיתונאות המדעית כיום בישראל .
וזה גם לא נראה כלל שהם טעו כי אותם אנשים שנמצאו בחדר הם אלו שמגיעים לקהל הגדול ביותר בישראל יותר ,לא נעים להגיד אבל נכון מכתבי המגזין "גליליאו " עם כל הכבוד ובאמת יש כבוד ואני נמנה על קוראיו הנאמנים.
אז אתה טוען שהם לא כתבים מדעיים הם רק מתחזים לכאלה , , אז אם כך באמת התוקף של הטענות שהועלו באירוע על ירידת העיתונאות המדעית בישראל רק מתחזק עוד יותר.
אלי שלום
קראתי את הדברים המעניינים שכתבת בבלוג על הכנס, וכן את התגובות והויכוח שהתפתח. לצערי לא ברור לי על מה המהומה. אם היא סובבת סביב נושא הגדרת תוארים ותפקידים במערכות עתונים, קטונתי מלהביע דעה בעניין, כי אני מניח שלכל מערכת יש את שיקוליה ואילוציה המיוחדים והרגעיים ביחס להגדרת התפקיד, בהקשר למשתנים רבים כמו למשל הביקוש לסוג כזה של כיסוי עתונאי. או סידרי עבודה של כתבים.
מנקודת מבט של ארגון הכנס: הכנס לא עסק בעתונות ומדע בלבד, אלא בהיבטים השונים של חשיפת המדע, המדענים ומוסדותיהם לקהל הרחב. לכן היו מושבים שהוקדשו לספרות, אחרים למוזיאונים וכדומה. שני מושבים הוקדשו לעתונות, וזאת בנוסף להרצאות שעסקו בעתונות בהבטים היסטורים ששובצו במושבים אחרים.
מאז ראשית ארגון הכנס (לפני שנה ורבע) פנינו לעתונאים רבים, ולמערכות של ערוצי מדע ועתוני מדע, על מנת שיבואו לכנס. לצערי הרב, רובם אפילו לא הועילו לענות למספר הפניות, מסיבות ששמורות להם. פניה נוספת היתה לדוברי מוסדות להשכלה גבוהה, שהם בחזית המגע בין המדע והקהל הרחב. אף אחד מהם לא הסכים להגיע.
מנקודת המבט הרב תחומית של הכנס – כתיבה על מדע בעיתונות, איננה חייבת להתבצע רק בעזרת עתונאים המוגדרים כעיתונאי מדע. במוספי בריאות לדוגמה, ניתן למצוא ידיעות, כתבות ואף כיסוי גדול יותר של גילויים מדעיים. במוספים וכתבות העוסקות בסביבה, או בחברה וכלכלה, ניתן למצוא כתבות (לא שיטתיות) בדיווח על מחקרים וחידושי מדע. כך בודאי גם לגבי אתרי אינטרט רבים. מבחינה זאת, כיסוי בתחומי הטכנולוגיה וההי טק, יכולים אף הם לשמש גשר בין מדע והציבור הרחב. נדמה לי שצמצום המושג "מדע", קשור לשאלה מרכזית – מה הם גבולותיו של "המדע"?, מי נכלל בהגדרה זו ?(האם מדעי רוח וחברה שייכים ל "מדע", או רק מדעי החיים והמדעים המדויקים – הם מדע) זהו ויכוח ערכי, שניזון מבעיות של פוליטיקה, כוח ושליטה על משאבים בתוך האקדמיה.
כפי שנרמז פעמים רבות בכנס, ואף בפנאל של העתונאים, אנחנו חווים תקופה של שינוים טכנולוגיים מהירים ביותר, אלה מלווים אף בשינויים תרבותיים וערכיים. סדרי העדיפויות שהיו מוכרים במאה ה 19 ואחרי זה במאה העשרים, לא מתאימים תמיד למאה ה 21. עם זאת – האדם כאדם – לא משתנה: קנאה, אהבה, סקרנות, מנהיגות, קשרים בין אישיים, יחס לזולת ולעמיתים, נותרו כפי שהיו לפני מאה חמישים שנה, כאשר ז'ול ורן תיעד את המציאות של ימיו. התייחסותם של עתונים ועתונאים למציאות בימינו, הקנאה ביניהם, ההטיות של האירועים, ההד הציבורי, השפעת בעלי עניין על הכתוב בעתונות, היחסים בין העתונאים ונושאי כתיבתם – אלה, ורבים אחרים נותרו ללא שינוי. זה מסר פסימי משהו, אבל אולי, במציאות הטכנולוגית המשתנה, לפחות טוב לדעת שישנו דבר אחד יציב – אופיו של האדם.
מקווה כי תמצא בתוך תשובתי הרחבה, שגלשה להרהורים נוספים, את מה שרצית "ממארגני הכנס".
כל טוב ובהצלחה
פרופ' יורם בר-גל
אלכס דורון מתקצר מאמרים מעיתונות זרה – זו שטות גמורה. אין לך מושג איזה כתב מדעי למופת הוא אלכס דורון. את הראיונות שהוא ביצע עם מקבלי פרס נובל, אסטרונאוטים אמריקניים ואחרים – אף אחד אחר מכל כתבי המדע בארץ לא יכול היה לבצע. הבהירות בה כתב עובדות מדעיות מסובכות באופן ברור ומובן לכל נפש היא למופת. כאחד מאנשי המדע בארץ שוחחתי עימו רבות, ובכל פעם נהניתי מגישתו, אישיותו והמוצרים המוגמרים של מאמריו שעלו בהרבה על כל מה שנכתב על ידי אחרים לאחר שיחותי איתם.
[…] ז'ול ורן ושקיעת העיתונות המדעית. […]
[…] ז'ול ורן ושקיעת העיתונות המדעית: […]