הופיע בכתב העת "עתמול "
לא רבים מאתנו מכירים היטב את מסכת חייו של אותו גיבור יהודי כמעט מיתולוגי, שמעון בר כוסבא הידוע בכינויו בר כוכבא..
צייר אהרון אבדי
בתודעתם של מרבית האנשים הזוכרים את דמותו, מתקשר בר כוכבא בראש ובראשונה לאריה כלשהו: יש הזוכרים כי על פי המסורת נלחם בר כוכבא באריה רעבתני שאיים לבולעו בזירת הקרב וניצח אותו; ויש שיזכרו שבהמשך רכב בר כוכבא על אותו אריה, שהפך לבן לווייתו הנאמן, וכך השתתף אף האריה בקרבות על חירות העם היהודי. כך מסופרת אגדת בר כוכבא עד היום בגני ילדים ובבתי הספר היסודיים. מוטיב האריה והמאבק בו, הוא המוטיב המזוהה ביותר כיום עם דמותו של בר כוכבא, אף יותר מהנהגתו של בר כוכבא את המרד שנכשל גד הרומאים זה שאותו אנו "חוגגים "בל"ג בעומר ..
על גיבורים ואריות
רבים מניחים כי הסיפור על בר כוכבא והאריה הוא קדום מאוד, אולם מתברר שהסיפור הוא חדש באופן יחסי; אין לו כל זכר באגדות הקדומות (והמועטות יחסית) על בר כוכבא, וגם לא בסיפורים על אודותיו מימי הביניים.
החוקרת יעל זרובבל שעסקה בהרחבה בתולדות הסיפור והגיעה למסקנה שתחילתו בסיפור בהמשכים מראשית המאה ה-20. לאמתו של דבר הסיפור נכתב מעט קודם.
אגדת האריה הופיעה לראשונה בעברית באמצע המאה ה-19 במרכזו של רומן היסטורי ששמו "הריסות ביתר". רומן זה ראה אור לראשונה בליטא ב-1858, והיה עיבוד של קלמן שולמן לרומן Isralitischer Musenalmanach
פרי עטו של הרב שמואל מאיר מהעיר הכינגן שבפרוסיה שיצא לאור בשנת 1840 ..
קלמן שולמן,יוצר סיפור "בר כוכבא והאריה " בעברית.
לספר זה מגיע גם תואר "רב המכר "הראשון בספרות העברית. הספר זכה להצלחה גדולה בקרב הציבור והשפיע רבות על סופרים עבריים שונים, כמו המשורר הצעיר מיכ"ל. מצד שני, זכה הספר לגל חרפות מצדדים שונים, מצד חרדים שזעמו על השימושים החדשים ששולמן נותן לשפת הקודש אבל גם מצידו של הסופר והמשכיל והמתחרה אברהם מאפו שתקף את שולמן (אולי משום שקינא מאוד בהצלחתו המסחרית הגדולה) על שהוא מאלץ את העברית להשתמש ב"לשון גנבים ושודדים" כמו גיבורי ספרו של סי.
שולמן כבר תירגם לעברית סיפור היסטורי אחר של הרב מאיר בשם "אלישע בן אבויה " על הרב הכופר המפורסם " בשפרו "שפה ברורה " ב-1847. למעשה סיפור זה מתרחש בימים שמיד לאחר "מרד בר כוכבא ויש להראות ב"הריסות ביתר" מעין "מקדימון " שלו .
קטע פנטסטי זה מהווה סטייה ברורה ויוצאת דופן בסיפור כולו שהוא בגדר רומן היסטורי ריאליסטי שגרתי .
אין זה ברור לי אם קטע זה היה פרי המצאתו של הרב שמואל מאיר, או שזו הייתה תוספת פרי דמיונו של המעבד והמתרגם קלמן שולמן.
אני חושד שהסיפור על בר כוכבא והאריה היה התוספת המקורית של קלמן שולמן לסיפור המקורי של מאיר מאחר שהסיפור הפנטסטי –מיתי לא נראה כמו סיפור שרב גרמני מודרני של אותה התקופה היה חושב עליו .שולמן עצמו מציין בהקדמתו לסיפור כי "פעמים רבות הוספתי על דבריו ופעמים רבות נטיתי מדרכו, כאשר תאריך עיניך קורא יקר, בשומך את דבריו ואת דברי נגדך, ותתבונן בהם… גם בהקדמה למהדורה השניה כותב שולמן " גם הוספתי עליו דברים רבים כאשר תראינה עיני הקוראים ". כלומר המהדורה השנייה היא אף מורחבת מהמהדורה הראשונה.

מקרה אחד כזה הוא הסיפור הקדמון על אודות אנדרוקלס והאריה, סיפור רומי קדום המספר על אדם שסייע לאריה שסבל מכאבים, ולאחר שנים נתקל באותו האריה בזירה שאליה הושלך כגלדיאטור. האריה זיהה את מיטיבו מן העבר, סירב לפגוע בו, והשניים שוחררו וחיו מאז זה בצד זה בשלום ובשלווה. מקורו של סיפור זה במשל של הממשֵל המפורסם איסופוס, והוא קיבל את גרסתו הידועה ביותר בידי אחד האנטישמים המפורסמים ביותר של העת העתיקה אפיון ( שכנגדו כתב ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו ספר שלם בשם "נגד אפיון " שבו הפריך את שקריו האנטישמיים ) וגם נעשה בימינו למחזה מפורסם של ג'ורג' ברנרד שאו.
השוני הבסיסי בין סיפור אנדרוקלס וסיפור בר כוכבא הוא הסיום שבו אנדרוקלס והאריה חיים לאחר ששוחררו מהזירה בשלום ובשלווה . בסיפור בר כוכבא לעומת זאת השניים חיים חיי מלחמה בלתי פוסקת
"הריסות ביתר" זכה להצלחה גדולה: הוא הופיע לראשונה ב-1858, בהוצאה שנייה ומורחבת ב-1884, ולאחר מכן שוב ב-1900 וב-1909. אבל מסע הניצחון של התרגום -עיבוד של שולמן לא הסתיים בזה הוא זכה לכבוד הנדיר שיעבדו את העיבוד לאידיש ב-1890 לאנגלית ב-1879 ( THE FALL OF BETHER ) ולספרדית יהודית .לאדינו ב-1904 ולערבית עברית ב-1896 ושוב ב-1934 . העיבוד של שולמן זכה לכבוד הנדיר שהוא יופץ בעיבודים נוספים ברוב קהילות ישראל.
עטיפת עיבוד "הריסות ביתר "בהוצאת "יזרעאל " הופיע תחת שמו של מרקוס להמן ,אם כי לזה לא היה כל קשר ליצירה.
"כבוד" ששולמן מן הסתם היה מוותר עליו בחפץ לב היה זה שהעיבוד שלו הופיע שוב תחת שמות של שני אנשים אחרים ללא איזכורו שלו כלל . של י.ח.לבנר בוארשה ב-1923 ושוב בתל אביב ב-1936 .
.ולאחר מכן במהדורה זהה באותה ההוצאה והפעם משום מה תחת שמו של מחבר אחר שלא היה לו כל קשר ליצירה של מרכוס להמן,מחבר סיפורים היסטוריים ידוע בשפה הגרמנית מהמאה ה-19 תחת השם "בר כוכבא : סיפור היסטורי מימי הריסות ביתר" ב-1956.
עד כמה שידוע לי להמן לא חיבר כלל סיפור מסוג זה אם כי חבר סיפר ידוע בשם "רבי עקיבא" (1881) שבו מופיע בר כוכבא ומתואר המרד , אך ללא ציון הסיפור על האריה .
הסיפור על בר כוכבא והאריה הופיע במקביל גם במחזהו של המחזאי האידי המפורסם אברהם גולדפאדן "בר כוכבא", שהיה עיבוד דרמתי מדויק של ספרו של שולמן ושהוצג לראשונה כבר ב-1882. המחזה זכה להצלחה אדירה והופיע על הבימה בכמה שפות שונות, וגם הוא מן הסתם תרם תרומה מכרעת להפצת הסיפור, מאחר שהמפגש בין בר כוכבא ובין האריה היה הסצנה הדרמתית ביותר במחזה כולו.
מאלפי האריות
בר כוכבא נאבק באריה בזירה איור מהמגזין "החיים והטבע" 1905.
גרסה סיפורית מלאה של האגדה הופיעה ב-1905 בכתב עת לילדים "החיים והטבע", בעריכת המחנך ומחבר האגדות י"ח לבנר. בכתב העת פרסם לבנר סיפור בהמשכים על אודות בר כוכבא, סיפור שעובד כולו על פי סיפורו של שולמן, אם כי משום מה ללא ציון שם המחבר/המעבד המקורי . בכתב העת הופיע שוב הקטע על מאבקו של בר כוכבא באריה בזירה ורכיבתו עליו .
מעניין שהסיפור במגזין הופיע במקביל לסדרה של מאמרים שלימדה את בני הנוער העברי בפרטי פרטים כיצד יש לאלף אריות בתוספת תמונות מתאימות.ככל הנראה לא הייתה כאן בחירת חומרים מקרית.
כמה שנים לאחר מכן התפרסם בציבור סיפורו של מיכאל הלפרין, איש העלייה השנייה ומהתומכים המובהקים בהגנה העצמית היהודית בארץ ישראל. הלפרין, כזכור, נכנס ב-1911 לכלוב אריות בקרקס ביפו, בתגובה לאתגר שהציג בפניו של בעל הקרקס הערבי, ונשאר שם לצד האריות כשהוא שר את המנון "התקווה". הוא יצא מן הכלוב בשלום והוכיח מעבר לכל ספק שגם יהודי איננו מוכרח לפחד מאריות… אירוע זה השאיר רושם רב בלבבות. ניתן רק לתהות האם הלפרין קיבל אף הוא השראה למעשהו האמיץ מסיפורי בר כוכבא והאריה, סיפורים שבלא ספק היו מוכרים לו היטב.
בן הכוכב
הפואמה "ביתרה" של טשרניחובסקי והסיפור "בר כוכבא"שהוצג כחיבור של לבנר ראו אור פעם נוספת בשנות ה-20. ואולם, מי שאחראי לפרסומו הרחב ביותר היה המשורר העברי לוין קיפניס. במשך כ-80 שנה (!) חיבר קיפניס אלפי שירים וסיפורים לילדים, בהן יצירות מוכרות במיוחד דוגמת "אליעזר והגזר", וכן חלק גדול משירי החגים הנלמדים עד ימינו בגני הילדים. בין השאר חיבר קיפניס שירים וסיפורים רבים לל"ג בעומר, שבהם שב ותיאר את סיפור בר כוכבא והאריה אותו קרא כילד, והפך אותו בדרכו לאחת האגדות הנפוצות ביותר המוכרת כיום לכל ילד ישראלי. גרסה אחת של הסיפור הופיעה בשיר שכתב ב-1930:
והנה נוסח השיר של לוין קיפניס :
מילים: לוין קיפניס, לחן: מרדכי זעירא, 1929, תר"צ
אִישׁ הָיָה בְּיִשְׂרָאֵל,
בַּר-כּוֹכְבָא שְׁמוֹ.
אִישׁ צָעִיר גְּבַהּ קוֹמָה,
עֵינֵי זֹהַר לוֹ.
הוּא הָיָה גִּבּוֹר,
הוּא קָרָא לִדְרוֹר,
כָּל הָעָם אָהַב אוֹתוֹ,
זֶה הָיָה גִּבּוֹר!
גִּבּוֹר!
יוֹם אֶחָד קָרָה מִקְרֶה –
הָהּ, מִקְרֶה עָצוּב –
בַּר-כּוֹכְבָא נָפַל בַּשְּׁבִי
וְהוּשַׂם בַּכְּלוּב.
מַה נּוֹרָא כְּלוּב זֶה,
בּוֹ שָׁאַג אַרְיֵה!
אַךְ רָאָה אֶת בַּר כּוֹכְבָא –
הִתְנַפֵּל הָאַרְיֵה!
אַרְיֵה!
אַךְ דְּעוּ נָא, בַּר כּוֹכְבָא
מַה גִּבּוֹר וָעַז!
אָץ קָפַץ עַל הָאַרְיֵה
וְקַל כַּנֶּשֶׁר טָס.
עַל הַר וָגַיְא הוּא שָׁט,
וְדֶגֶל דְּרוֹר בַּיָּד,
כָּל הָעָם מָחָא לוֹ כַּף:
בַּר כּוֹכְבָא, הֵידָד!
הֵידָד!
בתים ב'-ג' לפי מהדורת "מחרוזת" משנת 1978
יוֹם אֶחָד קָרָה מִקְרֶה –
הָהּ, מִקְרֶה עָצוּב –
בַּר-כּוֹכְבָא נָפַל בַּשְּׁבִי
וְהוּשַׂם בַּכְּלוּב.
שָׁם אַרְיֵה עָנָק
תּוֹךְ הַכְּלוּב שָׁאַג…
בַּר-כּוֹכְבָא, אַל תִּפְחַד,
בַּר-כּוֹכְבָא, חֲזַק!
חֲזַק!
בַּר-כּוֹכְבָא – הוּא לֹא נִפְחַד,
מִי כָּמוֹהוּ עָז!
אָץ-קָפַץ עַל הָאַרְיֵה
וְקַל כַּנֶּשֶׁר טָס.
עַל הַר וָגַי הוּא שָׁט,
וְדֶגֶל דְּרוֹר בַּיָּד,
כָּל הָעָם מָחָא לוֹ כַּף:
בַּר-כּוֹכְבָא, הֵידָד!
הֵידָד!
https://youtu.be/5_1phVtiVVQ
גרסה שנייה של הסיפור, מפורסמת ונפוצה כמעט באותה מידה, פרסם קיפניס במגזין "דבר לילדים" ב-1957, תחת השם "גיבורי אריות". בסיפור זה הוסיף קיפניס ותיאר שהאריה הזכור לטוב לא הוכנס במקרה לזירת ההתגוששות מול בר כוכבא, כי אם היה ידידו הטוב של בר כוכבא עוד לפני שנלכד בידי הרומאים, ובטרם נפגשו השניים פעם נוספת בזירה ושבו להיות ידידים.
סביר שמקור השראה לסיפור זה היו לא רק הסיפורים הישנים על בר כוכבא והאריה כי אם גם סיפורים חדשים מאלה, ובאופו ספציפי סיפוריו של טרזן איש הג'ונגל, שהיו מוכרים ופופולריים מאוד בישראל באותה עת. באחד מהם, "טרזן ואריה הזהב" של אדגר רייס בוראוז , מתואר סיפור דומה ממש לסיפורו של קיפניס על בר כוכבא, על מפגש בין טרזן לבין "אריה זהב", שהופך לימים להיות אחד מידידיו הטובים ביותר ומלווהו לאורך השנים. מסופר בו כיצד איש הג'ונגל המפורסם מתחבר עם גור אריות צעיר ולאחר מכן השנים נפגשים שוב בזירה בעיר אבודה באירוע שהוא זהה במדויק לזה שאותו תיאר קיפניס בסיפור שלו ומכאן ואילך השניים הופכים להיות ידידים בלתי נפרדים ושותפים לקרב גם בספרים הבאים בסדרת ספרי "טרזן " .הספר הנ"ל תורגם לעברית לא פחות מ-3 פעמים בפעם הראשונה בשנת 1940 כסדרת חוברות של "הרפתקאות טרזן " תחת השם הכולל "טרזן והאריה זהוב השיער " ושוב בשנות החמישים בשני כרכים ופעם שלישית ב-1983 בהוצאת מ. מזרחי .
גרסה נוספת של סיפורי בר כוכבא מאת קיפניס, שהופיעה בשם "ארי האבן" ( שפורסמה במקור ב-1943 בשם "האריה ששאג " בכתב העת "מעלה" מספר 6 ) מתארת כיצד האריה של בר כוכבא מחפש לעצמו "אדון" אחר, לאחר מות אדונו האהוב בקרב הטרגי בביתר, ומוצא לבסוף אדון הרואי נוסף ובלתי צפוי – יוסף טרומפלדור איש תל חי… לאחר מותו של זה, על פי הסיפור, קפא האריה, והפך לפסל האריה המוכר לכול והמוצב עד היום בתל חי. בדרך זו ביקש קיפניס לחבר את הגיבור היהודי הקדום עם הגיבורים היהודים המודרניים.
קיפניס המשיך וכתב מעין סיפור המשך לסיפור זה בשם "יוסי גיבור ישראל" ( 1956 ) שבו הילד יוסי חולם בעת ביקור של כיתתו בפסל אריה האבן בתל חי כי האריה מתעורר לתחייה ומביא אותו למערה ששם נמצאים כל גיבורי ישראל ובהם "יוסף" . בר כוכבא אמנם לא הוזכר בסיפור זה במפורש בשמו ,אבל היה ברור לחלוטין לקורא שגם הוא אחד מהגיבורים הנמצאים במערה. את שני הסיפורים ניתן למצוא ביחד בקובץ סיפורי חגים של קיפניס בשם "זמנים" ( הוצאת שמואל זימזון , 1976 )
בר כוכבא והאריה המשיכו להופיע לאורך השנים כחלקים בלתי נפרדים ממערכת החינוך העברית ובספרים ובסיפורים שונים שבהם תוארו מפגשים של ילדים ישראליים מודרניים עם בר כוכבא והאריה שלו מפגשים שבהם למדו לרוב ערכים פטריוטיים של אומץ לב וגבורה בדומה לבר כוכבא . ורוב קוראיהם הניחו כמובן מאליו שהמדובר באגדה קדומת ימים ולא העלו על דעתם שהמדובר בסיפור מודרני שנוצר רק כמה עשרות שנים קודם לכן וככל הנראה גם בהשראת גיבור שהיה מוכר לכולם מדוכני החוברות הזולות ומסכי הקולנוע.
ואולי בכל זאת היו הדברים מעולם?
שנים רבות לאחר שהאגדה המודרנית על אודות "טרזן היהודי" הפכה לחלק בלתי נפרד מתודעת ל"ג בעומר, נתגלה באחת מן החפירות הארכאולוגיות במדבר יהודה מכתב שנכתב בידי שמעון בר כוסיבא, הלא הוא בר כוכבא. המכתב חתום בחותמו של אדם הנאבק באריה. סמל זה היה נפוץ מאוד ביוון וברומא, והוא מסמל בדרך כלל את הרקולס, שהתפרסם בין השאר במאבקו עם אריה. יגאל ידין סבר בשעתו שהחותם מסמל את מאבקה של יהודה ברומא. אחרים סבורים שלסמל ישנו קשר לטענתו של בר כוכבא כי הוא צאצא של בית דוד, המסומל בישראל בידי "גור אריה יהודה" . בין שכך ובין שכך, קשה להתעלם מן הדמיון המפתיע בין חותמו של בר כוכבא "האמיתי", לבין הסיפורים על בן דמותו המדומיין…
האם הועברה מסורת כלשהי על בר כוכבא והאריה בעל פה שנים כה רבות? או שמוטיב הגיבור הנלחם באריה ויכול לו מצא חן גם בעיני בר כוכבא עצמו, 1,500 שנים קודם שהוצמד הסיפור לדמותו שלו ? אין לדעת…
אבל יש כאן הוכחה שלפעמים מציאות ואגדה יכולים להתמזג .
החותמת של בר כוכבא והאריה. התגלתה בחפירות מדבר יהודה.( מתוך הספר "החיפושים אחר בר כוכבא" מאת יגאל ידין ע' 123)
לעיון נוסף:
אשד, אלי. מטרזן ועד זבנג: סיפורה של הספרות הפופולארית העברית, בבל 2002.
Marks, Richard G. The Image of Bar Kokhba in Traditional Jewish Literature
, Pennnsylvanya 1993
Zerubavel,Yael, Recovered Roots: Collective Memory and the Making of Israeli National Tradition, Chicago1995
קישורים רלבנטיים
מלחמת הכוכבים :הכוכב של בר כוכבא
האם היה בר כוכבא צאצא של בית דוד?
19 תגובות על “האריה של בר כוכבא”
באמת תהיתי לגבי העניין, אבל זה היה אחד מהנושאים שתמיד דחיתי לבדוק קצת יותר מאוחר..
[…] האריה של בר כוכבא […]
[…] לפני כמה שנים התפרסם מחקר שלי שבו חשפתי לראשונה שהסיפור המפורסם ביותר של ל"ג בעומר […]
הודעה מעניינת התפרסמה היום בכלי התקשורת :גילוי פסל מדהים של הגיבור היווני הראקלס בעמק יזרעאל פסל שככל הנראה קשור למבצע המפורסם של הראקלס הריגת אריה.
הפסל הוא מהמאה השנייה לספירה וייתכן בהחלט שהוא מימי בר כוכבא שגם הוא התפרסם בימינו בגלל הקשר שלו עם אריה.אלא שבניגוד להראקלס בר-כוכבא לא הרג את האריה אלא התחבר עימו..
ראו :
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1238257.html
הרן שני כתב מאין מאמר המשך למאמר זה שמתפרסם במגזין "יקום תרבות " שבו חשפתי לראשונה שהסיפור המפורסם ביותר של ל"ג בעומר סיפור בר כוכבא והאריה אינו "סיפור עממי עתיק יומין" כפי שחשבו עד השנים האחרונות ממש ,אלא הוא מאוחר מאוד,ומוצאו הוא ספרותי ולא עממי. מקורו בסיפור של קלמן שולמן מ-1858 בשם "הריסות ביתר". ( אמנם ישנה אפשרות,לדעתי קלושה , שגם שולמן התבסס על סיפור גרמני מ-1840 של רב בשם שמואל מאיר אך לצערנו המקור הזה אינו זמין כרגע לבדיקת העניין) .
הרן שני לקח את המחקר שלי בנושא וממשיך עימו הלאה ומגיע למסקנות מרתקות.
האם ייתכן שאחרי הכל סיפורים בעל פה על בר כוכבא ואריה אכן התקיימו עוד ימי קדם ?
האם ייתכן שלבר כוכבא האמיתי אכן היה קשר עם סמל של אריה ?
ממצאים ארכיאולוגיים של יגאל ידין רומזים לכאורה שכן.
ראו
הגיבור מזירת האריות :התפתחות המיתוס של בר כוכבא והאריה :
החלק הראשון
http://www.yekum.org/2011/08/%d7%94%d7%92%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%96%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a1/
החלק השני
http://www.yekum.org/2011/08/%d7%94%d7%92%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%9e%d7%96%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%aa%d7%95%d7%a1-%d7%91%d7%a8-%d7%9b/
[…] האגדה מספרת על בר-כוכבא שנשבה על-ידי הרומאים ונלקח לקיסריה. שם הוכנס לזירת ראווה להלחם באריה מטיל אימה, להנאת הצופים הרומאים. האריה הורעב במשך 3 ימים על מנת שיהיה אכזר ועצבני במיוחד, והציפיה היתה לראות הרבה דם. להפתעת הצופים השתלט בר-כוכבא בקלות על האריה ורכב עליו אל מחוץ לזירה ברחבי הארץ. […]
[…] האגדה מספרת על בר-כוכבא שנשבה על-ידי הרומאים ונלקח לקיסריה. שם הוכנס לזירת ראווה להלחם באריה מטיל אימה, להנאת הצופים הרומאים. האריה הורעב במשך 3 ימים על מנת שיהיה אכזר ועצבני במיוחד, והציפיה היתה לראות הרבה דם. להפתעת הצופים השתלט בר-כוכבא בקלות על האריה ורכב עליו אל מחוץ לזירה ברחבי הארץ. […]
[…] Инфа: https://www.no-666.com/2006/05/15/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A8-%D7%… […]
[…] האריה של בר כוכבא […]
[…] האריה של בר כוכבא […]
[…] האריה של בר כוכבא […]
[…] האריה של בר כוכבא […]
[…] זוכר היטב את כל אותם אריות בסיפורי טרזן איש הג'ונגל ובסיפורי בר כוכבא והאריה ואוהב פסלים קדומים בכלל. ופסל האריה הוא חיקוי טוב מאוד […]
[…] יוסף טרומפלדור הפך למעשה לגיבור העברי הראשון מזה 2000 שנה מאז בר כוכבא שגם הוא כידוע היה מזוהה עם אריה. […]
https://www.youtube.com/watch?v=gUk1zL-eVY0
החמור נהפך לאריה: בר כוכבא והעצמאות היהודית המתחדשת
https://shalem.ac.il/content-channel/%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%94%D7%A4%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A8-%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%90-%D7%95%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%94/
[…] בר כוכבא […]
[…] זה ממשיך מחקר ידוע שלי שהופיע לראשונה בכתב העת "עתמול" שבו חשפתי […]
[…] האריה של בר כוכבא […]