בפעם הראשונה בתולדות האנושות עולה על הבמה מחזה תיאטרון המבוסס על מאמר באינטרנט ,מחזה על הבלש העברי הראשון דוד תדהר בפרודיה מטורפת ונוסטלגית בו זמנית על ארץ ישראל של שנות השלושים כל זאת במסגרת מחזה המתרחש במודע במסגרת היקום הדמיוני של החוברות הישנות על עלילות הבלש דוד תדהר .
הבלש העברי הראשון והמפורסם מכולם דוד תדהר חוזר ושב והפעם על בימת התיאטרון במחזה "הבלש העברי חוזר " בביצוע תלמידי שנה ג‘ של הסטודיו למשחק ניסן נתיב בתלפיות שבירושלים . ובשבילי הצגה זאת היא מקור סיפוק מיוחד .לא רק בגלל נושאה כמו גם בגלל מקורה.
לא בכל יום זוכה בלוגר שכתבה מאתרו תשמש כבסיס למחזה אבל הנה הבלתי יאומן קרה אולי בפעם הראשונה בהיסטוריה של האינטרנט. .
תקציר ההצגה :
תל אביב של שנת 1932. העיר גועשת לקראת פתיחת תחרות המכבייה הראשונה. אלפי ספורטאים יהודים עומדים להגיע מכל רחבי העולם, ההכנות בעיצומן והכל מתנהל על מי מנוחות, עד שלפתע מוכה היישוב בהלם. מי שדד את קופת ראינוע "עדן"? ומי מאיים לרצוח את ראש העיר, מאיר דיזנגוף? מה תעשה בתו האהובה של ראש העיר, פיקציה? ולאן נעלם החתול הרצל? המשטרה הבריטית, המחתרות, הכנופיות הערביות ואנשי היישוב – כולם נושאים עיניים לאדם אחד – היחיד שיכול לפתור תעלומות כאלה ואחרות – דוד תדהר, הבלש העברי הראשון.
המחזה אינו על דוד תדהר האמיתי האיש שאכן היה בלש פרטי אבל גם הרבה דברים אחרים:סופר מוציא לאור וביוגרף , אנציקלופדיסט שכתב ביוגרפיות קצרות של אנשים באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו ( שהיא היום מקור מידע יחיד במינו על רוב האנשים מופיעים בה ) .הוא עוסק בגירסה המיתית של אדם זה כפי שתואר בחוברות ההרפתקאות הדמיוניות על עלילותיו כבלש מראשית שנות השלושים התקופה שהיא גם זמן התרחשות ההצגה.
זוהי מעין פרודיה נוסטלגית פוסט מודרניסטית לארץ ישראל של תקופת המנדט ויתר דיוק ראשית שנות השלושים המלווה בשירים ציוניים של אותה תקופה מושרים בידי מקהלת השחקנים על מנת להעניק את האווירה המתאימה .דוד תדהר הבלש מוצג בסגנון הבלשים של הפילם נואר ועוזרו ירמיהו ( שתדהר מתעקש לקרוא לו "ווטסון" על שם עוזרו הידוע של שרלוק הולמס דבר שעולה על עצבי העוזר כמו גם על עצבי הצופים במחזה אחרי יותר מפעם פעמיים שהוא עושה זאת )יוצאים לברר מי שולח מכתבי איום לבית מאיר דיזינגוף ראש העיר תל אביב כנגד התוכנית לקיים בתל אביב את המכבייה העברית הראשונה. חבל רק שלצוות הבלשים לא צורף גם עוזרו האחר של תדהר מהחוברות התימני סעדיה .
תדהר ! תעשה לי ילד !!!
( פיקציה דיזינגוף בסצינה סוערת במחזה )
לשם ביצוע המשימה המסוכנת על תדהר להתמודד עם מפקח משטר בריטי מעצבן ופאם פאטאל שחורת שיער ומנהיגי כנופיות ערביות מרושעים הכוללים המופתי של יפו עליו לנסוע לקהיר על מנת להתמודד שם עם "אבו חשיש" מנהיג כנופיות ערבי שאיבד בהיתקלויות קודמות עם תדהר את רגלו את ידו ואת עינו והוא בהחלט שומר טינה… .
דוד תדהר בסכנה מאבו חשיש .
ובמקביל אנו חוזים בסצנות מחיי מאיר דיזינגוף ואישתו הרודנית צינה וביתם חובבת הסלבריטאים פיקציה ( שכשמה כן היא מאחר שלבני הזוג דיזינגוף לא היו ילדים ) שמטילה את עצמה לזרועות הבלש בפרודיה מרושעת על היחס לסלבריטאים אצל בני נוער כיום .
דוד תדהר ועוזרו ירמיהו.
החלק הזה בנוי בסגנון שונה מסגנון ה"פילם נואר " של החלקים על תדהר " בצורה של סיטקום משפחתי עם צחוקים .יש גם קטעים מחיי אירגוני המחתרת שלא באמת מתחברים עם שאר העלילה אבל עדין נותנים משהו מרוח התקופה לפחות בצורה פרודית .בסופו של המחזה תדהר חושף את כותב מכתבי האיום האמיתי פותר את התעלומה מי גנב את כספת הבנק מעני שאת האשמים ומשחרר יהודי שנכלא על לא עוול על כפו בבית הסוהר הבריטי .
אין ספק שהמחזה שהוא מה שנקרא "פסטיש" דהיינו ערבוב של סגנונות שונים ומשונים ,סובל מגודש עצום מדי ויש סצנות שלמות שלא ברור כלל מה הקשר שלהן לכלל הסיפור אם יש כזה.
אבל בסדר זוהי פרודיה שמטרתה היא לא לתת סיפור מגובש אלא תמונות מחיי ארץ ישראל ביקום הדמיוני של החוברות של דוד תדהר ואני נהניתי מכל רגע .
המחזאי רותם קינן הוא בוגר הסטודיו של ניסן נתיב שהפיק את ההצגה. קינן כתב בעבר את "צפירה" ",ביחד עם דני אשורו ורויטל שנקמן. מחזה על יום הזיכרון לחללי צה"ל. הוא כתב גם מחזה על שני נכדים שבאים לקבור את סבם בקיבוץ ומקיימים יחסי מין על קברו .
אבל המחזה הזה הוא משהו שונה מאוד מכל מה שקינן כתב בעבר שאפתני וגרנדיוזי לעין ערוך וגם מסרב לקחת את עצמו ברצינות .
להלן ראיון עם רותן קינן המחזאי:
א.א .איך היגעת לנושא של דוד תדהר? זה בהחלט לא נושא שגרתי למחזות כיום .
קינן : אני לומד משחק בסטודיו נתיב והתחלתי לכתוב שם תרגילים . חיפשתי נושא למחזה נושא מיוחד שאף אחד עוד לא נגע בו . ולא ידענו מה . אז חיפשתי ברשת והיגעתי למאמר בבלוג על הסלבריטאות בישראל שעסק בדוד תדהר ומיד ידעתי שמצאתי את מה שאנחנו מחפשים . המאמר הזה עורר את ענייניי בדוד תדהר ,הרגשתי טמון כאן עולם שלם שאני יכול לפתח אותו . .
למרות שחיפשתי לא הצלחתי להשיג את ידי על הספרונים אבל מצאתי את הספר "הבלש העברי החוזר" של זוהר ויעקב שביט שבו יש כמה סיפורים מהחוברות . חוץ מזה אני =והבמאי עשינו מחקר על התקופה ראיינו אנשים הסתכלנו בספרי תמונות של התקופה אני והבמאי היינו בבית אריאלה וקראנו עיתונים של התקופה כדי לקבל את מידע על תקופת המכבייה.
א.א. למה בחרת דווקא באירוע של המכבייה הראשונה ?
קינן: כי הייתי צריך אירוע היסטורי שיקדם את עלילת המחזה אירוע שקורא בתקופה שתדהר היה פעיל והמכבייה אירעה ממש בזמן שיצאו החוברות בשנת 1932
א.א. היצגתם כמה דמויות היסטוריות כמו הדמות של צינה דיזינגוף אישתו של מאיר בצורה לא הכי סימפטית בלשון המעטה למה ?
קינן : הכל היה בהומור ולא כוונה לפגוע.וזה חיוני מבחינת צרכי הדרמה .צריך להבין שהמדובר בתיאור לא של תל אביב ההיסטורית כפי שהייתה אלא בתיאור של מיתוס מוקצן של העיר כפי שהייתה צריכה להיות וכפי שהיא מוצגת בחוברות על דוד תדהר.
המחזה הזה הוא סוג של פרודיה אבל שעטופה בהרבה אהבה הכוונה לא לצחוק על כמה טיפשים היו אז אל להראות כמה מקסימה הייתה הנאיביות של אז.
א.א. :היית בקשר עם בני משפחתו של דוד תדהר לגבי ההצגה ?
קינן: לא לא דיברתי עם בני משפחתו של תדהר ההתעסקות ההייתה בתקופה ובסיפורים של החוברות .בצד המיתי של התקופה אם תרצה .למען האמת אפילו לא הייתי מודע לכך שלתדהר יש בני משפחה שהם עדיין חיים ופעילים מאוד .
אבל בשלב מסוים בני המשפחה יצרו קשר עימנו ..וזאת באמת הייתה הפתעה גדולה עבורנו .
. בצלאל תדהר בנו של דוד תדהר ראה פוסטר על ההצגה בירושלים ומיד פנה אלינו וכמובן הזמנו אותו להצגה והוא מאוד התרגש ממנה . וזה ריגש גם אותנו כי באמת לא תיכננו את זה.
בהצגה הנוכחית במועדון "צוותא " בתל אביב .הוא סיפר לי שכמעט 60 מבני משפחת תדהר היו שם .
הבלש העברי חוזר יחזור שוב .אמורות להיות הצגות נוספות בשלישי במאי סטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים יד חרוצים 4 ובחמישי למאי בתיאטרון צוותא בירושלים. יש דיבורים עם הסטודיו שזה יהיה פעם בחודש .
ומי יודע אולי יהיו הצגות נוספות מעבר לכך אם קהל גדול מספיק יבוא המחזה בהחלט נראה כראוי לכך
לכו לראות בהמוניכם את אחת ההצגות היותר טובות שהוצגו כאן בזמן האחרון .
| קהל הבמאים המחזאים והתסריטאים מוזמן לחפש חומר נוסף באתר זה כבסיס להצגות ולסרטים.הם ימצאו שיש כאן חומר רב לשוברי קופות .רק אנא מכם :תנו קרדיט למקור ,קישור לאתר בפירסומים על הסרט או ההצגה יתקבלו בברכה. ואם כבר גם צ'ק תרומה לצרכי מחקר נוסף יתקבל בברכה. . . |
דוד תדהר ,צייר אורי פינק מתוך הספר "הגולם ".
הבלש העברי חוזר בגדול
עלילות הבלש דוד ( תדהר) :סיפור קומיקס על דוד תדהר
4 תגובות על “שובו של הבלש העברי הראשון”
זה שהוא מצא את הקישור הראשון למידע על תדהר, וקיבל רעיון לחפש עליו מידע, בבלוג שלך, ממש לא הופך את "זוכה בלוגר שכתבה מאתרו תשמש כבסיס למחזה" למשהו אמיתי. אולי פוסט של בלוגר הביא רעיון תהיה הגדרה יותר נכונה, וגם קצת פחות מתנשאת-על-פארש. אתה מבין, המחזה מתבסס על סיפורו של דוד תדהר, וזה שהגיעו לסיפור דרך אלי אשד שכותב עליו, ממש לא הופך אותם למתבססים על הבלוג.
טוב, סליחה, עם מי אני מדבר. בהצלחה לקבוצת התיאטרון.
יצירתו המקורית של מר קינן ובשום מקום לא טענתי אחרת .
והוא בהחלט הסתמך על מחקר מקורי משלו כמו קריאה בספר של יעקב וזוהר שביט "הבלש העברי חוזר" ווכו'.
אם זאת כמה רעיונות בולטים במחזה הם פרי השראה ישירה מהמאמר שהוא קרא ואינני חושב שהוא היה מגיע אליהם בדרך אחרת .למשל נושא הערצת תדהר כסלבריטאי כמשל לתופעת הערצת הסלבריטאים היום .
נראה לי שיש מקום לתת למאמר קרדיט לא רק כמי שעורר במר קינן את הששראה הראשונית להתעניין בתדהר אלא גם לגבי הדרך שבה עיצב נושאים מסויימים במחזה.
וכל זה כמובן לא בא לקחת מהצלחתו של רותם קינן ביצירת המחזה שהוא כל כולו יצירתו המקורית.
להערכתי אנו ניתקל בתופעה גוברת והולכת בעתיד של יצירות אמנות המתבססות על חומרים שיוצריהם נתקלו בהם ברשת .
[…] כי ככל הנראה אין קשר משפחתי ) . ובימים אלו חזר דוד תדהר בהצגה שמעלה את דמותו מחדש על הבמה העברית וייתכן שהבלש העברי הראשון שתרם כה רבות לתרבות […]
[…] .אמנם כבר עשו על פי רעיונותי כתבותי וספרי השונים הצגה על דמותו של הבלש העברי הראשון דוד תדהר, , ותערוכה על […]