הבלש העברי הראשון :על דוד תדהר

הופיע במקור בגרסה שונה בספר "מטרזן ועד זבנג "

דוד תדהר היה הבלש הפרטי העברי הראשון ובנוסף לכך היה גם הסלבריטאי העברי הראשון הודות לסדרת חוברות בלשיות דמיוניות שנכתבו סביב דמותו .וחוץ מזה הוא היה גם ביוגרף ויצר אנציקלופדיה שלמה שתיעדה אלפי אנשים שבלעדיה היו נשכחים לחלוטין . בזמן האחרון ניכרת התעניינות מחודשת בדמותו כמו גם במיתוס שנוצר סביבו .

"מה יש !" שאל המפקד בעצבנות את הנכנס בהפסיקו לעיין בפרוטוקולים שברר עם הקצין .
"אני תדהר"-ענה הנכנס .
המפקד והקצין קפצו ממקומותיהם כנשוכי נחש ומיהרו לקראת הנכנס.
שלום לךֱ ! שלום רב! " קרא המפקד בהושיטו לקראת תדהר את זרועותיו"
( הצלבים הכחולים : מעלילות מבריחי החשיש מאת שלמה נ. גלפר, 1932)

הבלש מתל אביב

דוד תדהר,בלש פרטי. (צילום משנות החמישים ).

הספרות הבלשית המקורית ( והספרות הלא קנונית העברית  בארץ ישראל בכלל  ) החלו בעברית בראשית שנות השלושים והיא התמקדה בדמותו של אדם אמיתי הבלש הפרטי העברי הראשון מזה 2000 שנה ,דוד תדהר .

עד כמה שידוע הראשון שכתב סיפורי בלשים מקוריים בשפה העברית היה העיתונאי שלמה בן ישראל. לבן ישראל היה ניסיון רב בכתיבה של ספרות פופולארית בלשון הידית והיה המזכיר של הסופר אביגדור המאירי שנודע בחיבתו לספרות לא קנונית .

על דעתו של בן ישראל עלה על סמך ידיעתו את השוק הספרות ביידיש שכתב לו ושם ספורי הבלש היו פופולאריים שיכול להיות שוק גם בשפה העברית לסדרה של סיפורי בלשים. ואז עלה בדעתו רעיון עוד יותר מדהים לקחת דמות מהחיים האמיתיים שתשמש כבלש בסדרה שלו. זה היה רעיון מקורי למדי אם כי היו לו כבר תקדימים . בארה"ב יצאו לאור בסוף המאה ה19 סיפורים בחוברות בפרוטה מסביב לבלש האמיתי פינקרטון ואנשי חוק (ופושעים ) מהמערב הפרוע כמו איש המערב הידוע "בופאלו ביל " שהיה חייב את כל פרסומו לסיפורים הדמיוניים שנכתבו עליו בידי סופר בשם נד בונטלין . אך מחוץ לארה"ב הייתה זאת תופעה נדירה. בן ישראל חשב ליצור אותה כאן בארץ ישראל ובראש ובראשונה כדי להראות את הגבורה של היהודי מהישוב החדש.
הראשון שחשב עליו היה הרפתקן ידוע ירמיהו הלפרין מראשי ארגון בת"ר שהיה דמות נערצת בחוגי הנוער הארץ הישראלי בגלל אומץ ליבו, אך משום מה זה סירב הוא היה צנוע מידי בשביל רעיונות כאלה ..

האדם השני שבן ישראל חשב עליו היה דוד תדהר.

השוטר והבלש

דוד תדהר שוטר.

דוד תדהר היה דברים רבים במהלך חייו הסוערים.

 בצעירותו הוא היה אחד הכדורגלנים הראשונים של היישוב  וממיסדי  קבוצת הכדורגל "מכבי תל אביב " והיסטוריון של אירגון "מכבי " בספורט ובין השאר התמודד במשחק כדורגל כנגד קבוצת קצינים תורכיים ש בראשה עמד לא אחר מאשר מוסטפה כאמל לעתיד "אתתורק"  מייסדה ושליטה של תורכיה המודרנית . 

.תדהר עבד במשך כמה שנים במשטרת פלסטינה והייתה לו הצלחה רבה בלכידת פושעים. הא אף כתב ספר על "חוטאים וחטאים בארץ ישראל" בשנות העשרים שתיאר פרשיות שונות מעלילותיו כנגד עולם הפשע הארץ ישראלי. ספר זה היה ראשון מסוגו בארץ בתארו את העולם התחתון על סוגיו השונים בארץ. בין השאר תיאר שם את העדות השונות של יושבי הארץ ו"דרג" את נטייתם הכללית לפשע ( מה שהיה נחשב היום ובהחלט לא פוליטיקלי קורקט ) למרות זאת ואולי בגלל זאת הספר זכה להצלחה רבה ותורגם גם לאנגלית ואפילו לערבית .

. ב-1926 פתח תדהר שעזב את המשטרה הבריטית ( שאיתה הסתכסך כנראה מסיבות שונות ) את משרד החקירות פרטי הראשון מסוגו בישוב .ומלבד זאת היה מעורב מאוד בענייני הישוב והיה בין הפעילים בהקמת ארגון הספורט "מכבי " שמטרתו היה ליצור יהודי חדש וספורטיבי.

השוטר והבלש הפרטי העברי הראשון היה מעורב  עד מעל צווארו במרבית האירועים והשערוריות שהסעירו את היישוב היהודי בין שנות העשרים ,ובמרבית  בפעולות החשאיות של הישוב כמעין סוכן חשאי עברי  ראשון .

בין השאר סיפר שכשהיה שוטר סייע בהסתרת מבצעי רצח הפעיל החרדי דה האן והצהיר שאם היו דורשים ממנו לחסל את דה האן היה מבצע זאת ללא חוכמות .לאחר מכן היה תדהר מעורב בפרשיות ידועות נוספות כמו פרשת רצח ארלוזורוב ב-1933 .אנשי המפלגה הרוויזיוניסטית שאנשיהם הואשמו ברצח ביקשו מימנו לחקור אותה עבורם אולם לדבריו הוא קיבל "רמז " מהמישטרה הבריטית לשמור מרחק מכל העניין .

פרשה נוספת שבה היה מעורב היה פרשת רצח המהנדס צוואנגר בידי יהודי בשם שינצהויט ,פרשיה שבה היו מעורביים כנראה השירותים החשאיים של גרמניה הנאצית ( פרשיה שתוארה  בצורה בדיונית בספר של אהרון אמיר "תחת השם "מיכאלה נדיבי " בשם "הרודפים ".) . ואלו רק פרשיות מועטות מתוך רבות
תדהר היה האדם שהתאים בצורה מושלמת לצרכיו של בן ישראל ביצירת דמות של "גיבור " חדש. הוא היה אדם שהיה ידוע באומץ ליבו ובפעולותיו כשוטר ובלש במשטרה הבריטית. הוא היה הדוגמה ל"יהודי הארץ ישראלי" החדש . זה היה אדם שאותו יכול היה  להציג ללא מאמץ דמיוני רב כבלש שאין שני לו גיבור סדרה. והוא היה האדם שיכל לתת עם שמו לגיטימציה לסיפורים כנגד הביקורת העוינת שידע שתבוא .
תדהר שהבין שסדרה כזאת תיתן לו פרסומת חינם גדולה הסכים מיד ( וקשה לחשוב על אנשים רבים מלבד הלפרין שהיו מסרבים להצעה להפוך אותם ל"אגדה חיה" ) והוא אכן צדק. הסיפורים שאותם כתב והוציא בן ישראל ב"סדרת הבלש" כחוברות בנות 32 עמודים שעליהן התנוססה בגאון תמונתו של תדהר זכו להצלחה גדולה ונמכרו במאות טפסים במחיר זול ביותר בחמישה פרוטות (כמחירן של מנת גלידה וכוס סודה או חצי מנה פלאפל ) מה שאמר שהחוברות היו גם היו בהישג ידם של ילדים .

החוברת הראשונה בסדרה "הרצח המסתורי " נמכרה ב-400 עותקים. החוברת השנייה "בצפורני מפלצות האדם " נמכרה כבר ב-1000 עותקים , והחוברת הרביעית "נקמת המהרג'ה" נמכרה כבר ב-4000 עותקים ! ( וסביר להניח שהשמות ה"דרמטיים" תרמו רבות להצלחה ). כמה מהחוברות הראשונות אף יצאו בשתי מהדורות , כה גדול היה הביקוש. … בן ישראל כתב את הרוב המוחלט של הסיפורים תחת שמות בדויים שונים כמו "א. בן שבע " "ב. חבקוק" "א. השונמי " ועוד ועוד כשהוא נעזר מידי פעם בכותבים אחרים כמו העיתונאי הידוע אורי קיסרי זה כתב סיפור בשם "המלתחה המסתורית בתערוכת 1928 " , ושאיתו הסתכסך בן ישראל מאחר שזה כתב סיפור בשני חוברות בשם "הפנס האדום " על נערה שהפכה לזונה, סיפור שבן ישראל הפוריטני לא רצה בתחילה לפרסמו. כותב נוסף היה מחבר ספרי הלימוד לעתיד מנשה דובשני שכתב סיפורים כמו "תער הדמים "והמוות המעופף . אך בדרך כלל התקשה בן ישראל למצוא אנשים שיכתבו בלשים בהתאם לדרישותיו הצנועות אם כי הזמין את הקהל לשלוח לו סיפורי בלשים והוא קיבל כתבי יד רבים. . .
תדהר הופיע בסיפורים אלה כבלש כל יכול שביחד עם עוזריו סעדיה התימני וירמיהו ( הבלש האמיתי דוד אלמוג ששימש בעת היותו נער כעוזרו של תדהר) פותר תעלומות שונות שנציגי משטרת המנדט עומדים חסרי אונים לעומתם. שם בערים של תל אבי בחיפה תדבר נאבק כנגד פושעים אכזריים כמו "הערפד" שהיגיעו לארץ מבירות הפשע של לונדון ופריז וניהל מרדפים אחרי אוצרות זהב וצוואות מסתוריות . והכל כאן בארץ ישראל המנדטורית בערים של תל אביב וחיפה ברחובות שהיו מוכרים היטב לקוראים כמו אבן גבירול וחוף תל אביב כמו גם מקומות אקזוטיים יותר כמו הרים נידחים בסביבות שכם, מערות ליד ים המלח ( אבל לא, תדהר לא גילה שם את המגילות הגנוזות…). שם התמודד תדהר עם אויביו המפלצתיים .

הנבל מקורפו

כמו לכל בלש גדול בספרות גם לתדהר היה את "הארכי אויב " הגדול שלו. במקרה שלו היה זה "התליין מקורפו" פושע ורוצח ערמומי במיוחד, יהודי שהתנצר בשם יעקב פרזל. הלה היגיע לארץ ישראל ושם פתח במסע שוד ורציחות עד שגבר עליו תדהר ובמאבק שנמשך לאורך שתי חוברות שלמות , והעביר אותו לידי המשטרה הבריטית.

אך לא זה היה סוף הסיפור. בן ישראל פירסם סיפור נוסף בשם "התליין מקורפו חי!" שבו מסתבר שפרזל שנחשב למת לאחר שהספינה שהעבירה אותו לביתה סוהר טבעה הצליח להינצל ומגיע לשיקגו שם הוא הופך לגנגסטר בכיר בשירות אל קפונה ושוב נאלץ תדהר להיאבק בו והפעם מביא אותו אל הכיסא החשמלי.. פרזל בסיפור מת לאחר שסירב לקבל קבורה כיהודי מאחר ש"זיהם את שם היהדות" בפשעיו.
אבל אפילו זה לא היה סופו של הפושע. הדמות של התליין מקורפו הייתה כה פופולארית כנראה אצל הקוראים עד שסדרה מתחרה "ספריית הכרך" של דויד קרסיק ואליעזר כרמי פירסמה סיפור שונה על חייו ומותו בשם "סופו של התליין מקורפו" מאת "עזר כרמיאלי ( אליעזר כרמי ) בו גילו הקוראים הנדהמים שלאמיתו של דבר מת פרזל לאחר קרב יריות עם שוטרים בשיקאגו. זוהי דוגמה נדירה ביותר של דמות פושע שהפכה להיות "פופולארית" כמעט כמו דמות הבלש עד שהופיעו עליה סיפורים בהוצאות שונות . . . .

הכתיבה של סיפורי ספריית הבלש הייתה סטנדרטית ביותר. : כמעט בכל חוברת הופיעו קטעים סטנדרטיים כמו :" הבלש (תדהר) ישב בכורסתו מילא מקטרתו טבק והתעטף בענני עשן כבדים… " או :" תדהר התכופף ,בתנועה מהירה הרים מעל לשטיח חפת קטן ומבריק ויכניסהו בחשאי לכיסו ( מתחת לעיני המשטרה כמובן )" . בסוף הפרק האחרון תמיד התברר שהחפץ הנ"ל לא היה אלא כפתור ממעילו של הפושע או משהו דומה שהוליך את תדהר אל פתרון התעלומה.
למעשה העלילות נלקחו כמעט תמיד מסיפורים תוצרת חו"ל ועובדו לצרכי המקום .
הקוראים קראו זאת בהתפעלות תדהר הפך בעינהם למעין ענק שאין דבר שנבצר מימנו אדם הגדול מהחיים . והשמות הביזאריים של הסיפורים כמו "חיידקי פרופסור קוך " שנכתב למטרה חינוכית להזכיר מלאת מאה שנים למציאת התרופה לשחפת בידי קוף) ו"סוד קרני המוות " ו"פצצות בהר הכרמל" ו"מזבח הדמים" ו"המת החי" ו"בית החרושת למתים" ו"אדם בלי ראש " ו"מכונית הגיהנום" ו"ערפד ה אימים " ו"נקמת הערפד" ו,"האדם הכחול ( מסתרי מכשף הירקון ") בהחלט תרמו לכך.
והחוברות בהחלט הישגו את מטרתן . הם הפכו לחומר קריאה פופולארי ביותר. ל"מגפה " כלל ארצית. נערים ומבוגרים הקדישו כל רגע פנוי כדי לעקוב במסירות אחרי הרפתקאותיו החדשות של תדהר . במקרים רבים הפסיקו תלמידים לקרוא כל ספרות אחרת ואף קראו בשעת הלימודים מתחת לשולחן. המורים החרימו כל חוברת כזאת שהתגלתה. לפעמים על מנת לקרוא אותן בעצמם בביתם. לא היה כמעט ילד בארץ ישראל של התקופה שבביתו לא הייתה ערימה של החוברות הדקות ולרוב בקרן זווית נסתרת מחשש ל"עין הרע " ולהחרמתן בידי ההורים הנזעמים . כמו כן התפתח סחר ער של החלפות של חוברות עם חברים וכך ילדים קראו בממוצע חמישה חוברות כאלה לשבוע .

כתוצאה בלתי נמנע היה שמבקרים נזעמים בהתקפה בכתבי עת ספרותיים כמו "מאזניים" כנגד החוברות הפופולאריות האלה והגדירו אותם כ"ככדורי הקאה מעוררי בחילה " או "כדורי רעל ". אך קמו להם גם מגינים כמו אביגדור המאירי שטען שסיפורי הבלשים יכולים לשמש לחינוך הציבור לערנות ולשמירה על הביטחון מפני האלימות האויב הערבי עם הכישורים הבלשיים שהיא מעבירה לקוראים.
תדהר עצמו יצא גם הוא להגן על הסיפורים על עלילותיו מפני חמת המבקרים בין השאר הוא הזכיר שורה של אישים ידועים שאהבו לקרוא סיפורי בלשים כמו ז'בוטינסקי חיים ויצמן ואפילו המשורר הלאומי ביאליק. והוא שם דגש על החשיבות של החוברות בלמדן את הקורא את תורת ההגנה העצמית . "כשיתחנכו הילדים להיות יהודים טובים ובלשים בריאים יביאו תועלת לארץ …בתורת הבלשות לומדים את ההגנה העצמית לכל מקרה את תורת הגבורה ,התמצאות בימי מבוכה ואפס עצות " קבע תדהר. לחוברות של "סדרת הבלש " צורפו לא פעם חידות בלשיות שמתפקידן היה לחדד את חושם הבלשי של הקורא ולהעניק לו כפי שכתב בן ישראל " חינוך בלשי המפתח בלב האזרח את חוש הבלשות וכישרון החקירה הפלילית ואת חוש האחריות הציבורית ". בהנמקות אלו השתמשו גם שאר ספריות הבלשים הרבות שקמו בשנות השלושים כחיקוי לספריית הבלש המקורית של בן ישראל ותדהר.

לעניות דעתי חוברות בזויות אלו של שלמה בן ישראל על דוד תדהר מ-1931 הן הן ההתחלה של הספרות הישראלית "האמיתית ".אלו היו הסיפורים הראשונים שעסקו באופן רציף ובלתי מתנצל בישוב העברי בתל אביב וחוצה לה ותיארו את אנשי הישוב כגיבורים ארץ ישראליים שאינם קשורים בכל אבריהם למקום מוצאם בתפוצות .
בסופו של דבר "עזב " תדהר את הסדרה בסוף 1931 . הוא סיפר מאוחר יותר שנמאס לו ממאות הנערים והנערות שבאו למשרדו רק כדי לראות את "שרלוק הולמס הישראלי " כמו גם המבוגרים שהפריעו לשגרת חייו מאותה הסיבה,כאשר הוא היה הולך ברחוב אנשים היו מצביעים עליו בהערצה או עוקבים אחריו בעיניים מוקסמות ,אחריו אחרי הבלש המפורסם והגיבור הענק מהחוברות . נמאס לו להיות "מוצג " או מה שאנו היינו קוראים היום "סלבריטי " תופעה שלא הייתה ידועה אז בישוב ותדהר היה (ביחד עם המשורר הלאומי ביאליק ) הדוגמה הראשונה שלה. . ניתן גם לתמוה עד כמה השפיע על תדהר ההבדל בין המציאות הפרוזאית והלא תמיד מצליחה, שבה חי מציאות שבה הוא היה מסוכסך עם המשטרה הבריטית שעליה כתב מאמרי ביקורת שונים ובין החוברות שבהן הוצג כגיבור כל יכול הנלחם בפושעים בינלאומיים בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה . יתכן שההבדל היה כזה שהוא לבסוף כבר לא יכול לסבול אותו.הוא המשיך לעבוד כבלש פרטי ובו זמנית מילא משימות חשאיות עבור הישוב.
בשלב מסוים הוא שכר כעוזר נער צעיר בשם אורי אבנרי. והנ"ל לעתיד עיתונאי חוקר עורך "העולם הזה" למד רבות על ענייני חקירות ובילוש מעבודתו עם תדהר ולמד כמה וכמה דברים במקביל על יכולת התקשורת (_ במקרה זה חוברות בלשיות ) להפוך אדם ל"סלבריטאי "נערץ ויישם את הלקחים האלו לעתיד במגזין שלו שבו יצר את הסלבריטאיות כתופעה המונית בישראל.

דוד אלמוג .הבלש הפרטי העברי השני לצד תמונה של הבלש הראשון תדהר
את מקומו של תדהר כגיבור הסיפורים תפס עוזרו לשעבר דוד אלמוג . בחוברות הראשונות אלמוג הוצג כ"ירמיהו " עוזרו הלא כל כך חכם של הבלש הדגול תדהר. כעת הוא הוצג כבלש הכל יכול כשלצידו עוזרו לשעבר של תדהר סעדיה התימני וגם …ירמיהו . הוא הוצג כדמות פעילה ופעלתנית יותר מתדהר ובן השאר היה לו את הכבוד "למות " כמה פעמים במהלך הסדרה כולל בסיפור בשם "מותו של הבלש אלמוג ". כמובן המוות היה בשביל להטעות הפושעים ומרגלים שונים שהיו אמורים לנשום לרווחה ולאבד את זהירותם כאשר חשבו שאלמוג  הגדול שוב אינו בעקבותיהם. . אלמוג האמיתי המשיך כמובן לחיות.
אך משום מה אלמוג התגלה כדמות פופולארית הרבה פחות מתדהר, אולי לאלמוג המקורי לא הייתה את עוצמת האישיות שהייתה לתדהר האיש שהיה פעיל מאוד בענייני ישוב שונים וזה הפריע להצלחת הסדרה. . .
בכל הסיפורים האלה לא הופיעה ארץ ישראל הקרתנית של הקיבוץ והמושב והערים הפרובינציאליות כפי שהיכירו אותה הקוראים אלא כארץ שבה שורצים בהמוניהם מדענים מטורפים שחקנים ידועי שם מהוליווד מרגלים קומוניסטים גנגסטרים מארה"ב ארכיאולוגים רדופי קללה סוחרי נשים פליטים מכל פינה בעולם ועוד ועוד. העולם התחתון הארץ ישראלי הוצג שם כמי שקשור קשר אמיץ לבירות פשע בארה"ב ובאירופה וכלל לא רק את תל אביב וחיפה אלא גם את אלכסנדריה דמשק ובירות . הבלש העברי קיים בסיפורים אלה קשרים הדוקים עם משטרת המנדט שנעזרה בו ללא הרף בהכירה בכישוריו העליונים במאבק כנגד עולם הפשע הכנופיות הערביות והמרגלים הקומוניסטיים שכולם מנסים לערער את הסדר של המנדט.

בסוף שנות השלושים עבר בן ישראל לארה"ב והחל לפרסם שם במגזין הידוע "פארבארטס" סיפורים חדשים על הרפתקאות תדהר ואלמוג ביידיש עבור קהל נלהב לא פחות מזה שבארץ ישראל. אלא שהפעם לא היו אלה סיפורים קצרים כמו בחוברות אלא רומאנים בלשיים באורך מלא. . לפחות שמונה חוברות יצאו על עלילות תדהר ביידיש ,כשהן נושאות את תמונתו .  

בעברית הופיעו תדהר ואלמוג עוד פעם אחת ביחד בספר באורך מלא שפירסם בן ישראל בשנות הארבעים בשם "הבית הארור " שבו אלמוג ביחד עם שלושת עוזריו סעדיה התימני , ירמיהו ( שבסיפורים המקוריים הראשונים היה הוא עצמו …) שותפו סנדר , וכלב זאב בשם "גבור " חוקרים תעלומה מסובכת במיוחד של העלמו אישה ושל בית שנראה כרדוף שדים .תעלומה שאותה פותר לבסוף תדהר דווקא שמופיע משום מקום
בעמודים האחרונים לאחר שלא הוזכר כלל במהלך הספר .הייתה זאת הפעם הראשונה (והאחרונה ) ששני הבלשים הוצגו כמשתפים פעולה (לפחות בשפה העברית ).ש. בן ישראל סיפר שכאשר החל תדהר לעסוק בהוצאת האנציקלופדיה לתולדות הישוב ביקש מבן ישראל לחדול להשתמש בשמו בכלל בסיפוריו ובן ישראל הסכים ותיאר כיצד מחליט תדהר הבלש הדגול להפסיק.

אבל .. עם קום המדינה דומה היה שהבלש העברי סיים את תפקידו וסיפורים עליו הפסיקו להופיע למשך שנים רבות , למה קשה לאמר : אולי הציבור התעניין כעת יותר בהרפתקאותיו של הלוחם העברי והבלש העברי כבר לא ניראה כטיפוס אקזוטי כל כך כפי שנראה בשנות השלושים . .
עם זאת תדהר הופיע שוב בספרות הפופולארית בסוף שנות הארבעים מגזין ילדים בשם "מיקי מעוז " מגזין הקומיקס הראשון בעברית בעריכת המשורר יהושע טאן פי שפירסם סיפורים מצויירים של וולט דיסני וגם סיפור על "הבלש דוד " שהחל כקומיקס וסיים כסיפור כתוב רגיל ועסק במעלליו של הבלש דוד ( בבירור תדהר ) בלכידת עוד כנופיית פושעים.

בלש כמוציא לאור

דוד תדהר וכרכי "האנציקלופדיה לחלוצי ההישוב ובוניו".

תדהר עסק בנתיים בדברים נוספים חוץ מבלשות : הוא היה תומך נמרץ בקשרי תרבות עם מצרים בשנות השלושים והארבעים כמנוף להתקרבות לערביי ארץ ישראל .בהיותו בקהיר אף עסק ברכש ספרי ספרות ערבית חדשה עבור הספרייה הלאומית בירושלים.
באמצע שנות הארבעים הוא הוציא לאור את ספרי :"ספריית הראשונים " שערך וכתב ידידו הסופר יעקב חורגין ,חוברות של ביוגרפיות של וותיקי ישוב שונים כמו החוקר נחום סלושץ ורבים אחרים . לתדהר הייתה תודעה חזקה מאוד של הצורך בשימור העבר . הוא היה אחד הפעילים המרכזיים של אירגון "הבונים החופשיים " בארץ ישראל ובמסגרת זאת כתב כמה מהספרים הראשונים שהופיעו בעברית על תולדות האירגון בארץ ישראל . הוא גם עסק בעידוד נמרץ של הספורט ,ובעיקר במסגרת אירגון "מכבי " . ושוב גם בנושא זה הוא ערך את אחד הספרים הראשונים על תולדות "מכבי ".

תדהר עזב אחרי קום המדינה את הבלשות כליל והתרכז בכתיבת "האנציקלופדיה לjחלוצי הישוב ובוניו  " שפרסם ב19  כרכים ובה פירסם  כ-6000 מאמרים קצרים על חייהם של אנשים שונים . האנציקלופדיה הזו היא מפעל ענק, בעל חשיבות הסטורית, וביוגרפית ממדרגה ראשונה. והיא משמשת את המחקר הארצישראלי בתחומים אלה עד היום.

הבלש העברי הראשון המשיך למעשה במקצוע הבילוש רק שהפעם הוא ביצע פעולות בילוש אחרי תולדות חייהם של אנשים שונים .

.

בספטמבר 1970 העניקה לתדהר הוועידה הבין-לאומית השנתית של ארגון הבלשים העולמי, שבראשה עמד דוד אלמוג, את הפרס השנתי של האיגוד עבור פעילותו בתחום הבלשות, היותו 'אבי הבלשים העבריים', ועבור היותו חלוץ הספרות הבלשית העברית. הוא נפטר שלושה חודשים לאחר מכן.

 דוד אלמוג  המשיך במקצוע הבלשות עד לפנסיה , הוא ייסד משרד חקירות ידוע בשם 'ארגוס', היה לסוכן של גדולי משרדי החקירות בעולם,ועמד בראש הארגון המקצועי של הבלשים בארץ .
בן ישראל המשיך לכתוב בארה"ב סיפורי בלשים על תדהר עד שזה ביקש ממנו (בפעם השנייה ) להפסיק להשתמש בשמו . ואז כתב בן ישראל סיפור כיצד תדהר מחליט להוציא לאור אנציקלופדיה (כפי שאכן היה במציאות ) ומוסר את עסקיו הבלשיים לעוזריו ירמיהו אלמוג , סנדר וסעדיה התימני שהמשיכו לעבוד בבלשים בשותפות.

בן ישראל כתב על החבורה כמה וכמה סיפורי בלשים שהאחרון בהם שהופיע גם בעברית היה "אות הנקם" . היה זה רומאן באורך מלא שהופיע במקור ביידיש ב-1960 ובעברית בהוצאת שחף ב-1962.
סיפור זה שבו נאבקים ירמיהו אלמוג הבלש המוכשר ועוזריו בנאצים וביהודי שיצא לנקום ולרצוח את שרידי הנאצים. בספר זה אנו לומדים כמה פרטים על חייו של סעדיה שהתברר לראשונה (בעברית לפחות) שהתחתן והפך לאב למשפחה גדולה ואדם מכובד בקהילה . אך "ירמיהו" אלמוג נשאר דמות חסרת אישיות וחיים פרטיים כפי שהוא ותדהר היו מאז ומתמיד בסדרה. ספר זה היה שירת הברבור של סדרת תדהר ואלמוג.

תדהר חוזר ?

הומאז' לסיפורים הישנים האלה של בן ישראל תדהר ואלמוג עשה המשורר אריה סיוון בספרו אדוניס שיצא בהוצאת עם עובד ב-1992 ומתאר את גילוי כתב יד שמתאר את עלילותיו של בלש עברי בשם אבנר בן חורין בשנת 1930 . בלש זה הוא ידיד של ביאליק ואישים אחרים ומעורב מאוד בפוליטיקה של הישוב ומבחינות רבות הוא מזכיר את תדהר . אלא שלא כתדהר הוא מתואר כרודף נשים כמי שעוסק בקיום יחסי מין על אישה שהוא פוגש בעת חקירה מסובכת של חיפש אחרי אדם שנעלם ( דבר שאין להעלותו על הדעת לגבי תדהר כפי שתואר בחוברות הישנות ).
מבחינות רבות ספר זה הוא שירת הברבור של סיפורי הבלש של שנות השלושים . סיוון עצמו באחרית הדבר הפארודית לספר משווה אותו עם חוברות הבלש של תדהר אך מדגיש את ההבדל הגדול בין תדהר שכל חייו היו קודש לערכים הלאומיים של הישוב ובין האינדיבידואליסט בן חורין שהוא הבלש כפי שמבין אותו איש שנות התשעים של המאה העשרים .

נספח : דוד תדהר והגולם . דוד תדהר מופיע גם בספר "הגולם :תולדות קומיקס ישראלי"  מאת כותב שורות אלה ואורי פינק . להלן הקטע עליו בספר ( ויעקב מוקד שנזכר בשורות אלו כמוציא לאור והעורך הראשון של סדרת סיפורי הקומיקס "הגולם" של אוריאל רשף אינו אלא גירסת היקום החלופי של הסופר יעקב חורגין מחבר הספר המפורסם לילדים "הקנאים הצעירים " כמו גם רומנים היסטוריים רבים אחרים וסיפורים בלשיים לבני הנוער ,וידידו ושותפו של דוד תדהר ביקום שלנו .ולמי ששואל למה שונה השם ,ובכן זה בהצעת עורכי הדין שחששו שמה בני משפחתו של יעקב חורגין האמיתי לא יתלהבו לקרוא על עלילות דמות בשם זה ביקום חלופי , מקבילה ואם זאת שונה , ואולי יראו בכך עילה לתביעה ). …..אמן הקומיקס אוריאל רשף לא אהב את הסיפורים המצויירים מסוגם של "הקנאים הצעירים " , שהיו כולם פרי עטו של העורך יעקב מוקד , וניסה לשכנע את מוקד שיש מקום גם לסוג אחר של עלילונים במגזין, כאלה שיתבססו על דמות הרואית עכשווית ושלא יהיו בהם מסרים פוליטיים כל כך ברורים, קיצוניים ושנויים במחלוקת. לאחר שמכתבי הקוראים הראו שהם אינם מתלהבים במיוחד מן הסדרות ההיסטוריות הספוגות בדם שלו, נכנע מוקד והחליט שהגיע הזמן לנסות סדרה מסוג אחר. תחילה ניסה סדרה בשם "הבלש דוד", שהתבססה על דמותו של ידיד מימי נעוריו של העורך יעקב מוקד, הבלש הפרטי העברי הראשון בארץ ישראל דוד תדהר. באותם ימים פורסמו בישראל חוברות דמיוניות רבות שהיו מבוססות על דמותו של תדהר, אך רשף היה היחיד שפרסם את מעלליו בצורת קומיקס. בסיפורים אלה הוצג דוד כבלש כל יכול, שבסיועם של עוזריו, סעדיה התימני וירמיהו הרומני, היה פותר תעלומות שנציגי משטרת המנדט עמדו חסרי אונים לעומתן. אך הסדרה לא זכתה להצלחה גדולה בקרב הילדים, שמשום מה נשארו אדישים כלפי "הבלש דוד" ויריביו הנוראים "התליין מקורפו" ו"מאמא טומיגאן". רשף שב והציע למוקד לפרסם במגזין סדרה שתהיה מבוססת על הדמות שעליה חשב זה שנים – הגולם – והפעם מוקד הסכים. הסיפור הראשון של הגולם פורסם בגיליון ינואר 1940, ג' טבת תרצ"ט. בנוגע להשתלשלות המדויקת של האירועים יש גרסאות סותרות: מוקד: "ידעתי שהמגזין זקוק למשהו חדש ורדיקלי, היות שעמדנו על סף פשיטת רגל בעיקר כתוצאה מתעמולה עוינת שהופצה נגדנו בידי חוגים שמאלניים ביישוב… [כאן נחתכו קטעים שדנו בפירוט בזהותם ובמעשיהם הנפשעים של חוגים אלה כנגד 'הלפיד שלנו'. א"א]. הגעתי למסקנה שאנחנו זקוקים לדמות של גיבור שתהיה מודרנית יותר מזו של הקנאים הצעירים ופנטסטית יותר מזו של הבלש דוד – דמות שתלמד את הנוער ערכים לאומיים של אומץ וגבורה במסגרת סיפורי מתח ופנטזיה על רקע העולם המודרני. חשבתי שזו צריכה להיות דמות מן המסורת היהודית, אבל בה בעת שתהיה דמות מודרנית לגמרי. מעין בר כוכבא עכשווי שיוצא לעסוק באתגרי דור ההתיישבות – העלאת מעפילים והגנה על המולדת מפני מבקשי רעתה כמו הנאצים, הבריטים והערבים – וכל זה יהיה מלווה במוסר השכל לקורא, ללמדו שגם הוא יכול. נתתי לאוריאל רשף, המאייר של המגזין, הוראות כלליות ליצור דמות מעין זו. אוריאל רשף בא אלי עם סקיצות של כל מיני דמויות, אבל אף אחת מהן לא מצאה חן בעיני. זאת תמיד היתה הבעיה איתו, הוא אף פעם לא הצליח להבין את הרעיונות שלי. רק לאחר שבועות של דיונים הוא הצליח להבין מה אני רוצה, וכך נוצרה לבסוף הדמות המפורסמת והקלאסית של הגולם. "בינתיים המגזין היה על סף פשיטת רגל, כי התברר שאף אחד לא קונה את הגליונות. חשבתי לעצמי, מה יש לי להפסיד? באתי אל רשף ואמרתי לו: 'קדימה, תצייר עלילון על הגולם בדיוק על פי ההוראות שנתתי לך' – וההמשך ידוע. הסיפור הראשון שפורסם נמכר כמו לחמניות חמות, ומאז לא הסתכלנו לאחור. לדעתי הגולם הוא אחת הדמויות הידועות והאהובות ביותר שיצרתי. בהמשך הגולם נעשה פופולארי יותר גם מדוד תדהר הבלש ,ואפילו העברתי לסיפורים שלו את כמה מהאויבים הקבועים בסיפורים של תדהר כמו "התליין מקורפו ". אבל להגיד לך את האמת, אני עצמי מעדיף את הקנאים הצעירים ואת דוד תדהר. אני חושב שהם היו צריכים להפוך לדמויות ידועות יותר ממה שהן היום. מהם היה לנוער באמת הרבה מה ללמוד." (מתוך ראיון עם יעקב מוקד). .

נספח 2 :רשימת חוברות דוד  תדהר ודוד ( או ירמיהו ) אלמוג. ספריית הבלש ,1931-1932 רוב הסיפורים נכתבו בידי שלמה גלפר בן-ישראל בשמות עט שונים . כמה מהם יצאו לאור במהדורה חדשה בספר הבלש העברי חוזר :מבחר הסיפור הבלשי מפלשתינה ( א"י ) בעריכת זוהר ויעקב שביט ,הוצאת ספרי מוניטין ,1983. 1. שלמה בן ישראל .הרצח המסתורי ( תרצ"א) ( שתי מהדורות ) (  הסיפור הופיע גם ב"הבלש העברי חוזר" וגם בקובץ סיפורי הבלשים העבריים המקוריים "רצח ליד הבית : סיפורי רצח ישראליים בעריכת דורית זילברמן ואדיבה גפ]ן ,הוצאת כתר ,2001.  ) החוברת כחוברת  הופיעה שוב בשנת תשי"ז בהוצאת ד.טופל עם סיפו ועטיפה כמעט זהה   אבל שם הבלש השתנה מ"תדהר " ל"אלמוג " וככראה  חלק מיוזמה להוציא את החוברות מחדש אך אלו כבר לא עניינו יותר  את הקהל של שנות החמישים .   פורסם שוב כספר אל'קטרוני בהוצאת "בית אוצר" 2. שלמה בן ישראל.בצפורני מפלצות האדם .תרצ"א ( שתי מהדורות ) 3. שלמה בן ישראל יהלום התכלת (שתי מהדורות ) 4. שלמה .בן ישראל .נקמת המהראג'ה ( סוף "יהלום התכלת " תרצ"ב. 1932.( 2 מהדורות ) 5. שלמה .בן ישראל .מזייפי הכסף. תרצ"ב. 6. שלמה .גלפר .הצלבים הכחולים:מעלילות מבריחי החשיש .תרצ"ב. 7. משה בן אברהם .הפצצות בהר הכרמל .תרצ"ב. 8. ח.בית הלחמי העיניים המצוות . תרצ"ב 9. נחום סנפירי .מזבח הדמים .תרצ"ב ( פלגיאט מסיפור מחו"ל שהותאם לתנאי הארץ ) 10. ש.בן ישראל .התליין מקורפו.תרצ"ב 11. התליין מקורפו (המשך ) . 12.  א. סנונית המזרח מאת מ. יקות יאלי .ב.  אבל כבד מאת מ. זמירי . 13. שלמה בן ישראל.בת המדבר. 14. מ.בן אברהם .שודדי הקברים . 15. ש.גלפר.M או הפשע בקרנבל תרצ"ב ( כנראה מבוסס על עלילת הסרט הגרמני בשם זה על רוצח סדרתי מטורף בכיכובו של פטר לורה ) 16. מ' תאומי .גניבת החוזה הבין לאומי. 17. אורי קיסרי .המלתחה המסתורית בתערוכת 1928 . (תרצ"ב ) ( אורי קיסרי היה עיתונאי ומייסדו של מגזין "העולם הזה ) .( הופיע גם ב"הבלש העברי חוזר") 18. המלתחה המסתורית (סוף) 19. ש. בן ישראל .קורות יעקב מילנר .( הופיע גם ב"הבלש העברי חוזר") 20. קורות יעקב מילנר (סוף) 21. מרדכי .חייט בגלל האישה. 22. אריה סמסונוב .בסוד הגלים .תרצ"ב. ( הופיע גם ב"הבלש העברי חוזר") 23. מנשה דובשני .תער הדמים. ( מנשה דובשני התפרסם כעבור שנים רבות הודות לספרי הלימוד והעזרה בספרות שחיבר שימשו כתחליף עבור אלפי תלמידים לקריאה של יצירות ספרות ). 24. שלמה .בן ישראל "חיידקי הפרופסור קוך .( סיפור שנכתב לרגל יום הולדת המאה של פרופסור קו מגלה חיידקי השחפת ) ( הופיע גם ב"הבלש העברי חוזר") 25. אורי קיסרי .הפנס האדום ( סיפורה של נערה שהפכה לזונה ,סיפור נועז לאותם הימים שגרם לסכסוך בין תדהר שהיה שותף בעסק החוברות ובין שלמה בן ישראל שלא רצה לפרסם את הסיפור הנועז ) 26. אורי קיסרי .הפנס האדום (סוף) .על סף הטומאה . 27. שלמה גלפר . ההמצאה השטנית 28. א' סמסונוב .קורבן האוצר הסמוי .תרצ"ב. ספרייה בלשית בעריכת שלמה בן ישראל תרצ"ב -תרצ"ג ( כאן רק חלק מהסיפורים עסקו בתדהר ואלמוג ) 1.  א. דרור ( עמנואל הרוסי ) הבלש הקטן . ( הופיע גם ב"הבלש העברי חוזר") סיפור על ילד בלש ,תדהר לא מופיע כאן. 2. שלמה בן ישראל התליין מקורפו חי . 3.שלמה בן ישראל בית השדים. 4. מנשה דובשני .המוות המעופף 5. ב. חבקוק . מישקה יפונציק . ( מבוסס על חייו של שלמה יעקובי מממקורביון של ז'בוטינסקי ומראשי התנועה הרביזיוניסטית שארגן בתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה  גדוד הגנה עצמית באודסה מצויד במדים ובנשק . 6. ב. חבקוק .מישקה יפונציק .(סוף). 7. ש. בן ישראל . בשם המולדת (222). 8. א' בן שבע (שלמה בן ישראל) העכביש הצהוב 9. א' בן שבע (שלמה בן ישראל ) .מסתורי שלושת התפוזים 10.ש. בן ישראל קברו של נביא השקר . 11. שלמה . בן ישראל הטרגדיה של בית מספר 108. 12. שלמה נ. גלפר ( שלמה בן ישראל) התליה השחורה. 13-14. שלמה בן ישראל קורות טשנג- לי הספר מפקין 15. שלמה בן ישראל מותה המסתורי של איגא גוש. 16. ארתור קונן דויל .מסיפורי ד"ר ווטסון (תרגום של סיפורי שרלוק הולמס ) . 17. קונן דויל . הפושע המוזר .( שרלוק הולמס ) 18.שלמה בן ישראל .שלושת סימני השאלה 19. שלמה בן ישראל .המת החי . ( הופיע גם ב"הבלש העברי חוזר") 20. לא ידוע ( אבל אולי זהה עם חוברת כ.ב נסופת לזאת מצויינת למטה שכוללת את היספורים קורות אנטוני בריגנט מאת אדגר וואלאס 12 הנקודות מאת וולדונג והנקמה האיומה מאת מ' גואיס . 21. ' בן ישראל .רעל האלקולואיד . 22. א' חבקוק . השומר בהלול .( כאמור יש חוברת 22 נוספת שצוינה למעלה ) 23.ש' בן ישראל .קטר מס' 427. 24. ב. ' חבקוק .הכדור הכחול: מתוך יומנו של ב.חבקוק . תרצ"ב 25. א' בן שבע (שלמה בן ישראל) .מסתרי טבריה . 26.א' בן שבע ( שלמה בן ישראל) .רדיו X 27. מקס שכטר. בית החרושת למתים .תרצ"ג ( מקס שכטר פירסם סדרה שלמה באותה התקופה בשם "מלך הבלשים " על בלש אמריקני כמו גם סדרות של סיפורים אירוטיים ראשונים מסוגם ) ספריית הבלש ( סדרה שנייה ) (תרצ"ב ) (ברוב הסיפורים מככב דוד אלמוג עוזרו של תדהר ) 1. ב' דפני .המפלצת האיומה . 2. דוד יעקובי (שלמה בן ישראל ) .רצח במלון "רקס'" 3. דוד יעקובי (שלמה בן ישראל ) מסתורי מערת המוות 4. ב' צפניה .אונית הדמים 5. א' חבקוק .בצל שד המוות 6. א' חבקוק .מכונית הגיהנום 7. א' חבקוק .ירייה באפלת הליל . 8. ב' צפניה .שודדי הדמים 9. א' לוב ,מסתרי קופת הברזל . 10. דוד יעקובי סוד קרני המוות 11. ב' חבקוק פצצת מיילס 19 12. דוד יעקובי מכשיר המוות. 13. ב' צפניה .ערפד האימים 14. ב' צפניה נקמת הערפד . 15. דוד יעקובי גשר השדים . 16. (אנונימי ) אדם בלי ראש. 17. דוד יעקובי .היד השחורה .(הופיע גם ב"הבלש העברי חוזר") 18. א' חבקוק .הסהרורי האיום 19. א' בן שבע (שלמה בן ישראל ) .מסתרי מרפאתו של ד"ר שול . 20. א' חבקוק הכוכב שרצח. ( הופיע גם ב"הבלש העברי חוזר") . 21. דוד יעקובי סודו של אשמדאי 22. ב' צפניה הברדלס הצהוב. -23-26 יוסף אלמוג .בתהום המוות . 27.אביעזר אבן זוהר הרצח המסתורי בחיפה 28. אגן .הספינה האבודה . 29. ב. חבקוק .ההתנפלות על פקיד הבנק . 30. דוד יעקבי .מקרה השניים שקמו לתחייה. 31. ש. ארגוס הטרגדיה בבית הקטן. 32. יא"א שודדי הגוויות .. 33. ב' צפניה מותו של הבלש אלמוג . 34. ב' צפניה המרגל היפאני :מותו של הבלש אלמוג . 35. ד"ר ש. ארגוס האדם הכחול ( מסתרי המכשף הירקון ) חוברת 7 בספריית הכרך הוצאת המאה העשרים הייתה סיפור של "עזר כרמיאלי (אליעזר כרמי ) " מותו של התליין מקורפו " ( שתדהר לא מופיע בה כלל מסיבות של זכויות על השם ) . ב-1938 קנה המגזין היהודי הוורשאי "היינט" את הזכויות לסיפורי תדהר ואלמוג והחל לפרסם אותם בהמשכים .הסיפורים על הבלשים הארץ ישראליים הנועזים מן הסתם תרמו לא מעט להעלאת המורל אצל היהודים הפולנים המדוכאים שעמדו על סף הכיבוש הנאצי . הקהל בפולין בלע ממש את הסיפורים אך אז באה המלחמה ושמה קץ לכל .שלמה בן ישראל עבר לארה"ב והחל לפרסם שם רומנים כלשיים ביידיש על תדהר במגזין היידיש "פרוברטס" .שניים מאלו  תורגמו  לעברית: ש. בן ישראל .הבית הארור .תורגם עובד וקוצר על ידי.י גדעוני . אין שנת הוצאה ( אבל ככל הנראה שנות ה-40 ) . ש. בן ישראל אות הנקם הוצאת שחף ,1962. ))( גם זה סיפור שתורגם מיידיש ) הערה כל מי שיש לו פרטים ביבליוגרפיים ותוכניים על הסיפורים ביידיש על תדהר ואלמוג,מתבקש ליצור עימי קשר. נספח 3: ספרים מאת ובעריכת ובהוצאת  דוד תדהר חוטאים וחטאים בארץ ישראל :רשומות יומן ( עם 40 תמונות ) ,דפוס ציון ,ירושלים , 1924. ( מהדורות נוספות יצאו ב1979 וב- 1998 בהוצאת ספריית מעריב ,) זיכרונותיו של תדהר על פשעים שונים שבהם טיפל . הספר תורגם גם לאנגלית  ולערבית: "חוטאים וחטאים בארץ ישראל " במהדורה ערבית. בין הפטיש והסדן :מגילת הייסורים :קובץ מאמרים בענייני ארץ ישראל ממאורעות אב תרפ"ט ועד היום , הוצאת יונה זכאי ששון , תרצ"א קונטרס מ-1931 מאת דוד תדהר.  החיים :קובץ מצויר חד פעמי לעניני החיים .בעריכת דוד תדהר, הוצאת יונה זכאי ששון 1931. ( חוברת של 29 עמודים ) במדים ובלא מדים :25 שנות עבודה ציבורית -1912-1937 ,הוצאת ידידים תרצ"ח ,1938. דין וחשבון על הוצאת זכרונות אברהם שפירא בשני כרכים 15-באוגוסט 1938-10 ביולי 1939. ., 1939. ("דבר לקוראים ולחותמים " חתום על ידי דוד תדהר על הספר "אברהם שפירא " מאת יהודה אידלשטיין . ספר כיס לשכת ברקאי מספר 17 של הבנאים החופשיים קדמונים ומקובלים בארץ ישראל סודר ונערך בידי דוד תדהר, הוצאת לשכת "ברקאי " ,1945. כולל את התקנון הפנימי של הלשכה. ) אנציקלופדיה לחלוצי היושב ובוניו . דמויות ותמונות . ב-19 כרכים .הוצאת המחבר 1946-1971. ( הכרך האחרון באנציקלופדיה הושלם לאחר מותו של תדהר בידי בנו בצלאל תדהר). . בשירות המולדת במדים ובלא מדים: זיכרונות דמויות תמונות ותעודות , 1912-1960. הוצאת ידידים, 1961. סדרת "ראשונים " בהוצאת דוד תדהר. אברהם שפירא:שיך איברהים מיכא .מאת יהודה אידלשטיין 2 כרכים . הוצאת ידידים , 1939. כן יש להזכיר את כל ספרי סדרת ראשונים שיצאה לאור בידי תדהר וכללו ספרים בכתיבתו ובעריכתו של הידיד הטוב הסופר יעקב חורגין על: : חוברת א. נוה צדק במלאת 55 שנה לקיומה כ’ ניסן תרמ"ז – כ’ ניסן תש"ב. ,תש"ב . ( החוברת יצאה במהדורה חדשה בשנת 2006. בידי חנות הספרים "סיפור פשוט " בנוה צדק ). חוברת ב. יהודה גרזובסקי (איש הגבורות ),תש"ב. חוברת ג. דוד ילין ,תש"ב. חוברת ד. אליעזר בן יהודה שנה למותו… 85 שנה להולדתו .תש"ג חוברת ה' זלמן דוד לבונטין .תש"ג. חוברת ו' אלעזר רוקח. חוברת ז' .יחזקאל דנין .תש"ג. חוברת ח' :יצחק אפשטיין .תש"ג חוברת ט' .זרח ברנט .תש"ג חוברת י' ..ישראל בלקינד. תש"ג חוברת יא :נתן קיזרמן .תש"ג ( על אביו של העיתואי אורי קיסרי ) חוברת י"ב . משה בצלאל טודרסוביץ. תש"ג . ( על אביו של דוד תדהר ) כרך ב' : חוברת א'. כתב אריה סמסונוב .חלוצים אלמונים תש"ד. חוברת ב' .אליהו ספיר .תש"ד חוברת ג' . עקיבא אריה וייס.תש"ד . 1944. חוברת ד' .דב חביב לובמן ,תש"ה חוברת ה' נחום סלושץ .תש"ז חיים שמואל שמרלינג  הוצאת ספריית ראשונים . 1946 . (חוברת ביוגרפית של 32 עמודים שכתב תדהר  בשיתוף פעולה עם יעקב חורגין ). רבי יצחק זקס 15 שנה לפטירתו :1888-1944 . הוצאת ספריית ראשונים ,1959. ( בסדרה היו אמורות להופיע חוברות נוספות שכבר היו מוכנות לדפוס אך שלא יצאו על האישים הנ"ל יהושע ברזילי-אייזנשטט אברהם משה לונץ אלעזר הלוי גרינהוט פנחס גרייבסקי ועוד …) ספרים לא ממוספרים בהוצאת "ספריית   ראשונים" כללו את : יעקב    וינשל .מרקו ברוך  הוצאת ספרית ראשונים .1945. ( יצא שוב כ"מרקו ברוך :נבuו  מלחמת השחרור ב-1949 ).  הספר  יצא לאור שוב    בהוצאת "שקמונה " ב-1981.   בנימין יהלום " מזכרונותי ". הוצאת ספריית ראשונים תש"ו( יצא לאור במהדורה שניה  בשנת תשל"ז  עם תוספות בעריכת דניאל אופיר )   יעקב רימון ילדים בעוני : מיומנו של עובד סוציאלי  הוצאת ספרית  ראשונים ,1946.   אלתר דב וישנצקי  רבי יוסף ריבלין :ראשון הבונים   ספריית ראשונים תש"ז , מוקדש למלאת 50 שנה לפטירתו של רבי יוסף ריבלין. יוסף זיימן נחלת יצחק מראשיתה :פרשת הוסד השכונה נחלת יצחק ליד תל-אביב, על שם רבי יצחק אלחנן מקובנה : זכרונות אחד המיסדים : הוצאת ספרית ראשונים (דוד תדהר), תש"ז 1947 תדהר סייע בהוצאת הספר של אברהם שלום יהודה ההגנה על הישוב במלחמת העולם הראשונה : זכרונות מימי שהותי בספרד,הוצאת המחבר תשי"ב   תדהר גם עמל על הוצאת "כתבי יעקב חורגין " שמהם יצאו על ידיו שני ספרים : כרך א' : בעלי הנאה :סיפורים תש"ג כרך ב' :בלהט קדם :סיפורים  תש"ד  שניהם בהוצאת הועד להוצאת כתבי יעקב חורגין על ידי הוצאת ליינמן . מדור מיוחד ביצירתו של תדהר הוא ספריו על אירגוני  הבונים החופשיים"ובני ברית "(  הוא היהחבר בשניהם והיה אחת הדמויות המרכזיות של אירגון הבונים החופשיים בארץ ישראל לאורך שנות חייו)    :   ספר כיס לשכת ברקאי מספר 17 של הבנאים החופשיים קדמונים ומקובלים בארץ ישראלסודר ונערך בידידוד תדהר, הוצאת לשכת "ברקאי " ,1945. כולל את התקנון הפנימי של הלשכה. לשכת "ברקאי " אלבום היובל -50 שנה , 1906-1956 .  לשכת ברקאי מספר 17 של הבונים החופשיים קדמונים ומקובלים 17סודר ונערך בידי דוד תדהר, הוצאת לשכת ברקאי , 1957. הבונים החופשיים לשכת ברקאי:ספר האחים 60 שנה להיווסדה של הלשכה . סודר ונערך בידי דוד תדהר ,הוצאת לשכת הבונים החופשיים ברקאי 1966. לשכת בנ י ברית -יצחק ילין ( על לשכה של "בני ברית ") .1950. לשכת יצחק ילין -120 שנה למסדר העולמי .1963. בני ברית –לשכת"יצחק ילין ". 1970.    ספרים נוספים מסוג זה על אירגונים אחרים שבהם היה חבר : התאחדות בני הישוב בא"י .1945.  אלבום יובל ה"מכבי" יפו- תל אביב , 1905-1956 . סודר ונערך בידי יוסף יקותיאלי ודוד תדהר, 1956  בימים ההם :לפגישה החגיגית של ותיקי חיפו-תל אביב במלון שרתון בתל אביב ( 23.4.1961) ערוך ומסודר על ידי דוד תדהר .הוצאת "התאחדות בני הישוב בישראל " ולשכת בני ברית "יצחק ילין ,1961. ( מפגש חגיגי של וותיקי תל אביב יפו נווה שלום ונווה צדק שגרו בהם עד 1914 ואורגן בידי תדהר ) בספריה הלאומית בירושלים נערכה תצוגה לזכרו של דוד תדהר :<בז’ סיון תרנ"ז-י"ז כסלו תשל"ו במלאת חמש שנים לפטירתו ושנה לרכישת ארכיונו . התצוגה נערכה בידי רפאל וויזר.טעל פיה הוצא חוברת קטלוג .

קישורים רלבנטיים

דוד תדהר בויקיפדיה

מדוד תדהר ועד זאב רוזנשטיין :תולדות הסלבריטאיות העברית

תדהר ופרשת רצח צואנגר

לילות עקרב וסתר : לביא תדהר על דוד תדהר

קונספירציות בתולדות הישוב

אהרון אמיר 

אורי קיסרי

הוצאה חדשה של החוברת "נוה צדק " של תדהר

האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו במהדורת רשת

הרצח בחולות תל נוף

שובו של הבלש העברי הראשון

עלילות הבלש דוד הקומיקס הבלשי העברי הראשון 

החוברת הבלשית הראשונה כספר אלקטרוני 

שמעון אדף מקבל את פרס תדהר לספרות בלשית טובה 

בלש פרטי ובונה חופשי

סופר הבלשים דרור משעני על הבלש  הראשון של תל אביב