
הופיע תחת השם "השוק הסיטונאי " באתר NRG
אמן הקומיקס הצעיר גלעד סליקטר יצר בסיפור הקומיקס "מי אתה בכלל " סיפור שבו הוא מנסה לעמוד על ההשלכות הפילוסופיות של אירוע אמיתי שהתרחש כאשר אדם לקח יצירת אמנות שלו והפך אותה לכתובת קעקע על גופו .
הקומיקס הישראלי עולה וצומח באיטיות אבל בבטחה. עם עד עכשיו רוב המוחלט של הסיפורים בו התחלקו בין סיפורי זבנג של אורי פינק לנוער ,בין סיפורים מצוירים לילדים קטנים ובין סיפורי "אנדר גראונד" ,מסוג "סטיות של פינגווינים " שלרוב היו מובנים רק ליוצריהם ,הרי לאחרונה מתחילות להופיע עוד ועוד יצירות ששוברות את הפורמטים הקבועים האלו .
ובין יצירות אלו נמצא הרומן הגראפי של גלעד סליקטר , " מי אתה בכלל "שאותו ניתן למצוא בימים אלו בחנויות "סטימצקי " . זהו סיפור קומיקס שהוא די יוצא דופן בין כל מה שהיה עד לשנים אחרונות אבל מייצג מגמה מתפתחת של סיפורי קומיקס אוטוביוגראפיים לפחות בחלקם .

דוגמאות נוספות מהזמן האחרון הן "שירלי " מאת נועה אברבנאל ואמיתי סנדי שתיאר בפרטנות אירוטית את חיי האהבה המגוונים יותר ופחות של עיתונאית.
ו"סיפור ורוד" של אילנה זפרן על חייה של בחורה בקהילה הלסבית ותולדות הקהילה הזאת בכלל.

אבל גילעד סליקטר בניגוד ליוצרות "שירלי" ו"סיפור ורוד "" אינו רק מציג את סיפורו האישי לפני
הקוראים ומנסה לעניין אותם בפרשת חייו,הוא עושה משהו קשה הרבה יותר הוא מנסה לבחון את המשמעויות הפילוסופיות של סיפור שאירע לו .
גלעד סליקטר ,אמן קומיקס ישראלי .
גילעד סליקטר ( 28) הוא שם שאינו ידוע כל כך לציבור הרחב ,אבל זהו אחד מאמני הקומיקס הפוריים יותר בישראל
גלעד סליקטר סיים כעת את בית ספר " שנקר". ודומה שהקריירה שלו משקפת את סיפורו של הקומיקס הישראלי שעובר בשנים האחרונות מעיסוק כמעט בילעדי בקהל הילדים אל קהל של בני נוער וגם מבוגרים צעירים
תעלומות לזארוס
.
בשנים האחרונות הוא פרסם בעיקר סדרות קומיקס לילדים במקומות כמו ב"עיתון ערוץ הילדים" שם פירסם סידרה מדע בדיוני בשם "תעלומות לזארוס " העוסקת בברווז בעל אינטליגנציית על המפענח בחלל חידות בלשיות שונות , בעיתון "מעריב לילדים " במעריב ילדים הוא פירסם את סיפורי השדון מימון שמפוטר מהגיהינום ומחפש עבודה ומקום בכדור הארץ ומאבקו עם מלאך "מלאכי ".
ציור מ"טל וקוסטלו".
וכן השתתף במגזין לילדים דתיים " "אותיות" שם פירסם את " הרפתקאות טל וקוסטלו" סדרה מדעית בדיונית על ילד שנחטף לעולם מוזר בשם לנדא שם הוא פוגש שם ראש מדבר בשם קוסטלו וכל הסיפור עוסק במסעו חזרה הביתה.
במקביל הוא פירסם סידרת קומיקס אחרת המתרחשת על העולם המוזר לנדא שהופיעה רק ברשת .
בנוסף הוא אייר שלושה ספרי ילדים ( שלושתם מדע בדיוני ) בהוצאת ידיעות אחרונות,
תעלומת קרני השמש " מאת ענת קופמן ( ידועת אחרונות ,2002 )
ספר ההמשך
"מסתרי כוכב צלמוות " מאת ענת קופמן ( ידיעות אחרונות משכל 2003)
רוח אנושית בכוכב מאת אבי סגל ( ידיעות אחרונות -משכל 2001)
את "גור של דינוזאור " שכתבה הדס ליבוביץ'( מטר 2010 )
ושלושה ספרים של עדי אלון בהוצאת יצירות.
ב-2010 הוא אייר יצירה מעניינת באופן מיוחד .תרגום חדש של יונתן יבין לספרו הקלאסי של אדגר רייס בוראוז "טרזן בן הקופים ".
איורים של גלעד סליקטר ל"טרזן בן הקופים ".
וחוץ מכל אלה הוא מלמד ומעביר סדנאות קומיקס תחום שצובר תאוצה עצומה בשנים האחרונות ,מה שאומר שבעתיד הקרוב צפויים להתפתח בישראל אמני קומיקס מרובים .
מתוך "צלילי הצמר"
ולאחרונה הוא החל בתחום חדש עבורו לעסוק ביצירת קומיקסים למבוגרים . במגזין "בלנדר " "
שבו פירסם את "צלילי הצמר" סיפור על מערכת היחסים של בחור עם הצעיף שלו .הוא גם כמעט פירסם קומיקס במנגזין בשם "דיסקו " העוסק בחיי הלילה,אבל זה בוטל ברגע האחרון אחרי שכבר הודיעו על הפירסום ….

ובמקביל הוא עוסק סדרה למבוגרים ,השאפתנית ביותר שלו עד כה שיוצאת לאור רק בהפצה מוגבלת מאוד של 100 עותקים , בשם "הביוגרף" : זהו סיפורו של מנשה שזר הביוגרף וחוקר התרביות בעיר צל-ים העיר, ומערכות היחסים שלו עם הדמויות המוזרות של תושבי העיר .
. ממנה יצא לאור עד כה הספר הראשון "הביוגרף- לא שווה למות בעד תרנגולת" שכתב המלחין אוהד צופי. סליקטר משלים כעת את החוברת השנייה בסדרה מעניינת זאת .
זכויות היוצר
"מי אתה בכלל " ( שהוא פרוייקט הסיום שלו עבור המחלקה לעיצוב גרפי במכללת שנקר " ") הוא ללא ספק סיפרו המעניין והבוגר ביותר עד כה עם כי יש לו חולשות רבות מבחינה סיפורית
הסיפור האוטוביוגראפי מתאר את מפגשו של סליקטר ( ( המופיע בסיפור בתור עצמו ) עם ידיד מתקופת הצבא שבזמנו הוא נתן לו ציור ששרבט ושכח מכל העניין . אלא שכעת הציור חוזר לרדוף את האמן הידיד מסתבר התרשם ממנו כל כך שהוא הפך אותו לכתובת קעקע ונושא אותו בגאווה על חזהו ומראה אותו לכל מי שרוצה כולל לאמן הנדהם .
האמן מסתבר אינו שמח כל כך ( וזה קצת מפתיע בימינו ) מהפירסום יוצא הדופן שלו זכתה יצירתו הנשכחת ששוב אינה שלו והסיפור ממשיך מכאן.
יש כאן התחלה של דיון בשאלות חשובות ומטרידות של בעלות וזכות האמן על חייה העצמאיים של היצירה שיצר ונתן לאחרים, האם יש לו זכות למנוע ממישהו אחר ללבוש אותה ככתובת קעקע. או לעשות בה כרצונו ?
אכן שאלה מעניינת ורלבנטית מאוד בעידן שבו כל יצירה מועלית על האינטרנט עם או כנגד רצון בעליה וחוקי זכויות היוצרים נראים חסרי שיניים יותר מאי פעם. אולם הבעיה
עם סיפרו של סליקטר שמרגע שהוא העלה את הנושא החשוב. ברור שהוא לא ידע באמת מה לעשות עימו וכיצד בעצם לטפל בו ,הסיפור עובר מהקווים הריאליסטיים מאוד שלו ( קווים ריאליסטיים תרתי משמע " גם הציורים מציגים את הסיטואציה בצורה ריאליסטית מאוד בשחור לבן ) לפסים פנטסטיים הזויים שבהם האמן מוצא את עצמו משוחח עם יצירת האמנות שלו שקובעת "יש רגע שממנו אני כבר לא בידיים שלך ,יש לי רצון וחיים משל עצמי " .שיחה מעניינת אבל חסרת תובנות אמיתיות לגבי היחסים בין האמן ויצירתו שהרי היצירה לא קמה לתחייה באמת אלא מישהו אחר משתמש בה כרצונו והיא אינה תורמת להתפתחות העלילה והדיון .
וכך הדיון ההזוי נמשך עד לסיום המפתיע שאינו באמת סיום כי אינו תורם דבר לפיתרון השאלה החשובה שאותה מעלה הסיפור: האם יש ליצירת אמנות "זכות " לחיים עצמאיים משלה מעבר לשליטתו של היוצר? .
ועדיין גם אם לא הצליח (וגם לא ניסה באמת ) לפתור את השאלה שהוא העלה לדיון סיפורו של סליקטר הוא חשוב בכך שהוא מעלה את הקומיקס לדרגה חדשה : של ניסיון לדון בשאלה כמעט פילוסופית ובנושא האמנות עצמה וזה בהחלט דבר שהוא נדיר עד כה בתחום הקומיקס הישראלי,ומראה את הדרך לסיפורים שאפתניים עוד יותר .
![]() גלעד סליקטר מספר על עצמו : התחלתי לאייר בצורה מקצועית בגיל 21 בעיתון אותיות, עיתון שהייתי קונה בילדותי בגלל הקומיקסים הרבים שהיו בו, ומשם עברתי לכתוב ולאייר מדורי קומיקס במעריב לילדים, במעריב לנוער ובמוספי הקומיקס הרבים שהיו בו, בעיתון ערוץ הילדים, ובאתר שלו shesh ,קומיקס אינטרקטיבי שהגולשים יכלו מדי פעם להחליט מה יקרה בעלילה ולקרוא פרטים אישיים של דמיות. ![]() לאחרונה הוצאתי לאור ספר נוסף(ספר אמן-בהוצאה ביתית בהפצה מוגבלת ) בשם "הביוגרף" שכתב אוהד צופי (כותב ומלחין שעובד על אלבומו הראשון ועל ep מוזיקלי שמרחיב את עולמו של "הביוגרף"), כרגע אני עובד על הספר השני בסידרה ונוסע בתחילת אפריל לפסטיבל "פומטו" שבשוויץ להציג דפים מ"מי אתה בכלל" בתערוכה של קבוצת "אקטוס", וממשיך לעבוד במגזין הקומיקס "בלנדר" ובעיתוני נוער. אין לי עדיין אתר, אבל אני מעדכן כמה פעמים בשבוע בבלוג של "בלנדר". רקע מקצועי ספרים ![]() איור ספרים: "רוח אנושית בכוכב"-א מאת אבי סגל(סיפור שהתפרסם לראשונה באותיות עם איורים שלי) ![]() איור ספרים: "בריאת העולם", להיות שונה" ו-" שועל חסידה ועוד"-אדי אלון, שלושתם בהוצאת יצירות. עיתונים 1999-2004- "שפיץ"- מאייר קריקטורות וחבר באגודת הקריקטורים הישראלית. 1999-2002 "מעריב לילדים"- קומיקס " השדון מימון"-השדון מימון שמפוטר מהגיהינום מנסה למצוא מקום על כדור הארץ כשמלווה אותו מלאך . 2002 "מסע אחר לילדים" – איורים. 2000-2001 "מעריב לנוער"- קומיקס "הפשע המטוגן"- חבורת פושעים לא מוצלחים שמעבירים את זמנם בבריחה מהחוק ובמלחמה באפי אפרו- הפאה הרצחנית. 2002 "הכחול והמכחול"- צייר קומיקס שמנסה לחיות בשלום עם ה"כחול"- דמות פרי דימיונו. 2003-2004 "אותיות"- קומיקס "פוינג"-(קומיקס בהמשכים,46 פרקים) חבורת פינגווינים פוגשת בענק המוביל אותם למסע בו הם מצילים את כדור הארץ מידי יהלום שחור המכיל בתוכו גלקסיות רבות. 2003-וממשיך, "סוכריות"- "פוינג"-(סטריפים) פוינג בגרסא לקטנטנים. 2004- "בועה -"9 וולט"(הומור)-חתול שבנסיבות מצערות מוצא את עצמו עושה ספירת מלאי לנשמות שנשארו לו. 2004-וממשיך, "תעלומות לזרוס" (הרפתקאות,הומור) חידה בלשית בה לזרוס הבלש הטוב בגלקסיה פותר תעלומות מוזרות בעזרת עוזרו זוזו. 2004- עיתון "זבנג"–-"המופע של נחום"(הומור) עוד פרק בעלילות נחום וצביקה. מתוך "צלילי הצמר". 2006-וממשיך, מגזין "בלנדר"(סוריאליזם, הומור שחור)- "צלילי הצמר", סיפורו של פיטר פרידמן ומערכת היחסים העדינה שיש לו עם צעיף או בעצם עם עצמו. תערוכות אינטרנט "נחום"(הומור,סטריפים)פרקים שבועיים. "לנדה"(הרפתקאות ופנטזיה,45 פרקים) סיפור המתרחש בעולם של טל וקוסטלו עם דמויות אחרות .אוהד יוצא לחיפוש אחר חבר בים וביבשה ובדרך פוגש חברים מוזרים כגוון נר נשמה, מקל סוכרייה ורדיו ונלחם בפיראטים ובקקטוסים שרוקמים מזימה נגדו. עיתונות מדיה מלמד קורסי קומיקס במרכז תרבות ע"ש סמילנסקי ברחובות. גלעד סליקטר
|
"משק 54 "אלבום גראפי מאת גלעד וגלית סליקטר
2 תגובות על “זכויות היצירה האמנותית :ביקורת על "מי אתה בכלל " מאת גלעד סליקטר”
סליקטר מוכשר רצח!
[הלינק האחרון לא מוביל לעונג שבת, אלא לכתבה שמעליו מנרג'.]
[…] […]