web analytics
קטגוריות
ספרות פופולארית

אייל סגל נגד פרופסור דן מירון

מאמר יוצא מהכלל במידת העניין שבו פורסם היום במוסף הספרות של מעריב ."מי כאן המוגבל " של אייל סגל .
במאמר זה יוצא סגל נגד מאמר התקפה ארסי שאותו חיבר פרופסור דן מירון מי שבעבר נחשב ל"אורים ותומים " של חקר הספרות העברית " ובו טען כי הספרות הבלשית ( ובהשלכה והספרות הז'אנרית באשר היא ) היא נחותה ומוגבלת מעצם טבע איננה מסוגלת להאיר בעיות חשובות ולהעמיק את הבנת המציאות של הקורא ( ומיועדת מן הסתם לבני אדם נחותים ומוגבלים גם הם ).

אייל סגל דוקטורנט מוכשר בחוג לספרות בתל אביב מפריך את טענותיו של מירון אחת לאחת. הוא מראה שהאיש ,שאולי הוא מומחה גדול בתולדות ספרות העברית והיידיש ,אין לו מושג קלוש לגבי מורכבותה של הספרות הבלשית ,ואינו מודע כלל לתחכום העצום שהושג בידי סופרים שונים שלה לאורך השנים .

( ובסוגריים נציין שהאיש נוטה לשגיאות  בתחום זה ,וכך למשל במסה מעמיקה שלו על רחל חלפי ציין כאגב אורחא שסופר המדע הבדיוני רוברט שקלי הוא אחד מכותבי סדרת המדע הבדיוני "מסע בין כוכבים " שגיאה שכל חיפוש קל באינטרנט היה יכול לתקן עבורו. ואם הוא שוגה בדבר כזה ,במה עוד הוא שוגה במידע שלו לגבי התחום ?)
טענתו העיקרית של מירון כנגד הספרות הז'אנרית היא שאינה עוסקת בחיי הנפש של הדמויות וב"עומק עולמם הפנימי "( אם כי אינו מסביר למה ומדוע כלל הקוראים צריכים להתעניין בעולם פנימי זה ).
סגל מרסק טיעון זה ומראה שיצירות הספרות הגדולות של העבר ובראשן התנ"ך לא התעניינו כלל גם הן בחיי הנפש של הדמויות שלהן כמו למשל דוד המלך ,והתמקדו בתיאור פעולותיהם החיצוניות בשורה של סיפורי "אקשין ". ודווקא חוסר הבהירות וההסתרה של חיי הנפש של הדמויות יצרו אצל הקוראים עניין וסקרנות גדולים יותר לגבי הדמויות הפועלות וניסיונות לנחש ולהסביר את פעולותיהם בספרות ענפה ביותר .
וזהו סוג עניין שכל הכרכים מפורטים של מרסל פרוסט ויעקב שבתאי על החיים הנפשיים וזרמי התודעה וכו' של גיבוריהם  אינם יכולים ליצור בקהל קוראיהם .
סגל קובע שמירון הוא עיוור לחלוטין לגבי הפוטנציאל הטמון בספרות בלשית וז'אנרית ותפיסתו את הטמון בהם היא מוגבלת לחלוטין ולא נותר אלא להסכים עימו.
מומלץ מאוד לקרוא ולהפנים .יישר כוחו של אייל סגל שהעז לצאת נגד פיגורה דומיננטית בעולם
האקדמאי להפריך עוד טענה אקדמאית מגוחכת .

ראו גם:  
אסף עינברי קובר את דן מירון

מכות בחוג לספרות : שרית ילוב על דן מירון 
 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

10 תגובות על “אייל סגל נגד פרופסור דן מירון”

כרגיל אתה מקשקש. "מאמר התקפה ארסי"?! הרי בכלל לא קראת את המאמר של מירון. אין ספק, הוא מעלה נקודות שקל להפריך – ואייל סגל עושה את זה *נפלא* במאמר המצויין שלו היום, אבל "ארסי"?! קשקשן.

מה גם שלטענותיך היתה יותר אמינות אלמלא ידענו מה אתה חושב על מירון בכלל, ואלמלא היית טורח להזכיר זאת גם הפעם. אבל אתה הרי לא מסוגל להתאפק.

ושוב, המאמר של סגל מצויין.

פרופסור דן מירון שכל כך מרגיז אותך אנונימי ?
פרט נא בפנינו .

?
וזה לא ש"אני לא יכולתי מלהתאפק להזכיר" אני תמיד מזכיר דברים שכתבתי על אנשים בעבר, אתה עוד לא תפסת את זה ואת השיטה שבה האתר הזה בנוי ? .
ולגבי המאמר של דן מירון אפשר למצוא אותו ברשת
ואין הוא אלא סוג של מאמר המשך למאמר קודם שבו התנפל מירון בארסיות על שולמית לפיד וספרי הבלשים שלה וטען שיש לראות בהם התקפה על האשכנזיות מה שזה לא יהיה.
הוא טען שם שספר הבלשים של שולמית לפיד הוא "כתב פלסטר של שנאת העילית האשכנזית המסורתית .שמוצגת לדעתו כעילית שהסתאבה לחלוטין שנאה פשטנית אך עזה שמביאה את שולמית לפיד "אל סף ההסתה האנטישמית האנטי אינטלקטואלית ואף מעבר לה
אם זה לא התקפה ארסית אני לא יודע מה זה.
ומיכיוון שאתה בעצם מסכים עם טענותי לגבי המאמר אז בעצם על מה אתה מתוכח ?.
עוד דבר אנונימי:לטענותיך יהיו יותר תוקף אם תטרח להופיע בשמך אבל נראה שאינך מעז לעשות את זה

א. את המאמר של מירון אי אפשר למצוא ברשת. Ynet לא סיימו לפרסם אותו. האם קראת את המאמר במלואו ב"הו!"? אם לא קראת את המאמר, איך תבקר אותו?

ב. המאמר הזה הוא לא המשך לכלום, אני לא יודע מאיפה הבאת את זה.

ג. ואם קוראים לי שמוליק אהרונוב, זה עוזר לדיון? לא ברור לי כלל כיצד שמי נותן תוקף לטענותיי, אבל ניחא.

ד. האמן לי שזה מפחיד אותי לומר זאת, אבל אני מסכים איתך, בהחלט, בנוגע למאמר של סגל. אני מתווכח עם: 1. הנטייה שלך להכללות וקשקשנות; 2. עם הניצול הלא-הוגן של מאמר מוצלח של סגל למלחמה ההזוייה שלך נגד מירון. זה הכל.

פירסמתי שתי רשימות קצרות על דן מירון אחת שנוגעת לעניין מאמר חשוב שפירסם עליו אסף עיברי שבו הוא מפריך לחלוטין ספר שאותו מירון פרטיסם. ,ורשימה שניה שעוסקת בנעניין הספציפי של הכאת אישתו של הפרופסור המכובד.
זה הכל .
מה לזה ולמלחמה הזויה כפי שאתה מגדיר זאת ?
והמאמר שציינתי הוא :
"חפותה של ליזי בדיחי " בתוך נוגע בדבר : מסות על ספרות , תרבות ,חברה זמורה ביטן , 1991 .
אני מציע שאתה תקרא אותו ואז תגיד אם יש או א אין כאן השתלחות ארסית בסופרת בלשים ובז'אנר שלה כולו .

שאין חוקים ואין אדונים לספרות העברית
וטוב שמר 666 מחזק את העובדה הזאת.
חוץ מזה, שפרופ' דן מירון על אף פועלו, יפסיק
להוציא קיטור וזעם על נשים סופרות, זה הפך להיות מנהג לאחרונה –
קל להתנגח בסופרות ובנשות ספרות
הן נשים.
פרופ' מירון הוכיח שהוא מסוגל להכות וחזק את אשתו, עכשיו הוא מוכיח שהוא חזק בהכאת סופרת דרך התוקף שהוא לוקח על עצמו בלהיות אדון הספרות העברית.
די לנודניקים המתנשאים.
666 צודק
אין בעלות על התוכן של הספרות העברית
ופרופ' דן מירון איבד את אמינותו הן כאדם
והן כאדון.

ספרות בלשים היא בראש ובראשונה ספרות מוסר, שבה החתירה לאמת מפרקת את הסביבה שבה היא נמצאת ומעלה גוויות וכביסה מלוכלכת על פני השטח. בתור ספרות כזו ראוי לבדוק את ההשפעה שלה על החברה. מתי התחילו לכתוב ספרות בלשים, עד כמה הדבר קשור ללאומיות וכיצד בת דודתה המפגרת של ספרות הבלשים – סדרות מתח כמו חוק וסדר או זירת הפשע משפיעות על החברה בציירן את החברה כמושחתת או את הבלשים כאליטה מוסרית הנלחמת נגד חחברה מושחתת.

אבל בכלל אין ספק
ש 666 הוא האביר על הסוס הלבן.
שהוא חי בסרט .
שהוא מפרק את האמת לחתיכות ולא תמיד יודע לחבר הכל ביחד
ויש לו גם בעיות בעברית , קצת.
עם זאת,
הוא בדרך כלל , בדרך כלל,
מביא את האמת
קצת מפורקת
קצת מבולגנת
קצת לקוחה מסרט
אבל זה נכון.

מי שיבדוק ב"גנזים" יגלה שמירון כתב בזמנו דברים קשים ביותר לא רק נגד שולמית לפיד אלא גם נגד בתיה גור, שידעה לשלוף ציפורניים וענתה לו "באבי אביו". עכשו, מירון פותח את מאמרו ב"הו!" בשבחים לבתיה גור האינטליגנטית. תשאלו, מה קרה? קרה שמירון מחפש בעלי ברית, ומוצא אותם למשל אצל אריאל הירשפלד,"המצטיין" באינטגריטי נוסח מירון ומי שהיה בן-זוגה של בתיה גור. עוד דוגמה למידת האמינות שניתן לייחס לכתיבתו של מירון. כל מה שהוא כותב הוא תוצאה של חשבונאות קטנה של מכולתניק. ולאיש הזה נתנו פרס ישראל. בושה. היה צריך להקים ועדה שתשלול פרסים מאנשים שנתפסו בעברות שיש עימן קלון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 + 6 =