web analytics
קטגוריות
מדע

סכנה חמורה ומיידית להמשך חקר האקלים בישראל

 

סכנת סגירה מיידית מאיימת על אירגון "צומת נאס"א " האירגון המרכזי בישראל לחקר שינויי האקלים סגירה שמאיימת על עתיד חקר האקלים בישראל  דווקא כשמחקר זה חשוב יותר מאי פעם. 

אירגון צומת נאס"א הוא האירגון המדעי היחיד בישראל לשימור נתונים לגבי התחום שהוא אולי החשוב ביותר לעתידו של המין האנושי, שינויי האקלים .אבל כעת מאיימת על האירגון סכנת סגירה מיידית , דבר אי אפשר להגזים בהשלכותיו החמורות וההרסניות לגב י חקר האקלים וההתמודדות עם שינויים אקלימיים בישראל :

להלן ראיון עם המנהל המדעי של האירגון ד" אמנון סטופ :

 

א.א. :ספר בבקשה על הקריירה המדעית שלך לפני צומת נאס"א :למה הגעת דווקא לתחום המדעי של אסטרופיזיקה? מה מעניין אותך בזה?

 

ד"ר סטופ : אסטרופיסיקה היא התחום ששואל מהו בעצם היקום, ואיך הוא בנוי. אלו שאלות שלפי ניסיוני מענינות את רוב האנשים. ההתעניינות שלי בתחום התחילה עוד בבית הספר היסודי, קראתי ספרי מדע פופולארי על אסטרונומיה, פיסיקה, איך היקום פועל, וכיוצא בכך, והמשכתי בלימודי הפיסיקה בתואר ראשון. מכל התחומים בפיסיקה הנושאים הגדולים שהאסטרופיסיקה עוסקת בהם המשיכו לעורר בי את העניין הרב ביותר, ולכן המשכתי גם בתארים המתקדמים בתחום.

א.א. :במה עסקו עבודת התזה והדוקטוראט שלך ?
ד"ר סטופ : עבודת התואר השני שלי עסקה בסופר-נובה 1987A, שהיא התפוצצות של כוכב שבת שארעה בענן המגלני הגדול במרחק 160 אלף שנות אור. המסקנה שלי הייתה שכדי להסביר את התופעות שנצפו הכרח להניח שההתפוצצות הייתה לא סימטרית. הדוקטוראט שלי היה בתחום קרוב יותר לכדור הארץ, על סערות שמש (solar flares). בניתי מודל ממוחשב שמסביר תופעה מעניינת בסערות השמש באמצעות מייזר של אלקטרונים. הכוונה במייזר היא שאלו תהליכים אנרגטיים מאוד ורחוקים מאוד משיווי משקל בתוך הסערה, ושכשמתחילה פליטת אנרגיה היא מתקדמת במהירות כך שהרבה אנרגיה מועברת למספר קטן של חלקיקים.

א.א. : ואיך הגעת מכאן לנושא השינויים באקלים ?
ד"ר סטופ : התחלתי להתעניין בנושאים של סביבה והתחממות כדור הארץ עוד לפני סיום הדוקטוראט . בכלל, הקריירה המדעית שלי הלכה והתקרבה לנושאים רלוונטיים גם לאדם הממוצע ברחוב, ושהאדם הממוצע גם יכול להבין בלי הרבה הסברים. התחלתי עם סופר נובות רחוק בחלל, המשכתי עם השמש, וכרגע אני בתחום מדעי כדור הארץ.
עם השנים הנושא של התחממות כדור הארץ הלך וצבר תאוצה וחדר יותר ויותר לתודעה. הן של המדענים והן של הציבור הרחב. בערך בזמן שסיימתי את הדוקטורט התחום כבר הגיע למודעות הציבורית אפילו בארץ. מעניין שגם עכשיו אין הרבה מדענים שעוסקים בתחום בארץ אם כי זה נושא בעל חשיבות עליונה לכולנו .
בעולם יש הרבה כספים בתחום, עד כדי כך שגם אסטרופיזיקאים מקשרים את נושאי המחקר שלהם לנושא שינויי האקלים. לדוגמא קרניים קוסמיות, ובודאי שהשמש, נושא הדוקטורט שלי, חשובה מאוד לתחום האקלים.
כעת אני עוסק בתחום חקר האבק. לאבק יש השלכות רבות בריאותיות וזיהומיות. אמנם אי אפשר להגיד שיש יותר אבק בשנים האחרונות, אבל כן אפשר להגיד שכמות החלקיקים הנשימים בארץ היא מעל התקן למעשה בכל שנה, וזאת בגלל שלזיהום ממקורות אנושיים מצטרפות סופות אבק מדברי.
אם מורידים את תרומת האבק המדברי מסתבר שבדרך כלל אנחנו לא עוברים את התקן הישראלי, אבל התקן הישראלי הרבה יותר גבוה מהתקנים בחוץ לארץ, ואותם אנחנו עוברים תמיד. האבק נחקר בארץ על ידי כמה קבוצות, גם במימון של המשרד לאיכות הסביבה של איטליה, גם היא וגם יוון סובלות מסופות אבק מדברי.זה תחום אחד שבו אני עוסק כיום .
וחוץ מזה אני כיום המנהל המדעי והמנהל בפועל של צומת נאס"א בישראל.
העבודה שלי בצומת נאס"א עוסקת בשינויי אקלים ובפועל באיסוף מידע על הסביבה שלנו שיכול לשמש למחקרים על שינוי אקלים ושינויים סביבתיים . אי אפשר לבצע מחקרים מדעיים בלי המידע, וחשיבותו של המידע הולכת ועולה ככל שהוא נאסף לזמן ארוך יותר. לדוגמא, כדי לקבוע אם חלה עליה בטמפרטורה הממוצעת בארץ צריך נתונים של עשרות שנים, משום שהשינוי משנה לשנה גדול מאוד ואי אפשר להתייחס אליו כדי לקבוע מגמה.

אירגון לחקר האקלים

 

NASA Node

 

אירגון "צומת נאס"א " הוקם ב-1999 והוכר בידי נאס"א כחלק מהמערכת שלהם בשנת 2000 . בארצות הברית יש פרויקט לאומי גדול של תצפית על כדור הארץ. במסגרת הפרויקט האמריקאים הקימו רשת של מאגרי מידע שמחזיקים את הנתונים שנאספים מלוויינם ומתחנות קרקעיות, מכ"מים ,תחנות מטאורולוגיות, וכן הלאה. בארצות הברית כל מרכז מתמחה בתחום מסוים, יש מרכז שמתמחה באטמוספרה (אוויר), אחר שמתמחה בהידרוספירה (מים), אחר בקריוספרה (קרח ושלג) וכולי.
מלבד מאגרי המידע בארצות הברית יש גם מספר קטן של שותפים בעולם, כגון בגרמניה, ביפן, ברוסיה, וישראל בינהם.
פרופסור פינחס אלפרט מאוניברסיטת תל-אביב היה בנאס“א ושיכנע אותם להקים מאגר מידע כזה גם בישראל.

צומת נאס"א היא הגוף היחיד בישראל שתפקידו לשמר נתוני מידע אקלימי וסביבתי ישראלי . אמנם לשירות המטאורולוגי יש מאגרי נתונים, אבל הם מטאורולוגיים בלבד.
בארץ יש מצב בעייתי שישנם חוקרים רבים שאספו נתונים סביבתיים ובפרט על שינויים באקלים במסגרת מחקריהם, אבל אם לא יהיה מאגר מידע שישמר את הנתונים הללו הם ילכו לאיבוד. גם אם הנתונים ישתמרו אצל החוקר אפקטיבית הם ילכו לאיבוד משום שלא ניתן יהיה להגיע אליהם. התוצאה היא שמדענים אחרים לא יוכלו לעשות שימוש בנתונים הללו.
מטרתה של צומת נאס"א היא לשמר את נתוני הגלם האלה עבור המחקר המדעי העתידי.
דוגמא לנתונים השמורים בצומת הן תחזיות מזג אוויר ואבק שנוצרות באופן שוטף על ידי קבוצת המחקר של פרופסור אלפרט.
המודל מכיל נתונים רבים יותר מאשר מדידות, משום שיש נתונים בכיסוי של כל האזור, גם בגובה, וגם נתונים שכלל אינם נמדדים בתחנות.
אנחנו שומרים את התחזיות האלו במאגר מידע ומאפשרים גישה לתחזיות היום-יומיות דרך אתר האינטרנט שלנו. התחזיות הללו יכולות לשמש גם את הציבור הרחב, שנכנס לאתר ורואה מה מזג האוויר הצפוי וגם מה עומס האבק הצפוי, וגם חוקרים.
דוגמא אחרת היא של פרופסור אורי דיין, שביצע מחקר על ריכוזי אוזון קרקעיים בישראל. תוצאות המחקר הזה חשובות לכל אזרח משום שאוזון הוא מזהם בעייתי מאוד, ועלול לגרום לקשיי נשימה במיוחד לחולי אסטמה. נקודה מעניינת היא שהאוזון נוצר בהשפעת אור השמש על מזהמים אחרים, כך שירושלים למעשה סובלת מאוזון בגלל הזיהום שנפלט בתל-אביב.
פרופסור דיין נתן את הנתונים שאסף לצומת והרשה לנו לפרסם אותם באינטרנט, וכך חוקרים אחרים יכולים לעשות מחקרים באמצעות הנתונים האלו.

א.א : איך היגעתם למחקר של אורי דן ?
ד"ר סטופ : במקרה שלו פשוט בגלל היכרות אישית. היינו רוצים לקבל מידע ונתונים כאלו מכל החוקרים בארץ, ואפילו באזור.כמובן, אנחנו איננו מכירים את כולם ולא כולם מודעים לקיומנו, ולכן גם מי שהיו מוכנים להעביר אלינו את הנתונים החשובים שאספו, לא עושים זאת.

צומת נאס"א הוא הגוף היחיד בארץ שעוסק באיסוף חומרי הגלם כאלה. ובמחקרי סביבה ספציפיים שיש להם השלכה ישירה על המדיניות הציבורית בתחום בארץ . אנחנו אוספים כל מה שהוא רלבנטי בתחום בארץ . אבל אנחנו מתעניינים גם במה שקורה במקומות אחרים כי יש לזה השפעות עלינו כמו סופות אבק . חשוב להזכיר כי התחום של ההשלכות של שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ נעשה חשוב יותר מידי יום ביומו. גם בארה"ב מכחיש ההתחממות בוש חזר בו והודה שארה"ב צריכה להיגמל מההתמכרות שלה לנפט. אפילו בארץ התחילו לסבסד מכוניות היברידיות כי הבינו שצריך לצמצם את צריכת הדלק. דרך אגב, בארץ אנרגיית השמש יכולה לספק הרבה מהצרכים שלנו, ויש כמובן גם חוקרים העוסקים בכך.
ככל שמאגר הידע כמו הצומת קיים יותר זמן כך הוא יותר שימושי. לדוגמה לגבי שינויי אקלים לא מספיק להגיד שהשנה היא יותר חמה משנה קודמת. צריך להסתכל לאורך 30 שנה. חשיבותה של רשת כמו של נאס“א ושל מרכז כמו שלנו היא שאנחנו מראים איזה נתונים יש בתחומי המחקר האלה. אפילו המדענים בתחום לא יודעים איזה נתונים יש לעמיתים ולא מכירים מקורות אפשריים לנתונים שיכולים לעזור להם. לכן חשוב לא רק שיהיו מאגרי מידע של הנתונים אלא גם מאגרי מטה-דטה, רשימות של מה יש איפה, כדי שאנשים ידעו שקיים מידע חשוב בשבילם ואיפה לחפש אותו.
בצומת יש נתונים רבים שאין לשירות המטאורולוגי, שהמנדט שלו הוא רק מטאורולוגיה. אנחנו מחזיקים את הנתונים במטרה להפיץ אותם בין החוקרים, וכמובן גם עוזרים לחוקרים להשיג נתונים שאין לנו.

א.א. :ומה מצבה של צומת נאס"א כרגע ?
ד"ר סטופ : מצב הצומת גרוע מאוד.
התקצוב של צומת נאס"א החל בהשתתפות הוועדה להשכלה גבוהה, סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, והאוניברסיטאות. עם הזמן הוועדה להשכלה גבוהה והאוניברסיטאות הפסיקו את ההשתתפות. אמנם סוכנות החלל הגדילה את השתתפות אבל עדיין זה פחות ממה שהיה קודם, ובשנה שעברה גם השתתפות סוכנות החלל ירדה. השנה בכלל יכול להיות שלא יממנו אותנו יותר בגלל הקיצוצים בתקציב. הייתה לנו תקווה שנשיג תקצוב ממקור אחר, אולם ההחלטה הסופית היתה נגדנו ואין לנו מקור מימון. האירגון עלול להיסגר בתוך חודש אם לא נימצא תקציבים עד אז.
א.א. :למה רוצים לקצץ בתקציבים לצומת נאס"א ? איך אתה מסביר את המדיניות בתמיכת המדע ישראל ?

 ד"ר אמנון סטופ : בישראל יש זלזול כללי בחינוך ובמחקר. המנהיגים שלנו אמנם מדברים על כך שהמשאב הטבעי היחיד שלנו הוא המוח, אבל בפועל תקציבי החינוך קוצצו בכל שנה בחמש
השנים האחרונות ומעלה. במצב שבו האוניברסיטאות נמצאות בגירעונות קשים, מקצצים בכל דבר שאפשר.
בנוסף יש לנו בארץ בעיה בתכנון לאומי. אמנם גם בתקשורת מדברים עכשיו על הצורך בתכנון רב-שנתי ובתכניות לאומיות, אבל בפועל הרושם הוא שקורה מעט מאוד. כך בתחום המים, שכולנו יודעים שהם משאב מוגבל ובעייתי באזור שלנו, וכך גם בתחום הסביבה.
אני מעורב גם בפעילות של הועדה הלאומית לתצפיות על כדור הארץ. זהו עוד תחום שבו בכל העולם המערבי הכירו בצורך בתכנית בינלאומית לתאום התצפיות הללו ולמעקב אחרי השינויים הסביבתיים. בארץ אמנם הוקמה ועדה לאומית, אבל בפועל היא לא מתכנסת ואין פעילות של תכנון וקביעת מדיניות.
ממש לאחרונה יצא המשרד לאיכות הסביבה בקריאה להכין תכנית פעולה לאומית עקב שינוי האקלים בעולם. אני מקווה שמשהו אכן יקרה ושמדינת ישראל תתכונן פעם למשהו מראש במקום לאלתר כשכבר אין ברירה.

א.א : מה יהיו ההשלכות אם צומת נאס"א תיסגר ?
ד"ר סטופ : ההשלכות אם יסגרו אותנו הן שיפסיקו לשמור נתונים סביבתיים בישראל . כתוצאה ילך לאיבוד הארכיון של הנתונים שכבר נשמרו, וכמובן לא יהיה ארכיון לשימור נתונים לעתיד. מחקר הסביבה בישראל ינוע שנים רבות אחורה דווקא כשנעשה ברור לכל כי בעיית השינויים הסביבתיים והתחממות כדור הארץ היא אקוטית ומשפיעה על כולנו.
כדאי גם לציין כי במסגרת פרויקט האסטרונאוט הישראלי נקבע שהנתונים אותם אסף המחקר הישראלי בחלל צריכים להיות זמינים לכל, בהתאם למדיניות של נאס"א. הצומת אמור לשמר גם את הנתונים האלו.
בכל העולם משקיעים כספים רבים במחקר סביבתי בכלל ובפרט בתחום התחממות כדור הארץ, ונעשות הערכות לאומיות מה צריך לעשות כדי להתכונן.אבל בישראל סוגרים את האירגון שעוסק יותר מכל אחד אחר בתחום זה.  

א.א. : חקר האקלים הוא עבודתך אבל יש ספרי מדע בדיוני שעוסקים בתחום זה שאתה יכול להמליץ עבורם לקורא הממוצע ?
ד"ר סטופ :
אני הייתי ממליץ על ספריו של דיויד ברין שבסדרת הרימום (uplift) שלו הדבר היחיד שכל הגזעים מסכימים עליו זה חשיבות האקולוגיה.
יש גם סדרה של קים סטאנלי רובינסון שכתב עכשיו טרילוגיה על נושא התחממות כדור הארץ מה קורה כשהיא מתפוצצת לנו בפרצוף .
בכיוון ההפוך אפשר להזכיר את הספר "מלאכים נופלים" של לארי ניבן וג'רי פורנל שבו כתוצאה מהשתלטות הירוקים ועצירת פליטת גזי חממה לאטמוספרה מתחיל עידן קרח חדש. היום אנחנו יודעים שזה לא יקרה. אנחנו אמנם נמצאים בתקופה בין עידני קרח, ולפי מה שקרה בעבר היה אמור אולי להתחיל עידן קרח חדש תוך כמה מאות או אלפי שנים, אבל ההתחממות כתוצאה מפליטת הגזים לאטמוספירה יותר ממאזנת את האפקט. לא יהיה עידן קרח, אלא להפך ההתחממות תמשיך ותיעשה יותר גרועה.

הסכנה האמיתית שעומדת לפנינו היא של חציית סף שמעבר לו יתחולל שינוי בלתי הפיך ומהיר באקלים. אפשר לחשוב על כך כמו על כדור שדוחפים במעלה גבעה. נותנים לכדור דחיפה קטנה, הוא מתגלגל קצת למעלה, ואחר כך חוזר חזרה. אבל אם נותנים דחיפה חזקה מספיק הכדור עובר את שיא הגבעה ומתגלגל למקום אחר לגמרי. החשש הוא שאנחנו מתקרבים למצב שבו מערכת האקלים תשתנה במהירות ובצורה דרסטית ואז השינויים יכולים להיות קטסטרופאליים. למשל אם הפשרת הקרחונים תעבור שלב מסוים הקרחונים יתחילו להתמוסס במהירות, מה שיגרום לעוד התחממות, שכן הקרח מחזיר אור, ואז ההתחממות תהיה עוד יותר מהירה וכן הלאה.
אני אישית לא אוהב לקרוא ספרי אסונות ומעדיף ספרים שבהם אנחנו תמיד מנצחים ומצליחים, אולי בגלל שאני עוסק בתחום שבו הסיכון לאסונות רק הולך וגדל כל הזמן. 
 
הסגירה המאיימת על אירגון צומת נאס"א ועל מחקריה על השינויים האקלים ,היא איום  על המחקר בישראל ולטווח הארוך על הבנת התהליכים המתרחשים במדינה ומחוצה לה ולמעשה  כל אחד ואחד מהקוראים .

נספח : צומת נאסא מטרות והיסטוריה
Israel Space Agency – Middle East Interactive Data Archive (ISA-MEIDA)
צומת נאסא בישראל, ISA-MEIDA, הוקם בשנת 1999 והוכר כצומת במערכת Earth Observing Science Data and Information System (EOSDIS) של NASA באפריל 2000. הקמת הצומת באה בעקבות יוזמה של נאסא ועל פי בקשת מנהל נאסא, בהמשך לסיכום על שיתוף פעולה בין ראש ממשלת ישראל ונשיא ארה"ב ביוני 1995. נאסא סיפקה תוכנה יחודית להקמת הצומת ושיגרה צוות הדרכה מיוחד שהגיע ארצה לצורך סיוע בהקמת הצומת, וכן תמכה בצומת באמצעות שיחות ייעוץ טלפוניות חודשיות מארצות הברית, על חשבון נאסא, במשך כשנתיים. בשנת 2003 הוכר הצומת כמוקד ידע של סוכנות החלל, ומטרתו הוגדרה כהידוק הקשרים הבינלאומיים ובפרט עם NASA, בהתאם להסכם הפורמלי שנחתם בין NASA וסל"ה בהמשך להסכמה בין ראש הממשלה ונשיא ארצות הברית.
מימון הצומת בשנת ההקמה התחלק בין ות"ת ואוניברסיטת תל-אביב בסכום של 154,000$ ובשלוש שנות הפעילות הראשונות של הצומת (2000,2001,2002) היה מימון בסכום של 120,000$ כל שנה, כאשר שני שליש הגיע מסוכנות החלל וות"ת ושליש הגיע מהאוניברסיטאות. פעילות הצומת החל מינואר 2003 נמשכה בזכות המימון המוגבר של הצומת על ידי סוכנות החלל לבדה, בסכום של 60,000$ כל שנה.
אתר צומת נאסא בישראל הוא בכתובת האינטרנט http://nasa.proj.ac.ilמטרת מרכזי המידע של נאסא בארה"ב ובעולם היא לאגור מידע על כדור הארץ, ולאפשר לחוקרים ולציבור הרחב נגישות למידע. המחקר בתחומי הסביבה זכה להכרה כבעל חשיבות לאומית בכל העולם המפותח. השימושים במידע סביבתי מרובים ובעלי חשיבות לקבלת החלטות ברמה הלאומית, בריאות הציבור, חקלאות, תעשיה, ומסחר. איסוף הנתונים והמחקר מאפשרים לרכז מאמצים בכיוונים המועילים ביותר, וכך בסופו של דבר לחסוך במשאבים.
מידע זה הוא קריטי במחקרי סביבה ומים, ובמיוחד לאור שינויים גלובליים כגון שינויי אקלים והתחממות כדור הארץ, מעקב אחרי התפתחות, שינוי סביבתי, זיהום, והתרעה מפני אסונות.
במסגרת התכנית הגלובלית לתאום תצפיות על כדור הארץGEOSS הוגדרו 9 תחומים בעלי חשיבות חברתית שבהן קריטית תצפית על כדור הארץ : אסונות, בריאות, אנרגיה, אקלים, מים, מזג-אוויר, מערכת אקולוגית, חקלאות, ומגוון ביולוגי (Disasters, Health, Energy, Climate, Water, Weather, Ecosystem, Agriculture and Biodiversity, lines 2486-2487במקור הוגדרה מטרת הצומת כאיסוף, איחסון, והצלת מידע ישראלי. בפועל התברר כי המענה לפניות אישיות ויעוץ לחוקרים הפך לפעילות חשובה, וכן כי הצגת תחזיות מזג האוויר ותחזיות האבק ממודלי החיזוי זוכים לענין רב בציבור, כמו גם שאלות בנושאי סביבה ונושאי סוכנות החלל הישראלית.
כמו כן, התברר כי לעיתים קרובות הנתונים הנאספים במדעי כדור הארץ זמינים ומובנים רק לצוות האיסוף. אפילו החוקרים המקוריים יכולים לגלות לאחר כמה שנים ששוב אינם יכולים להשיג את המידע, לדוגמא כתוצאה מנזק למדיה או מהתיישנותה. המצב קיים גם בישראל שבה מממנת האקדמיה הלאומית למדעים פרויקטים במדעי כדור הארץ והסביבה במליוני דולרים בשנה. הנסיון מראה כי גישה פשוטה חשובה גם עבור מומחים, שיש ברשותם את התוכנה המיוחדת הנדרשת לפענוח המידע. גישה ישירות ל product הרצוי מקלה מאוד את השימוש בנתונים.
כדי לענות למצב זה פותח בצומת ממשק אנליזה מתקדם יאפשר לחוקרים לנתח מידע ממקורות שונים, וייצר את הויזואליזציות והאנליזות הנדרשות באופן בלתי תלוי במקור. ממשקים כאלו פותחו גם בנאסא כגון ממשק MOVAS (http://g0dup05u.ecs.nasa.gov/Giovanni/) לנתוני מכשירי modis שעל לוויני תצפית כדור הארץ של נאסא.שירותי צומת נאסא הנוכחיים
• ממשק גישה אינטראקטיבי מתקדם לנתונים האגורים בצומת
• ארכיון נתוני פרויקט האסטרונאוט הישראלי MEIDEX (בהליך מתקדם)
• שיתוף פעולה וקשרים עם נאסא, ובפרט קשר עם מערכת מידע כדור הארץ של נאסא EOSDIS
• עזרה ליצוג ישראל בוועדה הבינלאומית לתאום ותכנון תצפיות על כדור הארץ GEO
• ארכיון למידע סביבתי ישראלי כגון נתונים של המשרד לאיכות הסביבה, נתונים מתחנות מטאורולוגיות עצמאיות, ועוד
• ארכיון תחזיות מזג אוויר ותחזיות אבק מ TAU-WeRC
• הצלת ושימור מידע כגון מכ"מ מטאורולוגי משח"מ (בתהליך), תמונות לווין עם מכשיר AVHRR מח"א
• רשימת גופים ומאגרי מידע למידע סביבתי בישראל, כלומר מאגר מטא-דטה ישראלי
• יעוץ שוטף לחוקרים בנושאים של איתור מידע ומקורות נתונים
• גישה מהירה דרך האינטרנט למידע השמור במרכז
• ניצול רב של נתוני הצומת על ידי הקהל הרחב, אלפי כניסות ביום בתקופת החורף

נזקים מהפסקת הפעילות
• הפסקת אגירת תחזיות מזג אוויר מ TAU-WeRC ושמירת ארועים בודדים, בעלי ענין לחוקרים באותו זמן. התחזיות האגורות במרכז יועברו לטייפים, והנגישות תרד בהתאם
• אבדן תחזיות אבק ואולי הפסקת יצורן בכלל
• הכרח למצוא פתרון אחר לאחסון נתוני MEIDEX המתחייב מההסכם עם NASA
• אי יצוג צרכי ישראל ב GEO, או יצוג אקראי ולא מקצועי
• אבדן מתמשך של נתונים שנאספו בעבר, כגון מכ"מ מזג אוויר של שח"מ ונתוני AVHRR של ח"א, משום התיישנות המדיה פיסית וטכנולוגית, כך שבקרוב לא ניתן יהיה לקרוא את הנתונים
• בעיות קשות של השגת המידע, כפי שכיום מידע לוויני שנאגר על ידי ח"א למעשה איננו זמין
• פגיעה בקשרים עם נאסא

ראוי לציין כי פעילות הצומת, הן בהגדרת המטרות הראשונה והן על פי הנעשה בפועל, היא במהותה פעילות מתמשכת וארוכת טווח. ככל שהצומת מתקיים יותר זמן – כך ערכו רב יותר. ענין זה בולט באיסוף מידע סביבתי בכלל, קרי המידע
מהשנה שעברה אינו בעל ערך רב למחקר, ולעומת זאת מאגר מידע של 10 שנים הוא בעל ערך רב.
ברור כי עם סגירת הצומת ילך כל המידע שנאסף עד עתה לאיבוד, כפי שקורה בפרויקטי מחקר אחרים שבהם נאסף מידע, נכתב מאמר, והמידע נעלם.

תכניות עתידיות
1) שיפור והרחבת הממשק האינטראקטיבי לכל סוגי המידע הסביבתי : מטאורולוגיה, הידרולוגיה, אקולוגיה. הממשק האנטראקטיבי יאפשר לקבל נתונים בפורמטים סטנדרטיים נוחים לשימוש, ובחתכים הספציפיים לפי דרישת החוקרים (גאוגרפי, זמני, פרמטר מסוים).
2) הרחבת השירות לקהילה המדעית והציבור באמצעות אספקת נפח אחסון לתוצאות מחקרים, גישה דרך האינטרנט למידע בלתי מעובד ולתוצאות, עזרה באיתור מידע, ומערך metadata בתחומי הסביבה
3) קשר עם הציבור כדי לאפשר הכרות של הציבור עם תחום הסביבה ובפרט תצפיות על כדור הארץ, המידע שהן מביאות, והתועלת שאפשר להפיק מהמידע. בנאסא קיים פרויקט גם בתחום זה, Earth Observatory http://earthobservatory.nasa.gov)/), הכולל מאמרים פופולריים, עם הדגמות כולל צילומי לווין. ניתן להסביר את המדע באמצעות אינפורמציה עדכנית על אירועים סביבתיים ב Regional Earth Observatory, הכנת מצגות והסברים
4) קשרים עם גופים ספקי מידע במדינות הסובבות אותנו, לדוגמא השירות המטאורולוגי הירדני, שותפים טורקיים, יוונים, איטלקיים, וכל אזור הים התיכון, ולקבל גם מהם נתונים ומטה-מידע.
5) המשך פעילות בתמיכה בוועדה הלאומית לתצפיות על כדור הארץ בפרויקט העולמי GEOSS, שבו ניתנת תשומת לב גם לצורך בשיתוף פעולה בינלאומי ובמרכזי מידע

אתר צומת נאס"א

אמנון סטופ על התחממות כדור הארץ והשלכותיה על מדינת ישראל

 אמנון סטופ באתר האגודה למדע בדיוני

אמנון סטופ על דיויד ברין

אמנון סטופ על רוג'ר זילאזני

אמנון סטופ על תרחיש אימים בדו"ח הפנטאגון

אמנון סטופ על עידן הקרח המתקרב

פנחס אלפרט

ISA-MEIDA

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

2 תגובות על “סכנה חמורה ומיידית להמשך חקר האקלים בישראל”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 + 2 =