סודי ביותר :שם קוד "קארו קאן "

הופיע באתר NRG

הקומיקס הישראלי מראה סימנים ברורים שהוא בראשיתו של גל רנסאנס חדש,ורנסאנס שאינו פונה דווקא לקומיקס ההומוריסטי/סאטירי /אלתרנטיבי כפי שהיה מקובל עד כה. במשך שנים מאז שנות השבעים והשמונים כאשר מרבית מה שהופיע בשוק הישראלי ( הזעיר ) היו הקומיקסים ההומוריסטיים מסוגו של "זבנג" של אורי פינק וקומיקסים אלטרנטיביים לסוגיהם ולמיניהם המתמקדים בהומור המובן לרוב רק ליוצריהם כמו גם בתיאורי מיניות בוטה והפרשות בניסיון נואש של היוצרים להיות "קוליים " וסאטיריים.
אבל ייתכן שאנחנו בהתחלתו של רנסאנס חדש של קומיקס "מיאנסטרימי" כזה שמציג בצורה לא אפולוגטית סיפורי הרפתקאות שמטרתם היא בראש ובראשונה לעניין ולרתק הקורא ולעשות זאת עם אמנות טובה ואטרקטיבית ככל האפשר.ולא רק לגרום לו לגחך על הטמטום של העולם/היוצרים .
פורצת הדרך הייתה סדרת "ארינאה" סדרה בת ארבעה גליונות מאת ערן אביאני ואביב אור סיפור המתרחש בעולם פנטסיה בסגנון טולקיין .
ובחודשים האחרונים יצאו כמה וכמה חוברות קומיקס מקוריות מסוג כזה .ובהן החוברת הראשונה של סדרת "עוזי " של נמרוד רשף, סיפור על מתנקש בעל כוחות על השופע אלמנטים קבליים .אנו רואים זאת בסדרת "אדירי התכלת" של עופר זנזורי על חבורת גיבורי על מהעיר אשדוד ההולכת ומשתפרת מחוברת לחוברת ולאחר שישה גיליונות אינה מראה כל סימן של עצירה.
ולאחרונה יצאה החוברת שהיא ללא ספק הטובה ביותר מסוג זה עד כה ,לכל הפחות מבחינת הכתיבה .
וללא ספק גם אחת הטובות ביותר מבחינת האמנות : שם קוד קארו קאן" שאותה כתב דב טיבי ,וצייר אלעד טיבי שהוא גם המוציא לאור.

העלילה היא יוצאת דופן : היא אינה מתרחשת בעולם פנטסטי מלא מפלצות וחייזרים ואינה כוללת כל גיבורי על מסוג כלשהו ,היא מבוססת על פרשה אמיתית מאוד וזכורה לרע. שבה היו מעורבים השירותים החשאיים של ישראל .
אמנם כנראה בגלל חשש מעינה בישא ( הצנזורה ?) מופיעה בראש החוברת ההזהרה החמורה .העלילה וכל הדמויות בסיפור ,הן פרי דמיונם של המחברים ,וכל קשר בינם לבין המציאות מקרי בהחלט.
אבל לא צריך לקחת את ההזהרה הזאת יותר מדי ברצינות . הסיפור דווקא כן מבוסס על מקרה אמיתי. זהו עיבוד חופשי ( אבל במקומות שונים דווקא מדויק למדי ובפרטי פרטים עד כמה שאפשר לשפוט ) ואינטיליגנטי של סיפור הכישלון המפורסם ביותר של אירגון "המוסד" .
הבא וניזכר בו :

ההתנקשות שנכשלה

בספטמבר 1997 ניסו שני סוכני מוסד שלומיאלים במיוחד בעלי דרכונים קנדיים להתנקש בחייו של יו"ר הלשכה המדינית של החמאס חאלד משעל בעמאן בירת ירדן באמצעות הזרקת רעל . אך הצמד השלומיאלי הופתע על ידי שומר ראשו של משעל שנאבק בהם והשניים נעצרו על ידי המשטרה הירדנית, סוכנים אחרים שהיו מעורבים בפרשה נמלטו לשגרירות ישראל.

ישראל פנתה בדחיפות למלך חוסיין, באמצעות אריאל שרון, וביקשה את שחרורם של השניים. המלך חוסיין, שרתח מזעם על הפעילות הישראלית בשטח ארצו דרש בתמורה את שחרורו של השייח' אחמד יאסי המנהיג הדתי של החמאס , ודרישתו מולאה.
המשבר הסתיים בהסכמת ישראל להזריק למשעל נסיוב שהציל את חייו ולשחרר בבושת פנים את השייח יאסין מכלאו. בישראל הוקמו לאחר הפרשה ועדות בדיקה, שבסופן נאלץ ראש המוסד, דני יתום, להתפטר. כמה בכירים אחרים במוסד הועברו מתפקידם. ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו, קיבלה אחריות למעשה. הפרשה סיבכה את ישראל גם עם קנדה שמחתה על השימוש שעושה ישראל בדרכוניה וישראל התחייבה שלא לעשות זאת שוב.
מאידך הפרשה חיזקה מאוד את מעמדו של משעל בחמאס .

.הפרשה הוגדרה כ"מחדל ברמה של יום כיפור מדיני" והטילה כתם על ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו ועל כל המעורבים בה . ". היא נחשבת לנקודת שפל של השירותים החשאיים הישראליים ופגעה קשות ביוקרתם הן בארץ והן בעולם .

המבצע שהצליח

אבל האם זה באמת מה שאירע ? הקומיקס של דב ואלעד טיבי מציע הסבר שונה מאוד של כל האירועים הסבר שאיש עד כמה שידוע לי לא העלה אותו על דעתו עד כה בסגנון, "הפוך על הפוך" . בסיפור של דב טיבי המתאר את הפרשה מתגלה שהיה כאן הרבה יותר מהנראה לעין והמזימה האמיתית של המוסד הייתה מתוחכמת אף יותר מששיערו בכלי התקשורת .
נגלה כאן ( הזהרה ספויילר ספויילר !!!!!)שמנהיג החמאס הופך כתוצאה מהפרשה לסוכן כפול של ישראל..
מעניין שהיוצרים החליטו לקחת כבסיס סיפור של כישלון ולא של הצלחה אבל דווקא זה הופך את הסיפור לדרמטי ומעניין יותר : וזהו בהחלט סיפור ריגול מתוחכם .
אפילו שם החוברת " "שם קוד : קארו קאן " רומז על התיחכום ,השם לקוח משחמט ומתאר סוג פתיחות במשחק השחמט ברגלי של המלך, בהן השחור אינו מגיב בצורה ישירה, אלא בדרך עקיפה. מקבילה מדויקת לצעד זה במשחק השחמט יש בסיפור שלפנינו שלכאורה מתאר בדרך בדיונית את ההתנקשות במשעל ראש החמאס כמבצע שהוא רק שלב הפתיחה במבצע מתוחכם בהרבה.

צמד היוצרים הוא פנים חדשות בעולם הקומיקס הישראלי .המחבר דב טיבי דב הוא מהנדס איש רפא"ל העוסק בדרך כלל בנושאים כמו פרדוכסיות ויצירתיות בדילמות כלכליות פירסם בעברו שני סיפורים קצרים במגזין המדע הבדיוני פנטזיה 2000. את C” מינוס" בחוברת מספר 21 ואת "אקסיומה " בחוברת מספר 26.

בזמנו הפנוי הוא עוסק בפיתרון בעיות ובהעלאת תיאוריות שונות על האמת מאחורי פרשיות שונות הנחשפות בתקשורת .הסיפור המעניין באמת שהוא כתב מבוסס על תיאוריה שהעלה לגבי פרשית משעל שהפרטים השונים שלה כפי שנחשפו בתקשורת נראו לו כלא הגיוניים ולא "מתחברים ". בשיחה איתו הוא אישר בפני שהוא אינו מוציא מכלל אפשרות ההסבר שלו את הפרשה הוא אכן ההסבר הנכון של האירועים. .
דב טיבי : אני לא איש מוסד בעברי אני עובד כמהנדס וזה מגרה אותי לכתוב על דברים מזווית לא שגרתית שכן אני עצמי עוסק בפיתרון בעיות קשות מסוגים שונים.
יש דברים שנראים לי בעיתונים כלא הגיוניים ואני בוחר את ההסבר הפשוט ביותר וההסבר המקובל לכל מה שקרה בפרשת משעל נראה כלא הגיוני לחלוטין . ההיגיון הבריא שלי מביא אותי למחשבה שהיה סביב פרשת משעל משהו הרבה יותר מורכב מסתם "פשלה" שלומיאלית. נראה לי שיש הסבר אחר לכל
אז.כתבתי את ההסבר שלי לאירועי הפרשה עבור אלעד כתסריט לסיפור קומיקס בתקופה שהייתי בתקופה של שבתון של שלושה חודשים.

מתוך החוברת

אלעד טיבי שהוא אחיינו של דב הוא משוחרר טרי מצה"ל אשר גילה לאחרונה את קסם הקומיקס. אלעד בעל עבר עשיר באנימציה ואיור מסחרי הוא מתגלה בסיפור זה כאחת התקוות הגדולות של עולם הקומיקס הישראלי ביכולתו לצייר ציורים ריאליסטיים המותאמים לעלילה . מבחינה אמנותית זהו הסיפור הראשון המרשים ביותר של אמן קומיקס ישראלי שראיתי אי פעם . אלעד טיבי יודע לצייר ועוד איך .במיוחד אם נתחשב באופי המורכב והמסובך של הסיפור שצייר.

אלעד טיבי :אני  מצייר מגיל 6, בעקבות חוויה טראומטית בקולנוע (אבא לקח אותי לבטמן 1, והייתי מספיק קטן ורך כדי לחשוב שהעטלף הוא המאנייק,) ומאז בעצם כולי מצייר מה שרץ לי בראש או מול העיניים (אם כי אני כבר ממעט בציורי העטלף וסביבתו-הטראומה חלפה לה) . רציתי לעשות משהו בקומיקס שהוא לא מחתרתי ולא מובן אלא "זרם מרכזי " וזה דבר שאין כרגע בכלל בארץ . קומיקס בכל הוא תחום שהוא מאוד קשה בארץ. ויש לו קהל מאוד מצומצם יחסית .
לדוד שלי דב יש הסברים משלו לגבי כל מה שקורה וגרסאות אלטרנטיביות לאירועים מהתקשורת .וחשבתי למה לא לקחת את אחד ההסברים שלו ולהפוך אותו לסיפור ריגול בקומיקס . .
אבל בקומיקס סיפור אינו יכול להיות טוב אם האמנות אינה משרתת את הסיפור וכאן הדבר החשוב הוא הסיפור של דב טיכי וכך צריך להיות.כותב שורות אלו הוא טיפוס יוצא דופן בין חובבי הקומיקס שמעדיף את הכתיבה בקומיקס על פני הציורים .וקארו קאן מתבלט הודות לכתיבה המתוחכמת יותר מהציורים אם כי גם אלה הם בהחלט מעל הממוצע הישראלי של הקומיקס האלטרנטיבי .
מצד שני אפשר לטעון שהכותב לא באמת הבין את מדיום הקומיקס וכתב לעיתים יותר מידי כאשר התמונות לפעמים יכולות לספק לקורא את מרבית הפרטים ואין צורך ביותר מידי מילות הסבר .
בכל אופן יתרונו הגדול של הסיפור גם בהשוואה למרבית סיפורי העלילה האחרים בקומיקס הישראלי זה שהוא מתחיל ונגמר בחוברת אחת .
אחת השגיאות הגדולות של יוצרים מוכשרים רבים היא לדעתי שהם יוצאים מיד לשוק עם סיפור בהמשכים של כמה חוברות . וכך הקורא הישראלי החשדן כאשר הוא נתקל בספור מסובך שלא תמיד הוא ברור מהחוברת הראשונה לא ייתן צ'אנס לחוברת שנייה. במיוחד כאשר כלל אין זה ברור אם תהיה כזאת ( "עוזי " של נמרוד רשף היא דוגמה בולטת לכשל הזה של סיפור שעדיף היה לספר את כולו בחוברת אחת ולא לתת לקורא לחכות חודשים להמשכו ) . עדיף ליוצרים לספר סיפור עם התחלה וסוף בחוברת אחד כפי שעשו בני משפחת טיבי .
ולפינת החסרונות : העטיפה של החוברת אינה מעניינת  ואינה מושכת את הקונה הממוצע לרכוש את החוברת .מבחינה שיווקית עדיף היה אם היו בעטיפה יותר סימנים וסממנים של עולם הריגול כדי שהקורא הממוצע יבין מיד עם מה יש לו עסק.
עטיפות סיפורי ג'ימס בונד יכולות היו לשמש כמודל .
גם השם הלקוח מתחום השחמט לא יהיה מובן לחובב הקומיקס הממוצע הקהל שאליו פונה החוברת גם במיוחד שלא ניתן לו כל הסבר במהלך הסיפור ורק מי שמתמצא בשחמט יבין את משמעותו האמיתית .
אבל כל אלה הן באמת תלונות קטנות בסופו של חשבון זהו סיפור ראוי ומתוחכם ותענוג לקריאה . הקורא יסיים אותו עם תחושת צער על כך שאנשי המוסד האמיתיים אינם מתוחכמים כל כך במציאות .
.

חאלד משעל

הגנת קארו קאן בשחמט

"עוזי " קומיקס מאת נמרוד רשף