web analytics
קטגוריות
מדע

מדע וטכנולוגיה ועתיד העם היהודי

השבוע השתתפתי במפגש מיוחד של "סיעור מוחות " שאותו אירגן המכון לתכנון מדיניות העם היהודי
בהנהלת פרופסור יחזקאל דרור  המכון שמנסה להציע תוכניות ארוכות טווח לעתיד העם היהודי בעולם שרק הולך ונעשה מסובך ומסוכן יותר מידי יום ביומו , על נושא עתיד המדע והטכנולוגיה והעם היהודי .
במחקר שביצע המכון התברר שהיהודים העם שמבחינת גודלו תרם יותר מכל אחד אחר למדע ולטכנולוגיה מראים סימנים של עניין פוחת והולך בעיסוק במדע ובטכנולוגיה ויהודים צעירים מעדיפים לעסוק בתחומים אחרים כמו עריכת דין ועסקים עם שכר גבוה יותר לטווח הקצר.
ולכך יש השלכות ארוכות טווח שכן להערכת מומחי המכון חלק מהשפעתו של העם היהודי והצלחתה של מדינת ישראל נבעו מהיתרון המדעי טכנולוגי שהיה להם, ושיוחס להם בידי בני עמים אחרים אולם לאור נתונים אלו לא ברור עם יתרון זה יישאר גם בעשורים הבאים .ולכך יש חשיבות עצומה בעיקר לאור האתגרים העצומים של העשורים הבאים ובהם התחממות כדור הארץ שמאיימת על עתיד המין האנושי  ושתדרוש יכולת התמודדות מדעית עצומה.

על סמך אחד המרצים הנתונים מראים שבחמישים  או לכל היותר מאה השנים הבאות מי הים באזורים שונים יעלו על גדותיהם ויציפו אזורי חוף עצומים שונים. אזורים שבהם נמצא בין השאר חלק גדול מיהודי העולם כיום .וגם זה דבר שצריך להתכונן אליו מראש.

כמו כן בעבר היה העם היהודי העם המקושר ביותר בעולם בקשריו בין אזורים שונים אולם כעת עם התפשטות הרשת גם יתרון זה אבד.
אז מה אפשר לעשות כדי להחזיר את העניין במדע וטכנולוגיה לבני העם היהודי ? והאם בכלל צריך לעשות משהו בעניין ולתת לדברים להסתדר ( או שלא ) בעצמם .
לסיעור מוחות בעניין ולהצעת רעיונות שונים ומשונים בנושא הוזמנו 15 איש רובם אנשי אקדמיה וותיקים ,וגם אנוכי.
נפגשנו בספריית המכון המלאה בספרים על חיזוי העתיד וספרים על עלייתם ונפילתן של תרבויות נושא שמעסיק מאוד את חוקרי המכון ( שאף הכינו מחקר מיוחד על משחק המחשב "ציביליזציה " שבו השחקן בונה תרבויות בכוחות עצמו ועוקב אחרי שלבי עלייתם ונפילתם ) .
במפגש עצמו הושמעו דברים מעניינים רבים . אבל הופתעתי והתאכזבתי שהושמעו מעט מאוד דברים רלבנטיים לנושא הספציפי של הדיון . כך למשל היה שם מישהו שהשמיע דברים מעניינים מאוד על התחזקות האנטי ישראליות בקמפוסים האמריקניים ועל כך שזה ישפיעה על המדיניות האמריקנים כלפינו בעוד עשרים שנה. וסיים בקביעה שצריך לעשות משהו ( הוא לא ציין מה) על מנת  לחזק את העניין במדע ובטכנולוגיה בקרב העם היהודי.
יפה מאוד אבל את זה אנחנו כבר יודעים והאם לא התכנסנו על מנת להציע הצעות איך לשפר מצב זה ולא רק להתלונן עליו ?
מפתיעה במיוחד הייתה הערתו של המפורסם במשתתפי הדיון, דמות מרכזית וידועה בעולם המדע הישראלי בעלת שאיפות פוליטיות, שלאחר שדן בנושא תיאורית המהפכות המדעיות של קון סיים במפתיע בהערה יבשה שאין לו שום דבר חיובי לתרום לדיון.
מאכזב, דומה שיש כאן משום הרמת ידיים פסימית.
אני עצמי היצעתי רעיונות בעניין על ידי שימוש בתרבות הפופולארית וראוי להיזכר עוד אדם נוסף שדיבר על התרומה החשובה שיכולים משחקי מחשב לתרום בעניין שחלקם מפתח חשיבה מדעית של ממש ( אם כי מסתבר לא דווקא המשחקים הפופולאריים בישראל ) .
אין לי מושג עד כמה התרשמו אנשי המכון מהרעיונות ( המעטים יחסית ) שהושמעו אם כי הם הביעו את התפעלותם ממגוון הנושאים שטופלו בדיון ,אבל עד כמה הם מצאו את אלה קונקרטיים למטרתם זאת שאלה אחרת לגמרי .
וחוץ מזה התאכזבתי לגלות שאין בין הנאספים אפילו אישה אחת לרפואה .מסתבר ששתיים אכן הוזמנו אבל לא היגיעו מסיבות שונות. נציג המכון הסביר במבוכה שהם אכן חיפשו נשים מתאימות לדיון אבל "לא מצאו". .
התוצאה לא היו נציגים של מחצית העם היהודי שמן הסתם היה להן הרבה מה לתרום בעניין .

המכון לתכנון מדיניות העם היהודי

 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

6 תגובות על “מדע וטכנולוגיה ועתיד העם היהודי”

אני פשוט לא מבין את כל הפרופסורים והחוקרים המנופחים האלו. איך הם לא קולטים שהתרבות היומיומית הפופולארית היא הדבר החשוב והבסיסי ביותר ביצירת זהות לאומית ותרבותית. כמו שילד שנולד וגדל בצרפת יהיה תמיד צרפתי, בלי קשר לתרבות גבוהה, וילד שגדל בתוך החוויה האנגלית יהיה אנגלי, כך אני שקראתי קופיקו, חסמבה, זאב רווח, שווארמה ומכבי תל אביב, אהיה תמיד עברי ולא יהודי. וזה מה שהם באמת צריכים להתעסק בו. אני, בעצם, לא מגדיר את עצמי כיהודי, כי מעולם לא גדלתי על שום דבר שקשור ליהדות או לתרבות יהודית. אני יהודי רק בגלל שאחרים מגדירים אותי כך, אבל אני מרגיש עברי (או עברי מודרני, איך שתקראו לזה…כי על זה גדלתי) מהבחינה הזאת, ליהודים צרפתים וארגנטינאים למשל, יש הרבה יותר במשותף ממני. הם יהודים – אני לא. בקיצור, מכל הקישקוש הארוך הזה, רציתי להגיד שה"מומחים" צריכים להתעסק הרבה יותר בתרבות פופולארית/יומיומית, כי איתה גדלים ואיתה אנחנו יוצרים את הזהות הלאומית/תרבותית שלנו. אני לא באמת גדלתי כיהודי, אני גם לא בטוח שאני חייב להצטער על כך, ולכן עתיד העם היהודי לא בהכרח נוגע לי יותר מעתידו של כל עם אחר שצריך לשמר. נתראה במוזיאון?

במסגרת מחקר של המכון לתכנון מדיניות העם היהודי על מצב העם היהודי בשנת 2025, נעשה לפני חודשים אחדים סקר ע"י המרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית, שבחן את עמדותיהם של מומחים ומייצגי קהילות שונות, בנוגע להיבטים שונים של עתיד העם היהודי "בין שגשוג לשקיעה". אחת הסוגיות בסקר היתה מדע וטכנולוגיה.
הנה כמה ממצאים על קצה המזלג: כ-50% מהמשיבים סברו שהעם היהודי ב-2025 יתפוס מקום מרכזי בקידמה האנושית ויתרום תרומה משמעותית למדע ולטכנולוגיה (כמו גם לתרבות).
64% סברו ששימוש גובר בטכנולוגיות מידע ותקשורת יחזק את תחושת הזהות והסולידריות היהודית.
55% סברו שהעם מתפתח כ"חברת ידע".

בידי אחד הדוברים ,מרצה למתמטיקה כמדומני היה טענתו שסטודנטים היום מתעניינים הרבה פחות ב"עובדות " מאשר בעבר והוא רואה בכך סכנ ה גדולה לחשיבה המדעית.
גם מרצים אחרים מדברים על כך שהסטודנטים שלהם מדברים כל הזמן על "האמת שלהם " בסגנון החשיבה הפוסט מודרנית ורואים בכך סכנה לעתיד החשיבה המדעית שבסופו של דבר מבוססת על עובדות קשיחות

שלום אלי,
קראתי את שכתבת וברצוני להגיב בצורה לא פורמאלית. אינני דוברת רשמית של המכון ועם זאת דבריך עוררו בי עניין רב.
הדיון אתמול היה מעניין בעיני. עצם יצירת הפורום הזה שנוסד לו לשעתיים ואז התפרק איש איש לביתו ועיסוקיו נראה לי כהישג נאה. העלאת המודעות לנושא חשיבות החשיבה המאורגנת בנושאי תכנון עתיד העם היהודי בעיני הציבור היא משמעותית מאוד בעיני, זוהי גם אחת הסיבות המרכזיות להימצאותי בו. שמיעת דעותיהם של האנשים בשטח משאירה את צוות המכון בקשר עם אנשי חשיבה מתחומים שונים וכך מושגת בעצם מטרה כפולה.
לעניין הנשים, אני מסכימה איתך בכך שנוכחותן חסרה. בתור אחת משתי העמיתות היחידות במכון אני מוצאת את השיח ותרבות הדיון כלא פשוטים ועם זאת מאתגרים. בכנסים אליהם אני מגיעה מטעם המכון אני מוצאת עצמי פעמים רבות בקרב מספר קטן מאוד של נשים צעירות. זהו מאפיין של פורומים כגון אלו , מאפיין שלדעתי לא יישאר עוד זמן רב כמו שהוא. נשים כובשות את האקדמיה ויודעות להתפתח והדור הבא עומד בפתח. ישראל מפגרת אחרי העולם התעסוקתי הגלובלי, אבל הולכת צעד צעד אחריו. יש עוד הרבה עבודה בכיוון ולכן לי אישית חשוב להגיע דווקא למקומות האלו גם בכדי לקדם את האג'נדה הפמיניסטית.
בשולחן אמנם ישבו צבר מכובד של גברים לבנים אולם "הצל" (אם נשתמש לרגע במינוח השאוב מעולם הארכיטיפים היונגיאני) שהתבטא בנוכחותם של עמיתי המכון המאזינים לכם מהצד, כלל חרדי, שני ספרדים ואישה היושבים תדיר מסביב לשולחן זה.
בעניין זה, אני מצרפת כאן מאמר של פרופסור דרור שנכתב לקראת כנס הרצליה ובו הוא קורא לעודד מנהיגות נשית בישראל.

לעניין החידוש בעניין התוכן, סביר להניח שאם ציבור המתמחה בנושא מסוים בא לדון במפגש של נושא זה עם נושא אחר תיווצר כאן הטיה ( bias ) לכיוון הכללה ופישוט הנושא בו הוא לא מתמחה, ומכאן תפיסה שלו בקווים כלליים יותר. על מנת ששפת הדיון תהיה משותפת ורמתו עמוקה יותר יש צורך בחומר רקע שאכן הוכן מבעוד מועד, ולדעתי היה גם מאוד מעניין ומעורר מחשבה. סביר להניח שד"ר ולד האמון על הנושא יעשה אינטגרציה של מחשבות שעלו מפורום זה בנייר המדיניות עליו הוא עובד,לפי מה שהבנתי ממנו, הוא יצא מאוד מרוצה ומלא מחשבות מהדיון.

יום טוב,
ענבל פרוינד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 − 1 =