web analytics
קטגוריות
תרבות

התרמילאית הראשונה :נורית גוברין ושלומית פלאום- מעריצת הודו הארץ ישראלית הראשונה.

הודו והתרבות ההודית עומדים היום במרכז סדר היום של התרבות הישראלית הצעירה . רבבות ישראלים נוסעים מדי שנה להודו ולמזרח הרחוק בכלל בזרם הולך וגובר שהפך לאופנה מחייבת ( בדומה לאופנה של ביקור בני אצילים אנגליים באיטליה ובכל אירופה "הקלאסית " בראשית המאה ה-‏19) כחלק מההתפתחות האישית שנראתה כמחויבת על הצעיר הישראלי הממוצע. ובהם רבים המחפשים אחר "הארה רוחנית , שלדעתם תימצא להם, משום מה, רק באותה ארץ ענקית ",,שוהים באשרמים לומדים אצל גורואים הודיים ומביאים עימם רעיונות הודיים בחזרה לישראל ,. כשהם חוזרים לארץ מטיפים ישראלים אלה, לכל מי שמזדמן להם, על "עליונות" הדרך ההודית והאמונה ההינדית שוחרת השלום. ורבים רבים מאלה חזרו כשהם שונים לגמרי כתוצאה מההתנסות.

הודו כתוצאה מופיעה רבות גם בספרות העברית המודרנית ,ולא רק  ביצירות של "בוגרי הודו " אלא של סופרים ידועים מא. ב. יהושע בספרו "השיבה להודו " ועד לרם אורן בספרו רב המכר "אשרם" . ". ומן הסתם ההשפעות על התרבות הישראלית של "ההתנסות ההודית " הן עמוקות הרבה יותר ממה שתואר כאן ממש "על קצה המזלג " אבל זה לא תמיד היה כך .
אמנם נראה שהקשר בין הודו וארץ ישראל החל לפחות בימי שלמה המלך. יש חוקרים שהחושבים שאופיר הארץ האגדית שממנה ייבא שלמה זהב וקופים ותוכיים הייתה בהודו ויש אף טענות שספר "שיר השירים" התנכי מבוסס על מודלים הודיים .
אולם במשך אלפי שנים הייתה הודו לא יותר משמועה רחוקה עבור רוב היהודים אם כי גם שם ניתן היה למצוא קהילות יהודיים שנחשבו בעיני אנשים שונים לחלק מ"עשרת השבטים האבודים" של עם ישראל,מה שמראה על ריחוקה ותלישותה של הודו בעיני כלל היהודים . .
לחלק חי בתרבות העברית המתחדשת הפכה הודו רק בראשית המאה העשרים הודות לפעילות היצירה והתרגום של הסופר והמשורר הידוע דוד פרישמן , שתירגם לראשונה לעברית יצירות הודיות של המשורר הודי הידוע טאגור והגדיל לעשות מעבר לזה וכתב אגדות ופואמות המבוססות על האלים ההודיים.

ניתן לאמר פרישמן היה זה שהכניס לתודעה של הקהל העברי את הספרות והתרבות ההודית.
אבל לראשונה הפכה הודו לחלק מ"סדר היום"  של תושבי הישוב העברי  בארץ ישראל  רק בשנות העשרים של המאה הקודמת וזאת בראש ובראשונה הודות לפעילות של הארץ ישראלית הראשונה שחשה משיכה להודו ולתרבותה  הסופרת והגננת הנשכחת שלומית פלאום.  האישה שניתן לקרוא לה "התרמילאית הראשונה " הודות לאורח חייה ומסעותיה האינטנסיביים בהודו .
בימים אלו פירסמה חוקרת הספרות נורית גוברין ספר חדש ומעניין מאוד "נוסעת אלמונית " על חייה של דמות נשכחת לחלוטין זאת  שנדדה ברחבי העולם  ושגוברין חשפה את חייה כמו בחקירה בלשית .

נורית גוברין חוקרת הספרות כבלשית

לפני כמה חודשים השתתפתי בערב ספרותי לכבודה של נורית גוברין בהנחיית דן אלמגור לרגל ההוצאה לאור של קובץ מאמרים לכבודה "ממרכזים למרכז : ספר נורית גוברין . קבצי מאמרים כאלה הם מנהג מקובל בעולם האקדמאי לכבודו של חוקר נחשב שהיגיע לגיל פרישה או מתקרב אליו ובמידה רבה יש לראות בקובץ כזה המבטא את ההערכה הכנה של הקהילה האקדמאית לחוקר את שיא הקריירה שלו, ומובן שמעמדם של חוקרים שזוכים לקובץ כזה בעיני עמיתיהם הוא רם יותר מחוקרים שלא זוכים לכך .אולם כיום מספר קבצים כאלו הולך ופוחת גם בגלל הקושי הכספי בהוצאתם,מה שרק מגביר את חשיבותם של אלה שכן יוצאים ואת מעמדם של החוקרים שעדיין זוכים לכך.
ציפיתי שלערב יגיעו אנשים בודדים כמקובל במרבית הערבים הספרותיים ועוד לכבודם של חוקרי ספרות,נדהמתי לגלות שהאולם הגדול מלא עד אפס מקום עד שהיה מחסור גדול במקומות ישיבה עבור כל הבאים .
התברר שישנם רבים מאוד שמתעניינים ומוקירים את מחקריה הכמעט בלשיים של נורית גוברין .

 ממרכזים למרכז

נורית גוברין היא חוקרת ספרות עברית שהתפרסמה בכך שיצאה כנגד המגמה השלטת בחקר הספרות בהתמקדות ביצירות הספרותיות עצמן ובהתעלמות כמעט מוחלטת מיוצרן ומהביוגרפיה שלו וויתור על ההתחקות אחרי שורשי הרקע ההיסטורי התרבותי והחברתי של היצירה להתעלם מקורותיה ופרשת התקבלותה בדורה ולאחר מכן .
. היא העמידה כנגד מגמה זאת את הקביעה כי שירים וסיפורים אינם מבני מילים מתוחכמים העומדים בגדר עצמם אלא הם אחוזים לחלוטין בחיי מחבריהם ובמיכלול היצירה שלהם . הם ניזונים מן הרקע ההיסטורי הגיאוגרפי החברתי והאידיאולוגי שבו נוצרו . הם חוליות במסורת ספרותית לאומית ,הם מעידים על זמנם ומעל מקומם והם משולבים בדינאמיקה של חיי תרבות ומערכות היחסים המסובכות בחיים הספרותיים ,תורמים לעיצובה של הזהות הלאומית ונהפכים לחלק מהזיכרון הקולקטיבי המשתלשל מדור לדור . ,וכי אפשר להבינם באמת ללא ידע מפורט בהקשרים מורכבים אלו.

כתוצאה יותר מכל חוקר ספרות עברית מודרני אחר גוברין שמה דגש עצום על הכרת חיי הסופר , וליקוט כל פריט מידע אפשרי עליו מפרטים הנמצא ביצירות שלו עצמו כמו גם ממכתבים ומזיכרונות ומעדויות של אנשים אחרים שהיכירו אותו. לדעתה כתיבת הביוגרפיות של סופרים היא משימה בעלת משמעות תרבותית חשובה בפני עצמה גם ללא קשר לפרשנות סיפור של אותו הסופר .

היא החלה בחקר יוצרים ידועים ומרכזיים של הספרות העברית כמו ברנר  ,גרשון שופמן ודבורה בארון.

דבורה בארון פרשיות מוקדמות המחצית הראשונה חייה וי / נורית גוברין

אבל עסקה רבות גם בחקר דמויות נידחות ונשכחות לחלוטין אנשים שאיש לא כתב עליהם לפניה כמו כמו המחזאי חבר אגודת "הבונים החופשיים " מ.ז. גולדבוים שחיבר מחזה היסטורי מיסטי מעניין בשם "ידידיה האיסיי" ( 1873) מחיי כת האיסיים בימי המלך אלכסנדר ינאי שאותם תיאר כאבותיהם של הבונים החופשיים של ימינו כמו האכסנאי החרדי יעקב מלכוב שנודע רק כבסיס לדמות מרכזית בספר "תמול שלשום " של עגנון והיא חשפה שהוא היה מחבר מאמרים פולמוסיים פורה ,כמו הסופר בן-ציון אלפס שחיבר ערות רומנים דידקטיים סנטימנטאליים , כמו חמדה בן יהודה שנודעה רק בכך שהייתה אישתו של אליעזר בן יהודה ואימו של איתמר לבית אבי עד שגוברין חשפה שהייתה סופרת בפני עצמה ,ואירה יאן אהובתו הבלתי ידועה של ביאליק ואמנית מוכשרת , ועוד רבים אחרים שאת כולם היא העלתה מחדש לתודעה הציבורית וכמה מהם הפכו הודות ליצירתה המחקרית לגיבורי יצירות ספרות בפני עצמם לשמחתה הגדולה ( כמו אירה יאן שהפכה לגיבורת רומן מאת אידה צורית  ) ,שהרי זאת היא עוד דרך לשמור אותם בתודעה.

העומר תנופתו של כתב עת ואחריותו / נורית גוברין

 

היא עסקה רבות גם בחקר תולדות כתבי העת הספרותיים בעברית, עוד דבר שאיש לא עשה לפניה מתוך הכרה בחשיבותם לחיי הספרות ולגיוונם  (והראתה עניין גם בכתבי עת ספרותיים עכשוויים כמו "הו " ) .

דבש מסלע - מחקרים בספרות ארץ ישראל / נורית גוברין

היא  עסקה רבות בדרך שבה סופרים הפכו לאיקונים תרבותיים ולגיבורים של יצירות ספרות של אחרים כמו במקרה הבולט מכל של ברנר שבחייו בדמותו וביצירתו ובעיקר בהשפעתו והשפעת דמותו וסיפור חייו על סופרים אחרים לאחר מותו עסקה בשלושה ספרים שונים "מאורע ברנר " (תשמ"ה ) ( על פרשת מאבק ספרותי בחייו של ברנר בשאלת יחס הספרות העברית לישו ולנצרות ,האם עליו להיות עויין תמיד ? ) ברנר אובד עצות ומורה דרך ( תשנ"א ) ו"צריבה –שירת התמיד לברנר ( תשנ"ה) .

מאורע ברנר המאבק על חופש הביטוי / נורית גוברין

צריבה - שירת התמיד לברנר / נורית גוברין

 

אפשר להזכיר גם מספריה המרובים את "שורשים וצמרות ( תשמ"א ) שדן בדרך שבה הוצגה העלייה הראשונה שמפעלה נשכח והושכח בידי העליות שבאו אחריה בספרות העברית המאוחרת יותר או שהוצג בסטריאוטיפים שליליים ביותר..
ממאמריה נראה שהיא מעדיפה להתמקד לא רק באלו שהפכו לאיקונים מרכזיים כמו ברנר אלא רוחשת כבוד לכל כותב ולכל יוצר באשר הוא מתוך ההנחה שכולם תורמים באיזה שהיא דרך תרומה חיובית כלשהי בעצם יצירתם, ולכן חשוב לדעת גם עליהם הכל ולשמר זאת. היא גם עסקה בחקר צורת כתיבה שבדרך כלל לא זכו לתשומת לב מחקרית:כמו איגרות סופרים, המסות,רשימות הפולמוס ואפילו המניפסטים הספרותיים .כתוצאה מכך שמה דגש על החשיבות של הכתיבה הז'אנרית הנחותה כביכול שהותקפה בארסיות בידי ברנר ואחרים ( כמו גם בידי חוקרי הספרות שבאו בעיקבותיהם בנוסח דן מירון ) כרומנים לא ריאליסטיים ולא "אמיתיים " ולכן חסרי כל ערך , היא הראתה שלאמיתו של דבר רומאנים אלו שימשו ככלי בעל חשיבות חברתית בארץ ישראל של ראשית המאה העשרים בציירם את האידיאל הנשאף כמציאות קיימת או לפחות ניתנת להשגה.

גם בכך הראתה גוברין את עצמה כיוצאת דופן מכל בחינה בקהילת חוקרי הספרות העברית, חבורה קונבנציונאלית  שלרוב מעדיפה  להתמקד במספר מצומצם ביותר של סופרים "גדולים" ושל כמה יצירות "קאנוניות " וממעטים מאוד לעסוק במחקר מעבר לכך מה שהופך את מחקריהם ואת מסקנותיהם כתוצאה לצפויים ביותר.

הוסף לסל את תלישות והתחדשות / נורית גוברין

 

אגב על פי הביבליוגרפיה שלה שגם היא פורסמה לאחרונה כחוברת נפרדת בידי יוסף גולדשלגר -גלרון ופרופסור אבנר הולצמן  ( וגם זוהי כשלעצמה היא  תופעה נדירה ביותר  עבור חוקר ספרות בימינו שמישהו יטרח להכין ביבליוגרפיה מיוחדת של  כל כתביו, אולי אינדיקציה לפופולאריות  האישית שלה   ) גוברין הקפידה לקבץ את כל המאמרים שלה מכתבי העת המחקריים והספרותיים שבהם פורסמו לראשונה בכמה כרכים גדולים כמו "מפתחות " "דבש מסלע :מחקרים בספרות ארץ ישראל " ו "קריאת הדורות:ספרות עברית במעגלותיה ", שוב דבר שהוא נדיר אצל חוקר ספרות שלרוב אינם טורחים לקבץ את כל מאמריהם באשר הם כפי שהיא עשתה ובכך לחזק את נגישותם ושימורם עבור קוראים בעתיד.

דומה שאף לא אחת מהדמויות  הנידחות והאזוטריות שבהן עסקה גוברין כל חייה היא אקזוטית כמו הגיבורה של ספרה האחרון, סופרת נשכחת לחלוטין שיצרה את הקשר הראשון בין ארץ ישראל והודו שנחשבה אז כמעט כקצה העולם . היא סיירה לבדה בהודו בשנים 1922-1924 בתקופה שהודו הייתה ארץ לא נודעת לחלוטין עבור הישוב הארץ ישראלי שהייתה ידידתו של המשורר ההודי המפורסם ראבידנאט טאגור עבדה במחיצתו באשראם שלו וניהלה עימו חליפת מכתבים ארוכה . היא אף פגשה כמה פעמים את המנהיג ההודי המפורסם גאנדי שאותו העריצה אם כי הנ"ל לא היה אוהד גדול של היהודים והציונות .
שולמית פלאום הייתה לא רק הנוסעת העברייה הידועה הראשונה להודו אלא גם כתבה את ספר המסעות הראשון שנכתבה בידי אישה יהודיה "בת ישראל נודדת ( 1934 ) ספר שהופיע בתקופה שבה הספרות העברית לא הייתה משופעת כלל בספרי מסע גם של גברים . אין לתמוה שעד אז לא הופיעו ספרי מסע של נשים שכן היה זה נדיר בחברה היהודית עד אז למצוא נשים עצמאיות שיסעו למקומות רחוקים לבדן ולא כל שכן הודו .היה צורך באישה עצמאית ותקיפה במיוחד כמו שולמית פלאום כדי שתיפתח את הדרך .

כתיבת הארץ / נורית גוברין

גוברין עצמה  היא חובבת מסעות גדולה ואחד מספריה "כתיבת הארץ :ארצות וערים על מפת הספרות העברית " ( תשנ"ט) עסקה בדימויים של ערים וארצות שונות ביצירות שונות של הספרות העברית כמו גם בתיאורים של מסעות שלה במצרים בסין ובמקומות אחרים.ומן הסתם עניין זה במסעות תרם לעניינה בנוסעת עברית מוקדמת זאת במזרח הרחוק .

היא הפכה לנושאת דברה של התרבות ההודית בארץ ישראל והתפרנסה בהרצאות לפני קהל מופתע שבשבילו הודו הייתה הדבר האקזוטי והרחוק ביותר מסדר יומו .היא נפטרה ענייה ובלתי מוכרת ום פטירתה  ירדה גם  הודו מסדר היום של התרבות העברית עד שהעיתונאי עזריאל קרליבך שוב העלה אותה בספר מסעות מפורסם שלו בארץ זאת .וכיום כאמור תרבות זאת עומדת במרכז סדר היום התרבותי שלנו .אבל האישה שתרמה לכך לראשונה נשכחה .
לפחות עד עכשיו כאשר פרופסור נורית גוברין הקימה אותה לתחייה ויצרה לה גל עד בספר מדהים ממש בעומק המחקר ובשפע הפרטים שאותם הצליחה חוקרת הספרות הבלשית  לאסוף בעבודת נמלים ארכיאולוגית מדהימה.
אמנם אין זה הסוף שכן ארכיונה הפרטי העשיר של הסופרת אבד אבל נראה שזה התיאור הטוב ביותר שיהיה לנו על חייה של האישה המדהימה שפתחה את הודו לפני הקהל הארץ ישראלי
.
א.א : איך היגעת אל שלומית פלאום ?
גוברין: היגעתי אליה דרך ספר הזיכרונות של הבן של ברנר שם יש מאמר זיכרון של שולמית פלאום על ברנר.
אני עוסקת בברנר שנים רבות ונדהמתי למצוא זיכרון כזה של אישה שאני לא מכירה כלל ולא שמעתי עליה מעולם .
זה היה הרמז הראשון לקיומה . מצאתי ערך עליה בלקסיקון של קרסל אבל הוא היה משובש למרות שקרסל הביבליוגרף הקפיד בדרך כלל על דיוק.
אין לי מושג למה זה היה משובש אבל זה סיקרן אותי עוד יותר הייתה גם תמונה של חמש נערות שרובן היו ידועות בספר של אורי בנר אבל אחת מהן לא ידועה שולמית פלאטום. התברר לי שזאת דמות שאף אחת לא מזכיר אותה.
אני לא אוהבת דבר כזה : דמויות נידחות שאף אחד לא יודע עליהן כלום. אז חיפשתי עליה מידע. מצאתי את הספר שלה שהוא אוטוביוגרפיה של אישה ראשון מסוגו וגם ספר מסע של אישה בודדת דבר שהוא נדיר אף יותר . ..וכשהתברר לי שאישה שגם כתבה וגם נסעה להודו ובילתה באשראם של טאגור וחזרה לארץ והתאהבה בהודו וכנראה בהודו אהבו אותה מאוד .היא הייתה נציגה של התרבות ההודית בארץ ישראל ובמיוחד של דמותו של טאגור ושירתו וגם של גאנדי והיא הרצתה עליהם בכל מקום והיו שנים שהיא התפרנסה מזה . והיא לבשה בגדים הודיים ואז זה נראה אקסצנטרי ומוזר היא נראתה כאישה משונה . באותה תקופה לא היו ארץ ישראלים אחרים שכתבו על הודו . ולא קיטרה על כלום
עבדתי על הספר הזה שלוש שנים וזה היה אסוף פרטים עצום .שהמיומנות שלי כחוקרת ספרות , שבין המתודות מפעילה גם מתודות בלשיים וזה עזר לי מאוד בשילוב הפרטים הנפרדים לפסיפס אחד גדול.אני חושבת שכל מי שכותב ביוגרפיה לא יכול שלא לעסוק בבלשות של ממש לגבי חייו של נשוא הביוגרפיה . .
אבל לא הצלחתי להגיע להודו לארכיון של טאגור ששם פשוט סירבו לשתף עימי פעולה מסיבותיהם הלא ידועות . . 

א.א. למה זה חשוב לך לעסוק בסופרים הנידחים האלה כמו פלאום ואחרים ?
גוברין : זה כלול בראיה כוללת של הספרות שהיא פסיפס המורכב מאבנים קטנות ומאבנים מרכזיות ויש אבנים בשוליים אבל בלעדיהם התמונה החסרה והם מבליטים את התמונה החסרה הלא פחות מהאבנים הגדולות

אני ממשיכה בכך את  דרכו של אבי העורך והמבקר ישראל כהן שכתב את הביוגרפיה היחידה על המחזאי הגדול מתתיהו שוהם והביוגרפיה היחידה על הסופר החשוב יעקב שטיינברג וגם על המתרגם העברי מהמאה ה-19 זלקינסון . הם כולם כבר היו דמויות נשכחות חלקית כשהוא כתב עליהם ואילולא הוא אולי היו שוקעות בתהום הנשייה לחלוטין . וכך  עושה גם אחותי חגית הלפרין שגם היא פרופסור לספרות. ( חגית הלפרין פירסמה גם היא ספרים על יוצרים כמו שלונסקי ואלכסנדר פן ,השתיים הן כנראה שתי האחיות הפרופסוריות היחידות באקדמיה הישראלית ואולי גם העולמית , שעוסקות באותו תחום מחקר א.א. ) .

א.א :והילדים שלך הם גם כן ממשיכים בדרכך בחקר הספרות ?

גוברין : לא. הם עוסקים בתחומים אחרים ,אבל לפחות הם אוהבים לקרוא. 

 א.א. :ולמה לדעתך זה חשוב כל כך להכיר ולדעת על  היוצרים?
גוברין : לדעתי הכרת היוצר אמנם אין בה ערובה להבנת יצירתו אבל בלעדיה תהיה ההבנה חסרה.
אני חושבת שיש חשיבות עליונה לשמר את זכרם של הסופרים והיוצרים השונים ולא רק באמצעים כתובים אלא גם באמצעי קול ווידאו. כך למשל ניסיתי לשכנע את אנשי המדורים  הממשלתיים השונים לתרבות ולספרות  לבצע  מיפוי ותיעוד ממלכתיים שיטתיים של כל הסופרים בני השבעים פלוס בארץ כדי שבעתיד לא יגידו אנחנו לא יודעים איך ש.שלום דיבר .

אין לנו שום סרט שבו תועדו שלונסקי או אלתרמן בחייהם .והרי יום אחד נרצה לדעת איך הסופרים שלנו דיברו ,איך הם הניעו את הידיים ,איך הם התלבשו ולא יהיה לנו לאן לפנות . לצערי תיעוד כזה לא נראה לאף אחד כמשימה לאומית . 

 כל הפוליטיקאים שלנו למשל מתועדים עד הסוף ובלי סוף. העובדה שלא מתעדים את אנשי הרוח ,את הסופרים והמשוררים ,היא החמצה עצומה ,וכל שנה אנחנו מחמיצים יותר. כשעוד ועוד מהם הולכים לעולמם וסכנת השכחה לגביהם הולכת וגוברת.
חשוב לי שלכולם וגם ליוצרים  נשכחים   כמו שלומית פלאום שתרמה רבות ישאר ציון וזכר.

אי מיל של נורית גוברין

govrinur@post.tau.ac.il

"נורית גוברין היא לא חוקרת ספרות היא ספריה "

נורית גוברין בויקיפדיה

מאמרים של נורית גוברין באתר "אימאגו"

פרטים באנגלית על נורית גוברין

 נורית גוברין בלקסיקון הספרות העברית

ביבליוגרפיה מקיפה של כתבי נורית גוברין

שאלה מפרופסור נורית גוברין

 על "נוסעת אלמונית "

"נוסעת אלמונית" בבוקמי

"

בן ציון יהושע על "נוסעת אלמונית "

ציפי שחרור על "נוסעת אלמונית "

 

 עוד ספרי נורית גוברין :

"קריאת הדורות "

יורם מלצר על "קריאת הדורות " של נורית גוברין

 אלי הירש על "קריאת הדורות "

 נורית גוברין על

נורית גוברין על "למה ביוגרפיה "?

האם התקיים רומן אהבה חשאי בין חנה סנש ואהרון מגד?:פרק מהספר

"כולנו אחרים ":

 להבין את אשר ברש 

 

גוברין על קפקא של יעקב פורת

 

גוברין על תולדות בית דניאל

 

ספר נורית גוברין

אנתולוגיה בעריכת גוברין

יוסי פלס על תפיסת העולם הספרותית של נורית גוברין 

שליחי האלה קאלי :הודו בתרבות הפופולארית 

 

 

קריאת הדורות כרך א - ספרות עברית במעגליה / נורית גוברין

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

4 תגובות על “התרמילאית הראשונה :נורית גוברין ושלומית פלאום- מעריצת הודו הארץ ישראלית הראשונה.”

במחקר של גוברין על פלאום ישנם הפרטים המופיעים בערך על פלאום בלקסיקון של קרסל. לא ברור על אלו אי דיוקים אצל קרסל מדברת גוברין. את המידע על הסופרים קיבל קרסל מהסופרים עצמם ועל כך העיד בעצמו פעמים רבות. וכאשר סופר השמיט פרטים כי בחר בכך מסיבות שונות לעיתים לא נכנס הערך עליו ללקסיכון אם הפרטים היו משמעותיים.

[…] שלולית אור" על ספרו של יוסי יזרעאלי: 'המשורר השביעי' דברים בערב לכבוד הופעת ספרו של יוסי יזרעאלי: 'המשורר השביעי' (הוצאת כתר, תשס"ח/2008); "תולעת ספרים" ד' בניסן תשס"ח (9.4.2008). מאת פרופסור  נורית גוברין […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 × two =