מתי שמואלוף ונפתלי שם טוב נגד מרב רוזנטל

להשמיע גם את קולנו

הבעיה ?
זה נראה כמו התחלת הסוף
אבל, לא צריך לפחד לדבר על מה שמפריע

במילה אחת – אני חושב שעצם העיסוק (סוף-סוף) בזהות האשכנזית הוא מבורך, אבל הספר הזה ספציפית לא ממש עושה את העבודה. בלי קשר, החייאת האשכנזיות צריכה לבוא מלמטה, מהאשכנזים עצמם, שייזכרו קצת בשורשים שלהם, בשפה, באוכל ובתרבות.

אבל על מה אני מדבר בעצם? בפתח-תקווה נסגר בית-הספר האחרון שלימד יידיש לפני יותר מחמש שנים, כי האוכלוסיה באיזור שלו פשוט הזדקנה ולא הייתה זקוקה לבית-ספר יסודי.

אני גאה בזה שאני אשכנזי, אני אוהב את היידיש ואני מבשל קרעפלך גם ביום-יום. אבל מה לעשות שרוב האשכנזים מצטמררים קצת מזה שקוראים להם "אשכנאצים", והפוליטיקאים שלנו מעדיפים לעשות פוזות עם מופלטות…

שני הליצנים האלה עושים שירות להוצאה ולעורך הסדרה ניר ברעם, מי שעומד להוציא את ספרם, כשהם מתייחסים ברצינות שכזו בבמה רצינית לחיבור ברמה של כיתה גימ"ל. קראתי אותו

אלי, אתה מספיק זמן בעניינים כדי שתבין שכל החבורה הזאת פועלת לפי העיקרון שאין דבר כזה פרסום גרוע. הוא לא היה זוכה לשום התייחסות, ודי בצדק, אלמלא קשרים כאלה ואחרים, במקרה הזה בין הכותבים לסדרה שבה יצא הספר הזה לאור.

זהו ספר מקושקש, לא מגובש ולא ערוך גם אם פה ושם ניתן לגלות בו דבר טעם כזה או אחר. לא משלמים לי כרגע כדי לכתוב עליו ביקורת אז אסתפק בשתי דוגמאות לעריכה הילדותית, המתייפיפת והלא מקצועית – הישר מדש הספר. זה הולך ככה—
נדון:
… הדבר שדנים ולמדים אותו מתוך דבר אחר (פסחים ט"ו).
אם העורך הנחמד היה פותח מסכת פסחים או מסכת כלשהי היה מבין שהפירוש שלו מופרך.
ובהמשך בדש: אשכנזי – כינויו של יהודי שמוצאו במרכז אירופה ובמזרחה.
ומה אם מוצאו במערב אירופה, למשל?
המחברת מקדימה ומתנצלת שזהו חיבור דל אמצעים, שנכתב בשבתות וחגים, ואולי "יום אחד" יתברר שמקננות בו רבות מהמחלות של חיבורים כאלה.
בעניין האמצעים, מסופקני – שכל לא קונים במכולת. אבל הבעיה האמיתית היא איך הוצאה כמו עם עובד מוציאה דבר שכזה? ואיך היא מעסיקה עורך כמו ניר ברעם, ילד שאין לו מי יודע מה מושג בכלום חוץ משיווק עצמי?
ואולי זה קשור איכשהו לבעלים של עם עובד, ההסתדרות, והיותו של ברעם נצר למשפחה המפאיניקית הזאת?

בזמנו סמי שלום שיטרית הביע בפורום שלו תמיכה בתוכן של נאום מתלהם של מלקולם אקס שבו הוא מאשים את היהודים בהשתלטות על עסקים בהרלם, ועל כלי התקשורת בארה"ב. גם למואיז בן הרוש נפלט פעם הביטוי'אשכנזיע' באחד הויכוחים פה. ועוד כהנה וכהנה.

בכל מקרה הספר נראה מעניין…

אלי, קשה לענות על שאלה בסגנון "האם אתה עצמך שייך לזהות המזרחית". אישית איני מגדיר את זהותי בפרמטרים כאלה, ונדמה לי שהעולם היה מקום טוב יותר לו אנשים היו עסוקים פחות בהשתייכות ובשיוך אחרים.
אבל כיוון ששאלת, אענה: נראה לי שאף שיש משמעויות שונות ומגוונות לזהות "אשכנזית" ולזהות "מזרחית", רוב אלה שעושים קריירה מעיסוק בפוליטיקה של הזהויות הם או תיאורטיקנים שיוצאים מהטקסט וחוזרים אליו בלי נגיעה בעולם האמיתי, או שרלטנים למיניהם שתופסים טרמפ על הטרנד.
ואין לי הרבה מילים טובות לומר גם על הממבו-ג'מבו של שמואלוף וחברו – זה בדיוק אותו קשקוש אבל מהכיוון ההפוך. ממש כשם שש"ס ושינוי הזינו זו את זו.

נדמה כי אלי אשד לא קרא את הספר שעליו מדובר..
האם אני טועה ?
ואכן בימינו אפשר לכתוב תשובות וביקורות ללא ידע כי באינטרנט הכול מוכר ואני לא מתפלאת.

המאמר עצמו עלה ב-NRG ואני לא מתכוונת לשים קישור לאתר המצחיק הזה

אם למישהו נדמה שדי בציטוט מאבן שושן ואין טעם לבדוק במקור, הדבר מעיד עליו (או עלייך. או עליך, אם במקרה אתה זכר בזמן קריאת שורות אלו)

הפלא ופלא אבל דווקא קראתי אותו , ואם כי לא מכולו מצאתי שיש בו כמה חלקים שאינם שווים ברמתם הרי מצאתי את החלק של הביקורת הפרטנית על הזהות המזרחית וההתנהלות ההתקשורתית שלה
כבעל עניין רב.

אכן, האות עין נמצאת בסמיכות לאות יוד, כך שהסבירות שמדובר בטעות הקלדה היא יותר מגבוהה.
עצתי לך היא שתבצע הגהה לפני שליחת המסר. זה נחוץ לא רק לשם נקיון הטקסט, אלא גם משום שבנושאים בהם אתה בא בדין ודברים עם חבריך ה"אשכנזים", חזקה עליהם להיתפס לכל טעות שולית, ולו רק כדי להציג אותה כהוכחה ללבנטיניות שלך ושל כל מה שאתה מייצג.
עצוב, אבל זה מה יש.

אלי אשד מה מפחיד אותך בזהות המזרחית החדשה
האם באמת קראת את ספריהם של יהודה שנהב ואלה שוחט וסמי שלום שטרית ?
האם כתבת במשך כל כתיבתך הפורה מאמר על המזרחים, על תרבותם, ועל ההסטוריה שלהם ?
מה דעתך על הגזזת, המעברות, פחימה, וענונו, המעמד הנמוך המזרחי, העובדה שהמזרחים הם הרוב המדינה ?

והוא ממש ספר גזעני לחלוטין. בהתחשב בעובדה שהאיש הינו או היה מפקח במשרד החינוך המצב באמת גרוע.

הספר מתבסס בעיקר על קטעי עיתונות ועדויות מכלי שני.

סתם דוגמא אחת הוא טוען שהרב יוסף (הבן של עובדיה) טען שיש לקטוע את ידיהם של הגנבים, דבר שהוא לגמרי אסור על פי היהדות (איבר מן החי) , במקום אחר הוא מזלזל ביהודים מרוקאי בגלל שהם לא ידעו אפילו ערבית, הבורות של האיש עולה על כל דמיון, כמובן שהמרוקאים האלה מהרי האטלס לא דיברו ערבית, הם דיברו תשלחית (ניב של השפה הברברית) וכן הלאה עד אינסוף

אני מבין ששטרית לא התיחס לספר כזה, וגם לא העיתונות בישראל. הוא כל כך מופרך ומלא גזענות גרידא שזו פשוט בושה. אני גם לא הייתי מציע לך להיתלות על עץ כל כך רעוע כמו גרנות.

קטע מדהים מאותו דיון שלכם לאחרונה ב"קדמה "
על הספר של קלמן קצנלסון "המהפכה האשכנזית
" :
ספר שקורא לתחיית "האשכנזיות "
סמי שטרית אומר :
=אף פעם לא טענתי שהספר היה רב מכר או מבוקש מאוד בגלל מחברו או נושאו. מי שהפך את הספר למבוקש מאוד היה בן גוריון שהטיל עליו איסור פרסום והפצה לפי איזה חוק עות'מאני או משהו. זאת לאחר שהספר כבר היה בחנויות ועורר גלים של מבוכה אצל מנהיגי מפא"י והמדינה. וכל-כך למה? כי האיש היה בשר מבשרה של האליטה התרבותית והפוליטית של הישוב ושל ישראל אחר-כך. הוא היה גיסו של הנשיא בן צבי וקרובם של כמה מנהיגים ואלופי צה"ל. אבל יותר מכל – הדעות שהוא מציג באופן כה קיצוני בספר (הציע אפרטהייד בין אשכנזים-גזע עליון לבין ספרדים-גזע נחות. את הערבים הוא לא ספר אפילו), היו למעשה הנחות היסוד שעליהן נבנתה המדינה, החברה שלה, מערכת החינוך והתנהגות האליטות התרבותיות שלה, לפחות בעשורים הראשונים באופן גלוי ומובהק. אפשר לומר שהספר משקף את רוח התקופה ובעיקר את התסכול העמוק של הציונים האשכנזים מנוחכותם המעיקה של מליון מזרחים, אותם הם הביאו בעל כורחם לצרכים דמוגרפיים וכלכליים. לדעתי צריך להדפיס את הספר שוב כמסמך היסטורי חשוב. כדי לראות שהנחת היסוד הגזעניות הללו התגלגלו עמוק אל הדור האשכנזי השני (משה גרנות למשל) ואפילו השלישי (גדי טאוב ואחרים), אם כי ביטויה מעודנים יותר. האיש היה גזען מתועב נגד ערבים (היה חבר בברית הבריונים) עוד לפני שפגש מזרחי אחד, אבל צריך לפחות להעריך את הישירות של כצנלסון זה, מאשר את ההסתתרות מאחורי מסכות ושפה מכובסת של הצעירים.
"אורח ענה לו כדרבנות :
ובכל זאת, האם אין משהו לא הגון מבחינה אינטלקטואלית בלקחת את הטקסט הכי קיצוני שניתן למצוא (אני לא מצליח לחשוב על משנה סדורה של גזענות כה בוטה שהולכת רחוק יותר) ולקבוע שהוא הוא המייצג את רוח התקופה?
זה בערך כמו לקחת את הטקסטים האנטישמיים של אלפסי שעלו ונמחקו באתר זה (כמו הספר של כצנלסון שפורסם ומיד צונזר בידי הרשויות) ולקבוע שהם הם המייצגים את המאבק המזרחי.
יש מספיק טקסטים ממסדיים ותיעוד של מדיניות מפלה המייצגים תפיסות של עליונות אשכנזית בקרב הממסד, והצגת הביטוי הקיצוני ביותר שלהם אולי יעילה כדי להעלות אנשים על בריקדות אך היא בהחלט מעוותת ומטעה.
שטרית ממהר להצטדק:
אם תקרא את ספרי ואת עשרות מאמריי, תראה שנמנעתי מלבנות הרים אות תיזות על כצנלסון, בדיוק מן הסיבות שאתה מנית כאן. אולי פעם אחת בספרי הזכרתי אותו. כצנלסון עשה את מה שבדרך כלל לא יעשה – הוא הוציא החוצה בביטוי גלוי וקצת קיצוני את מה שכולם אמרו בסלון ובפגישות ללא פרוטוקולים. לכן כעסו עליו, הוא רצה לתרגם את הפחד והבהלה התרבותית שאחזה באשכנזים לתורה ומדיניות שלמות, גלויות וללא מסכות. להם היו תכניות יותר מתוחכמות ובסופו של דבר מוצלחות. הטריגר לכתיבת ספרו דרך אגב היה מרד ואדי סאליב, הוא משווה שם כל הזמן למרד באלג'יר. מעניין.
האמת שפעם היה לי עותק של הספר שאבי רכש ממש חודשים ספורים אחרי שהגענו לישראל. קראתי אותו לראשונה כשהייתי חייל מזויין… רעיון לא חכם בכלל.
"
עד כאן שטרית .
שטרית חוששני מצטנע כאן יתר על המידה. קריאה בספרו "המהפכה האשכנזית מתה " ( מראה שאין הוא אלא גרסה מזרחית של ספרו של קצנלסון כל מה שקצנלסון טוען שיש לעשות לגבי הזהות האשכנזית שטרית מעביר לגבי המזרחיים.
שימו לב אגב איך הוא תוקף בני פלוגתה כמו גדי טאוב ומאשים אותם בגזענות ,
בלי ציטוטים כמובן כי אין כאלה שיראו על הגזענות שלהם .
אבל כנראה שזאת תגובת המחדל של סמי שטרית להאשים כל מי שאינו חושב כמוהו בגזענות .

היום בערב פגשתי את משה גרנות בערב לכבוד שמונים שנה לאגודת הסופרים בתל אביב .
הסבתי את תשומת ליבו לטענותיך על כך שהוא כתב שהיהודים ההמרוקאיים לא ידעו ערבית .
הוא התחיל לצחוק וטען שאין משפט כזה בספר.
לגבי הדבר השני שהבאת כאן על פסיקתו של עובדיה יוסף הוא ביקש להסב את תשומת ליבך שלכל דוגמה שכזאת שהוא מביא בספר הוא גם מביא מראה מקום מדוייק.
בקצרה מר בן הראש הוכח שמחבר הספר טועה. מצא את המקום המדוייק שבו הופיע המשפט השנוי במחלוקת הנ"ל וננתח אותו כאן אם משמעויותיו הן גזעניות או לא.

אמר או לא אמר את מה שגרנות מייחס לו ,גרנות מביא מראה מקום מדוייק לידיעה שדיווחה על כך .
ואין להניח שהמקומון ישקר סתם בעניין הזה.
כאמור אני מחכה לציטוט המדוייק מדבריו של גרנות שאתה עדיין לא הבאת.כך שאין לדעת אם אתה מעוות את דבריו אם וא.
והמפקח "התת רמה " הזה כתב גם ספרים מעניינים מאוד על התנ"ך ועל עגנון לא בדיוק תת רמה באיזה שהוא קנה מידה.
אגב מואיז בחיפוש מחודש באתר קדמה אחרי הדיון שהבאתי למעלה על קצנלסון לא מצאתי אותו משום מה ,יכול להיות שהם מחקו אותו בעקבות הפירסום שלי כאן ?
אם לא אשמח אם תביא לי קשור אליו כדי שגם הקוראים יוכלו להיהנות מהמקור .

בוא נגיד שהמרחק בין הספר של גרנות "עסקני הקיפוח" לבין ספרו של שמי שלום שטרית "המאבק המזרחי" הוא משהו כמו בין אורי צבי גרינברג לשלונסקי… השוואה אשכנזית כדי שתבינו… בחייך, הספר של גרנות כל כך רדוד שזרקתי אותו לפח, והוא באמת חסר חשיבות כמו הספר של קצנלסון. אין בין זה לבין האשכנזיות דבר וחצי דבר.

בסך הכל מדובר בסופר שירד לרמה של טומי לפיד.

מקפיד להביא מראי מקומות מדוייקים לכל מה שהוא טוען בניגוד להתלהמות אצל שטרית.
אגב תמהני על שטרית שתקף כל כך את קצנלסון ,אמנם הוא העיר נכונה על הגזענות של קצנלסון ,אבל לדעתי זאת הייתה שגיאה טקטית ואולי אפילו אסטרטגית מצידו
אחרי הכל כפי שהוא צריך לדעת היטב קלמן קצנלסון אינו אלא האב הרוחני של אנשי התנועה של "הזהות האשכנזית " .הם לקחו הרבה מרעיונותיהם על זהות אשכנזית נפרדת מאותו ספר של קצנלסון ששטרית תקף כל כך והרעיונות האלו הם עיקר אותו הספר .
כמו שאתה זוכר מאותו מאמר של שמואלוף הוא מסיים את המאמר שלו בתיקווה שאנשי הזהות האשכנזית רק ילכו ויתחזקו ,ואחרי הכל גם שטריטת תומך מרחוק בתנועה הזאת בתקווה שגם היא תתרום לפירוק הזהות הציונית השנואה עליו כל כך .
אז מדוע הוא בא ותוקף בטירוף את האיש שיצר את כל זה?
רק כדי להסוות את זה שהרעיונות שלו מועתקים מאותו ספר בזוי ?
הוא לא תופס שבכך הוא שופך בוץ גם על התנועה לזהות אשכנזית מיסודו של קצנלסון ומציג גם
אותם כגזענים נתעבים ?
ואולי זה באמת מה שהוא התכוון אליו?
לא חכם מצידו .

באמת אי אפשר להתיחס באופן רציני לספר כזה

אלא אם כן מישהו ישלם לי על זה כמה אלפי שקלים

אבל קראתי אותו ואמרתי לך מה אני חושב עליו, אין לי את הספר מול עיניי כדי להביא לך ציטוטים ואני בטח לא הולך לבזבז את זמני או את כספי כדי להשיג עותק

באמת חבל על הזמן

מה גם שזה ספר לגמרי איזוטרי שמעט מאוד אנשים קראו או שמעו עליו

מרב רוזנטל-מרמורשטיין היא הוגה חשובה ומקורית. קצת צניעות אצל כל המקטרגים (שאלי אינו ביניהם) לא היתה מזיקה.

הגזענות וספיחיה חוצות את כל הקבוצות מי באופן גלוי ומי באופן סמוי.מי במודע ומי שאינו גזען באופן מודע העושר התרבותי של העם היהודי הוא מאוד מגוון , בקהילות מסוימות היהודים שמרו את נכסי התרבות המקומית" (שירה מוסיקה)לצערנו קיים קשר חיובי בין מי שנפגע מגזענות להיותו גזען, על מנת להלחם בתופעה חשוב להכיר את סממני התרבות של כל העדות ישנו אתר המאפשר הצצה לכלל עדות ישראל (מוסיקה ושירה)עם הסברים פשוטים עד כדי מאמרים ברמה אקדמית לכניסה לאתר לחפש "פיוט" ולהכנס