המדען וסופר המדע הבדיוני המפורסם גרגורי בנפורד פירסם לאחרונה באתרו פוסט מעניין שבו הוא תוקף בארסיות את ז'אנר ספרות הפנטזיה את חובביו ואת כל מה שהוא מייצג.
הסיבה לארסיות ? ז'אנר הפנטזיה כפי שהוא מתגלם בסדרות הארי פוטר ושות' מצליח היום עשרות מונים בכל העולם (כולל בישראל ) יותר מז'אנר המדע הבדיוני ( בניגוד למצב לפני כעשרים שנה ) . בתור דוגמה אחת מייצגת ,ילדים ובני נוער היום כשהם קוראים ,אם קוראים בכלל , הם קוראים בעיקר פנטזיה ,לא מדע בדיוני.וזה כמובן ישפיע בצורה משמעותית ביותר על העדפותיהם כמבוגרים.
אז האם יש כאן דוגמה נוספת לקינאת סופרים או משהו עמוק יותר?
בהחלט משהו עמוק יותר .
בנפורד חושש שאנשים מושפעים ממה שהם קוראים ( וחווים בצורות מדיה אחרות ) , לדעתו יש מקום אמיתי לחשש שבעתיד הרבה נערים שקוראים היום ספרות פנטזיה על נגזרותיה יפתחו צורת חשיבה שניתן לקרוא לה "כישופית " במקום מדעית ( ולמה רק בעתיד אנחנו רואים את זה כבר בהווה ) .
.אם בעבר נערים רבים שקראו ספרות מדע בדיוני פיתחו קריירה של מדע ,ניתן לנחש שמשהו מקביל אבל מנוגד יכול לקרות לנערים שצורכים היום כמויות גדולות של ספרות פנטזיה .
ובאמת מה יכולות להיות ההשלכות של זה בעתיד ? האם נראה בעתיד הלא רחוק בעוד עשר עשרים שנה הופעה של מחנה תרבותי גדול של מאמינים בכישוף ופגאנים וכיוצא בזה קוראי ספרות פנטזיה בעברם שיאבקו בתומכי החשיבה המדעית? שיטענו שהמדע והטכנולוגיה הם שגורמים להתחממות כדור הארץ ורק כישוף "ירוק " וחזרה לפגניזם הטוב והמטיב וחזרה לחיקה של אימא אדמה ולשיטת החשיבה של "המחזוריות הנצחית " שבה הכל חוזר על עצמו לנצח נצחי נצחים, ( המנוגדת לשיטת החשיבה של התרבות המערבית המדעית שלפיה תתכן התפתחות עתידנית שלא התרחשה מעולם בעבר ) יכולים להציל את כולנו ?
ואולי ימצא לבסוף שהמשותף גובר בהרבה על המפריד ?
ספקולציות , אבל נראה שכיום המפריד בין סופרי המדע הבדיוני ובין סופרי הפנטזיה לפחות הולך ומתרחב כל הזמן.
3 תגובות על “סופרי המדע הבדיוני נגד סופרי הפנטזיה”
נראה לי שהוא בלבל קצת בן סיבה למסובב. משמשנות השישים ישנה עליה בהתענינות בנסתר ובתורות אזוטריות למנהןוזה גרם לעילה בפופולריות של ספרות הפנטזיה .
נקודת המבט שלך היא מתנשאת למדי. אתה לוקח כמובן מאליו את הרעיון שהשקפת העולם המדעית היא עדיפה על השקפת העולם הפנטסטית. לנקודת המבט המדעית יש הרבה לבגיד על איך עושים דברים, ומעט להגיד על מה המשמעות שלהם עבורנו כבני אדם. כבן אדם, התרומה שתורמת לחיי ראיית העולם המדעית, פחותה מהתרומה שתורמת לחיי הקריאה בעולמות דמיוניים.
נקודה שנייה – אתה מבלבל מאוד במאמר בין פנטסיה, פגניזם ואקולוגיה "ירוקה עמוקה". אין שום קשר הכרחי בין מי שקורא הארי פוטר או משחק מבוכים ודרקונים לבין פגניזם והשקפה אקולוגית. אלה שני דברים נפרדים
נקודה שלישית היא התיחום החד שאתה עושה בין שני התחומים – מדע בדיוני ופנטסיה. זה תיחום מלאכותי במידה רבה, ומרבית קוראי הפנטסיה הרציניים (לפחות על סמך ההיכרות שלי, אין לי נתונים סטטיסטיים) קוראים גם מדע בדיוני
נקודה רביעית – הטענה שקריאת מדע בדיוני הובילה נערים רבים לקריירות מדעיות היא קצת מופרכת בעיניי. כמו בתגובה הקודמת (שאני מסכים איתה לחלוטין) יש כאן בלבול בין סיבה למסובב. נערים שנמשכים למדע מלכתחילה ייטו לקרוא מדע בדיוני , וז'אנרים מסוימים של מדע בדיוני, שבהם המדע, ולא העלילה משחק את התפקיד המרכזי.חוץ מזה, להערכתי מעט מדענים דגולים היו בצעירותם קוראים נלהבים של מדע בדיוני. האופי המדעי קצת שונה מזה
לצערי אני לא מצליח למצוא כלום בהפניות שלך למאמר של בנפורד. ואני כל כך מאוכזב שאני הולך לכלות את תסכולי במגיב הקודם
שיאל היקר, נקודת המבט של אלי אשד היא פשוט הגיונית, הוא לוקח את זה כמובן מאליו שמדע עדיף על קסמים, לו הוא היה מסוגל להניף שרביט קסמים ולהוריד לחץ דם להשתיל לבבות להבריא חולים לשלוח חלליות לירח ולחשב חישובים מסובכים ולהמציא את האינטרנט אולי הוא היה מתיחס ביתר כבוד למטה הקסמים. מדע דמיוני (בדיוני) בדרך כלל מציג צפיות ושאיפות לעתיד, קריאה בעולמות דמיוניים היא בערך ברמה של סמים או משקאות חריפים.
נקודה שניה, מה ההבדל בין פנטאסיה לפאגנים? פגאן מאמין במכשפות וקוסמים. זו כמעט ההגדרה של פגן. לבטח יהיו כאלו שקצת יפנימו ברצינות את היכולת לעשות קסם כאמיתי, כבר נתקלתי באידיוטים שצעקו שהאנרגיה העתידית היא לא באטום אלא בקריסטלים. ובהחלט יהיו כאלו שיתחילו להאמין בנושאים קרובים לקסמים ויטענו שהם לא קסמים. קריאת מחשבות טלקינזיס גלימות העלמות
נקודה שלישית, מה זה תיחום חד? אתה מתכוון חוסר החפיפה? ההבדלה? אני קורא נלהב של מדע בדיוני, עשרות שנים, אבל לפאנטאסיות אין לי הרבה סבלנות, זה שטויות, אני צריך משהו שמעוגן במציאות, שפעם הטכנולוגיה תצליח ליצר. גם אני רוצה לעוף על מטאטא, אבל גם ימצאו דרך מדעית, זה מאד לא נוח. וגם מגוחך.
נקודה רביעית, הרבה מאד ספורי אסימוב ודומיו בשנות השישים נבעה מהתפתחות באותו זמן של המחשבים, השאלה מה קדם למה החיזוי ברובוט או המחשב היא משונה,גם ז'ול וורן כתב מדע דמיוני שנתן רעיונות שניסו לחקות אותם, מדע דמיוני מפתח את הדמיון. להגיד שמי שנמשל למדע קורא מדע דמיוני פרןשו שמי שלא מעונין במדע לא קורא, לא רק מדענים קוראים מדע דמיוני, הערכה שלך נובעת ממה? בקיצור התגובה שלך היא פשוט אי הסכמה שמבוססת על פנטסיה