web analytics
קטגוריות
תרבות

האיש שהציל את היידיש

סיפורו של האיש שהיציל את ספרי היידיש ואת תרבות היידיש מכליה.

 

אהרון לנסקי סטודנט צעיר ולא ידוע הצליח לבצע כמעט בכוחות עצמו בלבד את הבלתי אפשרי: לאסוף את מרבית ספרי היידיש בעולם ולשמר את התרבות הגוועת עבור הדורות הבאים.

פעם הייתה תרבות וספרות היידיש שפה שבה דיברו מיליונים רבים ואותה קראו מיליונים רבים . על פי ההערכות בשנת 1939 יידיש הייתה השפה הראשונה של שלושה רבעים מיהדות העולם .סופרים בעלי רמה עולמית כתבו ספרים בשפה זאת אנשים כמו שלום עליכם ובשביס זינגר ופורסמו בה עיתונים רבים שאותם קראו מיליונים מידי יום ביומו במזרח אירופה ובארה"ב ובדרום אמריקה .
אך מאז חלפו שנים רבות.רוב דוברי היידיש הושמדו בשואה ,בישראל הם הוכחדו בידי הגיל והדיבור בשפה הוכחד בידי דוברי השפה העברית שהיו נחושים שבתרבות העברית החדשה שהם יוצרים בפלסטינה לא תהיה ליידיש דריסת רגל .בארה"ב ובדרום אמריקה היידיש פשוט הוחלפה בשפות המקומיות האנגלית והספרדית שאיתן לא הצליחה להתמודד בניסיון למשוך את הדור הצעיר.
בישראל יש היום מוסדות שמתפקידם לשמר את תרבות היידיש כמו "בית שלום עליכם" ו"בית ליוויק " אולם מידת הצלחתם אינה ברורה. כיום רוב קוראי היידיש הם זקנים, חלקם הגדול מתו שאו שימותו בקרוב,כמו במקרה המקביל של שפת הלאדינו של יהודי ספרד   נראה שנגזר דינה של של היידיש לגווע ועימה התרבות שנוצרה בה. ב-1980 העריכו חוקרים שרק 70 אלף ספרים ביידיש שרדו ברחבי העולם ואלה יתפוררו , או יזרקו ככלי אין חפץ בו ויעלמו גם הם בתוך שנים ספורות . לאיפה ילכו כל הספרים האלו ששרדו שאפילו ספריות כבר לא רוצות אותם ?

אהרון לנסקי.

בשנים האחרונות, ברגע האחרון ממש, קם אדם אחד שעמד בפרץ ווידא שלכל הפחות ספרות
היידיש לא תיעלם לחלוטין, כאילו לא הייתה מעולם .זהו חוקר ספרות היידיש הספרן והארכיונאי אהרון לנסקי שבמבצע חסר תקדים אולי בתולדות התרבות ווידא שספרות היידיש תמשיך להשתמר לפחות לעתיד הנראה לעין ואף הפך אותה לספרות הממוחשבת ביותר ברשת .
בספרו "נגד כיוון ההיסטוריה" שיצא לאור בימים אלה בהוצאת "כתר " ( בתרגום יהב זוהר ) לנסקי מתאר את מאמציו האדירים להציל ולאסוף ספרי יידיש לפני שאלה יגרסו ויעלמו על מנת לשמר אותם עבור הדורות הבאים . זה היה מבצע דון קישוטי ממש של משוגע לדבר שגילה ( ולא במפתיע עבור איש מדעי הרוח בימים אלה ) שאין כל עניין לתמוך בו במוסדות היהודיים שהעדיפו להקדיש את תקציבי התרבות המצומצמים שלהם לפרויקטים הקשורים באנגלית או למצער בעברית .
אהרון לנסקי היה בשנות השבעים סטודנט יידיש צעיר באוניברסיטה במונטריאול בקנדה שגילה שקשה מאוד למצוא ספרי אידיש ללימודיו שכן רוב הספריות כבר אינם מחזיקות בהם יותר ובכל ארה"ב ( ולמעשה בכל העולם ובכלל זה בישראל ) ספרים אלו מושמדים מידי יום ביומו בזמן שחדשים כמעט ואינם מודפסים . הסטודנט הצעיר נסקי הבין שבתוך שנים ספורות הרוב המוחלט של ספרות זאת ירד לטמיון לנצח. הוא חש צורך אדיר לעצור זאת לפני שיהיה המאוחר מדי.

בזמן שרוב עמיתיו בני גילו היו עסוקים בעיקר בנושאים המרכזיים המקובלים של חיי סטודנטים היום כמו יציאה לדיטים , הסטודנט הצעיר לנסקי החל לפעול לחלוטין על דעת עצמו .
הוא פירסם קול קורא בכל עיתון יהודי ובכל כלי תקשורת שהיה מוכן לקבל הודעות שלו שהוא מוכן לאסוף על חשבונו כל ספר ביידיש מכל מקום. הוא מצא מקום אכסון לספרים אלה וביחד עם קבוצה קטנה של צעירים חברים ועוזרים בא לכל מקום על מנת לאסוף ספרים ביידיש . רבים מהם נמצאו בספריות ציבוריות שנסגרו או שהחליטו להיפטר ממדורי הספרים ביידיש שלהם מאחר שלאלה שוב לא נמצאו קוראים . רבים מאוד מהספרים הוא הציל ממש לפני שנזרקו לפחי הזבל ,ולעיתים לאחר שכבר נזרקו לפחי הזבל . לנסקי מתאר בספרו כמה סיפורים מדהימים ממש על הצלות ספרים "ברגע האחרון " כאשר אנשים התקשרו אליו באמצע הלילה לדווח שהם גילו אלפי ספרים ביידיש שעומדים להיזרק לזבל ולהיגרס אלא אם כן מישהו יוציא אותם מיידית ,ובמיידית הכוונה כבר בשעות הקרובות .לנסקי מצא את עצמו מיטלטל בדרכים במשאית ישנה פעמים רבות כתוצאה מאירועים כאלו .
הספר הוא תיאור מדהים ממש של הפרויקט איסוף והצלת ספרי האידיש שלו שהחל בארה"ב ואחר כך התפשט לשאר העולם כאשר לנסקי מנסה להציל ולשמר כל ספר אידיש שנכתב אי פעם וניראה שבשלב זה הוא כבר ליקט לכל הפחות את חלקם הגדול של הספרים בשפת היידיש .
בספר יש אנקדוטות צבעוניות מעניינות רבות על קוראי ואספני היידיש ועל ילדיהם ( שככלל התעניינו הרבה פחות ביידיש מהוריהם ) שאותם פגש לנסקי במסעותיו,אנשים שהיו מהם שהתעקשו לספר ללנסקי את סיפורו של כל ספר לפני שמסרו לו אותם כ"תחנה האחרונה ". יש גם אנקדוטות הרבה פחות מחממות לב על הסכסוכים הנצחיים הנמשכים בין אירגונים שונים של דוברי יידיש שממשיכים בשנאות הישנות בינם גם כשהקהל שלהם הולך ונעלם מול עיניהם . יש למשל תיאור מעניין של הניסיון לאסוף את ספרי האידיש מקובה של קסטרו ששם כבר רובם הושמדו בגלל תנאי הטבע הקשים נסיון שכמעט נכשל ודווקא בגלל התנגדות של ראשי הקהילה המקומית .

היום יוזמת האיש אחד של לנסקי הפכה לאירגון תרבותי ענק "המרכז הלאומי לספרי יידיש " שמונה שלושים וחמש אלף חברים ,שהוא אחד מאירגוני התרבות היהודיים הגדולים ביותר בארה"ב ובעולם . אירגון שמרכזו הוא בבניין ענק משלו בקולג' האמפשייר שלנסקי התעקש על רכישת הבעלות עליו באמצעות תרומות שונות שהשיג ממקורות שונים שכן "היידיש סבלה כבר מספיק מארעיות ". הארגון של לנסקי עוסק מלבד האיסוף בפרוייקטים תרבותיים שונים ומגוונים כמו תרגום יצירות המופת הנשכחות של היידיש לשפות אחרות .וכמובן יש לו אתר גדול מאוד משלו  ברשת.

בין השאר לנסקי יצר  בעזרת תמיכה מסטיבן שפילברג אוסף דיגיטאלי של 14 אלף ספרי יידיש שמוודא שהספרים האלו ימשיכו להתקיים לעוד זמן רב מאוד.לנסקי אספן הספרים האיזוטרי הוא היום הוא אחת הדמויות הבולטות והידועות של הקהילה היהודית בארה"ב הוא משמש כאחד מהגיבורים בספר על חובבי ספרים ועל מפעלו נעשה סרט דוקומנטארי ידוע בשם "גשר של ספרים " שהוצג בפסטיבל סרטים יהודיים בסינמטק תל אביב.

צפו בסרט כאן.

עד היום לנסקי אסף מיליון וחצי ספרים ביידיש וממשיך באיסוף אם כי הדגש היום נסב בהכרח לא רק על איסופם ושימורם אלא גם על הדפסתם מחדש באמצעים אלקטרוניים .במהלך החיפוש התברר ללנסקי שהוא אינו האדם היחיד עלי אדמות שמתעניין בספרות היידיש .יותר מ-4000 איש ו500 ספריות קנו ממנו ספרי יידיש לאורך השנים ספרים שהוא כיום מקור ההספקה היחיד שלהם בעולם .והסתבר שאולי שפת היידיש אינה כל כך מתה אחרי הכל . ולא זאת בלבד אלא שהודות לפלאי הטכנולוגיה אם כי רוב הספרים כבר מתפוררים הרי הוא יכול כעת לספק עותק מודפס חדש ( וטוב בהרבה במקרים רבים מהעותקים המקוריים ) לפי דרישה לכל מי שמבקש את אחד הספרים שנאספו.
הלוואי על ספרי השפה העברית ..
לנסקי הראה בפעם המי יודע כמה שהדרך לשנות את דעת הציבור ואת דעת המוסדות המופעלים בכספי ציבור היא לא על ידי תחנונים עקרים לקבלת כספי ציבור אלא על ידי פעולה עצמאית ויצירת לחץ עיקש וגובר מלמטה ( בדומה למה שעשו אנשי הקשת המזרחית בישראל )

לנסקי מצטייר מהספר כגיבור תרבות האיש שהצליח להציל ולשמר תרבות שלמה כנגד כל הסיכויים ולשמר אותה עבור הדורות הבאים וזאת על ידי שימוש מושכל בכל אמצעי הטכנולוגיה המודרניים .
עבור אוהבי ספרים הספר הזה על הצלה ברגע האחרון של תרבות ספרותית שלמה הוא בגדר חגיגה מחממת לב. זהו ספר שמן הראוי שילמד באוניברסיטאות כיצד אפשר לשמר תרבות .
חבל רק שאין בספר אינדקס שמות ונושאים שהיה מוסיף לחגיגה עוד יותר.
דבר אחד שלנסקי לא הצליח זה לא רק לשמר את היידיש אלא גם להחיות אותה אבל זה כבר כנראה יותר ממה שאפילו מאמצי הענק שלו מסוגלים.

"נגד כיוון ההיסטוריה "
פרק מ"נגד כיוון ההיסטוריה "

תקציר הספר

"נגד כיוון ההיסטוריה" בסימניה

מהממת מצחיקה מצפונית ורבת השראה: שירי לב ארי מראיינת את אהרון לנסקי

 הקוראים מתו יחיו הספרים :בני מר על "נגד כיוון ההיסטוריה "

דוד מרחב על "נגד כיוון ההיסטוריה "

הצלת ספרות היידיש

 

יידיש בויקיפדיה

בית ליוויק

גלותי זה הכי

 

בלוג אשכנז

צברים דוברי יידיש

אסף גלאי על כבוד אשכנזי

אסף גלאי על ריספקט

רטרו אשכנז

 

האשכנזים סרט של דני דותן

פורום יידיש בתפוז

שימור תרבות הלאדינו

ויכוח על זהות אשכנזית יידישאית

עברית או יידיש"?

אהרון לנסקי מוקף בספרים שהציל.

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

12 תגובות על “האיש שהציל את היידיש”

"כיום רוב קוראי היידיש הם זקנים, חלקם הגדול מתו שאו שימותו בקרוב" (השגיאה במקור). או שהם כבר מתו, או שימותו בקרוב… זקנים, נו. 🙂

שוב פעם הקלישאה הזאת, "החייאת היידיש". האם ביקרת פעם בחלקים נכבדים של ירושלים, שם מדברים אלפי משפחות! יידיש כשפת אם לכל דבר וענין, ביניהם – צר לי לשבור את התיזה המופרכת שלך (המוצדקת חלקית רק לגבי "ספרות יידיש קלאסית") – אלפי ילדים ובחורים צעירים.

גם קהל הקוראים של "ספרות יידיש קלאסית" מורכב ברובו מאנשים צעירים. אם תברר במחלקת השיווק של ה"פארווערטס" את גיל המנוים תגלה את הנתון הברור הזה.

לידיעתך, בחמישים השנים האחרונות, פורסמה ספרות דתית ענפה ביידיש, החל משיחות הרבי מליובאוויטש וכלה במגזינים איכותיים ובעיתונים שבועיים היוצאים בניו-יורק ובריכוזים חרדיים נוספים. כמות הפרסומים עוברת בהרבה את הפרסום ביידיש בציבור היהודי החילוני.

יידיש אינה צריכה טובות של אף פרמדיק תרבותי שיבוא ויוציא אותה לאור. בקרב היהדות החילונית אין כמעט יידיש כשפת אם, אך בקרב היהדות החרדית, יש ועוד איך.

כל זה אינו בא להמעיט מערך מפעלו העצום של לנסקי כמובן, אך הפרופורציות ממך והלאה. מענין אם בין 35 אלף המנוים של המפעל שלו, ישנו רוב צעיר… תבדוק ותחזור עם נתונים נכונים יותר.

גוט שבת, נועם

המשפחות החרדיות דוברות היידיש.אבל אני קצת מתמצא בנושא ספרות הילדים החרדית ונוהג לבקר לעיתים מזומנות בחנויות הספרדים החרדיות בבני ברק לראות מה מתחדש בתחום זה ובתחומי ספרות המתח וספרות הקומיקס החרדי .
ואחד הדברים ששמתי לב להם הם שאם כי אמנם יש פה ושם ספרי יידיש שמיועדים לילדים ( דבר שאכן הפתיע אותי בתחילה ) הרי מספרם הוא מצומצם ביותר ,ברוב החנויות בבני ברק הם בגדר לא קיימים.מה שמראה שלפחות בבני ברק הקהל לספרות זאת הוא קטן ביותר.
ייתכן כמובן שבירושלים המצב שונה אין לי מושג ,אבל נראה שלפחות בבני ברק בחנויות שאני מסתובב בהם ספרות היידיש היא בגדר דבר העובר מהעולם.

לשים כותרת "האיש שהציל את היידיש" למאמר.
את היידיש, לדאבוני, כבר לא ניתן להציל.
לכל היותר ניתן לשמר את נכסיה התרבותיים.
לימות המשיח.
אז כשיקומו היהודים לתחיה , כאמרתו של בשביס-זינגר,
בתשובה לשאלה מדוע הוא ממשיך לכתוב ביידיש.
יחפשו כולם ספר ביידיש.
בישראל עוסק בכך, אחד, מנדי כהאן [קהאן] שמו.
במובן של איסוף ושמירת ספרים ביידיש
הוא עושה עבודת קודש

כמו שאמר בן אהרן לקרוא לאהרן לנסקי מציל היידיש זו הגזמה. הוא הציל ספרים בארה"ב אך יש גם מקומות אחרים בעולם. בספריה הלאומית בירושלים נמצאים רוב הספרים ביידיש שיצאו אי פעם ואם נחבר אותה עם ספריית מעדעם בפריס ועם ספריית ייווא בניו יורק ובואנוס איירס נגיע למיצוי כמעט מלא של הספרים בעולם בתחום הזה.
אין ספק שהמפעל שלו חשוב אבל הוא לא מציל את היידיש כי אם את הספרים שנכתבו כבר.
אם כי גם היום נכתבים ספרים ביידיש ולאו דווקא בציבור החרדי. מגיעים אלי בקביעות ספרי פרוזה, שירה, ספרים לילדים, מחקרים על יידיש ועוד.

) חוץ מיידיש בויקיפדיה, קיימת גם ויקיפדיה ביידיש
ככתוב : װיקיפּעדיע איז אַ פֿילשפּראַכיקער פּראָיעקט צו שאַפֿן אַ גענױע און פֿולשטענדיקע ענציקלאָפּעדיע װאָס איר אינהאַלט איז פֿאַראַנען אומזיסט פאַר אַ יעדען. יעצט באַאַרבעטן מיר 207 אַרטיקלען. קוק אין דער הילפֿסזײַט אַרײַן און עקספּערימענטיר אינעם זאַמדקאַסטן כּדי צו דערװיסן ױך װי דו קענסט רעדאַקטירן אַבי אַן אַרטיקל איצט!

העובדה שיש בה רק 207 ערכים כתובים, לעומת עשרות אלפים בעברית, מראות כמה מתה השפה הזו. אינני מצר על מות השפה – אני מצר על מותם בשואה של מיליוני דובריה, ביניהם עשרות רבות מבני משפחתי.
2) האם היתה הייידיש שוררת למרות השואה? על סופרי יידיש , והרהורים על השאלה ההזו תוכלו לקרוא במאמרי כאן:

http://www.e-mago.co.il/Editor/history-515.htm

3) אתר הספרים עליו ממליץ אשד בחר את 100 הספרים היהודיים הטובים ביותר. http://yiddishbookcenter.org/story.php?n=14

הרשימה מעניינת ומרתקת. יש שם ספרים כגון שירי ביאליק, שמחת עניים של אלתרמן, סיפורי י. ל פרץ , אורח נטה ללון של עגנון, שבחי הבעש"ט מ1814 הרפתקאות קווליר וקלייר הנפלא , ויש שם גם ספרים שאני אישית לא מכיר כלל כגון"מלכותו של השל" מאת דן יעקבסון. הרשימה הזו, דרך אגב מתעלמת לחלוטין מיצירתם של יהודי ארצות המזרח
4) מילון יידיש אנגלי יידיש מצויין נמצא כאן

http://www.yiddishdictionaryonline.com/

5) לעניות דעתי אין שום מילון יידיש עברי ראוי לשמו – אשמח אם מישהו יתקן אותי…

זאת גם שאלה טובה. הלא אוסף הספרים העצום איננו נגיש לציבור כלל, והספרים עצמם עומדים כולם למכירה במחיר הרחוק מלהיות סמלי. נקווה שבעתיד הפרויקט ילבש פנים אחרות.

חכמה קטנהו בן אהרון ו 17:05 | 20/11/05

ככל שידוע לי, שני הסניפים, שמנהל מנדי כהאן,
בירושלים ובתל אביב ,
הם מוקד משיכה לחובבי תרבות היידיש לגווניה.

אינני בקיא במחירי הספרים.

במסחר, כמו במסחר, אפשר לדרוש מחיר
והסכום שישולם הוא ערכו של הספר לקונה.

הכי קל להטיח במי שעושה.

תעשה גם אתה, הלוואי יותר טוב, ממנדי.
תבוא עליך הברכה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

four × five =