האיש שהציל את היידיש

אהרון לנסקי סטודנט צעיר ולא ידוע הצליח לבצע כמעט בכוחות עצמו בלבד את הבלתי אפשרי: לאסוף את מרבית ספרי היידיש בעולם ולשמר את התרבות הגוועת עבור הדורות הבאים.

פעם הייתה תרבות וספרות היידיש שפה שבה דיברו מיליונים רבים ואותה קראו מיליונים רבים . על פי ההערכות בשנת 1939 יידיש הייתה השפה הראשונה של שלושה רבעים מיהדות העולם .סופרים בעלי רמה עולמית כתבו ספרים בשפה זאת אנשים כמו שלום עליכם ובשביס זינגר ופורסמו בה עיתונים רבים שאותם קראו מיליונים מידי יום ביומו במזרח אירופה ובארה"ב ובדרום אמריקה .
אך מאז חלפו שנים רבות.רוב דוברי היידיש הושמדו בשואה ,בישראל הם הוכחדו בידי הגיל והדיבור בשפה הוכחד בידי דוברי השפה העברית שהיו נחושים שבתרבות העברית החדשה שהם יוצרים בפלסטינה לא תהיה ליידיש דריסת רגל .בארה"ב ובדרום אמריקה היידיש פשוט הוחלפה בשפות המקומיות האנגלית והספרדית שאיתן לא הצליחה להתמודד בניסיון למשוך את הדור הצעיר.
בישראל יש היום מוסדות שמתפקידם לשמר את תרבות היידיש כמו "בית שלום עליכם" ו"בית ליוויק " אולם מידת הצלחתם אינה ברורה. כיום רוב קוראי היידיש הם זקנים, חלקם הגדול מתו שאו שימותו בקרוב,כמו במקרה המקביל של שפת הלאדינו של יהודי ספרד   נראה שנגזר דינה של של היידיש לגווע ועימה התרבות שנוצרה בה. ב-1980 העריכו חוקרים שרק 70 אלף ספרים ביידיש שרדו ברחבי העולם ואלה יתפוררו , או יזרקו ככלי אין חפץ בו ויעלמו גם הם בתוך שנים ספורות . לאיפה ילכו כל הספרים האלו ששרדו שאפילו ספריות כבר לא רוצות אותם ?

אהרון לנסקי.

בזמן שרוב עמיתיו בני גילו היו עסוקים בעיקר בנושאים המרכזיים המקובלים של חיי סטודנטים היום כמו יציאה לדיטים , הסטודנט הצעיר לנסקי החל לפעול לחלוטין על דעת עצמו .
הוא פירסם קול קורא בכל עיתון יהודי ובכל כלי תקשורת שהיה מוכן לקבל הודעות שלו שהוא מוכן לאסוף על חשבונו כל ספר ביידיש מכל מקום. הוא מצא מקום אכסון לספרים אלה וביחד עם קבוצה קטנה של צעירים חברים ועוזרים בא לכל מקום על מנת לאסוף ספרים ביידיש . רבים מהם נמצאו בספריות ציבוריות שנסגרו או שהחליטו להיפטר ממדורי הספרים ביידיש שלהם מאחר שלאלה שוב לא נמצאו קוראים . רבים מאוד מהספרים הוא הציל ממש לפני שנזרקו לפחי הזבל ,ולעיתים לאחר שכבר נזרקו לפחי הזבל . לנסקי מתאר בספרו כמה סיפורים מדהימים ממש על הצלות ספרים "ברגע האחרון " כאשר אנשים התקשרו אליו באמצע הלילה לדווח שהם גילו אלפי ספרים ביידיש שעומדים להיזרק לזבל ולהיגרס אלא אם כן מישהו יוציא אותם מיידית ,ובמיידית הכוונה כבר בשעות הקרובות .לנסקי מצא את עצמו מיטלטל בדרכים במשאית ישנה פעמים רבות כתוצאה מאירועים כאלו .
הספר הוא תיאור מדהים ממש של הפרויקט איסוף והצלת ספרי האידיש שלו שהחל בארה"ב ואחר כך התפשט לשאר העולם כאשר לנסקי מנסה להציל ולשמר כל ספר אידיש שנכתב אי פעם וניראה שבשלב זה הוא כבר ליקט לכל הפחות את חלקם הגדול של הספרים בשפת היידיש .
בספר יש אנקדוטות צבעוניות מעניינות רבות על קוראי ואספני היידיש ועל ילדיהם ( שככלל התעניינו הרבה פחות ביידיש מהוריהם ) שאותם פגש לנסקי במסעותיו,אנשים שהיו מהם שהתעקשו לספר ללנסקי את סיפורו של כל ספר לפני שמסרו לו אותם כ"תחנה האחרונה ". יש גם אנקדוטות הרבה פחות מחממות לב על הסכסוכים הנצחיים הנמשכים בין אירגונים שונים של דוברי יידיש שממשיכים בשנאות הישנות בינם גם כשהקהל שלהם הולך ונעלם מול עיניהם . יש למשל תיאור מעניין של הניסיון לאסוף את ספרי האידיש מקובה של קסטרו ששם כבר רובם הושמדו בגלל תנאי הטבע הקשים נסיון שכמעט נכשל ודווקא בגלל התנגדות של ראשי הקהילה המקומית .

היום יוזמת האיש אחד של לנסקי הפכה לאירגון תרבותי ענק "המרכז הלאומי לספרי יידיש " שמונה שלושים וחמש אלף חברים ,שהוא אחד מאירגוני התרבות היהודיים הגדולים ביותר בארה"ב ובעולם . אירגון שמרכזו הוא בבניין ענק משלו בקולג' האמפשייר שלנסקי התעקש על רכישת הבעלות עליו באמצעות תרומות שונות שהשיג ממקורות שונים שכן "היידיש סבלה כבר מספיק מארעיות ". הארגון של לנסקי עוסק מלבד האיסוף בפרוייקטים תרבותיים שונים ומגוונים כמו תרגום יצירות המופת הנשכחות של היידיש לשפות אחרות .וכמובן יש לו אתר גדול מאוד משלו  ברשת.

בין השאר לנסקי יצר  בעזרת תמיכה מסטיבן שפילברג אוסף דיגיטאלי של 14 אלף ספרי יידיש שמוודא שהספרים האלו ימשיכו להתקיים לעוד זמן רב מאוד.לנסקי אספן הספרים האיזוטרי הוא היום הוא אחת הדמויות הבולטות והידועות של הקהילה היהודית בארה"ב הוא משמש כאחד מהגיבורים בספר על חובבי ספרים ועל מפעלו נעשה סרט דוקומנטארי ידוע בשם "גשר של ספרים " שהוצג בפסטיבל סרטים יהודיים בסינמטק תל אביב.

צפו בסרט כאן.

עד היום לנסקי אסף מיליון וחצי ספרים ביידיש וממשיך באיסוף אם כי הדגש היום נסב בהכרח לא רק על איסופם ושימורם אלא גם על הדפסתם מחדש באמצעים אלקטרוניים .במהלך החיפוש התברר ללנסקי שהוא אינו האדם היחיד עלי אדמות שמתעניין בספרות היידיש .יותר מ-4000 איש ו500 ספריות קנו ממנו ספרי יידיש לאורך השנים ספרים שהוא כיום מקור ההספקה היחיד שלהם בעולם .והסתבר שאולי שפת היידיש אינה כל כך מתה אחרי הכל . ולא זאת בלבד אלא שהודות לפלאי הטכנולוגיה אם כי רוב הספרים כבר מתפוררים הרי הוא יכול כעת לספק עותק מודפס חדש ( וטוב בהרבה במקרים רבים מהעותקים המקוריים ) לפי דרישה לכל מי שמבקש את אחד הספרים שנאספו.
הלוואי על ספרי השפה העברית ..
לנסקי הראה בפעם המי יודע כמה שהדרך לשנות את דעת הציבור ואת דעת המוסדות המופעלים בכספי ציבור היא לא על ידי תחנונים עקרים לקבלת כספי ציבור אלא על ידי פעולה עצמאית ויצירת לחץ עיקש וגובר מלמטה ( בדומה למה שעשו אנשי הקשת המזרחית בישראל )

לנסקי מצטייר מהספר כגיבור תרבות האיש שהצליח להציל ולשמר תרבות שלמה כנגד כל הסיכויים ולשמר אותה עבור הדורות הבאים וזאת על ידי שימוש מושכל בכל אמצעי הטכנולוגיה המודרניים .
עבור אוהבי ספרים הספר הזה על הצלה ברגע האחרון של תרבות ספרותית שלמה הוא בגדר חגיגה מחממת לב. זהו ספר שמן הראוי שילמד באוניברסיטאות כיצד אפשר לשמר תרבות .
חבל רק שאין בספר אינדקס שמות ונושאים שהיה מוסיף לחגיגה עוד יותר.
דבר אחד שלנסקי לא הצליח זה לא רק לשמר את היידיש אלא גם להחיות אותה אבל זה כבר כנראה יותר ממה שאפילו מאמצי הענק שלו מסוגלים.

"נגד כיוון ההיסטוריה "
פרק מ"נגד כיוון ההיסטוריה "

תקציר הספר

"נגד כיוון ההיסטוריה" בסימניה

מהממת מצחיקה מצפונית ורבת השראה: שירי לב ארי מראיינת את אהרון לנסקי

 הקוראים מתו יחיו הספרים :בני מר על "נגד כיוון ההיסטוריה "

דוד מרחב על "נגד כיוון ההיסטוריה "

הצלת ספרות היידיש

יידיש בויקיפדיה

בית ליוויק

גלותי זה הכי

בלוג אשכנז

צברים דוברי יידיש

אסף גלאי על כבוד אשכנזי

אסף גלאי על ריספקט

רטרו אשכנז

האשכנזים סרט של דני דותן

פורום יידיש בתפוז

שימור תרבות הלאדינו

ויכוח על זהות אשכנזית יידישאית

עברית או יידיש"?