העקבות רשימה שלי באתר זה "הדובר היחיד של הספרות העברית לכלל המין האנושי" שבה התלוננתי על מיעוט החומרים בשפות זרות על ספרות עברית מודרנית קם חוקר ספרות השואה יואב איתמר ( הידוע גם כ"האביר שלא היה"על שם ספר ידוע של איטלו קלוינו ) והחליט לעשות מעשה . הוא הקים פורום מיוחד המוקדש לתרגום ספרות עברית וחומרים על ספרות עברית לשפות זרות .
במכתב אלי הוא כותב :
כאן יש לציין שיש את המכון לתרגום ספרות עברית לשפות זרות שעוסק בכך באופן מיקצועי וגם אצל האגודה הישראלית למדע בדיוני בוצעו כמה מאמצים בכיוון תרגום יצירות ראויות של יוצרים ישראליים לשפות אחרות .
אולם הפורום של יואב הוא צעד מבורך ורצוי בכיוון הנכון .וכאן יש לציין שיש מליוני יצירות בשפה העברית שלא צריכה להיות איתן שום בעיה מבחינת זכויות היוצרין שכן אלו כבר פגו .ובכל מקרה קשה לי לחשוב על איזה שהוא יוצר בעברית שיתנגד לכך שדבריו יתורגמו מסיבה כלשהי.
כל הכבוד יואב ,וישר כח .מי ייתן שעוד רבים יצטרפו אליך ויביאו את דבר הספרות העברית ללשונות אחרות .
הצעד הבא מבחינתך הוא להשאיר הודעות על הפורום בכל פורום אפשרי לענייני ספרות ותרגום בתפוז בוינט בנאנא וכיוצא באלה. כן יש לידע לגבי קיומו את עורכי המדורים הספרותיים בעיתונים ועיתונאים ספרותיים מסוגה של אורית הראל במעריב . כמו כן על מנת להשיג חומרים מתורגמים לשפות שונות מעברית כדאי שתפנה למחלקות תרגום ומחלקות של שפות שונות כמו צרפתית גרמנית ואנגלית באוניברסיטאות השונות . שם יש מגוון של תרגומים של יצירות עבריות שונות שהוכנו בידי תלמידים כפרוייקטים לימודיים ושלאחר שקיבלו ציון נקברים במגירות .
הצע להם לשלוח לך את התרגומים האלו לפרסום באתר שלך .
עבודת הפירסום היא קשה ומפרכת ומייגעת מאוד אבל אין ברירה ,אם אתה רוצה שאנשים ידעו על קיום הפורום שלך ויתחילו לפרסם בו .
קישורים רלבנטיים :
11 תגובות על “המפעל לתרגום יצירות עבריות לשפות זרות”
אתה לא מגזים, נכון?
צר לי להרוס את האידיליה, אלי, אבל שני השירים שתורגמו כבר בפורום הם דוגמא מופלאה מפי האתון לגרפומניה, קקפוניה ועוד מיליון רעות חולות. רחל נאנסה שם באכזריות, בתרגום מכני ונבזי למדיי. אם האידיאל שלך הוא הפצת התרבות העברית בכל מחיר, אז הנה ניצני המהפיכה; אם, לעומת זאת, אתה בעד הפצת התרבות העברית בצורה נבונה וראוייה, מוטב להשאיר זאת לאנשים שיודעים מה הם עושים. גרפומנים יש בכל לנו מספיק, ולהציע להם במה נוספת זה, אפעס, בדיוק ההיפך ממה שאתה רוצה לעשות. להציע לעמי עולם לקרוא את ביאליק זה טוב ויפה, אבל רצוי לחנוט אותו קודם ולאפר את הגופה, ולא להציע לקוראים שרידים מרוטשים בדמות תרגומים קלוקלים.
אני אומר כדאי לתת לאנשים שונים לנסות את כוחם ועם הזמן והנסיון הם ישתפרו
מי הם האנשים שיודעים וראויים ?
כמה אנשים כאלה כבר יש ?
אם אנשים מוכנים בהתנדבות לתרגם שירים וסיפורים מעברית שפות אחרות יש לתת להם לנסות את כוחם.
הדוגמה שאני חושב עליה היא של אנשי האגודה למדע בדיוני הם החלו לכתוב סיפורי מדע בדיוני מפרי עטם שבתחילה היו גרועים ממש אבל
עכשיו .לאחרי אימונים ומאמצים השתפרו מאוד
אין שום סיבה שזה לא יקרה עם הפרוייקט של האביר שלא היה .
אני אחדד: הבעייה היא לא שאנשים כותבים. אדרבא, תנן להם לכתוב. הבעייה היא שכל אחד "משורר", "מתרגם", "מבקר", "סופר" – מפני שכל אחד יכול לפרסם את התרגומים הממוחשבים שלו. עם מטרה גדולה כ"כ (להביא ספרות עברית מתורגמת לעמי הארצות), ראוי שתהייה לפחות יכולת. קודם צייר סוס, אח"כ תתעסק עם קוביזם.
אם אתה בכנות יכול לומר לי שהתרגומים ההם טובים או אפילו נעימים לאוזן – נו, באמת שאני לא יודע מה לומר. (וזו באמת רק דוגמא, וצר לי שהאביר שהוא מטרה נוחה כרגע)
ואני הראשון שהודיתי בכשלים שיכולים להיות בתרגום שלי, היה יותר יעיל אם במקום לכסח את הרעיון, היית מציע גרסה משלך (אם אינך יכול לעשות זאת גייס מישהו שיוכל. לכסח את הרעיון כך – חבל) מכל מקום עדיפה עשייה על פני ביקורת(ותאמין לי שכבר הייתי גם בצד של המבקרים, אפילו התפרנסתי מזה לא רע.)
זו בדיוק הנקודה שלי: אם הצד החזק שלך הוא תרגום פרוזה, אל תתרגם שירה. אל תתרגם הסטוריה אם הצד החזק שלך הוא פילוסופיה. אל תתרגם מדעים אם הצד החזק שלך הוא תולדות האמנות.
לאחרונה הציעו לי לתרגם כמה שירים מגרמנית. היות והדבר האחרון שתרגמתי היה ברכט וזה נראה כמו הצרות של סבתי המנוחה, דחיתי בנימוס את ההצעה. לא תמיד חייבים להסכים לכל משימה.
את ברכט, אגב, גנזתי מייד. רוצה לומר שאין כאן ביקורת מתוך ביקורת, אלא ביקורת מתןך ידיעה שאפשר טוב יותר. זה הכל. והיות ומגיגול פשוט של שמך ברור שאתה מצוי במלאכת הכתיבה, מותר להודות שיש דברים שאנחנו יודעים לעשות פחות טוב (במקרה שלי: לתרגם שירה מגרמנית לעברית. במקרה שלך, לתרגם שירה מעברית לאנגלית).
ובכל מקרה אני מתנצל שוב שנטפלתי דוקא אליך כדוגמא. זה פשוט היה מקרה מבחן נוח.
אינו סותר את הצורך במפעל מעין זה ואינו מחליש את הנחיצות שלו .ייתכן שהתרגומים של האביר אינם עומדים בסטנדרטים של מר פרידמן אבל הדבר אינו סותר את יכולתו לעמוד בראש מפעל כזה ולשפוט ולבחון ולהעריך יצירות של אחרים .
זה דבר ידוע שיש עורכים חשובים אינם בהכרך סופרים גדולים .פרופדור מנחם פרי שנחשב לעורך חשוב מעולם לא כתב בימי חייו שורה אחת ששווה משהו מבחינה ספרותית ויכולתו כסופר אינה עולה על זאת של כותב ממוצע ב"בבמה החדשה " האם זה מערער את כישוריו להיות עורך "הספריה החדשה"? וודאי שלא.
לעריכה ולעמידה בראש פרוייקטים גדולים נדרשים כישורים אחרים מאלו של כתיבה ותרגום.
ועם זה, אלי, אני מסכים בלב שלם.
יש דיעה טובה על יכולת התרגום בפרוזה של מר איתמר .הוא הוכיח את עצמו בתחום בתרגום של מסה מפורסמת של יונתן סויפט "הצעה צנועה שפורסמה במדור הספרות האליטיסתי של "הארץ"
ואין סיבה שלא ידע לשפוט יכולות תרגום של אחרים .
"הצעה צנועה "
https://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=437686&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0
פניתי לעוד מתרגמים, לא מעל גבי האינטרנט, ואני מצפה לתשובתם. תרגמתי עוד יצירות, והחלטתי שלפני שאני מביך את עצמי עם שגיאות, אתן לאחרים לבדוק, והן כרגע נמצאות בבדיקה. אולי שמעת על היוזמה של עיתון "הערת שוליים" להוציא גיליונות לכתבי עת חדשים לספרות, הגשתי הצעה לכתב עת כזה, שיופץ באמצעות האינטרנט, ואם היא תתקבל, אנצל גם את הבמה הזו לגיוס עוד מתרגמים. עד כאן בינתיים