web analytics
קטגוריות
ספרות פופולארית

נוסטלגיים לדנידין לא לעגנון

 

ידיעה בגיליון "שמחת התורה " של ידיעות :
רוב הישראלים לא פחות מ- 75$ מתגעגעים לספרי הילדות. ו"הספר " ( בעצם סדרה ) שהכי מעורר געגועים זה "חסמבה" של יגאל מוסינזון שאליו 34% מהנשאלים חשו געגועים , במקום השני דורגה סדרת "קופיקו" של תמר בורנשטיין לזר עם 19% מהנשאלים .

ובמקום השלישי עם 12% דורגה  דנידין הילד הרואה ואינו נראה של "און שריג " ( שרגא גפני ).

 8% זוכרים לטובה את ציון ובתיה גיבורי סדרת "אל עצמי" של גליה רון פדר.

ורק 3% מתגעגעים לספורטאים הצעירים של "אבנר כרמלי" ( אותו שרגא גפני). אולי בגלל המצב העלוב של הכדורגל הישראלי המודרני שאינו מאפשר אפילו לחוש נוסטלגיה לעבר?
תמהני האם אין אנשים שמרגישים נוסטלגיה גם לספרים של משה שמיר או ש"י עגנון או אפילו דבורה עומר ?
יכול להיות שהשמות שלהם פשוט לא נכללו ברשימה שניתנה לנשאלים ואולי האנשים לא מתגעגעים כל כך לספרים עצמם כמו לתחושות שהם  זוכרים שהיו בהם של התקופה של הילדות ושל אמונה בצדקת הדרך ואלו תחושות שספריו של עגנון שאותם אפשר לקרוא ולהבין רק בגיל מבוגר לא יכולים לתת.
בכל אופן זאת ידיעה מעניינת : בסופו של דבר וחשבון הספרים שאותם זוכרים ואליהם מתגעגעים רבים הם לא יצירות המופת אלא היצירות הפחות נחשבות של "ספרות קלה".

בסוף הדרך ישנם רבים אולי רבים מאוד שזוכרים לא את עגנון אלא בעיקר  את דנידין הרואה ואינו נראה.

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

7 תגובות על “נוסטלגיים לדנידין לא לעגנון”

הוא פאשיסט לא קטן, ואני אומר את זה בתור אחד שגדל על דנידין וגם על "עולם התנ"ך לילד" שלו.
אני זוכר ראיון איתו באיזה עיתון, בו הוא קרא לחנך את נערות ישראל שיתאהבו רק באריים… סליחה, יוצאי צבא. הוא סיפר שהיתה לו איזה תכנית מדהימה לפעול נגד כאלה שלא היו בצבא, אבל אז בדיוק "הוא קיבל התקף לב".

לדעתי הוא באמת האמין שפרופסור קתרוס שלו ימציא איזה משהו נגדם
.

להשתלח ביוצר שלי ולקרוא לו פאשיסט
מבלי להזכיר לצורך הגילוי הנאות
עם איזה פרופיל ועל איזה סעיף הוא שוחרר מצה"ל

שבו הוא כתב על אחים רחמניים שמאשפזים מישהו בגלל שהוא מדבר בקול רם עם דנידין באמצע הרחוב.

האם לא יתכן שמדובר כאן בנסיון מאד אישי? לאור מה שסיפר עליו 'הצועד' זה נשמע מאד מסתבר.

על גפני שעם כל דיעותיו הקיצוניות בתחומים שונים הוא גם תומך גדול במיזוג בין בני עמים השונים כאן ורחוק מלהיות גזען.
אני עצמי חובב לא קטן של סדרת "דני דין " או לפחות הייתי בצעירותי.

ניסינו גם לייצר את המשקה הסגול של פרופסור כטרוס. חבר שלנו אמר שבטוח שזה עשוי מצפרדע סגולה.

יש הרבה דברים שהיינו רוצים לעשות אם נהיה רואים ואינם נראים, בעיקר לראות כמה מפורסמות איך הן נראות אבל גם דברים אחרים.

אנחנו אין לנו מחשב משלנו כמו שגם אין לנו דירה, ואנחנו מנצלים את המחשב של חברים שלנו (שמאלנים דווקא, אלה נולדו כדי לנצל אותם) אבל עוד שנה הם גומרים ללמוד כאן וחוזרים לישראל, ואז מי יתן לנו מחשב? החברים הימנים שלנו שיש להם מחשב לא פריירים.

יש דרך בשבילינו להשיג מחשב, אבל אנחנו לא רוצים לפגוש שוב פעם את הכושונים של הFBI. המשקה של פרופסור כטרוס יכול להיות פיתרון טוב בשבילינו.

אז פעם שהשגנו צפרדע סגולה טחנו אותה במיקסר של החברים שלנו השמאלנים הפריירים, אבל לא יצא מזה כלום ולא הפכנו לרואים ולא נראים, רק הקאנו איזה שבוע והיה לנו שלשול.

אולי נכתוב לגפני הזה או איך קוראים לו שידבר עם הפרופסור שישלח לנו משקה סגול? נראה לפי מה שהצועד בנעליו כתב שאנחנו וגפני בראש אחד והוא יסכים לשלוח לנו. מה דעתך?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

15 − 10 =