בכל זאת יש בהם משהו : זיוה שמיר ושירי הילדים של נתן אלתרמן

פרופסור זיוה שמיר מראה בספרה החדש "תיבת הזמרה חוזרת " שיש בשירי הילדים של נתן אלתרמן בספרו "ספר התיבה המזמרת " הרבה יותר מהנראה לעין וכי לאמיתו של דבר יש שם הרבה יותר ממה שיבינו רוב הילדים וגם רוב המבוגרים הקוראים בהם .

התחום האקדמאי של חקר ספרות הילדים היה עד לשנים האחרונות ממש מעין בן חורג ולא מוכר של חקר הספרות הכללית . חוקרי הספרות "הרציניים " נהגו ונוהגים להתייחס ליצירות שנועדו לילדים וגם כאלה שנכתבו בידי סופרים מפורסמים ונחשבים כמעט בביטול כסוג של ספרות "לא קאנונית " כמשהו שאינו חשוב מעצם מהותו  ובודאי לא כמשהו שראוי שישקיעו בו את  מרצם וזמנם היקר.

זיוה שמיר היא חוקרת ספרות בולטת שהתפרסמה במחקריה על משוררים כמו ביאליק רטוש אלתרמן ויל"ג . רוב ספריה עוסקים בביאליק וכוללים את עבודת הדיסרטציה " שירי ביאליק הראשונים : תיאורם סיווגם וסימון קוים של התפתחות ותמורה בתוכם" ( 1980) "הצרצר משורר הגלות : על היסוד העממי בשירת ביאליק " ( 1986.) "שירים ופזמונות גם לילדים : לחקר שירת ביאליק לילדים ולנוער " ( 1986) "השירה מאין תימצא : "ארס פואטיקה בשירת ביאליק " ( 1987) "מה זאת אהבה" אגדת שלושה וארבעה : : צוער לעולם הדעות האישי של ביאליק" ( 1991) "באין עלילה : :סיפורי ביאליק במעגלותיהם " ( 1998)  ואת "לנתיבה הנעלם : עקבות פרשת אירה יאן ביצירת ביאליק " ( 2000 ) מחקר מעניין  במיוחד שהוא למעשה עבודת בילוש ספרותית אמיתית  בעקבות הציירת אירה יאן אהובתו הסודית של המשורר הלאומי ביאליק מחוץ לנישואין שעקבות הרומן בינם טושטשו בקפידה במשך שנים רבות בידי שומרי מורשתו של המשורר .   על המשורר נתן אלתרמן כתבה את " עוד חוזר הניגון : שירת אלתרמן בראי המודרניזם " ( 1989 )" על עת ועל אתר : פואטיקה ופוליטיקה בשירת אלתרמן "( 1999)  ואת הלך ומלך :   אלתרמן – בוהמיין ומשורר לאומי /    [תל-אביב] :   ספרא,   2010.‬ ועל המשורר יונתן רטוש כתבה את "להתחיל מאל"ף : שירת רטוש מקוריות ומקורותיה"( 1993).כן ערכה מספר קבצי מאמרים ובהם קובץ יוצא דופן במיוחד "מסות על תום האלף : עיונים ברומן של א.ב. יהושע "מסע אל תום האלף " ( 1999 ) " של חוקרים שונים מתחומי ההיסטוריה והספרות חקר התרבות ואפילו הפסיכולוגיה שניתחו את הרומן ההיסטורי של יהושע מזוויות שונות בהתאם לדיסציפלינה הרלוונטית שלהם . תופעה שהיא יוצאת דופן אולי יחידה במינה לגבי ספר חדש שאינו נמנה עם הקלאסיקה של סופרים כמו עגנון .

 

שמיר היא יוצאת דופן בכך שהעזה לעסוק לא רק בחקר יצירותיהם למבוגרים של סופרים אלו כמקובל אלא שלא היססה גם לבדוק לעומק את יצירותיהם ה"לא קאנוניות ". .היא עשתה זאת לגבי שירי הילדים והיצירות העממיות של ביאליק ( שאמנם נחקרו לפניה גם בידי אחרים ) ואף הקדישה ספר שלם לניתוח האגדה הקלאסית לילדים על שלמה המלך "אגדת שלושה וארבעה" ועל מגוון משמעויותיה שהיא מראה שהם יכולים להיות מובנים רק בידי מבוגרים ויש להם קשרים הדוקים לפרשת האהבה הסודית בחייו של ביאליק שאותה ניתחה בפירוט בספר אחר. . .

לילדים וגם להורים

וכעת בספרה החדש "תיבת הזמרה חוזרת " ספרה השלישי על המשורר נתן אלתרמן היא עושה לו את מה שעשתה קודם לביאליק היא מנתחת "ניתוח עומק " ביקורתי את שירי הילדים שלו . אלא שבניגוד לשירי ביאליק המשורר הלאומי שירי הילדים של אלתרמן הם תחום שהיה עד כה כמעט בגדר "ארץ לא ידועה " עבור חוקרי הספרות וחוקרי נתן אלתרמן ,וניתן לאמר שפריצת הדרך כאן היא גדולה בהרבה. .

זיוה שמיר מראה שבניגוד למקובל לחשוב יש בשירי הילדים של אלתרמן ביצירתו הידועה ביותר לילדים "ספר התיבה המזמרת" הרבה יותר מהנראה בעין. לדעתה אלו הם שירים שמיועדים למבוגרים לא פחות מילדים כמו כל היצירות הטובות באמת לילדים. אלו הם שירים מתוחכמים מלאי רעיונות שהילד לא יבין אותם במלואם ורק המבוגרים ובראש ובראשונה המבוגרים חוקרי אלתרמן יכולים לעמוד על מלוא משמעותם הנסתרת.

לאמיתו של דבר במחקר חלוצי זה של שירי אלתרמן יש חשיבות מיוחדת מאחר שלדעת שמיר אלתרמן היה אולי המשורר הראשון בשירה העברית שחומרי שיר עממיים ו"ילדיים " היו חלק בלתי נפרד מעולמו השירי . אלתרמן היה בניגוד לקודמיו כמו ביאליק בן הדור העברי הראשון שגדל שעל ספרי שירה ואגדות שנועדו במיוחד לילדים ואביו יצחק אלתרמן ודודו ז.אריאל חיברו בעצמם שירים ואגדות מעין אלה .
כתוצאה הפכו אלמנטים מאגדות עם ושירי ילדים לחומר בעל חשיבות גם בשירו למבוגרים של אלתרמן ,שירים כמו "כיפה אדומה " ו"רועת אווזים " ואחרים דבר שהביא עליו את קטרוגם של משוררים כמו נתן זך שלעגו לו על שימוש זה והשתמשו בכך כקרדום נוסף לתקוף אותו במסגרת ההתקפה הידועה עליו בסוף שנות החמישים שהביאה להורדתו ממעמדו כ"מלך השירה העברית ". אך לדעת שמיר הם מבטאים רעיונות חשובים ביותר במכלול יצירתו .
שמיר אינה רואה כל סיבה ללעוג לאלתרמן על שימוש זה. נהפוך הוא, לדעתה ניסה אלתרמן להעביר בשיריו לילדים על דמויות כמו ספני שלמה המלךו"אנשי העלייה השנייה "מעין שיעור באידיאלים ציוניים של התיישבות של עבודה ,אידיאלים ששוב לא היה מקובל להעביר אותם בספרות המבוגרים בתקופה שבה כתב מאחר שנתפסו כמיושנים בידי המשוררים הבולטים בביקורת של אותה תקופה ובראשם אותו נתן זך שראה ביצירות מעין אלה מליצות ריקות .

שמיר מראה כי גם ביצירתו של אלתרמן לילדים בולטים מוטיבים שהיו דומיננטיים ביצירתו למבוגרים כמו מוטיב החוזר המבוסס על הסיפור התנ"כי של יוסף שהתעלה מעל אחיו המבוגרים המופיע למשל בשיר על החיריק הזעיר שמתעלה מעל כל שאר האותיות   ומוטיב המשורר ואיש הרוח הנודד בשירים כמו "מסעות בנימין מטודלה " ומוטיב איש הספר שהוא גם איש חרב כמו בשיר על המשורר שמואל הנגיד והמסר המובלע שבשיר הוא שאם כי יש מה להתפעל מהישגים בשדה הקרב הרי יש להתפעל הרבה יותר מהישגים בשדה הרוח והכתיבה והשפה העברית שהם למעשה היוצרים את העולם שבו אנו חיים .\

איורים  של צילה בינדר לשיר שמואל הנגיד " במהדורות שונות של "ספר התיבה המזמרת ".

הקוסם בקרקס. איורים  מאת צילה בינדר למהדורות שונות של "ספר התיבה המזמרת "
נקודה מעניינת במיוחד היא תגליתה של שמיר שאלתרמן הרבה לכלול בספרו זה לילדים דיונים ספרותיים מתוחכמים במיוחד שספק רב אם אפשר היה לצפות מהילדים הקוראים של אז ( שלא לדבר על היום ), שיבינו אותם למשל בשיר התנכי "ספני שלמה המלך "ששם יש חשיבות רבה לואריאציות בשיר של הניקוד של שם העיר "עציון גבר". . לדעתה השימוש באלמנטים אלה בא מתוך רצון המשורר להפגין אקרובטיות לשונית אבל גם כדי לרמוז לקוראים הצעירים ( והמבוגרים ) על החשיבות של כל מילה וכל אות וכל תג ניקוד שכל שינוי בהם יכול לברוא עולם ולהחריבו .

וכמו שאת שיריו של אלתרמן אין להבין אין להבין כפשוטם נראה שגם את ספרה של שמיר אין להבין כפשוטו כמחקר על שירי הילדים של אלתרמן אלא כחלק מהמאבק האקדמאי המתנהל בינה ובין חוקרי ביאליק ואלתרמן שונים ובאופן ספציפי פרופסור דן מירון שתוקף בספריו את המשוררים האלה בגלל דעות פוליטיות ותרבותיות "ימניות ציוניות אנטי גלותיות " שאינן מקובלות עליו אידיאולוגית כיום . כמה קטעים בספרה של שמיר נראים כתשובות ישירות לטענות שונות של מירון אם כי ספק רב אם הרוב המוחלט וגם האקדמאי של קוראי הספר יהיו מודעים לכך .
זהו ספר אינפורמטיבי ומקיף שבו בוחנת שמיר תחום שחוקרי אלתרמן כמעט לא נגעו בו של הספרות הלא 'קנונית של אלתרמן שהיא מראה שהוא חשוב יותר ממה שחשבו עד כה . יש לקוות שהיא פותחת כאן תחום חדש במחקר שאותו ימשיכו אחרים ,ושהיא תצמצם את הנתק הקיים כיום בין חוקרי ספרות הילדים והמבוגרים בכך שהיא מראה שלפחות במקרים מסוימים ההבדלים אינם כה גדולים כל כך כפי שנהוג היה לחשוב . שמיר מספקת שירות נוסף לקורא בכך שהיא מספקת את הטקסטים של השירים והפואמות השונות של אלתרמן שאותם היא מנתחת ובכך מספקת לקוראים גם הנאה משיריו של אלתרמן שלא נס ליחם עד היום כפי שמראות המהדורות החדשות המגוונות שלהן.

קישורים רלבנטיים

תיבת הזמרה חוזרת

פרק מתיבת הזמרה חוזרת

זיוה שמיר בויקיפדיה

ראיון עם זיוה שמיר

ידידים אבל לא שותפים :עוזי אורנן על "תיבת הזמרה חוזרת "

דן לחמן על "תיבת הזמרה חוזרת "

זיוה שמיר על דן מירון וחקר נתן אלתרמן 

 עוד על נתן אלתרמן

נתן אלתרמן בויקיפדיה

נתן אלתרמן באנציקלופדיה וינט

שירים מספר התיבה המזמרת

ספני שלמה המלך: השיר

ספני שלמה המלך :קליפ של אילנה רובינה

מסעות בנימין מטודלה

אנשי העליה השנייה

אנשי העלייה השנייה :קליפ של צוות הוואי חיל האוויר

שירי פיזמונים של נתן אלתרמן

נתן זך נגד נתן אלתרמן

מאמרים של זימה שמיר באימאגו ….

זיוה שמיר על האהבה בספרות העברית 

זיוה שמיר על איך צריך ללמד ספרות

זיוה שמיר ופרס א.מ.ת

זיוה שמיר ופרשת פרס א.מ.ת

זיוה שמיר על פרשת פרס א.מ.ת

מלך שהוא סנדלר : נתן אלתרמן והמחזה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר "

מסביב למדורה של נתן אלתרמן ופרשת המרד בצה"ל