אילו לא הייתה מלחמת יום הכיפורים

"מה היה קורה אילו מלחמת יום כיפור לא הייתה פורצת":זאת שאלה שאותה שאל אסף שובל , בוגר טכניון תושב רעננה .  ולהלן תשובתו ב"קו זמן " מיוחד שאותו יצר של העולם שבו לא הייתה מלחמת יום הכיפורים .

1982 – 1973
1973

3 באוקטובר 1973- סרט הצילום מגיחת חיל האוויר מעל רמת הגולן לא נשרף.
4 באוקטובר 1973, שעות הבוקר- בדיון שנערך אצל שר הביטחון, משה דיין, מוצגת תמונת ההערכות המוגברת של הצבא הסורי בגבולה הצפוני של ישראל. דיין מבין את גודל הסכנה של מתקפה דו-חזיתית מצד סוריה ומצרים. סגן הרמטכ"ל, האלוף ישראל טל, שהזהיר בימים האחרונים מפני מלחמה מסכים עם עמדתו של דיין.
אחרי דיון סוער, משתכנע הרמטכ"ל, דוד "דדו" אלעזר שצריך לגייס כוחות מילואים נוספים לסיני ולרמת הגולן. אלי זעירא, ראש אמ"ן, דבק עדיין בטענה שזהו תרגיל בלבד.
4 אוקטובר 11-30 – כוננות "כחול לבן" מופעלת. הרמטכ"ל פוקד על גיוס חטיבת שריון שתתגבר את המערך ברמת הגולן. ועל חטיבת שריון נוספת שתתגבר את כוחות צה"ל על גדות התעלה.
רמת הכוננות בחיל האוויר אף היא עולה. ומבוטלות כל החופשות לטייסים.
4 באוקטובר 16-00 – טיסת צילום שנערכת מעל תעלת סואץ מגלה הערכות מוגברת של כוחות מצריים המצוידים בציוד צליחה רב.
דדו ודיין חוששים שחטיבת השריון שנשלחה לא תעמוד בפני מתקפה מצרית גדולה. והם פוקדים על גיוס חטיבת מילואים נוספת.
5 באוקטובר 4-00 – יועציו של הנשיא אנואר סאדאת מעירים אותו בשעת בוקר מוקדמת. הם מודיעים לו על תנועת כוחות ישראליים לכיוון התעלה שמתרחשת לאורך השעות האחרונות.
5 באוקטובר 7-00 – בישיבת חירום של בכירי הדרג המדיני במצרים, מודיע הנשיא סאדאת על דחיית מבצע "באדר" לשחרור סיני. נציגי הצבא המצרי שנוכחים במפגש מביעים מורת רוח קשה עקב ההחלטה לדחיית המבצע, יום אחד בלבד לפני תחילתו. הישיבה מסתיימת בטון צורם במיוחד מצד הדרג הצבאי, אך סאדאת משוכנע שיש לחכות להזדמנות הבאה כדי להכות את ישראל.
5 באוקטובר 9-30 – סאדאת מבשר על החלטתו בשיחת טלפון לנשיא סוריה.
אסאד מאוכזב מהחלטה ומודיע שסוריה עדיין תעמוד לצד מצרים באם זו תחליט לפתוח במלחמה.
5 באוקטובר, ערב יום כיפור- גולדה מאיר פונה בשידור רדיו לתושבי ישראל. היא מסבירה שעקב תגבור כוחות מסיבי מצד מצרים וסוריה בגבולות ישראל, נאלץ צה"ל לגייס כוחות מילואים.
"אויבינו שחשבו להפתיע אותנו גם ביום קדוש זה, יאלצו לסוב על עקבותיהם" היא מסיימת את נאומה.
6 באוקטובר- עם צאת החג, מעבירה ישראל הודעה תקיפה למועצת הביטחון של האו"ם ודורשת לגנות את ריכוז הכוחות המצרים על גדות התעלה. שגריר ישראל באו"ם מסביר לכתבים שכוחות צה"ל גויסו על-מנת שיוכלו להגן על תושבי מדינת ישראל מפני הכוחות המצריים והסורים השואפים לתקוף אותה. הוא מציג לכתבים את צילומי חיל האוויר המראים את הערכות הצבא המצרי והסורי.
7 באוקטובר- ההערכות הביטחונית המיוחדת במדינת ישראל נמשכת.
חלק מהמפקדים המצריים מודיעים כי יסרבו לפנות את כוחותיהם מהתעלה.
8 באוקטובר- בדיון במועצת הביטחון של האו"ם קוראים נציגי ארה"ב וברה"מ לכוחות המצריים והישראלים לדלל את כוחותיהם משני צידי התעלה.
הם חוזרים על מחויבות המעצמות לשמור על השקט היחסי במזרח התיכון שנשמר בשלוש השנים האחרונות.
בסופו של יום מסתמן כי ישראל השיגה יתרון קל בזירה הדיפלומטית מכיוון שבידיה היו הוכחות על כוונת מצרים וסוריה לתקוף ראשונות.
9 באוקטובר- הכוחות המצריים מתחילים בנסיגתם. סאדאת מדיח את הקצינים המצריים שהתנגדו לפינוי הכוחות.
13 באוקטובר- כוננות "כחול לבן" מבוטלת לבסוף לאחר שמרבית הכוחות המצריים שתגברו את אזור התעלה בחודש האחרון, נסוגים חזרה לאזור קהיר. צה"ל עדיין מצוי במצב כוננות ברמת הגולן מכיוון שיחידות סוריות רבות יושבות עדיין על גבול רמת הגולן.
1 בנובמבר – הסכם זמני בחסות האו"ם מושג בין ישראל וסוריה. סוריה וישראל מדללות את כוחותיהן באזור רמת הגולן.
14 בנובמבר- בבחירות לכנסת ה- 8 מפא"י זוכה ב-55 מנדטים. הליכוד בראשותו של מנחם בגין זוכה ב-31 מנדטים.
18 בנובמבר- בדיון סודי באחד ממשרדי הצבא בקהיר. מתכנסת קבוצת קצינים מצריים בכירים, שחלקם הודחו בידי סאדאת חודש וחצי לפני כן. הם מחליטים פה-אחד לנקוט "פעולות דרסטיות ודחופות להחלפת השלטון".
25 בדצמבר- האלוף במיל. שלמה להט, מצליח להרכיב קואליציה וממונה לראשות העיר תל-אביב במקומו של יהושע רבינוביץ`.

1974

6 בינואר- גולדה מאיר מציגה את ממשלתה החדשה בפני הנשיא קציר. הממשלה דומה מאוד בהרכבה לממשלה הקודמת ואין שינויים מהותיים בנושאי התפקידים. אבא אבן נשאר בתפקיד שר החוץ ומשה דיין נשאר בתפקיד שר הביטחון.
6 במרץ- אנואר סאדאת נרצח בעת שאלמונים יורים על מכוניתו . גנרל שאזאלי תופס את השלטון.
11 במרץ- גנרל שאזאלי נרצח בידי מתנקש. היורה, שמתאבד במקום, נשלח כנראה בידי סוכנים סובייטים.
12 במרץ- תקריות אש פורצות בקהיר ואלכסנדריה בין פלגים שונים של הצבא המצרי בעיקר בין קבוצת "מאוכזבי אוקטובר" לבין קבוצות קצינים הנתמכות בידי ברה"מ. השלטון המרכזי במצרים קורס. ומשרדי הממשלה משותקים ברובם.
3 באפריל- פיגוע במעלות. חוליית מחבלים משתלטת על בית ספר במעלות. בניסיון החילוץ נהרגים כעשרה תלמידים.
14 באפריל- ישראל זוכה במקום ה-12 בתחרות האירוויזיון.
19 במאי- משפחות ראשונות מגיעות ליישוב אופירה שבדרום חצי האי סיני.
24 במאי- חיל צה"ל נחטף בידי חוליה של אש"ף באזור בית ש
אן. גופתו מוחזרת לישראל כעבור שבוע.
10-17 ביוני- ועידת הליגה הערבית- עירק מחזקת את עמדתה כמדינה החזקה בליגה במקומה של מצרים השרויה בכאוס שלטוני הנמשך מאז רצח סאדאת."נמשיך להלחם בישות הציונית עד חורמה" אומר הנציג העירקי לוועידה.
1 ביולי- עירק וסוריה חותמות על ברית הגנה הדדית ביניהם ועל שיתוף פעולה צבאי ברמה הגבוהה ביותר. הברית הנחתמת בחסותה של ברה"מ כוללת גם משלוחי נשק סובייטי לשתי המדינות.
17 ביולי- נשיא ארה"ב ריצ`רד ניקסון מתפטר מתפקידו עקב פרשת "ווטרגייט".סגן הנשיא ג`רלד פורד מושבע לנשיאות באותו יום.
18 ביולי- כוחות עירקים נעים דרך סוריה לכיוון רמת הגולן. הם כוללים שתי חטיבות שריון, כוחות רגליים וארטילריה.
19 ביולי- טייסות של חיל האוויר העירקי מתגברות את שדות התעופה שליד דמשק. בתגובה מתגבר צה"ל את כוחותיו באזור.
20 ביולי- ישראל מציבה אולטימאטום. ודורשת את נסיגת הכוחות העירקים מסוריה תוך שלושה שבועות.
10 באוגוסט- ישראל תוקפת חלק משדות התעופה שליד דמשק. בתגובה תוקפות טייסות עירקיות וסוריות מטרות בצפון ישראל
10-13 באוגוסט- "קרבות ארבעת הימים". כוחות קרקע כמעט שאינם מופעלים ועיקר הלחימה מתבצעת באוויר תוך הפעלה מסיבית של נ"מ וארטילריה.חיל האוויר מאבד כ-20 מטוסים במהלך הקרבות. ואילו עירק וסוריה מאבדות כ-110 מטוסים סה"כ. עיקר האבדות של חיל האוויר נגרמות מסוללות נ"מ בשטחי סוריה ועירק.
14 באוגוסט- מספר חברי כנסת קוראים להקים ועדת חקירה שתחקור את תפקודו של חיל האוויר במהלך הקרבות.
6 בספטמבר- דוד בן-גוריון, ראש ממשלתה הראשון של ישראל, נפטר בביתו שבשדה בוקר.
אוקטובר-במהלך החודש מתרבים דיווחים ממצרים על מצבה הקשה של האוכלוסייה במדינה. עדויות רבות על מחסור במזון ובמצרכים רפואיים. קברות רחוב מתרחשים מדי יום בין תומכי הפלגים השונים.
3 בנובמבר- לאחר שמונה חודשים בהם השלטון במצרים עובר מצד לצד, מחליט האו"ם לשלוח חיל שלום להשבת הסדר על כנו.
22 בנובמבר – יאסר ערפאת נואם לראשונה בעצרת האו"ם. לאש"ף מוענק מעמד של משקיף קבוע.
7 בדצמבר – ועדת חקירה מוצאת את מפקד חיל האוויר, האלוף בני פלד האחראי העיקרי לתפקודו הלקוי של החיל האוויר במהלך הקרבות וממליצה להדיח אותו. כעבור יומיים הוא מתפטר מתפקידו. הועדה מוצאת את הרמטכ"ל, דוד אלעזר, ואת אלוף פיקוד הצפון, יצחק חופי, כמי שפעלו נכון במהלך הלחימה ובתקופה שקדמה לה.
30 בדצמבר- חיילי האו"ם הראשונים נוחתים בנמל אלכסנדריה.

1975

15 בינואר- כוחות או"ם ראשונים מגיעים לקהיר. הם מתחילים לעסוק בעיקר בשמירה על הסדר ובחלוקת מזון.
31 בינואר- חיל השלום של האו"ם מסיים את היערכותו על הגדה המצרית של תעלת סואץ.
3 בפברואר- גולדה מאיר מודיעה על התפטרותה עקב מצבה הבריאותי. משה דיין הוא ראש הממשלה החדש. יצחק רבין ממונה לשר הביטחון.
1 במרץ- משטר חירום זמני בחסותו של האו"ם מוכרז במצרים.
22 במרץ – חדירת מחבלים למעלות. שלושה אזרחים נהרגים.
4 באפריל- תעלת סואץ נפתחת מחדש לשיט לאחר כמעט שמונה שנים בהן הייתה סגורה.
7 באפריל – כוחות צפון וייטנאמיים משתלטים על סייגון. סיומה של מלחמת וייטנאם.
9 באפריל – במפגש סודי בבירות בין נציגי הצבא הסורי לנציגים פלסטינאים , מסכימה סוריה להעביר סיוע צבאי לבסיסי אש"ף בדרום לבנון תמורת החרפת המאבק בישראל.
8 במאי – בנאום ראש הממשלה דיין בערב יום העצמאות, הוא מזהיר מפני חזית משולבת של ארגוני הטרור וצבאות סוריה ועיראק. למרות הוא אומר כי מעולם לא היה מצבה של ישראל טוב יותר.
15 ביוני- נכשל ניסיון של חוליית אש"ף, לחדור לישראל דרך הים בקרבת נהרייה. תוכניתם הייתה לבצע פיגוע ירי בעיר, ואף לחטוף מספר אזרחים ולהבריחם ללבנון.
12 ביולי- השתלטות מחבלים על מלון הילטון. חוליית של 10 אנשי פת"ח מגיעה מן הים ומשתלטת על חלק ממלון הילטון בת"א. המחבלים לוקחים כ-100 בני ערובה מאורחי המלון ודורשים את שחרורם של מחבלים רבים הכלואים בישראל ובגרמניה תמורת שחרורם.
15 ביולי – לאחר שלושה ימים של המתנה, מחולצים לבסוף בני הערובה בידי כוח של סיירת מטכ"ל בפיקודו של רס"ן יוני נתניהו. במבצע, שזוכה להדים רבים בעולם, נהרגים כל 10 המחבלים וכארבעה בני ערובה.
23 באוגוסט- נציגי הנוצרים בלבנון מגיעים לחיפה. בפגישה חשאית עם ראש הממשלה, משה דיין, הוא מבטיח להם שישראל תעמוד לצידם במקרה של עימות מול האוכלוסייה המוסלמית או מול צבא סורי. ישראל מתחילה גם לשלוח נשק לפלנגות הנוצריות.
19 בספטמבר- פיגוע נגד מסוף אל-על באמסטרדם. תשעה אזרחים ישראלים, שני אזרחים בלגים ואזרח בריטי אחד נהרגים בתוצאה ממטען תופת שהונח בידי ארגון הפת"ח.
18 בנובמבר- חדירת מחבלים לקיבוץ דפנה. שלושה מחברי הקיבוץ וביניהם ילד נהרגים.
30 בנובמבר- נשיא לבנון נרצח. מהומות פורצות בין נוצרים למוסלמים ברחבי המדינה.
1 בדצמבר- קטיושות על קריית שמונה. שני אזרחים נהרגים ושמונה נפצעים. חברי פלנגות נוצריות טובחים כפר סוני בדרום לבנון.
2-3 בדצמבר- כנקמה על טבח הכפר מותקפות עשרות מטרות נוצריות בצפון לבנון. כ-350 תושבים נרצחים. אלפי אזרחים נוצרים נמלטים מצפון המדינה.
3 בדצמבר- חיל האוויר מתקיף בסיסי מחבלים ברחבי לבנון. פשיטות צה"ל על בסיסי מחבלים מדרום לבירות.
4 בדצמבר- סוריה פולשת ללבנון.
6 בדצמבר- ישראל פולשת לדרום לבנון. מתחילה בריחה המונית של אוכלוסייה שיעית וסונית מדרום לבנון לאזורים שבשליטת סוריה. רפאל איתן מתמנה למפקד כוחות צה"ל בדרום לבנון.
15 בדצמבר- כוחות סוריים מסיימים את היערכותם מצפון לכביש בירות דמשק.
16 בדצמבר- ראשי הפלגים הנוצרים נפגשים בעיר צור ומחליטים לאחד את זרועות הצבא שבשליטתם לגוף צבאי אחד. צבא דרום לבנון (צד"ל) מוקם וסעד חדאד נבחר לעמוד בראשו.
18 בדצמבר- צד"ל, בסיוע חיל האוויר כובש את צידון.
26 בדצמבר- קרב יבשה ראשון בין צה"ל לצבא הסורי מאז מלחמת ששת הימים. גדוד שריון ישראלי וגדוד שריון סורי מתעמתים בבקעת הלבנון.
28 בדצמבר- פייר ג`ומייל נפגש בקפריסין עם סגן שר ההגנה הצרפתי.

1976
1 בינואר- כוחות משולבים של צה"ל וצד"ל מצליחים לכבוש את השכונות המזרחיות של בירות.
17 בינואר- אש"ף מפנה את אחרון אנשיו מדרום לבנון.
30 בינואר- צד"ל מצליח לפרוץ את המצור הסורי מעל העיר זחלה.
10 בפברואר- לאחר למעלה מחודשיים של מאבק ממושך, נכנעת המובלעת הנוצרית האחרונה בצפון לבנון, ממזרח לעיר טריפולי.
22 בפברואר- שלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה מושגת לבסוף הפסקת אש בין הכוחות. בסיומה, מחולקת לבנון דה פקטו לשני אזורים-
דרום לבנון- בשליטה נוצרית תחת השפעה ישראלית ובסיוע צרפתי ואמריקאי.
צפון לבנון – בשליטה סונית תחת השפעה סורית ובסיוע עירקי וסובייטי.
בירות נשארת מחולקת בין הצדדים, ומחסומים מוקמים בין חלקה המזרחי והמערבי.
ישראל איבדה כ-292 חיילים במהלך המלחמה.
40,000 אזרחים וחמושים לבנונים (משני הצדדים סה"כ) איבדו את חייהם במהלך החודשים האחרונים.
חילופי אוכלוסיה בין הצדדים-
150,000 נוצרים עברו מצפון לבנון לדרומה.
230,000 מוסלמים, רובם ממוצא סוני, עברו מדרום המדינה לצפונה.
הדרוזים חלוקים בתמיכתם בין שני הצדדים.
29 במאי- פיגוע בצור. חמושים פלסטינאים יורים לעבר מפקדת צה"ל בעיר. 5 חיילים נהרגים.
11 ביולי- רינה מור זוכה בתואר סגנית מיס תבל בטקס שנערך בהונג-קונג.
17 ביולי- יצחק חופי ממונה לרמטכ"ל במקומו של דוד אלעזר.
29 בספטמבר- בדמשק מוקמת החזית לשחרור לבנון. מטרתה היא סילוק הכוחות הישראליים מדרום לבנון. ואיחודה מחדש של לבנון תחת שלטון מוסלמי.
7 באוקטובר- אבא אבן מתפטר מתפקידו כשר החוץ עקב חילוקי דעות קשים עם ראש הממשלה. דיין ממנה במקומו את שמעון פרס.
10 באוקטובר – ספינה סוחר איראנית מותקפת בידי מטוסים עירקים במפרץ הפרסי.
18 באוקטובר- ראש הממשלה דיין ושר התשתיות הלאומיות, יגאל אלון, מחליטים על הקמת ועדה שתקבע את האזורים ביהודה שומרון וסיני בהם תותר הקמת יישובים חדשים.
3 בנובמבר- בחירות בארה"ב. הנשיא המכהן ג`רלד פורד גובר על המועמד הדמוקרטי ג`ימי קרטר ברוב של 284 מול 253 אלקטורים. רוברט דול נבחר לתפקיד סגן הנשיא.
4 בדצמבר- מאו טסה טונג, מנהיגה של סין מאז 1949, נפטר בגיל 82.

1977

20 בינואר- ג`רלד פורד מושבע לנשיאות ארה"ב.
12 בפברואר- שגריר עיראק בפריז נרצח בידי מתנקש איראני.
28 בפברואר- מחבל מנסה להשתלט על טיסת אל-על לרומא. המחבל, שכנראה פעל לבדו, נורה בידי מאבטחים שהיו על המטוס.
21 במרץ- הפרלמנט הדרום הלבנוני מחליט להעביר את מושבו ממזרח בירות לעיר צידון.
29 במרץ- זמר הפופ האמריקני אלביס פרסלי, נידון ל-4 שנים בכלא עקב שימוש והחזקת סמים בלתי חוקיים.
24 באפריל- תחילת מלחמת עיראק איראן. חיל האוויר העירקי תוקף מטרות בעומק איראן.
שריון עיראקי חוצה את הגבול עם איראן. כ-20000 חיילים איראנים נהרגים או נשבים ביומיים הראשונים לקרבות.
6 ביוני- כוחות עיראקים כובשים את העיר אבאדן שבדרום איראן.
8 ביוני- דרום לבנון מכריזה על עצמאות. איטליה, צרפת וישראל הן המדינות הראשונות להכיר במדינה החדשה. סוריה מגישה מחאה לאו"ם.
5 ביולי- בחירות לכנסת ה-9. מפא"י בראשות דיין זוכה ב-52 מנדטים הליכוד בראשותו של בגין זוכה ב-38 מנדטים.
10 ביולי- דרום לבנון מתקבלת כחברה באו"ם.
14 באוגוסט- ההפצצה הקשה ביותר על טהרן במהלך המלחמה. למעלה מ-30000 אזרחים נהרגים בהתקפת חיל האוויר העיראקי הכוללת גם טילים בעלי ראש נפץ כימי.
18 באוגוסט- דיין מציג את ממשלתו החדשה.
2 בספטמבר- שריון עיראקי מגיע לפאתי העיר האיראנית אחוואז.
13 בנובמבר-פגישה סודית בין נציגים מאיראן לבין שר הביטחון רבין בתל-אביב.
17 בנובמבר- הסכם סיוע צבאי נחתם בין ישראל לאיראן.
22 בדצמבר- צפון לבנון מוכרזת כמחוז אוטונומי במסגרת "הרפובליקה של סוריה הגדולה".
31 בדצמבר- נאום השאח הפרסי קורא לעם האיראני להמשיך להיאבק בפולשים עד לניצחון הסופי.

1978

25 בינואר- טייסת של חיל האוויר הישראלי בפיקודו של אל"מ אבי לניר מוצבת באיראן.
9 במרץ- במאמר המתפרסם ב-"ניו יורק טיימס" משווה בין הקרבות המתחוללים בעיר אחוואז, לקרב על סטלינגרד במלחמת העולם השנייה.
4 באפריל- תוכנית אלון מתפרסמת- האזורים בהם יוקמו יישובים יהודיים חדשים הם בקעת הירדן, מדבר יהודה (כולל קריית ארבע) והאזורים מזרחית לירושלים בואכה יריחו. התוכנית אוסרת על הקמת יישובים ברצועת עזה אך אינה מגבילה בשלב זה הקמת יישובים בחצי האי סיני.
26 באפריל- יגאל ידין נבחר לנשיא המדינה במקומו של אפרים קציר.
1 במאי- 20 משפחות מגיעות ליישוב שלהבת שליד שדות הנפט במערב סיני.
3 במאי- שר החוץ פרס מבקר בחשאי בטהרן.
11 במאי- יום העצמאות השלושים של מדינת ישראל. לאורך רחובותיה המרכזיים של ירושלים נערך המצעד הצבאי הגדול ביותר מאז קום המדינה.
17 במאי- מכבי ת"א זוכה בגביע אירופה בכדורסל.
19 במאי- ממשלת ברה"מ מודיעה כי אסיר ציון, נתן שרנסקי התאבד בתאו. ממשלת ישראל חושדת כי נרצח בידי השלטונות הסובייטים.
11 ביולי- כוחות עיראקים מצליחים לחדור עד כ-200 ק"מ לתוך איראן.
2 בספטמבר- הממשלה מפרסמת מכרז להקמת בתי זיקוק ליד היישוב אופירה. כמו-כן מפורסם מכרז להקמת צינור נפט מאתר השאיבה בשלהבת לבתי הזיקוק שיוקמו.
5 ביולי- בתאונת דרכים בצפון נפצע הרמטכ"ל, יצחק חופי, באופן בינוני. עוזרו האישי נהרג באותה תאונה.
3 בנובמבר- הנחת אבן הפינה לעיר קצרין ברמת הגולן.
7 בנובמבר- מכונית תופת מתפוצצת בבניין שגרירות ישראל בגרמניה המערבית. 25 הרוגים ביניהם רבים מעובדי השגרירות.

1979

2 בינואר- פיגוע בקרית ארבע. 6 אזרחים נהרגים בהתקפת מחבלים על בית כנסת.
19 בינואר- הרב לוינגר וחנן פורת מכריזים על הקמת "התנועה היהודית להתיישבות" שבניגוד לתוכנית הממשלה, שואפת להקים יישובים בכל רחבי יהודה ושומרון.
1 במרץ- שר השיכון, מרדכי גור מודיע כי אוכלוסיית העיר אופירה עומדת על 5000 איש.
21 במאי- קבוצה של כ-50 מתיישבים עולה לתחנת הרכבת בסבסטיה שבשומרון ומכריזה על המקום כיישוב קבע. הממשלה דורשת מהם להתפנות.
23 במאי- יומיים אחרי העלייה לקרקע, מפונים 50 המתיישבים. חלק מהם נאלצת המשטרה לפנות בכוח.
לבסוף מושג הסכם בין המתנחלים לממשלה וגרעין המתיישבים עובר לקריית ארבע, הנכללת בשטח המותר שהוגדר בתוכנית אלון.
29 במאי- במעמד ראש הממשלה דיין, ושר התיירות אברהם עופר. נחנך בית המלון, "מלכת שבא" בעיר אופירה.
31 במאי- רכב צה"לי ובו 15 חיילים נחטף במזרח בירות בידי "החזית לשחרור לבנון". החיילים מועברים לתוך שטח צפון לבנון.
2 ביוני- מבצע "הרדוף נחלים" לחילוץ 15 החיילים על ידי סיירת מטכ"ל. במהלך הפעולה, המתבצעת בעומק שטח לבנון מחולצים 12 מהחיילים. במהלך החילוץ נהרג מפקד, הכוח אל"מ אהוד ברק, ושלושה מבני הערובה.
30 ביוני- הנשיא פורד מגיע לישראל במסגרת מסע דילוגים במזרח התיכון ונפגש עם ראש הממשלה דיין.
31 באוגוסט- לאחר שנה וחצי של קרבות מרים. פותחת איראן במתקפת נגד לשחרור העיר אחוואז.
9 באוקטובר- הנחת אבן הפינה לעיר ימית שבצפון סיני.

1980

1 בפברואר – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת כי היישוב שלהבת שבמערב סיני רושם את גידול האוכלוסייה הגדול ביותר בשנה האחרונה בין כל היישובים בארץ.
29 בפברואר- אחרון החיילים העיראקים נוטש את העיר אחוואז.
22 במרץ – בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" מגלה האלוף לשעבר, אריאל שרון, על כוונתו להתמודד על ראשות תנועת הליכוד לאחר עזיבתו של מנחם בגין.
3 באפריל – ישראל זוכה לראשונה במקום הראשון בתחרות האירוויזיון.
17 במאי – הפגנה רבת משתתפים של חברי "התנועה היהודית להתיישבות" מול מצעד צה"ל השנתי בירושלים.
2 באוגוסט- איראן פותחת במתקפה לשחרור העיר אבאדן.
4 בספטמבר – יצחק חופי מסיים את כהונתו כרמטכ"ל. רפאל איתן ממונה לתפקיד במקומו.
6 בספטמבר – גולדה מאיר מתה בשנתה בביתה שבתל-אביב
18 בספטמבר – השחקנית חנה מרון זוכה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל קאן.
1 באוקטובר – סוריה נוטשת את הברית עם עיראק. אסאד מורה לחייליו לעזוב תוך שבוע את שטחי עיראק ואיראן. בתגובה פורצות מהומות בבגדד שמפוזרות בכוח בידי המשטרה המקומית.
4 בנובמבר- בחירות בארה"ב. המועמד הרפובליקני, סגן הנשיא רוברט דול, גובר על ג'ימי קרטר המועמד הדמוקרטי.

1981

19 בינואר – רוברט דול מושבע לנשיא ה-39 של ארה"ב.
19-22 במרץ – מהומות ברחבי מצרים. המהומות המאורגנות בעיקר בידי קיצוניים אסלאמיים קוראות לסילוקם של אנשי האו"ם הנמצאים במצרים מאז 1975.
16 ביוני – בחירות לכנסת ה-10. המערך בראשות דיין זוכה ב-50 מנדטים ואילו הליכוד בראשות בגין זוכה ב-34 מנדטים.המפד"ל זוכה ב-8 מנדטים
30 ביולי – דיין מציג את ממשלתו החדשה בפני הנשיא ידין.
11 באוגוסט – הארמייה החמשית העיראקית נכנעת על חוף המפרץ הפרסי לאחר כ-4 חודשים בהן הייתה מכותרת בידי כוחות איראניים.
13 באוגוסט – שר הביטחון , יצחק רבין, מבקר באתר הקרב כאורח כבוד של הצבא האיראני.
1 בספטמבר – תחילת העבודות על הקמת "כביש המזרח" הכוללת הרחבת כבישים ישנים וסלילת כבישים חדשים, על מנת ליצור דרך מהירה בין אופירה בדרום לקריית שמונה בצפון. הכביש, שיעבור דרך הערבה ובקעת הירדן ושאורכו הכולל יהיה 650 ק"מ, יהיה הארוך ביותר במדינת ישראל.
9 באוקטובר – מכונית תופת בבניין שגרירות ישראל בצור. 42 הרוגים, רובם עובדי השגרירות ואזרחים לבנונים. החזית לשחרור לבנון נוטלת אחריות על הפיגוע.
11 בנובמבר – טורקיה מכריזה מלחמה על עיראק.
4 בדצמבר – העלייה לכפר דרום. 20 מתיישבים חברי "התנועה היהודית להתיישבות" עולים במטרה לחדש את היישוב שננטש בימי מלחמת העצמאות. הם מפונים משם כעבור שבוע.

1982

15 בינואר – מוסול נופלת בידי כוחות איראנים וטורקים.
21 בינואר – בצרה נכבשת בידי כוחות איראנים ואמריקאים.
3 בפברואר – דיוויזיה איראנית מגיעה למבואות בגדד
20 בפברואר – כיבוש בגדד בידי איראן.
25 בפברואר – נאום הניצחון של שאח הפרסי מועבר בשידור חי לעולם לכולו.
3 באפריל – חוזה טוקיו מסיים את מלחמת עיראק-איראן. סעיפיו העיקריים כוללים פיצוי כספי רב לאיראן והפיכתה של צפון עיראק למדינה כורדית עצמאית.
19 ביוני – רה"מ משה דיין מאושפז עקב התקף לב קשה. הוא משוחרר משם לאחר כשבועיים.
23 ביולי – הזמר האמריקני,אלביס פרסלי, מגיע לביקור בארץ.
26 ביולי- פרסום תוכנית אלון השנייה. התוכ
נית מחלקת את חצי-האי סיני לשני אזורי התיישבות. מזרח ודרום סיני, כולל היישוב שלהבת, על גדות מפרץ סואץ. מיועדים להקמת יישובים יהודיים. מערב סיני כולל אל-עריש עד גדות התעלה מיועד להקמת ישובים פלסטיניים, בעיקר עבור הפליטים בלבנון, עזה והגדה המערבית.
29 ביולי – במעמד שר העבודה , אברהם שוחט. נחנך באופו רשמי נמל אופירה. הנמל המסחרי הרביעי בגודלו בארץ.
10 באוקטובר -שר התעשייה והמסחר, שמואל גונן, מודיע על התפטרותו עקב חשד למעורבות בפלילים.
3 בנובמבר – שמואל גונן מודה כי לקח שוחד בסך 30000 לירות ישראליות חדשות, משני מנהלים בכירים בחברת "צים" תמורת הטבות שונות.

1983

 

1 בינואר –  רפורמות דמוקרטיות באיראן. השאח מחליט על מתן זכויות נוספות לפרלמנט.

25 במרץ – עוזרו של ראש הממשלה דיין,חיים רמון, נעצר בעקבות עדות חדשה של השר לשעבר גונן.

1 באפריל – עקב נוכחות אמריקאית באזור, מתחילה  ברית המועצות בתגבור מסיבי כוחותיה באפגניסטן.

9 באפריל – חקירה משטרתית מובילה לגילוי כי עוד שני עובדים במשרד ראש הממשלה היו מעורבים בפרשת "צים".

14 באפריל – ח"כ דן מרידור קורא למשטרה לחקור גם את ראש הממשלה במעורבות בפרשת "צים".

15 באפריל – הפגנת ענק בכיכר מלכי ישראל קוראת להתפטרות הממשלה.

17 באפריל– בשידור טלוויזיה לאומה מודיע דיין כי הוא מתפטר מתפקידו ומכריז על בחירות חדשות לכנסת תוך שבועיים.

2 במאי– בחירות לכנסת ה-11. המערך בראשות יצחק רבין, מאבד חלק ניכר מכוחו וזוכה רק ב-43 מנדטים. הליכוד זוכה ב-41 מנדטים. המפד"ל זוכה ב-10 מנדטים.  אגודת ישראל זוכה ב-5 מנדטים. רשימת מרכז חדשה ברשות מפקד חיל האוויר לשעבר עזר וייצמן זוכה ב-6 מנדטים.  ר"צ ומפ"ם זוכות ב-3 מנדטים כל אחת. 

17 במאי – יצחק רבין מצליח קואליציה צרה ברוב של 62  מנדטים ומציג את ממשלתו החדשה.

1 ביוני – הסכם סיוע אמריקאי לאיראן וישראל מאושר בקונגרס.

4 ביוני – התקפה של המוג'הדין האפגאניים על בסיס סובייטי ליד אלמה אטה. 17 חיילים סובייטים נהרגים בהתקפה.

16-29 ביוני – גל של קרבות קשים בין כוחות המוג'הדין לצבא הסובייטי באפגניסטן. אבידות רבות לשני הצדדים.

14 באוגוסט – יגאל ידין נבחר לכהונה שנייה כנשיא המדינה.

9 בספטמבר – בחירות דמוקרטיות ראשונות בכורדיסטן. מוחמד בראזני נבחר לנשיא.  

11 בנובמבר – הפגנות אנטי-סובייטיות בקירגיסטן וטג'יקיסטן

8 בדצמבר – הסכם סחר חופשי בין ישראל ודרום לבנון נחתם בקרית שמונה במעמד ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין ונשיא דרום לבנון בשיר ג'ומייל.

 

 

 

1984

 

27 בפברואר – מהומות אנטי סובייטיות באוזבקיסטן. 24 סטודנטים נהרגים במהומות בעיר טשקנט.

10 במרץ – מנחם בגין מודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים.

17 במרץ – שלמה להט מודיע על פרישתו מראשות העיר תל-אביב ועל הצגת מועמדתו לראשות הליכוד.

21 במרץ – אהוד אולמרט מארגן עצרת תמיכה פומבית ראשונה למען בחירתו לראשות הליכוד.

21 במאי – בראיון ל"מעריב" מודיע מנחם בגין כי המועמד העדיף לרשת אותו הוא אריאל שרון.

24 במאי – ארה"ב מתחילה בתוכנית סיוע למורדים האנטי סובייטים באפגניסטן.

5 ביוני – בבחירות לראשות הליכוד, זוכה האלוף לשעבר אריאל שרון, הוא גובר בהפרש ניכר על המועמדים אהוד אולמרט ושלמה להט.

17 ביולי – בועידת המפלגה הדמוקרטית, נבחר וולטר מונדייל למועמד המפלגה לבחירות לנשיאות. הוא בוחר את הסנטור ממסצ'וסטס וגיבור מלחמת ויטנאם לשעבר, ג'ון קרי לתפקיד המועמד לסגן הנשיא.

18 באוגוסט – אלוף פיקוד צפון,  יקותיאל אדם, מחליף את רפאל איתן בתפקיד הרמטכ"ל.

21 באוגוסט – שר המדע והאנרגיה, חיים בר-לב, מודיע כי ישראל מצליחה לספק כ-35% מתצרוכת הנפט שלה בעצמה. וזאת בעיקר בזכות שדות הנפט במערב סיני. הוא גם מביע את דעתם של מומחים על כך שמקורות הנפט באזור מוגבלים, וסביר שייעלמו תוך 25 שנה.

2 בספטמבר – הקמת"צבא שחרור אפגניסטן"  (A.L.A) בחסות איראנית ואמריקאית.

11 בספטמבר –  איראן וארה"ב מודיעות על תוכנית סיוע אטומית שתאפשר לאיראן להגיע ליכולת גרעינית תוך 10 שנים.

6 בנובמבר – בחירות בארה"ב – הנשיא רוברט דול וסגן הנשיא הייג מפסידים למועמד הדמוקרטי וולטר מונדייל וסגנו המיועד ג'ון קרי.

9 בנובמבר – כינון יחסים דיפלומטיים בין עיראק ישראל.  יצחק נבון ממונה לשגריר.

 

 

1985

 

14 בינואר –  וולטר מונדייל מושבע לנשיא ה-40 של ארה"ב.

15 בפברואר – נציג מטעם השאה האיראני מבקר באחד מבסיסי המורדים האנטי הסובייטים באפגניסטן.

4 באפריל– על רקע עבודות על "כביש המזרח"  המתקיימות בשבת, פורשות המפד"ל ואגודת ישראל מהקואליציה.

6 באפריל – ממשלת רבין נופלת בהצבעת אי אמון.

20 באפריל – לאחר כשבועיים של ניסיונות להקים קואליציה חדשה, מטיל הנשיא ידין על אריאל שרון את מלאכת הרכבת הקואליציה.

5 במאי– אריאל שרון מציג את ממשלתו החדשה. אהוד אולמרט ממונה לשר החוץ, הרמטכ"ל לשעבר רפאל איתן ממונה לשר הביטחון, יצחק מודעי שר האוצר, שלמה להט שר התעשייה והמסחר, יצחק שמיר הוא שר המדע והאנרגיה.

12 ביוני –  אחרון חיילי האו"ם עוזב את מצרים.

14-18 ביולי – גל תקיפות מוצלח של "צבא שחרור אפגניסטן" על מטרות סובייטיות במדינה.

6 באוקטובר – סגן נשיא ארה"ב, ג'ון קרי, מגיע לביקור רשמי בישראל ונפגש עם ראש הממשלה שרון.

1 בדצמבר – אוכלוסיית אופירה מגיעה ל-10000 איש.

5 בדצמבר – הפיכה דתית בסעודיה. מפלגת אל-קעידה ובראשה אוסמה בן לאדן מדיחה את המלך פאהד, ועולה לשלטון.

 1987.

 19 בינואר – משה דיין נפטר בנהלל.

1 במרץ – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת שמאז פירוק ברה"מ עלו לישראל משם כ- 100,000 יהודים. מאז עליית ליגאצ`וב לשלטון נסגרו גבולות רוסיה ורק יהודים מעטים הצליחו להגיע מאז לישראל. עיקר העלייה היא מאוקראינה וביילורוסיה ומהרפובליקות המרכז אסייתיות לשעבר.

5 במאי – בחירות לכנסת ה- -12 הליכוד בראשות שרון, זוכה ב-48 מנדטים. המערך בראשות רבין זוכה ב-40 מנדטים. המפד"ל והתנועה הדמוקרטית לשינוי זוכות ב-5 מנדטים כל אחת.

25 במאי – אריאל שרון מציג בפני הנשיא נבון את הממשלה החדשה.

10 ביוני – אירועי עשרים שנה לסיום מלחמת ששת הימים נחגגים ברחבי הארץ וטקסים רבים נערכים. לרגל החגיגות מוכרזים היישובים אופירה, מעלה אדומים וקצרין לערים.

1 ביולי – ממשלת ישראל מחליטה על סיפוח רמת הגולן, בקעת הירדן ורוב חצי האי סיני. ביהודה ושומרון מתקוממת האוכלוסייה , אך המהומות מדוכאות ברובן תוך ארבעה חודשים.

18 ביולי – שר הביטחון רפאל איתן נורה למוות בידי מתנקש פלסטינאי בעת ביקור בשכם. המתנקש נורה שניות לאחר האירוע בידי מאבטיחו של השר. הפת"ח נוטל אחריות על האירוע שנעשה כמחאה על סיפוח רמת הגולן, בקעת הירדן וסיני. שלמה להט מתמנה לשר הביטחון.

1 באוגוסט – צ`כוסלובקיה, פולין והונגריה מצטרפות לנאט"ו.

 

2 באוגוסט – מהומות של אזרחים שיעים בעיר כרבאלה בעיראק. כוחות המשטרה פותחים באש על הקהל וכ-15 אזרחים נהרגים. זהו אות הפתיחה למלחמת האזרחים בעיראק שתימשך לסירוגין עד שנת 2000.

 

3 באוגוסט – שר האוצר מודעי מכריז על רפורמות כלכליות חדשות.

5 באוגוסט – האלוף אבי לניר מתמנה למפקד חיל האוויר.

14 באוגוסט – אוקראינה, החוששת מפלישה רוסית סובייטית, מצטרפת לנאט"ו.

29 באוגוסט – בחירות במצרים – האחים המוסלמים עולים לשלטון.

8 באוקטובר – הפיכה פרו-קומוניסטית בקזחסטן.

2 בדצמבר – הרפובליקות הבלטיות וביילורוסיה מצטרפות לנאט"ו. "מסך הברזל" החדש עובר עכשיו לאורך גבולה המערבי של רוסיה.

 

 

1988

 

1 בינואר – הלירה הישראלית מוחלפת בשקל.

 

6 בינואר – בלחץ מקורביו, פורש יצחק רבין מראשות המערך.

 

18 בינואר – בולגריה ורומניה מצטרפות לנאט"ו

13 בפברואר – בכינוס מיוחד של "נתיב" ,לשכת הקשר ליהודי ברה"מ, בירושלים מחליטים על דרכי פעולה על מנת לעלות את יהודי רוסיה וקזחסטן המנועים לצאת מארצותיהם. על פי אחת החלטות יוקמו מחנות מעבר סודיים על אדמת אוקראינה ולטביה אליהם יוברחו יהודים בשיתוף פעולה עם המוסד (על פי הצעת ראש המוסד יקותיאל אדם).

 

24 בפברואר – יגאל אלון נבחר לראשות המערך. הוא גבר במרוץ על שר החוץ לשעבר, שמעון פרס. 

29 בפברואר – כינון יחסים דיפלומטיים רשמיים בין אפגניסטן לישראל.

1 במרץ – העיר הבירה הדרום לבנונית, צידון והעיר נתניה חותמות על ברית ערים תאומות. 

24 למרץ – יחידת קומנדו מצרית תוקפת מוצב צה"ל על יד ראס סודר בסיני. חייל אחד נהרג ושלושה חיילים נפצעים. בתגובה מפציץ צה"ל עמדות מצריות ממערב לתעלה. זוהי למעשה יריית הפתיחה של "מלחמת ההתשה השנייה".

8 באפריל – במטרה להגן על עצמן מפני תוקפנות רוסית קומוניסטית, חותמות איראן,אפגניסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, קירגיסטן, וטג`יקיסטן על  C.A.D.T (Central Asian Defense Treaty) ברית צבאית המקנה הגנה הדדית בין חברותיה בדומה לברית נאט"ו.

 

5 ביוני – מטוסים מצרים פוגעים בספינת דבור של חיל הים במפרץ סואץ.

 

7 ביוני – ערב הסעודית רוכשת בחשאי מרוסיה חומרים רדיו-אקטיביים.

10 ביולי- יהונתן נתניהו ממונה לרמטכ"ל במקומו של יקותיאל אדם.

 

30-29 באוקטובר – מתקפה של חיל האוויר בעומק מצרים.

 

1 בנובמבר – בחירות בארה"ב. הנשיא וולטר מונדייל וסגנו ג`ון קרי זוכים בקלות בכהונה נוספת ברוב של 410 אלקטורים מול 127 אלקטורים שבהם זוכים ג`ק קמפ וסגנו דן קווייל הרפובליקנים. 

4 בנובמבר – סגן שר החקלאות, ישראל כץ, נעצר באשמת מעילה.

9 בדצמבר – מיכאל גורבצ`וב מוצא מקלט מדיני בארה"ב.

27 בפברואר – קבוצה של כ-100 יהודים מוברחת בחשאי מרוסיה דרך אוקראינה

15 באפריל – ברית "אומות האסלאם" נחתמת בטריפולי. המדינות החותמות- מצרים, ערב הסעודית, סודן ולוב מציגות עמדה פרו דתית ואנטי מערבית  חריפה. הן קוראות לסילוק כל הגורמים הזרים מהמזרח התיכון בכל האמצעים הנדרשים.

19 באפריל – שר החוץ אולמרט מציג את תוכנית בר-לב לפתרון מדיני של סוגיית חצי האי-סיני. ישראל תספח את החצי המזרחי של חצי האי (כולל שדות הנפט בשלהבת). ואילו החצי המערבי של חצי האי יוכרז כשטח פלסטינאי. ישראל גם מציעה למסור לרשות הפלסטינאים את רצועת עזה, וזאת תמורת ויתור על זכות השיבה.

1 במאי – הפיכה קומוניסטית במונגוליה.

11-9 ביוני – ביקור ראשון והיסטורי של השאח הפרסי בישראל. בשיחה עם ראש הממשלה שרון ושר הביטחון להט הוא מביע את חששותיו ממהלכים של הקיצוניים האסלאמיים בארצו וברחבי המזרח התיכון.

31 ביולי – מתנקש השיך לארגון אנרכיסטי בלתי מזוהה, מנסה להתנקש בחייו של הנשיא מונדייל בעת ביקורו בסיאטל. המתנקש מחטיא את הנשיא, ופוצע באופן בינוני את שומר ראשו.

2 באוקטובר –  מטוס אל-על שהיה בדרכו מפרנקפורט לתל-אביב מופל בידי טרוריסטים מעט אחרי המראתו. כל 203 הנוסעים ואנשי הצוות (רובם ישראלים) נספים. הג`יהאד העולמי, ארגון המקורב לאומות האסלאם נוטל את האחריות לפיגוע.

אוקטובר-נובמבר – בתגובה לפיגוע במטוס אל-על, פותחת ישראל במסע חיסולים של ראשי הג`יהאד העולמי.

 

  

1990

31 במרץ – משה קצב מתמנה לשגריר ישראל באיראן.

21 באפריל – עזר וייצמן, מי שהיה ראש אג"ם במלחמת ששת הימים ושר בממשלות ישראל, נפטר באופן מפתיע מהתקף לב.

מאי- יולי – הסלמה בתקריות הגבול בין מצרים וישראל

8 באוגוסט – איש העסקים בינג`מין ניתאי, מנפיק את חברת ההשקעות שלו בבורסה בניו-יורק

9 בנובמבר –  שליט סעודיה, אוסאמה בן-לאדן מודיע כי ברשותו מספר פצצות גרעיניות והוא נחוש להשתמש בהן נגד מטרות ישראליות אם ישראל לא תצהיר על נכונותה לסגת לקווי 67.

10 בנובמבר – נציג של הממשלה הסעודית יוצר קשר עם נציג המוסד הישראלי ומעביר הודעה כי סעודיה מוכנה להצעת פשרה תמורת חזרה ישראלית לשולחן המשא ומתן.

11 בנובמבר, שעות הערב – ראש הממשלה שרון דוחה במפורש את ההצעה הסעודית. הוא קורא לסעודים ולמצרים לחזור בהם מכוונותיהם.

12 בנובמבר, 6-00– מטוסי חיל האוויר יוצאים להפציץ של שלושה אתרים בערב הסעודית החשודים שבהן מוחזקות הפצצות.

12 בנובמבר, 7-15–  מפקד להק המטוסים מודיע לרמטכ"ל יהונתן נתניהו שכל שלושת המטרות הושמדו.

12 בנובמבר, 8-00 – בבסיס חיל האוויר המצרי ליד אלכסנדריה מתודרכים בפעם האחרונה שני טייסים מתאבדים על ידי נציג של האחים המוסלמים. כל אחד מהם יטיס את המטוס ליעד אחר בישראל ויתרסק עליו תוך כדי שהוא מפעיל את הפצצה הגרעינית הקטנה שבתוכו.

12 בנובמבר, 8-10– שני הטייסים ממריאים ומתחילים בטיסתם מעל הים לעבר ישראל. המטוס הראשון מיועד להתרסק בלב תל-אביב. המטוס השני מיועד להתרסק בעיר התחתית בחיפה.

12 בנובמבר 9-13– המטוס הראשון מצליח להתרסק בפינת הרחובות פרישמן ואבן גבירול בתל-אביב. וההתקן הגרעיני שבו מתפוצץ. מן הפיצוץ נהרגים מיד כ-2500 אנשים.

12 בנובמבר 9-21 – המטוס השני מתגלה על ידי מכ"ם של צה"ל ונפגע בעודו מעל הים. הטייס מצליח לפוצץ את הפצצה והיא מתפוצצת בים כ-2 ק"מ מהחוף.

12 בנובמבר 10-30 – תמונות ראשונות של אתר הפיצוץ בתל-אביב משודרות על ידי ה-BBC  ברחבי העולם. צוותים הצלה של מגן דוד אדום ויחידות חילוץ של צה"ל מתחילים בפעולות פינוי מאתר האסון. כל התושבים ברדיוס של 5 ק"מ מאזור הפיצוץ מפונים מיידית מבתיהם.

12 בנובמבר 12-00 –  ממשלת ישראל מכונסת בדיון חירום בירושלים.

12 בנובמבר 12-30 –  ארה"ב ורוסיה מעלות את רמת הכוננות שלהן.

12 בנובמבר 17-00 –  סכר אסואן נהרס בגיחת הפצצה של חיל האוויר.

13 בנובמבר 7-10 – פצצת אטום מושלכת על בסיס צבאי כ-20 ק"מ צפונית לקהיר. ממשלת ישראל מודיעה למצרים ולסעודים כי ברשותה מלאי בלתי מוגבל של פצצות והיא מוכנה להשתמש בהם. היא מציבה אולטימאטום לממשלות מדינות ברית האסלאם שאם לא יסכימו לתוכנית בר-לב בתוך 48 שעות. תיפול הפצצה הבאה במרכז קהיר.  

13 בנובמבר, שעות הבוקר –  עקב חשש לחייו, נמלט אוסמה בן-לאדן למקום מסתור במדבר הערבי.

13 בנובמבר, שעות הצהריים – צוות ראשון של הצלב האדום נוחת בשדה דוב ליד תל-אביב. המטכ"ל מסיים לפנות את בסיס הקריה ועובר לבסיס צריפין.

13 בנובמבר 16-30 –  הודעת גינוי של מועצת הביטחון של האו"ם. נציגי מצרים וסעודיה נעדרים מן ההצבעה.

13 בנובמבר 19-00 – ליגאצ`וב מעביר מסר לנשיא מונדייל  כי רוסיה אינה מעוניינת להיות מעורבת בסכסוך הנוכחי במזרח התיכון.

14 בנובמבר 8-00 – הפיכה במצרים. קבוצת גנרלים בראשות גנרל אחמד עזיז, משתלטת על בניני הממשלה בקהיר, ומדיחה ללא קרב את ראשי "האחים המוסלמים" מהשלטון.

14 בנובמבר 11-00 – באמצעות שגריר שבדיה במצרים, מעבירה מצרים מסר לישראל כי היא מוכנה לתנאים אותם הציבה ישראל.

14 בנובמבר 13-00– ישראל ומצרים מכריזות באופן רשמי על הפסקת אש.

16 בנובמבר – כוחות אמריקאים ראשונים נוחתים בערב הסעודית

17 בנובמבר – ממשלת ישראל מחליטה על סדרת נהלים בהתאם למצב המשבר, ביניהם החלטה על ממשלת חירום.

29 בנובמבר – צבא ארה"ב משלים את כיבוש ערב הסעודית. המצוד אחרי אוסמה בן-לאדן נמצא בעיצומו.

 

 

1991

 

1 בינואר – צוות קומנדו אמריקני מאתר את בן לאדן ומחסל אותו.

15 בינואר – משרד הבריאות מפרסם הודעה רשמית, בא נאמר כי האזור ברדיוס של כ-2 ק"מ ממקום הפיצוץ הגרעיני בתל-אביב, לא יהיה ראוי למגורים למשך כ-20 השנים הבאות.

1 בפברואר – האו"ם מפרסם את מניין ההרוגים במלחמה. ישראל איבדה כ-3,500 אזרחים. מצרים איבדה 60,000 אזרחים.

13 במרץ – סגן הנשיא קרי מבקר בישראל ומסייר בקרבת אתרי הפיצוצים.

 

5 באפריל – הסכם אי-לוחמה זמני נחתם בין נציגי ישראל, מצרים והממשלה הפלסטינאית בליסבון בירת פורטוגל–

25 ביוני – בחירות לכנסת ה-13. הליכוד בצירוף רשימות נוספות מהימין והמרכז (בראשות שרון) זוכה ב-64 מנדטים. העבודה בראשות יגאל אלון זוכה ב-28 מנדטים.

4 באוגוסט – יצחק נבון נבחר לכהונה שנייה כנשיא המדינה.

9 בספטמבר – האלוף אמנון ליפקין, ראש אמ"ן, נפצע בתאונת דרכים המותירה אותו משותק בגפיו התחתונות.

עוד על ההיסטוריה החלופית של אסף שובל יש בדף הפייסבוק  שלו

 

קישורים רלבנטיים:

פודקסט עם אסף שובל 

בלוג ההיסטוריה החלופית של אסף שובל 

האתר של אסף שובל 

מלחמת יום הכיפורים

 

אילו התנהלה מלחמת יום הכיפורים אחרת :מאמר מאת אורי דרומי 

 

קבוצת ההיסטוריות החלופיות של אסף שובל 

מדינות ישראל החלופיות

:נניח כי ….

אסף רדלר לו במציאות חלופית במדינת ישראל היה מגזין "יקום תרבות "

חולות אדומים : סיפור קומיקס על רקע מלחמת יום הכיפורים