בהוצאת עם עובד יצאה לאחרונה ביוגרפיה מקיפה על חייו של "האיש הדגול ביותר של המאה ה-20 " וינסטון צ'רצ'יל . וזהו רק אחד מגל ענק של ספרים על חייו ומורשתו של צ'רצ'יל שתוקף את חנויות הספרים בשנים האחרונות .ונשאלת השאלה : למה עכשיו?
לאחרונה מלאו 40 שנה לפטירתו של האנגלי המפורסם מכולם ,וינסטון צ'רצ'יל. וגם כן לאחרונה יצאה בעברית בהוצאת עם עובד ביוגרפיה מקיפה של ג'פרי בסט על חייו ששמה המדבר בעד עצמו הוא "צ'רצ'יל: שיעור בגדולה" ביוגרפיה זאת הופיעה במקור בשנת 2001 ובאותה השנה פורסמה ביוגרפיה ענקית אחרת על האיש הגדול מאת רוי ג'נקינס . מאז פורסם ספר נוסף על אישיותו של צ'רצי'יל מאת ההיסטוריון ג'ון לוקץ' ששמו מדבר גם הוא בעד עצמו הוא צ'רצי'ל איש חזון מדינאי היסטוריון שפורסם כבר בעברית ב-2003 ומתייחס לשתי הביוגרפיות הנ"ל .
וינסטון צ'רצ'יל אמנם נפטר ב-1965 לפני כמעט חמישים שנה אולם דומה שהעניין בו ובפועלו רק גבר לאורך השנים. צ'רצ'יל זכה להערצה יותר מכל מנהיג בריטי אחר . על חייו התפרסמו עד כה יותר מ1000 ספרים (!) ספרים על פי סטטיסטיקה אחת. אם כי נראה שזה מספר מצומצם בהרבה מאלה שנכתבו על אויבו היטלר וכנראה גם פחות מעל בעל בריתו של צ'רצ'יל סטלין , אבל בוודאי מספר גדול יותר מכל אישיות בריטית אחרת במאה ה-עשרים ואולי גם במאה ה-19.
בין השאר נכתב בימי חייו בשנות החמישים סיפור קומיקס על חייו מאויר בידי האמן המעולה פרנק בלאמי שהוגש בידי המגזין שבו פורסם לראשונה EAGLE לצרצ'יל כרוך בכריכה מיוחדת .
סיפור קומיקס ביוגראפי אגב הוא כבוד שהבריטים החיים היחידים האחרים שזכו לו היו המנצח בקרב אל אלמין הגנרל מונטגומרי, וכובש האברסט אדמונד הילארי .
על חייו נכתבו סיפורים ביוגרפיים לילדים ( שאחד מהם תורגם גם לעברית ) , הופקו עליו סדרות טלוויזיה דרמטיות. הופקו גם שתי מיני סדרות מיוחדות על תולדות משפחתו , אחת מהן על חיי הוריו והשניה על חיי אבות משפחתו מהמאה ה-17 הדוכס מרלבורו ואישתו שזכתה לשם "הצ'רצ'ילים הראשונים".זאת על מנת להראות לצופים מה היו שורשיו של האיש הגדול .
לפני צ'רצ'יל האנשים היחידים שזכו באנגליה לכבוד היחיד במינו של הלוויה ממלכתית שלה זכה הוא היו גיבורי המלחמה עם נפוליאון נלסון וולינגטון וראש הממשלה הויקטוריאני המפורסם גלדסטון . לשם השוואה דישראלי בן זמנו של גלדסטון הנחשב כיום ( כמו גם בזמנו ) לשווה ערך באישיותו ובהישגיו לגלדסטון, וראש הממשלה במלחמת העולם הראשונה לויד ג'ורג' לא זכו לכך .
ההלוויה היחידה בבריטניה שזכתה לתשומת מקבילה לאחר מותו הייתה זאת של הנסיכה דיאנה
בזיכרון ההיסטורי של רוב הבריטים כפי שהוא מתבטא במשאלים שונים הוא נחשב כגדול הבריטים של המאה העשרים ואולי אף בכל הזמנים. ( עם זאת על על פי משאלים שונים כמו רשימת עשרת האנשים החשובים בהיסטוריה הבריטית יש היום בריטים רבים שרואים בנסיכה דיאנה כמעט שווה בחשיבותה ההיסטורית לוינסטון …) .
פסל צ'רצ'יל במשכנות שאננים בירושלים.פיסל אוסקר נימון
אבל בהערצה כנה זאת חלה הפוגה בשנות השמונים כאשר נראה היה שהמערב והמזרח הולכים לקראת גלסנוסט והשלמה אז החלו להופיע הערכות חדשות לגבי פועלו של צ'רצ'יל שראו בו יותר מכל את איש "המלחמה הקרה". הופיעו היסטוריונים רביזיוניסטיים שתקפו אותו ואת מפעלו בארסיות וטענו שהוא הרס את האימפריה הבריטית בשגיאותיו וכי היה צריך לשתף פעולה עם הנאצים.
היסטוריון אחד כזה בשם ג'ון צ'רמלי חיבר ב-1993 ספר בשם "צ'רצ'יל : קץ התהילה " שהוקדש לשחיטת "הפרה הקדושה " הגדולה מכולם צ'רצ'יל . צ'רמלי טען שנכון לצ'רצ'יל היו כשרונות מסוימים כאן ושם אבל מגרעותיו הביאו לא רק לקץ האימפריה הבריטית אלא גם לקץ כוחה הצבאי של בריטניה ולמצב הדעיכה בו היא שרויה כיום , וכי הוא שגה "בגדול " כשיצא להילחם בגרמניה של היטלר במקום לכרות עימה ברית , ובכך ש"התרפס לפני האמריקנים והפך את בריטניה לשפחה נרצעת שלהם ".
ספרו של צ'רמלי זכה שלא במפתיע לקבלת פנים חמה בקרב מליצי יושר שונים של הרייך השלישי בגרמניה ואוסטריה. וגם בכלל לא במפתיע הוא ידוע כמעריץ של ההיסטוריון הפרו נאצי מעריצו של היטלר דיויד אירוינג ודומה שיש דמיון רב בהשקפותיהם .
אבל דומה שכעת נעה המטוטלת לצד השני. כפי שמראה ספרו המקיף של בסט שאי אפשר שלא לשים לב להערצה העצומה שיש בו לצ'רצ'יל . וספר זה הוא רק חלק מגל חדש של ספרים על צ'רצי'יל ופועלו שהופיעו וממשיכים להופיע ללא הפוגה בראשית המאה העשרים ואחת .
מדוע עכשיו ?
קריקטורה מודרנית על ראש הממשלה של בריטניה טוני בלייר מקבל עצות מצ'רצ'יל.
נשאלת השאלה מדוע דווקא עכשיו ? מה גרם להתעוררות העניין המחודש הזה בצ'רצ'יל לאחר שנים של דעיכה ?
יתכן שהסיבה היא שתקופה זאת של "מלחמת ציביליזציות" שיש המגדירים אותה כ"מלחמת העולם הרביעית " מזכירה לרבים את ימי מלחמת העולם השניה . ורבים מרגישים ששוב יש צורך באנשים כמו צ'רצ'יל כדי שידעו לנווט בין המים הסוערים כמו בימי הבליץ שמזכירים לרבים את ההתקפה על מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר ואת מתקפות הטרור ההמוני השונות המאיימות ללא הרף ..
כתוצאה מופיעים כמעט שוב מספר גדול של ספרים חדשים שעוסקים בכל אספקט באישיותו ובחייו של צ'רצ'יל . נראה ש"זמנו היגיע שוב " וכתוצאה הוא שוב מדבר אל האנשים ומעורר מחדש את עניינם של החוקרים .מכיוון שרבים חשים שאנחנו שוב בזמן של מלחמה .
אין ספק שוינסטון צ'רצ'יל היה האדם הנכון להנהיג את בריטניה בשעתה הקשה בתקופת מלחמת העולם השניה. אך ברור גם שהכישורים שאפשרו לצ'רצ'יל להנהיג את בריטניה בזמן מלחמה , לא היו כאלה שאיתם אפשר היה לנווט אותה בזמן של שלום. עובדה היא שסמוך לסוף המלחמה כשברור היה שהיא הוכרעה הבריטים העדיפו לסלק אותו בבחירות ולבחור איש אחר שנחשב כמתאים יותר לטפל בשיקום הארץ . צ'רצ'יל נבחר שוב לראש ממשלה ב-1951 אולם זאת אינה נחשבת לשעתו הטובה.
כהונתו השנייה הייתה צל חיוור בלבד של מנהיגותו בתקופת המלחמה . הוא התמקד בעיקר בבעיות בינלאומיות ובעיות פנים לא עינינו אותו כלל . אולם בתקופה זאת אלה היו הבעיות שהטרידו את מרבית הבריטים .
צ'רצ'יל בשנות העשרים מבקר בעיר תל אביב .
גם בתקופות שלפני מלחמת העולם שבהם עסק צ'רצ'יל בתפקידים פוליטיים שונים כמו בזמן מלחמת העולם הראשונה שאז היה אחראי לכישלון הענק של בריטניה במאבק נגד התורכים בקרב גליפולי , או בשנות העשרים כאשר היה שר האוצר ונודע לשמצה בצורה האלימה שבה שבר שביתות כורים ועובדים.
צ'רצ'יל לא התבלט לטובה באף אחד מתפקידיו אלה .הוא נודע בעיקר בכשרונו ליצור לעצמו אויבים .ואילו היו מתייחסים אליו על סמך תפקודו כפוליטיקאי בשנות העשרה והעשרים או על סמך כהונתו השניה כראש ממשלה בשנות החמישים בלבד, הוא היה נחשב ל-(ואין מילה אחרת לתאר זאת ) "כישלון גמור ".. אין שום ספק שאילולא מלחמת העולם השניה ,צ'רצ'יל היה במקרה הטוב ביותר נזכר רק בהערת שוליים בספרים על תולדות הפוליטיקה הבריטית בראשית המאה העשרים, לספרי ההיסטוריה הכללית הוא לא היה נכנס.
כלומר הצלחתו של צ'רצ'יל ומקומו בספרי ההיסטוריה היא תוצר של נסיבות מיוחדות במינם של מלחמת העולם השניה שאליהם אישיותו המיוחדת התאימה ושבהם דווקא אז ערכיו שנראו עד אז כמיושנים ו"בניגוד לזמנים " יכלו לפרוח.
סדרת ספרי כיס של צ'רצ'יל על מלחמת העולם השניה.
בסט מציין שמה שייחד את צ'רצ'יל משאר הפוליטיקאים של זמנו כמו צ'מברליין היה יכולתו להשוות לנאומיו נימה של אופטימיות הרואית .דבר שאיש מהם לא היה מסוגל לעשות . וגם יכולתו למשוך שימת לב בארה"ב .
יש שמגדירים את צ'רצ'יל כ"איש המאה ה-19" שבערכיו שרק במקרה חי במאה העשרים .אין ספק שאילולא היטלר צ'רצ'יל היה דמות מעניינת אבל חסרת משמעות בתולדות בריטניה . וודאי שאיש לא היה בוחר בו כנושא של ביוגרפיה מונומנטלית כמו זאת של בסט.
בסט מביע את תמיהתו על דורו של צ'רצ'יל שהצליח להסתיר במשך שנים כה רבות את הסוד של מכונת הצופן אולטרה שחשפה את סודות הגרמנים ועשו זאת עד שנות השבעים "מי היה מאמין שסוד אדיר כל כך שהיו לו שותפים רבים כל כך היה נשמר בימינו ,בעידן של ההדלפות ומכירת סודות ,דלל הפרת אמונים והבטחות שתיקה ? יש צורך בדמיון רב כדי להבין את תפיסת הנאמנות ,החובה הפטריוטיות והכבוד שרחשו בעליל בין אנשי צ'רצ'יל " הוא כותב .
בסט עושה מעין השוואה לדמותו ההירואית של וינסטון ובהשלכה של כל בני דורו עם נציג דור "הבנים " בנו של צ'רצ'יל רנדולף " עיתונאי מצליח ,פיקח בעל רוח לחימה ומעורר מחלוקת , ופוליטיקאי כושל . רחוק ממרחק רב מן האידיאל של יורשו של אביו ". רנדולף מעולם לא היגיע לדרגתו של אביו בעיני הביוגרף. הוא החל את הביוגרפיה של אביו אך נפטר בסוף שנות השישים והמשימה הושלמה בידי ההיסטוריון היהודי מרטין גילברט.
עם זאת לפני שנפטר הספיק רנדולף צ'רציל לחבר ספר אחד שזיכה אותו בפרסום רב בישראל. הוא כתב בשיתוף פעולה עם בנו וינסטון את אחד הספרים הראשוניים שהתחברו בחו"ל על מלחמת ששת הימים ספר שהוא מלא בהערצה לישראל ( וכמובן תורגם מיידית לעברית בידי אריה חשביה ) . |
"כאשר הלך צ'רצ'יל לעולמו ,נעשתה בריטניה במהירות לארץ שבה אדם כמותו לא היה מוצא עוד לעולם מקום לפרוח ,עם תרבות עממית העוינת יותר ויותר את ערכיו ,וממילא לא הייתה מבחינה בהישגיו ולא הייתה מעריכה אותם כראוי " כותב בסט .
בסט נותן ביוגרפיה קריאה מאוד של חייו ואישיותו של צ'רצ'יל . אך מה שבולט מאוד מבין השיטין זאת
ההערצה העצומה שלו ביחד עם הגעגועים לערכיו של צ'רצ'יל. הערצה שמקבילה לה אנחנו נתקלים בה כיום בגעגועים בישראל ליצחק רבין .
הערצה מקבילה לצ'רצ'יל ניתן למצוא גם אצל רוי ג'נקינס היגיע בסוף ספרו המונומנטאלי למסקנה שצ'רצ'יל "היה האדם הגדול ביותר שישב אי פעם ברחוב דאונינג סטריט" וגם אצל לוקץ' כך שבסט בהחלט אינו יחיד.
ניתן לסכם שספרו של בסט מבטא מעין כמיהה לתקופתו של צ'רצ'יל ולערכיו שמזכירה את זאת שאנו שומעים כיום בארץ לגבי יצחק רבין ותקופתו ( ולגבי בן גוריון ותקופתו ) . ג'פרי בסט כמו מקביליו ג'נקינס ולוקץ' היגיע למסקנה שצ'רצ'יל היה האיש הגדול של תולדות בריטניה במאה העשרים ודומה שיש כך גם שיפוט ברור על המנהיגים והאומה הבריטית שבאה אחריו . אם לשפוט על פי ספר זה ומקביליו , יש כיום בבריטניה תחושות דומות לגבי מצבה של בריטניה שאחרי צ'רציל לאלה שקיימות בישראל שאחרי רצח רבין .
נספח :
ספרי צ'רצ'יל שתורגמו לעברית. להלן רשימה מלאה שלהם : 1. וינסטון צ'רצ'יל מנהיג במערכה – פרקי זכרונות מסות מאמרים ונאומים ובהם עיקרי דבריו על הציונות וארץ ישראל . .ערך ותרגם אריה לרנר .הוצאת "דבר". 1941 4. עד חרמה : נאומי מלחמה . נאספו בידי צ'רלס איד . תירגמו יוסף לוז (יונתן רטוש ) וחיים גד . הוצאת מחברות לספרות . 1945 כל נאומי המלחמה של סר ווינסטון צ'רצ'יל למן מותו של נויל צ'מברליין ועד 1941. סיפור מלחמתה עולם השניה מזווית שונה מהרגיל. 431 עמודים. הנאומים מובאים יחד עם השתלשלות כרונולוגית של האירועים בפרלמנט הבריטי ובשדה הקרב.
( זכרונות צ'רצ'יל על ילדותו וצעירותו ).
6. לעולם לא ניכנע :מבחר נאומיו של צ'רצ'יל. בעריכת וינסטון ספנסר צ'רצ'יל מאנגלית: טל יצחקי בהוצאת דביר 2011. תקציר:וינסטון צ´רצ´יל היה הנואם הרהוט ביותר בין מדינאי זמנו. בימים שבהם ניצבה בריטניה בודדה במערכה מול גרמניה הנאצית הוא המריץ את בני ארצו להתנגד, ללחום ולנצח, ועורר בהם תקווה בנאומיו עשירי ההבעה, בעלי הנימה הבוטחת, הלהט הלוחמני וההומור המושחז. "וינסטון צ´רצ´יל גייס את הלשון האנגלית ושלח אותם אל תוך הקרב." דברי הנשיא ג´ון פ´ קנדי בטקס שבו קיבל צ´רצ´יל אזרחות כבוד של ארצות הברית, אפריל 1963. מתוך אלפי נאומיו של צ´רצ´יל מאז נאומו הראשון ועד ימיו האחרונים, ליקט נכדו וינסטון ס´ צ´רצ´יל את הנאומים הידועים ביותר מתקופת מלחמת העולם השנייה, וגם כמה נאומים שלא פורסמו מעולם. וינסטון ספנסר צ´רצ´יל (2010-1940) רכש את השכלתו ב"איטון" ובאוקספורד, עבד כעיתונאי ואחר כך היה לחבר הפרלמנט מטעם המפלגה השמרנית. בהיותו עיתונאי נשלח למזרח התיכון, דיווח ממלחמת ששת הימים, נפגש עם מדינאים ישראלים רבים וכתב ספר על אותה המלחמה. הוא נודע בתמיכתו במלחמת עיראק ובהתנגדותו לטרור האסלאמי. "נכדו של וינסטון צ´רצ´יל בחר בכישרון רב לא רק את הנאומים שחישמלו את העולם החופשי והשפיעו עליו, אלא גם נאומים מיוחדים, מוקדמים יותר, שלא היו ידועים." ד"ר הנרי קיסינג´ר 6-11. מלחמת העולם השניה: שישה כרכים .תירגם אהרון אמיר .הוצאת עם הספר. 1955-1957 ( יצא בעברית גם כקלטת שמע ב-1967). :
כרך 1. חשרת הסופה.
כרך 2. שעתם הנאה.
כרך 3. הברית הגדולה.
כרך 4. ציר הגורל .
כרך 5 . הטבעת מתהדקת. כרך 6. ניצחון וטרגדיה . = 12-15 היסטוריה של העמים דוברי האנגלית . ב-4 כרכים תרגם אהרון אמיר . הוצאת עם הספר . 1959-1958 : כרך 1: הולדת בריטניה . כרך 2. העולם החדש. כרך 3. תור המהפכה . כרך 4. הדמוקרטיות הגדולות –
(בנו של וינסטון רנדולף ספנסר צ'רצ'יל ונכדו וינסטון חיברו ביחד ספר בשם "מלחמת ששת הימים" שתורגם ב-1967 בידי אריה חשביה בהוצאת מסדה) . ספרים ומחקרים על צ'רצ'יל בעברית .
איור מאת אהרון אבדי. מרק אלכסבנדרוביץ אלדנוב בני דורנו עברית יצחק ליפקין , הוצאת מדורה ,1929. כולל פרק על צ'רצ'יל כנראה לראשונה בעברית . לצד פרקים על – ללויד ג'ורג' – קלימנסה – בלום, – סטאלין, – לונצ'רסקי שר החינוך בברית המועצות ועל רציחת אוריצקי . יעקב יערי פולסקין . וינסטון צ'רצ'יל.. הוצאת אישים ומאורעות . 1941
רוברט לואיס טיילור . וינסטון צ'רצ'יל 1954 תירגם שמואל שניצר. הוצאת כתבים . אלידה סימס מאלקוס . הסיפור על וינסטון צ'רצ'יל. 1966. תירגם יעקב עדיני ( אורלנד ) ,הוצאת יזרעאל . איורים הרמן וסטאל . ספר מאוייר לבני הנוער בסדרת "גדולי עולם ".
ישעיהו ברלין ,רשמים אישיים , תרגום אהרון אמיר ספריית אופקים ,עם עובד,.1983. כולל פרק על צ'רצ'יל . .גבריאל כהן צ'רצ'יל ושאלת ארץ ישראל בתחילת מלחמת העולם השניה . הוצאת יד יצחק בן צבי , 1976. גבריאל כהן הקאבינט הבריטי ושאלת ארץ-ישראל : אפריל-יולי 1943, הקיבוץ המאוחד ,1976
פול ג'ונסון . היסטוריה של הזמן המודרני : מ-1917 עד שנות 1990 /תרגום מרכי ברקאי , דביר , 1995. . ג'ון לוקאץ' . צ'רצ'יל איש חזון מדינאי היסטוריון. תירגם אריה חשביה .הוצאת שוקן . 2003.
תמונה ורודה מידי :ביקורת של נורמן רוז . ג'פרי בסט .צ'רצ'יל : שיעור בגדולה .תירגמה כרמית גיא . הוצאת עם עובד . 2004
ג'פרי בסט צ'רצ'יל ומלחמה / עברית כרמית גיא , תל אביב : עם עובד, תשס"ט 2009 . יעל טייכמן אנטי טוטליטריות ופרגמטיזם במדיניותו של וינסטון צ'רצ'יל, 1919-1945.דיסרטציה ,אונ' בר אילן ,2006. ריצ"רד ניקסון . מנהיגים : האישים הגדולים של המאה ה-20 שעיצבו את פני העולם המודרני. תרגום – אריאל שמעון לופט. ע. נרקיס ,2007. כולל פרק על צ'רצ'יל .
מרטין גילברט , צ'רצ'יל והיהודים עברית נעמי כרמל , אור יהודה : דביר, תש"ע 2009.
אנתוני מקארטן שעה אפלה מנהיגותו של צ'רצ'יל / מאנגלית: אהרון לפידות ; עריכת התרגום: יוסף כהןראשון לציון : ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2021 תקציר :אנטוני מקארטן משרטט ביד אמן את האתגרים העצומים שעמדו בפני ווינסטון צ'רצ'יל ואת אופן ההתמודדות הייחודי לו אל מול מכונת המלחמה הגרמנית האדירה, שכבשה, רמסה והכניעה מדינה אחר מדינה באירופה בימים האפלים של מאי-יוני 1940. בהסתמך על יריעה רחבה של מקורות מתחקה המחבר אחר שורשי הנאומים הבלתי-נשכחים של המדינאי הבריטי והדרך הגאונית שבה בנה את נאומיו המפוארים, שבאמצעותם הציל את האומה הבריטית – ואת העולם כולו – שניצבו על עברי פי פחת. צפו במקדימון הסרט על פי הספר : /בוריס ג’ונסון אפקט צ’רצ’יל :אדם אחד שעשה היסטוריה מאנגלית: ימימה עברון.תל-אביב : סלע מאיר, תשפ"א 2021 תקציר: וינסטון צ'רצ'יל היה מוט הברזל של הגורל. אלמלא היה במקום שהיה והציב התנגדות, הרכבת הנאצית הייתה טסה קדימה. בהתחשב בקורותיו עד אז, נֵס שהוא בכלל עוד חי" מה משנה את מהלך ההיסטוריה: דחפים כלכליים והתנהגותם של המונים, או אישים דגולים המתעלים למעלה מגובה השעה? הספר הזה מציע תשובה ברורה, ומוכיח אותה ממקרהו של אדם גדול מהחיים, שבכוח אישיותו ותושייתו, שנינותיו וגם שיגעונותיו הציל את העולם מגרמניה הנאצית: ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל. היה בו גרעין אישיותי נדיר ששינה הכול. בוריס ג'ונסון קורא לו אפקט צ'רצ'יל. את סיפורו של צ'רצ'יל כתבו רבים, גם צ'רצ'יל עצמו, אבל בוריס ג'ונסון כותב אותו אחרת לגמרי. זו איננה עוד ביוגרפיה. זהו סיפור, סיפור אמיתי, המטייל הלוך ושוב בין נקודות מייצגות בתשעים שנות חייו של צ'רצ'יל, ומאיר מהן את ימינו שלנו – שאלמלא צ'רצ'יל היו נראים אחרת לגמרי. מעט לאחר שכתב את הספר הזה נכנס בוריס ג'ונסון לנעליו הגדולות של צ'רציל; כשג'ונסון כותב על צ'רצ'יל, הוא כותב על מקור השראתו הפוליטית. ● כמה פעמים ניצלו חייו של צ'רצ'יל כשהתעקש להיות בקו הסכנה? בוריס ג'ונסון, יליד 1964, הוא ראש ממשלת בריטניה מטעם המפלגה השמרנית מאז 2019. בשנים 2016-2008 שימש ראש עיריית לונדון, וקודם לכן היה חבר הפרלמנט. הוא בעל תואר בלימודים קלאסיים מאוניברסיטת אוקספורד. שימש עיתונאי בטיימס הלונדוני, בדיילי טלגרף ובספקטייטר. כעיתונאי וכפוליטיקאי כאחד הוא נודע בעמדתו הנוקבת נגד השתתפות בריטניה באיחוד האירופי, בהתנגדותו לתנועת החרם על ישראל ובמאבקיו למען חופש הביטוי.
|
קישורים רלבנטיים
הסיבוב הראשון : מנהיגי מלחמת העולם השנייה במלחמת העולם הראשונה
תמונה ורודה מידי : עוד ביקורת על הספר של לוקץ'
נאום צ'רצ'יל -שעתם היפה ביותר " תוכנית רדיו ב"חיים של אחרים ".
רשימת עשרת האנשים החשובים בהיסטוריה הבריטית
צ'רצ'יל עם מלך אנגליה בהודעת הניצחון במלחמת העולם השנייה.
10 תגובות על “איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא : על וינסטון צ'רצ'יל”
הדגשת נקודה מעניינת שצ'רצ'יל היה ענק בתקופה מסוימת, ולא היה ניתן ללמוד על כך מהתבוננות בכשלונותיו הגדולים בתקופות אחרות. זה בניגוד גמור לחיפוש אחרי מצליחן תמידי. כמו שהיו בטוחים שברק שהיה כל כך מצליח בצבא יהיה ראש ממשלה מצוין וכו', ולא חשבו שמה שמתאים לצבא לא בהכרח מתאים למקומות אחרים.
בפסיכולוגיה זה נקרא "טעות הייחוס הבסיסית" – אנחנו נוהגים לייחס דברים לאופיו של בן אדם ולטיב אישיותו ומתעלמים מהנסיבות הסביבתיות.
בשנה האחרונה יצאו שני ספרים חדשים ומקיפים על
האחד גם הוא של ג'פרי בסט ושוב בתרגומה של כרמית גיא ושוב בהוצאת עם עובד "צ'רצ'יל במלחמה " שהוא מעין פיתוח ופירוט של הספר הקודם לגבי תפקודו של צ'רצ'יל במלחמת העולם השנייה.
"והשני של מרטין גילברט "על צ'רציל והיהודים"
העוסק בפילושמיות של צ'רצ'יל ,עם כל זה שהוא האמין בשלב מסויים בחייו שה"פרוטוקולים של זקני ציון " הם אמיתיים שיהודים אכן עומדים מאחוריהם.
לכן הוא חשב חשוב לתת ליהודים טריטוריה משלהם כדי שלא יתעסקו יותר בשטויות כאלו.
.
ללמדך שצ'רצ'יל נשאר רלבנטי מאוד גם בסוף העשור הראשון של המאה ה21 .
ואולי יותר מבעשורים הקודמים של סוף המאה העשרים?
דיווח מירושלים :
אתמול ה-רביעי בנובמבר 2012 נחנך פסלו של סר וינסטון צ'רצ'יל, ראש הממשלה המיתולוגי של אנגליה במשכנותך שאננים בירושלים , באחד הגנים הציבוריים בעיר.
הפסל מגיע מטעם עיריית לונדון ומהווה תרומה לירושלים. שני דיוקנאות דומים של ראש הממשלה המפורסם מאת הפסל אוסקר נימון כבר מוצבים, אחד מהם בהייד פארק בלונדון, והשני באחד הגנים הציבוריים בניו יורק.
טקס חשיפת הפסל התקיים בנוכחות נינו של צ'רצ'יל סר רנדולף צ'רצ'יל שהיגיע מלונדון כנציג המשפחה.
מאידך …
הפסל של צ'רצ'יל יהיה הדמות הידועה הראשונה שתוצב בעיר הקודש.
עם זאת יש לקוות שהפסל לא יושחת בידי גורמים חרדיים הזועמים על הקמת פסלים בירושלים.
ראו כתבה בנושא
החרדים בירושלים כועסים :לא תעשה לך צ'רצ'יל
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/180/629.html
מאמר עתידני מעניין מאוד של צ'רצ'יל מ-1932 על כיצד יהיו 50 השנים הבאות ובין השאר הוא חוזה בפסקת הסיום כגידול של ממה שאנו מגדירים כ"תינוקות מבחנה " ילדים מלאכותיים שיולדו ויגודלו במעבדה.
צ'רציל השמיע את הנבואה הזאת וכנראה חזר בו והשמיע אותה שוב בגירסה הסופית של המאמר כמשהו שהקומוניסטים עלולים לעשות חלילה בעתיד.
http://rolandanderson.se/Winston_Churchill_Predictions.php
http://rolandanderson.se/Winston_Churchill/Fifty_Years_Hence.php
וינסטון צ'רצ'יל כתב את אחד מסיפורי ההיסטוריה החלופית הראשונים וכנראה הראשון שנכתב כביכול מנקודת המבט של המציאות חלופית שבה ההיסטוריה התרחשה בצורה שונה מזאת המוכרת לנו והיא מנסה לדמיין איך זה יכול היה להיות אם המציאות הייתה ..כמו שהיא ביקום המוכר לנו.
והנה מאמרו -סיפורו מ-1931
If Lee Had Not Won the Battle of Gettysburg
http://www.unz.org/Pub/Scribners-1930dec-00587
ואיך הוא כתב את המאמר סיפור המדהים הזה
Churchill Imagines How the South Won the Civil War
http://www.historynet.com/churchill-imagines-how-the-south-won-the-civil-war.htm
Winston Churchill Wrote of Alien Life in a Lost Essay
https://www.nytimes.com/2017/02/15/world/europe/winston-churchill-aliens.html?mwrsm=Facebook&_r=0
LONDON — Even as he was preparing for the biggest struggle of his life, leading
Britain in its fight against Nazi Germany, Winston Churchill had something else on his mind: extraterrestrials.
In a newly unearthed essay sent to his publisher on Oct. 16, 1939 — just weeks after Britain entered World War II and Churchill became part of the wartime cabinet — and later revised, he was pondering the likelihood of life on other planets.
Churchill, who went on to become prime minister during much of World War II and again from 1951 to 1955, was so enthralled by the subject that he even ordered a suspected sighting of an unidentified flying object by the Royal Air Force to be kept a secret for 50 years to avoid “mass panic.”
In an 11-page essay titled “Are We Alone in the Universe?” the statesman showed powers of reason “like a scientist,” said Mario Livio, an astrophysicist who read the rarely seen draft and wrote about it in an article published on Wednesday in Nature magazine.
Continue reading the main story
RELATED COVERAGE
Review: ‘Churchill,’ a One-Man Show at New World Stages FEB. 24, 2015
EXHIBITION REVIEW
‘Churchill: The Power of Words,’ at the Morgan Library JUNE 8, 2012
BOOKS OF THE TIMES
Review: In ‘Hero of the Empire,’ a Young Churchill Earns His Spurs SEPT. 21, 2016
CAMBRIDGE JOURNAL
Seventy Years Later, Churchill’s ‘Finest Hour’ Yields Insights JUNE 17, 2010
“The most amazing thing is that he started this essay when Europe was on the brink of war and there he is, musing about a question about a scientific topic that is really a question out of curiosity,” he said in an interview.
Churchill first defines what life is, then details the requirements for life to exist and progressively expands his reasoning to the existence of life in other solar systems, Mr. Livio said. “He’s really thinking about this,’’ Mr. Livio said, “and though he didn’t have all the knowledge at hand, he thinks about this with the logic of a scientist.”
Churchill’s interest in science stemmed from his early years as an army officer in British-ruled India, where he had crates of books, including Darwin’s “On the Origin of Species,” shipped to him by his mother.
He later became friends, at least for a time, with the writer H.G. Wells, whose novel “The War of the Worlds,” about Martians invading Britain, had been adapted by Orson Welles for a famous CBS radio broadcast in 1938 — a year before Churchill wrote his article. (Churchill once said Wells’s “The Time Machine” was one of the books he would like to take with him to Purgatory.)
Churchill argued that it was probable that extraterrestrial life existed somewhere in the universe. This was years before Frank Drake, the American astronomer and astrophysicist, presented in 1961 his theory about the number of communicative civilizations in the cosmos. “It is astonishing that Churchill wasn’t a scientist and yet he showed such an interest in science,” Mr. Livio said.
The manuscript was passed on to the National Churchill Museum in Fulton, Mo., the site of Churchill’s famed 1946 Iron Curtain speech, in the 1980s by Wendy Reves, the wife of Churchill’s publisher, Emery Reves. It had been overlooked for years until Timothy Riley, who became the museum’s director last year, stumbled upon it recently. Soon after news of the discovery, two other copies were found in a separate archive in Britain.
Although the article was sent to Mr. Reves in 1939, it was not published. Churchill had revised it a number of times in the 1950s.
In his article, Churchill wrote: “I am not sufficiently conceited to think that my sun is the only one with a family of planets.”
“I, for one, am not so immensely impressed by the success we are making of our civilization here that I am prepared to think we are the only spot in this immense universe which contains living, thinking creatures,” he wrote, “or that we are the highest type of mental and physical development which has ever appeared in the vast compass of space and time.”
Largely self-educated in the sciences, Churchill had boundless curiosity for practically anything, an attitude he once described as “picking up a few things as I went along.”
He wrote about 30 million words in his lifetime, including wartime speeches, an African travelogue, a book on oil painting, a lengthy memoir, and even an essay on an imagined invasion of Russia when he was just 15. For his body of work, he won the Nobel Prize for Literature in 1953.
Welding an active imagination with scientific thought, Churchill produced a few madcap ideas — which he called “funnies” — that he actually championed while he was prime minister, as a means to defeat Nazi Germany.
There was Operation Habakkuk, an imagined fleet of aircraft carriers made from wood pulp and ice to fight German U-boats in the mid-Atlantic. Then there was the Great Panjandrum, an enormous, rocket-propelled wheel packed with explosives. Churchill even invented a green velvet “siren suit” to be put on in a hurry during air raids.
While none of these ideas came into being (the giant wheel having run amok in the testing stage), science was not just a hobby for Churchill.
He was the first prime minister to hire a science adviser. Frederick Lindemann, a physicist, became Churchill’s “on tap” expert and once described him as a “scientist who had missed his vocation,” said Andrew Nahum, who organized an exhibition on Churchill and science at the Science Museum in London. He found a separate copy of the essay in the Churchill Archives Center at the University of Cambridge.
Churchill also met regularly with scientists such as Bernard Lovell, the father of radio astronomy and the Lovell telescope.
“Churchill presided over a culture that encouraged technological development,” Mr. Nahum said. Churchill had such a genuine interest in science, he added, that as chancellor of the Exchequer in prewar Britain, he complained to a friend of having to draft the budget instead of reading a book on quantum physics.
During World War I, when he was lord of the admiralty and later secretary of state for air and war, he encouraged military aviation, chemical warfare and tanks. During World War II, which he called in his memoirs “The Wizard War,” he supported the development of radar, rockets and Britain’s nuclear program.
Churchill founded in 1958 the British equivalent of the Massachusetts Institute of Technology at Cambridge — Churchill College — which has since produced 32 Nobel Prize winners.
In the interwar period, Churchill wrote numerous scientific articles, including one called “Death Rays” and another titled “Are There Men on the Moon?” In 1924, he published a text asking readers “Shall We All Commit Suicide?” in which he speculated that technological advances could lead to the creation of a small bomb that was powerful enough to destroy an entire town.
Churchill’s recently unearthed article on extraterrestrial life was probably written in the same vein and was probably intended to be published as a popular science piece for a newspaper.
Two other scientific essays — one on cell division in the body and another on evolution — are stored in the museum’s archives in Fulton, Mr. Riley, the museum director, said in an interview.
Churchill had a “natural curiosity and general optimism about life,” Mr. Riley said. He had “a willingness to see technical and scientific advances improve not only his immediate world or his country, but the world.”
Correction: February 16, 2017
An earlier version of a picture caption with this article described Chartwell incorrectly. It was Winston Churchill’s home in Kent, England, not the location of the home.
A version of this article appears in print on February 16, 2017, on Page A11 of the New York edition with the headline: A Lost Essay From Churchill, on Alien Life. Order Reprints| Today's Paper|Subscribe
על סף מלחמת עולם, צ'רצ'יל חיפש חייזרים בחלל
http://www.haaretz.co.il/news/world/europe/.premium-1.3866494
מאמר בן 11 עמודים חושף את עיסוקו של ר"מ בריטניה, שבועות לפני מלחמת העולם השנייה, בקיומם של חיים אחרים. "איני יהיר מספיק כדי לחשוב שהשמש שלי היא היחידה במשפחת הכוכבים", כתב
16.02.2017 12:34
קימיקו דה פרייטס־טמורה, ניו יורק טיימס
וי
גם בעיצומן של ההכנות למשימה הנשגבת בחייו – הנהגת בריטניה במלחמתה נגד גרמניה הנאצית – דעתו של ווינסטון צ'רצ'יל היתה נתונה לדבר מה נוסף: חייזרים. במאמרו "האם אנו לבד ביקום?" שדבר קיומו נודע באחרונה, צ'רצ'יל דן באפשרות קיומם של חיים על כוכבים אחרים. הנושא כה ריתק את צ'רצ'יל, שכיהן כראש ממשלת בריטניה ברוב שנות המלחמה ובין השנים 1951 ל־1955, שהוא הורה לשמור בסוד במשך 50 שנה חשד לזיהויו של עצם בלתי מזוהה בידי חיל האוויר המלכותי, כדי למנוע "פאניקה המונית".
ב-11 דפי המאמר, המדינאי מפגין דרכי חשיבה "של מדען", אומר מריו ליביו, אסטרו־פיזיקאי שהיה בין המעטים שראו את הטיוטה וכתב עליה במאמר שפורסם אתמול (רביעי) בכתב העת Nature. "הדבר המדהים ביותר, הוא שצ'רצ'יל התחיל את המאמר כשאירופה עמדה על סף מלחמה, ואף על פי כן עסק בסוגייה מדעית מתוך סקרנות", אמר ליביו בריאיון.
במאמרו, צ'רצ'יל מגדיר תחילה מה הם חיים, מפרט בהמשך את התנאים ההכרחיים להיווצרות חיים, ועובר לניתוח אפשרות קיומם של חיים במערכות שמש אחרות. "אף שלא היה לו כל המידע בתחום, הוא חשב על פי לוגיקה של מדען".
התעניינותו של צ'רצ'יל במדע החל בשנים ששירת כקצין צבא בהודו הבריטית, שבה צבר כמות מרשימה של ספרים, כולל "מוצא המינים" של צ'רלס דרווין, שאמו שלחה לו. במאמרו, צ'רצ'יל טען שייתכן כי ישנם חיים אחרים ביקום, שנים רבות לפני הצגת תיאוריית התרבויות המתקשרות בקוסמוס של האסטרונום והאסטרו־פיזיקאי האמריקאי פרנק דרייק ב-1961. "מדהים שצ'רצ'יל, שלא היה מדען, גילה עניין כה רב בתחום", אומר ליביו.
המאמר נשלח למו"ל של צ'רצ'יל אמרי ריווס ב־16 באוקטובר 1939, שבועות ספורים לפני שבריטניה נכנסה למלחמת העולם השנייה, אך לא פורסם. בשנות החמישים צ'רצ'יל תיקן אותה כמה פעמים. "איני יהיר מספיק כדי לחשוב שהשמש שלי היא היחידה במשפחת הכוכבים", כתב; "אני לא נפעם עד כדי כך מהישגי הציוויליזציה שלנו כאן בשביל לחשוב שאנחנו הנקודה היחידה ביקום האדיר הזה, או שאנחנו הישות השכלית והגופנית הכי מפותחת שהופיעה אי פעם בחלל המרחב והזמן", הוא כתב.
בשנות השמונים העבירה ונדי ריווס, אשתו של המו"ל של צ'רצ'יל, את המאמר למוזיאון צ'רצ'יל בפיולטון שבמדינת מיזורי, המקום שבו הוא נשא את נאום מסך הברזל המפורסם ב-1946. מאמרו של המדינאי הבריטי נשכח שם במשך שנים, עד שטימותי ריילי, שמונה למנהל המוזיאון בשנה שעברה, נתקל בו באחרונה. זמן קצר לאחר פרסום דבר קיומו של המאמר, הופיעו שני העתקים שלו בארכיון אחר בבריטניה. "צ'רצ'יל היה בעל סקרנות טבעית ואופטימיות כללית ביחס לחיים", אמר ריילי.
צ'רצ'יל, אוטו־דידקט בתחום המדע וראש הממשלה הראשון שהעסיק יועץ לענייני מדע, גילה סקרנות עמוקה בכל תחום; "אני מלקט מה שנקרה בדרכי", העיד על עצמו.
בחייו כתב יותר מ־30 מיליון מילים שהרכיבו נאומים בימי המלחמה, מדריך מסע לאפריקה, ספר על ציורי שמן, ספר זכרונות עב כרס ואף סיפור על פלישה דמיונית לרוסיה שכתב כשהיה רק בן 15. ב-1953 הוא זכה בפרס נובל לספרות. אין ספק שבעיני צ'רצ'יל המדע לא היה רק תחביב. "הוא היה מדען שהחמיץ את ייעודו", אמר עליו בשעתו פרדריק לינמן, יועצו לענייני מדע.
[…] וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה במלחמת העולם השנייה, לא רק ששימש בתפקידים בכירים בשתי המלחמות, הוא אף כתב את ההיסטוריה של שתיהן. סדרת ספריו על מלחמת העולם השנייה זכתה לתהודה רבה, אך רק מעטים מכירים את הסדרה בת שלושת הכרכים שכתב על המלחמה הראשונה: 'המשבר העולמי', 'החזית המזרחית' ו'תוצאות המלחמה'. להבדיל מהסדרה הגדולה שלו על מלחמת העולם השנייה, ספרים אלה לא תורגמו לעברית. צ'רצ'יל היה במלחמת העולם הראשונה שר הימייה, ולאחר מכן שר החימוש. אלא שלהבדיל מרוזוולט, צ'רצ'יל לא קנה לעצמו בשנים ההן שם של שר מוצלח. תפקודו הוכתם בגלל אחריותו הישירה למתקפה הכושלת על חצי האי גליפולי ב-1915. המתקפה נועדה להשתלט על מצרי הדרדנלים, המוליכים מהים השחור לים התיכון, וכך לאיים על הבירה העות'מאנית איסטנבול, לפתוח לרוסים נתיב ימי לים התיכון, ולהעביר את מדינות הבלקן לצדן של מעצמות ההסכמה. צ'רצ'יל חשב לקטוף ניצחון קל שיסייע לקצר את המלחמה. חשבונותיו התגלו כשגויים. תורכיה נחלה במערכה זו את ניצחונה הגדול היחיד במלחמה. אחד המצביאים הבולטים בצד התורכי היה מוסטפה כמאל, שהמריא על כנפי הניצחון הזה וכעבור שנים אחדות נודע כאטא-תורכ, המהפכן החילוני אבי תורכיה המודרנית. צ'רצ'יל לקח על עצמו את מלוא האחריות והתפטר מהממשלה. הוא יצא לחצי שנה לשירות קרבי בחזית המערבית, שם שימש מפקד גדוד בדרגת סגן-אלוף. […]
[…] השאר הספיק אמיר לתרגם במשך שנה אחת את ספרו של צ'רצ'יל "מלחמת העולם השנייה "המקיף כ3500 עמודים בכרכיו […]
[…] של מצביא ברמה של נפוליאון ואלכסנדר הגדול. ידיד אחר וינסטון צ'רציל כתב עליו רשימה מעניינת בספרו "גדולי הדור " ששמו […]