web analytics
קטגוריות
קומיקס

סופרמן והבעיה היהודית: שיחה עם המומחה לקומיקס יהודי סטיבן ברגסון

Seraph_3

 

אף שהיהודים המציאו בין היתר את סופרמן ואת ספיידר מאן וכמעט כל גיבור על אחר שאתם יכולים לחשוב עליו ואפילו את גיבור העל הגאלי אסטריקס והקאובוי לאקי לוק האירופיים , לרוב העדיפו אמני הקומיקס היהודיים להצניע את מוצאם .סטיב ברגסון ,המומחה העולמי מספר אחת לסיפורי קומיקס יהודיים ,מוציא סוף סוף את גיבורי העל היהודיים ואת יוצריהם מהארון .

כולם יודעים שאחת מעשרת הדיברות היא "לא תעשה לך כל פסל ותמונה " ושיהודים מעולם לא התבלטו במיוחד בתחום האמנות הגראפית. ישנה טענה שמושמעת לעיתים מזומנות בידי אנשים שהסיבה לכך שאין ,כביכול , כמעט קומיקס בעברית, הוא בגלל אופיה של היהדות שכדת שמתנגדת לאמנות מנעה מהיהודים לאורך הדורות לעסוק בקומיקס .
האמת היא שיהדות וקומיקס אינם דברים שסותרים זה את זה כלל וכלל.
.חברות הקומיקס הגדולות בארה"ב ,די סי ומארבל הוקמו ונשלטו תמיד בידי אנשי עסקים יהודיים. היה זה יהודי בשם מקס גינס שהמציא את רעיון חוברות הקומיקס,ובנו ויליאם גינס היה המוציא לאור של חוברות "מאד " הסאטיריות המפורסמות . היו אלו יהודים שיצרו את הז'אנר והדמויות של גיבורי העל המפורסמים כמו סופרמן וספיידר מאן האקס מאן ורבים רבים אחרים בידי יהודים כמו ג'רי סיגל וג'ו שוסטר ( יוצרי סופרמן ) וג'ק קירבי ( יעקב קרוצברג) וסטאן לי ( סטנלי לייבר ) ( יוצרי ספיידר מאן האקס מאן הפנטסטיק פור ורוב הדמויות המפורסמות האחרות של חברת "מארבל" ) וג'ו קיוברט אמן קומיקס מפורסם שלאחרונה פורסם בעברית קובץ סיפורים יהודיים שלו "חוויותיהם המסעירות של יעקב ואייזק " בידי מוציא לאור של קומיקס חרדי בשם אריק מאר ) הרווי קורצמן , " ארט ספיגלמן יוצר הקומיקס המפורסם על השואה "מאוס " ועוד רבים מספור. שלא לדבר על כך שכותב הקומיקס המפורסם ביותר באירופה ,גוסיני יוצר הגיבור הצרפתי המפורסם מימי יוליוס קיסר אסטריקס ו"לאקי לוק" גיבור המערבונים הצרפתי.
ניתן לקבוע שהיהודים היו תמיד דומיננטיים בתחום הקומיקס בארה"ב הן מבחינה עסקית והן מבחינה יצירתית אפילו יותר משהיו דומיננטיים בתעשיית הקולנוע המקבילה בהוליווד.דהיינו הדומיננטיות שלהם הייתה מוחלטת.
אבל משום מה למרות כל הדומיננטיות המוחלטת הזאת כמו בתחום הקולנוע גם בתחום הקומיקס היה נדיר להיתקל בדמות יהודית ובנושאים יהודיים בקומיקסים שאותם כתבו ציירו והוציאו לאור אותם אנשי קומיקס יהודיים. אותם אנשי קומיקס יהודיים העדיפו שלא למשוך תשומת לב לא רצויה מבחינתם ליהדותם ובמקום זאת שמו דגש על האלמנטים הכל אמריקניים של מולדתם והראו בכך על רצונם להשתלב ולהבלע לחלוטין בתרבות האמריקנית .סופרמן היה הגיבור הכל אמריקני וקשה למצוא בו רמזים לאלמנטים יהודיים ספציפיים וכך גם לגבי גיבורים אחרים כמו ספיידר מאן .
רק בשנים האחרונות החלה מעין "פריחה " של שימוש בנושאים יהודיים בקומיקס האמריקני כאש יותר ויותר יוצרים יהודיים "יצאו מהארון " והחלו להפגין את יהדותם בשימוש באלמנטים יהודיים ספציפים ביצירותיהם.

ואת הפריחה הזאת מתעד סטיב ברגסון שהוא המומחה העולמי מספר אחד לנושא האזוטרי של יהודים בסיפורי קומיקס וסיפורי קומיקס בנושאים יהודיים. סטיב הוא הספרן של הספרייה הציבורית היהודית בטורונטו קנדה ,וזה עתה סיים תקופה כנשיא איגוד הספריות היהודיות של קנדה ומן הצד הוא חובב קומיקס מטורף.
במסגרת עיסוקיו כספרן וכתחביב הוא יצר את מאגר המידע החשוב ביותר ברשת ומחוצה לה על נושא קומיקסים יהודיים ויהודים בקומיקס  וגם את מאגר המידע החשוב לא פחות על ספרנים בסיפורי קומיקס .
לאחרונה ביקר סטיב בארץ הקודש ואחת ממטרותיו לפגוש אותי ואת עמיתי אמן הקומיקס אורי פינק גם מאחר שסטיב הוא בין דברים רבים אחרים מעריץ של סדרת הקומיקס שאנחנו מפרסמים באתר וינט באנגלית עלילות הגולם .

וכך ישבנו אני ואורי פינק וסטיב ואישתו ושוחחנו בבית קפה בתל אביב על מצב הקהילה היהודית של קנדה ועל מצב היהודים בקומיקס :.

סטיב ברגסון עם אלי אשד ואורי פינק  בבית קפה תל אביבי.

אלי: סטיב ברגסון אתה יכול לספר איך היגעת לתחום הקומיקס?
סטיב : כאשר גדלתי בקנדה עדיין היו כמה קהילות שזכרו והיקפידו להזכיר את מקום מוצאן ,דבר שמשתנה מאוד עכשיו ובהן כמוהן הקהילה היהודית לדעתי גם הקהילה היהודית תיתבולל בחלקה הגדול בתוך 2-3 דורות . התחלתי אז לקנות קומיקס באונטריו שרובו היה כמקובל מארה"ב השכנה .אבל נתקלתי בחנות שבה היה גיוון עצום של קומיקס שבו אתה לא נתקל בדרך כלל וכללה גם חוברת מאירופה מיפן ואפילו מישראל ! וזה התחיל להדליק אותי על הנושא.
אלי
: בקנדה יש תעשיית קומיקס מקומית ?
סטיב : כמעט שלא , הקומיקס של ארה"ב אוכל גם בקנדה הענקית כמעט כל חלקה טובה כפי שהוא עושה אפילו בישראל הקטנה וזמינותו מחסלת את האפשרות לתעשייה קנדית מקומית מפותחת של קומיקס .
באיזה שהוא שלב בחיי התחלתי לעסוק בספרנות .ובתחום ספרנות הקומיקס ומכאן קצרה הייתה הדרך לשילוב האינטרנט בנושא. היכנתי מאגר מידע על הספרנים בקומיקס ,תדע לך שיש כמה וכמה דמויות של גיבורי על שהם בחייהם ספרנים למשל אשת העטלף ידידתו של באטמן שהיא בחייה האישיים מידענית וספרנית . .
אבל אז היגעתי לנושא שעניין אותי באמת ,נושא היהודים וישראל בקומיקס.
היגעתי לתחום זה לראשונה דרך סדרת הקומיקס "סברא מאן" של אורי פינק שהייתה סדרת הקומיקס הראשונה שלו ופורסמה באנגלית בשנות השבעים וככל הנראה הראשונה על גיבור על ישראלי. אבל מה שבאמת עורר את התעניינותי היו סיפורי הקומיקס של ויל איזנר אמן קומיקס אמריקני מפורסם שהרבה לכתוב סיפורי קומיקס על ילדתו ברובע היהודי בניו יורק שאותם שאלתי והשאלתי בספריה. הם הזכירו לי סיפורי קומיקס אחרים שבהם נתקלתי עם דמויות יהודיות וישראליות ורשמתי לעצמי כספרון להקפיד לרשום אותם איפה שהוא בכל פעם שאני נתקל בהם מחדש. כמובן אם אינך יהודי זה לא תמיד קל לגלות את ההתייחסויות השונות ליהודים ולישראל שנמצאים בסיפורי קומיקס שונים .
אהבתי את סיפורי איזנר אבל הייתה לי את התחושה שבגלל שהם במדיום הקומיקס הם אינם מקבלים את תשומת הלב המגיעה להם כיצירות חשובות מכל בחינה על נושאים יהודיים והחלטתי לשנות זאת .
ניסיתי דרך כנסים של ספרנים יהודיים ליצור תערוכה של קומיקסים בנושאי יהדות אך לא הרבה יצא מזה . אז הקמתי באינטרנט מאגר שכלל רישום ביבליוגרפי של כל יצירת קומיקס שנודע לי עליה שעוסקת בצורה זאת או אחרת ביהודים בנושאים יהודיים או במדינת ישראל .למשל כל הופעה של גיבורי על ישראליים בקומיקסים יש למשל גיבורת על ישראלית שהיא שליחה של המוסד בשם "סברה " שמופיעה הרבה בסיפורים של חברת "מארבל ".
המאגר קיבל הרבה יותר תשומת לב , אנשים שולחים לי אליו עדכונים בנושאים של יהודים וישראלים בקומיקס וכעת אני משתדל לשמור על עדכונים לגבי כל קומיקס שיוצא בנושאים יהודים.
אלי : המאגר שלך זכה לתשומת לב מחוץ לאינטרנט ?
סטיב : יש תשומת לב גם מחוץ לאינטרנט .עיתון גרמני ביקש ממני לכתוב מאמר בנושא של יהודים בקומיקס גם מוציא לאור צרפתי ביקש מימני לכתוב חומר בנושא אם כי עד כה זה לא יצא לאור וכמה מקומות הזמינו ממני תערוכות על נושאי קומיקס יהודי לא פחות משלושה עד כה ורביעית מתוכננת .אז כנראה שיש מישהו גם מחוץ לחוגי הספרנים היהודיים שקורא את המאגר ושם לב לנושא של יהודים בקומיקס .

 

 

 Sabramu0.jpg

 

"סברה " גיבורת על ישראלית ושליחת "המוסד למודיעין".

אלי : האם יש מסקנות כלליות שאתה יכול להסיק לגבי הנושאים של הקומיקסים בנושאי יהודים
סטיב :
ככל שיש יותר דוגמאות כן קשה לקבוע הכללות .אפילו בקטגוריה קטנה כמו סיפורים על גלמים יכולים להיות ואריאציות רבות . אבל מה שכן אפשר לקבוע זה שברוב הסיפורים על השואה יהודים מוצגים בתור קורבנות שלרוב ניצלים בידי הגיבור שהוא לרוב גוי .ברוב הסיפורים שבהם מופיע יהודי במערכת יחסים עם מישהי המישהי הזאת היא לרוב גויה .ולהפך .
כאשר מופיעה למשל גיבורת העל הישראלית סברה בסיפורים של חברת מארוול היא לרוב נכנסת לקרב עם הגיבור הקבוע בגלל חוסר הבנה כלשהי מה שמראה אולי על תפיסה של הישראלים כמי שהם תוקפניים מטבעם.
( הערה : כמעט כל פעם שמופיע גיבור על מכל סוג ומין בסיפורים על גיבור אחר  בעולם הקומיקס  הוא מיד נכנס לקרב עם הדמות הראשית ,כך שסברה היא לא יוצאת דופן בכך .אלי אשד).

עם זאת כדאי לציין שניתקלתי בטעויות שונות בסיפורי קומיקס על יהודים למשל בסיפור על השואה שבו נטען שהיא תוצר של הקתולים המעורבים "במזימה קתולית " נגד היהודים מה שהוא כמובן הצהרה גזענית ולא נכונה כמוה טענות שהיהודים מעורבים במזימה יהודית נגד הקתולים.

אפשר גם לקבוע שעם כל עשור יש גידול במספר הסיפורים שעוסקים ביהודים אם כי זה גידול מתון .

סטיב ברגסון ממליץ : יצירות הקומיקס היהודיות הטובות ביותר שאתם לא מכירים .

אלי : יש יצירות חשובות במיוחד שאתה יכול להצביע עליהן על הנושאים של יהודים וישראלים בקומיקס ?
סטיב :
בין היצירות החשובות על יהודים בקומיקס חובה כמובן להזכיר את "מאוס" של שפיגלמן ככל הנראה סיפור קומיקס המפורסם והמוערך והנקרא ביותר של כל הזמנים , על יהודי בשואה המבוסס על חוויותיו של אבי המחבר.
ובכל זאת הערה: שאני שומע לא אחת בתערוכות שאני אוצר היא "לא ידעתי שהדברים האלה קיימים בכלל ".
אז מי שמעוניין להכיר קומיקסים בנושאים יהודיים מומלץ לו להתחיל במאוס ובעבודות הבאות :
1. "גזע עליון" . כתיבה אל פלדשטיין צייר ברנארד קריגסטיין .( 1955)
Master Race" _Impact_ #1 (5th story) Mar.-Apr. 1955,
reprinted in Kurtzman, Harvey. _From Aargh! to Zap! :
Harvey Kurtzman's Visual History of the Comics_
(Toronto : Prentice Hall Press, 1991), pg. 34 and
reprinted in _Impact_ #1 Apr. 1999 (West Plains, MO :
Gemstone).
נראה ליש עדיין אפשר לקרוא ליצירה הזאת "בלתי מוכרת". למרות שמאז שהופיעה לראשונה היא פורסמה פעמיים בקבצים שונים .בסיפור הקצר הזה ניצול שואה מתעמת עם נאצי שהיגר לאמריקה .קרינגסטיין מראה את המאורעות שהובילו לפתרון הסופי דרך עיניו של נאצי.
אפשר למצוא אותה ברשת כאן .

2. "עוד כדור אחד " כתיבה גקאסון פרנק .ציור מארק ג'י שמידט ( 2005)

"One More Bullet", title story in the anthology _One More Bullet

סיפור קשוח ,בלי שום גיבורים ,פשוטו כמשמעו .

3. סדרת "אדולף" של אוסמו טזוקה
יצירה אישית מאוד של יוצר המנגה יפני המפורסם מכולם גם כן על היהודים בשואה ומערכת היחסים שלהם עם הנאצים ומאוחר יותר עם הפלסטינאים בישראל ולטזוקה היפני יש כמה דברים מעניינים ביותר להגיד בנושא.
הסדרה כוללת את :
"אדולף החצי ארי "( 1985)
"אדולף : סיפור של המאה העשרים "( 1995)
"אדולף : גלות ביפן ( 1996)
"אדולף" : ימים ידועים לשמצה" ( 1996)
"אדולף :1945 וכל מה שנשאר ( 1996)
אני ממליץ מאוד על סדרת הספרים הזו שעוסקת בשלושה אדולפים : אדולף קאמיל ,נער יהודי החי ביפן וברשותו מסמכים המעידים שהיטלר הוא למעשה יהודי. אדולף קאופמן ,חברו הטוב שהוא חצי יפני וחצי גרמני וחבר בתנועת הנוער ההיטלראית ,וכמובן אדולף היטלר.
על אדולף ראו
( אוסמו טזוקה היוצר שהתפרסם גם כיוצר ז'אנר סרטי האנימה המצויירים של יפן יצר בסוף חייו  גם סידרת אנימה המבוססת על סיפורי התנ"ך )
4. "ביד נטויה " ניל קלייד ( 2002)
תיעוד, ככל הנראה אמיתי , של דיון בין ניל ואביו בקשר להחלטתו של הניל להצטרף לליגה להגנה יהודית .

5. "ירושלים " ברנארד הולסטרופ ( 1991)
Holstrop, Bernhard (Willem). "Jerusalem", reprinted in
Callahan, Bob (ed.) _The New Comics Anthology_ (NY :
Maxwell Macmillan, 1991), pp. 162-167.
סוג של הכרות ויזואלית עם הטרור והפוליטיקה של ישראל .
6. "אין מילים בפי ".דילן הורוקס ( 2001)

_Comix 2000_ (France : L'Association, 2000), reprinted
in _Atlas_ #1 Sept. 2001 (Montrea
סיפור ללא מילים המתרחש בשואה ומשתרע על 15 עמודים.
7 . "צבא נולד

[Unknown author]. "An Army is Born" War War #16 (3rd
story) Feb. 195? (NY : Atlas).
" סיפור מעניין במיוחד משנות החמישים של מחבר אנונימי שהופיע בחברת אטלס
מתרחש בתקופת מלחמת העצמאות בשנת 1948 ומראה כיצד היהודים מנצחים כנגד כל הסיכויים למרות הנשק העדיף של אויביהם שהם נלחמים עם מינימום של כלי נשק ולמרות שהיה עליהם לבנות צבא מלוחמים היהודיים שבאו מכל קצוות תבל. .
באופן אירוני שיא הסיפור הוא כאשר חייל ישראלי מקריב את חייו והופך לפצצה אנושית דהיינו מתאבד .בסיפור הם השתמשו במונח האנגלי suicide bomber" וייתכן מאוד שזהו אחד השימושים הראשונים במונח זה שמאז כמובן הפך לתיאור של המתאבדים הפלסטינאים .

8. ה"התפוצצות " ג'מס ביל וצ'אק אוסטין ( 2003 Jemas, Bill and Chuck Austen.

"Blow Up" _411_ #1 (1st
story) June 2003 (NY : Marvel).
)
שווה לקרוא אותו אפילו אם רק להגיד "אה? " בסיום זה הסיפור הבדיוני של חייל ישראלי שאישתו וילדו נהרגים במתקפת התאבדות בידי פלסטינאי .החייל מסתכן במשפט צבאי גונב מפציץ ומפגיז את האויב הפלסטינאי עם עלונים המבקשים מהם להפסיק את ההרג….

9. כנר על הפנים " מאת טרי לה-באן ( 1993)

Laban, Terry. "Fiddler on My Face" _Cud_ #5 Dec. 1993
(3rd story) (Seattle, WA : Fantagraphics).
שבו הכפר של טוביה ברוסיה של סוף המאה ה-19 מאויים בידי קוזאקים עד שפתאום מופיעים צנחנים ישראליים ומצילים את המצב.
10. הסיפור "Promised Land" _Bleeding Heart_ #2
Spring 1992 (4th story) (Seattle, WA : Fantagraphics).
שבו המחבר צייר פטר קופר מתאר את מסעותיו לישראל ואת ההתפתחות של דעותיו האישיות והפוליטיות על ישראל .
11. "קירות של דם " מאת רוברט קאניגר ( 1976)

11.. Kanigher, Robert. "Walls of Blood" _Blitzkrieg_ #2
(1st story) March-Apr. 1976 (NY : DC).

סיפור שמתאר את מרד גטו וורשה ופורסם בקומיקס מלחמתי .
12.לטפס בסולם " מאת ג'זזף מונקס ( 1992 )
Monks, Joseph M. "Corporate Ladder" Cry For Dawn vol.
7 (1st story) (Valley Stream, NY, 1992).
סיפור אפל על מנהל אחוז אובססיה להצלחה שמגלה שאביו היה מדען נאצי ומחליט ללכת בעיקבותיו על ידי חיסול היהודים שעומדים בדרכו בטיפוס בסולם בחברה . הנבל אגב הוא המנצח בסוף.

***
ויש עוד רבים אחרים .
אני גם ממליץ בחום לקרוא את ארבעת הקומיקסים0 היהודיים המועדפים עלי מבין אלה שנמצאים על רשת האינטרנט : שבת 6000 "  עלילותיהם של יהודי דתי והרובוט שמשמש לו כ"גוי של שבת" "

שכוייח " עלילותיהם של דבייב עוד יהודי אמריקני חובש כיפה והסייד קיקי שרימפ ( כו הוא שרימפס)

"הכל יחסי " רצועת קומיקס המספרת את סיפורה של משפחה יהודיתe
והגולם "  עלילותיהם של זוג גיבורי העל הישראליים הגולם ולילית קומיקס מאת אורי פינק ואלי אשד .

לפני שנפרדנו סטיב העניק לי כמתנה חוברת קומיקס מסדרת "באובולף " מ-1975 שבה מסייע הגיבור הסקנדינבי מהמאה ה-שמינית או התשיעית לספירה לאנשי השבט האבוד של ישראל "אשר" במאבקם האכזרי בערפד "ולאד טפס "המרטש הלא הוא דרקולה הידוע לשימצה שיצא למלחמת השמד כנגדם במדבר. בחוברת זאת מופיע לצד תיאור שונים של מאבקים בערפד ובצבאו גם תמונה של תפילת "שמע ישראל " המושמעת על גופתו של איש שבט "אשר" שדמו נמצץ בידי הערפד.
לדברי סטיב זהו סיפור הקומיקס הראשון אי פעם שתיאר תפילת "שמע"….

הסראפ גיבור על יהודי

 

ראו גם :

ביקור המומחה לקומיקס יהודי

אתר היהודים בקומיקס

אתר ספרנים בקומיקס

 

סופרמן וגיבור העל הישראלי של חברת "די סי " השרף" .

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

9 תגובות על “סופרמן והבעיה היהודית: שיחה עם המומחה לקומיקס יהודי סטיבן ברגסון”

אם הביקור שלו היה מתכונן מראש, למה לא דיברתם?
למה לא שאלתם אותו אם הוא מוכן לעשות מפגש קבוצתי עם חובבים ישראלים מלבדכם?
אני מניח שהתשובה היא שהיה לו לו"ז קצר, כי הוא ביקר בעיקר את המשפחה שלו וכד'.
מצד שני, להגיד: "תקשיבו, XYZ נמצא בארץ עכשיו, ואולי יש לו איזה שעתיים שלוש להפגש עם חברי קהילה בבית קפה בת"א. רוצים לארגן משהו?" זה לא ממש קשה נכון?

ככה הוא גם היה מגיע לקהל גדול יותר, גם היה מרגיש שיש בכל זאת קהילה ישראלית (ואפילו אם היא קטנה) ואולי אפילו היינו יכולים ליצור קשרים משמעותיים יותר לעתיד.

נו, טוב…
נתנחם ברשימת 10 המומלצים שלו שאת חלקה אני לא מכיר…

מה עשה איזה יהודי.
אני קורא קומיקס, לא פותח בית כנסת.
אז סטן לי יהודי. סו וואט? זה הופך אותי לסטן לי? את אחי לוויל אייזנר?

זה סבבה ונהדר שיהודים יכולים להיות כל כך מובילים בתעשייה, אבל לא צריך ללכת ולצעוק: "יהודי! יהודי!" בחנויות קומיקס. זאת התנשאות. לנסות להשתלט על נכסי התרבות של הקומיקס האמריקאי ולנכס אותם ליהודים.
הקומיקסים שהם עשו לא שייכים ליהודים. הם שייכים לכולם.

אין זו הפעם הראשונה שלמדנו כי היהודים תרמו רבות לאנושות ולהתפתחותה בעולם.
כל מה שביקשו בתמורה היה לחיות כיהודים ללא מורא ופחד.
זה עדיין כל מה שאנו מבקשים, למעננו, ולמען צלם האלהים הקרוי "אדם" באשר הוא.
ומכאן שכתבו הנ"ל של אלי אשד על היוצרים היהודים של עולם הקומיקס המוביל בכל רחבי העולם – הוא חשוב במלחמה שלנו באנטישמים.

יתרה מזו, מי צריך אנטישמים, כאשר משכילים יהודים כמוך מייחסים את הישגיו העצומים של עמם ושל בניו לא לגאווה עצמית, חלילה, אלא ל"חוסר ביטחון" – מחלה שאותה אתה בוודאי מכיר היטב?

Let the software perform any cleanup it needs
to and if it cannot remove any particularly belligerent files or infections then you can look up details on the web where you may be able to
find accurate and concise steps for. Installing a
home security system in your home is a great way to protect your family as well as your
property and it is one of the best investment
a home owner can make. People who are living in areas where security is secondary can use this device.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ten + 3 =