web analytics
קטגוריות
תיאטרון ודרמה תרבות

ירושלים הספרדית של פעם : ההצגה "בוסתן ספרדי" מאת יצחק נבון

סקירה על ההצגה מאירכת הימים ביותר בתולדות התיאטרון העברי : בוסתן ספרדי " מאת הנשיא החמישי של מדינת ישראל ,יצחק נבון .מסע בזמן לעולמה של הקהילה היהודית הספרדית בירושלים בראשית המאה -20.

לאחרונה הוזמנתי בידי תיאטרון הבימה להצגה ה-974 של המחזה "בוסתן ספרדי "  אחת ההצגות המצליחות ביותר של הבימה בשנים האחרונות וגם המאריכות ימים ביותר. אולם פרט לאורך ימיו מחזה זה הוא יוצא דופן משתי סיבות :
זהו ככל הנראה המחזה המצליח ביותר שנכתב אי פעם בידי פוליטיקאי פעיל, אדם שהיה בעת כתיבתו חבר כנסת,והוא תוצר של משיכתו של המחבר יצחק נבון לצלילים לחנים שירי קודש וחול ורומנסות ושירי עם של יהודי ספרד שחוברו ברובם לאחר גירוש ספרד . וזהו גם המחזה הראשון  שהעלה על הבמה ( תרתי משמע ) תרבות שלמה שנראה היה שהיא עומדת להיכחד,  שגילה לעולם שיש דבר כזה שפת לאדינו ותרבות לאדינו עשירה, דבר שישראלים רבים לא היו מודעים לו כלל עד אז. עד עצם היום הזה זהו גם המחזה היחיד או הכמעט יחיד שנגע בפני השטח של תרבות הלאדינו . ובמידה מסוימת קיבע בתודעה הקולקטיבית דימוי של "הספרדים" – כעולם המאוכלס בפתגמי לדינו, ניגוני רומנסרו, תבלינים ונשים יפות וטמפרמנטיות.
הגרסה המוצגת כיום ב"הבימה "שבה הופיעו לאורך השנים שחקנים ידועים כמו גלית גיאת רובי פורת-שובל, יעקב כהן  גיא זוארץ ואחרים היא רק הגרסה השנייה של המחזה .

בגרסתו הראשונה "הבוסתן"  הוצג ב-1970 בבימוי של יוסף מילוא בבית העם בירושלים והוצג 384 הצגות כמות מכובדת ביותר לכל הדעות .

ב-1999 יצא אלבום המאגד שירים מתוך המחזמר בהוצאת חברת הליקון.

עטיפת תקליט "בוסתן ספרדי"

אלא שלהפתעת הכל  הגרסה השנייה של "בוסתן ספרדי " התגלתה כמצליחה ומאריכת ימים הרבה יותר ,היא אף הוצגה בארה"ב וייתכן שתמשיך להופיע עוד זמן ארוך מאוד.
המחזה היה במקורו רק חלק מ"טרנד" של הצגות שבנו על מחזמר יהודי שורשי שאוב מן הפולקלור והפיוט הצגות כמו "המגילה" של איציק מנגר ו"איש חסיד היה" של דן אלמגור. "בוסתן ספרדי" היה עוד חוליה נוספת  בשרשרת זאת שלבסוף התגלתה כמצליחה ומאריכת הימים מכולן .

 
יצחק נבון וחוקר שירת הלדינו יצחק לוי עם זלמן שזר.

"בוסתן ספרדי" אינו מחזה רגיל כלל וכלל למעשה אין זה מחזה כלל ,זהו אוסף סיפורים מערכונים ,אגדות לחנים ספרדיים רומנסות ופרקי חזנות ממורשת יהדות ספרד (ויותר נכון יהדות ארצות הבלקן ) ומעל לכל שירים ופיזמונים יפים וקליטים שמושרים לפעמים הן במקור בלדינו והן בתרגום לעברית .
השירים נלקחו כולם מאוספי שירי הלדינו של החוקר והמלחין הבלתי נלאה יצחק לוי ( ותורגמו על ידי משה גיורא לעברית ).

כל הקטעים בהצגה מתארים את הווי סמטאות ירושלים לפני כך וכך עשרות שנים בימי נערותו של המחבר בשנות העשרים של המאה הקודמת ,תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל , דרך תיאור חייה של משפחה אחת ספרדית שורשית ומקורביה השונים בשכונה שהיא שכונת "אהל משה"  הירושלמית שליד שוק מחנה יהודה.

להצגה הבדיונית  הייתה מאז השפעה אמיתית על השכונה , גן שנמצא בשכונה קיבל מאז רשמית את השם "גן הבוסתן הספרדי " על שם המחזה.

את המחזה מספר אחד מילידי  ירושלים בחור כבן 40 בשם משה " מושון" ( שמייצג מן הסתם את המחבר נבון ). בן השכונה שעזב אותה לפני שנים רבות שחוזר אליה ומספר לקהל את זיכרונותיו מהימים הטובים שחלפו בעזרת השחקנים האחרים שמשחזרים לנגד עיני הצופים התרחשויות שונות מימי צעירותו של מושון .
ההצגה בנויה מקטעים שונים שבאמצעותם מתקבלת תמונה שלמה של השכונה באותן ימים . וכך למשל מופיעה אימו של המספר הנישא כתינוק על עריסתו ונעימות ספרדיות מלוות אותו לאורך כל זיכרונותיו .
בהצגה מופיעות הדמויות של אביו ואחיו ושאר טיפוסים צבעוניים ומעניינים של הסביבה והתקופה כמו אבו רפול השמש שמעיר את תושבי השכונה לסליחות ומקיץ כל נרדם עם הערות הנוגעות למצבו ולמוצאו המשפחתי, יחסי שכנים בשכונה , אישה הנוסעת לקבר רחל כדי להתפלל על שבעלה שולח עיניים לאחרת נערה סלוניקאית שאינה מוצאת לה בעל, מגיד עתידות אב שהולך לקנות חלקת קבר בהר הזיתים ועד לסיפור הדרמטי מכולם על הנערה שמסיבת כלולותיה מתקלקלת באשמתה כאשר היא טופלת על יתומה את האשמה החמורה שהיא אינה בתולה.

וכך דרך קורות המשפחה של מושון ,משפחת קסטל , והטיפוסים הקשורים בה מתוודה הצופה לשכונה הספרדית ולתרבותה השורשית פולקלורית דהיינו מנהגים שעוברים מאב לבן ומאם לביתה מאכלים אמונות תפלות של קמיעות לחשים סגולות מרפא וסגולות פוריות סגולות למציאת חתן וסגולות לממון ועושר עינה בישא ועוד ועוד דרכי מחשבה. של העדה הספרדית בירושלים בשנות המנדט הבריטי באופן ספציפי בשכונת אוהל משה ליד שוק מחנה יהודה וההווי המשותף ליהודי הבלקן מסלוניקי בולגריה ותורכיה .
את כל זה ניסה נבון לאגור ולהביא לידיעת הציבור מתוך חשש אמיתי שישכח . במידה מסוימת הוא הצליח במשימתו . גם על ידי הפרסום הגדול שלו זכתה ההצגה.

"בוסתן ספרדי" זכה בפרס "כינור דוד" בשנת 1970 והוקרן כסרט טלוויזיה בערוץ הממלכתי היחיד אז ב-1970 . ולאחר מכן ירד מהבמה ונראה היה שנשכח.
המחזה עלה שוב ב-1998 ב"הבימה " בבימויו של צדי צרפתי ואז למרבית ההפתעה המחזה הנוסטלגי הצנוע התגלה כמצליח הרבה יותר אפילו הנשיא החמישי מהופעתו המקורית וגירסתו הנוכחית בבימויו של צדי צרפתי עומדת בעת כתיבת שורות אלה על 974 הצגות וההצגה האלף מן הסתם אינה רחוקה.

 

 

לשם השוואה ההצגה המפורסמת ומאריכת הימים ביותר של הבימה המחזה האידישאי הפולקלוריסטי ""הדיבוק" הוצגה  בהבימה סך הכל בזמנים שונים  1029 פעמים שיא של כל הזמנים בהבימה שיא שנשבר לבסוף  גם הוא על ידי "הבוסתן".

בשנת 2019   היגיעה  ההצגה   ליותר מ-2500 הצגות!

המחזאי

המחזאי של "בוסתן ספרדי " היה בהחלט יוצא דופן.יצחק נבון נודע בעת ההצגה הראשונה של "הבוסתן " לא דווקא כסופר ומחזאי אלא בראש ובראשונה כפוליטיקאי רב השפעה. הוא היה מזכירו הכל יכול של בן גוריון חבר כנסת שר חינוך ולעתיד כמובן הנשיא החמישי  והפופולארי ביותר בתולדות המדינה .
אך לא מן הנמנע שהמורשת המוצקה ביותר שהוא ישאיר אחריו יהיה דווקא אותו מחזה פולקלורי "בוסתן ספרדי ". במיוחד מאחר שכיום נבון ידוע כיום לא כל כך כפוליטיקאי כמו נציג ודובר של קהילה הספרדית בישראל ומפיץ נלהב של תרבותה.

הוא חיבר מחזות ותכניות טלוויזיה בנושא ובראשן סדרת הטלוויזיה "ירושלים שהייתה בספרד" ( 1991) סידרה של  שמונה פרקים שסיפרה את תולדות יהדות-ספרד מראשיתה על סבלותיה ותפארתה את הסדרה הפיק יגאל לוסין והיו שכינו אותה "עמוד האש " של יהדות ספרד " על שם סדרה מפורסמת אחרת שהפיק לוסין על תולדות הציונות . הוא היה ממארגני האירועים לציון 500 שנה לגירוש ספרד .והוא הוא גם חתם על הסכם התרבות הראשון בין ישראל לספרד כמעין סגירת מעגל בקשרים בין ספרד והעם היהודי .
מאז פרישתו מן החיים הפוליטיים מכהן נבון כיושב-ראש של גופים ציבוריים המשקפים במהותם את אישיותו ונטיותיו:  "נאות קדומים" – שמורה המשחזרת את הצמחייה והנופים   המוזכרים  בתנ"ך ובתלמוד, האקדמיה למוסיקה ולמחול על שם רובין בירושלים . כמו-כן מכהן נבון כנשיא הכבוד של "קרן אברהם", שמטרתה לעודד את ההבנה והדו-קיום היהודי-ערבי בישראל.ו

מלבד כל אלה הוא מכהן גם בתפקיד הקרוב מאוד לליבו של יושב ראש של הרשות הלאומית לשימור שפת ותרבות הלדינו . אבל נראה שהוא תרם תרומה עצומה לנושא זה יותר מכל דווקא בזכות המחזה "בוסתן ספרדי שהביא תרבות זאת לידיעת מאות אלפים שלא היו מודעים לה כלל.

ראיון עם יצחק נבון

א.א. מר נבון מתי התחלת לכתוב?
יצחק נבון:  פעם ראשונה שהופיע משהו שלי היה בעיתון בית ספר. הייתי אז בן 13 או 14 ואני מאוד אהבתי את ביאליק. הערצתי אותו, וכתבתי עליו הספד.
התחלתי לפרסם ממש ב-44 כשהייתי סטודנט. זה היה סיפור בתחרות לסיפורים על הווי הארץ בביטאון הרדיו הגלגל סיפור בשם "הולך ברקידה" שבאופן כללי הוא עוסק בפער שבין דור האבות לדור הבנים, וכן בתופעת החילון שפשטה בקרב בני העליות השונות אז וסיפר על קונפליקט של בן ישיבה שעוזב את הבית כאן בירושלים נוטש את הישיבה והולך לקיבוץ . וזכיתי בפרס ראשון 20 לירות פלסטינאיות סכום נכבד וזה בתחרות שהשתתפו בה יותר מ-100 סיפורים ובהם סופרים כמו דוד שמעוני ויהודה בורלא . אגב היה לי מורה לספרות שמאוד אהבתי, והבאתי לו את הסיפור, הוא קרא אותו והוא אמר לי: 'לא רע, אבל אתה יכול לכתוב יותר טוב'. שאלתי אותו מה לעשות והוא הציע לי לקרוא הרבה, אז התחלתי לקרוא".
( סיפור זה הוא היום חלק מתוכנית הלימודים בחטיבה העליונה א.א. ) .


א.א. הכתיבה קלה לך?"
נבון : לא. אבל תלוי מה כותבים. בכל אופן אני כותב כל חיי  וכתבתי די הרבה גם בעילום שם.

  

 

"שחקני "בוסתן ספרדי " קריקטורה משנות השבעים.

    
א.א. איך נוצר הרעיון לבוסתן ספרדי ?
נבון : גרעיני הרעיון נוצרו כאשר פנו אלי יהורם גאון ואחיו בני גאון לערוך הצגה של מופע שירי קודש וחול ספרדיים שקראו לו "רומנסרו ספרדי "ויהורם ביים ואני כתבתי וערכתי טקסטים ומילות קישור ודיאלוגים וערכתי את הערב הזה .עשינו שם שילוב של שני אלמנטים מסלול החיים של האדם ועונות השנה. והיו שם סיפורים ודיאלוגים למשל חכם אפרים וחכם מנשה שגילמו יוסי בנאי ויורם גאון ודיבור על העולם ועל ספרדים ואשכנזים ונישואין מעורבים ועל המנהגים של אלה ואלה כשהמסר היה כשמתחתנים מעורב הסלטים המעורבים טעימים בסוף זאת הייתה פריצה הפעם הראשונה שהעלו על הבמה משהו מתרבות יהודי ספרד.

צילום מהמופע "רומנסרו ספרדי".

יהורם גאון שכאשר העלה את המופע ב-69 היה בשיא תהילתו עם הצלחת המחזמר "קזבלאן" מאת יגאל מוסינזון , סיפר על רומנסרו ספרדי
: "אני זוכר שחשבנו שקצת נקעה הנפש מזה שעדות המזרח בכלל, והספרדים בפרט, נתפשו כמין עדה שמאופיינת על ידי עליבות, עילגות ומאכלים פיקנטיים. ולכן פנינו ליצחק נבון וביקשנו לזקוף את קומת העדה הזו, שהורכבה מאנשים שהיו'דלים גאים', נסיכים שנסיכותם לא התאפיינה בממונם או בעושרם. כמו כן רצינו להוציא מהבית את המנגינות הנפלאות האלה, שיראו וישמעו אותן גם אחרים וילמדו כמה הן נפלאות ונהדרות. ידענו לבד שהמנגינות האלה ששרנו מסביב לשולחן נהדרות ומלאות הדר, ורצינו להלביש אותן בתלבושות ולשיר אותן במקהלה אדירה. ואני זוכר את התגובות: אנשים הגיעו בהמוניהם אל הרומנסרו. אבל לא ב' קזבלן' ולא ברומנסרו, לא היה רצון' להוכיח לאנשים', או משהו כזה. היה רצון לשתף"

"

"שחקני "בוסתן ספרדי " קריקטורה משנות התשעים.

א.א. העירו אז משהו בכנסת על כך שאתה הפוליטיקאי המכובד עוסק בתיאטרון ?
נבון : מה זאת אומרת? הם נאלצו להסתגל לתופעה שיש אחד מתווכח על פוליטיקה וגם עושה אמנות. הייתי אז חבר כנסת וסגן יושב ראש הכנסת .זה היה במקביל זה לא צריך להתנגש. אלה אמנם עולמות מאוד שונים אבל בתוכי פוליטיקה ואמנות תמיד הלכו ביחד. בשביל לכתוב אתה צריך להתנתק מדברים אחרים ופוליטיקה זה ההפך זה היום יום זה הרגע, חדשות רדיו תגובות היום מחר זה קצב שונה לחלוטין.בספרות שצריך להתרחק גם מבחינת הזמן ולהתמקד רק בכתיבה. אבל כנראה שבסופו של דבר היצר הפוליטי גבר ויכול להיות שאם הייתי במקצוע אחר הייתי כותב יותר .לכן עד ל"בוסתן ספרדי" כתבתי רק דברים קצרים .
אגב בעבר בהחלט היו גם פוליטיקאים אחרים שידעו לכתוב .בן גוריון ידע לכתוב ,משה דיין ידע להביע את עצמו בנאומים היה לו כישרון ספרותי. גד יעקבי כותב שירים, שמעון פרס כותב הרבה .בבגין היה משהו ספרותי תאטרלי למרות שלא תמיד אהבתי את מה שהוא אמר. היה חזן היה יערי. אלה היו אנשים עם רמת הבעה גבוהה בטקסט.
היום אין מה להשוות. חלה ירידה מתמשכת וזה ממש כואב. באופן התבטאות בצרות התוכן. גם כשכבר אומרים דברים שאני מסכים איתם יש רדידות באוצר המילים בסגנון לצערי הרב .זה אנחנו עם ישראל ?

 

שובו של הבוסתן

  

א.א. היו הצגות נוספות מסוג זה ?
נבון : דווקא כשעשינו גרסה ראשונה צצו חיקויים אבל נעלמו במהרה. ומאז  לא ידוע לי על הצגות נוספות מסוג זה.
א.א. למה החלטתם לחדש את הבוסתן ?
נבון : ההצגה עלתה 384 פעמים בפעם הראשונה לספרדים שראו את זה זו הייתה חוויה רגשית לשאר זו הייתה פעם ראשונה שראו תרבות ומנטליות שהם לא הכירו .
ואז זה וירד ונפסק 30 שנה.מידי פעם נפגשתי עם אגמון  ודנו בשאלה אם כדאי לחדש. קיבלתי מכתבים בנושא  בלי סוף. כל הזמן קיבלתי פניות מבתי ספר לקבל את הטקסט להצגות בתי ספר וראיתי שיש ביקוש.

 אפילו בפיקוד מרכז היציגו את הנושא .פעם הייתי בביקור בבסיס צבאי ופתאום בהפתעה עולה להקה של קצין חינוך ראשי ומציגה את בוסתן ספרדי כולל המוזיקה והריקוד.
אנשים היו מציקים לי" מה עם בוסתן ספרדי מתי זה יעלה שוב ?" אפילו אבי שאל על כך . לבסוף פגשתי את יעקב אגמון שאצלו עלתה ההצגה המקורית והוא היה שואל אותי מה עם הבייבי הזה אולי לאפשר להעלות אותו עוד פעם .
מצד שני אמרו לי שמחזה של נוסטלגיה לא ילך פעם שנייה והייתי בחרדות. אבל הן נמוגו כשראיתי את התגובות הטובות בהצגות ההרצה .
א.א. שינית את הנוסח לקראת הפעם השנייה?"
נבון: לא, רק הוספתי קטע מ'רומנסרו', את הקטע על האשה המופקרת" אבל חוץ מזה לא שינו כלום. .
לבסוף הבימה העלתה את זה ובהצלחה גדולה זה מתקרב כידוע לך להצגה האלף .
א.א. : למה לדעתך הגרסה השנייה זוכה ליותר הצלחה?
נבון : אוכלוסיית הארץ גדלה .אלה שראו את זה אז רוצים לראות את זה פעם שנייה . ונראה לי שהעניין בתרבות הלדינו שגדל כתוצאה מההצגה תורם גם הוא .אני בהחלט שמח לשמוע שלהצגה הזאת באים הרבה צעירים שנהנים מאוד .
א.א. : איזו גירסה של ההצגה אתה מעדיף הראשונה או השניה ?
נבון :אין לי העדפה של הגרסה הראשונה או השנייה. כולן היו בני.

 

עטיפת ספר האגדה "ששת הימים ושבעת השערים" מאת יצחק נבון.

אחרי מלחמת  ששת הימים נבון כתב כמה דברים נוספים מלבד הרומנסרו והבוסתן . הוא חיבר אגדה בשם " ששת הימים ושבעת השערים" תיאור פיוטי של המערכה לשחרור ירושלים והדיון בבית דין של מעלה על המתרחש בזמן זה במלחמה בירושלים ובשעריה וסיפור המאבק בין השערים השונים של ירושלים על הכבוד להיות השער שדרכו יכנסו הצנחנים לעיר העתיקה. זה היה ספר שיצא לאור ב-1976 בפורמט של ספר אגדה מנוקד עם צילומים של דליה ויסליב ואחרים. הסיפור זכה לתפוצה גדולה במקראות בתי ספר וגם תורגם לאנגלית וגרמנית.
אגדה זו הוקראה ע"י מסקין בפתיחת פסטיבל ישראל והוקראה מאוחר יותר ב-1982 במופע מיוחד שנכתב בידי נבון , על ידי יוסי בנאי על רקע מוזיקה מיוחדת שהלחין לה מתי כספי בפסטיבל ישראל .כספי ניצח במופע בעצמו על התזמורת הקאמרית הישראלית. אך למרבית הצער שוב אין הקלטה של המופע בשום מקום אם כי הפרטיטורה המקורית בכתב ידו של כספי עדיין קיימת.

נבון : כתבתי מאז סיפור אחר בהשראת מלחמת ההתשה בשם "מגילת הזקנים אשר בכותל המערבי " על ביקור תנחומים אצל אדם שאיבד את בנו, ומשרד הביטחון הפיץ את זה לכל המשפחות השכולות .
א.א. מאז כתבת הצגות נוספות ?
נבון : לא כתבתי מאז הבוסתן מחזות נוספים . אם כי רציתי לכתוב מחזה המבוסס על פרטיקלי האינקוויזיציה ומאבקה באנוסים שנתגלו לי בעת שירות המדינה במקסיקו ואולי יום יבוא ועוד אשלים את זה. .
כתבתי מערכונים עבור יוסי בנאי ורבקה מיכאלי. היום אני עסוק בכתיבת האוטוביוגרפיה.
הבעיה היא עומס העבודה והפניות הבלתי פוסקות שמונעות ממני לכתוב כמו שאני רוצה אבל בסוף אני אשלים גם את זה.

בנוסף נבון פרסם קובץ מאמרים על בן גוריון בעריכת כרמית גיא בשם "באמונתו יחיה: לקט דברים על דוד בן גוריון "(בהוצאת המכון למורשת בן גוריון ,1998 )  זהו אוסף התבוננויות בבן גוריון שנבון היה מזכירו האישי במשך שנים רבות שבו ניסה נבון לשרטט קווי מתאר של דמותו של בן גוריון לפענח את חידת עוצמתו ולהציע תשובה לשאלת מקומו המיוחד בהיסטוריה.
נבון : בקובץ זה כתבתי על דוד בן גוריון וחיי במחיצתו ספר שהיציג אותו בצורה אמיתית יותר מכפי שהוצג עד כה.  הייתי רוצה מאוד להחזיר לאישיות הזאת את ממדיה היסטוריים האנושיים והפוליטיים האמיתיים שעוותו עד כה.

הצלת תרבות הלאדינו 

 

. כיום נבון עוסק יותר מכל דבר אחר  בשימור תרבות הלאדינו הגוועת.
א.א. : למה תרבות הלאדינו השתמרה פחות מתרבות האידיש ?
נבון : יידיש היא לשון בת אלף שנה והיו מיליונים שדיברו בה. לאדינו היא רק בת 500 שנה ודיברו בה רק מאות אלפי אנשים. הצד השווה בין שתיהן  הוא שדובריהן באירופה הושמדו חוץ מאשר אלו  בבולגריה שניצלו ועלו ארצה. בארץ  היום יש כ-200 אלף מביני לאדינו ברמות שונות .וזה מעט .
א.א. : מה אם כך מצב שימור תרבות הלאדינו בארץ כיום ?
נבון : הכנסת העבירה חוק להקים רשות לאומית לשימור תרבות הלדינו כפי שעבר לפני כן חוק לשימור תרבות היידיש ואני יושב הראש של רשות זאת .

 

אנחנו מצילים ספרים כתבי יד ודברים ששיני הזמן עלולים לאכול אותם .ביד בן צבי מימנו צילום 153 עיתוני לדינו מ-200 השנים האחרונות בלאדינו במקומות שונים בעולם .יש  קטלוג של 2500 ספרי לאדינו  באוניברסיטה הלאומית. ולאחרונה  נפתח קורס למורים בלאדינו במרכז רבין בירושלים. יש חוגים ,ימי עיון,  יש הרבה שירה . היום מלמדים בכל האוניברסיטאות לדינו.

 

 

 

 

השותף

יצחק נבון עם יצחק לוי וזלמן שזר

יוצרי הבוסתן הספרדי יצחק לוי ויצחק נבון בפגישה עם הנשיא השלישי זלמן שז"ר.

יצחק לוי ( 1919-1977)  שותפו של נבון ביצירת הבוסתן הספרדי וידיד נעורים מימי השכונה המשותפת היה מלחין של שירים ידועים כמו במדינת הגמדים"לרותי יום הולדת " הקטנטנה היסמיקה " וצל לא צל " ואחרים ובמשך שנים היה איש מפתח במחלקת הפולקלור של קול ישראל מנהל המחלקה לשידורים בלדינו ומנהל יחידת המוזיקה של העדות ברשות השידור ובמשך שנים היה אחראי על התוכנית "שר ופזמון ש" ששודרה שלוש פעמים בשבוע פזמוני עדות . הוא הלחין שירים תנכיים רבים ופיוטים של גדולי המשוררים בספרד כמו יהודה הלוי אבן עזרא שלמה אבן גבירול ועוד. בנוסף לכך בשנות ה40 והחמישים היה ידוע בעיקר בזמר בשלב כלשהו גילה שהרפרטואר המוכר לו מילדותו של השירה הספרדית כמעט לא השתמר בניגוד לזה ממזרח אירופה ומתימן והחל לרשום שירים מכל הבא ליד ראשית מפי אימו אחר כך מפי שאר בני המשפחה ותושבי השכונות שהיו בהם נציגים מכל מדינות הים התיכון מיוגוסלוויה בולגריה איטליה ספרד טורקיה יון ועוד מכולם הצטברו אצלו שירים ועם חומר זה הופיע כזמר

.נבון היה אחד המבקרים הקבועים והנלהבים בקונצרטים של יצחק לוי ודרן אותו להמשיך באיסוף החומר והקים ועד ציבורי שסייע ללוי להוציא לאור את החומר הרב ועד שהורכב במחברי כנסת וסופרים ואנשי ציבור . לוי ריכז ב-4 הכרכים שפרסם כ-1020 ניגונים ויותר מ-300 שירים ומנגינות שכלל בספרו "רומנסות ושירי עם ספרדיים" ספר בשלושה כרכים שחלקו הראשון יצא בלונדון ב-1959 .

א.א. : היו אי פעם סרטים בלאדינו כמו ביידיש ?
נבון : "בוסתן ספרדי" הוקרן בטלוויזיה עם קטעים לאדינו . וגם בסדרה "מר מאני" על פי ספר של א.ב. יהושע היו קטעים בלאדינו שהושמעו בידי יהורם גאון . אבל חוץ מזה לא ידוע לי על סרט שלם שנעשה בלאדינו בניגוד לסרטים ביידיש .
נקווה שנצליח לדלות ולהציל את המקסימום בלאדינו . החומר הוא עצום, בעל הקף של מאות שנים והרבה ארצות .עובדים על זה הרבה בשנים האחרונות . ולא רק אנחנו אלא גם הספרדים שהחלו להתעניין  לבסוף בפרקים המפוארים האלה של בני ארצם ותרבותם . יצחק לוי לבדו השלים במחקריו המוזיקליים ארבעה כרכים עבים של פרקי חזנות ושני כרכים של רומאנסות , ויש עוד חומר לעשרה כרכים נוספים לפחות .אם ימצאו האמצעים הכספיים יש לקוות שנצליח במשימה להצילם .

 

יסמין לוי זמרת לאדינו.

היום  זמרת הלאדינו יסמין לוי  בתו של יצחק לוי שהחליטה להמשיך את פרוייקט השימור של אביה

זוכה להצלחה בחו"ל כחלק מהטרנד המתפתח שם של "מוזיקת עולם".

המורשת הזאת נידונה לבסוף מכליה מאין דובר בה., אולם דומה שכמו הרבה דברים אחרים גם היא מוקמת לתחייה באינטרנט שם יש פורומים  וקהילות לדוברי לאדינו.

מי יודע אם יש עתיד לשפת ותרבות הלאדינו אולי הוא יבוא ממקומות אלו.

 ולסיום כדאי לציין כאן שסבו של כותב שורות אלה יוסף זונדל ווסרמן כתב ספר על אותה התקופה בירושלים מהצד האשכנזי שלה בשם "מיקירי ירושלים…סיפורים קטנים על אנשים גדולים " ( 1972 ) שבו היציג סיפורים קטנים מחייהם של אנשים ידועים בקהילה האשכנזית ( הליטאית ) תלמידי הגר"א מוילנה והרב קוק ואחרים באותה התקופה וכולל סיפורים פולקלוריים שונים שרווחו בקהילה האשכנזית של התקופה ולא השתמרו בשום מקום אחר.
מעניין היה להשוות את הספר של סבי עם ההצגה של נבון על הצד הספרדי של העיר באותה התקופה.ההבדל הגדול היה שבזמן שנבון התמקד בתיאור חייה של משפחה ממוצעת מהשכונה   הספרדית ווסרמן העדיף להתמקד בחייהם של אישים רבנים ועסקנים פוליטיים ידועים בקהילה האשכנזית-ליטאית  שמכל בחינה לא היו ממוצעים ובהחלט לא שיקפו את האיש הפשוט ברחוב ואת התרבות העממית כפי שעושה מחזהו של נבון.
ואולי יש בכך להראות על העדפות שונות שקיימות אצל משמרי הפולקלור האשכנזי לעומת משמרי פולקלור הלאדינו.

קישורים רלבנטיים
https://www.youtube.com/watch?v=mVki60a6YGc

גלית גיאת כוכבת הבוסתן

בוסתן ספרדי באמריקה

קישורים על יצחק נבון

יצחק נבון בויקיפדיה

יצחק נבון בספריה הוירטואלית

יצחק נבון באתר הכנסת

אורי סלעי עם יצחק נבון

 

ששת הימים שבעת השערים

יורם גאון על רומנסרו ספרדי

קישורים על לאדינו

לאדינו בויקיפדיה

 

פורום תרבות הלאדינו

 

לימוד לאדינו בבתי הספר

יסמין לוי זמרת לאדינו

 

תרבות הידיש

ימי שימורים

ההצגה האלף של בוסתן ספרדי 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

14 תגובות על “ירושלים הספרדית של פעם : ההצגה "בוסתן ספרדי" מאת יצחק נבון”

בעניין האידיש והלדינו- כמוסיקאית פעילה מאד בשדה הזמר העברי, האידיש והלדינו, אני רוצה לספר לך שמועדון הזמר שלי בהיכל התרבות בראשל"צ נותן כבוד מדי חודש לז'אנר אחר – לדינו , אידיש, יווני ועוד. ערב זמר בלדינו תמיד מלא אנשים, בגילאים 50-70 וכנ"ל גם האידיש. המקרה האישי שלי דווקא מעניין: כבת ליוצאי רומניה עשיתי את עבודת המאסטר – מחקר מקיף בן 5 שנים – על שירי ערש באידיש, אך בשנים האחרונות התקרבתי ללדינו, כמעט "בגדתי" בו, ואני שרה עם הקהל הרבה לדינו, אפילו יותר מהאידיש.

בימים אלו הוצגה ההצגה מספר 1000 של הגירסה השנייה של בוסתן ספרדי .
במסדרת האירוע החגיגי על כך העיר יצחק נבון שעוד מעט תעקוף הצגה זאת את 1029 ההצגות של "הדיבוק" פרט שנלקח מממאמר זה שנשלח אליו .
ראו על כך
באתר "בידור "
http://bidur.msn.co.il/msnEntertainment/BooksAndArt/Articles/200611/20061126155411.htm
באתר "רינונים "
http://www.rinunim.co.il/Article.php?CatID=3&Page=1&ArticleID=13437&q=בוסתן%20ספרדי

באתר "קול יום "
http://columns.kolyom.co.il/R_Article.php?CatID=3&SubCatID=3&ArticleID=13437&Page=2

שאלה שקיבלתי מאופיר :

אני רוצה להעלות את המחזה בבית הספר היכן אפשר להשיג את הספר או הטקסט ?
תשובה
הטקסט של "בוסתן ספרדי " מעולם לא יצא לאור בדפוס לקהל הרחב .
אפשר להשיג את ההצגה רק כתקליט של ההצגה המקורית שיצא לאור ב-1970 וכדיסק (או "תקליטור שמע") שיצא לאור בידי חברת "הליקון " ב-1999

היתי בשתי הגרסאות של בוסתן ספרדי ומאוד נהנתי נרשמנו גם לכנס בים המלח אני באופן אישי מאוד מעריצה את יצחק נבון כגלל אישיותו וחוכמתו כל טוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 + two =