כתבה בהארץ : מחסור חמור מאיים על ארה"ב ,מחסור באנשי מדע .מסתבר שצעירים היום כבר אינם הולכים יותר ללמוד מקצועות מדעיים ומעדיפים לעסוק בדברים אחרים כמו משפטים. בין האפשרויות שנבדקות : כתיבת תסריטים לסרטים שיעוררו עניין בקרב הצעירים בלימודי מדע .
כמה הערות על כך : היום יש רק מעט מאוד סרטים שמציגים את אנשי המדע באור חיובי כלשהו ,לרוב הם מוצגים כמין פרנקשטיינים מסוכנים ואני מתאר לעצמי שלא רבים מהצופים בהם מקבלים כתוצאה את החשק ללמוד מקצוע מדעי כלשהו. גם סדרות טלווזיה שהציגו את המדע באור חיובי כמו "מסע בין כוכבים " על נגזרותיה שוב אינן מופקות יותר. סדרות אחרות כמו הגירסה החדשה של "גלקטיקה " שמוקרנת בארה"ב מעמידות את הדת ( הפגאנית) באור חיובי הרבה יותר מהמדע . ככל הנראה אנחנו צריכים להודות על כך שעדיין מפיקים את "סטאר גאט " שבה המדע עדיין מוצג באור חיובי.
כמו כן צעירים היום מתעניינים פחות ופחות בקריאת ספרות מדע בדיוני שבעבר עוררה את הרצון לעסוק במדעים ומתעניינים יותר ויותר בספרות פנטזיה שאם כבר מעוררת איזה שהוא רצון אז זה בכמה מקרים לעסוק בכישוף וכדומה.
התופעה הזאת קיימת גם בישראל שגם בה כמו בשאר העולם ספרות הפנטזיה היא פופולארית הרבה יותר מספרות המדע הבדיוני.
וזה בעולם שבו אנחנו זקוקים יותר מכל למדענים שיהיו מסוגלים להתמודד עם שפע הבעיות שמאיימות עלינו .
נחמה אחת קטנה : בסין והודו ככל הנראה אין ירידה במספר הסטודנטים למדע בניגוד לארה"ב וזה כנראה אומר למי תהיה הדומיננטיות העולמית בעתיד.
ראו :
33 תגובות על “מחסור חמור במדענים”
מרוויחים יותר, זה בלי מיסים, לא הורגים ילדים ועכברים במעבדה, ולא צריך ללמוד עשרים שנה. אז למה אתה חושב שאנשים פראיירים ?
אני בספק אם מישהו במערב ייענה לתעמולת ההפחדות הלאומנית וירוץ ללמוד משוואות דיפרנציאליות כדי לנצח את סין לעומת אמריקה. זה עבד על הדור שלנו, אבל הצעירים יותר חכמים. במקום זה, הם יסכימו להיענות לקריאה לאומנית לעסוק בסקס וסרפינג כדי לנצח את הודו בקמה סוטרה ובאולימפיאדה.
ניצחון של המערב עליה בקמה סוטרה ובסרפינג בזמן שהיא עוברת אותו בהנדסה גנטית ובפיתוח מחשבים ובנאנו טכנולוגיה.
לכתוב על כישופים ולחתום במספר 666 המדעי ?
נו באמת אולי מספיק עם הלאומנות הזו
קשוט עצמך
או
תן דוגמא אישית
ואני כותב גם על מדע וגם על כישופים .
ובין לאומנות ולכל הנאמר באמת אין קשר
אני מבין את האובססיה האנטי מדעית שלך מסיפור חייך כפי שסיפרת אותו באתר שלך אבל כל זה אינו רלוונטי לנאמר כאן.
מתחילה להסתמן שיטה.
1. לאלי
הלאומנות לא היתה בקריאה ללכת לעבוד במדע, ואין לי שום דבר נגד מדענים אלא נגד משרד הבטחון אם כבר. אם קראת את הפוסטים שלי תוכל להבין שהפרופסורים, ברוב המקרים, מתו לפני שהספיקו לראות את הילדים שלהם גדלים וממשיכים את דרכם. מחלות המדענים הללו, כמובן לא קשורות כלל למקום עבודתם הגרעיני. אתה סתם קופץ בלי שקראת עד הסוף או בכוונה עושה ספין.
2. אם מישהו חשקה נפשו ללמוד מדע, אני בעד. לא כדי להזין איזה תחרות מופשטת נגד ,הודו או סין, עבור ארצות הברית או אפילו "מדינת ישראל". זה מראש גישה אנטי מדעית.
3. גם אם היית כותב שחסרים מתרגמים לארצות הברית כדי להלחם בסין והודו
מה קרה ? מה הם עשו לך ?
לא הייתי מגיבה אחרת.
ההודים . נהפוך הוא ההרגשה שלי היא שהם מראים סימנים של מי שבקרוב יעברו את המערב מבחינה מדעית .אבל נכון הוא שהייתי מעדיף שהמערב ובכלל זה ישראל ידע לשמור על היכולת המדעית שלו וכרגע למרבית הצער זה לא נראה כל כך טוב.
יש בישראל הרבה מדענים צעירים ומוכשרים, אבל הם בורחים למדינות אחרות בגלל הבעיות ב(רב) המוסדות להשכלה גבוהה והפיתויים הכלכליים בחו"ל..
חוץ מזה, מוזר – אני לומד פיזיקה (כמעט סיימתי תואר ראשון), ואני מעדיף פנטזיה על מד"ב..
והפופולריות של משחקי מחשב עתידניים לא היתה אמורה לחפות על דעיכת ספרות המד"ב? או שהם סובלים מאותן בעיות של הסרטים? מכל מקום, לו זו היתה החלטה שלי, הייתי ממליץ על פעולה מקבילה בשוק משחקי המחשב (כלומר, לתכנן משחקי מחשב שבהם מדענים הם גיבורים ראשיים..). אני חושב שכבר היום שוק משחקי המחשב עוקף את הוליווד בסיבוב מבחינה כספית ומבחינת הפופולריות שלו אצל הנוער האמריקאי.
לפחות בעיני שאתה מעדיף פנטזיה על מד"ב ,אבל אני יכול להעלות שני ניחושים ( שכמובן ייתכן מאוד שאין להם קשר אליך ):
א. הפיזיקה היום עוסקת בנושאים כל כך פנטסטיים כמו תורת הקוואנטום שרק פנטזיה "ממשית " כבר נראית כמקבילה לה.
ב. דווקא בגלל העיסוק היום יומי במדע אתה מחפש משהו שירחיק אותך מכל זה למנוחה.
אכן, הפיזיקה האהובה עלי ביותר היא זו הפנטסטית, זו שנראית כל כך לא הגיונית ולא אינטיאוטיבית עד כדי אבסורד. תורת הקוונטים, יחסות, חלקיקים אלמנטריים.
ב. המשפט האחרון של פרמה והיקום כקליפת אגוז של הוקינג שוכבים אצלי על המדף כבר שלוש שנים, מאז תחילת התואר. אני באמת לא אוהב לקרוא ספרים שקשורים ללימודים בשעות הפנאי…
מה שכן, העדפתי פנטזיה על מד"ב עוד לפני תחילת הלימודים.
ובלי שום קשר, אני חושב שההשפעה המד"בית הברורה ביותר שאני יכול להצביע עליה לגבי בנושא בחירת התואר היתה משחק המחשב Star Control 2… אילו רק היו מוציאים לו המשך נורמלי הרבה בעיות היו נפתרות.. למרבה הצער, נראה שמפתחי משחקי המחשב כיום מתמקדים במשחקי פלטפורמה ואקשן, עד כדי הזנחה פושעת של כל הז'אנרים האחרים.
יכול להיות שישנה אכזבה קולקטיבית לא מהמדע אלא מהשימוש שנעשה בו? האם באמת הרפואה משרתת את הצדק החברתי או מתגמלת מדענים שיוצרים כמה שיותר בלונדיניות עם עיניים כחולות? זה מצב שהאנושות התריעה בפניו (מרי שלי וז'ול וורן) ופלירטטה איתו בחשאי (ה"ג וולס) אז לדעתי הידע המדעי הוא כלי ניאטרלי במהותו אלא שהמדענים בוחרים לנקוט במין גישה של מטריאליזם פטאלי (אם דארווין אמר אז נבטל את המוסר) שגורמת כנראה לסטודנט הממוצע לחשוש מהפוטנציאל הזה ולאדם שעדיין לא הגיע לאוניברסיטה להעדיף תחומי לימוד שהקו המוסרי שלהם פחות או יותר ברור. הבעיה היא בכך שיותר מידי אנשים מבטלים את הקשר בין מדע לאתיקה כאילו הודאה בצורך מוסרי היא חולשה. וכך מונצח המיתוס של פרנקנשטיין.
אכזבה קולקטיבית מהמדע? המדענים בוחרים לנקוט במין גישה של מטארליזם פטאלי? אני לא חושב שאפשר להכליל בצורה הזו. הרי העוסקים במדע אינם מהווים חבורה הומוגנית, יש אנשי מדע שמונעים מהמניעים הטהורים ביותר ומגלים תגליות שהערך שלהן מעבר לשיקולי רווח לא מוטל בספק (דוגמא קרובה – הרשקו וצ'חנובר).
אתה גם מייחס לסטודנט הממוצע שיקולי מוסר נעלים מדי. אם נסתכל על הארץ כדוגמא, עריכת דין, רפואה והנדסה מועדפים על פני המדעים לא בגלל הקו המוסרי המוטמע בהם (שבהנדסה ועריכת דין הוא לא קיים, לדעתי), אלא בגלל שהפוטנציאל הכספי גבוה יותר.
ודווקא מה שאמרת הביא אותי לתהות: האם מתוקף העובדה שרופאים מהנדסים ועורכי דין אינם עשויים מקשה אחת גם הם, וודאי יש בהם כאלה אשר עובדים בידיעה שהם מתוך אורינטציה מוסרית וערכית גם אם בסופו של דבר הם מקבלים תשלום על עבודתם(עורך דין המתמחה ביצוג שכבות מצוקה, מהנדס שמתמחה בפתרונות נגישות פיזית, ואני מניח שעל הנטל שמונח על הרופאים בארץ כולנו יודעים למרות שאיש לא מצפה מהם לעבוד בחינם). זה לגמרי לא קשור לפורום אבל היה חשוב לי שתבין שאני יודע שהכללות זה פסול.
ההכללה לא העליבה אותי או משהו כזה .
היא פשוט נראתה לי סיבה לא הגיונית לירידה בלימודי מדעים. אני לא חושב שהסיקור בתקשורת מוטה לטובת סוג כזה או אחר (מבחינת מוסריות) של מדענים, רואים מגוון גישות.
הנקודה שרציתי להעלות היא שההעדפה האוטומטית שאנחנו נותנים למוכר, למערב למשל, ראויה לבחינה נוספת. מה רע בהודו וסין ? אנחנו ישראלים, מה זה צריך לשנות לנו מי מוביל בין המעצמות ? בפרט כאשר אתה רואה שסין והודו מאמצות כניראה את המודל המערבי-מדעי. אז האוכל יהיה מתובל יותר.
מדע באופן כללי, יש אכזבה מן המהפכה המדעית כתחליף לשיטות חברתיות ומוסריות, ומכאן התופעה של חזרה לדת. כמו הרבה מקצועות אחרים שהיו "שליחות" המדען היום הוא טכנוקרט בשירות של תאגיד בדרך כלל, ולא הרפתקן נועז וסקרן החוצה את גבולות הנודע. מבחינת התמריץ הכלכלי, מדען הוא מהגר עבודה קלאסי שילך למקום שבו השכר והמעבדה טובים יותר. ישראל לדעתי לא לוקה בחסר מדענים דוקא, אלא במקצועות מדעי הרוח, אמנות, וחברה שם יש חסר.
למרות שבאופן כללי אני מעדיף את התרבות האמריקנית על הסינית , אני דווקא חושב שזה לא יהיה אסון גדול עם תהיה התחרות של מעצמות על בין סין וארה"ב . התחרות היא תמיד טובה למדע לטכנולוגיה ולחקר החלל .וארה"ב במעצמת על יחידה רק תתנוון בהדרגה .
הסינים נראים במחוייבים לחקר החלל וכרגע זה נראה כדבר היחיד שיכול להוציא את תוכנית החלל האמריקנית מהבוץ שבו היא שרויה ,כמו בעבר בתחרות מול הסובייטים .או שמקסימום הסינים יגיעו לבדם לחלל ויש לקוות לכוכבי הלכת .אין לי שום התנגדות לזה.
בעולם המערבי האנשים המוערכים הם העשירים, היפים והצעירים.
לאנשים חכמים אין שום הערכה.
התקשורת הכתובה והמשודרת מלאה בכתבות על כל מיני אנשים רדודים,
שכל מה שיש בהם זה שהם יפים וצעירים, צעירים שאינם מסוגלים לחבר שלושה משפטים רצופים,
והמילה הכי ארוכה שהם מכירים היא בת שתי הברות.
מתי ראינו לאחרונה כתבה על או עם אנשים חכמים באמת (לא "חכמים" מטעם) ?
אפילו ערוצי מדע כמו ערוץ 8 ונשיונל ג'אוגרפיק
מראים את המדע כמין הרפתקה של ילדים משועממים,ולא כמו שהיא באמת.
חברה שרוצה יותר מדענים צריכה לתת יותר הערכה לחכמה,
לשים את החכמה ואת החכמים בראש הפירמידה,
במקום הטיפשים והרדודים הנמצאים שם היום.
וחומרי. הוא הולך לאן שהכסף הולך. משכורת התחלתית של אדם שסיים דוקטורט במדעים היום היא במיקרה הטוב בסביבות 40,000 דולר לשנה, לעומת המצב במינהל עסקים, שם משכורות התחלתיות הן בסביבות 60,000 (לפעמים אפילו 70,000) דולר לשנה. זה רק בעולם האקדמאי ולא הבאנו בחשבון את הקושי העצום למצוא מקום עבודה בכלל.
לאדם עם תואר במינהל עסקים או בכלכלה או בתחומי הפיננסים למיניהם אין כל קושי למצוא עבודה בשוק הפרטי ושם המשכורות הן עוד הרבה יותר גבוהות. אדם עם דוקטורט במדעים הפונה לשוק הפרטי מגלה ע"פ רוב שהוא Over Qualified ומעט מעסיקים מוכנים לקבל אותו לעבודה. במרבית חברות ההיי טק, לתפקידים המוצעים למדענים מספיק תואר שני (הרבה פעמים מסתפקים בתואר ראשון). החריג היחיד בתחום הזה הם אנשים עם תואר בתחומי המחשב, אבל גם כאן רוב ה"מצליחנים" הם אנשים עם תואר ראשון ושני (יש גם לא מעט Drop outs שכלל לא סיימו את הלימודים — ביל גייטס לדוגמא), שרכשו את היידע והניסיון בעבודה מעשית.
זה אומר את הכל. עבודת דוקטורט במדעים מחייבת בממוצע 5 שנות התמסרות אחרי קבלת התואר הראשון, עם עתיד לא בטוח באשר למציאת מקום עבודה ותנאי שכר ירודים. לא פלא שמעט אמריקאים פונים לכיוון הזה. היום בין מקבלי דוקטורט בארה"ב מישקלם של הסטודנטים הזרים הוא גדול ביותר.
אנשי העסקים אינם תורמים לחברה כמעט דבר,
רובם משחקים עם קלפים שכבר קיימים בשוק.
איני מתיימר להיות מבין בכלכלה, אבל גם אדם פשוט
כמוני מסוגל להבחין שכל מה שעושים אנשי העסקים,
דומה יותר למשחק לגו לאנשים מבוגרים,
מפרקים חברות, ממזגים חברות,מצמצמים ,מתרחבים,
והכל למען הדבר הקדוש היחיד : שער המניה בבורסה.
רק חלק קטן מאנשי העסקים מייצר קלפים חדשים,
אלו המסתכנים בפתיחת מפעלים חדשים ובהכנסת טכנולוגיות חדשות.
דוגמה טובה היא תעשיית הרכב האמריקאית שנרקבה על מקומה,
במשך עשרות שנים עד שהיפנים העירו אותה.
המדענים והחכמים בתחומי הטכנולוגיה ובמדעי החיים השונים,
הם למעשה יצרני התעסוקה הגדולים ביותר בכל מדינה,
כל פיתוח והמצאה שלהם מביאים לפתיחת קו יצור חדש,
למפעל חדש, ולעיתים למהפכה עולמית המביאה פרנסה למיליונים.
סדר עדיפויות נכון ומדיניות מתאימה יביאו למהפך גם במשכורות,
והמשכורות ידגישו את החשיבות האמיתית של החכמה.
בדיני ישראל, אבל כלכלה ומדע הם לא הצד החזק שלך.
יותר מימני בדיני ישראל אבל כלכלה וניהול הם לא הצד החזק שלך.
אספר לך סיפור קטן. לפני הרבה שנים עבדתי בחברת מחשבים גדולה בשם "קונטרול דטה" (היה לה סניף בישראל). שהיתה אז מס' 2 בעולם המחשבים (מס' 1 היתה חברת איי בי אם), ושלטה באופן כמעט מלא בשוק מחשבי הענק והיישומים המדעיים (זה היה בתקופה שקדמה למחשבים האישיים).
ההכנסה השנתית של חברת קונטרול דטה היתה בערך 3 מיליארד דולר לעומת חברת איי בי אם שזה היה הרווח השנתי שלה (אני מקוה שההבדל ברור לך).
בחוגי המיקצוע היה נהוג להסביר את ההבדל בין שתי החברות בכך ש"קונטרול דטה נוסדה ומנוהלת ע"י אנשי מיקצוע, גאונים בתחום המחשבים, שאינם מבינים הרבה בכלכלה ובעסקים" בעוד ש"איי בי אם נוסדה ומנוהלת ע"י אנשי עסקים וכלכלה שלא מבינים כלום במחשבים".
היום כמעט שלא שומעים על חברת קונטרול דטה (היא עדיין קיימת). איי בי אם ממשיכה להוליך במקום הראשון למרות מיספר לא קטן של כישלונות שהיו לה.
סיפור דומה היה עם חברה ישראלית בשם "אלסינט" שהיתה סיפור הצלחה בשוק העולמי (בארה"ב במיוחד) בשנות השבעים והשמונים. גם היא נוסדה ונוהלה ע"י אנשי מדע ומהנדסים מבריקים שכלכלה ועסקים לא היו הצד החזק שלהם.
חברה ישראלית אחרת, בשם "טבע" היא ענק בשוק העולמי. לא ידוע לי מי בדיוק ייסד אותה, אבל הניהול שלה למיטב ידיעתי הוא בידי אנשים שקודם כל מבינים בכלכלה ועסקים.
ניהול זה מיקצוע, ומה שיותר חשוב זו מישרה מלאה. מדענים טובים אינם בהכרח גם מנהלים טובים, ובדרך כלל ההכשרה שלהם איננה מכינה אותם לתפקיד הזה.
בודאי שיש צורך באנשי ניהול טובים בתחום העסקים כמו בכל תחום.
השאלה רק האם ראוי שאיש העסקים שתפקידו האמיתי היא מניפולציות, איני חושב שיש לו חוכמה מיוחדת.
לדעתי איש העסקים ( מהגדולים ) הוא סוג של נוכל המשחק בתחום החוק ובתחום האפור.
אתן לך דוגמה מסרט דוקומנטרי שראיתי על ביל גייטס האיש העשיר בעולם.
את תוכנת ה-DOS פיתחו שני טכנאים שעבדו בחנות מחשבים קטנה,
ביל גייטס ידע שאי. בי. אם. מחפשת מערכת הפעלה.
הוא פנה לבעלי התוכנה והחתים אותם על חוזה , שבו הוא רוכש מהם את התוכנה בסכום שהיום נראה מצחיק, 50 אלף דולר.
בחוזה הוא הכניס סעיף המעביר לידיו את הזכויות המלאות על התוכנה !!
לאי. בי. אם. הוא מכר רק את הזכות להתקין את התוכנה במחשביה תמורת דולר אחד לכל מחשב, והשאר היסטוריה.
יש שיכנו זאת מהלך עסקי מדהים, כנראה שהרוב הגדול.
לדעתי זוהי נוכלות וגניבת זכויות, גם אם נחתם חוזה.
ניצול חוסר ידע של אדם או חולשה כלשהי היא גניבה לכל דבר.
מקרה דומה היה עם ממציא מחסנית התופי, חברת "קולט" התעשרה מהמצאתו,
והממציא עזב את העולם כעני מרוד, והכל בגלל סעיף אחד בחוזה !!
זוהי דוגמה לנקודה שהחברה, השלטון צריך לתקן,
לסגור את הנקודות המאפשרות לנוכלים לפעול באמצעות החוק.
יושר רב יותר בתחום העסקי ( זו לא בדיחה ), יוריד את הצורך באנשי עסקים "נוכלים",
ונשאר עם יותר אנשי עסקים אמיתיים .
בהנחה שהסיפור נכון, לביל גייטס היתה הראיה שה-DOS מתאימה ל-IBM. יש לזה ערך כלכלי. השמים שפיתחו את המוצר קיבלו את מה שדרשו, 50,000 דולר, כי לא היתה להם הראיה הזאת. לחשוב על ביל גייטס שהמשיך להצליח עם עוד הרבה מוצרים נוספים כגנב ונוכל זו הסתכלות שטחית. צריך דוקא להסתכל על ההיבט השני שהיה לו ידע שלשנים האחרים לא היה ולידע כזה היה באותו זמן ערך כלכלי.
עדין לא ענית לשתי השאלות
1. מהו סדר חברתי ושלטוני ראוי (לא לקוי)?
2. מהו סדר עדיפויות נכון?
2. מהו סדר עדיפויות נכון?
שיפורים וחידושים טכנולוגיים הם המנוע העיקרי לצמיחה כלכלית לאורך זמן ויצירת מקומות תעסוקה. מצד שני הממציאים והמחדשים הם חלשים ביישומם של הרעיונות שלהם. יישומם או אי-יישומם של החידושים הטכנולוגיים תלוי אם כן גם באנשי העסקים כמו שהיו במשפחות כמו רוקפלר, וולטון ואחרות. אנשי העסקים הם שהובילו את הפיתוח העסקי של החידושים וההמצאות, בכך שסיכנו את כספם והשקיעו מזמנם, כדי לאפשר למדענים, לממציאים, להתפנות לחידושים.
ליקויים ועיוותים לא נופלים מהחלל, הם נובעים מדרך התנהלותה של החברה, מהמוסר שלה.
סדר עדיפויות נכון בתחום המדובר הוא,
סדר הנותן עדיפות רבה יותר למי שתורם יותר לחברה.
נותן הכנסה למדינה, מספק מקומות עבודה וכדומה.
אתן לך דוגמה לדרך פעולה שתתן כוח רב יותר למדענים ולממציאים.
מדענים וממציאים לעולם יהיו בעלי הזכויות על המצאותיהם ופיתוחיהם.
המדינה תסייע להם ברישום ובשמירה על זכויותיהם.
מי שמבין בתחום יותר בודאי יוכל להביא רעיונות טובים יותר
כדי לתת עדיפות לחכמים ולהקטין את כוחם של המניפולטורים.
ובקשר לאנשי עסקים, על מה שקורה בארה"ב איני יודע.
אבל בישראל אני רואה שאנשי העסקים הגדולים אינם מסתכנים בכלל.
אני קורא שהוא קונה חברה ב-200 מיליון ש"ח, ומאיפה הכסף?
190 מיליון ש"ח הלואה מהבנקים ו-10 מיליון במניות של חברה אחרת.
190 המיליון הם כסף ציבורי למעשה, אם הוא ירויח ההלואה תוחזר,
אם הוא יפסיד הציבור יפסיד, כי הוא לא ישלם אגורה.
המניות הן של חברה שגם עליה הוא עשה את אותו התרגיל.
אז מה יש לנו כאן באמת – או שאיש העסקים מרויח או שהציבור מפסיד !!
ואיך הדבר הזה מתאפשר בארצינו ?
כי החברה והשלטון מושחתים.
אנשי עסקים הם מניפולטורים לכן שהפוליטיקאים יקבעו מי שתורם יותר לחברה?
זה שקונים חברה באמצעות הלוואות מסתכנים כי גם צריך להחזיר את ההלוואות. משמע צריך להשביח (למשל, לייעל את היצור ולהרחיבו) את החברה כדי שאפשר יהיה גם להרוויח וגם להחזיר את ההלוואות. רוב ההלוואות מוחזרות בדרך הזאת. משום מה המשק צומח – משמע בעלי העסקים מייצרים ערך כלכלי לעצמו וגם עבור העובדים של העסק.
זה לא מסתדר לך אז יש "ניתוח" מהשרוול:
1. ההלוואה היא כסף ציבורי.
2. החברה והשלטון מושחתים.
"הפתרון" שלך משטר סוציאליסטי, הפוליטיקאים, יקבע סדר עדיפויות ושכר ובא לציון גואל.
——–
עיוותים לא נופלים מהחלל הם נופלים לעולם בגלל כוונות טובות. לעיתים קרובות מאד אלו כוונות של אנשים מוסריים מאד.
תראה מה קורה בסין כבר כמה עשורים: שחררו את נחילי היוזמה הפרטית, את "הנוכלים", והמשק המנוהל החל לפרוח ולצמוח.
שהכלכלה משפיעה על עשיית ההי טק/תעשיה בכלל. וארה"ב נמצאה בקושי כלכלי, כמו כל העולם (מחירי נפט, משבר היי טק, הוצאות מלחמות). בעיה נוספת לארה"ב ואירופה היא התעוררות דרום מזרח אסיה. מזה כ-10-12 שנים הודו וסין, סינגפור וטאייוון הולכות ומרחיבות את פיתוחי התשתיות שלהן. התהליך חד ביותר בעיקר בהודו ובסין כי הן התחילו מאוחר יותר ומתאמצות עכשיו יותר לצאת ממעגל המשק הישן והסגור שלהן, ולצעוד לכיוון ההי טק, המחקר המדעי ויישומיו ופחות על השוק המסורתי של תעשיות עתירות עבודה וחומרה. במונחים של גודל שוק, אנחנו מדברים על כמעט חצי עולם (במונחים של אוכלוסיה. התל"ג עדיין נמוך,אך הוא גדל בקצב גבוה בעשר השנים האחרונות).
גם התעשיה הישנה והמסורתית מתעדכנת ומייצרת יותר טוב, יותר מהר ויותר זול מוצרי מחייה בסיסיים (כמו מזון, הלבשה, הנעלה, בינוי, ריהוט, מוצרי חשמל ותקשורת ביתיים), אבל יותר כספים והכשרת אנשים מושקעים בנושאים של מדע, טכנולוגיה ומקצועות תומכים כמו תעשיה וניהול, כלכלה לסוגיה.
הדחיפה המרכזית של השלטון המקומי יוצרת תיעדוף למקצועות אלה וגורמת לזרימת כוח אדם איכותי ממקומות דלי ביקוש לכיוון הודו וסין. היום רואים במקומותאלה יותר ויותר אנשי מדע ותעשיה מערביים שם. מתקיימים קשרים עסקיים בין חברות סיניותוהודיות עם גורמי תעשיה וגורמי ידע באירופה ובאמריקה (וגם בישראל), והכל ע"פ מיטב דפוסי ההתנהגות המוכרים לנו במערב.
לדרום מזרח אסיה אנחנו רואים גם זרימת מפעלים לשם. גם מפעלים מישראל. גם מארה"ב ואירופה. ואפילו מיפאן לסין
אני מתפלאה על כותב המאמר, זה הרי ידוע שמשרד החינוך איפשר בריחת מדענים תוצרת כחול לבן למדינות העולם המערבי וגם מדינות העולם השלישי. רק בארץ במקום לקלוט את טובי המוחות איפשרו להם להעקר ממשפחותיהם ולחפש את פרנסתם בארצות נכר.
רמת הבינוניות כל-כך בולטת בשטח אז במקום להשאיר ולהתפתח בתחומים שטרם נגעו בהם, סללה שרת החינוך את נתיבי המחקר מחוץ למדינה. זה מה שנאמר:"אל תחכים ממני-אל תחכים אותי". במקום שיאמר:"מכל מלמדי השכלתי". השכילה שרת החינוך לתת למדענים שלנו חינוך ולבעוט אותם החוצה….מה לעשות חכמה והקניית דעת רוכשים כל הזמן לא נשארים לשמור על הקיים. שמירה על הבינוניות לא מצמיחה תבונה אלא הידרדרות.
אם היא מתפקדת או לא מתפקדת) בשלוש שנים האחרונותבלבד וגם אינה אחראית על האוניברסיטאות, על המחקר העיוני או היישומי ואפילו לא על שוק העבודה?
"מדענים בורחים" בד"כ כי אין מספיק מקומות עבודה כאן. רק מיעוטם התכוונו מראש להמשיך בחו"ל בפרוייקט מסויים. מי שיכול לנווט את הביקושים כאן בארץ הם שר האוצר, שר המסחר והתעשיה, שר המדע (שכחתי אם יש כזה עדיין בימינו). שר החוץ והבטחון יכולים לסייע – הסכמי שת"פ במחקר וייצור עם מדינות זרות, פרוייקטים בתע"ש למיניהם. ואם שכחתי שר אז אני מתנצל בפניו. אלה נותנים את עיקר התעסוקות. שר התשתיות נותן משהו, אם הוא קם בבוקר בצד ימין (או מי שירצה לומר צד שמאל, אז שיהיה שמאל). אבל שר כזה גם יודע שפרוייקטים שלו הם בד"כ בלונים נפוחים שמאבדים מהר אויר ככל שהזמן מתקדם. לכן תיאורטית הוא שר קובע בעניינו, אבל בפועל, בגלל אופן תפקוד הממשלות, משקלו קטן יותר משמו.
אז תני בבקשה ללימור לבנת להשתלט על שיטחי אחריותה – בתי ספר יסודיים, וחטיבות ביניים ועליונות, מורים, תקציבים, פיתוח, תוכניות לימוד ואל תפילי עליה אחריות נוספת שהיא לא תמצא את עצמה במערבולותיה.
קודם כל לכתבה המגוכחת הזו:
אני לא יודע, אולי באמת חלה ירידה מסויימת במדענים צעירים. עד כמה היא ירדה? ובכמה אחוזים היא עלתה במאה הנוכחית? נו, נניח לרגע לזוטות.
זה די מעניין שמי שמצביע על הבעיה זה דווקא הצבא האמריקאי שטוען לא פחות : "כאחת מבעיות הביטחון הלאומי הדחופות ביותר." אתה מציין כדרך אגב ש "נחמה אחת קטנה : בסין והודו ככל הנראה אין ירידה במספר הסטודנטים למדע". זה אולי מסביר את דאגתו של אחד הצבאות התוקפניים שיש כיום. אולי הם מרגישים שקצב ההתפתחות של הפתעות לא קונבנציונליות לא מספיק מהיר. (בקיצור, קחו את נתוני הכתבה בערבון מוגבל)
לגוף הבעיה:
גם אם יש ירידה במספר המדענים זה לא צריך להדאיג אף אחד. בעשורים האחרונים זכינו להיות שותפים לדור עם הרבה מדענים מאי פעם. ירידה קלה לא תורגש (וגם אם כן, זה כל כך רע?) מה עוד שהאנושות לא זקוקה למיליארד מדענים אלא…..לאחד, קצת מיוחד, שיחשוב מחשבה אווילית ובלתי נתפסת – יתכן שאם אני ישפשף את שני גזירי העץ האלו אצור אש?
לרעיון הדבילי:
האמריקאים האלו כל כך פתאטים שאני מרחם עלהם. (אני נזכר כשהיתי ילד ראיתי את אינדיאנה ג'ונס והייתי בטוח שאהיה ארכיאולוג. לאט לאט התבגרתי והבנתי שהשעמום הזה לא בשבילי)
לגבי מד"ב:
לדעתי הקשר שאתה מוצא מיקרי לחלוטין ומקור דעיכתו (אם קיימת!) – בסיבות אחרות
לימור לבנת או כפי שהיא מכונה בין אנשי החינוך וראשי איגודי המורים כ"לבנת חבלה" לא תורמת בבתי ספר יסודיים,חטיבות ביניים ,בתי ספר על יסודיים ואוניברסיטאות. מזמן ידוע לנו שמכוח הפוליטיקה המושחת הגברת הזו יושבת על כסא שאמור להשפיע ולשפר את רמות הלמידה של ילדים ובני נוער ברחבי הארץ. יש יותר נזקים מאשר תרומה למערכת החינוכית. ודוגמאות להנהלות קלוקלת יש למכביר:אמנה כאן שלוש: האחת, בתי ספר קטנים בישובים מרוחקים זה מזה נסגרים. לא כי אין ילדים או צוות מורים, כי זה עניין של אפקטיביות. מה איכפת לשרה היושבת במגדל השן אם מדובר ביישוב מתפתח. שתיים,פוטרו מכל האוניברסיטאות בארץ המרצים הזוטרים, אלה שתרומתם לאקדמיה כל כך חשובה. למה? כי מדובר בהון שצריך ללכת לאיש כמו דוברת שיכתוב דו"ח ערטילאי שלא משקף את השטח ויכריח את המורים והילדים להיות עד 16.00 בבית הספר ומי שלא יקיים את הדו"ח הזה בית ספרו מוחרם.שלישית במקום לתת תרומה מעודדת לאטלטים שלנו שמייצגים את המדינה ובאים ממשפחות מעוטות יכולת היא אומרת שאין תקציב. יש כשל מערכתי בהבנת התשתית הבית ספרית מיסודי ועד לבית הספר העל-יסודי. תובנה של תרומה לחינוך ממורה לשעבר למלאכה אני לא מצפה שתהיה לה. העיקר רואים בחדשות שהגברת מתמוטטת, מתעלפת וזקוקה לאישפוז. עוד לא ריתי שרה כמוה בתפקיד כזה שמפטרת מורים, לא עומדת לימינם. גבירתי השרה , אם את לא מאמינה במורייך בשביל מה את יושבת על הכסא הזה???.
התשובה לכך, "בחרתי בכסא ולא במורים. אני יושבת על הכסא הזה בגלל הרולטה הפוליטית…והמבין יבין"
את כןתבת:
"
אני מתפלאה על כותב המאמר, זה הרי ידוע שמשרד החינוך איפשר בריחת מדענים תוצרת כחול לבן למדינות העולם המערבי וגם מדינות העולם השלישי. רק בארץ במקום לקלוט את טובי המוחות איפשרו להם להעקר ממשפחותיהם ולחפש את פרנסתם בארצות נכר."
ראשית, אין בריחת מוחות, יש יצוא מוחות.
מאז ומתמיד, נהרו בעלי מוחות, למקומות אשר שילמו להם יותר,
או נתנו להם תנאי עבודה טובים יותר.
האם את רוצה ליצור "עבודות יזומות"ה (משרד החינוך ?) כדי לקלוט מדענים בארץ ?
אני מרימה את הכפפה שלך, תלמידי המצטיינים עזבו את הארץ כי בתחום שהתמחו בו היה חוקר אחד במכון וייצמן או באוניבסיטאות וכל הבקשות להוסיף עוד משרה אחת לפיתוח מדעי עלו על שרטון. ליוויתי את תלמידי בשדה התעופה,אחד טס לסין,השני טס למונטריאול ,השלישי טס לניוזינלנד והרביעי טס לשיקגו. כל אחד מהם עוסק בתחומים מעניינים שיכולים לפרוץ דרך בעשייה המדעית שלנו בארץ. אם היו משקיעים בהם כאן, אז היתה צמיחה. היתה הפרייה, היה כיוון המאדיר את מערכת החינוך בארץ. מה שיש לנו זה יצוא של מוחות גאוניים בתחומם, כי השרה שלי עסוקה בעניינים פוליטיים,כשצריך להצביע,היא יוצאת למפגש מאוד חשוב בשירותי הנשים בכנסת. למתבונן מבחוץ המעמד נראה כמצעד האיוולת. אני באה מהשטח והדברים בדוקים.