בול לרגל יובל לאגודת הסופרים.עיצב אהרון שבו
אנו רוצים להמשיך את התביעה הגדולה של הספרות העברית. אנו רוצים להעשות לקול ראשון בעם העברי. אנחנו רוצים שהספרות תהיה "ארח החיים" ו"יורה-דעה" של העם העברי. העם העברי צריך להרגיש את יד הספרות הזאת ואת השפעתה על העם העברי, עד שיבין אותנו על-כורחו. אנו רוצים שירגיש אותנו העם העברי, שנחיה בו כעסיס בתוך הפרי, ולכל נקודה ותא מהויתו תחדור הספרות העברית ותשפיע על מהלך הרגשתו, על מהלך חייו….. מתוך הכוונה הזאת נבראה, לפי דעתי, אגודת הסופרים, רק בזה יש לבקש את הרעיון העיקרי של אגודתנו..
דברי ח"נ ביאליק בכינוס יסוד של אגודת הסופרים ניסן תרפ"ז.
לא מזמן הסתיים שבוע הספר העברי שבמהלכו אנו שומעים בלי הרף על הספרים ועל סופריהם , בניגוד לאדישות הגוברת והולכת שבה הם מתקבלים במהלך שאר השנה .
אולם יש גם אירגונים שמתפקידם לדאוג לסופרים לא רק בשבוע הספר אלא בכל ימות השנה אלו הם אגודת הסופרים, האגודה המקצועית של הסופרים והמשוררים כותבי העברית בישראל ,ואגוד הסופרים הישראליים . והמצב בשניהם רחוק מלהיות שפיר.למעשה דומה שהמצב בשניהם הוא גרוע מאי פעם במעין משל על מצבו של הסופר העברי.
חיים נחמן ביאליק היו"ר הראשון של אגודת הסופרים.
אגודת הסופרים העבריים נוסדה לפני 84 שנה, בתל אביב. לצורך הקמתה נתכנסה בעיר העברית הצעירה ועידת הסופרים הראשונה, בנשיאותו של נחום סוקולוב. עם הקמת האגודה הוכרז, כי תפקידיה העיקריים הם: "טיפוח הספרות העברית והגנה על העניינים הרוחניים והחומריים של העובדים בשדה הספרות". הזיקה לחזון הקמת המדינה ולהקמת המדינה עצמה, נשמרה בכל תולדותיה של אגודת הסופרים העברים וקבעה את דרכה . אולם אז איש לא התייחס יותר מידי ברצינות לקבוצה הזערורית ולמטרותיה הגרנדיוזיות .
רק לאחר עלייתו לארץ ישראל של המשורר חיים נחמן ביאליק ניתנה דחיפה עצומה לפעילות האגודה.. ביאליק הועמד בראש אגודת הסופרים והאגודה הפכה מאז לארגון רב כוח והשפעה גדולה בציבוריות הארץ ישראלית .
האגודה הוקמה על סמך המודל של אגודת הסופרים הסובייטית בברית המועצות ,שהייתה ארגון אדיר כוח כל התקופה הקומוניסטית . אולם בניגוד לאגודה הסובייטית שהייתה בעיקר מכשיר דיכוי ופיקוח על הספרות מצד השלטון הקומוניסטי שבראשו עמדו נציגי משטר מובהקים כמו הסופר מיכאיל שולוחוב ,האגודה הישראלית ראתה את עצמה בראש ובראשונה ומעל לכל כאירגון לשימור וחיזוק התרבות העברית ולאחר מכן לשמירת זכויות הסופרים.
חברי אגודת הסופרים מניחים אבן פינה לבית הסופר.
במשך שנים רבות הייתה האגודה אירגון רב כוח למדי שדאגה לזכויות הסופרים . בשיאה לפני קום המדינה ועד שנות השישים והשבעים . קיימה אסיפות וכינוסים המוניים שנאומי הסופרים המרכזיים שבהם קיבלו באופן קבוע כותרות ראשיות בעיתונות ונודעה בערבים הספרותיים המפוארים שאירגנה .
היא חילקה באופן קבוע כיבודים ופרסים לסופרים והרבה יותר מכך . האגודה סיפקה אז לחבריה דירות מיוחדות לסופרים קיימה בית מרגוע לסופרים בזיכרון יעקב; הקימה קרנות להגשת סעד לסופרים ובמקרים מסוימים ,וסיפקה הלוואות לסופרים .האגודה אף דאגה להשגת עבודה לסופרים הזקוקים לה.האגודה סיפקה מלגות שונות שעודדו סופרים. והקפידה לקיים קשר עם המו"לים לקביעת שכר סופרים ושכר תרגום הוגן ובבית הסופר הלא הוא בית טשרניחובסקי , ביתה של האגודה הייתה מסעדה שהיציעה ארוחות זולות לסופרים .
.
האגודה פעלה גם כהוצאה לאור רבת כוח .היא הוציאה לאור קבצים ספרותיים, וסדרה מיוחדת שקיבצה בכרכים ענקים ומפוארים את כל כתבי סופרים ידועים כמו טשרניחוסקי , יעקב כהן אשר ברש ואחרים כמו גם יצירות חשובות מבחינה היסטורית האגודה הייתה הוצאת ספרים היו מוציאים כתבי סופרים ידועים וגם דברים היסטוריים ועבורם . האגודה הקפידה לספק שכר סופרים עבור פרסומיהם. היא גם הייתה מתרגמת סיפורים של חבריה עבור פירסום בחו"ל ושולחת לחו"ל סופרים למפגשי סופרים בינלאומיים .
האגודה הייתה מוציאה לאור את המגזין הספרותי "מאזניים" כל חודש בתור המגזין הספרותי הסדיר ביותר במדינה ולכן גם אחד המשפיעים ביותר .
ומ- 1951 מתקיים ליד האגודה ובמסגרתה מכון ביבליוגראפי"גנזים" זהו ארכיון שאוסף ומשמר את כתבי היד והמסמכים האישיים של חלק גדול מהסופרים העבריים הידועים חיים ומתים והוא מהווה חלק חיוני שאי אפשר כלל להגזים בחשיבותו בכל מחקר של חיי וכתבי סופרים אלה. חברות באגודת הסופרים הייתה כבוד, כבוד שלא ניתן לרוב המושכים בעת שנהרו אליה בהמוניהם על מנת להתקבל .
האגודה הייתה ידועה כמי שדואגת לחבריה גם במקרים קיצוניים במיוחד. כמו המקרה של המשורר נח שטרן שנמצא אשם בניסיון לרצח ואשפז בבית משוגעים. נציג אגודת הסופרים אברהם ברוידס הקפיד לבקר אצל שטרן כל חייו בבית הסוהר ובבית המשוגעים , אגודת הסופרים שניסתה לעזור לשטרן לאחר צאתו מהכלא ולמצוא לו אגודה ומימנה גם את הוצאות קבורתו. ולאחר מותו אף כינסה את כל כתביו שעד אז לא כונסו בספר , ( ההחלטה על כך התקבלה בישיבת ועד האגודה בתוך שבועיים מיום מותו של שטרן !). ב-1966 שש שנים לאחר מות המשורר קובץ יצירותיו של שטרן יצא לאור שוב בידי האגודה במהדורה מורחבת ומתוקנת כוללת מבוא מעמיק ומקיף על יצירתו של שטרן מאת חיים נגיד וביבליוגרפיה של יצירותיו של שטרן תחת השם "בין ערפילים " . . מסופקני אם משורר היום כלשהו היום להוציא אולי שניים שלושה ידועים ביותר היה זוכה ליחס כזה מצד עמיתיו הסופרים, ואנחנו מדברים על אדם שהיה בשוליים של הקהילייה הספרותית שהורשע בניסיון לרצח מסיבות פסיכוטיות יצא מדעתו והתאבד.זה מראה אולי על העוצמה והנחישות של אגודת הסופרים אז שהקפידה לדאוג עד כמה שאפשר לחבריה השונים גם אלו ששברו את כל החוקים כמו נח שטרן. . |
שקיעת אגודת הסופרים
אך מאז זרמו מים רבים בירקון וכיום אגודת הסופרים נמצאת במצב כלכלי קשה ביותר ובקושי מסוגלת לדאוג לעצמה. המגזין "מאזניים" ממשיך לצאת לאור עד אך הופעתו שוב אינה סדירה כבעבר. לאמיתו של דבר הוא יוצא במקרה הטוב אחת לחצי שנה. והיום לטענת רבים משמש בעיקר ככלי פרסום לסופרים שיש להם דעה בהנהלת האגודה ללא קשר לכישרונותיהם הספרותיים. והיום אפילו המסעדה כבר לא קיימת יותר בבית הסופר שכיום הוא בגדר מקום כמעט נטוש. גם אתר האינטרנט של האגודה נסגר מחוסר תקציב .
אגודת הסופרים שקעה לאורך השנים בביצה של משברים כלכליים וסכסוכים פנימיים אישיים ומרים קשים ביותר שהרסו אותה עד כדי כך שהאישים שהרכיבו אותה, חלקם דמויות ספרותיות בולטות ביותר כמו ד"ר אורציון ברתנה ופרופסור גבריאל מוקד התגלו כאחוזי שנאה זה לזה במידה כה רבה עד ששוב לא היו מסוגלים לעבוד ולתפקד ביחד. אגודת הסופרים שקעה למעשה בביצה של שנאה אישית ומריבות.התברר שגם אם עומדים בראשה אנשים מוכשרים כסופרים וכחוקרי ספרות אין זה אומר שהם יודעים לנהל אותה כהלכה ..
תקופתו של החוקר העורך ומבקר הספרות פרופסור גבריאל מוקד כיו"ר האגודה התאפיינה במשברים כספיים קשים במיוחד. והייתה שנויה במחלוקת באופן קיצוני . יש המאשימים אותו במשבר הכספי החמור שתקף אז את האגודה והתנהלות זאת היגיעה לבית המשפט בדיון משפטי שממשיך להתנהל גם בעת פרסום כתבה זאת . מוקד מצידו טוען ( במאמר מקיף שמופיע בגיליון הנוכחי של "עכשיו " ומציג את הצד שלו בפרשה ) שהמשבר היה תוצאה מהניהול הכושל של קודמיו. . אולם אין ספק שגם כתוצאה ממשבר זה היום אגודת הסופרים היא ארגון חלוש במיוחד.
מה קורה באיגוד הסופרים.הסכסוכים הפנימיים היו לא רק אישיים וכלכליים אלא גם אידיאולוגיים
|
מה קורה עם מכון "גנזים " ?
ובנתיים אגודת הסופרים העבריים עברה שנים קשות ביותר שכללו ניסיונות לתהליכי הבראה מלווים בפיטורים כואבים ונסיונות לחיסכון והתיעלות , אך התוצאות הם שנוכחותה כמעט שאינה מורגשת כיום בתחום הספרות העברית . מעבר לכמה ערבי סופרים שמתנהלים בבית הסופר שכאמור עושה היום רושם של מקום כמעט נטוש .
גם "היהלום שבכתר" מכון גנזים סבל קשות . במשך שנים סובל מכון "גנזים " מהזנחה תקציבית גדולה למרות הבטחות שונות לעזרה כספית מצד הרשויות .
הזנחה זאת עוד החמירה לאור מצבה הכלכלי הקשה מאוד של אגודת הסופרים במשך השנים נשמעו טענות קשות כלפי אגודת הסופרים שהיא מעבירה תקציבים שנועדו לצרכי "גנזים " לכיסוי חובותיה שלה ובכך פגעה קשות בתפקודו הסופרים שמאחוריו לרכוש אוספים חשובים שונים של "גנזים " ולהעבירם לחו"ל הצעות שנדחו כולם למרות מצבו הכספי הקשה של המכון .
.כתוצאה "גנזים" ניתק בשנים האחרונות מאגודת הסופרים ששוב אינה מסוגלת לטפל במוסד כהלכה והוא כעת עמותה נפרדת לחלוטין מהאגודה. .
מדי פעם היתקבלו הצעות ממוסדות בחו"ל שהיו מודעים היטב למצבו הקשה של המכון ושל אגודת
ומה שחשוב יותר סוף סוף נמצא מקום חלופי לאכסון המכון ואוצרותיו שמוצע בידי עירית רמת גן ,במסגרת בניין במתחם בורסת היהלומים ברמת גן .
עו"ד אריאל זליכוב יו"ר עמותת גנזים : ראש עירית רמת גן צבי בר שמכיר בחשיבות התרבותית העצומה של מכון גנזים מציע תנאים טובים למכון גנזים והקציב עבורו שטח משרדי של קרוב ל700 מטר באזור בורסת יהלומים, אזור שהופך יותר ויותר ויותר למרכז תרבותי. . ובימים אלה אנחנו מתחילים בהליכי תכנון ובהשלמת התקציבים לביצוע המעבר ואחר כך פעולות הביצוע ואנחנו מקוים שבתוך כשנה המכון יעמוד על מכונו כקומה בתוך בניין חדש. מכון מודרני שירכז את איסוף נכסי "הצאן ברזל" של הספרות והתרבות העברית שגנזים משמר.
א.א. : ויש לכם בעיות בעניין עם אגודת הסופרים שהמכון נמצא כעת בבניינה?
זליקוב : יש עוד כמה דברים פרוצדוראליים שצריך לסגור אותם עם אגודת הסופרים . אבל לטעמנו העניין הוא לא בעייתי מה שחשוב זה גיוס התרומות ועומדים לצאת לדרך .
באגודת הסופרים מתלהבים הרבה פחות מן המעבר ונשמעו התנגדויות כלפיו. בכירים שם מציינים שעצם קיומו של המכון בבניין האגודה היה תמיד אבן שואבת לסטודנטים לחוקרים ולאנשים שונים ויש חשש שכאשר מכון גנזים ינטוש את הבניין המקום יהפך ל"חצי נטוש ". אגודת הסופרים הייתה מעדיפה שמכון גנזים ישאר בתחומה כחלק אינטגראלי מבית הסופר . אולם אנשיה מודים שאין ביכולתם לתחזקו כראוי ולהשיג עבורו את התקציבים הראויים וכי המקום כעת אינו חסין מספיק מפני אש עם זאת בין אנשי האגודה נשמעים התנגדויות למעבר מכון גנזים ואף דיבורים על נקיטת צעדים משפטיים על מנת למנוע את מעבר המכון .
בלפור חקק יו"ר האגודה : מכון גנזים לא יועבר מבית הסופר מאחר שכל החומרים שם הם רכוש של אגודת הסופרים . ואין סיכוי שהאגודה תסכים למעבר זה כי זה מקרב את קיצה .במיוחד מאחר שיש חשש שאם גנזים יעבור הוא יצור מצב שבו תיווצר מעין אגודת סופרים חלופית ולכך לא נסכים .
מה מצב אגודת הסופרים ?
המשורר בלפור חקק שהוא היו"ר החדש של האגודה הוא במקרה אחיו התאום של היו"ר הקודם הרצל חקק, דבר שעורר זעם רב בחוגים שונים שטוענים שזאת אותה הגברת בשינוי האדרת וכי מצבה של האגודה לא השתפר כלל בימיו של האח .
בלפור חקק מקפיד לציין שהוא אדם שונה מאוד מאחיו .
בלפור חקק.
בלפור חקק : האגודה נמצאת במשבר מזה שנים בעיקר כתוצאה מהתנהלותה בימי גבריאל מוקד . בימי היו"ר הקודם הרצל חקק , היא שוקמה.
לי חשוב שהיא תפעל למען רווחת החברים אני רוצה שסופרים ידעו שיש מישהו באגודה שדואג ללרווחתם בדברים קטנים שונים כי יש הרבה סופרים במצוקה כלכלית מאוד קשה.חוץ מזה אני רוצה שבית הסופר יחזור לשמש לימי עיון בספרות. היו"ר הקודם נלחם בדוח דוברת שרצה להפוך את לימודי הספרות לדבר משני לחלוטין והישיג אוטונומיה למקצוע הספרות שכעת הבטיחה השרה לבנת שלא יבלע במקצוע הלשון .
לדעתי יש לעשות הכל כדי לחזק את השפה העברית שנמצאת בשנים האחרונות בסכנה כזיכרון העם היהודי. אגודת הסופרים צריכה להיות מחדש המגינה שלה ולהקים מחדש את גדוד מגיני השפה העברית . פרוייקט מיוחד נוסף שלנו הוא לקסיקון חדש שישלים את זה של ג. קרסל על כלל סופרי ישראל ,לקסיקון שעבר עכשיו לאינטרנט ומתעדכן באופן קבוע.
.
להלן סקירה רשמית מפורטת של האגודה על פעילויותיה כפי שנמסרה בידי חברת ההנהלה ודוברת האגודה המשוררת עדנה מיטוויך מלר מידי חודש בחודשו קיימנו ארבעה אירועי ספרות ותרבות, כשלושים ושניים אירועים בעונה, שייצגו את הקשת הרחבה של היוצרים בפרוזה, שירה ומחקר. א. במאי 2004 קיימנו את הפסטיבל הבינלאומי "מג'ער" לשירה (לראשונה בשיתוף מאורגן עם אגודת הסופרים העברים). ב. בספטמבר 2004 קיימנו בהצלחה רבה כנוס יהודי- ערבי של סופרים משתי השפות- בבית הסופר בת"א. ג. קיימנו תחרות כשרונות צעירים בשירה- במערכת החינוך. ד. דאגנו להשיב לחיים את כתב העת "מאזניים" שהיקנה במה הן ליוצרים ותיקים והן ליוצרים צעירים בראשית דרכם. ה. חיזקנו את האתר האלקטרוני לשירה- "לירות"(באינטרנט)- המציג שירה עברית בתרגום אנגלי, בו מבקרים עשרות אלפי גולשים. ו. קיימנו מפגשי סופרים- תלמידים במערכת החינוך בארץ. ז. עסקנו גם במישור המקצועי, במהלכים להיטיב עם הסופרים כאגודה מקצועית(בטול המע"מ לסופרים ועוד). ח. הרחבנו את שורות האגודה כשקבלנו כחמישים יוצרים ב- 2004 וכשמונה- עשרה יוצרים ב- 2005 – מתחומי הפרוזה, השירה וחקר הספרות. ט. דאגנו לשיפוץ יסודי של האולם הקטן בבית הסופר ולשיפוץ חלקי של האולם הגדול, בהם מתקיימים אירועי התרבות. י. דאגנו לארגון מחודש לחדרו של האמרכ"ל המסור- המשורר מרדכי גלזר. יא. דאגנו גם לשיפוץ יסודי של חדרי השירותים בבניין. יב. פעלנו למען השכנת שלום בין האגודה לבין מוסדות הציבור הקשורים בה ויישרנו הדורים קשים ביותר עם משרד החינוך והתרבות. לאחרונה, קיבלנו אישור ניהול תקין מרשם העמותות, מה שיאפשר קבלת התקציב המיועד. אנו נמשיך לפעול ולחזק את הישגיו של הועד היוצא ולטפח יוזמות חדשות למען קידום הסופר והספרות העברית. נקווה לשיתוף פעולה מלא באור חיובי יוצר, כדי להשיב עטרה ליושנה , ובצוותא- בכוחות משותפים, נצליח להצעיד את האגודה על פסים איתנים, מבטיחים, לקראת עתיד טוב יותר. |
דוברת האגודה המשוררת עדנה מיטוויך מלר מציינת שמבחינת מספר החברים מעולם לא היה מצבה טוב יותר: המספר המדויק של החברים באגודה נכון לכתיבת שורות אלו הוא 556 חברים סופרים משוררים וחוקרי ספרות . בעוד שבזמניה הטובים היו בין 400 ל500 . לטענתם הם מבצעים סלקציה חמורה מאוד ויש ועדה מקצועית שמקבלת פונים שיושבים בה סופרים ומבקרים .לטענתם :"מתוך 100 פניות אנחנו מקבלים עשרה ."
ע"וד והמשורר יואב חייק שהתמודד לאחרונה על ראשות האגודה מול חקק והפסיד בהחלט אינו מסכים עם טענות אלו והוא כעת חוזה שחורות לגבי מצב האגודה :
חייק : מצבה העכשווי של אגודת הסופרים הוא בכי רע. התכוונתי לתקן משהו בעצמי אבל אי אפשר לעבוד עם האנשים שם לא מבחינת התקינות כי הבחירות נערכו לא לפי התקנון בכלל והתוצאה היא שהסופרים הוותיקים מדירים את רגלם מהאגודה ולא רוצים להיות שותפים שם.
לפי פרסום של הקבוצה ששולטת כעת באגודת הסופרים בשנת 2004 נכנסו כ-50 סופרים חדשים מסתבר שהם מכניסים אנשים לא לפי הקריטריונים של איכות ספרותית והתאמה לסטנדרטים של האגודה אלא רק כדי שיהיו אנשים שיבחרו בהם. הם לא עושים כל סלקציה הם רוצים להכניס את כולם לפי הכמות.
אם הייתי נבחר הייתי עושה סלקציה חמורה יותר, לא כל מי שכתב ספר או שניים ראוי להיכנס. אנחנו מתכוונים להעביר את כל התקלות שגילינו והמסמכים שבידי לרשויות ולרשם העמותות וכנראה נעזוב .וכאשר נעזוב רבים אחרים יעזבו בעקבותי .לא נישאר שם כאופוזיציה כי אין עם מי לעבוד שם .
לדעתי אין יותר מקום לאגודת הסופרים . כל הכסף שם מתבזבז על ניהול המשק והסופרים כבר לא נהנים מהכסף הסופרים למשלמים 200 ₪ בשנה ומה הם רואים מזה? כלום. אפילו המגזין "מאזניים" לא יוצא בזמן . ברגע שגנזים עוזב אין לאגודה זכות קיום .
תגובת דוברת האגודה : יואב חייק פרש באמצע הישיבה כי לא היה לו סיכוי להיבחר . הוא טען שאם הוא רק חבר כי אז אין לאגודה זכות קיום. היה לו מאוד קשה לקבל את התבוסה והוא פרש . הוא לא ידע להפסיד בכבוד .
חני גזית מנכלית האגודה לשעבר שעזבה אותה לאחרונה : מצבה של האגודה קשה ביותר. היא נפגעה קשות בקיצוצים כמו כל מוסדות התרבות וקשה לה להחזיק מעמד . צריך להוסיף תוספות לתקציב שלה צריך לשדרג את המבנה, אולי עם תרומות לקהל יותר גדול.היום האגודה במצב שהיא לא משלמת משכורות לעובדים כבר כמה חודשים. היא בתוכנית הבראה כעת אבל המצב לא ישתפר באמת אם המדינה לא תעזור לה יותר, והמדינה צריכה לעזור למוסדות התרבות שלה אם היא רוצה לשמר את תרבותה.
סיכומה של אגודה
מה עם כך צפון בעתידה של אגודת הסופרים? והאם יש למוסד מפואר זה עתיד בכלל ? הדעות על כך חלוקות מאוד מטבע הדברים לכל אדם באגודה ולכל סופר שמחוצה לה יש דעה שונה .
להלן שתי דעות של אנשי ספרות בולטים המתמצאים היטב בענייני האגודה על מצב האגודה ועל עתידה :
עמוס אדלהייט משורר ועורך מגזין הספרות "עמדה " : אני לא חבר באגודת הסופרים ולא מתכוון להיות חבר . לדעתי אין זכות קיום כיום לאגודת הסופרים כי היא אינה מספקת דבר לכל הסופרים החברים בה , יש רק אירגון אחד שבאמת דואג לזכויות היוצרים וזה אקו"ם והוא מספיק.כל מה שיש שם היום זה חבורת אנשים שדואגים לג'ובים לחברים שלהם והסופרים ככלל לא באמת צריכים את זה. יש להם דברים אחרים חשובים יותר להוציא עליהם כסף.
רן יגיל סופר עורך אחר של המגזין "עמדה" שהיה בעבר מעורב מאוד בפעילויות האגודה רואה את הדברים בצורה שונה:
האגודה בבסיסה היא דבר מבורך .אלא שהיא איבדה מכוחה במשך השנים מאחר שהכניסה לתוכה אנשים לא ראויים והזמינה הרבה בינוניות. תהליך ההתדרדרות שלה היה איטי אבל בלתי פוסק וכיום היא כבר לא קיימת במרחב הציבורי של עולם הספרות , אין לה כמעט השפעה.
המגזין " מאזניים" יוצא רק לעיתים רחוקות למעשה רק אחת לחצי שנה במקום כל חודש . אז נשאלת השאלה בשביל מה האגודה הזאת טובה אם היא לא עוזרת לסופרים ?
לדעתי צריך למחוק לה את כל החובות שלה כך שתוכל להתחיל מחדש על בסיס טוב יותר . ומה שקורה בנתיים זה שהיא כבר לא מסוגלת לטפל בסופרים ולוקחים ממנה את גנזים , ולמעשה היא מאבדת את הסיבות לקיומה .
ובסופו של דבר השאלה היא לא כמה אנשים יהיו באגודה : אלה מה הם מוכנים לעשות עבור האגודה ומה האגודה יכולה ומוכנה לעשות למענם.
אין ספק שגם במצבה כרגע האגודה תוכל לסחוב עוד הרבה זמן בקיום של חצי רפאים עם אירועי סופרים וסדנאות כתיבה פה ושם אבל השאלה היא האם יש בכך תועלת אמיתית לציבור הסופרים.האגודה היא כיום צל בלבד של מה שהייתה בימי ביאליק . ובכך למרבית הצער היא משקפת היטב את השינוי במעמדו של הסופר העברי מאז ימי ביאליק ,ממורה ומוביל של החברה לנגרר צדדי שבקושי מרגישים בקיומו.
ראו גם :
חיים נחמן ביאליק ממיסדי אגודת הסופרים
חיים נחמן ביאליק על אגודת הסופרים
עוד מדברי ביאליק על אגודת הסופרים
כנס באגודת הסופרים עם סופרים ערביים
כיצד היגיעו הרצל ובלפור חקק להנהגת אגודת הסופרים?
עדנה מיטווך מלר דוברת אגודת הסופרים
גבריאל מוקד לשעבר יו"ר אגודת הסופרים
פרשת אגודת הסופרים :גירסת גבריאל מוקד
שתי האגודות :אגודת הסופרים והאגודה הישראלית למדע בדיוני
21 תגובות על “מה קורה באגודת הסופרים ?”
"דאגנו לארגון מחודש לחדרו של האמרכ"ל המסור- המשורר מרדכי גלזר. "
גדול
"חקק,חייק ומקק."
(לא זוכר מי בדיוק אמר את זה.)
לא טעית קצת בזמנים? " אגודת הסופרים העבריים נוסדה לפני 50 שנה" ביאליק לא היה חי אז, וגם המדינה כבר קמה. לפי ויקיפדיה, האגודה נוסדה ב-1921.
תודה.
על הכתבה ההחשובה הזאת.
כל כך חשוב שחבל שהעיתונות היומית לא מוצאת מקום מספק בכדי לכתוב כתבה מסוג זה בתוכה.
אני בכל אופן לא קראתי כזה דבר.
הסיפור לא תם ונגמר בגבריאל מוקד, לידיעתך אלי אשד, לסיפור של אגודה הסופרים יש זקן ארוך ומלא סירחון.
די אם אציין שבכדי להגיע לכתב העת מאזניים מצאו את עצמן כמה וכמה והכל אמת!!!!!
במצב של הצעות לשוחד מיני מצד עורך אחד שמה.
תתני לי – תתפרסמי.
אם הוספתי נדבך לארון המתים הזה ששמו אגודת הסופרים – דייני.
תינקבי בשמות ?
"בכדי להגיע לפירסום במאזניים"??
מה,מישהו/מישהי עד-כדי-כך להוט/להוטה לפרסם בכתב-העת הירוד הזה??
שגפ ככה,רוב הזמן בכלל לא מופיע??
מבין כתבי-העת הספרותיים הרווחים בארצנו,זה ככל הנראה הירוד והגרוע ביותר,אז כדי להתפרסם
בזיבלה הזו,צריך להזדיין עם העורך??
אם מישהי הסכימה לזה,אז היא אידיוטית גמורה.
למה אתם מקללים?
התגובות שלכם מזכירות את ים התגובות של כל הזבלים של המדינה הזאת בהקשר לחנן גולדבלט ולהגנות שהגנו עליו.
מה אתם מקללים?
מה הבעיה של המדינה הזאת?
על פי התגובות שלכם אפשר בפירוש לומר שאתם לא פחות גרועים מהעורך הזה
אז לידיעתכם.
לא, אף אחד שמכבד עצמו לא יעשה דברים כאלה
אבל ההצעות של העורך הזה הוצעו לכמה וכמה. די בהצעות לשמן ולחוצפתו האדירה בכדי להבין איך מתנהל המקום הזה.
ואם הוספתי משהו לארון המתים הזה, דייני.
בן שאול ,הוא לא מגזין כל כך גרוע. משה בן שאול הוא עורך טוב בהתחשב באילוצים שלו לפרסם כתב עת חצי שנתי .
אולי פשוט כבר כדאי שיסגרו אותו וזהו.
(ברור בכל אופן,שמאזניים בעריכתו של בן-שאול,עדיף על התקופה שבה הוא נערך ע"י ציפי שחרור,אבל גם כך ןגם כך הוא לא בדיוק גרוייסע מציעאה.)
לא מדובר במשה בן שאול , מישהו אחר
אמר את זה דידי מנוסי, וצדק.
אודה מאוד, אם אוכל לקבל כתובת דואר אלקטרוני של חיים נגיד ליעוץ כלשהו בנושא כתיבה.
המדיום האינטרנטי מקשה על תגובה ארוכה. אפצל את תגובותיי.רצוני להגיב בעניין "גנזים".
הריאיון של התחקירן אלי אשד התקיים עמי לפני שלושה חודשים, סמוך לבחירתי ליושב ראש אגודת
הסופרים העברים. מאז התקיים מו"מ ממושך עם נציגי גנזים וגובש מסמך עקרונות מפורט של
הסכמות.בקצרה: יש הסכמה שהבעלות על נכסי גנזים הייתה ותישאר של אגודת הסופרים. יישמר גם
בעתיד הפיקוח של אגה"ס על גנזים תוך שקיפות בהעברת המידע מגנזים לאגודה, ייצוג של 4 מתוך
חברי ועד מנהל של גנזים שיהיו נציגי אגה"ס, וכן יועמד חדר בבניין החדש של גנזים לשימוש יו"ר
אגה"ס והמזכירה, כדי לממש את הפיקוח שלנו עליהם. יש עדיין מחלוקת בעניין גובה החוב של גנזים
לאגודה, וכן בעניין גובה המקדמה על החוב שתימסר טרם המעבר של גנזים לרמת גן. להערכתי, לאחר
שילובנו הדברים בין עורכי הדין של הצדדים ובין רואי החשבון של הצדדים נגיע להסכם. יש גילויי
רצון טוב משני הצדדים, ולהערכתי ייחתם הסכם, ולא תהיה מניעה אז למסור לאלי אשד את מסמך
העקרונות.
צר לי על תגובתו של העו"ד והמשורר יואב חייק. מופלא בעיני כי איש נבון ומוכשר כמותו טוען כי
הבחירות נערכו לא לפי התקנון, שהרי היה נוכח במקום בעת הבחירות והיה ער לכל ההליכים שנערכו בו
ביום ולא מצא לנכון לערער על תקינותם וכשירותם, אלא רק לאחר קבלת תוצאות הבחירות.
נקודה משמעותית נוספת שלא הובהרה דייה מתייחסת להליך קבלת החברים החדשים לשורות האגודה. מדובר
בסעיף ז´ בדף המפרט את פעילות האגודה.
יש להבהיר מפורשות כי החברים החדשים שנתקבלו לשורותינו הינם פרי יבול של כחמש שנים תמימות מ-
2000 עד 2005 שכן עם כניסתו של הוועד החדש לפעולה בנובמבר 2002, קיבל הנ"ל ירושה מהוועד הקודם
פניות רבות שלא נענו שחייבו טיפול מיידי.
כך שבמהלך חמש שנים נתקבלו 68 חברם – (בממוצע 13 חברים בשנה אחת) ובהחלט לא 50 חברים בשנה כפי
שהציג מר חייק, שנלקטו מן הגורן ומן היקב. כנראה ומר חייק לא קיבל את המידע הנכון ולכן תמוהה
עלינו תגובתו.
ראוי לציין כי הוועדה לקבלת חברים חדשים מורכבת מאנשי מקצוע מנוסים בסוגות הספרות השונות
העושים מלאכתם בהתנדבות מוחלטת וכל בקשה נבדקה לעמקה. רבים נענו בשלילה, תוך מתן הנמקה
מקצועית. קיימת גם וועדת ערעורים המורכבת גם היא מאנשי מקצוע בתחום הספרות והיו מקרים לא
מועטים שוועדת הערעורים אישרה קבלת חברים שלא עברו את שיפוט וועדת הקבלה. (כך שוועדת הקבלה
החמירה ולא הקלה. לכן תמוהה הייתה בעינינו תגובתו של מר חייק בנדון שפשוט לא קיבל את המידע
הנכון ויצא למתקפה נגד הוועדה לקבלת חברים חדשים מבלי ללמוד את העובדות לאשורן.
משפט עממי אנגלי אומר: "Those who can- do,those who cannot –teach others how to do"
אולי מוטב היה כי במקום לחפש דופי איש ברעהו, ננסה להושיט יד ולעבוד בצוותא בתבונה, כפי שנהגו
מייסדי האגודה וממשיכיה והאנרגיה העצמתית של כל אחד מאתנו תופנה לאפיק העשייה והתרומה לה כל
כך זקוקה היום אגודת הסופרים העברים. גם מר עמוס אדלהייט ורן יגיל שעשייתם הספרותית כבר באה
לידי ביטוי משמעותי, נשמח אם יתרמו רק מעט מכישוריהם וזמנם לשורות האגודה.ישמשו דוגמא לאחרים
וייטב לכולנו.
מחכים לכם!
חברת הוועד המנהל של אגודת הסופרים העברים עדנה מיטווך מלר הביאה בלשון רהוטה את סוגיית קבלת
החברים החדשים. אכן זהו מצג שווא לתאר את 50 החברים שהתקבלו בקדנציה הקודמת של הוועד כמי
שהתקבלו במשך שנתיים. עקב פעולת הוועדה הקרואה בשנת 2002, הועברו כל בקשות המועמדים לוועד
שנבחר ב-2003. ממילא ברור שנשמרה המיכסה של 15-17 חברים חדשים לשנה.
ובכל זאת, רצוני להעיר הערה ערכית ולא עובדתית. אינני מקבל את העמדה היהירה הזאת שבוחנת כל
הזמן כמה וכמה התקבלו, ומנסה להכות בוועדת הקבלה כאילו התירה את הרצועה וקיבלה מועמדים ללא
בקרת איכות. החשש שלי הוא, שמדי פעם נוצר מצב שוועדת הקבלה פוסלת אנשים ראויים רק משום שהיא
נוכחת לדעת, ש"עברה את המכסה". וזה נודע לי משיחות עם סופרים שכיהנו בוועדת קבלה במשך השנים
האחרונות. לטעמי, גם זה עיוות, והאינטואיציה שלי שקורבנות התפיסה המעוותת הזאת הם סופרי
הילדים, שתמיד קל "לוותר" על חברותם באגודה. הסופרים המטילים דופי במתקבלים החדשים עושים
זאת, לצערי, כדי לגדל ולהאדיר את עצמם. ואני מבקש מחבריי הסופרים מידה של אהבת האדם גם
כשמדובר בסופרים ומשוררים חדשים. מי שרוצה להיות גדול, שיבנה לעצמו הר, שלא יחפור לאחרים בור.
בלפור חקק יו"ר אגודת הסופרים
רצוני להבהיר בצורה חד-משמעית ושלא יהיה כל ספק בכך: "לקסיקון הספרות העברית החדשה" שבעריכתי –
– אינו קשור בשום פנים ואופן לאגודת הסופרים או למכון גנזים או לכל עמותה אחרת. "לקסיקון
הספרות העברית החדשה" הינו יוזמה שלי בלבד ללא כל סיוע מאגודת הסופרים העבריים או כל עמותה
אחרת בארץ. "לקסיקון הספרות העברית החדשה" נתמך אך ורק על ידי האוניברסיטה בה אני מועסק: The
Ohio State University בעיר קולומבוס שבאוהיו, ארצות-הברית. כל נסיון "לאמץ" את הלקסיקון
כיוזמה של גוף כלשהו בארץ או בחוץ-לארץ (פרט לאוניברסיטה של מדינת אוהיו) – בשקר יסודו. אני
מעריך מאד את הביקורות ושמח לראות שהפרוייקט מתקבל בצורה חיובית ואמשיך לעבוד עליו כל עוד
כוחי במתני – אולם לא אסכים בשום פנים ואופן שגוף כלשהו יקח חסות על הפרוייקט ללא הסכמתי וללא
הסכמת האוניברסיטה הממנת את משכורתי ומתחזקת את השרת. אבקש ממר אלי אשד, שאת מפעלו וספריו אני
מעריך מאד ומשתמש בהם לצורך המחקר הביבליוגרפי – להסיר את הקישורים אל הלקסיקון בכתבה זו הדנה
בנעשה באגודת הסופרים ולהבהיר שאין שום קשר בין הלקסיקון שבעריכתי לכל גוף הלוקח חסות עליו
מבלי לשאול את הסכמתי.
כל טוב ובברכת שנה טובה,
על פי ידיעה שהופיעה בעיתון תל אביב בית אגודת הסופרים ברחוב קפלן בתל אביב עומד כעת בסכנת עיקול כתוצאה מחוב ארנונה של 1.7 מיליון לעיריה ,חוב שהאגודה שנמצאת במצב כספי קשה אינה יכולה להחזיר .העיריה אומנם מוכנה לוותר על חובות כאלו לאגודות אחרות שעוסקות בדת וברווחה אבל לא לאגודה שעוסקת בתרבות
.ויש לציין שגם מרכזי תרבות אחרים כמו בית התנ"ך בשדרות רוטשילד בתל אביב נמצאים בסכנת סגירה דומה.
כעת הטילה העיריה עיקול על חשבונות האגודה והחליטה על העמדת הבניין למכירה בתקווה שכך תקבל את הכסף המגיע לה .
תקוות קלושות כל מה שהעיריה תשיג יהיה עוד בית משרדים בזמן שמרכז תרבות נוסף יסגר .
אם יש מישהו שיש לו איזו הבנה לתרבות בעיריית תל אביב אני קורא לו להתערב בעניין .
אגודת הסופרים אמנם כבר לא הייתה כוח חשוב באמת בתחומי התרבות בשנים העחרונות אך יש לה עדיין חשיבות רבה כנציגה של תרבות .
מכירת הבית היא עוד מסמר בארונה של התרבות העברית בעיר המרכז שלה .
פירסם לאחרונה תגובה חדשה על מצבה של אגודת הסופרים :
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=649108&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0
בושה בלפור. בושה הרצל. בושה שפעילות ספרותית פירושה פוליטיקה
[…] הוא מכנה "עונתון " עומד לפני משפט על דרכי התנהלותו באגודת הסופרים כאשר עמד בראשה 2000 עד דצמבר 2001 אולי התקופה הסוערת ביותר […]