"תאמרו כי אלה הם חלומות באספמיא ומגדלים פורחים באוויר אך כמה יפים הם חלומות אלה ,הניתנים להגשמה בידי אנוש –מול האלטרנטיבות של סיוטי לילה שגם הם ניתנים להגשמה ומסתיימים בקטל ובהפיכת כל האזור כולו לתל חרבות שעליו מרחב ענן רדיואקטיבי "
לובה אליאב.
לכותב שורות אלו יש חולשה לפוליטיקאים ששוברים את כל החוקים , לא דווקא בכך שהם גונבים כספים או מזייפים הצבעות ,אלא פוליטיקאים מהזן הנדיר הרבה יותר שהולכים להתנדב כאחים בבתי חולים וכמורים בבתי סוהר בלי כל ציפיה לרכוש מזה הון פוליטי.אפשר לספור את הפוליטיקאים מסוג זה על אצבעות יד אחת ויש הטוענים שיש רק אחד כזה ושמו הוא אריה לובה אליאב. בימים אלו יצא לאור בהוצאת עם עובד ספר החדש ה-15 במספר של אריה לובה אליאב , "תאומי צביה " ספר שיש לראות בו מעין סיכום חיים ומחשבה .הספר הוא קובץ של מאמרים מיסמכים מסות וקטעים ששם בין דברים רבים אחרים הוא דן בשאלת קיומו של אלוהים ביקום שלנו ,בתנ"ך ובאירוטיקה הנסתרת ( והלא כל כך נסתרת ) שיש בו בפרשנויות ספרותיות ובשאלות מהות השלום.ולצד כל אלה משולבים פרקים מתולדות החייו העשירים והמלאים במעש של לובה אליאב . אדם שפעם נחשב לאיש שוליים אבל כיום רעיונותין הם כמעט בגדר קונצנזוס .
לובה אליאב הוא פוליטיקאי מזן שכבר נכחד כמעט לחלוטין . אדם שלא רק מדבר על אידיאלים אלא גם מיישם אותם בכל מאודו בחייו .ובזמן שאפשר להיות ציני כלפי מרבית הפוליטיקאים בימינו אי אפשר להישאר ציני במחיצתו של אדם כמו אליאב.

לובה אליאב נולד ב-1921 במוסקבה והיגיע כבר בגיל 3 ו לארץ. בצעירותו הוא היה פעיל בחוגי ההעפלה ופירסם ספר מפורסם בשם "הספינה אולואה" ( 1967) . על פעילותו זאת בהבאת מעפילים ( ובהם אישתו לעתיד טניה ) בספינה "חיים ארלוזורוב " ,ספינה שביצעה את המסע הערוך ביותר מכל ספינת מעפילים, מסקנדינביה לארץ ישראל.
הוא ניהל את הקמת חבל ההתיישבות לכיש ואת הקמת העיר ערד .וגם היה פעיל מאוד בין יהודי ברית המועצות כמזכיר בשגרירות ישראל בברית
המועצות וכראש צוות ארגון העלייה "נתיב ". על חוויות אלו פירסם ספר בשם "בין הפטיש והמגל " שאותו נאלץ לפרסם תחת שם בדוי "בן עמי " בגלל האופי הסודי של פעילותו זאת .
בשנות השישים הייתה לאליאב קריירה מצליחה מאוד מפלגת העבודה לא הדינוזאור של היום אלא המפלגה החזקה והדומיננטית של שנות השישים וראשית שנות השבעים שהוא היגיע בה לתפקיד בכיר ביותר בתחילה כבן חסותו של לוי אשכול ולאחר מכן בכוחות עצמו . הוא היגיע לדרגה של ,מזכ"ל המפלגה, והכל ציפו שהוא הוא יהיה היורש של גולדה מאיר בהנהגת המדינה ולא אנשים כמו שמעון פרס או יצחק רבין.
אלא שאז החליט אליאב לפעול בניגוד לכל היגיון פוליטי .הוא פירסם בשיא תחושת האופוריה שלאחר ששת הימים, ספר בשם"ארץ הצבי: הערכת מצב אפשרויות פתוחות לישראל "( 1972) שבו הזהיר מפני המשך הכיבוש של העם הפלסטינאי והציע דרך אלטרנטיבית לעתיד של שיתוף פעולה בין שני העמים. אליאב הפך כתוצאה למוקצה במפלגתו ולאדם מוזר ומשוגע כמעט בעיני ראשיה. ההתנגשויות בין אליאב ומפלגתו הגיעו לשיאם בעת ההצבעה על 'מסמך גלילי' שפתח בעצם את השטחים בפני בניית ההתנחלויות. 80 חברים הצביעו בעד המסמך ואחד התנגד – לובה אליאב. הוא נאלץ לעזוב את המפלגה והפך לפוליטיקאי של השוליים במפלגות כמו "שלי" . מה יכול היה לקרות אילו היה אליאב מתעקש ונשאר כבכיר במפלגתו ומוביל אותה לבחירות כנגד הליכוד ואיך זה היה משפיע לעתיד על יחסינו עם הפלסטינאים היא שאלה מעניינת ביותר אך כמובן אין עליה תשובה . לאחר חברותו בכנסת עבד כמורה מתנדב במכללת תל חי ובעיירות הפיתוח שדרות ומעלות באור עקיבה ובקרית שמונה וגם עבור שירות בתי כלא, וגם עבד כאח מתנדב בבית חולים איכילוב ( האם אתם הקוראים יכולים כיום להעלות על דעתכם חבר כנסת שיעבוד כמתנדב בבית חולים ועוד ללא מצלמות טלוויזיה שילוו אותו על כל צעד ושעל עם היוצא מהכלל של יוסי שריד שגם הוא עבד מורה מתנדב?) . לובה אליאב כתב על כך ספר בשם "עולם מלא".
הקריירה של לובה אליאב כפוליטיקאי מהמרכז הסתיימה אבל הקריירה שלו כסופר ובראש ובראשונה כמחנך רק החלה ב-1986 בגיל 65 הגיל שבו רוב האנשים פורשים לפנסיה הוא הקים את הקהילה החינוכית ניצנה שעל גבול ישראל מצרים . קהילה זאת היא יחידה במינה בארץ, תשלובת של כפר נוער ובית ספר שדה ואולפן עולים ופארק המבוסס על אנרגיית השמש עבור נוער שוחר מדע , במקום יש מרכז להדרכת מדריכי מחשבים צעירים; לימוד של; תוכנית של ספורט אתגרי-מדברי; תוכנית אקולוגיה ומחזור חומרים; וגם תוכנית לחקר הדיונות בחלוצה. במקום יש אפילו מתקן התפלה חדשני .זה פרוייקט יחיד במינו שעליו גאה אליאב במיוחד והוא מקווה שהמקום ישמש כמנוף להפרחת הנגב כפי שחלם דוד בן גוריון. אליאב שואף להקים במקום חבל לכיש מודרני נוסח המאה ה-21.
פרויקט ישפלאור

בספר ניתן למצוא פרק מרתק של חזון אוטופי של אליאב על קונפדרצית "איס- פאל- אור" ( או "אורדון") )שאותו יצר לראשונה בסמינאר באוניברסיטת הרווארד בשם "האופציות הפתוחות בפני ישראל " סמינר שבו השתתפו אנשי ממשל בכירים אלוף שלמה גזית ואפילו נסיך סעודי " איס- פאל- אור " היא ישראל ירדן ופלסטין שהוא מקווה שיכולו לפעול כ"שוק משותף " לטובת כלל תושבי האזור ותיאר את המפעלים הגדולים האפשריים המשותפים ותשתיות משותפות שונות למדינות האיזור בנקודות המפגש בינן ושאר פרויקטים של ישות חדשה זאת לבוא שעתידה לדעתו לחדש את פני המזרח התיכון ולקדמו .בין הפרויקטים שמציע אליאב אפשר למנות הקמת מפעל מים בצפון שיביא לחלוקה רציונאלית יותר מזו הקיימת היום של מי הירדן והירמוך ובהסכמת לבנון גם הליטני ושיביא להפיכת הכינרת למאגר רב שנתי שישקה מאות אלפי דונמים נוספים הן בבקעת הירדן בשתי עבריה והן בישראל וברצועת עזה שתהיה חלק מפלסטין.
הוא מציע מפעל גדול בבקעת הירדן שיתבסס על חקלאות אינטנסיבית ועל יצור מזון ליצוא וישמש כתשתית ליישוב פליטים פלסטינאים בקנה מידה רחב. שכן היצרנים החקלאיים יהוו בסיס איתן להקמת כפרים עיירות וערים שיקלטו רבבות מתיישבים חדשים הפליטים שיהפכו את עמק הירדן לאזור פורח. מייצר ומייצא. ישפלאור תקים מפעל ענק בים המלח שהוא המאגר הטבעי הגדול ביותר שלה וששלושת מרכיביה מקיפים אותו סביב. ישפלאור תקים גם מפעל משני צדדי הערבה מדרום ים המלח ועד למפרץ עקבה. המפעל יקים הקמת תשתית תחבורה מודרנית , כוללת אוטוסטראדות ,רכבות מהירות ושדות תעופה .המפעל יקיף תעשייה אגרוטכנית גדולה שתתבסס על ייצור מזון מודרני בקנה מדיה בין לאומי. שמוצריו ישלחו בעיקר לאירופה בדרך הים והאוויר.אליאב מקווה לאורך הערבה הן בצד הישראלי והן בצד הירדני פלסטיני יקומו ערים חדשות דמויות ערד וכפרים חדשים שיוכלו לקלוט אלפי מתיישבים כולל פליטים. והערבה כמו בקעת הירדן תיהפך לאזור התיישבות צפוף ופורה כמו אזור הים התיכון מראש הנקרה לרפיח. גולת הכותרת של תוכניתו של אליאב הוא הקמת אגד ערים חדש וענק שבבנייתו ישתתפו גם מצרים וסעודיה שבו ישולבו עיר נמל גדולה וחדשה באזור סעודיה הגובל עם עקבה שישולב עם נמל עקבה נמל אילת ונמל טאבה המצרית למפעל משותף . מכיוון שהאזור הנוכחי במצרי הורמוז שדרכו מועבר הנפט הוא אחד המסוכנים והפגיעים בעולם לתהפוכות פוליטיות . עדיף לסעודים להעביר נפט דרך אזור אחר בטוח יותר . מנמלים אלה יזרום הנפט הסעודי וגם המצרי והירדני הישראלי בצנרת לים התיכון לאגד ערים ונמלים חדש שני שיקיף את נמל אל עריש המצרי ,רפיח ועזה הפלסטינאים ואשקלון ואשדוד הישראלים .ומשם ישלח הנפט במיכליות לאירופה וצפון אמריקה. לדעת אליאב זוהי הדרך הקצרה הכלכלית והמתבקשת ביותר להעברת נפט מהמזרח התיכון והיא תהיה מנוף עצום לפיתוח כל המדינות נוגעות בדבר .היא תשאיר את נמלי הורמוז כמעבר חשוב אך תיטול מהם את בלעדיותם.

לדעת אליאב אגדי ערים אלו יהיו בעתיד בין הערים הגדולות והמפותחות ביותר במזרח התיכון וימלאו תפקידים דומים לאלו שמילאו אנטוורפן ורוטרדם באירופה .הם יהוו את מוקד המפגש בין שלוש יבשות אפריקה אסיה ואירופה .מסביב להם יבנו תעשיות יסוד בכימיה ובפטרוכימיה ומטרולוגיה .כמובן שיש לבנות אותם בצורה שלא תפגום בסביבה וביופייה ולא תהרוס אותה זהו חזון שאליאב שהוא חובב תנ"ך גדול רואה בו הגשמה של חזון השלום התנ"כי ועל כך כתב ספר בשם "לב חדש ורוח חדשה " .. חזון אוטופי אולי אבל משהו מהסוג שאולי כדאי שיתגשם .
ראיון עם לובה אליאב:
א.א. : בדיעבד אתה לא חושב שאולי היית משפיע יותר ואולי מביא לשינויים גדולים יותר אם היית נשאר כבכיר במפלגת העבודה ?
אליאב : זאת באמת שאלה קשה. חברים רבים אמרו לי אז את זה למה אתה יוצא אתה יכול להשפיע יותר מבפנים כמספר 2,אל תשבור את הכלים וחכה, אל תעשה מהומה ואל תתנגש חזיתית ותוכל להשפיע יותר מבפנים. חנה זמר שהייתה עורכת "דבר" אמרה לי : "מה אתה עושה אתה יורד מהמכונית המהירה שאתה נוסע בה ונכנס לג'יפ ישן" .
א.א. : מה היית מציע לאנשי מפלגת העבודה לעשות על מנת לשנות את מצבה?
אליאב : אני מאוד לא מרוצה ממה שקורה היום במפלגת העבודה שאני אגב חבר בלשכה שלה כיום . אני מתבייש במה שקורה במפלגה הזאת וחושב שהמפלגה הזאת צריכה לקום מעפרה לדעתי הם ירו לעצמם טיל ברגל בפרשת הזיופים.אני תומך במנהיגותו של אמיר פרץ. היכרתי אותו משדרות כראש מועצה טוב ורגיש מאוד מבחינה חברתית. אף אחד מחמשת המועמדים להנהגה כיום הוא לגמרי לפי רוחי, אבל אני תומך באמיר פרץ. אני רואה בעמיר פרץ, ובאיתן כבל ואופיר פינס את ממשיכי הדרך והעתיד במפלגת העבודה. אני מאוד מודאג וחרד בטווח קצר בנושא המדיני והכלכלי .מהפערים המתגברים . אני מאוד מודאג מההפרטה של נתניהו בלי בלמים לא הכל צריך להפריט ולתת ל10 משפחות עשירות שישלטו על כל השאר. ואני נגד קפיטליזם ערום של ניצחון החזקים נגד החלשים.
א.א. : מה היית מציע לאנשי מפלגת העבודה לעשות על מנת לשנות את מצבה?
אליאב : אני מאוד לא מרוצה ממה שקורה היום במפלגת העבודה שאני אגב חבר בלשכה שלה כיום. אני מתבייש במה שקורה במפלגה הזאת וחושב שהמפלגה הזאת צריכה לקום מעפרה לדעתי הם ירו לעצמם טיל ברגל בפרשת הזיופים. אני תומך במנהיגותו של אמיר פרץ. היכרתי אותו משדרות כראש מועצה טוב ורגיש מאוד מבחינה חברתית. אף אחד מחמשת המועמדים להנהגה כיום הוא לגמרי לפי רוחי, אבל אני תומך באמיר פרץ. אני רואה בעמיר פרץ, ובאיתן כבל ואופיר פינס את ממשיכי הדרך והעתיד במפלגת העבודה. אני מאוד מודאג וחרד בטווח קצר בנושא המדיני והכלכלי .מהפערים המתגברים . אני מאוד מודאג מההפרטה של נתניהו בלי בלמים לא הכל צריך להפריט ולתת ל10 משפחות עשירות שישלטו על כל השאר. ואני נגד קפיטליזם ערום של ניצחון החזקים נגד החלשים.
א.א אתה לא חושב שזה עלול להיות כמו הפדרציה אירופית שגם היא לא נראית כיום כמצליחה במיוחד?
אליאב: אני ראיתי את אירופה בשנות הארבעים מתבוססת בדמה ואחוזת שנאה איומה של עם אחד לשני . ואם מישהו היה אומר לי אז שיקום שוק אירופי משותף וממנו יצמח איחוד אירופי שעם כל הסדקים הוא לא מתפורר הייתי צוחק לו. אז אם באירופה זה היה אפשרי אני מאמין שבישראל ובמזרח התיכון זה גם כן אפשרי.

ראו גם :
" לובה אליאב בויקיפדיה
לובה אליאב בהוצאת עם עובד
לובה אליאב באתר הכנסת
שיחת עומק עם לובה אליאב
לובה אליאב מדליק משואה
לובה אליאב רץ לנשיאות
משני עברי המעברה" ספר מאת לובה אליאב ויוסי אלפי"
אתר ניצנה
ניצנה בויקיפדיה
עוד על ניצנה
שלמה גזית על ניצנה
חזון הפיכת הנגב לגן פורח
לובה אליאב ואריאל שרון פוליטיקאים בעלי חזון
עטיפת הספר "בואי בשלום" מאת לובה אליאב . .גרסה חדשה משנת 2005 לספר שפירסם במקור ב-1975 הכוללת עידכונים שונים .
7 תגובות על “פרוייקט השלום של לובה אליאב”
לובה אליאב פירסם לאחרונה מהדורה מעודכנת של ספר שלו מ-1975 בשם "שלום " המציג סקירה אישית מאוד על השלום במקורות היהודיים
לספר מלווים איורים של דני קראוון .
את ספר ניתן למצוא במיתוס
http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=148672&PopupID=0#
לאחרונה ב-2007 פורסם ספר על לובה אליאב מאת מרצה בכיר לחינוך יהודה בר שלום
"הפואמה הפדגוגית של לובה אליאב
http://www.text.org.il/index.php?book=0710037
הסוקר את תולדות מפעליו החינוכיים השונים של אליאב .
ב-2006 יצא לאור ספר חדש והאחרון עד כה של אליאב שאותו חיבר בשיתוף פעולה עם איש מנהל פססטיבל מספרי הסיפורים ( שבו השתתפתי גם אנוכי בערב סיפורים על טבעיים ) יוסי אלפי
"משני עברי המעברה "
http://www.text.org.il/index.php?book=0604095
ועוסק במעברה שאוהת ניהל אליאב ובה גדל אלפי . פרק מהספר יש כאן
http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/485/589.html
ביקורת של לאה טרן על "משני עברי המעברה "
http://www.e-mago.co.il/news/238.htm
סיכום של "משני עברי המעברה "
http://he.shvoong.com/books/474337-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%94/
[…] פרוייקט השלום של לובה אליאב […]
5 שנים למותו של לובה אליאב
אריה לוֹבָה אליאב היה חבר כנסת, מורה ומחנך, סופר, הוגה דעות, איש עשייה והתנדבות ופעיל שלום.
מחלוצי ההידברות בין ישראל לפלסטינים ומי שהגשים את חזון בן גוריון בעליה, בהגנה, בקליטה ובפיתוח הנגב.
חתן פרס ישראל על תרומה לחברה , ומייסדה של הקהילייה החינוכית ניצנה שבנגב.
על פרשת השבוע "בחוקותיי" – המשורר מירון איזקסון
משתתפים:
אופיר פינס-פז – לשעבר ח"כ, שר הפנים ושר המדע, התרבות והספורט, מזכ"ל מפלגת העבודה וכיום ראש המכון לחקר השלטון המקומי, באוניברסיטת ת"א.
יוסי אלפי – איש תיאטרון, סופר, מורה, מספר סיפורים ואיש תקשורת.
אלי אשד – עיתונאי, תחקירן וסופר.
ניבה לניר – עיתונאית, פובליציסטית ופעילה פוליטית.
בת שבע אפרים – ילידת כפר הנער ניצנה.
דוד פלמח – מנהל כפר הנער ניצנה.
שירה: רונית אופיר
http://www.tzavta.co.il/events_2.asp?p=1020
[…] פרוייקט השלום של לובה אליאב […]
[…] השלב הבא של שמעון פרס פרוייקט השלום של לובה אליאב […]