אוניברסיטאות לנביאים?

 

השבוע הייתי בדיוני הקונגרס העולמי ה-14 למדעי היהדות בירושלים .

בין ההרצאות המעניינות ששמעתי ( בתחומים שונים כמו ספרות היסטוריה יהודית ארכיאולוגיה ומיסטיקה ) הייתה הרצאה המרתקת של בשמת אבן זוהר שסיפרה על הקבוצה הזעירה של 50 יזמי התרבות ( מורים וסופרים ) שיצרו את התרבות העברית בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה-20 על ידי כך שהעבירו אותה לתלמידים בבתי ספר שהעבירו אותה למשפחותיהם וכך הפכו את השפה העברית לדומיננטית בישוב היהודי בארץ ישראל ..
כדאי גם להזכיר את ההרצאה של רימה שיכמנטר שדנה בהבדלים בין עיתוני הילדים השונים בשנות החמישים .מסתבר שדבר לילדים ומשמר לילדים היו אידיאולוגיים הרבה יותר מ"הארץ שלנו " הליברלי בהשוואה . אם כי המרצה הסכימה שעדיים עם כל האידיאולוגיה שלהם עיתונים אלה עלו לעין ערוך על עיתוני הילדים הקיימים היום כספקי מידע ובידור.

שמעתי הרצאות בחקר התנ"ך על פולחן נחש הנחושת בארץ ישראל ובסביבותיה .
וכנס מצמרר במיוחד על נושא "תסמונת ירושלים :דמיון ומציאות " שבמהלכו השמיעו החוקרים שרינה חן שהרצתה על "עלייה להר הבית :מאיסור כרת למצוות עשה " ומוטי ענברי שדיבר על "הציונות הדתית והדילמה של הר הבית :מגמות עיקריות" . הרצאות מזעזעות שדיברו על גידול העניין בבניית בית מקדש שלישי בקרב הציבור הדתי כתוצאה מפעילות נמרצת של יזמי תרבות שונים והתוצאה היא גידול עצום בכניסת יהודים לשם למרות שהדבר אסור באיסור "כרת " מבחינת ההלכה. ההשלכות של זה הן נוראות מלחשוב עליהן ( מלחמה גרעינית, ג'האד עולמי …) .הרצאות אלו דורשות דיון מפורט משל עצמן .
אולם מרתק במיוחד היה דיון על "כיצד מלמדים מיסטיקה באקדמיה " דיון שזכה לתשומת לב גדולה בעיתון הארץ בכתבה של שירי  בן ארי ולא בכדי .

המיסטיקה בישראל היום המיסטיקה ביהדות ובישראל ובעולם בכלל זוכה היום לרנסאנס שאולי לא היה כמוהו מימי ראשית החסידות. לאחר תקופה של שקיעה וכמעט היעלמות מוחלטת . את הפריחה הזאת אפשר לראות בראש ובראשונה בתחום של חקר הקבלה עצמה . גרשם  שלום אבי התחום הזה החל את הקריירה שלו בתחום המיסטיקה לא כחוקר אלא כאספן ספרים אזוטריים של כישוף וקבלה ותו לא. רק בהדרגה כאשר התברר לו שאין אף אחד שמכיר ויודע משהו על התחום שבו אסף את ספריו או אף מתעניין בו החל לחקור אותו מחוסר ברירה בעצמו . ידוע הסיפור כיצד הלך לבקר אספן גדול אחר של ספרי קבלה ושאל אותו משהו על תוכן אחד הספרים שאסף , התפרץ עליו האיש ושאל אותו אם הוא באמת חושב שהוא גם קורא את "הזבל הזה".כאשר התחיל שלום הוא היה היחיד , תחום חקר הקבלה היה מוקצה מחמת מיאוס פשוטו כמשמעו בעיני חוקרי היהדות השונים שהתביישו בו בגלל "חוסר הרציונליות " של הקבלה. נראה שלמרות שהכחיש זאת תמיד העניין שהיה לו במיסטיקה היה יותר מאקדמאי והיו שהאשימו אותו שהוא נוטה למיסטיקה בעצמו ( וידוע שהוא למד קבלה בצעירותו אצל אחד המקובלים המועטים שהיו אז ). כיום מצב השתנה מהקצה אל הקצה . כל מקצועות חקר היהדות נמצאים כיום בירידה במספר חוקריהם והפונים אליהם עם היוצא מהכלל האפשרי של חקר הקבלה והמיסטיקה שזוכה לפריחה ועניין חסרי תקדים . המוני חילונים באים ללמוד את התחום הזה וחוקריו מעוררים עניין גם בקרב אינטלקטואלים ידועים בעולם הרחב . ואת כל זה אי אפשר לאמר על שום תחום אחר בחקר היהדות ואולי אף במדעי הרוח בכלל .מה שהיה פעם מוקצה הוא כיום במרכז המפה האקדמאית של מדעי הרוח.חוקרי הקבלה והמיסטיקה כמו יוסף דן , רחל אליאור , יהודה ליבס והבולט והמפורסם בכולם משה אידל נחשבים היום לבין הבולטים והמרכזיים והמוכרים ביותר לציבור החילוני המשכיל מבין חוקרי היהדות באופן כללי. ומעבר לכך בזמנו של שלום המקובלים היו מועטים מאוד שרידים של עולם שנעלם . כיום המצב השתנה מן היסוד .כפי שיודע כל מי שקורא עיתונים. המיסטיקה על זרמיה השונים המזרחיים והמערביים התפשטה מאוד בציבור הישראלי , הן החילוני "המתקדם " ( הנוטה מאוד לזן ההודי האקזוטי ) והן הדתי ( ששומר על מורשת אבות ופונה לקבלה ). מוטיבים מיסטיים שונים חדרו לעולם הבידור והתקשורת והספרות היפה ,ואפילו האפנה והפרסום! מה שמראה על ההשפעה של מוטיבים אלה . לפחות עד לאינתיפאדה מורים רוחניים מזרחיים ומערביים שונים הירבו לבקר בארץ. ולא פעם הם מקימים כאן "חצרות " מקומיות וישנם כמה מורים מחו"ל שמלמדים רק בארצם ,ולפחות עד הזמן האחרון בישראל מאחר שחלק גדול מתלמידיהם הם ישראליים .בכל קבוצה רוחנית ואצל כל מורה רוחני ברחבי אסיה אפריקה אמריקה ואירופה תמיד תהיה נציגות ישראלית משמעותית . הקבלה היום בישראל חזקה ופופולארית יותר מכפי שהייתה אי פעם אולי אפילו משהייתה בתקופתו של שבתאי צבי. אירגונים כמו "המכון לחקר הקבלה " הם פופולאריים מאוד ומפיצים את ספריו מלאי הרעיונות המדעיים בדיוניים של מייסדם פיליפ ברג, והם קובעים שהיגיע הזמן להפיץ את הקבלה לכל אדם מאחר שהזמנים "מתאימים " לכך. למה ? ככה. בחסידות קבוצת חסידי ברסלב המיסטית במיוחד שפעם הייתה קבוצה קטנה ונרדפת הפכה לתופעה חברתית ותרבותית אדירת מימדים תוך כדי שהם מחכים לרבי נחמן מברסלב המשיח המת שיקום לתחייה..כמוהם ובחב"ד קיימת קבוצה שמחכה לחזרתו לתחייה כמשיח של הרבי מלובביץ', תופעה שהייתה מביאה להוקעתם ולהחרמתם ככופרים רק לפני כמה שנים. היום השלטים שלהם מתנשאים בגאווה בראשי חוצות . אפילו אצל החרדים הליטאים הרציונליסטיים בדרך כלל ( אם כי אין לטעות גם הם הושפעו מרעיונות הקבלה ) מאמצים רעיונות שונים של המיסטיקנים ויש גדולי תורה ליטאיים שהיתחילו לחלק ברכות וסגולות למאמינים . דבר שלא היה עולה על הדעת בעבר, בהתחשב בזילזול של ציבור זה בחסידים ובמקובלים למינהם. ואגב כדאי לציין שפוסק הדור הליטאי הנוכחי הרב אלישיב הוא נכד של מקובל ידוע וזה בהחלט לא מזיק ללגיטימציה של תחום זה. הרב עובדיה יוסף אינו אהוד בלשון המעטה בציבור החילוני , אבל איש זה דווקא היה אחד מנציגי עולם התורה הקלאסי הרציונאלי שאינו אוהד את המקובלים ( וזה תמיד היה ברור ששיתוף הפעולה עם המקובל כדורי נכפה עליו ממש בידי אריה דרעי שהושפע רבות מעולם המקובלים ) והדבר ניכר מפסיקותיו .אפילו הוא כידוע החל לדבר בגלוי על גילגולים ושאר מרעין בישין של המקובלים בהרצאותיו , דבר שלא היה עולה על הדעת לפני כמה שנים. התעצמות של המקובלים ניכרת גם בעולם הציונות הדתית ששם יש התגברות של השיח המיסטי שמקורו עוד בתורת מייסד זרם זה הרב קוק , שהיה מיסטיקן . אך עם השנים האחרונות הייתה נטייה להתעלם מאספקטים אלה ביצירתו ולהשכיחם . היום שמים עליהם דגש. רבים ממנהיגי הזרם הציוני הדתי היום כמו הרב שלמה אבינר אינם אנשי הלכה במובן הקלאסי אלא ידועים כמי שיוצרים בעיקר דברי הגות מיסטית . בישיבות שונות של זרם זה כמו ברמת גן , בעתניאל ובמכינות קדם צבאיות שונות לימוד של כתבי הרב קוק , החסידות וחיבורים לא הלכתיים מיסטיים שונים מחליף את לימוד ההלכה והתלמוד המקובל . אולי גם משום שנמצא שללימודים כאלה יש יותר "רייטינג " כמו שמצאו כבר האוניברסיטאות לגבי תחום לימודי הקבלה והמיסטיקה ? כדאי לציין שבאוניברסיטאות אושרו בשנים האחרונות מספר רב יחסית של עבודות דוקטוראט בתחום זה אולי יותר מכל תחום אקדמאי אחר במדעי היהדות . וכמובן גם בציבור זה כמו אצל הציבור החילוני ואצל הציבור הליטאי יש פניה גוברת והולכת לקבלת ברכות וסגולות מבעלי מופת כמו הרב אליהו ויותר ויותר מאנשיו נכנסים לתנועות המיסטיות של חב"ד וברסלב . ספרי מקובלים דתיים וחילוניים שבזמנו של גרשון שלום נחשבו לתופעה שעברה מן העולם יוצאים היום בזרם הולך וגובר ביחד עם הדפסות חדשות של ספרי קבלה קלאסיים .עותק של "הזוהר " נמצא היום כמעט בכל בית , וחילוניים רבים מכירים אותו הרבה יותר משהם מכירים את התנ"ך .ספרים פופולאריים על הקבלה כמו ספריו של יגאל אריכא זוכים לתפוצה ולתהודה רחבה . למקובלים היום יש כוח פוליטי . המקובל המפורסם מכולם הרב כדורי כוחו נחשב כחזק מספיק כדי להקים סביבו מפלגה בידי בני משפחתו . המקובלים נוטלים חלק באירועים פוליטיים וצבאיים , כמה מהם הוציאו פסק "פולסא דנורא " נגד יצחק רבין שבו קיללו אותו למוות ולאחרונה הוצא פסגק דין כזה כנגד אריאל שרון . ( טקס הפולסא דנורא עצמו הוא המצאה מאוחרת של אמצע המאה ה-20 )  .מקובלים כמו ישועה בן שושן נטלו חלק בפעילות מחתרתית של המתנחלים . וכמובן קבוצות שונות של מתנחלים ותומכיהם שי שלהם פוטנציאל אלים שואבות את רעיונותיהם מרעיונות מיסטיים שונים של הצורך להקים את בית המקדש השלישי בהר הבית למען "תיקון העולם " וכו'. . בקיצור רעיונות מיסטיים הפכו היום לחלק מכובד בזרם המרכזי של החברה הישראלית הדתית והחילונית כפי שהיו בחברה היהודית ערב הופעתו של שבתאי צבי במאה ה-17. .ניתן להסביר את כל העלייה הזאת במיסטיקה ובקבלה כחלק מתופעה גלובאלית של עליית הדת ו"הניו איג' " כתוצאה מהתערערות ה"אמונה " במדע ובטכנולוגיה ככוח שיכול להביא לחיים טובים יותר לכל. אבל ככל שהמיסטיקה והקבלה עולים מתפתחים וצומחים כן הם מכינים את הלבבות והמוחות לשבתאי צבי חדש .ויותר נכון לשבתאים צבים רבים . (,פרטים מסקירה זאת לקוחים מספרו החדש של יהונתן גארב  "יחידי סגולות יהיו לעדרים : עיונים בקבלה במאה ה-20 )

 

הדיון בקונגרס היהדות  היה מרתק ומדהים. המרצה אברהם אלקיים מנהל מכון מוסיוף לחקר הקבלה באונ' בר אילן קרא שם לשנות מן היסוד את מבנה ומטרת האוניברסיטה לנטוש את הגישה המערבית הביקורתית ולחזור לשיטה המזרחית במחקר של חקירת דבר מתוך עצמו ולא מחוצה לו . לחזור לימי אפלטון ולהקים בתי ספר לנביאים . כאשר נשאל אם יש צורך להקים בתי ספר למכשפים אמר שאינו מכיר את הנושא.
לטענתו חלק גדול מן התלמידים היום במחלקות המיסטיקה באוניבריסטה  הם בוגרי אשרמים מהודו ,ואלו שכבר התנסו בחוויות מיסטיות  שונות ומשונות  שוב אינם יכולים לעבור את הקורסים האקדמאיים הרגילים בעלי ההאופי ההיסטורי אקדמאי יבש ויש להעביר אותם חוויות התנסותיות יותר.

ההרצאה שלו הוקדמה בתרגילי מדיטציה שנוהל בידי תלמידתו והוא סיפר על רקדניות שמלוות את שיעוריו על מנת להדגים עקרונות קבליים בשיעוריו באונ' בר אילן . מן הסתם השיעורים האלו פופולאריים מאוד .
מר אלקיים ידוע כמומחה בשבתאות והוא רמז במהלך הרצאתו כי היו לו בחייו קשרים עם חוגים שבתאיים שונים והבטיח שיספר על כך ביתר פירוט בבוא היום כשיפרסם יומן מיסטי על התנסויותיו .
מעניין היה לעקוב אחרי הבעות הפנים של המרצים המכובדים ישבו לידו, אלו נראו כמי ששואלים את עצמם במהלך שיעור המדיטציה שניתן לקהל מה הם עושים כאן בכלל.
לאחריו  דיבר בועז  הוס שטען בדיוק את ההפך.אין כל קשר בין התופעות מיסטיות השונות הן כולן קשורות לגורמים היסטוריים ותרבותיים ספציפיים ואין בינן אחידות .גם הוא קרא לביטול לימודי המיסטיקה כפי שהם אבל תוך הבנה שהכל הן תופעות נפרדות תלויות תרבות שאין בינן קשר ..
אחריו דיבר חוקר הקבלה הידוע מכולם ד"ר משה אידל שטען שאין שיטה נכונה כולן גרועות ובכל אחת יש להשתמש בזהירות כי מכולן אפשר להפיק משהו . אידל התפרסם לראשונה כמי שהעז לתקוף את שיטתו של מיסד חקר הקבלה גרשון שלום .וזאת הייתה משימה קשה ביותר .שכן זאת יש לדעת עד עצם היום הזה בדיונים של חוקרי קבלה הם מזכירים שוב ושוב את שמו של  גרשם  שלום, מצטטים אותו כמו מנטרות , מספרים סיפורים מחייו ,בצורה שאין לה שום מקבילה בשום תחום אחר בחקר היהדות, משל היה  לפחות רבי נחמן מברסלב או הרבי מלובביץ, סוג של פולחן אישיות .
אידל עצמו חושב שאחרי עשרות שנים במחקר הקבלה הוא מוצא שכל הקבלה היא בגדר כאוס אחד גדול .
לאור העניין הרב בהרצאות אלו החלטתי לראיין את פרופסור אידל ולאחריו את דוקטור אילנה גומל ראש המחלקה לספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב.

 

משה אידל הוא פרופסור בקתדרה למחשבה יהודית על שם מקס קופר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, עמית מחקר בכיר במכון הרטמן וחתן פרס ישראל.   הוא חיבר ספרים ידועים רבים ובהם  גולם: מסורות מאגיות ומיסטיות ביהדות על יצירת אדם מלאכותי. ככל הנראה הוא חוקר הקבלה המפורסם והמוערך ביותר בישראל ובעולם כולו.

א.א. : פרופסור אידל אתה שמעת  את ההרצאה של מר אלקיים אתה היסכמת איתה ?
אידל : לא.  לא היסכמתי עם דבריו ואמרתי זאת וגם לא ידעתי שהוא עומד להשמיע דברים אלו בהרצאה.בכל אופן אני חושב שכל אחד שיעשה מה שהוא רוצה כל זמן שהוא יכול להוכיח לי שמה שהוא עושה תורם להבנה של דברים ..  בכלל אני נגד ההנחה  המקובלת בחקר הקבלה  שיש תיאולוגיה שלמה שקבורה כאן  ושצריך לחשוף אותה .
בניגוד לבועז  הוס אני חושב שדווקא יש תופעות מיסטיות משותפות לחלקים של העולם היהודי והנוצרי והמוסלמי והיו חוויות דומות.  אבל אין חוויה אחת או שתיים  יש המון . אני מנסה לקטלג את האסכולות הקבליות השונות ולהשוות.

אתה יכול להגיד שאני נמצע באיזו שהיא נקודת אמצע בין אלקיים להוס. הם רואים את הדברים בשחור ולבן אני רואה אותם באפור .

 

א.א. אתה חושב שצריך להקים בתי ספר לנביאים ולמקובלים אקדמאיים ?
אידל: אני לא חושב שהאוניברסיטאות  צריכות  ליצור מקובלים חדשים רק חוקרים . אתה חוקר ספרות ילדים. אתה לא צריך להיות ילד בשביל זה נכון ?

א.א.:האם יש גידול במספר הלומדים את תחומי המיסטיקה היהודית בשנים האחרונות ?
אידל : מדעי הקבלה מושכים יותר תלמידים מזה 15 שנה . כל שנה המספר של התלמידים גודל ב-5 אחוז . זה לא גידול משמעותי באמת אבל נכון שזה הרבה יותר מכל תחום אחר במדעי היהדות .
א.א. : אתה לא חושב שיש לזה השלכות מסוכנות ? הרי בכל פעם בהיסטוריה שיותר מדי אנשים החלו להתעניין במיסטיקה התוצאה הייתה אסון .
אידל : יש יותר התעניינות כללית בצבור כמו שפעם התעניינו בארכיאולוגיה או בהיסטוריה יהודית . זה טרנד.  לכל דבר שבעולם יכולות להיות השלכות מסוכנות כאשר מגזימים לא רק למיסטיקה .

ד"ר אילנה גומל ראש המחלקה לספרות לאנגלית באוניברסיטת תל אביב  מגיבה .
אני מזועזעת מכל מה ששמעתי וקראתי  על המושב  הזה . זה דבר איום. לא מספיק שיש כאן הרס של המערכת של ההשכלה הגבוהה יש כאן הרס מתוך מערכת ההשכלה הגבוהה, כמו שאומר הפיתגם "מהרסיך ומחריביך מתוכך יצאו ". הנחת היסוד של תרבות המערב היא שאפשר לנתח חוויות מהרציו מתוך נקודת מבט מרוחקת . ואם נוותר על דבר זה נכנסנו לעידן חדש של אמונה  ותרבות אחרת תיאוקרטית  ואל ימי ביניים חדשים
אפשר להפוך את האונברסיטאות לסוגים של ישיבות חדשות ולבטל בהן את יכולת הביקורת כלפי מה שנלמד. אם נצמצם את המרחק בין ישיבות ואוניברסיטאות אז בשביל מה צריכים בכלל אוניברסיטאות שהן מייצגות גישת עולם של ההשכלה ושל המאפיין הראשי והחשוב ביותר של התרבות המודרנית המערבית  : של הביקורתיות. השאלה היא כמה אנשים  טובים ישארו   בהן אז.

יש כאן נקודת השקפה כל כך שונה שאין אפילו מה להתווכח עליה. אבל שלא תטעה זה לא אוניברסיטה וזה לא אקדמיה , זה  דבר אחר .
א.א.הטענה היא שכל בוגרי האשרמים מהודו שוב אינם יכולים ללמוד במערכת אקדמאית רגילה  את מסכימה עם זה?
גומל : אלו שטויות .זה שאנשים נסעו להודו,  חוו מי יודע מה  בהודו.  זה לא אומר שהם ניתחו את הדברים שחוו ברציונאליות ותתפלא יש דבר כזה. גם לא צריך להיות שום קשר בין חוויות אישיות ובין ניתוח רציונלי מדעי אקדמאי ,האחד  לא קשור לשני .אז הם חוו כל מני דברים בהודו . אז מה?
אבל אתה יודע מה הדבר הנורא באמת ? שזוהי רק סנונית ראשונה .לצערי אנחנו נשמע יותר ויותר דברים באלה בעתיד ובהקצנה גוברת והולכת . ההפרטה תלך להשפיע בכיוון הזה.

מה שהסטודנטים רוצים הם  יקבלו. וברור שאצל סטודנטים תמיד יהיה  רייטניג גבוה יותר  לראות רקדנית בכיתה מאשר לשמוע הרצאה על מוצאו של ספר היצירה ועל הנזקים שגרמה השבתאות .
וזה דבר איום ונורא כי צריכים להיות סטנדרטים מסוימים של לימוד והאיש הזה וויתר על  אותם סטנדרטים . ובסוף יהיו לנו בתי ספר לכישוף כמו בהארי פוטר .
מה שהתחיל בשוליים חודר עכשיו למרכז והאיש הזה הוא לא מהשוליים הוא כנראה נחשב כשייך לאליטה של חוקרי הקבלה, אחרת מה פתאום נתנו לו לדבר באותו מושב ?
אני רואה בחומרה רבה את עצם השמעת הדברים האלו בכנס אקדמאי המתיימר להיות מקום מפגש של חוקרים רציניים כי זה מייצג השקפת עולם שאין לה מקום במוסד אקדמאי מכובד.

הסיפור הזה עוד לא הסתיים , הוא עוד לא הפך להיסטוריה ,והחיים הסודיים שהוא מכיל יכולים להתפרץ מחר, בי או בך .

( גרשון שלום ,מילות הסיום של הספר "זרמים עיקריים במיסטיקה היהודית " , 1941).

איך ללמד קבלה : על מצב חקר הקבלה בישראל

 

 

המשיח מאיזמיר חלק א' : על השבתאות 

חלק ב' 
הר הבית הוירטואלי

פרטים על אילנה גומל