איטליה זקוקה לספרים עבריים מקוריאה

פטריק קים ואביו מולידו ברט ויטפורד לא קיימים בשום שפה מלבד עברית.
בדיוק כמו ששרגא גפני, און שריג, ונדמה לי שגם עמוס כרמלי, היו כולם אותו אדם, כך גם ברט ויטפורד הוא פסבדון (והנה אני משתמש במילה שאני לא בטוח אם אני כותב אותה נכון, אז אם אני טועה, לא להתנפל), של סופר ששמו פרח מזכרוני.

בכתבה מצוטט נספח התרבות הקוריאני באומרו כי שום קוריאני שמכבד את עצמו לא יעסוק בקראטה (אומנות לחימה יפאנית), מאחר ולקוריאנים ישנה אומנות לחימה משלהם – טאק ואן דו.
הדבר אולי נכון, אבל חשוב לציין כי אחד מגדולי לוחמי הקראטה של המאה הקודמת היה קוריאני דווקא. שמו היה Choi Bae-dal (אין לי מושג איך לתעתק את זה לעברית, צר לי), והוא היגר ליפאן בשנות ה-30 של המאה הקודמת, שם הוא פיתח את סגנון ה-Kyokushin המאוד פופולארי בקראטה.
סיפור חייו שימש לסדרת קומיקס (יפאנית!), וזו בתורה עובדה בשנה שעברה לסרט קולנוע מצולם בקוריאה, שהוקרן לאחרונה בפסטיבל Fantasia הנחשב, וזכה לתשבוחות (למרות שאמינותו ההיסטורית של הסרט, על פי הדיווחים, קלושה למדי).
ניתן לקרוא ביקורת על הסרט כאן:

http://www.dvdtimes.co.uk/content.php?contentid=57237

יש הטוענים, אגב, כי דמותו האמיתית של Choi Bae-dal היוותה גם השראה לדמותו של ריו, גיבור סדרת משחקי הוידאו הפופולארית-מאוד Street Fighter.