געגועים לז'אק ברל

ב-14 ביולי יום העצמאות של צרפת הוזמנתי למופע ליל ברל"  של שירי ז'אק ברל האמן הצרפתי החשוב ביותר של המאה הקודמת ויש שיאמרו של המילניום כולו  ושבוודאי  מסמל יותר מכל אחד אחר את המוזיקה הצרפתית של המאה העשרים . השירים בוצעו בידי  הזמר ראובן לביא  ביחד עם התיזמורת הקאמרית הישראלית , במסגרת " סדרת ""מסביב לעולם ב 6 קונצרטים" בהפקת אבשלום שריד באמפיתאטרון של גג בניין עזריאלי בתל אביב שכל קונצרט שבה עוסק במוזיקה של לאום אחר.

האמפיתיאטרון התמלא לחלוטין בשעה המיועדת אולם בדיקה של הנוכחים הראתה שאין שם אף אחד שנראה מתחת לגיל 30 או 35 ורק מעטים מתחת לגיל 40 מה שאולי אומר משהו על  סוג הקהל היום של שירי ז'אק ברל והשנסונים בכלל . הביצוע של הזמר ששילב את שירי ברל עם שירים של שרל אזנבור ואדית פיאף היה בינוני אבל נלהב. ובכל אופן רוב הקהל בא על מנת ליהנות מנוסטלגיה ושירי ז'ק ברל ונתנו להם את זה. יותר מכל האירוע הזכיר מופע שירה בציבור נוסטלגי  של שירי ארץ ישראל .

השנסונים הז'אנר שבו התפרסם ז'אק ברל הם שירי זמר ופזמונים  שירים עממים כביכול שבמקורם שהתפתחו לצד המוזיקה "הרצינית" יותר בצרפת  ובבלגיה  עוד מימי הביניים . הם היו  אמורים להיות עליזים והומוריסטיים . המילים היו אמורות לפנות לאינטלקט בזמן שהמוזיקה הנעימה לאוזן וכך להיענות מכל העולמות עבור המאזינים. ימי הזוהר שלו היו בתקופת הרנסאנס אבל הוא המשיך להיות פופולארי לפחות עד שנות השבעים ביטא את רחשי לה בעם ושילב מחאה חברתית עם מוזיקה פופולארית קליטה ושירה רומנטית עצובה  עם אמנים כמו שרל אזנבור  אדית פיאף ,ז'ורז' מוסטקי  ,איב מונטן וז'ורז' ברסנס והגדול והמפורסם מכולם ז'אק ברל שאמנם לא היה צרפתי אלא בלגי אבל הצרפתים המוקסמים משיריו היו מוכנים לשכוח לו זאת .

הז'אנר זכה להצלחה גדולה גם בישראל בשנות השישים השבעים והשמונים בתקופה שהשפעת התרבות הצרפתית הייתה כאן בשיאה וישראל הייתה מוקסמת מצרפת כמו שצרפת הייתה מוקסמת בישראל . ז'אק ברל  השנסונייר  הגדול אף ביקר בישראל בשנות השישים וזה עוד הוסיף לפופולאריות שלו ושל  הז'אנר אצל הישראלים  .

ז'ק ברל שר.

 עם זאת מעניין שרוב מבצעיו  ומתרגמיו בישראל של ברל  כמו  דן אלמגור  נעמי שמר ויוסי בנאי הם ילידי הארץ   שמעולם לא חיו בצרפת ולא היו בני בית אמיתיים בתרבות הצרפתית.

 בישראל תרם תרומה גדולה לפירסומו של ברל    מופע  מ-1971 ( כשברל עוד חי )  בשם "עולמו של ז'ק ברל "    שבו קבוצה של זמרים :דני ליטאני, ריקי גל, אביבה שוורץ וישראל גוריון  ביצעו את פיזמוניו של ברל במסגרת סיפור . משהו בדומה  לטרנד המודרני של יצירת מחזמרים שלמים על סמך שירי להקה או זמר  או יוצר ידועים  בסגנון "מרי לו" של צביקה פיק  ו"מיקה שלי"  על פי שירי יאיר רוזנבלום. מופע זה תרם רבות לחיזוק הפופולאריות של ברל .   

עד לשנות השמונים   זכו השנסונים של ברל וזמרים צרפתיים אחרים לפופולאריות גדולה בתרגומים  לפזמונים העבריים . יוצרים מרכזיים  בתרבות העברית כמו נעמי שמר ודן אלמגור ויוסי בנאי תרגמו  שנסונים והעבירו אותם לקהל הישראלי .  .

יוסי בנאי עשה מופע  עם תקליט "אם נדע לאהוב " על פי שם שיר של ברל והתפרסם בביצוע שירים רבים  של ברל בתירגום אהוד מנור ואחרים. הדודאים ביצעו שירים של ברל , קורין אלאל ביצעה  את "הנמל באמסטרדם" של ברל . וגם היום אמנים בישראל חוזרים  מדי פעם   לברל . 

אולם נראה שהשנסון היום הוא אמנות גוועת בישראל .  כתוצאה מהתחזקות התרבות האמריקנית וההתרחקות מצרפת  השנסון הולך ודועך.  בכלל  היום  יש החלשות  ברורה בפופולאריות של המוזיקה הצרפתית האירופית בכלל .

ז'אק

 

( התקציר של "ז'אק " מאת רן יגיל )

הסופר רן יגיל הוא מעריץ ענק של ז'אק ברל ואף כתב עליו את הספר היחיד עליו בעברית ספר שהוא גם הרומן העברי היחיד  מכל סוג על זמר זר.

 ב-1998 פירסם  יגיל לאחר עבודת תחקיר מקיפה ביותר את הנובלה הביוגראפית "ז'אק " .בספר מתאר יגיל בכמה עשרות עמודים תחנות שונות  בחייו של הזמר מילדותו ועד מותו בגוף ראשון כמעין מונולוג של ברל  המבוסס על מונולוג אמיתי שנתן ברל בהופעה האחרונה שלו על הבמה ב-1967 כאשר לראשונה בחייו נתן בהופעה מונולוג של שעה וחצי על חייו. יגיל אף המחיז ספר זה להצגה  .

בספר זה התבלטה לראשונה נטייתו של יגיל להציג בצורה אמפטית מאוד אישים מהעבר ואירועים מחייהם.

 לאוהבי ז'ק ברל זהו ספר חובה.   

 

רן יגיל מחבר הספר "ז'אק " סיפור חייו של ז'ק ברל.

אלי : למה כתבת את הספר "ז'אק" ?

רן יגיל: אני מאוד אוהב את ברל . וזה החל עוד זמן רב לפני שכתבתי את הספר ועוד לפני שידעתי בכלל   צרפתית  . זה החל בנערותי כשראיתי סרט עליו בערוץ הראשון כשהיה ערוץ יחיד ,ומיד הבנתי שזהו זמר מסוג שמעולם לא נתקלתי בו .

אלי מה משך אותו בעיניך ?

יגיל : נמשכתי אליו  כי הוא היה יוצא מהכלל .הוא היה תיאטרון של איש אחד ולא נתקלתי מעולם לפני זה ואני חושב שגם לא אחרי זה  בדבר כזה.  אדם עם עולם ביוגרפי שלם  שיוצק אותו לשיריו שכולל גם  את כל מגוון  של אהבה ושינאה בדידות ותאווה ,ציפיה ואכזבה. הכל  .

 אפילו  בוב דילן למשל לא היה מבצע את שיריו בצורה תיאטרלית כל כך.

 רק כדי שתבין עד כמה הערצתי אותו בהמשך למדתי צרפתית רק כדי להבין את ז'ק ברל במקור . אבל נכון  שאני גם בא מבית שיש בו תרבות של שנסון ואבי הקומיקאי  גדי יגיל היה גם הוא מעריץ מושבע של ז'ק ברל וביצע כמה שירים שלו כמו את ולס אלף המקצבים  ושירים  אחרים של ברל ושל אזנבור ואחרים וזה בהחלט עזר להבין את האיש . 

 אלי :איך היגעת לכתיבת רומן שלם על חייו?

יגיל : יש לי חבר,מוזיקאי  בשם גיל אלון שדירבן אותי לכתיבה.  הוא מטורף על ז'אק ברל כמוני  ושנינו החלפנו חוויות והוא ביקש מימני לכתוב לו על מחזה על ברל. והתחלתי בזה  ואז החלטתי לכתוב נובלה ביוגרפית ומתוך זה הוא הוציא את המחזה . עבור כתיבת הספר  קראתי שתי ביוגרפיות של ברל  ואת כל שיריו  ואז גם  למדתי במיוחד  צרפתית רק כדי לקרוא את ז'אק ברל  על מנת שאוכל לכתוב את הספר.עד אז היכרתי אותו רק משיריו העבריים .

הספר התקבל בהרבה תגובות חמות ולא מעט סקירות ביקורת ,אולי שש או שבע כאלה.  והספר זכה לשתי מהדורות ונמכרו היטב ואזלו .

אני זוכר שכשישבתי עם הספר ליד הדוכן בשבוע הספר  הרבה אנשים ניגשו לדוכן בשבוע הספר וסיפרו לי  כמה הם משוגעים עליו ועל יצירתו .וזה מראה לך עד כמה אנשים אוהבים בישראל  את ז'ק ברל .

 בהמשך גיל אלון עשה מהספר שלי מופע שבו הספר שימש כקטעי מעבר לשירים . הוא הוצג כ-40 פעם ועשו ממנו  גם תקליט .

האם יש עתיד לשנסונים?

 
ז'ק ברל שר.

אם בשנות השישים השבעים והשמונים אפשר היה  לשמוע בתחנות הרדיו הישראלי  הרבה מאוד   מוזיקה צרפתית, איטלקית ( שירי פסטיבל סן רמו היו פופולאריים מאוד ) ספרדית ודרום אמריקנית הרי כיום מוזיקה כזאת היא כמעט בל תישמע בתחנות החשובות  ( להוציא שירי טלבנובלות וכמובן שירי אירוויזיון ) ולמוזיקה האמריקנית האנגלית יש דומיננטיות מוחלטת.

מוניקה  בן ציון  היא חוקרת ספרות צרפתית ומתרגמת  שהאזינה עימי למופע ליל ברל :

. 

אלי :האם השנסונים עדיין פופולאריים היום בצרפת ?

 מוניקה : לדעתי לא.  זה נחשב  היום למשהו מיושן שחלף זמנו, משהו כמו  שירי ארץ ישראל אצלנו . זה כבר לא דברים שמשמיעים יותר וכבר לא מחברים  שירים חדשים בסגנון הזה יותר.   הזמר שרל אזנבור עוד מופיע והוא כבר זקן מאוד  אבל רוב הזמרים בסגנון הזה כבר מתו  ואחרי ששרל אזנבור  ימות לא יהיו זמרים  חדשים מהסוג הזה. לכל היותר יהיו חידושים של שירים קלאסיים וזה הכל.

אלי : איזה סוג פזמונים פופולארי  היום בצרפת ? 

מוניקה : מה שפופולרי היום בצרפת זה  ז'אנר שנקרא "שירי עולם"  שירים בהשראה מזרחית וצפון אפריקנית שלרוב שרים אותם זמרים צפון אפריקניים  או מכל מיני מקומות אקזוטיים ולא צרפתיים אחרים בסגנון ובהשפעות מזרחיות .הצרפתים משוגעים על הסגנון הזה עכשיו.

 אלי : בישראל  עדיין משמיעים מוזיקה צרפתית ברדיו ?

 מוניקה: מוזיקה צרפתית עוד מושמעת אצלנו ברדיו אבל בתחנות נידחות  יחסית כמו 88 אף אמ של קול ישראל שמתמחה בסוגי מוזיקה כאלה אבל היום בגלל הגלובליזציה מה שמשמיעים בעיקר ובראש ובראשונה  זה מוזיקה בסגנון אמריקני וכל השאר נחשב כשוליים. 

 רן יגיל : ז'אק ברל טען עוד ב-1970  שהשאנסון ימות איתו ועם אזנבור .ובאמת מאז מותו  של ברל אין יותר שנסונים חדשים .  יש  מוזיקת רוק אבל שאנסון שבו המילה חשובה יותר מהמנגינה זה דבר שכבר לא קיים למיטב ידיעתי .  בתרבות הפזמונים המודרנית המוזיקה התחזקה בהרבה  על חשבון המילה .

כיום יש טקסטים יותר פשוטים בידי להקות אבל סך הכל המילה היום פחות חשובה מהמוזיקה  בעוד שבשנסון המילה תמיד הייתה חשובה יותר מהמוזיקה .

  

מסתבר שאין  היום אמנים חשובים חדשים של השנסונים בצרפת שלא לאמר ישראל וכל מה שנשאר זה הנוסטלגיה כפי שהתברר מהמופע בעזריאלי .

 

רן יגיל :

 השנסון אולי גווע . אבל אני לא גמרתי עם השנסיונרים. יש לי חלום להפוך את "ז'ק" לראשון  בסדרה  שתכלול נובלות נוספות על היוצרים הכותבים החשובים  של השנסונים . לא אלו שרק שרו אלא אלו שגם  שכתבו שירים .  איב מונטן למשל לא מעניין אותי כי לא היה יוצר כותב בניגוד לאחרים .

 אני רוצה לכתוב ספרים על ז'ילבר בקו  שכתב את השנסון המפורסם "נטלי" וספר נוסף   על שארל אזנבור ועל  ליאו פרה שהיה האנרכיסט בחבורה. כולם זמרים שהיו גם כותבים.

 למרות הכל אני מאמין שהשנסון עוד לא סיים את חייו כז'אנר יצירתי ועוד יש הרבה מה לאמר ולכתוב עליו.גם אחרי שז'אק ברל מת.  

 

נספח : שני שנסונים בתרגום עברי/ הילה קומם אשת  יחסי  הציבור  הנמרצת של מופעי התיזמורת הקאמרית היא חובבת שנסונים מושבעת ( למרות ,כפי שהיא מקפידה לציין ,שהיא מתחת לגיל 40). להלן שני שנסונים צרפתיים במקורם ובתרגום של הילה שבהחלט נותן לקורא משהו מהרוח המיוחדת של השנסון הצרפתי במיטבו . Gilbert Bécaud Nathalie Paroles: Pierre Delanoë. Musique: Gilbert Bécaud La place Rouge était vide Devant moi marchait Nathalie Il avait un joli nom, mon guide NathalieLa place Rouge était blanche La neige faisait un tapis Et je suivais par ce froid dimanche Nathalie Elle parlait en phrases sobres De la révolution d'octobre Je pensais déjà Qu'après le tombeau de Lénine On irait au cafe Pouchkine Boire un chocolat La place Rouge était vide J'ai pris son bras, elle a souri Il avait des cheveux blonds, mon guide Nathalie, Nathalie…Dans sa chambre à l'université Une bande d'étudiants L'attendait impatiemment On a ri, on à beaucoup parlé Ils voulaient tout savoir Nathalie traduisait Moscou, les plaines d'Ukraine Et les Champs-Élysées On à tout melangé Et l'on à chanté Et puis ils ont débouché En riant à l'avance Du champagne de France Et l'on à dansé Et quand la chambre fut vide Tous les amis etaient partis Je suis resté seul avec mon guide Nathalie Plus question de phrases sobres Ni de révolution d'octobre On n'en était plus là Fini le tombeau de Lenine Le chocolat de chez Pouchkine C'est, c'était loin déjà Que ma vie me semble vide Mais je sais qu'un jour à Paris C'est moi qui lui servirai de guide Nathalie, Nathalie נטלי הכיכר האדומה שממה לה לפני צעדה נטלי המדריכה, שם נחמד היה לה נטלי הככר האדומה כה הלבינה שטיח שלג נפרש לרגלי ובקור השבת היא הובילה נטלי היא דברה מילים סבוכות על אוקטובר ומהפכות וחשבתי כבר שאחרי הקבר של לנין נלך לקפה פושקין לשתות שוקו חם הכיכר האדומה שממה לה הושטתי יד, חייכה למולי המדריכה, רעמה זהובה לה נטלי בחדרה, באוניברסיטה קבוצה של סטודנטים בקוצר רוח לה חיכתה צחקנו, שוחחנו ארוכות הם הקשיבו סקרנים למילותי המתורגמות מוסקבה, אוקראינה הגדולה ושדרות פאריס בסלט עליז של גיל וצחוק ואז, שחררנו חגורה שמפנייה נפתחה ואיזו חגיגה של ריקודים כשכל החברים עזבו כבר ריק החדר והיא בשבילי המדריכה ואני לבדנו נטלי לא עוד מילים סבוכות אוקטובר או מהפכות זה כבר עבר הקבר של לנין השוקו בקפה פושקין נלגם, נגמר ואם חיי שוממים קצת יום אחד זאת אדע בפאריס זה אני שאדריך ואוביל את נטלי תרגום הילה קומם © La goualante du pauvre Jean Paroles: René Rouzaud, Musique: Marguerite Monnot © 1954 Les auteurs Esgourdez rien qu'un instant La goualante du pauvre Jean Que les femmes n'aimaient pas Mais n'oubliez pas Dans la vie y a qu'une morale Qu'on soit riche ou sans un sou Sans amour on n'est rien du tout Il vivait au jour le jour Dans la soie et le velours Il pionçait dans de beaux draps Mais n'oubliez pas Dans la vie on est peau d'balle Quand notre cœur est au clou Sans amour on n'est rien du tout Il bectait chez les barons Il guinchait dans les salons Et lichait tous les tafias Mais n'oubliez pas Rien ne vaut une belle fille Qui partage votre ragoût Sans amour on n'est rien du tout Pour gagner des picaillons Il fut un méchant larron On le saluait bien bas Mais n'oubliez pas Un jour on fait la pirouette Et derrière les verrous Sans amour on n'est rien du tout Esgourdez bien jeunes gens Profitez de vos vingt ans On ne les a qu'une fois Et n'oubliez pas Plutôt qu'une cordelette Mieux vaut une femme à son cou Sans amour on n'est rien du tout Et voilà mes braves gens La goualante du pauvre Jean Qui vous dit en vous quittant Aimez-vous…. סיפור עצוב על גיא רק הקשיבו  ידידי , לסיפור עצוב על גיא שנשים לא אהבו אך אל תשכחו בחיים ישנו רק מסר אם מליין או אם תפרן בלי אהבה, אין שום תקווה כך הוא חי מיום ליום לרגליו משי אדום, סדיני סאטן אותו ליטפו ואל תשכחו בחיים אין כח כלל כשהלב בודד, אומלל בלי אהבה, אין שום תקווה הוא סעד עם ברונים הוא כרסם בסלונים ורוזנים אותו ארחו אך אל תשכחו אין אין כמו בחורה כדי לחלוק איתה קדרה בלי אהבה אין שום תקווה כדי להרוויח ת'ממון הוא נעשה כזה בריון וכולם סביבו טרחו אך אל תשכחו יום אחד עוד תיתפש ומאחורי סורג בלי אהבה אין שום תקווה הי הקשיבו צעירים תהנו מנעורים כי הם לא יחזרו אך אל תשכחו עדיף מחבל התלייה על צוואר יפייפיה בלי אהבה אין שום תקווה וזהו ידידי סיפור עצוב על גיא שאומר פה לסיכום אהבו פרם פרם פם סוויין תרגום: הילה קומם ©

 

ראו גם :

האתר הרשמי של ז'אק ברל
ז'אק ברל בויקיפדיה

ז'אק של רן יגיל

קטע מתוך הספר " ז'אק"

רן יגיל

מופע של גיל אלון על ז'אק

 

זמרי שנסונים שונים

 

אדית פיאף בויקיפדיה

שרל אזנבור

ז'ורז' ברסנס

ברסנס בויקיפדיה 

פיזמונים ושירי זמר

האם יש עתיד להלחנת שירי משוררים

התזמורת הקאמרית על גג העולם