לנסקי : יושב הראש של הפשע המאורגן בע"מ

בזמן האחרון אני מקבל באופן קבוע מתיאטראות שונים ומהאופרה הזמנות לצפות חינם במופעיהם . אבל מכיוון שכידוע אין ארוחות חינם זה אומר שאתר זה ייהפך מכאן ואילך גם לאתר לביקורת או סקירה על הצגות ואופרות וסרטים שונים.והביקורות והסקירות יהיו שונות מפורטות יותר מאלו שאתם נתקלים בדרך כלל בעיתונות או באתרי אינטרנט אחרים וינצלו את האפשרויות שהרשת מספקת בצורה מלאה ומגוונת יותר משעושים מבקרי הצגות בדרך כלל. אז הנה כתבה על הצגת היחיד של יוסי גרבר  בתיאטרון הקאמרי "לנסקי " ועל האיש שעומד במרכזה.

 

תקציר ההצגה :

בערוב ימיו מציג עצמו מאייר לנסקי האגדי, מראש הסינדיקט הפשע האמריקאי בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, כיהודי וציוני גאה, המבקש לעלות לישראל ולהיקבר בה.
בשעה שהוא ממתין לכך, שהעורך דין שלו יתגבר על ההוראה המונעת מבעלי עבר פלילי ליהנות מחוק השבות, מספר לנסקי על ילדותו ברחובות ה"לואר איסט סייד" בניו יורק, על ידידותו עם הדמויות המיתולוגיות מעולם המאפייה האמריקאית, על נסיקת הקריירה המשגשגת שלו בעסקי ההימורים, על יחסיו המורכבים עם החוק והרשויות, עם היהודים והאנטישמיים כמו גם עם נשותיו וילדיו.

על רקע האכזבה המרה שהוא נוחל ממדינת ישראל, הסוגרת את שעריה בפניו למרות תרומתו להקמתה, כדבריו, ולמרות השיטות המפוקפקות שהוא מגייס לעזרתו, מבקש לנסקי את מחילתו של אביו, החייט העני, שלא השלים עם הידרדרותו לפשע וקרע עליו קריעה.

איך הוא עשה זאת ?
עמיתים שהלכו אחריו בדרך הארוכה זרועת העופרת מתו רובם ככולם אלפי מיתות משונות .
חברים שעשו אתו שנים רבות בפיתוח התעשייה הכבדה של הרווחים הקלים –זנות ,הימורים "פרוטקשן " –נמקו רוב שנות חייהם מאחורי סורג ובריח בבתי הכלא השמורים ביותר של אמריקה .
ורק הוא…
מאיר לנסקי ,ראש וראשון במחלקת הגנגסטרים ,הגאון הפינאנסי שגלגל מליונים משולחן הרולטה ומספרי החשבונות המוצפנים הישר אל כיסו.
שראה מצידה הנכון של הכוונת ידידים ויריבים מסולקים זה אחר זה מבמת הפשע המאורגן ביותר בעולם ,מרוטשי אברים ונקובי כדוורים, רק הוא הצליח למות במיטתו .
בשיבה טובה.
ממחלה.כאחד האדם.
וריאציה אמריקנית על הנושא : המוח היהודי .
( שלום רוזנפל מעריב 17 בינואר 1983) .

השחקן יוסי גרבר מעלה בימים אלה הצגת יחיד בתיאטרון הקאמרי על אחת הדמויות המרתקות והאפלות ביותר של המאה ה-עשרים על איש העסקים המאפיונר היהודי מאיר לנסקי .לנסקי לא היה סתם גנגסטר הוא היה גאון פשע פינאנסי ולמעשה היה האיש שביחד עם ידידו האיטלקי "לאקי" לוצ'יאנו יצר את ארגון המאפיה האמריקנית כפי שהוא מוכר לנו כיום כאירגון מסודר ומתוכם של "אנשי עסקים " שמעדיפים לא לחסל זה את זה ללא צורך אלא לעשות "עסקים" ולחסל רק כשיש ממש צורך בכך ולאחר דיון קבוצתי .את זה עשו לנסקי ולוצי'אנו לאחר שחיסלו באופן משותף את מנהיגי הגנגסטרים האיטלקים שנאבקו בינם מאסריה ומארזנו ויצרו ארגון פשע משותף על לאומי איטלקי יהודי ששם דגש על הרווחים ולא על ההבדלים בלאומיות ובדת ובמוצא האתני .

ידידו האחר של לנסקי הגאנגסטר היהודי באגסי סגל היה האיש שיצר את לאס וגאס כמרכז לבתי הימורים ויצר שם את המלון הגדול הראשון "פלאמינגו ". אך הוא בזבז שם יותר מידי כסף של מאפיה למרות ההזהרות של ידידו לנסקי והדבר עלה לו בחייו, הוא חוסל בידי רוצחים שכירים. .
ובנתיים לוצ'יאנו גורש בידי הממשל האמריקני לאיטליה ששם התדרדר לדרגת לגנגסטר לא באמת חשוב ולבסוף מת ויש טוענים שעזרו לו למות מאחר שהחליט לשתף פעולה עם הוליווד ביצירת סרט על חייו שהיו מי בחוגי המאפיה שחששו שהוא יחשוף דברים לא רצויים.

רק לנסקי נשאר פעיל בתחומי ארה"ב עד לשיבה טובה מאוד. הוא התפרסם הודות לאימרה שיצר " המאפיה גדולה יותר מחברת הפלדה האמריקנית ". לנסקי היה יותר מכל אחד אחר המוח שמאחורי המאפיה .והעדיף לא להשתמש בשיטות אלימות ( אם כי מעולם גם לא נמנע מהן ) אלא בשיטות עסקים רגילות הצלחתו של לנסקי נבעה מארבעת הכללים שבהם החזיק כל חייו :

השוחד עדיף על הכדור.  

האלמוניות עדיפה על אור הזרקורים.

 מילה זאת מילה.  

ומעל הכל : המוח עדיף על הכוח.
הכללים האלו התגלו כתקפים כל חייו.
אבל סוכני הממשל המשיכו לעקוב אחריו ללא הרף ולבסוף זה נמאס לו והוא החליט לעלות למדינת ישראל ולהיקבר שם ליד סבו וסבתו האהובים שלימדו אותו את הצורך של יהודי להגן על עצמו. .
ללנסקי היה חלק לא קטן ביצירת המדינה הוא שיתף פעולה עם המוסד הישראלי בפעילויות הברחות נשק שונות להגנה ולצה"ל ובו בזמן הגנגסטרים שלו ששלטו בנמלי ארה”ב מנעו את העברת נשק לערבים . בתקופת מלחמת העולם השניה ולפניה לנסקי נהג ללכת עם ידידים לבקשת ראש הקהילה היהודית בארה"ב סטיפן וייז ו"לרסק" מפגשי נאצים אמריקנים . הגנגסטרים של לנסקי נהגו לשבור את האולמות לפרק את עצמותיהם של הנאצים במכות .לנסקי סיפר לדן "ניגשנו לשם וכיסחנו את כל מה שהיה שם –כל השלטים החנטרישיים שלהם- וכיסחנו להם את הצורה במכות הכי חזק שיכולנו . אף אחד לא שילם על העבודה הזאת ,שום כסף בעולם לא יכול לקנות דברים מהסוג הזה. "
עמיתו של לנסקי בגסי סגל אף תיכנן לרצוח את מנהיגי הנאצים הימלר וגבלס ב-1938. למרבית הצער תוכניתו לא יצאה לפועל.

אבל כאשר החליט לנסקי לעלות למדינת ישראל ששם התכוון לגמור את חייו ולהיקבר ליד סבו וסבתו על הר הזיתים התברר שהמימשל האמריקני מסרב לכך והיגיש בקשת הסגרה שלו לממשלת ישראל בטענה שהוא אשם באי תשלום מס ( ההאשמה שחיסלה את הקריירה של אל קפונה הגנגסטר המפורסם משיקאגו ) וממשלת ישראל נאלצה ( פשוטו כמשמעו ) לסרב לו.בישראל התפרסם אז ספר של כתב הפשע הנק מסיק שהגדיר אותו כ"יושב הראש של סינדיקט הפשע האמריקני" לא פחות .
בתקשורת הישראלית החלו להתעניין בגנגסטר מארה"ב וידיעות אחרונות פרסם עליו כמה מאמרים לא מחמיאים . בתגובה לנסקי שהבין היטב את הערך של התקשורת תבע את העיתון לדין ובו בזמן התראיין אצל העיתונאי אורי דן ממעריב בפעם הראשונה בחייו ,מראיונות אלו בבתי קפה בישראל ובארה"ב שבהם סיפר את סיפור חייו יצר אורי דן ספר שלם.. לנסקי לא התעלף משמחה על פירסום הספר וטען מאוחר יותר שכלל לא ידע שאורי דן יכתוב עליו ספר על פי ראיונות אלה וכי נתן אותם כנגד מיטב שיפוטו.

אם זאת העובדה היא שהוא נהנה מהתדמית שהעיתונאים יצרו שלו של המוח שמאחורי העולם התחתון רק התלונן על כך שהם חייבים לו את מחצית הרווחים מהמכירות של ספריהם.
והיו סיפורים כיצד גולדה מאיר שמעה שלנסקי הוא מאפיונר ונבהלה והנידה בראשה ואמרה "בישראל אין מאפיה ". אלו הם שטויות. לנסקי עזר לגולדה בתקופה שלפני קום המדינה כשגבתה  כסף בארה"ב עבור ישראל הצעירה . ללנסקי היו ידידים רבי כוח רבים ישראל ובהם אנשי השירותים החשאיים וראש מפלגת הליכוד מנחם בגין שגם הוא נעזר רבות בשירותיו של לנסקי בתקופת המחתרת והמאבק בבריטים
הממשלה הייתה שמחה מאוד לתת ללנסקי לחיות בישראל כרצונו אלא שאז כמו היום ישראל לא יכלה להתנגד ללחץ חזק של הממשל האמריקני וממשלת ישראל בראשותה של גולדה מאיר נאלצה לסרב לבקשתו של לנסקי כי לא הייתה להם ברירה. היחסים עם הממשל האמריקני היו בכל זאת חשובים יותר מלנסקי למרות תרומתו החשובה באמת לקום המדינה. . מאז כידוע נכנסו למדינה עבריינים לא פחות קשים מלנסקי כמו פלאטו שרון הצרפתי ומאפיונרים מרוסיה שתרומתם לקום המדינה הייתה קטנה בהרבה מאחר שלא הייתה ארה"ב שתקים צעקה ותמנע את כניסתם לגביהם איש לא השמיע ציוץ של מחאה.
לנסקי לא נכנע ,הוא נלחם בבתי המשפט במשך שנתיים וגרר את העניין עד לבית המשפט העליון ודרש משר הפנים בורג לנמק את סירובו לתת לו תעודת עולה לפי חוק השבות . אבל גם זה לא עזר בג"ץ קבע ש"אם יורשה ללנסקי להישאר בארץ הוא יהווה סכנה לשלום הציבור ".

לנסקי היה היהודי היחיד שבקשתו סורבה מטעמי היותו פושע לשעבר . ישראל סירבה להאריך את תוקף הוויזה שלו והוא גורש מתחומי ישראל.הוא מצא את עצמו אדם חסר בית יהודי נודד ממקום למקום משוויץ לפרגוואי מבלי שאף יוכל לעזוב את מטוסו עד שנחת בתחומי ארה"ב בפלורידה ושם הועמד למשפט והורשע באי תשלום מס וקיבל מאסר של שנה וחצי .

פרשיה זאת קיבלה גם גירסה קולנועית מפורסמת . לנסקי שימש אז כמודל הברור לדמות הגנגסטר היהודי היימן רות המשתף פעולה עם הסנדק מיקל קורלאונה בגילומו של אל פאצ'ינו בסרט "הסנדק 2 " .
שם אנחנו רואים כיצד "הימן רוט " מגיע בסיום מסע מקביל מישראל לנמל התעופה למיאמי יורד בנמל התעופה ונורה למוות בידי אחד מאנשיו של שותפו לשעבר קורליאונה .
במציאות לנסקי ראה את הסרט כמה פעמים ואף התקשר טלפונית לשחקן שיחק את דמותו לי שטרסבורג על מנת להחמיא לו על הדרך שבה גילם אותו, אבל התלונן על שלא גילם אותו בצורה יותר סימפטית . הוא גם לא נהנה לראות את עצמו נהרג בכל פעם ועוד בידי מאפיונר איטלקי .

במציאות לנסקי  גם הצליח עם קשריו הטובים להביא לביטול האישום ומכאן ואילך חי ובשקט ובשלווה כפנסיונר במיאמי ומת בשיבה טובה ב-1983 במיטתו .המאפיונר הכמעט יחיד שמת בשיבה טובה.

רק מאפיונר אחד  מבני זמנו של לנסקי שרד אחריו ואף מת בשיבה טובה יותר מלנסקי  אדם בשם ג'ו בונאנו שמת בגיל הקרוב ל100 ויש הטוענים שהוא המודל לסנדק של מריו  פוזו ,מה שאינו נכון.

סרטים  וספרים על לנסקי

לנסקי הופיע גם בסרטים אחרים כמו "באגסי" על ידידו בגסי סגל,במיני סדרה "הכרוניקה של הגנגסטרים" שתיאר את חייו של לנסקי כאיש צעיר עם בגסי סגל ולקי לוצ'יאנו אך מכיוון שלנסקי היה האדם היחיד שתואר במיני סדרה שעדיין חי המפיקים הזהירים שחששו מתביעת דיבה  הקפידו לשנות את שם של הדמות של ללנסקי ל"לסקר ".  .לנסקי צפה בכל אופן  צפה במיני סדרה  בביתו במיאמי עם ידידים וותיקים ועם עורך הדין  יורם שפטל מישראל ונהנה מכל רגע. ב-1999  נעשה סרט שלם על חייו של רשת אי .בי.או בכיכובו של ריצ'רד דרייפוס , סרט שהתבסס על הספר שהעיתונאי אורי דן כתב על חייו צפו במקדיחמון של "לנסקי\\ ספרים על עולם הפשע היהודי על עולם המאפיה האיטלקית הופיעו לאורך השנים ספרים מרובים.גם בעברית.אבל על לנסקי ועמיתיו "המאפיונרים היהודיים " שהיו לא פחות חשובים מהאיטלקיים הופיעו רק מעט ספרים בהשוואה . אולי כי הציבור היהודי לא התגאה בהם מיוחד. עד כה הופיעו על לנסקי שלושה ביוגרפיות באנגלית. אחת מהן כתובה בידי העיתונאי הישראלי אורי דן על סמך ראיונות עם לנסקי . אולם ספר זה משום מה לא תורגם לעברית.     בעברית קיימים על לנסקי הספרים : .   לנסקי" : קורותיו המדהימות של האישיות החזקה ביותר בעולם התחתון של ארה"ב ,יושב הראש של "סינדיקט הפשעי הארצי"  מאת הנק מסיק בתרגומו של אריה חשביה הוצאת  ספרי שין שין שין ת"א,  1972 .  ספר שתרם תרומה גדולה לזעקה הציבורית שקמה בישראל כנגד לנסקי כאשר זה התיישב שם זמן קצר לפני פירסום הספר.   יהודים קשוחים מאת ריץ' כהן,בתרגום עפרה אביגד ,הוצאת מודן , 1998.  שמתאר את כלל תופעת הגנגסטרים היהודיים בארה"ב וכמרכזה לנסקי וידידו בגסי סגל.  .

הוא מת איש עשיר ושליו ונפוצו שמועות על עושרו הרב כאשר הוא מת עושרו הוערך בארבע מאות מיליון דולאר . אבל שמועות אלו היו מוגזמות מאוד. הוא לא מת עשיר כל כך כפי שחשבו וכמוהו ידידיו בכירי המאפיה האחרים . כפי שהעיר לפני מותו אם באמת היה רוצה להתעשר כי אז היה הולך בצעירותו על קריירה חוקית למהדרין. "למדתי מאוחר מדי שהרבה יותר קל ומשתלם לגנוב כסף מהציבור בדרכים חוקיות מאשר בדרכים לא חוקיות " אמר .
אך הוא בהחלט לא מת עני בזמן שרוב ידידיו מימי ראשית המאפיה מצאו בנתיים את מותם מנוקבים ככברה במיתות שונות ומשונות
לנסקי הפך לסמל וגיבור תרבות של היהודי החכם שמצליח בכל מקום אפילו במאפיה האכזרית .

ההצגה של יוסי גרבר היא מצויינת והמשחק מרשים של יוסי גרבר ( הזכור אולי יותר מכל כמורה המפלצתית גברת זעפני " בסדרת הטלויזיה זבנג " על פי סדרת הקומיקס המפורסמת של אורי פינק).

לנסקי מוצג בהצגה  בערוב ימיו ומתואר סיפור ניסיונו הלא מוצלח להתיישב בישראל הוא מוצג כפי שהיה כיהודי וציוני גאה ובזמן שהוא מחכה שעורך הדין שלו יתגבר על ההוראה המונעת ממנו להתיישב בארץ ( הוא אינו מודע לכך שלממשלת ישראל פשוט אין ברירה בעניין הזה ) הוא נזכר ומספר לקהל על ילדותו ברחובות האלימים של ניו יורק ועל ידידותו עם ראשי המאפיה ועל יחסיו המורכבים מאוד עם יהודים ואנטישמים ועם נשותיו וילדיו והוריו אביו שלו בז שתיעב ראותו ואת סבו החזק שאותו העריץ ואותו חיקה . בסוף ההצגה מבקש לנסקי את מחילתו של אביו על שפנה לעולם הפשע האב החייט העני והדתי שמעולם לא השלים עם התדרדרותו .,חבל שזה רק יותר מידי מנקודת מבטו של לנסקי שמוצג כיהודי חם וטוב,ומתעלם יתר על המידה הצד האפל והקר באישיותו . סביר להניח שמאיר לנסקי עצמו היה נהנה לראות את הדרך שבה גילם אותו גרבר הרבה יותר שנהנה מ"הסנדק 2". .כך הוא רצה לראות את עצמו בסוף חייו אם כי ספק רב אם היה לכך קשר למציאות .
אבל מי שאינו מכיר את סיפור חייו של מאיר לנסקי עלול לטעות ולחשוב כתוצאה מההצגה של יוסי גרבר שהמדובר בסך הכל ביהודי חם שלא הובן היטב ולא בגנגסטר אולי המצליח והאינטיליגנטי ביותר אי פעם בתולדות ארה"ב.

מאיר לנסקי בשיאו

ראו גם

יוסי גרבר

סדרת "זבנג" בכיכובו של יוסי גרבר

לנסקי בויקיפדיה

בויקיפדיה באנגלית

באגסי סגל בויקיפדיה

"לאקי " לוצ'יאנו

הגנגסטרים היהודיים 

לנסקי הסרט

לנסקי הביוגרפיה

לנסקי המוגול של המאפיה ספרו של אורי דן

הסנדק