web analytics
קטגוריות
ספרות יפה

המגזין הספרותי הטוב ביותר בשפה העברית בכל הזמנים

מהם כתבי העת הספרותיים החשובים ביותר בתולדות מדינת ישראל ?

לאחרונה התנהל דיון בעניין בין כמה מומחים לנושא  והנה המסקנות שהיגיעו אליהם :

נראה ש"עכשיו "  בעריכת גבריאל מוקד הוא  כתב העת החשוב ביותר בתולדות המדינה  הן מבחינת הסופרים החשובים שהחלו להתפרסם על דפיו , והן מבחינת איכות היצירות והמאמרים עצמם כמו גם בגלל אורך החיים .

המתחרה  החשוב והבולט  ביותר של "עכשיו"  הוא "קשת" בעריכת אהרון אמיר שמתחרה בו הן באורך החיים החיים  והן בכמות הסופרים החשובים שהחלו להתפרסם על דפיו .
ישנם חילוקי דיעות קשים   לגבי  כתב העת השלישי החשוב ביותר , אולם ניראה שיש לבחור במגזין "פרוזה " בעריכתו ארוכת השנים של יוסי קריים .

ואפשר להזכיר ככתב עת ספרותי חשוב   גם את "סימן קריאה " בעריכת מנחם פרי.

 אולם כל המתדיינים בנושא הסכימו שכתב העת הספרותי העברי הטוב ביותר בכל הזמנים הוא "התקופה " בעריכת דוד פרישמן שהתקיים בכלל בשנות השלושים של המאה הקודמת .

 

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

16 תגובות על “המגזין הספרותי הטוב ביותר בשפה העברית בכל הזמנים”

מי הם המומחים?
לקבוע קביעות מלאות בסופרלטיבים כל אחד יכול. בלי נימוקים זה נראה יותר כמו מצעד הפזמונים. ורציני בערך באותה מידה.

המשורר אריק א.
המשורר והעורך עמוס אדלהייט
ואנוכי
אגב שתייה של קפה בבית קפה ג'ו בתל אביב .

כל אחד מאיתנו קרא חלק גדול מהמגזינים הספרותיים שיצאו לאור בישראל לתולדותיה וגם הרבה שיצאו לפני קום המדינה .
לעניות דעתי זה הופך אותנו מוסמכים כמו כל אחד אחר לקבוע מה הם המגזינים הטובים ביותר.
בכל אופן אם יש לך הצעה אלתרנטיבית אתה מוזמן להעלות אותה כאן. .

כמדומני, שעליך החובה לנמק את הקביעה, ולא על המתנגד. אחרי שתנמק, יהיה אפשר להשתכנע או להתנגד. כרגע זה סתם מילה מול מילה.

עצמה אם לא שמת לב ,אבל אין בעיות
"עכשיו נבחר ברוב קולות לכתב העת הטוב ביותר בתולדות המדינה במכמה סיבות : בגלל כמות הסופרים המוכשרים והידועים שהתגלו לראשונה מעל דפיו , ובגלל אורך חייו ובגלל הגיוון של החומרים ספרותיים מחקריים ואמנותיים שהופיעו מעל דפיו ובגלל האישיות החזקה והברורה מאוד של דמותו הספרותית והמערכתית של כתב העת דהיינו עמדות עורכיו בתחום הספרות שיצרה לכתב העת פרצוף מיוחד וברור מאוד שהוא למעשה שיקוף של העמדה של עורכיו עמדה שאפשר להתווכח עימה אבל אי אפשר להתעלם ממנה.
קשת נבחר כמספר 2 מסיבות דומות . מבחינת האיכות של שיריו הוא נופל ממה"שהופיע "בעכשיו " אבל משתווה ולמעשה עולה מבחינת איכות ספרות הפרוזה.
אבל הפרצוף המערכתי אם כי גם הוא ברור מאוד הוא קצת פחות ברור מזה של "עכשיו" ולכן הוא רק מספר 2.
פרוזה וסימן קריאה הם מספרי 3 ו-4 כי הפרצוף המערכתי שלהם הם עוד פחות דומיננטיים כפי שהם מתגלים לפחות לקוראים אותם ,והם לא גילו כמעט סופרים חדשים חשובים בהשוואה ל"עמדה " ולקשת ".
יש כמובן עוד נימוקים אבל אלה הם הראשיים בגדול.

למה לכתוב בכזה פאתוס על עצמך בגוף שלישי?

לעיתים קרובות אתה יוצר ברשימות שלך מראית עין של סמכות אוביקטיבית. לא לעניין, בעיקר לא ממישהו כמוך שמתיימר להיות לא פוסטמודרניסט.

לנסח את הרשימה האחרונה כמו שניסחת אותה זה פוסטמוד במירעו.

אבל עדיין לא הבנתי למה החלטה על סמך דיון ידע והבנה בתחום מסויים כבר נחשבת לפוסט מוד במירעו .
מישהו יכול להסביר לי את העניין?

אולי ככה:

לאחרונה ניהלנו אני ושניים וחברי (הַכְנֵס שמות כאן) דיון בעניין והנה המסקנות אליהן הגענו:

לדעתנו, "עכשיו" בעריכת גבריאל מוקד הוא כתב העת החשוב ביותר בתולדות המדינה הן מבחינת הסופרים החשובים שהחלו להתפרסם על דפיו, והן מבחינת איכות היצירות והמאמרים עצמם כמו גם בגלל אורך החיים.

לא הצלחנו להכריע באשר לכתב העת השלישי החשוב ביותר, אולם אני סבור כי יש לבחור במגזין "פרוזה" בעריכתו ארוכת השנים של יוסי קריים.

אולם אני וחבריי הסכמנו שכתב העת הספרותי העברי הטוב ביותר בכל הזמנים הוא "התקופה" בעריכת דוד פרישמן שהתקיים בכלל בשנות השלושים של המאה הקודמת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 × five =