אל קצה העולם הנודע: האופרה "מסע אל תום האלף" מאת א.ב.יהושע

הסופר הישראלי הכמעט מפורסם מכולם א.ב.יהושע כתב את האופרה הישראלית המושקעת מכולן "מסע אל תום האלף " על מסע מזעזע ומפגש קטלני בין התרבות המזרחית הסובלנית  המפותחת והגאה והתרבות האשכנזית הפרימיטיבית פנאטית הנשלטת ,רחמנה לצלאן ,בידי נשים בלונדיניות חכמות מרשעות. וכמובן מאליו ,לכל צופה שחושב "בצורה נכונה" ,שום דבר טוב לא יכול לצמוח מזה.

בימים אלה עלתה על הבמות האופרה "מסע אל תום האלף " ,אופרה שהיא יוצאת דופן מאין כמוה בתולדות הבמה הישראלית וזאת מכמה סיבות : זאת אחת האופרות הבודדות שהן מקוריות ועם תמליל עברי ולא איטלקי או גרמני כמקובל .

 

 

משום מה יש רק מעט מאוד אופרות עבריות מקוריות. .בתקופת הישוב כאשר שמו דגש על יצירה עברית מקורית בכל דבר יצרו גם אופרות עבריות מקוריות כמו "החלוץ" של וינברג "ו"דן השומר " ( 1945 ) של מארק לאברי על פי מחזה של ש.שלום ו"תמר" גם כן של מרק לאברי . האופרה הישראלית מאז בכל אופן מעדיפה בעיקר לייבא יצירות מחו"ל גם כי זה יותר ופשוט ופחות מסוכן מסחרית . בכל זאת היא יצרה עד כה  כמה אופרות מקוריות שהוזמנו במיוחד מיוצרים ישראליים ובהן בלטו " יוסף" ( 1995) של ישראל אלירז ויוסף טל על פי הסיפור התנכי של יוסף ואחיו . "אלפה ואומגה" ( 2001) של דודי מנור ואנה הרמן עם מוזיקה של גיל שוחט שהתבססה על ציורים של אדוארד מונק בסיפור מיתי על האנשים הראשונים.  אופרה קטנה יותר " "הבן יקיר לי של תלמה אליגון עסקה  באופן יוצא דופן ביותר בישראל המודרנית . ורק לאחרונה הועלתה אופרה שכתבו הסופרת נאוה סמל והמוזיקאית אלה מילך-שריף    המבוססת על ספרה של סמל  על אימי השואה "צחוק של עכברוש " גיל שוחט גם הפך את המחזה המפורסם של מתתיהו שוהם "צור וירושלים " ליצירה מוזיקלית דרמטית ,מעין אופרה.  הוא חיבר אורטוריה שחיבר למילים של המשוררת ש.שפרה על סיפור דוד ובת שבע ואף  אופרה לילדים לתמליל של דן אלמגור על פי  הסיפור הקלאסי של מקס ומוריץ . שותפתו  של שוחט בעיבוד "צור וירושלים" יוספה אבן שושן חיברה ביחד עם ציפי פליישר אופרה תנכית בשם "קין והבל". ובכך פחות או יותר מסתכמת היצירה האופראית העברית המקורית.

 

ציור של העיר ורמיזא באופרה "מסע אל תום האלף".

 

ציור של סוחרים באופרה

אולם "מסע אל תום האלף " היא שונה מכולן.
ביחד עם האופרה של  נאוה סמל שהקדימה אותה בחודש בלבד , זאת אופרה  כמעט ראשונה מסוגה שמבוססת על ספר עברי ( אם נתעלם מאלה שהתבססו על התנ"ך ) ושהליברטו שלה התחבר בידי הסופר המקורי  ( דבר שלמיטב ידיעתי הוא נדיר גם בחו"ל )הלא הוא א.ב.יהושע אחד הסופרים הידועים הנחשבים והמוערכים ביותר של ישראל לצדו של עמוס עוז, והוא גם זה שכתב את התמליל לאחר שהתאכזב לחלוטין מעיבודים שונים שנעשו למדיות אחרות ( בעיקר קולנוע ) של ספריו ,ובימים אלו התמליל יצא גם הוא לאור כספר . ומה שעוד מיוחד באופרה זאת שהיא מתרחשת בתקופה בלתי ידועה לחלוטין של ימי הביניים .
הספר "מסע אל תום האלף " שפורסם ב-1997 הוא ספר ראשון כמעט ראשון מסוגו בספרות העברית , זהו רומן היסטורי ז'אנר שהוא נדיר למדי בספרות העברית המודרנית מאז יצירותיהם הגדולות של משה שמיר  ובראשם אחת היצירות המופתיות של הספרות העברית החדשה "מלך בשר ודם ""על ימי אלכסנדר ינאי ,  ויוסף אריכא וספריו על ימי המלךך סנחריב האשורי ואלכסנדר הגדול  בשנות השישים. ומה שנדיר עוד יותר הוא שהסופר הקדיש מחקר רב בחקר תקופה ההיסטורית הרחוקה והמאוד לא ידועה שעליה כתב ספר היא התקופה של אלף שנה בדיוק קודם לכתיבת הספר נושא שנהפך אקטואלי מאוד באותם השנים כתוצאה מהפחדים מ"קץ המילניום" שתפסו אז תאוצה ושיהושע השתמש בהם אז כדי למשוך תשומת לב לפרויקט יוצא הדופן שלו .

יהושע גילה מאז ומתמיד עניין  הן במסעות והן בתקופות היסטוריות אחרות ובראשם ימי הביניים כמקבילות לתקופתנו שלנו עוד מאז סיפורו הידוע "מול היערות" שהופיע לראשונה בכתב העת "קשת" ב – 1963, והפך מאז לאחד מסיפוריו הידועים ביותר ואף הוסרט לטלוויזיה. הסיפור מספר על סטודנט העוסק במחקר על מסעי הצלב בארץ ועובד כשומר יערות . במסגרת יחסיו עם ערבי, נציג האוכלוסייה המגורשת, מהארץ יש הזדהות של הגיבור עם הגורל הצלבני שמרגיש שהיהודים של העבר הם היום הצלבנים המודרניים.. צפו בגירסה המוסרטת של הסיפור כאן.   גם ביצירותיו הלא ספרותיות יהושע מייחס חשיבות רבה לגורם הצלבני כגורם פעיל בתודעה הישראלית .לדעתו ה"צלבנות" מייצגת את הפחד מפני המזרח שבתודעה הישראלית והיא אחד הגורמים ל"ריצה" למודל "הים תיכוני" שהזהות הישראלית יכולה להיות חלק ממנו. יהושע טוען שבדומה לצלבנים גם ליהודים יש מה שהוא מכנה "מולדת אחרת" המולדת הדתית הרוחנית המופשטת "ואליה אפשר בהחלט לחזור". לדעתו למרות הזהות המעורבת של הישראלים שמחציתם הם ממוצא מזרחי תמיד נהיה יסוד זר באזור כמו הצלבנים.   ספרו "השיבה מהודו " ( 1994) שהוסרט ( בצורה שעוררה את מורת רוחו של יהושע)  עוסק גם הוא במסע ובהתנגשות בין מערב ומזרח בין ישראל והודו אם כי המהכיוון ההפוך מ"המערב " ( ישראל)(  ל"מזרח "( הודו ) צפו במקדימון לסרט "השיבה מהודו " על פי ספרו של א.ב. יהושע מ-2002:   וכמובן  יש את ספרו המפורסם והחשוב ביותר של יהושע  "מר מאני "(1990)"שכל כולו עוסק בתקופות שונות מראשית המאה ה-19 ועד סוף המאה העשרים כפי שהן משתקפים בחיי דורות שונים של בני משפחת מאני .וגם הוא הוסרט הפעם  כסדרת טלווזייה מצויינת ( דוברת כמה שפות שונות ) בידי רם לוי בכיכובו של יהורם גאון ( בתפקיד שבו דיבר רק בשפת הלאדינו!) ב-1996. את הפרק השלישי "ממר מאני " שהיה הראשון שפורסם בכתב עת קיראו ב"יקום תרבות " כאן.

העולם בשנת 999 לספירה

 

ציור  מהאופרה "מסע אל תום האלף".

 בספרו זה חזר יהושע לתקופה רחוקה אף יותר מימי מסעי הצלב אל סוף המאה העשירית לספירה.

התקופה היא מרתקת אם גם כמעט בלתי ידועה : בשנים שבהם עוסק הסיפור שמואל הנגיד המשורר העברי בספרד וגם המצביא המפורסם לעתיד הוא ילד בן 10, הויקינג האיסלנדי ליף אריקסון עסוק בגילוי הראשון בידי אירופים של יבשת אמריקה הצפונית, בצרפת עולה לשלטון שושלת קפט שצאצאיה ישלטו בצרפת עוד כ-800 שנה עד לימי המהפכה הצרפתית, בספרד היהודים מנסים ליצור קשר עם האימפריה היהודית של הכוזרים בערבות רוסיה , במזרח הבולגרים תוקפים את ביזנטיון ומובסים ומאבדים את עוצמתם שהפכה אותם לאימפריה של ממש. ,.ועל פי טענות שונות בשנה זאת היה במערב פחד גדול מפני קץ העולם כתוצאה ממלאת 1000 שנה להולדת ישו הנוצרי ,פחדים הדומים לפחדים שיש בזמננו. ומה שחשוב הרבה יותר למטרות הסיפור במקביל לפירוד בין הכנסייה הנוצרית הקתולית המערבית והכנסייה הנוצרית האורתודוכסית היוונית,באשכנז הלא היא גרמניה מוקמת ישיבה שמכריזה לראשונה בהנהגתו של רבי גרשום מאור הגולה על עצמאות מהשלטון ההלכתי של ישיבות המזרח המוסלמי הגדול והפירוד הגדול בין היהודים המזרחיים והאשכנזים מתחיל.

סיפור העלילה

 תמונה מהאופרה "מסע אל תום האלף".

הרעיון של הספר היה באופן פוטנציאלי לפחות מעניין ביותר: במרכזו עומד סוחר יהודי בן המזרח המוסלמי העשיר והמפותח הנאלץ להתמודד באחיו האשכנזים המפותחים הרבה פחות מבחינה תרבותית ושעד כה עמדו תחת השליטה התרבותית של יהודי המזרח , אלא שתרבותם היהודית מתחילה בתקופה זאת להיפרד מזאת של המזרחיים ( לא ספרדיים ) הסוחר היהודי מוצא את עצמו במרכז מלחמת תרבויות שיש לה השלכות עצומות למצב העם היהודי אלף שנה מאוחר יותר בתקופה שבה נכתב והתפרסם הספר .

סיפור הרומן ( והאופרה )  "מסע אל תום האלף" מתרחש בשנים 997-1000 הגיבור, בן עטר הוא סוחר יהודי מצליח מטנג'יר המעתירה והגאה אחת ממרכזי התרבות של התקופה היוצא יחד עם שתי נשותיו, שותפו המוסלמי והרב ששכר באנדלוסיה הספרדית למסע נועז לאירופה המערבית החשוכה אל העיר הקטנה פאריז ואל העיר הגרמנית הפרימיטיבית וורמאיזה ( שהן פחות או יותר קצוות העולם במושגיו ) כדי לשכנע את אחיינו האהוב , לאחות בדין תורה, את הקרע ביניהם ולחדש את השותפות המסחרית והאישית שנותקה ביניהם על פי תביעת אשתו החדשה של אחיינו, שכפל הנשים של קרוב המשפחה הצפון אפריקאי העשיר מעורר בה רתיעה. הימים הם ימי הרב גרשום מאור התורה שהכריז על חרם על כל יהודי שישא לאישה יותר מאישה אחת ( וגם חרם על מי שלא ייתן לאישה להתגרש מבעל שאינה רוצה בו, אבל העניין השולי הזה לא מוזכר משום מה ) בן עטר ופמלייתו מתארחים בבית אחיינו עם משפט כפול כנגד האישה האינטליגנטית והנחושה ואחיה הסוחר הערמומי שבניגוד לכל הציפיות זוכים במשפט ומשכנעים את השופטים להטיל חרם מוחלט על היהודים הצפון אפריקאים. וזאת למרות תחינתה של האישה השנייה של בן עטר המדברת על הצורך בריבוי נשים לגברים וגם ריבוי גברים לנשים נושא שמשום מה לא כל כך מתקבל על דעת האשכנזים הפנאטים הקפואים שעוד רואים בכל זה דברי טירוף שהם  פגיעה במעמד האישה. רק עם מותה של האישה השנייה בתאונה( שהיא אולי התאבדות ) חוזרים השקט והשלווה  וההשלמה בין שני חלקי המשפחה.

אבל מבחינתו של יהושע זה אינו סוף טוב . לראשונה מתברר שהאשכנזים הברבארים שהיכירו עד כה במרות ובעליונות התרבותית של הקהילה המזרחית ובמרות הישיבות הגדולות של סורא ופומפדיתה שבהן נוצר התלמוד הבבלי עומדים כעת על שלהם ,ולא רחוק היום שבו ישתלטו וישליטו ברמה ברחבי העולם היהודי את דעותיהם הקפואות והמוזרות האנטי אנושיות על הצורך באישה אחת בלבד לגבר אחד בלבד ( רק הקהילה התימנית תסרב לקבל על עצמה את הדרישה המוזרה הזאת ) .

הצלחה סוחפת

א.ב.יהושע מחבר הספר והאופרה "מסע אל תום האלף".צילם אנצ'ו ג'וש צ'יני.

גם כתוצאה מפרסומו הגדול של יהושע עצמו וגם בגלל העיתוי המוצלח והלא מקרי שבו פורסם הספר "מסע אל תום האלף " הוא זכה להצלחה גדולה. הוא תורגם לעשר שפות שונות , זכה בשנת 2000 בארה"ב לפרס קורת פרס הסופרים והמבקרים היהודיים ,אפילו המתרגם שלו לאנגלית זכה לפרס על תרגום הספר מעברית לאנגלית .

ומה שחשוב לא פחות היו תוכניות להפכו להצגת תיאטרון והוא נמכר להסרטה.

גם האקדמיה העריכה מאוד את רצינות כוונותיו של יהושע מה גם שספרו העלה על הבמה התקשורתית תחומי מחקר ( חקר ימי הביניים המוקדמים) שלרוב אינם זוכים לתשומת לב תקשורתית או ספרותית כל שהיא . סביב הספר התכנסו כנסים אקדמאים שבהם דנו חוקרים בתכניו ובמשמעויותיהם, זמן לא רב לאחר הופעתו הופיע עליו קובץ מאמרים  בשם "מסות על תום האלף" בעריכת זיוה שמיר  של חוקרים שונים מתחומי ההיסטוריה והספרות חקר התרבות ואפילו הפסיכולוגיה שניתחו את הספר מזוויות שונות בהתאם לדיסציפלינה הרלוונטית שלהם . תופעה שהיא יוצאת דופן אולי יחידה במינה לגבי ספר חדש שאינו נמנה עם הקלאסיקה של סופרים כמו עגנון .דומה שהחוקרים חשו שללא קשר לאיכויותיו הספרותיות של הספר הוא מאפשר להם לעסוק בנושאים שבדרך כלל אינם זוכים כלל לזרקורי התקשורת.

וכעת שמונה שנים לאחר פרסומו המקורי "מסע אל תום האלף " נהפך גם לאופרה,שגם בעקבותיה התכנס כנס אקדמאי מיוחד על התקופה המתוארת באוניברסיטת תל אביב .תשומת לב שסופרים אחרים מלבד יהושע ( ואולי גם עמוס עוז ) יכולים רק לחלום עליה .

האופרה

הלכתי לאופרה בשקיקה אך גם התאכזבתי ממנה .

 

נכון התפאורה הייתה יפיפייה והתלבושות נפלאות.והכל נראה מושקע מאוד.
אני גם חושב ש"מסע אל תום האלף " הוא האחד הספרים היותר מעניינים ויוצאי דופן של יהושע בעובדה שהוא מצליח להחיות לפני הקוראים תקופה רחוקה וכל כך בלתי נודעת ( בספרות העברית הוא כמעט היחיד שהתעסק עם תקופה זאת ) וזאת משימה קשה מאוד.

אך העלילה שבה בחר יהושע לא הייתה מוצלחת ומצאתי אותה משעממת. ורק בקושי רב היגעתי לסיום הספר בציפייה לתגלית מדהימה כל שהיא שלא היגיעה מעולם וכך היה גם לגבי האופרה . אינני מבין מדוע הוא החליט להיטפל לנושא של ריבוי נשים דווקא כנושא המרכזי שעליו נחתכים יחסי מזרח ומערב, אם כי סיבותיו היו ברורות .בתקופה זאת בדיוק הכריז הרב האשכנזי המפורסם מכולם גרשום מאור הגולה להכריז חרם "לאלף שנים " על מי שישא יותר מאישה אחת . אולם האמת היא שבקהילה היהודית היה מקובל מאז ומתמיד לשאת רק אישה אחת ואלו שנשאו יותר מאישה אחת היו נדירים. בתנ"ך למשל אם כי האפשרות התיאורטית קיימת רק האבות אברהם ויעקב ( אך לא יצחק ) החזיקו ביותר מאישה אחת ואחריהם רק דוד ושלמה עם אלף נשותיו. אולם אנחנו לא שומעים יותר על שום אישיות חשובה אחרת במקרא או בהיסטוריה היהודית שהייתה לה יותר מאישה אחת מלבדם ומן הסתם זה מראה על הנדירות וחוסר החשיבות של התופעה.

כדאי לציין שממש במקביל לצאת האופרה למסכים יצא לאור במהדורה "עממית " ספרו של ההיסטוריון המפורסם גויטין "חברה ים תיכונית " בהוצאת ידיעות אחרונות ספר קלאסי על החברה היהודית במזרח התיכון בימי הביניים המוקדמים המתבסס על המסמכים שהתגלו בגניזה המצרית והוא היה אחד הספרים ששימשו כבסיס לספרו של יהושע . כל מי שמתעניין לדעת יותר על התקופה שבה מתרחשת האופרה ראוי שיקרא את הספר שבו נאמר במפורש בין השאר כי עניין ריבוי הנשים היה משני ושולי ביותר גם אצל יהודי המזרח בניגוד לטענותיו של יהושע שהאדיר אותו מעל ומעבר לכל פרופורציה כסיבה למאבק בין מערב ומזרח.

גם ההנגדה הקיימת בספר ובאופרה בין המזרח הפתוח הליברלי לעומת המערב הברבארי הפנאטי הנוטה לחרמות ובמיוחד בענייני נשים היא מגוחכת .נראה שהדעות האופנתיות המבולבלות  של אנשי "הזהות המיזרחית" תורה חדשה שיצרה זהות שלא הייתה קיימת מעולם ( כמו הזהות האשכנזית ) שבדרך כלל מסוכסכים עם יהושע השפיעו עליו יתר על המידה ובילבלו עליו את דעתו.אולי רצה להראות בספר ובאופרה "גם אני מזרחי אנטי אשכנזי כמוכם "?
כנראה לא תפס הסופר המתוחכם בדרך כלל שדווקא הדיעות האשכנזיות הברבריות החדשניות של גרשום "מאור הגולה" ( שהוא מקפיד מאוד משום מה שלא להזכיר את שמו בספר, מתוך זעם על האוייב ? ) דווקא הן היו בגדר התפתחות ליברלית שאיפשרה לחזק את מעמד האישה בקהילה ובמשפחה.

ואולי בזה כל העניין וכל הסיפור הוא  על טרונייתו של הגבר המזרחי המרגיש מדוכא בידי האישה האשכנזית החזקה השולטת בביתו  ומתגעגע ל"ימים הטובים שחלפו " כאשר "גבר היה גבר " עם כמה נשים בבית שידעו את מקומן ולא נשאר לו אלא לקלל את "האשכנזי המנוול "גרשום מאור הגולה " שכפה עליו רק אישה אחת ?

נכון יהושע מציג גם גישה חלופית ליברלית ופמיניסטית מתקדמת בכל קנה מידה של האישה השנייה שמדברת על כך שיש צורך בכמה גברים לאישה . אבל התיאורטיקנית הפמיניסטית הנ"ל מוצאת את מותה בסוף הספר/אופרה ועימה גוועים גם רעיונותיה.

. לגבי האופרה עצמה החצי הראשון היה ממש לא מוצלח חסר כל דרמה. החצי השני היה כבר מעניין יותר עם הדרמה של המשפט בין בן עטר והאישה האשכנזית אבל גם כן ,לא מוצלח מספיק, לא כמו שיכול היה להיות .
הדרמה לא עובדת ומותה של האישה השנייה מותיר אותך אדיש. גם המסע עצמו וכל התקופה שמסביב למי שלא קרא את הספר או את החוברת של האופרה , נותרים לחלוטין לא ברורים.
המוזיקה של האופרה  מאת יוסף ברדנשווילי הייתה משעממת ודבר לא נשאר ממנה בזכרון וודאי לא משהו שאפשר לזמזם אחר כך.

העלילה עם כל הפוטנציאל גם היא לא הצליחה לשמור על העניין . ברור שהתאמצו מאוד , אבל המאמץ לא עלה יפה,וחבל היה כאן פוטנציאל עצום אבל לדעתי יהושע פשוט לא בחר בסיפור הנכון כדי לספר על ימי הביניים . וכעת מי יודע מתי יעשה עוד מאמץ כזה .

נספח : גלריה של ציורי מסע "מסע אל תום האלף " בשפות שונות . בדרך כלל לרומנים ישראליים אין עטיפות מרשימות במיוחד  בתירגומיהם בשפות זרות   אם כי יש כמובן יוצאי דופן . "מסע אל תום האלף " הוא אחד מיוצאי הדופן האלה ,נראה שמשהו בסיפור,ככל הנראה המסע אל קצוות "העולם הנודע ,"  הביא את  מעצבי הסיפור בשפות השונות שאליהם תורגם ( 10 לכל הפחות ) ליצור עטיפות מרשימות באופן יוצא דופן  השמות דגש על המסע והגילוי של עולמות חדשים ותרבויות זרות ומוזרות  . והנה גלריה שלהן: "מסע אל תום האלף" באיטלקית. עוד מהדורה של "מסע אל תום האלף" באיטלקית.   מהדורה שלישית באיטלקית. המהדורה ההולנדית .    המהדורה הגרמנית . המהדורה הספרדית . עוד מהדורה ספרדית . מהדורה פורטוגזית.  מהדורה באנגלית    עוד מהדורה באנגלית      מהדורה צרפתית. עוד מהדורה צרפתית. (תודה למרי מהמכון לתרגום ספרות עברית על העזרה באיתור המהדורות השונות בשפות שונות של ספרו של יהושע).

צפו באופרה "מסע אל תום האלף"

קישורים רלבנטיים על הספר "מסע אל תום האלף " ועל הסופר א.ב.יהושע

הספר "מסע אל תום האלף "

מסות על תום האלף

"מסע אל תום האלף" הליברית לאופרה

ביקורות על "מסע אל תום האלף " באנגלית 

יהושע בויקיפדיה

 

מסע אל תום האלף עמוד בית 

תמונות מהאופרה 

תקציר האופרה

 קטע מהאופרה

 

יהושע מאוכזב מהעיבודים של יצירותיו למדיה

מסע אל תום האלף הסרט?

 

 המלחין  יוסף ברדנשווילי

מסע אל תום האלף חוזרת 

מסע אל תום האלף באיטליה 

א.ב. יהושע על …..

ספרות דור המדינה

יהושע על היסטוריה ומיתוס 

יהושע על למה יהודים גורמים לאנטישמיות

 

ועוד על אשמת היהודים באנטישמיות

 

 

יהושע על הציונות ועתידה

 

יהושע על דיאלוג בין דתיים לחילוניים

 

יהושע על הצורך בהפרדה 

 

מה רוצה א.ב. יהושע מהמבקרים

 

 

"השיבה מהודו " עוד סיפור מסע של יהושע

 

יהושע מוסרט

 

השיבה מהודו הסרט

וגם

הסרט "מול היערות "

מאמרים על הספר "המאהב"

 

דיון על ה"כלה המשחררת" של יהושע

 

גבריאל מוקד על א.ב.יהושע

 

"הזהות המזרחית" תוקפת את יהושע

עוד התקפה על האנטי מזרחיות של יהושע

גרשום מאור הגולה בויקיפדיה

חיי גרשום מאור הגולה