האפוסים ההיסטוריים רחבי היריעה עשו קאם בק מאסיבי בשנים האחרונות הודות להצלחתו המפתיעה של האפוס הרומאי של רידלי סקוט "גלדיאטור " מראשית המילניום החדש הסרט שהפך את ראסל קרואו לכוכב על . אך דומה שרובם כמו "טרויה" ו"המלך ארתור" ו"אלכסנדר הגדול" של אוליבר סטון לא זכו להצלחה של "גלדיאטור" עצמו.
ב-2005 ניסה רידלי סקוט עצמו לשחזר את ההצלחה עם אפוס היסטורי חדש "ממלכת גן העדן . סקוט הוא במאי ותיק בתחום זה , עם כי הוא ידוע יותר כבמאי של סרטי מדע בדיוני דווקא כמו ה"נוסע השמיני" ו"בלאד ראנר" הרי סרטו הראשון "הדואליסטים" עסק בימי מלחמות נפוליון ומאז עשה את "1492" אפוס רחב יריעה על כריסטופר קולומבוס שזכור היום בעיקר הודות לפס הקול שלו. אך אף אחד מהם לא זכה להצלחה מיוחדת.
:לסרט זה יש את הפוטנציאל לעורר עניין עצום בציבור הרחב של שלושת הדתות המונותיאיסטיות בגלל הנושא שלו שהוא רגיש ביותר כמעט לוהט בימים אלו של מלחמת תרבויות נושא מסעי הצלב לכיבוש ארץ ישראל בימי הביניים . לישראלים יש בסרט זה עניין מיוחד למרות שהוא אינו עוסק כלל ביהודים שכן לאורך השנים הושמעו בקרב מוסלמים וגם בקרב יהודים הקבלות רבות בין מדינת ישראל המודרנית ובין ממלכת הצלבנים. אלו שמוצאים הקבלות טוענים שבשני המקרים המדובר בפלישה של כוחות אירופיים מערביים "זרים" לאזור שהקימו בו מדינה עצמאית כשהם מנצלים סכסוכים פנימיים וחולשה של מדינות האזור. מאז ראשיתה של ההתיישבות הציונית בארץ התנהל ויכוח חריף בין אלה שמצאו בה הקבלות ברורות לתנועה הצלבנית ( עם המסר הברור שגורלה יהיה כגורלם ) ובין אלו שהראו את ההבדלים היסודיים הגדולים הקיימים בין שתי התנועות .
עד כה כבר נעשו כמה סרטים על תקופה זאת אך כולם ללא יוצא מהכלל עסקו באופן ספציפי במסע הצלב השלישי של ריצ'רד לב הארי שהתרחש מיד אחרי האירועים המתוארים בסרט זה. ניסיון של ארנולד שווארצנגר ליצור ביחד עם במאים כמו פול ורהובן וג'מס קאמרון שונים סרט על מסע הצלב הראשון נכשל כישלון חרוץ לצערם של רבים למרות שהתסריט נחשב מצויין עד היום התסריט זה מוזכר בידי חובב קולנוע כאחד התסריטים הטובים ביותר שלא הופקו לסרט . אולי כי הוליווד לא הרגישה את עצמה מוכנה לסרט על נושא שנוי כל כך במחלוקת כמו מסעי הצלב שבהם ערכו נוצרים מסעי טבח המוניים ביהודים ובמוסלמים , ועוד בימים כאלה של רב תרבותיות כאשר הכנסייה הקתולית עצמה מצאה צורך להתנצל בפומבי בצורות שונות על חלקה במסעות אלו . אולם כעת כאשר בעולם האמיתי מתחולל סוג של מסע הצלב זה של הנשיא בוש הוליווד מראה שהיא מוכנה לבסוף לגעת אפילו בנושא רגיש זה ..
"ממלכת גן העדן " עוסק עם כך בתחום שבו לא נגעו כלל עד כה בקולנוע העולמי , אם כי זאת תקופה מרתקת מעין כמוה ,ימיה האחרונים של ממלכת ירושלים הצלבנית .
. הסרט מבוסס על אירועים היסטוריים אמיתיים אך במהלך הדרך משנה אותם בצורה דרסטית ולא תמיד מסיבות דרמטיות ברורות . הסרט מספר סיפורו של באליאן מאיבלין הנפח ( אורלנדו בלום שכבר הראה שהוא מסוגל להילחם בחרב ב"טרויה " וזאת כנראה הייתה הסיבה עיקרית להכללתו כאן משום, שעל כישורי משחק אחרים אין על מה לדבר ) שמגלה שהוא בנו הממזר של אציל צלבני ממשפחת איבלין ( משפחת איבלין שלטה במציאות ההיסטורית באיזור רמלה ) ומגיע אליו לארץ ישראל ולממלכה הצלבנית שם לאחר שרצח כומר באירופה .
צאלאח א- דין מנהיג המוסלמים בסרט "ממלכת גן העדן".
מהר מאוד הנפח לשעבר מתגלה כבעל כישורי לחימה ומנהיגות אדירים ויוצא לעזרתו של המלך הנער המצורע בלדוין הרביעי שנאלץ להסתיר את פניו המושחתות מצרעת במסכה כנגד האצילים המרושעים והתוקפניים גיא דה לוזיניאן ו- רנו משטיון שמחרחרים מלחמה עם השליט המוסלמי האצילי הנאור ושוחר השלום צאלאח א דין ( השחקן הסורי רסאן מסעוד )
הרוצח לשעבר מתגלה בסרט כאדם אצילי אך שמסרב לשתף פעולה עם כוחות השפיות המתונים בממלכה כנגד הפנאטים הלוחמניים בהנהגת גיא דה לזוזיניאן ורנו משאטיון ומביא בכך לקרב הגדול האחרון של הממלכה ולתבוסתה המוחלטת בקרב חיתין המפורסם והוא מפקד על ירושלים הנצורה ומצליח להביא לשחרור כל אנשיה בידי צאלח א דין ( בניגוד למוחלט לתושבים הקודמים של ירושלים שנרצחו כולם יהודים כמוסלמים בידי הצלבנים כשכבשו את העיר ).
האם זה סרט טוב ? לדעתי המשחק הוא בינוני אך יש שם קטעים חזקים בהחלט שמצליחים להעביר את
הדרמה של התקופה אם כי סקוט שינה עובדות היסטוריות שלא לצורך או התעלם מדברים חשובים ביותר . משום מה אין בסרט סצנה של הקרב הדרמטי מכל, קרב חיטין, שבו הושמד כלל הצבא הצלבני בידי המוסלמים וזה חבל מאוד הקרב המרכזי מכל הפך ללא יותר מהערת שולים בעלילת הסרט .
שינוי שלא לצורך של ההיסטוריה הוא הפיכתו של בליאן איבלין הגיבור הראשי ודמות היסטורית אמיתית מאציל בן אצילים שהיה שחקן חשוב ומרכזי בפוליטיקה של ממלכת הצלבנים לנפח לשעבר כנראה על מנת להביא לו יותר אהדה של הצופים . סקוט שינה את העובדות שבליאן היגיע לירושלים רק לאחר שהתחייב לצאלאח א דין שלא ילחם בו משם ובלחץ הנצורים הפר את התחייבותו אם כי טרח ושלח לצלאח א דין התנצלות על כך והמלך הכורדי המצרי סלח לו על כך ושיחרר את בני משפחתו . משום מה ( כנראה מסיבות כספיות ) בליאן איבלין היה בין האחראים להסכם שהושג בסוף מסע הצלב השלישי בין ריצרד לב הארי וצאלאח א דין ובכך הביא שלום למשך כמה עשרות שנים לארץ המעונה מקרבות .
למרות זאת מצאתי שמבחינות רבות הסרט עולה על שאר האפוסים ההיסטוריים שהוקרנו על מסכינו בשנים האחרונות אם כי הוא רחוק מאוד מלהיות יצירת מופת.
כמובן שמה שמעניין מאוד בסרט הוא גם המסר העכשווי שבו . שהרי סקוט לא בחר סתם את התקופה הספציפית הזאת לעשות עליה סרט אפי בימים שג'ורג' בוש נראה כמי שמנהל מסע צלב כנגד המוסלמים ובן לאדן מכריז על עצמו כיורשו של צאלאח א דין במסע צלב נגד המערב הכופר הסרט הזה הוא בהחלט בעל מסר מידי "המסר שלא האבנים הן החשובות אלא האנשים שגרים בתוכם " .
אך הוא עורר כנגדו ויכוחים עזים שמראים גם על התעצמותם של הגורמים הדתיים בחברה. אם למשקיף אובייקטיבי נראה שהבמאי ניסה להציג את שתי הקבוצות בצורה ההוגנת ופוליטיקאלי קורקטית ככל האפשר ואף מציג בסרט קבוצה פוליטיקלי קורקטית במיוחד התומכת בשיתוף פעולה יהודים נוצרים ומוסלמים באותה התקופה קבוצה שלא הייתה קיימת אז כלל .
נכון הוא שבסרט כמה ממנהיגי הנוצרים יוצאים רע יותר ממנהיגי המוסלמים אך כך הוא גם בעובדות ההיסטוריות.
בארה"ב קבוצות ימניות דתיות שונות מחו על הדרך שבה מוצגים הנוצרים בסרט כברברים אלימים אם כי זאת אינה עויינת במיוחד וסקוט הוא זהיר מאוד להראות על ההבדלים של הדעות בין קבוצות שונות באצולה הנוצרית ..המבקרים הנוצרים הנ"ל העירו ברמז ברור כמו פיל שכיום הנוצרים הם סובלניים פחות לדרך שבה הם מוצגים בסרטים לעומת שנות השמונים כאשר הוליווד התעלמה בדעתם כאשר עשתה את הסרט מעורר המחלוקת" הפיתוי האחרון של ישו" של סקורסזה שבזמנו עורר הפגנות נזעמות מצד הימין הנוצרי. דומה שהימין הנוצרי שהתעצם מאוד בשנים האחרונות של שלטונו של בוש רומז שכעת הוא יאפשר פחות חופש לבמאים להציג אירועים שאינם נראים לו בסרטיהם לעתיד .
התקפות על הסרט הושמעו גם מצד מבקרים מוסלמיים שונים . וכך קאלד אבו פאדאל מומחה לחוק האיסלמי התלונן על סמך קריאת התסריט בלבד שכל המוסלמים בסרט להוציא צאלאח א דין עצמו מתוארים כמכונות הרג חסרות דיעה ואינם מוצגים כיצורים אנושיים כמו הנוצרים שבסרט.
עם זאת ועדה של הליגה נגד ההשמצה המוסלמית שצפתה בסרט הכריזה שלהוציא "כמה אי דיוקים היסטוריים " היא מרוצה מהדרך שבה מוצגים בו המוסלמים.
אולם הסרט עורר מחלוקת גם בגלל כיוון אחר ובלתי צפוי לחלוטין כאשר היסטוריון בשם ג'מס רלסטון הגיש תביעת פלגיאט נגד יוצרי הסרט בטענה שהם "גנבו " את הרעיון לסרט ואת הדמות הראשית שבו של באליאן מספר ההיסטוריה שלו על מסעי הצלב .אמנם האירועים שבסרט והדמות של באליאן מתוארים בעוד ספרי היסטוריה רבים מספור ואילו לעלילה הבדיונית שבסרט אין שום קשר לספרו של רלסטון שהוא תיאור אקדמאי של האירועים ההיסטוריים.
במקרה הלא סביר שרלסטון יזכה בתביעה כנגד סרטו של רידלי סקוט זה אומר שגם שימוש בספרי היסטוריה כבסיס לסרטים עלול לשמש מעתה ואילך כמקור לתביעות פלגיאט , ובמקרה כזה סביר להניח שהמפיקים יעדיפו להשתמש בספרים כאלה פחות ובפחות כבסיס ומקור השראה לסרטיהם.
ימי בלדוין והישראלים
דומה שגם לישראלים יש הרבה מה לאמר על הסרט שהרי בישראל תמיד היה ויכוח עד כמה הדוגמה של ממלכת הצלבנים רלוונטית למקרה של ישראל כפי שטוענים הערבים מאז ומתמיד. ידיד ימני שראה את הסרט איתי טען שיש בו אלגוריה ברורה ליחסי שמאל ימין בישראל וכי הנוצרים המתונים בו הם אנשי שלום עכשיו כפי שהנם מוצגים בידי "התישקורת " והקיצוניים הנוצרים הלוחמניים כמו רינו משאטיון מייצגים את המתנחלים .אולי אולי כדאי להזכיר שאותו רינו משאטיון הושווה פעם בידי אורי אבנרי לאריאל שרון .
המחזאי גלעד עברון (כותב המחזה "יהוא" ) אף תכנן להעלות מחזה על רנו משטיון וכנראה בהקבלה עם בנימין נתניהו אך מחזה זה לא עלה עד כה.
|
אירועי התקופה המתוארת בסרט תוארו בעברית בכמה ספרים מקוריים רובם לילדים ,ורובם ביצעו זיהוי מפורש בין הנוער הישראלי המודרני ובין הצלבנים של ימי בלדוין. אלה היו ספרו של עודד בצר המסע המופלא במנהרת הזמן (1975)
שתיאר הרפתקאות ארבעה ילדים בני זמננו שמגיעים ב"מנהרת זמן" לימי המלך באלדוין , מתחברים עם הצלבנים ומשתתפים במאבקם בערבים מרושעים, לפני שהם חוזרים לזמננו.
הסופרת דורית אורגד בספרה שני חברים בממלכת החשמונאים (1985) תיארה את עלילותיהם של נערים יהודיים המיודדים עם הצלבנים המתוארים בצורה חיובית מאוד בתקופת קיצה של הממלכה בידי נאסר א דין. העיתונאי גד שמרון ( מומחה והיסטוריון של השירותים החשאיים בישראל ) כתב על חייו של רנו משאטיון רומן היסטורי שלם בשם "השטן בארץ הקודש (1998) " שבו היו רמיזות אקטואליות ברורות ביותר לימינו. הספר יצא לאוןר במהדורה מחודשת בשם שם מסע הצלב האחרון של רינו, בהוצאת ידיעות 2011.
|
אך לצערם של חובבי האפוסים ההיסטוריים "ממלכת גן העדן " שבימים אלה כבר הוכתר ככישלון הראשון הגדול של קיץ 2005 עם הכנסות קטנות ביותר באופן יחסי בהשוואה לסכומים שהושקעו בו יותר ממאה מיליון דולר סיכוייו להפוך לרווחי נראים אפסיים והכישלון עלול לסתום את הגולל על הז'אנר שסקוט עצמו הקים לתחייה.
וזה חבל ,עם כל חולשותיו השונות בעיני "ממלכת גן העדן " הוא הסרט הטוב ביותר שנעשה עד כה על הצלבנים בארץ ישראל. אם כי בהתחשב בכך שיש כל כך מעט סרטים כאלה אולי זה לא אומר הרבה .
ראו גם:
שמוליק דובדבני על "ממלכת גן העדן"
ירושלים של צלב :ביקורת בוואלה
התקפות מוסלמיות על הסרט
התקפות אקדמאיות על "ממלכת גן העדן"
תגובה אחת על “בחזרה לימי הצלבנים : על הסרט "ממלכת גן העדן "”
[…] עוד סרט היסטורי של רידלי סקוט על ימי הצלבנים :ממלכת גן ה… […]