ריגול תעשייתי :מימי מלחמת טרויה ועד ימינו

הופיע בעיתון גלובס " תחת השם "ריגול תעשייתי -הדבר האמיתי "

בימים אלה הזדעזעה הארץ משערוריית ה"סוס הטרויאני" תוכנת ריגול באמצעות האינטרנט שנחשפה לראשונה בידי זוג סופרי בלשים  אמנון ז'קונט וזוגתו ורדה רזיאל ושהכניסה תוהו ובוהו לעולם העסקים בישראל ואם להאמין לתקשורת הרי יצרה שלב חדש בהיסטוריה של הריגול התעשייתי .אך לאמיתו של דבר אין כל חדש תחת השמש .

הפלישתים נגד העברים

עד כמה שהדבר מפליא לריגול התעשייתי ולגניבה של טכנולוגיות יש היסטוריה ארוכה מאוד שמגיעה לפחות עד לתקופה של "הסוס הטרויאני" המקורי דהיינו ימי מלחמת טרויה במאה ה-13 לפני הספירה. באותה התקופה היה לעם החיתי שהקים אימפריה באזור תורכיה והמזרח הקרוב של היום ,מונופול מוחלט על יצור הברזל ,תחום שהיה פרי המצאתם של החיתים ,ונתן להם יתרון במלחמותיהם כנגד אויבים שברשותם היה רק נשק ברונזה החזק הרבה פחות. ידוע שהחיתים על מנת לשמור על יתרונם שמרו בסוד מוחלט על סוד יצור הברזל
במקרה הזה נראה שרשת המרגלים של אויביהם הראשיים,המצריים ,"פיצחה" את הסוד וזהו אחד מהמקרים המפורסמים הראשונים של ריגול תעשייתי. אולם מאחר שבארצם של המצרים לא היו החומרים הדרושים ליצור הברזל הם נאלצו להמשיך להשתמש בברונזה.במקרה הזה עצם פיצוח הסוד לא עזר להם הרבה.
עם נפילת האימפריה החיתית ( זמן קצר לאחר מלחמת טרויה ) הופץ סוד ייצור הברזל בין עמים שונים ובהם הפלשתים והללו השתמשו בטכנולוגיה העדיפה הזאת לחיזוק שליטתם בארץ ישראל וכמובן מנעו גם הם את הסוד מיריביהם הישראליים.וכך בקטע היחיד בתנ"ך הנוגע בנושא שמירת סודות טכנולוגיים מסופר לנו: וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל כי אמרו הפלשתים פן יעשו העברים חרב או חנית .
( שמואל א' יג יט ) אך הסודות הטכנולוגיים האלה דלפו לבסוף הודות לריגול תעשייתי מוקדם של הישראלים שהתנ"ך למרבית הצער לא נותן לנו פרטים עליו כל מה שידוע לנו הוא שהישראלים למדו לבסוף יצירת חרבות וחניתות מברזל והפלישתים איבדו את היתרון הטכנולוגי שלהם ועימו את שליטתם

הביזאנטים נגד הסינים

.ניסיונות נוספים של גניבת טכנולוגיה כללו ניסיונות לגניבת סוד הזכוכית הפניקית, ניסיונות אין סופיים לחיקוי בשמים מהמזרח וביניהם פרשה ידועה נוספת של ריגול תעשייתי שפרטיה ידועים לנו היא מתקופה מאוחרת בהרבה מהמאה השישית לספירה מימי הקיסר הביזאנטי יוסטיניאנוס. הביזנטים כמו הרומאים לפניהם , ייבאו מזה מאות בשנים את המשי מסין ושילמו עליו סכומים מפולפלים ביותר לסוחרים ואנשי התיווך שבדרך. הקיסר החליט להפסיק זאת ולהשיג את סוד יצור המשי. הוא שלח שני נזירים במשימה סודית לסין מקור המשי והללו חזרו עם ביצי תולעת המשי חבויים בתוך מקלות ההליכה שלהם . ומכאן הסינים איבדו את המונופולין על יצור המשי שהתפשט בכל רחבי האימפריה הביזנטית שהפכה ליצרנית המובילה בעולם של משי והראתה לכל את הערך של הריגול התעשייתי מחד והצורך בשמירת סודות קפדנית מאידך .

נזירים כמרגלים תעשייתיים

אולי בהשראת הגניבה התעשייתית הזאת נגנב לבסוף גם סודו של בושם האפרסמון המפורסם מאזור עין גדי הבושם היקר והנחשב ביותר של העת העתיקה שייצורו היה הסוד התעשייתי החשוב ביותר של ארץ ישראל בימי בית שני ועד עצם היום הזה אין מושג מדוייק כיצד התבצע .

גם כאן הגנב היה נזיר  ( הנזירים היו "הסוסים הטרויאניים " של ימי הביניים מאחר שנראו כאנשים תמימים הראויים לחלוטין לאמון כאשר הסתובבו ממקום למקום ) אחד בשם ווילבלד ביקר בארץ ישראל בשנת 724 לספריה כאשר הארץ הייתה בשלטון המוסלמים והצליח להבריח צנצנת של שמן אפרסמון אל מחוץ לתחומי ארץ ישראל . הוא קנה לעצמו בושם ושם אותו בתוך בקבוקון ואחר כך לקח קנה חלול הכניס אותו בתוך הבקבוק ומילא אותו בנפט ולאחר שחתך את קצות הקנה בגובה צוואר הבקבוק הוא פקק היטב את הבקבוק . כמו כל אדם אחר שהתכונן לעזוב את הארץ הוא עבר בדיקה יסודית בידי חיילים מחשש שמה הוא לקח עימו דברים שאסור לקחת כמו האפרסמון .החיילים הריחו את השמן שהיה בקנה בחלקו של הבקבוק ולאחר זאת שיחררו אותו .ויבלד הנ"ל עבר עם השמן למצרים ששם בדקו טו טוב את השמן והקימו שם תעשייה משגשגת של גידול אפרסמון שהייתה פעילה שם עד המאה ה-16. ארץ ישראל ועין גדי איבדו את המונופולין שלהם בתחום כתוצאה מפעילותו של הנזיר הערמומי . .
כתוצאה ממעשי גניבה אלה בימי הביניים היו מודעים היטב לנושא שמירת וגניבת סודות. הביזנטים למשל למדו היטב את המשמעויות של שוד המידע התעשייתי שביצעו וידעו לשמור מכל משמר על סודם הגדול ביותר סודו של הנשק שנקרא "אש יוונית " שעימו הדפו שוב ושוב את התקפות המוסלמים ועמים ברבריים שונים על חומותיהם. וכל כך הייתה ההגנה שלהם יעילה שכל מאמצי המוסלמים לגנוב ולפצח את הסוד נכשלו ועד היום אין החוקרים יודעים בדיוק כיצד אותה טכנולוגיה עבדה .
האלכימאים השונים בימי הביניים ובראשית הזמן החדש הקפידו לכתוב ספרים על נושאים חשובים כמו ייצור זהב וסם חיים נצחיים בקידוד מסובך שהיה מובן לרוב רק להם עצמם מחשש לעינה בישה על מנת לשמור את תגליותיהם לעצמם בלבד מפני מתחרים וכתוצאה עד היום החוקרים מתקשים להבין ולפענח את כתביהם. אך הריגול התעשייתי נמשך במלוא הקצב ורק התעצם ממאה למאה .
וכך למשל במהלך המאה ה-18 צרפת שהזדעזעה ובצדק מההתעצמות התעשייתית והצבאית של בריטניה ניהלה מאמץ אדיר של גניבת סודותיה התעשייתיים מבריטניה שהחלה אז את המהפכה התעשייתית שלה . כמובן הצרפתים היו רחוקים מלהיות היחידים ,
עד כמה שידוע התבססה הטכנולוגיה האמריקנית בראשית דרכה, על ריגול תעשייתי מקיף, אשר החל בפעולות פרטיות, לדוגמה : סוחר מבוסטון בשם פרנסיס קאבוט לוול נסע לאנגליה ב-1811 וגנב שם את התוכניות של אחד המכשירים הבסיסיים של המהפכה התעשייתית האנגלית , נול האריגה של קרטרייט הביא אותו לארה"ב ויצר עם מכשיר זה את המהפכה התעשייתית בארה"ב .
ארה"ב לא הייתה היחידה שהמהפכה התעשייתית שלה החלה עם גניבה, ידוע שגם תעשיית המכוניות היפנית החלה מתוכנית שנגנבה מהבריטים.

הריגול עסק מסחרי

הריגול התעשייתי נמשך בכל עוזו במאה ה-19 וגם אנשים שהפכו לשם דבר ולדמויות מופת טכנולוגיות לא בחלו בו כלל . ידוע למשל שהממציא המפורסם תומאס אדיסון שלח את אחד מעוזריו לגנוב תוכניות של הממציא המתחרה ג'ורג' וסטינגהאוז לגנרטור חשמלי, על מנת שאדיסון יוכל להקדימו בשוק בפיתוח המצאה זאת . ואדיסון אכן הצליח בכך. ומן הסתם הוא היה רק אחד מרבים , התעשיינים האמריקנים עשו הכל כדי להשיג יתרונות על מתחריהם והריגול התעשייתי נחשב (ועודנו ) לדרך לגיטימית לחלוטין בעיניה ( אם גם לא בעיני החוק ) להשיג יתרון .
ידוע שכיום לחלק גדול ומן הסתם רוב ( או כל ) החברות הגדולות בארה"ב יש יחידה מיוחדת של ריגול, שמתפקידה לברר במה עוסקים המתחרים. רבות מיחידות אלו מנוהלות בידי יוצאי הסי אי אי או האף בי אי .אמנם מרבית החברות משתדלות לפחות שלא לעבור על החוק בצורה ברורה מדי, אך על פי הדיווחים יש מספר רב מהן שעוסקות בפעילויות באזורים "אפורים" או לא חוקיים ממש .לעיתים קרובות הם שוכרות ( כפי שארע במקרה של "הסוס הטרויאני " בישראל ) חברות בילוש פרטי על מנת להשיג מידע סודי מהמתחרים ובו בזמן שומרים לעצמם את האופציה לרחוץ את ידיהם מכל הפרשה אם הללו יתפסו .

על פי ההערכה חברות אמריקניות איבדו בין 50 למאה מליארד דולאר בשנה כתוצאה מגניבת סודות מסחריים .ועל פי האף בי אי בשנים האחרונות לפחות 20 מדינות זרות ניסו לחדור לחברותה הי טק בעמק הסיליקון. כמובן שרוסיה וברית המועצות לשעבר וגם סין עסקו בכך מזה שנים רבות מאוד והשיגו מומחיות עצומה בתחום הריגול התעשייתי, ולאורך השנים הושמעו בארה,ב האשמות שונות גם כנגד ישראל וריגול תעשייתי שהיא מבצעת לכאורה בארה"ב .
וכתוצאה מהחשיבות העצומה של הריגול התעשייתי התחכום הטכנולוגי שלו רק הולך וגודל משנה לשנה . והטכניקות לגניבת מסמכים או תוכנות מחשב ודיסקים נעות מבדיקת פחי זבל לטכניקות המתוחכמות ביותר כמו השימוש במיקרופונים של לייזר על מנת להאזין לשיחות חשובות ממרחק עצום על ידי הויבראציות של הקול על חלונות הבניין וכעת נחשפה שיטת הסוס הטרויאני באינטרנט והיא מן הסתם לא תהיה אחרונה מסוגה,נהפוך הוא .

ההוה והעתיד של הריגול התעשייתי

שטיינהרט :
הריגול באינטרנט הוא רק בחיתוליו וההשלכות שאנו רואים היום כולל,הטכניקה שהופעלה במקרים האחרונים קיימת מזה כמה שנים טובות וזמינה לכל דורש טכנולוגיות ריגול נמכרות ללא מפריעה באינטרנט ובאופן חוקי .
הפיתוח הראשוני לסוג כזה של תוכנות הוחל עוד בידי הסי אי אי עוד בראשית עידן האינטרנט בשנות התשעים . אין שום חדש בתגלית הזאת וכל השיטה הזאת היא בכלל פרימיטיבית למדי.
א.א. : למה היא פרימיטיבית ?
שטיינהרט : משום שברוב המקרים אפשר לזהות בקלות את הסוס הטרויאני, וזאת מאחר שהוא מאט את המחשב ללא סיבה נראית לעין וכך אפשר לזהות אותו . עצם העובדה כי משטרת ישראל היא הגוף הבודק של פרשה זו, אף היא אינה מצביעה על תחכום יתר, שכן קיימות כיום תוכנות מקצועיות אשר לשם איתורן דרושה מומחיות רבה הרבה יותר מכפי שנמצאת כיום בידי המשטרה.
א.א. : ויש כבר שיטות יותר מתוחכמות מזה ?
שטיינהרט :באופן יחסי יש שיטות מתוחכמות בהרבה, לדוגמה : האזנה לשרתי דואר אלקטרוני ויירוט מיילים עוד לפני שהם במחשב . כלומר המרגל קורא את הדואר שלך אפילו לפני שפתחת אותו . שיטה נפוצה בקרב סוכנויות ביון הינה פריצה ושתילה של חומרה המבוססת על רכיבים אלקטרוניים העוקבים הנעשה במחשב שלך בצורה מושלמת ללא כל האטה . רוב השיטות האלה מתבססות על שתילה של ציוד מתאים במחשב בידי סוכן . לדעתי זה כבר עבר או יעבור גם לתחום הריגול העסקי .
בכלל, מהפרשה האחרונה נוטף ריח חזק מאוד של חובבנות משום שהפורצים בחרו בסוג של תוכנה קלה יחסית לזיהוי ומשום שרוב הפייר וואלים המותקנים כיום במחשב אמורים לעצור ולזהות סוג כזה של תוכנה ומשום שאין למתקינים שליטה אמיתית באיזה מחשב בחברה תוכנת המחשב תותקן. .
תבין אם תוכנה כזאת עוררה את חשדם של בני זוג סופרים שאינם מבינים הרבה במחשבים הרי זה דבר חובבני מאוד . ויש כאן ניסיון בלתי מקצועי להשיג מידע ששום מקצוען אמיתי לא היה נכשל בו .
עם השיטות האמיתיות והמתוחכמות באמת שקיימות כבר כיום, קשה מאוד יהיה לדעת שמרגלים אחרי המחשב שלך . עדיין סודות בסדר גודל של פטנטים, רשימות תפוצה מורכבות וסודות יקרים אחרים, אינם מוחזקים בדרך כלל במחשבים הפתוחים לאינטרנט ולעיתים מזומנות נמצאים כלל על מחשב, כך שדומני כי החברות שנפגעו מהפרשה האחרונה, קופצות על ההזדמנות להציג מיצג, לפיו היו בידם סודות מורכבים שנגנבו, הניסיון מוכיח כי טענה זו הינה מופרחת למדי. הריגול התעשייתי והמסחרי המתוחכם באמת נמצא כבר כיום ברמות אחריות לחלוטין ומרבית החברות הגדולות, כולל אלה שנפגעו מהפרשה האחרונה, נאלצות לעשות שימוש בכלי ביון, רק כדי להישאר במשחק.מעניין לציין שהיום הרבה חברות עושות שימוש בחומר שהם רוצות שיפול לידי היריב על ידי "סוסים טרויאניים " ויש כאן למעשה שימוש בדיס אינפורמציה מהסוג ששירותי הביון הממשלתיים היו נוהגים לעשות בו שימוש.
.
א.א. : ומה לדעתך יהיה העתיד של הריגול התעשייתי ?
שטיינהרט :התיחכום של אמצעי ריגול וגניבה דרך האינטרנט יהיה כל כך גדול עד שלא תיהיה ברירה והחברות השונות יחזיקו מידע מסווג רק בסוגי מדיה שאותם אפשר יהיה לגנוב רק בגניבות מהסוג הישן והלא מתוחכם.
בסופו של דבר אי אפשר יהיה להחזיק חומר  סודי על מחשבים שפתוחים לרשת האינטרנט.

ראו עוד :

מלחמת טרויה

בחזרה לתקופת הברונזה

יוסף אריכא

בושם האפרסמון

יוסטיניאנוס

גניבת סוד המשי
אש יוונית

"חרש הברזל אשר בגבע" :סיפור על ריגול תעשייתי בימי הפלישתים

 לרגל ללא גבולות :ביבליוגרפיה על ריגול 

סייברהומינט-ריגול פסיכולוגי באינטרנט

העתיד מאחורינו ?:הגורם האנושי בריגול באינטרנט :מאמר מאת ד"ר עמית שטיינהרט 

ריגול באינטרנט