האיש שבא מהעתיד : על דוד אבידן

   

 

יש צורך רק בחמש אצבעות כדי לנהל את הגלאקסיה ורק בשלוש עשרה  אצבעות על מנת לשלוט ביקום.

דוד אבידן( 

דוד אבידן בהרצאה בתיכון 'פרקאוף', אור יהודה 1979 בפני כותב המאמר וכיתתו ) .

 היום ה-11 במאי 2005 מלאו 10 שנים לפטירתו של המשורר דוד אבידן .וזה הזמן להיזכר ביוצר הזה אחד הגדולים והמוזרים ביותר שקמו לספרות העברית המודרנית

 

 

 

קצתוכניות לעתיד דוד אבידן

 

הניחו לי להיות מומיה. העירו אותי

אחת לאלף שנה בזריקת אדרנלין מְרֻכֶּזֶת, ואז

אשרף מחדש את רומא, אֲדַוַּחמחדש על הארוע

בפנים חִוְּרִים ובלב נפעם, אסרס מראש

את כל הלוחמים הברברים, שיעלו עליה, אבעל

את נשותיהם הצעירות, כדי שיהיה

מה לשרף ומה לסרס כַּעֲבֹר

אלף שנים נוספות. יש לי

סבלנות למשימות אֲרֻכּוֹטְּוָח.

(דוד אבידן )

 

בשנת 2000     זכה תלמיד בית ספר תיכון מחיפה, בשם  אריאל גוטמן בפרס ראשון בתחרות "מדענים צעירים" של מוזאון המדע בירושלים. גוטמן זכה בפרס על הרעיון וההמצאה המקוריים של מחשב כותב שירה. "השירה מעורפלת מטיבה ולכן שיר המיוצר על ידי מחשב יכול להצליח יותר מפרוזה למשל" הסביר.

המחשב כותב השירה שאותו יצר גוטמן פעל באמצעות חיקוי ספציפי למשורר האהוב ביותר על היוצר שלו , דוד אבידן. התוכנה המבוססת על מערכת סטטיסטית , ניתחה את שירי אבידן ובנתה מאגר מידע הכולל את שיריו וההקשרים המילוליים בינהם . על בסיס מאגר המידע כתבה התוכנה שירים חדשים לכאורה דומים לאלה של המקור בסגנונם חסר הדיקדוק  אם כי למעשה היו חסרי פש ר. בכל אופן התוצאה הראתה שמשוררים אנושיים עדיין אינם צריכים לחשוש מההתחרות של המחשב בניגוד לשחקני השחמט . 

המשורר דוד אבידן ניבחר למודל למחשב גם מסיבות טכניות מכיוון שאין לשירתו מבנה דקדוקי סגור ומתאפיינת בחופש רב וכך קלה יחסית לחיקוי. אבל הוא נבחר גם בגלל שאין  משורר  עברי  חשוב  אחר ( ומשורר חשוב  בספרות העולמית בכלל )   שהתעניין כמוהו בחידושי הטכנולוגיה בכלל ובמחשבים ובעתיד  בפרט ולכן היה זה רק טיבעי שהוא המשורר שישמש כבסיס למחשב כותב שירה .

במאמר זה ניסקור את תחומי עיסוקו השונים של אבידן בשירה "עתידנית " ויצירה מדעית בדיונית מסוגים שונים.  

המשורר מהמאה ה-30

 

…זהו בסך הכל , ריב שכנים , אחד מאותם ריבים גלובליים

שנובעים מחוסר בגרות כוכבית וממודעות קוסמית חלקית מדי.

שתים עשרה שנה לפני סוך המאה חייבת סופסוף האנושות לצוות על עצמה

גמילה מזורזת מהקבעון הטארטוריאלי,מהרכושנות האתנית, וממרותה דת ,

כדי להכין את עצמה לא רק למאה הבאה , אלא גם ליחסי שכנות חוץ פלנטאריים .

הצוי המומלץ אינו מותרות ואינו סובל דחוי , כי הנסיבות

בהן הוא אמור להצטוות אינן –מדע בדיוני , אלא ראלפוליטיק .וזהו

הצווי ,שאנו מצווים עליו ,על פני מעטפת הכוכב הירוק –אפור ,

פלנטה מכבדת ועדיין אוטונומית בתוך מערכת השמש המקומית :

למחוק מהתכנות האנושי את מורשת הפסיכוזואלוגיה והטריטוריאליזם

ולהתחיל לחשוב על עצמנו כעל תלת וארבעה –ממדיים

תושבי הזמן האינסופי ולא לוככי עפר ואבנים…

( מתוך "הציווי הטריטוריאלי וציווים אחרים " בספר "המפרץ האחרון " 1991 ) 

 

 

המדע הבידיוני זכה לעניין מועט מאוד בקרב הסופרים התיקניים ו"הנחשבים" של הספרות העברית מעטים מהם טרחו לכתוב יצירה אחת או שתיים בתחום ולרוב הכחישו את עצם היות היצירות אלה אינן מדע בידיוני אלא "ספרות ".

היה רק יוצא דופן אחד שלא הצטרף לזילזול הכמעט כללי הזה במדע הבידיוני  ( שלא כלל אמנם משוררים כמו נתן אלתרמן שהיה קורא נלהב של מד"ב ומקסים גילן  והעורך גבריאל מוקד)  והוא אחד מענקי השירה העברית החדשה , דוד אבידן.

לאורך כל חייו אבידן  היה מוקסם מספרות המדע הבדיוני שהוא היה קורא נילהב שלה עד לנקודה של אובססיה ממשית . הוא סיפר ברעיונות שספרות "סיינש פיקשין " שערכה הספרותי מועט ביחס יכולה לספק לו גירוי ששירת  משוררים ידועים כמו אליוט אינה יכולה לספק . ובמידה רבה רעיונותיו האקסצנטריים לזמנם בלשון המעטה קיבלו ממנה את השראתם , וגם המשיכו הרבה הלאה מעבר לרוב יצירות המדע הבדיוני הקונבנציונליות . הוא היה אופטימי מאוד ברעיונותיו לגבי העתיד לבוא   ולגבי יכולותיו הבלתי נדלות של האדם  תוצאה של שליטתו  בטכנולוגיה. הוא גם  תמך ברעיון שהמשורר  ( לפחות הוא עצמו ) יכול להיות אדם עליון\ הן מהסוג הניצשיאני והן מהסוג המדעי בדיוני בעל יכולות על טבעיות שונות. 

 

שיריו שהתפרסמו בשפה המיוחדת "האבידנית" שלהם מלאים וגדושים ברעיונות מדעיים בידיוניים ועתידניים. בשירתו מוצב האני לבדו ביקום כשהוא חמוש  רק בתובנות מודרניות ובלשון עברית מתוחכמ מול חורים שחורים וסכנה ההשמדה הגרעינית אך גם מול סיכויים גדולים של הארכת חיים גנטי ,  מסעות בחלל חיי נצח ובסופו של דבר אפשרות להיהפך לבורא של יקומים. בשירתו הוא השתמש בלשון העברית התנכית על מנת לתאר מצבים עתידניים . כבר בשיריו המוקדמים יותר הופיעו תיאורים של נחיתת ספינות חייזרים ומוטציות מסוגים שונים..אבידן היה   אדם שהירבה להשתמש ברעיונות טכנולוגיים ועתידניים , ויצר מילים ומונחים מיוחדים שנועדו לתאר תפיסות עתידניות.

כך למשל הוא המציא את המילה "ביננים " כדי לתאר יצורים מכוכב אחר( מלשון "תבוניים")  , מילה שלא תפסה לעומת המילה "חייזרים" שבה משתמשים חובבי המדע הבידיוני ו"חוצנים " שבה משתמשים חובבי העבמים … וחבל לדעתי היא יותר יפה משתי המונחים האחרים…על פי טענה אחת ששמעתי אבידן ייחס לעצמו גם את המילה "חייזרים " אם כי זאת הומצאה בידי  המתרגם עמוס גפן דווקא.

נוסף לשיריו המדעיים בידיוניים שמרוכזים בעיקר בספריו  "תשדורת מלוויין ריגול"  ו"ספר האפשרויות" הוא חיבר ב-1965 גם מחזה בשם "קארמבול " שעוסק בשלושת האנשים האחרונים שנשארים בעולם לאחר השמדת המין האנושי מחזה שאותו כתב גם כתסריט לסרט קולנוע.את גירסאות המחזה והתסריט של "קאראמבול " ניתן למצוא בספר "דוד אבידן מגיש תיאטרון מופשט " ( 1965).

יש ביקום הזה הרבה תת יקומים

הם מקיפים אותו סביב כסיעת –יתומים

הם מבקשים מרכז,אב כוח כבידה

הם מציאה נדירה, מציאה אבודה…..

אנחנו נגלה מתת-תת-יקומנו , אנחנו נגלה .

אנחנו נעלה בדרגה , אנחנו נעלה.

אנחנו נגלה ,שאנחנו חזקים ונועזים,

ואז נחוש פתאום שאנחנו זזים.

( יש ביקום , מתוך ספר האפשרויות , 1985) 

אבידן המשורר הישראלי שהטיב כל כך לתאר את המציאות העכשוית הישראלית ,היה לאמיתו של דבר מרוחק מימנה מאוד. הוא תיאר את עצמו שוב ושוב ברצינות הולכת וגוברת  כאיש המאה ה-30 , בן אלמוות מבקר מזמן אחר שרק בטעות נחת בישראל הקרתנית של אמצע וסוף המאה ה-20.  וכך  לחברה שהקים קרא "חברת המאה ה-30" על שם התקופה העתידנית שממנה כביכול בא.

כאשר נשאל בעיניין זה עם אכן הוא נוסע מזמן אחר הוא מעולם לא הכחיש אם כי הקפיד לציין שאינו עובר על חוקי הפלנטה וכל שאר הדברים הם עניינו האישי…. "אני בא מן העתיד ושהייתי בהווה היא זמנית בלבד " קבע אבידן בראיון עיתונאי  " יש לי נוסטלגיה לעתיד לא לעבר. אני זוכר קדימה , נע קדימה והאפשרויות הנובעות מן העתיד הן שמכתיבות לי את ההוה". הוא הביע שוב ושוב את התיקווה שהאנושות תגיע לבסוף לרמת התפתחות כזאת שתאפשר לה לקלוט ולהבין את התשדורות שהוא שולח לה מהעתיד.

ניתן לטעון שהעניין הזה בעתיד וטענותיו שהוא נוסע מהעתיד גם ביטאו את הפחד העמוק שהיה בו מצעירותו  מהזיקנה ומהמוות הבלתי נמנע . היו שהגדירו את שיריו כ"אידיאולוגיה שירית של מחאה נגד המוות ". הפחד המזקנה והמוות הפך אצלו לכמעט אובססיה ועימם התיקווה להצליח להתחמק מהם באמצעות רעיונות טכנולוגיים שונים.

הוא כתב שיר  בנושא המספר כיצד הוא מתעורר בעתיד :

 ועכשיו אבידן דוד

גוזר על עצמו שיכחה

ונזכר בעצמו מחדש

בעוד אלפיים שנה

ועולה מן המוות חלש

בעיניים דבוקות משינה

ושותה מיים שקופים

ונושם צי חלל רחוק

ורואה חיים יפים וחשופים

חיים ללא סדר וחוק

ואז הוא מחליף איתם

מילים אחדות בשפתם

( מתוך הספר "תשדורות מלווין ריגול" 1978 )

המסר  של השיר ברור:  גם בעוד אלפיים שנה יוכל המשורר אבידן לתקשר עם בני אותו עתיד רחוק שכן הוא בעצם שייך לאותו עתיד ( בניגוד לשאר בני התמותה הרגילים קצרי הראות וההבנה  שסובבים אותו ).

פירוש אחר של שמה שתיאר אבידן בשיר זה אינו  דווקא תחייה פיזית של ממש אלא מעין סיאנס שבו רוחו תועלה בידי בני העתיד כדמות דגולה מהעבר  כפי שהוא עצמו נהג לעשות בהווה.

בחייו הפרטיים הרבה אבידן לבצע סיאנסים ו"לזמן" רוחות שונות של מתים לרוב דמויות ידועות כמו  אינשטיין פרויד היטלר , משורירים כמו ביאליק ושלונסקי ( שאישרו בהופעותיהם את עליונותו השירית של אבידן עליהם )  וגם כאלה שמתו זה מקרוב כמו המשוררים יונה וולך ויאיר הורוביץ והפילוסוף משה קרוי ואפילו את אלוהים בכבודו ובעצמו.

אין לאמר שאבידן היה עקבי בטענותיו לגבי מוצאו המדוייק. בהיזדמנויות שונות  סיפר לידידו המבקר גבריאל מוקד שהוא  לאמיתו של דבר חייזר שהיגיע  מכוכב לכת אחר אי שם ברחבי הגלקסיה בשם "אבידנקו " כוכב לכת שאליו הוא מתכוון לחזור ביום מן הימים.  אבידן ניסה כתוצאה  ליצור קשר עם אירגון החלל האמריקני "נאס"א " בניסיון לשכנע אותם שכדאי להם לנצל את כישוריו המפותחים במיוחד ( תוצאה של מוצאו החייזרי ו/או העתידני)   בתחומים שונים של חקר החלל.

בכל אופן אין ספק שאבידן הוכיח את עצמו בחיזוי תחומים שונים של הטכנוליה האנושית .

צליל –גונג. העייפות- הנמרית נמחית מפני קיסר. גבותיו מתקמרות. ידו מורמת.ברוטוס נסוג לאחוריו. קיסר מסתער . פלמנקו . "גם אתה ברוטוס!" הוא מודיע ,בעת שחרבו –הסמוראית הופכת את פורטייה לאלמנה. ( מתוך ET TU BRUTE! בתוך "דוד אבידן מגיש תיאטרון מופשט " 1965).

 

תרומתו הידועה ביותר ( אם גם לא בהכרח החשובה ביותר ) של אבידן למדע הבידיוני הייתה בסרטיו. ב1968 יצר אבידן סרט קצר בן 15 דקות בשם "הכול אפשרי". סרט זה היה מבוסס על שיר שלו בשם "גם אתה ברוטוס!". פואמה של היסטוריה אלתרנטיבית שבה יוליוס קיסר שחוש שיש קשר כדי לרצחו בא למקום ההתנקשות כשהוא חמוש בחרב וכאשר מיתנפלים עליו הקושרים הוא הורג אותם אחד לאחד עד שהוא מגיע לראש הקושרים לברוטוס והורג אותו כשהוא צועק "גם אתה ברוטוס!". הסרט היה המחזה של נושא השיר שהרחיבה אותו רק במעט והראתה את האפשרויות השונות שנוצרו כתוצאה משינוי ההיסטוריה בידי קיסר. זהו אחד מסירטי ההיסטוריה החלופית הראשונים שנוצרו מעולם ( ידוע לי רק על שני סרטים של היסטוריה חלופית שנוצרו קודם לכן במקום כלשהוא ואחד מהם הוא פרק של "מסע בין כוכבים"…).המשורר מנחם בן טען מאז שבסרט זה שצולם בכיכר מלכי ישראל חזה אבידן במדוייק את ההתנקשות בראש הממשלה ,יצחק רבין , שבוצעה באותו המקום כמה שנים מאוחר יותר. אך דומה שכמה מיצירותיו המרתקות ביותר שהתבססו על רעיונות של מדע בידיוני לא היו בתחום הספרות דוקא אלא בתחום הקולנוע.

קראו את הפואמה "גם אתה ברוטוס" ב"יקום תרבות".

שיריו שהתפרסמו בשפה המיוחדת "האבידנית" שלהם מלאים וגדושים ברעיונות מדעיים בידיוניים ועתידניים. בשירתו מוצב ה"אני" לבדו ביקום כשהוא חמוש רק בתובנות מודרניות ובלשון עברית מתוחכמ מול חורים שחורים וסכנה ההשמדה הגרעינית אך גם מול סיכויים גדולים של הארכת חיים גנטי , מסעות בחלל חיי נצח ובסופו של דבר אפשרות להיהפך לבורא של יקומים. בשירתו הוא השתמש בלשון העברית התנכית על מנת לתאר מצבים עתידניים . כבר בשיריו המוקדמים יותר הופיעו תיאורים של נחיתת ספינות חייזרים ומוטציות מסוגים שונים..אבידן היה אדם שהירבה להשתמש ברעיונות טכנולוגיים ועתידניים , ויצר מילים ומונחים מיוחדים שנועדו לתאר תפיסות עתידניות.

כך למשל הוא המציא את המילה "ביננים " כדי לתאר יצורים מכוכב אחר( מלשון "תבוניים") , מילה שלא תפסה לעומת המילה "חייזרים" שבה משתמשים חובבי המדע הבידיוני ו"חוצנים " שבה משתמשים חובבי העבמים … וחבל לדעתי היא יותר יפה משתי המונחים האחרים…על פי טענה אחת ששמעתי אבידן ייחס לעצמו גם את המילה "חייזרים " אם כי זאת הומצאה בידי המתרגם עמוס גפן דווקא.

נוסף לשיריו המדעיים בידיוניים שמרוכזים בעיקר בספריו "תשדורת מלוויין ריגול" ו"ספר האפשרויות" הוא חיבר ב-1965 גם מחזה בשם "קארמבול " שעוסק בשלושת האנשים האחרונים שנשארים בעולם לאחר השמדת המין האנושי מחזה שאותו כתב גם כתסריט לסרט קולנוע.את גירסאות המחזה והתסריט של "קאראמבול " ניתן למצוא בספר "דוד אבידן מגיש תיאטרון מופשט " ( 1965) .

יש ביקום הזה הרבה תת יקומים הם מקיפים אותו סביב כסיעת –יתומים הם מבקשים מרכז,אב כוח כבידה הם מציאה נדירה, מציאה אבודה….. אנחנו נגלה מתת-תת-יקומנו , אנחנו נגלה . אנחנו נעלה בדרגה , אנחנו נעלה. אנחנו נגלה ,שאנחנו חזקים ונועזים, ואז נחוש פתאום שאנחנו זזים. ( יש ביקום , מתוך ספר האפשרויות , 1985)

אבידן המשורר הישראלי שהטיב כל כך לתאר את המציאות העכשוית הישראלית ,היה לאמיתו של דבר מרוחק מימנה מאוד. הוא תיאר את עצמו שוב ושוב ברצינות הולכת וגוברת כאיש המאה ה-30 , בן אלמוות מבקר מזמן אחר שרק בטעות נחת בישראל הקרתנית של אמצע וסוף המאה ה-20. וכך לחברה שהקים קרא "חברת המאה ה-30" על שם התקופה העתידנית שממנה כביכול בא. כאשר נשאל בעיניין זה עם אכן הוא נוסע מזמן אחר הוא מעולם לא הכחיש אם כי הקפיד לציין שאינו עובר על חוקי הפלנטה וכל שאר הדברים הם עניינו האישי…. "אני בא מן העתיד ושהייתי בהווה היא זמנית בלבד " קבע אבידן בראיון עיתונאי " יש לי נוסטלגיה לעתיד לא לעבר. אני זוכר קדימה , נע קדימה והאפשרויות הנובעות מן העתיד הן שמכתיבות לי את ההווה". הוא הביע שוב ושוב את התיקווה שהאנושות תגיע לבסוף לרמת התפתחות כזאת שתאפשר לה לקלוט ולהבין את התשדורות שהוא שולח לה מהעתיד. ניתן לטעון שהעניין הזה בעתיד וטענותיו שהוא נוסע מהעתיד גם ביטאו את הפחד העמוק שהיה בו מצעירותו מהזיקנה ומהמוות הבלתי נמנע . היו שהגדירו את שיריו כ"אידיאולוגיה שירית של מחאה נגד המוות ". הפחד מזקנה והמוות הפך אצלו לכמעט אובססיה ועימם התיקווה להצליח להתחמק מהם באמצעות רעיונות טכנולוגיים שונים.

הוא כתב שיר בנושא המספר כיצד הוא מתעורר בעתיד :

ועכשיו אבידן דוד גוזר על עצמו שיכחה

ונזכר בעצמו מחדש בעוד אלפיים שנה

ועולה מן המוות חלש בעיניים דבוקות משינה

ושותה מיים שקופים

ונושם צי חלל רחוק

ורואה חיים יפים וחשופים חיים ללא סדר וחוק

ואז הוא מחליף איתם מילים אחדות בשפתם

( מתוך הספר "תשדורות מלווין ריגול" 1978 )

המסר של השיר ברור: גם בעוד אלפיים שנה יוכל המשורר אבידן לתקשר עם בני אותו עתיד רחוק שכן הוא בעצם שייך לאותו עתיד ( בניגוד לשאר בני התמותה הרגילים קצרי הראות וההבנה שסובבים אותו ).

פירוש אחר של שמה שתיאר אבידן בשיר זה אינו דווקא תחייה פיזית של ממש אלא מעין סיאנס שבו רוחו תועלה בידי בני העתיד כדמות דגולה מהעבר כפי שהוא עצמו נהג לעשות בהווה. בחייו הפרטיים הרבה אבידן לבצע סיאנסים ו"לזמן" רוחות שונות של מתים לרוב דמויות ידועות כמו אינשטיין פרויד היטלר, משוררים כמו ביאליק ושלונסקי ( שאישרו בהופעותיהם את עליונותו השירית של אבידן עליהם ) וגם כאלה שמתו זה מקרוב כמו המשוררים יונה וולך ויאיר הורוביץ והפילוסוף משה קרוי ואפילו את אלוהים בכבודו ובעצמו. אין לאמר שאבידן היה עקבי בטענותיו לגבי מוצאו המדוייק . בהיזדמנויות שונות סיפר לידידו המבקר גבריאל מוקד שהוא לאמיתו של דבר חייזר שהיגיע מכוכב לכת אחר אי שם ברחבי הגלקסיה בשם "אבידנקו " כוכב לכת שאליו הוא מתכוון לחזור ביום מן הימים. אבידן ניסה כתוצאה ליצור קשר עם אירגון החלל האמריקני "נאס"א " בניסיון לשכנע אותם שכדאי להם לנצל את כישוריו המפותחים במיוחד ( תוצאה של מוצאו החייזרי ו/או העתידני) בתחומים שונים של חקר החלל. בכל אופן אין ספק שאבידן הוכיח את עצמו בחיזוי תחומים שונים של הטכנוליה האנושית .

אבידן והמחשב

המחשב : אנא ,המשך. אני : ואני רוצה לדון איתך במקומי בשנת 2000 , וכן בכישורי המיסטיים ובקריירה המטאפיסית שלי. המחשב: מדוע אתה אומר מקומך בשנת 2000 ? אני: כבר דיווחתי לך על כוונתי להאריך את קיומי הגופני אל מעבר לזה של בני דורי , זוכר? המחשב: האם כוונתך להאריך את קיומך הגופני אל מעבר לזה של בני דורך חשובה לך ? אני : הצלחתי במימוש הכוונה חשובה לי יותר. …

.המחשב : בוא נדון הלאה מדוע מקומך בשנת 2000

אני : בשנת 2001 אהיה בן שישים ושמונה ,ורוב האנשים בגיל זה הם כבר די גרוטאות . המחשב : מעניין למדי .

אני : משפיל , ניתן לאמר .

המחשב: קודם לכן אמרת ,שכוונתך להאריך את קיומך הגופני אל מעבר לזה של בני דורך .. אני : היא באמת מטרתי העיקרית בחיים אם לנקוט מינוח נדוש …

( מתוך " הפסיכיאטור האלקטרוני שלי: שמונה שיחות אותנטיות עם מחשב , 1974)

ב-1974 אבידן פירסם את הספר "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי : שמונה שיחות אותנטיות עם מחשב". שהוא כביכול קובץ של שיחות שאותם ניהל אבידן עם מחשב אינטיליגנטי שמנסה להבין (ללא הצלחה מרובה ) מהי האנושיות.

אבידן אכן ניהל שיחות מעין אלה עם תוכנת מחשב בשם "אליזה" של אי בי אם במשך חמש עשרה שעות ב-1974 אך ספק רב עם השיחות שניהל עימה הם אלה שמופיעות בספר ששם התשובות שהמחשב נותן לשאלותיו המתוחכמות של אבידן הן מתוחכמות יותר מדי עבור תוכנה מוגבלת כמו "אליזה ". נראה שאבידן שינה את התשובות המשעממות שקיבל מהמחשב לתשובות מעניינות לעין ארוך כדי ליצור ויכוח "אמיתי " בין אדם למכונה.

 

 

 

 

 

קישקשתא נגד איש העתיד

 

 

ספור מדע בדיוני :נוסע זמן מן העתיד חוזר להווה עם כל ממצאי מלחמת העולם- השלישית וזורק הצעה מקדימה : להקדים. הוא משדר מידע מדייק ישר אל מוחות חדריה או"ם מעל גבי סרטלפטורים –ומנהיגי העולם , סין בריה"מ ארה"ב, וישראל מקבלים לבסוף את דעתו , שכל הסוס אינו בחשבון לטווח ארוך ,אלא חבלה בשלום. מדען ישראלי צעיר ,תל אביבי חניך הארוארד מצליח לסכל בסוף את קבלת העצה , וזאת על ידי הצגת תזת נגד נועזת : שינוי המערך ההיסטורי-עתידי לא נועד אלא לקדם שאיפות –מלחמה של מעצמה ביננית אלאנושית ,מחוץ למערכת השמש, בעלת שיטת חשיבה שונה לחלוטין מזו של ההומו-סאפיאנס הצפון תל אביבי המצוי .

( מתוך השיר "שדר מן העתיד :הצעה לתסריט " בספר "תשדורות מלוויין ריגול " 1978 )

ב-1976 יצר אבידן סרט קצר בשם "צופנים טלפטיים" שהתבסס על העיניין העמוק שלו בטלפטיה ולנושא זה חזר ב"מגנום אופוס " שלו מ-1981 ב"שדר מן העתיד אחד הסרטים הישראליים היקרים, המושמצים והפחות מצליחים אבל גם המעניינים שנעשו מאז ומעולם, וגם אחד מסרטי המדע הבידיוני הבודדים באורך מלא שנעשו בקולנוע הישראלי.

כמו " הכול אפשרי " גם " שדר מן העתיד" התבסס בעלילתו על פואמה בעלת אותו השם שהתפרסמה בספר " תשדורות מלווין ריגול ושצוין במפורש שהיא "תקציר לתסריט ". העלילה של הסרט דובר האנגלית שאותו ביים אבידן הייתה כלדיקלמן :

בעולם של שנת 3005   מקבל נוסע בזמן (שאותו גילם השחקן הולנדי ג'וזף ביי) הוראות ממפעיל אלמוני (שאותו מגלם דוד אבידן ) למסע אל העבר של שנת 1985 . : בעתיד של שנת 1985, יפן ביחד עם סין היא המעצמה הטכנולוגית והכלכלית הדומיננטית בעולם.מרגרט תאצ'ר היא עדיין ראש ממשלת בריטניה (כפי שאכן היה ) ושמעון פרס הוא ראש הממשלה בישראל (כפי שאכן היה במציאות,) והוא מפעיל בלחיצת כפתור את פצצת האטום הישראלית בניסוי שמתנהל בסיני. בדיוק אז כשישראל מצטרפת בגלוי למועדון המדינות הגרעיניות נוחתת בניו יורק מכונת זמן שממנה יוצא השליח מהעתיד. השליח בא אל המאה העשרים במשימה מיוחדת במינה שאותה הוא פורש לפני נציגי האומות במועצת הביטחון של  האו"ם ( שכוללת אגב גם את ישראל  ).השליח הוא טלפט שאינו נזקק למילים כדי לתקשר עם סביבתו ומחשבותיו מועברות באמצעות מגבר טלפטי המוצמד למצם ולרקותיהם של המשוחחים עימו.

איש העתיד בסרט "שדר מן העתיד".משחק ג'וזף ביי .

השליח מסביר לנציגי האומות שעל מנת שיוצר העתיד האוטופי שממנו הוא בא יש לפתוח במילחמת עולם שלישית שתטהר את העולם מכל הרשע שקיים בו. המילחמה תיפרוץ בין כך ובין כך אך כדי שיווצר עתיד טוב יותר יש להקדימה ככל האפשר שכן "כל המלחמות פרצו מאוחר מידי " ולכן על מדינות העולם לפתוח ככל המוקדם במילחמה זאת.

על מנת לשכנעם הוא מעביר להם שיעור בטלפטיה,באמצעות מגברים טלפטיים מיוחדים הענודים על רקותיהם ומצחיהם. לאחר מכן הוא יוצא למסע יחסי ציבור ברחבי העולם לצורך קידום רעיון המלחמה הטוטלית. לצורך זה הוא מופיע בשבע הבירות הגדולות של כדור הארץ (שאחת מהן היא תל אביב ) ועושה זאת בו זמנית לאחר ששכפל את דמותו לשבע עותקים זהים. הוא גורם לאסונות טבע אחדים, משבש את תיפקודם של כלי התיקשורת , משנה את כותרות העיתונים בעת ההדפסה , פולש אל ערוצי השידור של הטלביזיות בעולם,עושה סקס באמצעות הטלביזיה הכל באמצעות טלפטיה , ובאופן כללי יוצר תוהו ובוהו.

 

רק המדען הישראלי אבי זיו ( שאותו גילם אבי יקיר שידוע בעיקר מכך שהוא זה שהפעיל וסיפק את הקול לבובה של קישקשתא בתוכנית של הטלביזיה הלימודית "מה פיתאום") מתנגד לדרישה הזאת ומנסה להניע את חברות מועצת הביטחון מההחלטה הנוראה. במהלך הסרט הוא עסוק בעיקר בניהול של סקס נועז טלפטי ולא טלפטי עם חברתו.

אך לבסוף חושף זיו את זהותו האמיתית של איש העתיד שאינו ככלל מהעתיד אלא הוא מקדם מכירות של תאגיד יפני בן זמננו ( אבידן חשב שבעתיד יפן תהיה מעצמת העל האמיתית ) שפיתח מגברים טלפטיים ( ושמשתמש ברובוטים לוחמי קאראטה) ואותם הוא מנסה לשווק באמצעות טריק פירסומי מבריק.  סופו של דבר הוא שהשליח מפוטר בידי שולחו העלום שאותו גילם אבידן עצמו שלו קורא השליח המעריץ לאורך כל הסרט "מאסטר" . סיום זה כמובן עומד בסתירה מוחלטת לפתיחת הסרט שמתרחשת בשנת 3005 עם יציאתה של מכונת הזמן לעבר.

דוד אבידן בתפקיד "המאסטר" העתידני בסרט "שדר מן העתיד".

קוריוז : אחת הדמויות המופיעות בסרט היא של סופר המדע הבידיוני הידוע אייזק אסימוב שאותו גילם שחקן אמריקני שדמה לו חיצונית נורמן ראביס. במהלך הסרט אסימוב נוכח בשולחן העיתונאים שמראיינים אתהשליח וסופג מהאיש שבא מהעתיד נזיפה מעליבה על "חוסר הדימיון המשווע " שגילה בספריו בתיאוריו את העתיד ( קינאת יוצרים של אבידן? ..). עוד דמות שהופיעה בסרט הייתה של ראש ממשלת אנגליה מרגרט תאצ'ר שאבידן חזה נכונה שהיא תמשיך 1לכהן בתפקידה גם ב-1985 ושאותה שיחקה שחקנית אנגליה פאם בארדן. הסרט אגב  צולם בביתו של מתרגם ועורך ספרי המדע הבדיוני ,עמוס גפן.

עם כל זאת אבידן הסביר שזהו למעשה לא סרט "מדע בידיוני " אלא סרט שאמור להעביר מסר רטורי. הסרט אמור היה לעסוק בשאלות כמו : האם יש מקום למין ואהבה בעולם עתידני ? האם תוכל האנושות לקיים קומיוניקציה בעזרת טלפטיה בלבד ? האם ניתן יהיה לפתח בעתיד טכניקות של שיכפול האדם? וכו'. ואחד המסרים הוא שאנו כבר חיים במציאות עתידנית מבלי שנחוש בכך. נוסף לכך אבידן רצה להעביר מסר שאכן יש דבר כזה שנקרא טלפטיה, הוא טען שהוא עצמו מעביר שדרים טלפטיים כדבר שבשגרה ואף טען שאת הסרט עצמו על השחקנים בני הלאומים השונים שהופיעו בו הצליח לביים רק משום שהעביר למשתתפים מסרים טלפטיים!

הוא טען ש" האדם צריך לדבר פחות ולחשוב יותר".  בסרט הראה אבידן בין השאר כיצד מתבצעים יחסי מין באמצעות טלפטיה. נושא נוסף שהעסיק את אבידן בסרט היה נושא המסע בזמן. הוא טען שתפיסת המסע בזמן בסרט מבוססת על התפיסה של איינשטיין.

מכונת הזמן כפי שהופיעה בסרט הורכבה מקונוסים כפולים מחוברים בקודקודיהם שכשבמרכזם חור שחור ששימש כמנוע וכיוון הסיבובים הוא ככיוון סיבובי הזמן לעבר או לעתיד. "

אבידן היסביר ש" יחידת הארוע ביקום מורכבת מחלקיקים ,שצורתם דומה לשתי קונאות אור שבינהם פעור חור שחור. ביססתי את המכונה על חישובי תורת איינשטיין והאיורים הגרפיים שלה. נכון שאין עדיין לתורה זאת כל ישומים טכנולוגיים והכל בגדר תאוריה אבל הסרט מבוסס על הפרשנות המעודכנת ביותר של תורה זאת".

הוא טען שעתידנים קובעים שבעוד שנים אחדות תגיע ההוכחה הממשית לנכונות תורתו של אניינשטין על אפשרות הניידות בזמן ( לאמיתו של דבר איינשטין מעולם לא דיבר על מסעות בזמן ) וכך הסרט מקדים רק בשנים אחדות את הוכחת התיאוריה. אבידן תקף בראיון עיתונאי את סרטי המדע בדיוני האמריקניים ש"רוב עלילותיהם ילדותיות ,פרימיטיביות עם אידיאולוגיה של סופרמנים. אני קורא להם לורנס איש ערב בכרכרות האש או הקרח תלוי בסרט ".

עטיפת הקלטת של "שדר מן העתיד".

הוא קבע ( ובמידה לא מבוטלת של צדק ) שהמדע הבידיוני העשיר כל כך ברעיונות אינו בא לדי ביטוי בסירטי הראווה הבידיוניים בהם מושג הדגש על תפאורה ולא על מסר רעיוני. "אני " קבע אבידן " מתייחס למדע הבדיוני כאל מדע של ממש ולא כאל שעשוע חסר ערך או בדייה שיטחית לילדים". "לא בניתי את הסרט על מבצעי ראוה בזבזניים ,שבהם הגיבורים הראשיים הם כלי רכב עצומינם או חיות מפלצתיות יורקות אש שנבנו בדמיון באולפנים לצורך הפגנות דמיון ראותניות בלבד המחפות על דלות המסרים של הסרטים ".

הוא הסביר שסרטו בניגוד לסרטים אלה "אינו מדע בידיוני " אלא נועד לדון בפילוסופיה העתידנית שלו וברעיונות שבהם הוא דוגל באמצעים מצומצמים "שפויים" יחסית.

הסרט היה אחד הסרטים היקרים ביותר שהופקו בקולנוע הישראלי. המפיק יעקב קוצקי השקיע בו 150 אלף דולר,, ועם במאי ותסריטאי כה מפורסם ועם מסע פירסומת כה עצום שהתלווה אליו ועם הגרנדיוזיות הרעיונית שאפיינה אותו לא פלא שהוא זכה לתשומת לב גדולה מצד כלי התקשורת.

הנפילה של הסרט הייתה גדולה אף יותר, הוא זכה לביקורות בין הקטלניות ביותר שלהם זכה סרט ישראלי כל שהוא , אחד המבקרים השווה בין סרטו של אבידן ובין הסדרה היפנית המצויירת "חלוצי החלל" שהוקרנה אז בטלביזיה לילדים לטובת "חלוצי החלל". אחרים היו אף עויינים יותר בביקורתיהם. גם הקהל הצביע ברגליים. הסרט הוקרן רק 3 פעמים בסינמטק בהקרנות "אקסלוסיביות " בגירסה שהייתה משום מה אף ללא תירגום עברי אם כי היה זה סרט ישראלי . כאשר נשאל אבידן מדוע הסרט דובר אנגלית אם כי הוא ישראלי ענה ש" זה לא הגיוני שאדם יבוא משנת 3005 וידבר דווקא עברית" בסרט כמובן השליח הטלפט אינו מדבר כלל .

אם כי בשלוש ההקרנות האולם היה מלא דומה שהקהל מצא עניין מועט מאוד בחזון העתידני של דוד אבידן. בבתי הקולנוע הרגילים הסרט לא הוקרן מעולם או מאחר שהוא נועד מראש רק להפצה בחו"ל "לעילית האינטלקטואלית הבינלאומית " כפי שטען אבידן שהוסיף שהקהל המקומי במילא לא יבין אותו (מה שהיה נכון ) או משום שבעלי בתי הקולנוע לא גילו בו כל עיניין.

אבידן , הסתבר , היה במאי גרוע ביותר, והסדט שלו מלא בחורים שהיו גורמים לטיטניק לטבוע מיד עם השקתה. לדוגמה : אם המסע בזמן הוא פיברוק של חברה יפנית אז מה עושה כאן הסצינה של שנת 3005 שמופיעה בראשית הסרט? , ומדוע תרצה החברה לגרום למלחמת עולם שלישית כחלק ממסע הפירסום שלה? ואם יש לה אמצעים מטכנולוגיים כה משוכללים כמו שיכפול אנשים מדוע היא זקוקה למסע פירסום כזה מכלכתחילה?

וזוהי רק רשימה חלקית של החורים העלילתיים.

הסרט שלו מעולם לא הוקרן בהקרנות מיסחריות .בנוסף הסתבר עם כל ההשקעה העצומה שהושקעה בסרט הוא נעשה בגירסא של 16 מ"מ. מישהו (אבידן ?) שכח שסרטים מיסחריים נעשים רק בגירסאות של 35 מ"מ , והעברה של הסרט לגירסה כזאת דרשה השקעה גדולה שהמפיקים שוב לא יכלו לעמוד בה.

המפיק קוצקי קבע שהסרט לעולם לא יחזיר את ההשקעה ולכן אין טעם להשקיע בו יותר . הסרט הוקרן מספר פעמים בחו"ל ואחד משני הספרים היחידים מחו"ל שמצאתי שמתייחסים אליו מגדיר אותו כ"מעניין אם גם מרבה מידי בדיבורים " וזוהי כנראה הביקורת הטובה ביותר שניתנה אי פעם לסרט.

הספר השני ,"האנציקלופדיה למדע בידיוני" של ניקולס וקלוט מגדיר אותו במילה אחת "נורא".

אבידן עצמו ראה ראה את הסרט בצורה חיובית יותר כ"סרט שהוא אכן לא-מסחרי אבל התוצאה הסופית משביעה רצון". מעט מאוד אנשים החזיקו בדעה זאת שלו על הסרט.

הוא הוקרן בישראל רק פעם אחת נוספת ברטרוספקטיבה שוב בסינמטק של כלל סרטיו של אבידן. לדעתי אם כי זה סרט גרוע הרי יש בו אכן רעיונות מעניינים ביותר שרק בשבילם שווה לצפות בסרט,( לדעתי רק חובבי מדע בידיוני יכולים להבין את הסרט באמת , שכן אבידן ידע היטב מה שהוא אומר כשטען שהסרט נועד לקבוצה קטנה של אנשים, הם ואולי גם חובבי סרטי "פולחן " גרועים מהסוד של "תוכנית תשע מהחלל החיצון " ).

כיום קיים רק עותק אחד ויחיד מהסרט הנמצא בסינמטק.  אך הוא הועלה על קלטת וידיאו ובקלטת די וי די  שאותה ניתן להשיג ברשת "האוזן השלישית " לאחר ששנים רבות לא היה זמין כלל. אין שום ספק שבין כל מאות הסרטים שנעשו בקולנוע הישראלי ל"שדר מן העתיד " ראוי התואר " הסרט הישראלי המוזר ביותר של כל הזמנים ".

האיש שבא אל העתיד

…זהו בסך הכל , ריב שכנים , אחד מאותם ריבים גלובליים שנובעים מחוסר בגרות כוכבית וממודעות קוסמית חלקית מדי. שתים עשרה שנה לפני סוך המאה חייבת סופסוף האנושות לצוות על עצמה גמילה מזורזת מהקבעון הטארטוריאלי,מהרכושנות האתנית, וממרותה דת , כדי להכין את עצמה לא רק למאה הבאה , אלא גם ליחסי שכנות חוץ פלנטאריים .

הצוי המומלץ אינו מותרות ואינו סובל דחוי , כי הנסיבות בהן הוא אמור להצטוות אינן –מדע בדיוני , אלא ראלפוליטיק .וזהו הצווי ,שאנו מצווים עליו ,על פני מעטפת הכוכב הירוק –אפור , פלנטה מכבדת ועדיין אוטונומית בתוך מערכת השמש המקומית : למחוק מהתכנות האנושי את מורשת הפסיכוזואלוגיה והטריטוריאליזם ולהתחיל לחשוב על עצמנו כעל תלת וארבעה –ממדיים תושבי הזמן האינסופי ולא לוככי עפר ואבנים… ( מתוך "הציווי הטריטוריאלי וציווים אחרים " בספר "המפרץ האחרון " 1991 )

שלא במפתיע היה זה הסרט האחרון שבו היה אבידן מעורב עד לסוף חייו הוא המשיך לחלום על עשיית סרט שיעסוק במילחמת העולם השלישית , אך דבר לא יצא מכך , שוום מפיק לא היה מוכן להיתקרב לאליו אחרי הכישלון של "שדר מן העתיד" . הוא גם תיכנו ספר בשם "שבע אצבעות אל העתיד " סידרה של שיחות ששודרו ברדיו על העתיד ארך גם מזה לא יצא דבר , וחבל .

ספר שיריו האחרון "המפרץ האחרון" שהתבסס על אירועי מלחמת המפרץ הראשונה היה כבר  בגדר ירידה גדולה ביצירתו אם כי גם בו ניתן למצוא כמה רעיונות עתידניים מעניינים.   

..ומכן מתחילה הספירה לאחור …כי השיגור יהיה הפעם אל מחוץ למערכת השמש ,מעל לפירמידות התיאורטיות של אפשרויות האנושות ,שבראה את עצמה ואת בוראיה בעצב פרהיסטורי ,בקצב פריהיסטרי ברישול חינני ובדיוק אטומי , להיות בעתיד ביולוגיה מתמדת, לא נתינה ולא סופנית אלא מתחזקת את עצמה עולמית בכל העולמות הבלתי –אפשריים…. וזה הענין: לצאת מהרחם ,לצאת מארצך ,לצאת ממצרים , לצאת מאירופה , לצאת מאסיה ,לצאת מאמריקה ,לצאת מעצמנו לצאת לאנוש יותר עילי, הומוסופרסינס הולך בגדולות , יונק שמשות בגמילה מבוקרת ותר עולמות עם דרכון יקומי , צבע העיניים כצבע האור ,עצמאי ונאור ונחרץ וסולח , בלי הסוסים חרדות ,דחינות , בכינות והולך עד הסוף ומעבר לסוף ,והסוף ,כצפוי ,בורח ממנו . ןזהו סוף הספירה הזאת ,נכון לעכשיו לשורה הנכתבת …. ("25 שורות , זהו שיעור במתמטיקה " בספר "המפרץ האחרון" 1991 )

 

אריק גלסנר על דוד אבידן

טינתו של משורר בינוני :גבריאל מוקד על דוד אבידן

בנו של דוד אבידן

 

אבידן חוזר למדפים :דוד אבידן בוינט

הבינה של אבידן ואלייזה המלאכותית 

דורון כהן על "משהו עבור מישהו " של אבידן

האם חזה אבידן את רצח רבין ?

שדר מן העתיד

העתיד מאחורינו :נדב הולנדר על "שדר מן העתיד "

שמוליק דובדבני על "שדר מן העתיד "

חייו של מנחם בן עם דוד אבידן

אבידן בגירסה אלקטרונית 

לחשוב בצורה ממוחשבת :שיר של אבידן 

הכתם נשאר על הקיר: שיר של אבידן

 

רפי ויכרט על אדמלה

מנחם בן על שירי אבידן

דן לחמן על המאה השלושים מופע על חיי אבידן

 

הסרט "אבידניום 2005"

משורר זקן מה יש לו בחייו

דיוקן המשורר כבן אדם

דן לחמן על דוד אבידן

דוד אבידן באנגלית

עוד באנגלית

 

איזה סקסאפיל יש למשוררים מתים ?

 

 הגאון מוילנה והמוסד :דוד אבידן מראיין את סופר המדע הבדיוני יצחק אסימוב

דוד אבידן קם לתחייה (