הפילוסוף הצרפתי החשוב אלן פינקלקראוט המנהל היום מערכה דון קישוטית כנגד האנטישמיות האינטלקטואלית הגוברת בצרפת ביקר לאחרונה בישראל וראיון מקיף איתו מתפרסם בגיליון "7 ימים " של ידיעות .
ושם בין דברים מעניינים רבים מאוד על התגברות המשטמה והאנטישמיות בצרפת וההידרדרות הכללית והמואצת של התרבות והאינטלקטואליות בצרפת נמצא הקטע זה :
המראיין : האם חשבת אי פעם לעזוב את צרפת ,אולי לטובת אחת מהאוניברסיטאות בארצות הברית ?
פינקלקראוט : הקמפוסים האמריקנים דוחים אותי. אני אוהב את ארצות הברית אבל לא את הקמפוסים שלה. יש אצלם סוג של קיצוניות מנותקת מן המציאות .לפחות בצרפת הקיצוניות מחוברת לרחוב . ( אבל ) שם ( בארה"ב ) זה כל כך מטופש.סוג של הערת שוליים בתוך בועה. אווילים שמתחרים מי יהיה קיצוני יותר. אני לא אוכל לחיות שם.
כל מי שקרא את כתביהם של כמה וכמה מאבירי האינטלקטואליות "פוסט מודרניסטית " האמריקנית אנשים כמו ג'ודית בטלר ואחרים יאלץ להסכים עם אבחנתו של פינקלקראוט.
25 תגובות על “"אווילים שמתחרים מי יהיה קיצוני יותר "”
הוא יכול לעבור לאוניברסיטת חיפה לעבוד עם דוד בוקעי, אדם שאינו גזען וקיצוני. או טוב מכך, לאוניברסיטת יו"ש,
מעניין באמת למה אם הוא כל כך מודאג הוא לא עולה לישראל ? אולי כי הוא צבוע ?
הרבה יהודים מנצלים את האישו הזה ואת הטרור הישראלי כדי לשפר את מעמדם בחו"ל בארצות מולדתם. עלינו להפסיק לשמש כרוטוויילרים של אופורטוניסטים, באשר הם. זה לא מוסיף כלום לישראל, ולא לישראלים. סתם תמימות וטפשות והתלהבות מליטופים הנובע מצורך חולני באישור מבחוץ למסכנותנו והקורבנות שלנו. אלי, בדרך כלל אתה כותב נחמד, אולי תעזוב פובליציסטיקה, אתה לא מוצלח בזה.
כל מה שההתחזקות של האגף הצליחה היה להביא בין השאר להתעצמות שילטונית וציבורית של הימין הדתי הקיצוני בזמן שהאגף הפוסט מודרניסטי רק הצליח להביא להרחקה נוספת של הציבור הרחב מחוגי האקדמיה שנראים כעת כמנותקים יותר מאי פעם
נכון. אבל השאלה אם זה ביצה או תרנגולת, וכאן נכנסות הדעות האישיות של הדובר. יש שיגידו שקודם הגיע הימין הקיצוני וכולי. הרי קשה לייחס כל כך הרבה כח לקבוצה כה קיקיונית כדבריו. האם הם הביאו את הימין הקיצוני ? נו באמת. זה נקרא לעשות חיים קלים בניתוח של התופעות הפוליטיות.
מודרניסטיים גילו חוסר יכולת מדהים בכל דבר שאינו קשור לניהול ויכוחים באוניברסיטה ובכתבי עת .
איך אמר החוקר האמריקני "בזמן שהפוסט מודרניסטים היו עסוקים בהשתלטות על המחלקות לספרות באוניברסיטאות האמריקניות , יריביהם השמרניים היו עסוקים בהשתלטות על המדינה "
אפשר לטעון שהנזק העצום שהפוסט מודרניסטים ורעיונותיהם גרמו למודרניסטים ולערכיהם שהיו תמיד נושאי הדגל כנגד הדתיים הקיצוניים והפגיעה בערכיהם תרם את תרומתו להיתעצמות של החוגים הדתיים הקיצוניים.
ידידה שלי ראש מחלקה באוניברסיטת תל אביב טוענת : "אחרי הפוסט מודרניזם יכול לבוא רק דבר אחד ,האיסלאם הקיצוני".
שאתה מעלה, אבל לדעתי שוב גם הידידה שלך וגם אתה מפריזים לטוב ולרע בכוח של האינטלקטואלים והאוניברסיטאות לברוא או לשנות מציאות פוליטית. אלה שנלחמו על החוג לספרות אינם אלה שרצים לסניפי המפלגות, ואינם בעלי הון שיכולים לקנות מועמדים וכולי. אני עם חנה ארנדט בנושא הזה, שהמודניזם מתוך עצמו אינו מספק את התשובות לשבירת המסורות (אם תרצה הדתיות גם) ולכן הפוסט רק אומר ומנסח את זה, ולא יותר. הוא המבשר, ואתה נתלה בו. אתה גם אולי מאוכזב כמו רבים שלא קמה תנועה אינטלקטואלית או מישהו או משהו שיספק את התשובות. אני מסכימה אתך, אבל שים את הדברים במקום הנכון. גם הידידה שלך מוצאת את מי להאשים, שתלך היא למרכז מפלגת העבודה ותעמוד בפריימריז עם ברק ועמיר. ואז שתדבר על אחרים.
"ולכן הפוסט מודרניזם רק אומר ומנסח את זה…וכולי
האינטלקטואלים ששולטים היום בארה"ב אנשי "השמרנים החדשים " וכו' גם הם אינם מאלו שרצים לסניפי מפלגות וכו' ועדיין דיעותם הם כיום דומיננטיות בחוגי הממשל ויש להם השפעה אמיתית הן על הציבור והן על הממשל . מיכיווןן שבמקרים רבים הם יודעים להציג את רעיונותיהם בשפת בני אדם שנראית כתואמת לצרכי השעה.
הפוסט מודרניסטים לעומת זאת נראים כמתרחקים יותר ויותר מכל סוג של מציאות אפשרית עם דיבוריהם האינסופיים על "נראטיבים שכל אחד מהם הוא נכון"
ואם הכל נכון ( או לא נכון ) מכי אז בשביל מה יש להתאמץ בשביל משהו מסויים ?
אולי זאת הסיבה שלא קם עד היום מנהיג גדול שהונחה בידי רעיונות "פוסט מודרניים".
אני ממליץ לקוראים לקרוא את ספרו של אלן בלום "התדלדלות הרוח באמריקה " לתיאור מפורט של הנזק שאותו גרם הפוסט מודרניזם למקצועות ההומניים באוניברסיטאות בארה"ב.
אם אתה שבע רצון מהפתרונות של הימין ואלאן בלום, אתה צריך לשמוח שהרדיקלים לא משפיעים על אף אחד. הפוסט מודרניזם בא לתאר את קוצר היד של המודרניזם, ואינו מציע אידיאולוגיה. זו בדיוק ה"אידיאולוגיה" שלו. שזה סוף האידיאולוגיות.
הימין האמריקאי זה תופעה מקומית שמשפיעה על חוגי ביבי נתניהו בלבד, ואף אחד אחר בעולם לא מתיחס אליהם.
מעבר לזה אני מסכימה איתך מאד מאד מאד בקשר לבעיות השפה של הפוסט מודרניזם. זו כבר כמעט בדיחה לולא זה היה כל כך אמיתי. אבל זה לא מה שטענת בפוסט שלך. ניראה לי שבעניין השפה וה"קוד" הקרוב לבלתי מובן שהולך ופושט בתחומים האלה, חייב לבוא שינוי.
ש"הימין האמריקאי זה תופעה מקומית שמשפיעה על חוגי ביבי נתניהו בלבד, ואף אחד אחר בעולם לא "מתיחס אליהם
ארה"ב
היא כפי שאני מניח ידוע למרבית הקוראים מעצמת העל הדומיננטית כיום בעולם.
לכל החלטה שיש למנהיגה הנשיא יש השפעה אדירה על הנעשה בעולם כולו מעבר לארה"ב .
והאנשים ששולטים בה כיום מושפעים באופן מכריע מהאידיאולוגיות של הניאו שמרנים במקרה הטוב ומהימין הדתי הקיצוני במקרה הרע.
האמיני לי מי שלא מתייחס לעובדה זאת בעולם הרחב הוא שוטה גמור מאחר שכל מה שמוחלט בארה"ב וזה לרוב בהשראת חוגים אלה יש לו השפעות עצומות בעולם.
האינטלקטואלים לא משפיעים על הפוליטיקה
בוש, ביבי וחבריהם מחפשים צידוקים למעשיהם והם היו מוצאים אותם בכל מקרה. למעשה כמו שציינת- באטלר, פוקו וחבריהם הם האינטלקטואלים החשובים באקדמיות, אינטלקטואלים שהימין מתנגד להם ולכן הוא מוצא מספר אינטלקטואלים שוליים מאוד באקדמיה והופך אותם לאידיאולוגים שלו וזאת בכדי להתדהדר בכסות אינטלקטואלית. ההשפעה האמיתית נמצאת בחוג לכלכלה שמלמד כמעט רק את האידיאולוגיה הקפיטליסטית הניאו-קלאסית, אילו ההוגים האמיתיים שמשפיעים על הימין
בארה"ב יש מוסדות של אינטלקטואלים שמכונים "מכוני מחקר"
שבהם יש דומיננטיות לאינטלקטואלים של הימין
הניאו השמרני. ולכמה ממכוני המחקר האלה יש השפעה אמיתית ועצומה בוושינגטון על הנשיא ועוזריו.
בישראל יש את "מרכז שלם " הימני שהוקם בצלמם של מכוני המחקר האלה במטרה ליצור "בסיס אינטלקטואלי לימין .ולו יש השפעה מסויימת על אישים כמו נתניהו.
בין שני תחומים. ואבי ציין את ההבדל. מכוני המחקר של הימין הם "מוזמנים מלמעלה" לתת נופך אקדמי להחלטות פוליטיות. האינטלקטואלים הרדיקלים באים מתוך עצמם ומשפיעים על מי שרוצה להיות מושפע מהם, מכוח השכנוע בלבד. לכן, לטעון שלמכון מחקר ימני בארצות הברית יש השפעה זה כמו לטעון בצורה טריויאלית שלבוש יש השפעה גם על אורך ואורח חייה של בטלר, אבל זה לא אומר שרמת טיעוניו חשובה לה או למישהו אחר. כך מתייחסים למכונים האלה באקדמיה בעולם, ובצדק. כמובן, מתייחסים בכבד ראש להשפעה בפועל, אבל זה כמו שמתייחסים לכל עובדה פוליטית משמעותית, כעובדה שהיא נשוא מחקר והגות, ולא כמחקר והגות. כל זה, באמת, למעט בפקולטות לכלכלה, וגם את זה ציין כבר אבי לעיל.
עוד נקודה שרציתי להעיר לך. זה שזרם מחשבה או קבוצה מסויימת לא משפיעים על התוצאות בשטח לא אומר כלום על איכות התוצר שלהם ואיכותם שלהם. בזמן עליית הנאציזם נאלץ כל חוג פרנקפורט האיכותי לברוח ולהגר. הם כמובן לא השפיעו בכלל על תוצאות המצב הפוליטי בגרמניה. מה זה אומר ? שהיטלר היה אינלקטואל יותר רלוונטי או מוצלח ? כך היה גם בזמן החונטה בצ'ילה, המוחות החשובים ברחו משם. אתה מודד לפי "הצלחה בשטח" זה קצר טווח ולא מעניין. זה יכול לשקף את מצב האקדמיה או את מצבה הירוד של התרבות והשלטון. אגב הדת היהודית משתבחת לדעתי בכך שהיא אינה מודדת את האמת שלה במדד "הצלחה" ופופולאריות. זו גישה מאד נוצרית, להגיד ש"זה עובד, משמע זה נכון או חכם או מוסרי". מרכז שלם לא הפיק שום דבר מקורי ומעניין למעט תרגומים משובחים של חומרים אמריקאיים קלסיים, ועל זה יבורכו כמובן. יורם חזוני הוא לא בדיוק פוקו…אף אחד לא שמע עליו.
יש להם כמה מחקרי קבלה סבירים, אבל זה לא "ימני". תאמין לי שאם רון לאודר היה שופך עלי את הסכומים שיש שם, הייתי מוציאה משהו הרבה יותר טוב. אבל אולי לא בכיוון הפוליטי שהוא רוצה. מה לעשות שהרוח היא חופשית. שיעור שאברהם אבינו כבר לימדנו.
א.
להערכתי אידיאולוגיית הפוסט מודרניזם מבית מדרשו של פוקו ,ועמיתיו בצרפת וכפי שפותחה בארה"ב בשנות ה-80 וה-תשעים היגיעה כבר לשיאה או לשיא "האופנתיות " שלה אם תרצו וכעת היא כבר החלה לרדת מבחינת עוצמת ההשפעה שלה. בעולם כמו שלנו שבו יש דרישה כה גדולה לאמונות חזקות ויודעות כל שוב אין מקום ליחסיות הקיצונית של הפוסט מודרניזם .
מה זה אומר ? זה אומר שבאירופה למשל מתפרסמים בשנתיים
האחרונות ספרים מרובים שמזהירים שהצעד הבא מהיחסיות של הפוסט מודרניזם היא קיצוניות דתית , שהרי אחרי התזה באה תמיד האנטיתזה.
הפוסט מודרניזם מתאים , לצערנו , רק לתקופות של שקט ושלוה ולא לתקופות של מאבק בין תרבויות ובין אידיאולוגיות
אנחנו רואים את זה היום בארה"ב עם ההתחזקות הגוברת של הדת ששמה ללעג את כל הטענות ל"קץ האידיאולוגיה " של הפוסט מודרניזם .
הביקורת הדקה שאני העברתי לא הצריכה מחיקה.
אבל זה בסדר. במילא אתה בתקופת מאבק בין תרבויות. אידיאולוגיות אמיתיות. כבדות משקל. גולמיות.
אולי תוכל לפרט קצת, עם דוגמאות, למה בדיוק פינקלקראוט מתכוון?
אם היית כותב ביקורת ברורה ולא משפט סתום וחסר כל הקשר כפי שעשית שרק "ניתקע בויכוח החשוב באמת כאן ,לא הייתי מוחק אותך .
פינקלקראוט מתכוון ללחוגים הדומיננטיים היום ומזה שנים באקדמיה האמריקנית שמתבססים על רעיונות "פוסט מודרניים " שפותחו לראשונה בצרפת בידי הוגים כמו פוקו ודרידה על כך ש"כל הנראטיבים הם נכונים או לא נכונים באותה המידה " וכי אין אמת מדעית יש רק דומיננטיות של סוג מסויים של קבוצה שמשליטה את הרעיונות שלה על אחרים .
הפוסט מודרניזם רואה בכל צורה של אידיאולוגיה ושלטון ניסיון שיעבוד של מישהו מישהו תמיד סובל מכך .
דמויות בולטות בחוגים אלו כוללות את ג'ודית באטלר שביקרה לאחרונה בארץ ומסרבת להכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים . וזוהי דעה מקובלת מאוד בקרב אנשי חוגים אלה שמושפעים מאוד גם מהפילחסופיה "האורינטליסטית" של אדוארד סעיד על כך שחוקרי המזרח המערביים הם תמיד ובהכרח מוטים ולחלוטין לא אוביקטיביים כלפי המזרח. דהיינו לא יתכן מחקר אוביקטיבי של תרבויות .
אולי כדאי לציין שפוקו המייסד עצמו שינה את דיעותיו בסוף חייו ובניגוד לכל מה שהטיף במשך חייו הפך למעריץ נלהב של המהפכה החומייניסטית באיראן וכתב עליה מאמרי שבחים בעיתונות שמזכירים יותר מכל את מאמרי השבחים לסטלין שכתבו אינטלקטואלים אירופים שונים בשנות השלושים וה-40.
בעיית הדתות היא לא פתורה והמודרניזם דוקא ניסה להביא מערכת ושיטה שלמה חלופית ("מדעית, רציונאלית וכולי…). הפוסט מודרניזם, מבחינה זו חבר משמאל לדתות, בתקיפה של המודרניזם או בהצגת מערומיו או קוצר ידו. ביחד עם ביקורת נוקבת של מדינת הלאום שהביאה הרבה רצחנות לעולם (כזכור לנו במיוחד). ובאמת, אלי, מה ההצעה שלך? ניראה שחוץ מאשר לקטר על גודית בטלר אתה לא מציע הרבה.לחזור בתשובה ?
הדבר היחיד שעולה מן הרשימה שלך, ועושה שכל, כמו שאומרים, זה שצריך להקים מכון מחקר דחוף, ולגייס כסף מרון לאודר לחקור את השאלות הנכבדות האלה ממקום נטול פניות תוך בחינת כל הדברים התרבותיים המעניינים המתרחשים בעולם ולא מגיעים אלינו קטני הדעת. אשמח…ואף אתן חשבונית.
עניין נוסף, לא הייתי בוחנת כל עמדה ורעיון דרך הפריזמה של צה"ל (האם זה בעד או נגד ישראל, בעד או נגד אירן וכולי. )
זה ניראה קצת בעייתי, אם כי הופך את החיים לפשוטים מאד.
הפוסט מודרניזם אכן חבר למעשה לדתות בהתקפה שלו על השיטה המדעית על הרציונליזם ועל המודרניזם .התוצאה כפי שאמרתי היא שכיום יש התעצמות אדירה של הדתות ברחבי העולם , השיטה הפוסט מודרניסטית הייתה אחת הדברים שפתחו להם את הדרך וכאשר יש ריק מוחלט כפי שטוען הפוסט מדורניזם הוא אף פעם לא ישאר ריק משהו יתפוס את מקומו , ויחסל בתהליך את הריקנות הפוסט מודרניסטית . הפוסט מודרניזם הוא בעיני שיטה שמחסלת את עצמה .
הפוסט מודרניזם כאמור רואה בכל צורה של אידיאולוגיה ושלטון ניסיון שיעבוד של מישהו מישהו תמיד סובל מכך .
יתכן ש אובייקטיבית טענותיה נכונות אבל זה לא מביא אותנו לשום מקום. זה רק הורס, אנחנו כבני אדם חיים במציאות כפי שהיא וזקוקים לאידיאולוגיות חיוביות של פעולה כדי להתמודד .
איתה לא להימנע ממנה לחלוטין בבוז
מה אפשר לעשות ? זה כבר דורש כתבה שלמה ואיניי מתיימר להציג פתרונות טובים .
יש לי רעיונות אבל זה כבר בהיזדמנות אחרת
אוקיי. נשמע בודאי.
תראה דבר אחד אתה לא יכול לקחת מאלה שאתה מבקר, הם כניראה לא כל כך כושלים אם הם תפסו את כל המשרות באקדמיה בצורה שמעצבנת את אלה שלא שם…
אגב, סתם אסוציאציה אישית _לא בדוקה – על תיאוריות שמכלות את עצמן, בדוק את הפופולאריות הגואה של תיאוריות קבליות/מיסטיות שמתמקדות ב"אין" לאחרונה. אולי יש איזה חלל הכרחי בין שתי תקופות, וגם אם הדתות חוזרות (אוי ווי) אולי יחזרו אחרת בעיקבות הביקורת של הפוסט מודרניזם. אגב מה שאתה מעלה כביקורת _הכילוי וההרס העצמי של הפוסט מודרניזם – כלול בגאווה כחלק מודע של האסכולה. החל ממרקס, ועד לפמיניזם הרדיקלי מאד. זה לא נתפס כשלילי.
היה נחמד,
שבוע טוב
מתי החל שלב ההרס העצמי של הפוסט מודרניזם .
זה היה כאשר פיזיקאי בשם אלן סוקאל שלח בתור מתיחה בשנות התשעים , מאמר שהיה כביכול התקפה על האידיאולגויות המקובלות במדעי הטבע לכתב עט פוסט מדורניסטי מוביל . המאמר היה בלתי מובן לחלוטין אבל העורכים פירסמו אותו בשימחה מכיוון שחשבו שהוא תומך בתזה הפוסט מודרניסטית . בדיאבד סוקאל פירסם שזאת הייתה מתיחה ושהעורכים הפוסט מודרניסטיים פירסמו מאמר שלא היה מובן להם לחלוטין ומלא במכוון בשגיאות וחוסר היגיון כללי.
אותו סוקאל פירסם לאחר מכן ספר שלם בצרפתית ולאחר מכן באנגליתש בו הוא מוכיח נקודה אחרי נקודה בניתוח מפורט של כתבי מנהיגי ובכירי הפוסט מודרניזם כמו דרידה ופוקו ואחרים שהללו אין להם את המושג הקלוש ביות לגבי מדעי הטבע וכי כתביהם בנושא אם כי הם מלאים בז'רגון בלתי מובן הם פסודו מדע מהסוג הגרוע ביותר.
קביעותיו אלו של סוקאל מעולם לא הופרכו.
חוששני שכיום שהפוסט מודרניזם סיים את תפקידו כתחום שמסוגל ורשאי לבקר את המדע המודרני
איש במדעי הטבע כבר לא מתייחס יותר ברצינות לפוסט מודרזיזם אחרי סוקאל , זה נראה כעוד אופנה מטורפת שזמנה חלף.
תודה. בכל אופן איננו עולים ונופלים או בכלל משהו, בגלל מישהו אחד שאת שמו לא שמענו.
מדעי הטבע זה תחום התמחות פרופסיונאלי שאינו מושתת על פילוסופיה נפרדת מהמדע בכלל וגו.
:
http://www.physics.nyu.edu/faculty/sokal/
ולספר שבו הוא תוקף את הידע המדעי המוגבל במדעי הטבע של מנהיגי הפוסט מודרניזם
http://www.physics.nyu.edu/faculty/sokal/tls.html
וסקירה מפורטת על הספר ומה בדיוק הוא אומר ומה משמעויותיו על הפוסט מדורניזם יש כאן :
http://www.wsws.org/articles/2000/jul2000/post-j01.shtml
נכנסת דוקא לויכוח מקומי בשטעטל של יהודי ניו יורק. צריך היית לאמר שהפרסום וה"מתיחה" היו כנגד אנשי "תיקון" כלומר מייקל לרנר ולהקתו שהקסימו את קלינטון. טוב, לפי מה שהצלחתי לקרוא, סוקאל מגדיר עצמו כשמאלן ופמיניסט המתנגד להגזמות של הפוסט מודרניסטים בהפיכת כל דבר למזימה של הימין, כולל את ה"אמת" עצמה. הוא שנון וחמוד, וגם בעלי ריבו שנונים וחביבים, וזה באמת נשמע כמו פרקי אבות או דף גמרא מודרני/פוסט מודרני על ספל מרק עוף עם קניידלך ב"דלי" בניו יורק. בין זה ובין "פקידי האקדמיה" של הימין מרחק רב מאד, ואני הייתי שמחה שזו היתה רמת הדיון בארץ, תענוג ממש לקרוא מה שהוא כתב מה שהם ענו, ואת ההמשך.
למרבה השמחה אף אחד מהם לא האשים את השני באנטישמיות או שנאת ציון, לעומת מה שקורה בארץ בכל משפט שני. בקיצור, הלוואי אצלינו. אגב בארץ אין ממש הגות פוסטמודרנית מקורית ומעניינת, מה שיש זה העתקות (חלק טובות חלק רעות) של הביקורת התרבותית והחברתית האמריקאית או צרפתית למציאות הישראלית, גם אם צריך לאנוס את המציאות כדי שתתאים לנוסחא. הלוואי שהיה פה פוסט מודרנית ישראלי ממש, באקדמיה הישראלית. יש כאלה, אבל הם בשוליים ומחוץ לממסד האקדמי, ובעיניך ודאי ראויים לגירוש מישראל ושלילית תעודת הזהות. וגם זה חבל. מחשבה מקורית, ביקורת טובה, היא נכס חברתי לאומי, אבל אני יכולה להסכים אתך לגבי הארץ, שזה בקושי קיים.
תודה על הלינק. תביא עוד פנינים כאלה.
כדאי שאחת מהנחות היסוד שלנו בדיון תהיה, כי מחשבה רדיקלית היא מעניינת לאו דווקא (או לפחות לא רק) בגלל הקשר שלה לאמת, אלא יותר בגלל היכולת שלה לערבל גופי ידע קיימים. לעתים צעד זה הוא כה בולט עד כי ברור שהמחשבה חותרת תחת יסודותיה שלה. בתום מאה שלמה של חתירה כנגד היסודות של עצמך נשאלת השאלה אם הצגת מבנה יציב בתחילת המאה העשרים ואחת היא לא סוג של רדיקליות. אני אישית אשמח לשמוע על מבנה שכזה בתחום הגמיש המקופל והלא רציף של מדעי האדם.
בכל אופן חלק מהראקציה האינטלקטואלית כנגד "הפוסטיות" באשר היא מגיעה גם ממרכזי השמאל ומאיי הקונטיננטליות בארה"ב, ודוגמה טובה ומוכרת בארץ היא ספרו של מרק לילה, "הנפש הנמהרת" (עם עובד), פרופ' מאוניברסיטת שיקגו. הצרה העיקרית היא, כי הניסיונות לתקוף את "הפוסטיות" נעזרים תמיד באסטרטגיות מפוקפקות בפני עצמן, שאף אדם חושב לא מסוגל לקבל אחרי מאה שנים של רדיקליות ניטשאנית.