כמה מהקוראים שמעו את השם "חנה סנש" ? מן הסתם רבים. הם יודעים שהיא הייתה צנחנית שמתה בגבורה בשטח כיבוש נאצי בהונגריה במלחמת העולם השניה בשליחות הישוב .
כמה מהם שמעו את השמות אנצו סירני ? או חביבה  רייק? אני מנחש שהרבה פחות.
וכמה מהם יודעים מיהם פרץ גולדשטיין ? אבא ברדיצ'ב ? צבי בן יעקב ? או רפאל רייס?
אני מנחש שמעטים מאוד מהקוראים שמעו שמות אלה .
כל אלה הם בדיוק כמו חנה סנש צנחנים של הישוב שנפלו בעת ביצוע שליחות הצלה בשירות הישוב במלחמת העולם השניה באירופה הנאצית .אבל מעטים מאוד שמעו עליהם היום בניגוד לחנה סנש שהיא סוג של גיבורת תרבות ישראלית .

אך לאחרונה הם חוזרים לתודעה בצורות שונות. לאחרונה התקיימה עצרת מיוחדת לזכר 60 שנה לנפילתן של חנה סנש וחביבה רייק , בזמן האחרון התפרסם ספר חדש על חייה של חביבה רייק ,ומהדורה חדשה של ספר של רות בונדי על אנצו סרני. "השליח " חנה סנש גם חזרה שוב לתודעה בצורה לא נעימה כלל בגלל רצון יורשיה למכור את מסמכיה למוסד בחו"ל .

ולאחרונה פורסם גם ספרה של החוקרת יהודית תידור באומל "גיבורים למופת : צנחני הישוב במלחמת העולם השניה והזיכרון הקולקטיבי הישראלי "ספר שזכה לאחרונה בפרס הכט שבו  מתעדת  באומל את תהליך בנייתה ופירוקה של ה"תדמית התקשורתית" של צנחני הישוב ובראשם של חנה סנש כגיבורת על לאומית וכמיתוס של גבורה וחיים נצחיים.
לספר זה יש עניין מוסף מיוחד דווקא בימים נשלטי תקשורת אלה כאשר התקשורת בימינו עמלה מידי יום ביומו ליצור דמויות חדשות שהקהל יעריץ , מאיה בוסקילה אנשי פרוייקט ואי ואחרים ולרוב רק לטווח קצר ביותר . אבל כיום כאשר כל אחד יכול להיות "מפורסם לשישים שניות " כאימרתו המפורסמת של אנדי וורהול השיכחה היא גם מהירה הרבה יותר . קשה מאוד ליצור דמויות נערצות לטווח ארוך יותר של נניח כמה שנים ,אנשים כמו יעל בר זוהר ואולי גם יהודה לוי אנשים שהם נדירים באופן יחסי בעולם הבידור העכשויי עם טווח החיים הארוך יחסית שלהם .
בעבר התקשורת לעומת זאת יצרה דמויות שהפכו לגיבורים נערצים למשך עשרות שנים ואז עמלה כדי להרוס אותן והדוגמה אולי הטובה מכל היא דמותה של הצנחנית חנה סנש שאת פרשת הפיכתה לגיבורת על לאומית ואחר כך פירוקה לעוד מיתוס שבור מתעדת באומל בספרה .

ציור של פול אוסמן מתוך: פרופיל תל אביבי תערוכה שהוצגה בשנת 2004 על חזית הבניין שבו שוכנת עיריית תל-אביב-יפו, בתערוכה הוצגו 240 דיוקנאות של אישים שעל שמם קראו לרחובות בעיר. בתערוכה השתתפו 200 אמנים ו-46 אוצרים.

ועוד סיבה הייתה סיפור חייה:  היא הייתה בת למשפחה אמידה . אביה היה סופר ידוע  בלה סנש שהתפרסם  גם בעברית הודות לספר הילדים שלו "צ'יבי " ( 1920)  על ילד כדורגלן  עני ומאבקו בבני כיתתו העשירים המחרימים אותו  ,ספר שתורגם בידי ידיד המשפחה הסופר אביגדור המאירי. אך למרות המעמד של המשפחה בהונגריה היא  היגיעה לארץ ישראל ממניעים חלוציים ציוניים.

העובדה שהיא הייתה בחורה נאה ( הרבה יותר נאה מחביבה רייק אם לשפוט על פי התמונות ) שזה דבר שלעולם אינו מזיק , וגם העובדה שלא היו ידועים קשרים שלה עם בני המין השני דבר ששם דגש על תומתה כמו ז'אן דארק . אמנם בדיאבד נודע שהיו בחורים שחיזרו אחריה כמו יוסף וויס לעתיד חוקר קבלה ידוע וכי היא עצמה כנראה התעניינה במי שכתב לעתיד מחזה על חייה אהרון מגד.

אך לאורך השנים נוצר עבורה דימוי של בתולה טהורה ויפהפיה שהקריבה הכל למען בני עמה דימוי שככל הנראה היה קשה הרבה יותר ליצור לשאר הנופלים. לדימוי זה היה עוצמה רגשית עצומה גם מאחר שאימה של סנש ואחיה היגיעו לארץ ותרמו לחיזוק ההילה והמיתוס שסביבה כ"שומרי הגחלת ".
ייתכן שסיבה נוספת לפירסומה היה שהכותבים הידועים והלוהטים ביותר עליה היכירו אותה אישית . אביגדור המאירי שכתב עליה מחזה היכיר אותה מינקותה כידידו הטוב של אביה ובכתיבתו אחרי מותה היציג אותה כקדושה, הסופר אהרון מגד שכתב עליה מחזה מפורסם היכיר אותה בקיבוץ שבו גרה.

וגם הסופר עודד בצר שכתב עליה ספר ילדים מפורסם"הצנחנית שלא שבה "היכיר אותה אישית .

חנה סנש מתכתבת עם יוסף וייס אחד הספרים המעניינים ביותר שהופיעו על חיי חנה סנש הוא " מפליג חלום: מכתבי אהבה לחנה סנש " של יוסף וייס ( הקיבוץ המאוחד , 1996) . זהו קובץ מכתבים שאותם שלח לחנה יוסף וייס שהיה סטודנט למדעי היהדות ובעיקר קבלה אצל גרשון שלום , שהיכיר את חנה מהונגריה והמשיך להתכתב איתה בארץ . הוא שלח לה מכתבים הגותיים יפים מאוד ושירים ונראה שהתאהב בה, אך כשהדבר התברר לה היא דחתה אותו והעדיפה לשמור על קשר "של ידידים טובים ". נראה שהייתה זאת מכה קשה עבור וייס אך מהמכתבים ומכתבים שונים ביומנו נראה שהוא המשיך להעריץ אותה כמודל של אקטיביזם ופעילות ההפך הגמור ממנו . לדעתו חנה סנש אינה רק פועלת ,היא יוצרת .היא אינה יוצרת מתוך קשר לאנשים הקרובים לה. היא אינה מגלמת את הקשרים "אני-אתה". אין היא חיה בזיקה אל אנשים ודחייתה את אהבתו אינה מקרית. היא קשורה לאידיאה לערכים שבהם היא מאמינה .וכיוון שהיא נתונה לאידיאה ,אין היא זקוקה להסתופף מסביב לאישיות ולעולם לא יהיה לה "רבי". זאת בניגוד לוייס עצמו שחיפש תמיד גיבורים תרבותיים כמו הרב נחמן מברסלב וראה את עצמו כאקססיטנציאליסט מיואש בניגוד לחנה האידיאליסטית. לימים וייס הפך לחוקר חשוב ביותר של חסידות ברסלב, אך הסתכסך עם מורו הנערץ פרופסור גרשון שלום שסירב לקבל את עבודת הדוקטוראט שלו . הוא התאבד  באנגליה ב-1969 .המקרה נחשב לאחד האירועים הטראגיים של תולדות חקר המיסטיקה בישראל.

כתוצאה מכל הסיבות האלה ונוספות חנה סנש הפכה לגיבורה לאומית . על חייה נכתבו עד כה לא פחות מ-12 מחזות ( חלק מהם עבור תחרות שהכריז תיאטרון הבימה בנושא בשנות החמישים ושבה זכה מחזה של אהרון מגד למרות מחאות על תפירת הזוכה מראש ). הסופר עודד בצר חיבר על חייה ספר ילדים מצליח מאוד בשם "הצנחנית שלא שבה " שזכה עד היום ל-23 מהדורות שהיה למעשה רומן ביוגרפי על חייה שעוד חיזק את דימויה . ובאנגלית אף הופיעו על חייה הרבה יותר ספרים מבעברית לפחות תשעה כאלה.

הבמאי מנחם גולן הפיק על חייה סרט גדול  בשם "מלחמתה של חנה " ב-1988  לאחר מאמצים של שנים רבות גם כתוצאה מסירובים של בני המשפחה של סנש לתת לו להפיק את הסרט ללא עמידה מדויקת בדרישותיהם שכללו תסריטאי בינלאומי מפורסם ( מנחם גולן העדיף תחילה להסתפק דווקא בסופר הילדים אוריאל אופק שבדיעבד נראה כבחירה טובה ) . וגולן לא היה היחיד שרצה להפיק סרט על הצנחנית הגיבורה היו פניות לכך גם מצד מפיקים צרפתיים ומפיק יהודי שחי בגרמניה.

( טריילר של סרטו של גולן"מלחמתה של חנה "  ראו כאן 

 על סרט זה והאמינות ההיסטורית שלו ראו בפירוט במאמרי :"משימתה של חנה סנש במציאות ובסרטו של מנחם גולן".

אולם עד כה  איש מעולם לא העלה על דעתו להפיק סרט על חיי אנצו סירני הציבעוניים לא פחות ואף יותר מסנש או על חביבה רייק שלא לדבר על שאר הצנחנים. על סירני נכתב מחזה אחד שלא הוצג בידי אנדה פינקרפלד וביוגרפיה אחת של רות בונדי ולאחרונה ביוגרפיה לבני הנוער ועל רייק נכתב מחזה שלא הוצג של נתן שחם וביוגרפיה.לחביבה רייק למשל שהייתה נשואה בעבר והתגרשה ושניהלה כמה וכמה רומאנים בימי חייה  ( דבר שבשלב מסוים השתדלו להסתירו מחשש שזה יפגע בתדמיתה) יצרו תדמית של אם שיוצאת להגן על ילדיה בגולה.אבל ככל הנראה זאת הייתה תדמית אפקטיבית הרבה פחות.
אבל כשם שהתקשורת מחזקת היא גם יכולה להרוס . בשנות ה90 הוקרן בטלוויזיה דרמה של מוטי לרנר על משפט קסטנר מנהיג יהודי בהונגריה ששיתף פעולה עם הנאצים והואשם בקשר למותה של סנש.מטרתה של הדרמה של לרנר הייתה ל"זכות " את קסטנר בעיני הציבור.וייתכן שהמחזאי לרנר החליט שעל מנת לעשות זאת בצורה אפקטיבית יותר יהיה עליו לפגוע בתדמיתה של חנה סנש שנראתה תמיד כניגוד מוחלט לבן ארצה קסטנר.

באחד הקטעים בדרמה  הואשמה סנש בידי קסטנר בעת המשפט בהסגרת עמיתיה תחת עינויים דבר שמעולם לא התרחש במציאות. קטע זה ששודר שוב ושוב בפרומואים לסדרה עורר סערה ואחיה של סנש הגיש פנה לבית המשפט כנגד שידור הקטע והוא נמחק לבסוף אם כי בג"ץ קבע שזכותו של התסריטאי היה להכניסו.

לרנר טען מאז בעקשנות שלא המציא את הקטע מדמיונו וכי ניתן למצוא לטענה זאת סימוכין בעדויות של התקופה אולם טענה זאת נראית בדיעבד כלא נכונה. תיק החקירה של חנה סנש שהתגלה בהונגריה מראה שלמרות שעונתה וגססה שעות ארוכות  לא גילתה  דבר.
בכל אופן אין ספק שהמחזה של לרנר השתלב היטב באווירה של ניתוץ המיתוסים של התקופה, לרנר חש צורך לרומם את דמותו המנואצת בעבר של קסטנר שנחשב למשתף פעולה עם הנאצים על ידי השפלתה של חנה סנש הגיבורה הלאומית.

המטרה ברורה : על מנת להשחיר את דמותה של סנש  ומה שהיא מיצגת ולחזק  כך עוד יותר את דמותו  ותדמיתו של קסטנר המושמץ . זה שלא הייתה שום עדות על כך לא שינה למחזאי ולא כלום .

כל הנושא עורר ויכוח  ער בתקשורת שהדיו לא שכחו עד היום. גיורא סנש אחיה של חנה נפטר זמן לא רב לאחר המשפט ובני משפחתו טענו שהפרשה קיצרה את חייו.

ספרה של באומל נותן סקירה מפורטת ומעניינת מאוד של כל האספקטים של הנושא ומן הראוי שילמד בטקסט יסוד בכל קורס תקשורת על כיצד יכולה התיקשורת המונים לקחת אדם להפכו לגיבור לאומי ואחר כך לנתץ אותו.

Elaine  Rembrandt   So young to die

כבונוסהנה כתבה על מאבק משפטי על דמותה של חנה סנש בין אימה ובין הבמאי והמפיק מנחם גולן .

ממוסף סוף השבוע של מעריב "ימים ולילות

24.12 1966

נספח :רשימת יצירות  של ועל חנה סנש חנה סנש : יומנים .שירים .עדויות . בעריכת משה ברסלבסקי . מהדורה ראשונה 1946.  מהד’ חמש-עשרה, מתוקנת ומורחבת הקיבוץ המאוחד  2003 חנה סנש    אלי, שלא יגמר לעולם :   שירים ופרקי יומן /    ערך עוזי שביט  תל אביב :   הקיבוץ המאוחד,   2005. 1. יצחק שדה ." דרכה של חנה סנש " בתוך קובץ המחזות "לוחמים" 1952 2. אהרון מגד " הסנה הבוער " .1954 . מחזה זיכרון לחנה סנש 3. חנה מאת אליעזר ברות מערכה אחת מתוך מחזה " מבפנים " חבו' יט 1957 תמונה מההצגה "חנה סנש" עם  מרים זוהר וחנה רובינא . 4.אהרון מגד "חנה סנש" : הוצג בתיאטרון הבימה ב-1958 ויצא בדפוס בכמה מהדורות שונות עם טקסט שונה. טקסט ההצגה נמצא  ברשת כאן. 5 אביגדור המאירי "אשרי הגפרור : חזון הגבורה והתהילה של חנה סנש " מחזה בשבע התגלויות .ניב , 1958  את המחזה של המאירי תוכלו לקרוא בפרוייקט בן יהודה כאן. 6. מחזה מאת נחמה הנדל שהוגש לתיאטרון הבימה שלא הוצג . 7-9 עוד שלושה מחזות בנושא חנה סנש שהוצאו לתיאטרון הבימה ב-1957 ונדחו ביחד עם המחזות של ברות, המאירי והנדל 10. שמעון לוי "קול קרא והלכתי ". מחזה שלא הוצג . 1972. . 11. ישראל אלירז "כנפים : סצינריו לבלט וחמישה שחקנים ולהקת רקדנים . הועלה ב-1979 בתיאטרון חיפה. 12. דודו מלמד "רק הכוכבים היו קרובים כל כך " הוצג בפסטיבל עכו תשמ"ח . ומעלה את השאלה מדוע חנה הפכה למיתוס. 13. מוטי לרנר " משפט קסטנר ".מיני סדרה טלויזיונית . מבצע הרס של המיתוס . ספרים : : סיפור קצר"מות גבורה" סיפור קצר על ימיה האחרונים של חנה סנש בספר "בעוז רוחם " מאת מנחם תלמי הוצאת עמיחי,1956. ( הספר הנ"ל זכה בפרס למדן).  תוכלו לקרוא אותו בבלוג זה כאן. עודד בצר .הצנחנית שלא שבה   צייר אמציה כ"ץ   סדרת "נועזים" הוצאת שרברק ,1969. רומן ביוגרפי לנוער. גלילה רון פדר עמית הצנחנית הנועזת   ( הוצאת מודן ,2005)  ספר מספר 30 בסדרת הילדים "מנהרת הזמן " של סיפורים על מסעות בזמן לתקופות שונות בתולדות המדינה והישוב והפעם הגיבורים נפגשים בחנה בעת ביצוע משימתה.  יואל פלגי רוח גדולה באה :   קורות צנחן עברי /    [תל-אביב] :   הקיבוץ המאוחד,   תש"ו ‬  1946 . ספר שלעדות מחברו הוא חצי בדיוני.  חנה סנש :   59 שנים להוצאתה להורג :   60 שנה לשליחות הצנחנים במלחה"ע השניה  עורך – מוטי רוזנבלום] /    [ח"מ] :   מ.ל. אחידוב,   [2003]   וייס, יוסף גיאורג, וייס .    מפליג חלום :   מכתבי אהבה לחנה סנש /    תל-אביב:   הקיבוץ המאוחד,   1996.   מאיר ‫ אהד,  שבעה שלא שבו :   סיפורם של צנחני ההצלה מלחמת העולם השנייה /   ירושלים : [העמותה להנצחת  שבעת הצנחנים שלא שבו משליחותם ‬], תשס"ו, 2006 ‬ רקפת דיין     בין חנה לסנטה יוהנה :   חנה סנש: בין הדמות לבין הדימוי /    חיפה :   ר. דיין,   2007. נורית גוברין, אהרן מגד: חסד החיים :   דיוקנו של בן ארץ כסופר עברי, מתווה לביוגרפיה (תר"ף-תש"י/1920-1950) /    ירושלים :   כרמל,   תשע"ב 2011. פרק מהספר :"האם התקיים רומן אהבה חשאי בין חנה סנש ואהרון מגד " מגזין "יקום תרבות " רותי בת צבי  גליק    חוויית ההגירה ועיצוב הזהות מחדש בכתיבתה האישית של חנה סנש… /  דיסרטציה (מ.א.) – אוניברסיטת בר אילן   רמת-גן :   [חש"מ],   תשס"ו. רותי  גליק   אסורה בארץ חדשה :   סיפורה של המהגרת חנה סנש /    חיפה :   פרדס,    2013. תקציר:אסורה בארץ חדשה חושף את סיפור ההגירה של חנה סנש (1921–1944) בעזרת יומנה המלא ומאות מכתביה שלא פורסמו עד כה בעברית ותורגמו מהונגרית לצורך המחקר וכתיבת ספר זה. כתביה של סנש קוצרו, שוכתבו וצונזרו במשך עשרות שנים. הם חיזקו את מיתוס הגיבורה הלאומית, הסמל המובהק של מבצע הצנחנים באירופה במלחמת העולם השנייה. אסורה בארץ חדשה עוסק בחוויותיה של סנש כמהגרת (מספטמבר 1939 עד ינואר 1944) ובניסיונותיה לעצב מחדש את זהותה הלאומית, המעמדית והמגדרית, ולהפוך מבורגנית הונגרייה לעברייה סוציאליסטית. סנש שאפה ללמוד מקצוע ולהפוך לחלוצה חקלאית, אך נאלצה לעבוד רוב הזמן במטבח ובמכבסה. הפער בין שאיפותיה לבין מציאות חייה בארץ, הוליד אכזבות ותסכולים, ניכור ומשברים נפשיים. השליחות באירופה קסמה לה גם כיוון שהעניקה משמעות חדשה למסע הגירה שנקלע למבוי סתום. הספר מגלה עד כמה הייתה חנה סנש רחוקה מהדימוי של העברייה החדשה, סמל השוויון בין המינים. את לבדך תביני :   מכתבי חנה סנש, 1944-1935 /ערכה והוסיפה הערות וטקסטים נלווים למכתבים – אנה סלאי ; עורכי משנה: טיקוצקי גדעון ואיתן סנש ‬ בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע"ה 2014. תקציר : בהוצאת הקיבוץ המאוחד רואה אור הספר את לבדך תביני: מכתבי חנה סנש בעריכת ד"ר אנה סַלַאי (עורכי-משנה: ד"ר גדעון טיקוצקי ואיתן סנש). בספר נחשפים לראשונה עשרות מכתבים אישיים שכּתבה חנה סנש (1944-1921), בעיקר לאמהּ ולאחִיה, החל בגיל ארבע-עשרה ועד סמוך מאוד למותה. המכתבים רואים אור לראשונה בעברית, במלאת שבעים שנה להוצאתה להורג (7 בנובמבר 1944 – 7 בנובמבר 2014). מעטים מאוד ממכתבי חנה סנש הופיעו עד כה בעברית, בעיקר בספר  חנה סנש: חייה, שליחותה ומותה שערך משה ברסלבסקי ‬בשנת 1946 (לימים חוּדש הספר והתפרסם בשם 'חנה סנש: יומנים, שירים, עדויות'). מעט המכתבים שנדפסו, תורגמו בזמנם באופן מגמתי ולא פעם צונזרו. כעת נדפסים לראשונה כל מכתביה, ובנוסח מלא ומדויק. רוב המכתבים נכתבו בהונגרית, מיעוטם בעברית, ולצדם תורגמו מכתבים שכּתבה באנגלית, גרמנית וצרפתית. באחד המכתבים מופיע שיר של חנה סנש, שנכתב בהונגרית ולא תורגם עד כה לעברית. כעת הוא מופיע לראשונה בעברית, בתרגום המשוררת אגי משעול. לצד המכתבים צירפה חנה סנש לא פעם צילומים שצילמה, כדרישות שלום. בספר נכללו כשבעים צילומים אשר נבחרו מאוסף המשפחה בסיוע אחיינה איתן סנש. הצילומים, שאף רובם מתפרסמים לראשונה, מאפשרים גם הם להתוודע מחדש אל הנערה והאישה הצעירה שהייתה למיתוס. חנה סנש עלתה לארץ כשהייתה בת שמונה-עשרה, בשנת 1939, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. העלייה לבדה הייתה כרוכה מצדה במחיר אישי כבד –  פרידה מאמהּ קטרינה, שנותרה בהונגריה, ומאחיה היחיד גֶ'רג' (גיורא), שנסע ללמוד בצרפת. האמצעי היחיד שעמד לרשותה לשמירת הקשר איתם ועם מכרים נוספים שלא בחרו כמוה בייעוד החלוצי היו המכתבים. היא שיתפה דרכם את בני משפחתה ואת מכריה ברשמיה הראשונים מן הארץ, במאמציה להיקלט כאן ולהכשיר עצמה כחקלאית, בחיי היומיום שלה ואף בחיי הרוח והרגש שלה. כשהתדפקה המלחמה על שערי צרפת ביקשה חנה סנש למלט משם את אחִיה. ההתכתבות הפכה אז בהולה והתמקדה בניסיונה (שצלח לבסוף) להעלותו לארץ, בדרך-לא-דרך, ובמקביל לשמור על קשר המכתבים הרעוע עם אמה. המכתבים החותמים את הספר הם אותות החיים האחרונים ששלחה ערב יציאתה לשליחוּת שממנה לא שבה. מרגש לראות מכתבים-פתקים אחרונים אלה בכתב ידה ברפרודוקציות שבספר. לצד המכתבים שָזְרָה עורכת הספר אנה סלאי עשרות מובאות ממכתבי התשובה שקיבלה חנה סנש, מיומנה ומעדויות נוספות, ההופכות את המונולוג המרתק שבמכתביה לדיאלוג עשיר, ושופכות אור על חייה ועל עולמה של יהדות הונגריה בשנים אלה. סלאי, שערכה מהדורה של המכתבים שראתה אור בהונגריה בשנת 1991, הוסיפה גם מאות הערות וביאורים למכתבים.  עידית שכטר-פייל,  טיולים בעקבות נשים :   לאה גולדברג, רחל המשוררת, חנה סנש, גולדה מאיר, צפורה רוזנפלד, הלנה כגן, אנה טיכו, שרה ילין /   תל-אביב : ידיעות אחרונות, [2015] תקציר: כולל טיול בעקבות חנה סנש, משוררת אמיצה ולוחמת רגישה – אל קיבוץ שדות ים. ‬ לילי הלפרט-זמיר,   בין היסטוריה למבדה :   שואת יהודי הונגריה /   תל אביב : מכון מופ"ת, תשע"ו, 2015. תקציר: זהו הספר השלישי בטרילוגיה בין היסטוריה למִבדֶה -fiction ‬ ‫ כל אחת משלוש המדינות נבחרה בשל מאפיינים ייחודיים לה. הונגריה נבחרה משום שבה חי ופעל בה הקיבוץ היהודי השני בגודלו (לאחר פולין) שהושמד בשואה. זאת ועוד, היא הייתה המדינה האחרונה שהנאצים כבשו באביב 1944, בעת שמדינות אחרות כבר שוחררו. הנאצים אף נתנו עדיפות להשמדת יהודי הונגריה על פני הצלת החיילים הגרמנים בחזית המזרחית. ‬ ‫ בדורנו, במרחק של שני דורות מהשואה, שבה ועולה ביתר שְׂאת השאלה כיצד יש להנחיל את זיכרון השואה לדורות הבאים. ההנחה היא שאין די בתיאור העובדות ההיסטוריות כדי ליצור תובנה של האירועים והזדהות עמם. אי לכך רצוי להאיר נושא מורכב ורגיש זה מכמה נקודות מבט ולא רק מההיבט ההיסטורי. ספרי הטרילוגיה פונים אל הממד הרגשי-חוויתי מבלי לוותר על לימוד העובדות והאירועים ההיסטוריים. שלושת הספרים מנסים להמחיש את "אקלים התקופה" (Zeitgeist) באמצעות ספרות, קולנוע ומוזיקה. ‬ ‫ השמדתם של מרבית יהודי הונגריה נעשתה במהירות חסרת תקדים, בתוך חודשים ספורים. למרות זאת, בתודעה הציבורית ובשיח הבית-ספרי כמעט שאין דנים בנושא, למעט בפרשת קסטנר ובגבורתה של חנה סנש: הדיון בפרשת קסטנר נעשה בהקשר של שיתוף פעולה עם הנאצים ועל רקע הפרשות הפוליטיות שהסעירו את מדינת ישראל בשנות החמישים המוקדמות; סוגיית חנה סנש נדונה בהרחבה כחלק מתרומת היישוב הקטן והאמיץ בארץ להציל את יהודי אירופה. גבורתה נתפסה כחלק בלתי-נפרד מגבורת ה"ישראלי החדש" במולדתו, המוכרת גם כמיתוס "יפי הבלורית והתואר". ספרנו זה נועד להעלות את שואת יהודי הונגריה למרכז הדיון ההיסטורי-חינוכי ולהבליט את המורכבות ההיסטורית ואת הדילמות האנושיות והמוסריות השזורות בה חנה סנש – שירים מן המעמקים תקציר :ספר זה הוא פרי עטה של חנה סנש, אחת מ-37 צנחנים שהתנדבו להילחם בנאצים. היא הייתה מודל לחיקוי לדורות רבים בישראל וחוצה לה. הצנחנית העברייה הראשונה והמשוררת הרגישה, צנחה מעבר לקווי האויב הנאצי בסרביה שביוגוסלביה דאז. חנה חצתה את הגבול להונגריה, נתפסה, עונתה קשות ונרצחה כשהיא בת 23 בלבד. כל פעולותיה אלו כוונו לשם הצלת יהודים והיא שילמה מחיר יקר בדמי ימיה. 22 משיריה מובאים כאן לראשונה במקשה אחת בתרגום מעודכן לאנגלית ולעברית. אלו מנסים לחשוף בפני הקורא את הסיפור שמאחורי הסיפור של דמות מרשימה זו ולפתור אולי מקצת מן המסתורין ומהחידתיות שאפפוה בחייה ובמותה. אבנר שלום, חוקר מוביל של שירת סנש, הביא לדפוס שירים אלו לראשונה במכלול ממין זה וכן מספר מאמרים קצרים, החושפים את לוז שירתה. אסופה ייחודית ועוצמתית זו של שיריה נחשפת לראשונה בפני קוראי העברית, האנגלית, הספרדית והליטאית במהדורת היובל האומנותית במלאת 75 שנה ‫ ‫ חנה סנש / כתבה: אבירמה גולן ; איר: אלון געש הוצאת צלטנר ,2019 .ספר של 30 עמודים. תקציר:חַנָּה סֶנֶשׁ נוֹלְדָה בְּבּוּדָפֶּשְׂט שֶׁבְּהוּנְגַּרְיָה, יַלְדָּה שֶׁעֵינֶיהָ תְּכֻלּוֹת כְּמוֹ הַיָּם וְחִיּוּכָהּ רָחָב. מִגִּיל צָעִיר הָיְתָה מְשׁוֹרֶרֶת מְחוֹנֶנֶת, אֲבָל עָזְבָה הַכֹּל מֵאֲחוֹרֶיהָ וְעָלְתָה לְבַדָּהּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לָמְדָה חַקְלָאוּת וְהָיְתָה מִמְּקִימֵי קִבּוּץ שְׂדוֹת יָם. כְּשֶׁפָּרְצָה מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה וְסַכָּנָה רִחֲפָה מֵעַל לְרָאשֵׁיהֶם שֶׁל יְהוּדֵי הוּנְגַּרְיָה, חַנָּה הִצְטָרְפָה לַפַּלְמָ"ח בְּמַטָּרָה לִצְנֹחַ מֵאֲחוֹרֵי קַו הַגְּבוּל בְּאֶרֶץ הֻלַּדְתָּהּ וְלַעֲזֹר לִבְנֵי עַמָּהּ. הִיא לֹא שָׁבָה מֵהַמְּשִׂימָה, אֲבָל סִפּוּרָהּ חָקוּק בַּזִּכָּרוֹן וּבַשִּׁירִים שֶׁהִשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ. הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה וְהָעַקְשָׁנִית הָפְכָה לְסֵמֶל שֶׁל חֲלוּצִיּוּת וּגְבוּרָה. ספרים באנגלית על חנה סנש  : Hanna Senesh :her life & diary /introduction by Abba Eban. /translated by Martha Cohn. New York : Schocken Books, 1972.  Anthony, Masters,1    The summer that bled; :   the biography of Hannah Senesh.    New York, :   St. Martin's Press,   [1972]. Rembrandt, So young to die :       Elaine   the story of Hannah Senesh; grades 7-12    Denver, Colo. :   Alternatives in Religious Education,   1981. Linda  Atkinson,  In kindling flame :   the story of Hannah Senesh 1921-1944 /    London, UK :   Vallentine Mitchell,   2011. , חנה סנש ,לוחמת קישורים רלבנטיים על חנה סנש וחבריה

משימתה של חנה סנש במציאות ובסרטו של מנחם גולן 

הספר "גיבורים למופת"

חנה סנש בויקיפדיה 

אתר האינטרנט הרשמי של חנה סנש

העמותה להנצחת חנה סנש

צנחני הישוב

חנה סנש בויקיפדיה

חנה סנש =הגפרור שאינו כבה -תערוכה

זכרון קולקטיבי -אבנר שץ על חנה סנש 

מידע על חנה סנש

אסופת מסמכים על חנה סנש 

גילויים חדשים על מותה של חנה סנש
תיק החקירה של חנה סנש

יעקב אחימאיר על גילוי תיק המשפט של חנה סנש

פסק הדין במשפט הדיבה על  חנה סנש

משפט קסטנר וחנה סנש

משפט הדיבה על חנה סנש

בג"ץ חנה סנש וקסטנר

תגובה של מוטי לרנר

מוטי לרנר המחזאי שהשמיץ את חנה סנש

עוד על מוטי לרנר

על הסרט "חנה סנש " באנגלית
הסרט "חנה סנש " באמזון

חנה סנש ברשת באנגלית

ביוגרפיה של חנה סנש באנגלית

אנצו סרני

"השליח " מאת רות בונדי על אנצו סרני

הסופר אהרון מגד וחנה סנש

האם התקיים רומן אהבה חשאי בין חנה סנש והסופר אהרון מגד?

הצנחנית שלא שבה :חנה סנש במציאות ובספר הילדים של עודד בצר "

משימתה של חנה סנש במציאות ובסרטו של מנחם גולן "מלחמתה של שרה "

משפטה של חנה סנש בגירסת מנחם תלמי וגרסת יואל פלגי 

חנה סנש לוחמת.