ולאדימיר פוטין נשיא רוסיה וסוכן חשאי לשעבר.

כל מי שאינו מצטער על נפילת ברית המועצות אין לו לב . כל מי שרוצה בהקמתה מחדש אין לו שכל .

 אימרה של ולאדימיר פוטין

הופיע במקור בעיתון "גלובס" 

לאחרונה ביקר בישראל נשיא רוסיה ולאדימיר פוטין ,מנהיג שאת כותב שורות אלה הוא מעניין במיוחד וזאת מאחר שפוטין הוא ככל הנראה אחד מאנשי השירותים החשאיים הראשונים ( איש ק.ג.ב לשעבר ) שהיגיעו לדרגה הבכירה ביותר במדינה.

אמנם הוא אינו הראשון : בברית המועצות כבר קדם לו יורי אנדרופוב שהיה מפקד הק.ג.ב השירות החשאי הסובייטי לפני שהתמנה ליורשו של ליאוניד ברז'נייב כמנהיג ברית המועצות. וגם ג'ורג' בוש האב היה בעברו ראש הסי אי אי לפני שהיגיע לתפקיד נשיא ארה"ב. אולם פוטין בניגוד לבוש האב ולאנדרופוב ש"הוצנחו" לשירותים החשאיים לאחר קריירה פוליטית , צמח בתוכם כסוכן חשאי מן המניין ומעולם גם לא היגיע לדרגה בכירה באמת . במונחים ישראליים ניתן להשוות זאת לאפשרות של מינויו  של גדעון עזרא שר בממשלת ישראל היום ואיש השירות החשאי לשעבר לראש ממשלה.
לאמיתו של דבר פוטין הוקסם כל חייו בידי השירותים החשאיים.

בספר הראיונות עימו שפורסם גם בעברית "בגוף ראשון –שיחות עם ולאדימיר פוטין " הוא מספר שעוד מצעירותו רצה להיות סוכן חשאי זאת בעיקבות רומן ריגול סובייטי מפורסם בשם "החרב והמגן " שתיאר את עלילותיו של סוכן חשאי סובייטי הפועל מאחורי הקווים הנאציים בזמן מלחמת העולם השנייה. פוטין מספר שהוא הוקסם מהסיפור שבו מתאר כיצד עורמתו ויכולתו של סוכן סובייטי אחד הישיגה השגים גדולים יותר מאלו של צבאות שלמים .

פוטין הצעיר תמונה מאלבום התמונות של פוטין בספר "בגוף ראשון -שיחות עם ולאדימיר פוטין " "
כתוצאה מקריאת הספר הלך הנער פוטין למשרד הק.ג.ב בשכנותו בלנינגרד והיציע את עצמו כסוכן , הוא מספר שאנשי הק.ג. ב קיבלו אותו באדיבות אך הסבירו לו שהוא צעיר מידי למשימות הקשות וכי עליו להתבגר וללמוד באוניברסיטה לפני שיוכלו לשקול את מועמדותו וכי בכל מקרה הם יפנו אליו ..ואכן כזמן לימודיו האקדמאיים פוטין קיבל פנייה והפך לסוכן ק.ג.ב. מן המניין וניהל קריירה של סוכן ק.ג. ב במזרח גרמניה ובמקומות אחרים אם כי מעולם לא היגיע לדרגות בכירות באמת.

ולאדימיר פוטין סוכן ק.ג.ב.

פוטין היום הוא פוליטיקאי שלטענתו הוא מחוייב לעקרונות הדמוקרטיה אולם הקריירה שלו כסוכן חשאי לשעבר מלווה אותו כצל ולאמיתו של דבר הוא מנצל אותה לצרכיו הפוליטיים .

פוטין הצעיר כסוכן חשאי במזרח גרמניה" מהספר "בגוף ראשון-שיחות עם ולדימיר פוטין "

במידה הרבה כתוצאה מנשיאותו הדומיננטית מאוד של פוטין הסוכנים החשאיים של הק.ג.ב נחשבים היום ברוסיה לגיבורי תרבות ממש , הרבה יותר מאנשי הצבא שעד כה רק נכשלו באפגניסטאן וצ'צניה והסוכן החשאי המציל את רוסיה מסכנות ומאיומים שונים הפך לאיקון של תרבות הפופ הרוסית העכשויית יותר מאשר אי פעם מאז שנות השישים והשבעים כאשר רומן ריגול לכד את דמיונו של פוטין הצעיר .

פוטין לוחם הג'ודו בספר "בגוף ראשון " שיחות עם ולדימיר פוטין "

כיום מופיעים ברוסיה על נושא הסוכנים סרטים , סדרות טלוויזיה עם שמות כמו "חבלן " ו"ק.ג.ב"ו"סוכן הביטחון הלאומי " המתארים את עלילותיהם ההרואיות של השירותים החשאיים בזמן המלחמה נגד הנאצים ובזמן המלחמה הקרה וגם בזמננו מעין תשובות רוסיות ל-24 " האמריקני , רומנים רבי מכר המזכירים יותר מכל דבר אחר את סיפורי ג'ימס בונד מערביים עם ההבדל שהגיבור הוא רוסי פטריוט הנלחם בכוחות הרשע והטרור. על מדפי הספרים ברוסייה ניתן למצוא מחדש סדרת סיפורי ריגול מהתקופה הסובייטית על עלילותיו של מיג'ור פרונין סדרה שבמקור נכתבה כתשובה הסובייטית ל"ג'ימס בונד "והם זוכים להצלחה גדולה.

אפילו אותו ספר שבמקור עורר את עניינו של פוטין בריגול "המגן והחרב " שימש כמקור השראה למסעדה מוסקוואית עם שם זה שנשלטת בידי נושא הריגול הסובייטי מעין "כוכב לכת "ק.ג.ב " ניתן למצוא שם תמונות ומזכרות של מנהיגי הק.גב לאורך השנים ואף פסלים של מייסד השירות החשאי הסובייטי פליקס דרז'דינסקי ושל אנדרופוב .על פי הדיווחים רוב הסועדים שם הם אנשי השירותי הביטחון הרוסיים נהנים מאוד מהאווירה. …
כלפי המערב יש  ביצירות אלו יחס אמביולנטי מאוד המשקף מן הסתם את היחס של המשטר הרוסי כלפי המערב. .בחלק מהיצירות החדשות רוסיה וארה"ב מוצגות כבעלות ברית כנגד הטרור העולמי אבל יש גם יצירות שבהן הסוכן הרוסי הנועז נאבק במזימות אמריקניות שטניות ….ויש מקום לחשוב שמגמה זאת תימשך ותתחזק  אם היחסים בין רוסיה של פוטין והמערב יתקררו .
המגמה החדשה של האדרת שירותי הביון היגיעה לשיאה בסרט חדש בעל תקציב ענק במושגים רוסיים בשם
"מספר אישי " שתקציבו הוא 7 מיליון דולאר והופק בעזרתם הפעילה של הממשלה ושירותי הביטחון . הסרט המבוסס על אירועי טרור עכשוויים כמו לכידת בני הערובה בתיאטרון במוסקבה בידי מורדים צ'צ'ניים מתאר כיצד מליונר רוסי גולה ( רמז ברור ל"אוליגרכים ההיהודיים הנרדפים בידי פוטין ) ומשתף פעולה עם טרוריסטיים ערביים וצ'צ'ניים כולל דמות המזכירה מאוד את בן לאדן בלכידת קרקס במוסקבה למען ביצוע פיגוע טרור ראוותני ולאחר מכן הטלת פצצה רדיואקטיבית על רומא. המזימה נכשלת הודות לפעילות ההרואית של סוכנים רוסיים שמזכירים יותר מכל דבר אחר את גיבור "24 " האמריקנית שנלחם ביריבים ובמזימות דומות באמצעים דומים. והמטרה של הסרט היא ברורה ביותר להציג את שירותי הביטחון לפני הציבור באור החיובי ביותר האפשרי .

פוטין בביקור בישראל

נראה שאין בכך מקריות , יש מקום לחשוב שמגמה זאת משתלבת היטב במגמה של הקרמלין ושל פוטין להציג לפני הקהל גיבורים רוסיים ללא רבב שיעוררו רגשות פטריוטיים ואיזה דמויות יכולות להצליח בכך יותר מאנשי הק.ג.ב המוסד הסובייטי המצליח ביותר שעורר את פחדו של המערב במשך עשרות שנים ?
מבקרים סובייטיים שונים טוענים כי אנשיו של פוטין איש הק.ג. ב לשעבר שמים דגש על כך שהמוסדות היחידים שנשארו "נקיים " ויעילים " מעברה הסובייטי של רוסיה הם השירותים החשאיים,הק.ג.ב שמייצגים היטב מיתוס מעברה של רוסיה כמעצמת על עולמית וכי בלעדיהם רוסיה תתמוטט לחלוטין. וכך לאחר שנים שבהם התרבות הפופולארית הרוסית נשלטה על ידי יבוא מאסיבי ביותר מהמערב מצד אחד וסיפורי בלשים ופשע מקומיים מצד שני, הגיבור הרוסי החדש הוא איש השירותים החשאיים הבלתי ניתן להשחתה , מישהו שמזכיר בהרבה יותר משמץ את התדמית התקשורתית המטופחת היטב של הנשיא פוטין.

פוטין דמוקראט או רודן ?

ולאדימיר פוטין הוא המנהיג הצעיר ביותר של רוסיה מאז סטלין ב-1922.

פוטין עם בוריס ילצין מ"בגוף ראשון -שיחות עם ולדימיר פוטין "

הוא היגיע לשלטון במידה רבה כתוצאה מהמלחמה הרוסית נגד המורדים בצ'צ'ניה , נשיא רוסיה דאז בוריס ילצין חיפש ראש

ממשלה חזק שיוכל לטפל במורדים אלה. איש זה נמצא בולדימיר פוטין הוא אמנם היה איש ק.ג.ב לשעבר בלתי ידוע לחלוטין ודמות משנית גם בק.ג. ב. אולם למרבית ההפתעה הוא התגלה כאדם יעיל ביותר בפוליטיקה . לדברי המלעיזים אחת הסיבות שילצין בחר בפוטין לתפקיד ראש ממשלתו וכנשיא בפוטנציה היה הביטחון שפוטין שהיה ידוע בנאמנותו לידידיו לא יחקור האשמות שונות ורציניות שהוטלו בילצין ומקורביו של שחיתות כספית . ואכן פוטין לא איכזב בעניין זה.

מצד שני אפשר לטעון שבאותה המידה ילצין היה יכול למצוא אנשים רבים אחרים שהיו עונים על תנאי חשוב זה ועדיין היו פחות מוכשרים לתפקידם. פוטין היה ככל הנראה האדם בנכון בזמן הנכון במקום הנכון .
פוטין עצמו סיפר בראיונות שקיים לאחר עלייתו לשילטון שהוא היגיע למישרה הרמה זמן קצר בלבד לאחר שמצא את עצמו ואת משפחתו כמעט בחוסר קול לאחר שביתם שבו היו כל רכושם וחסכונותיהם נשרף והוא נאלץ להתחיל את הכל "מההתחלה ". למזלו הוא היכיר אנשים רבים בצמרת הסובייטית ואלה ידעו כפי שמודה פוטין עצמו שהוא אדם "שניתן לסמוך עליו " שתמיד הקפיד לתת קדימות לפעילים בכירים בממשל ולפתרון בעיותיהם כאשר אלו היו זקוקים לשירותיו. סביר להניח שבכך לא היה פוטין שונה מרבים אחרים בבירוקרטיה הרוסית החדשה שרק ירשה בכך את דרך הפעולה של הבירוקרטיה הסובייטית הישנה אולם כנראה שהיה בו בנוסף לכל זה גם משהו שעורר את תשומת ליבם של אנשי ההנהגה וזה הביא לקידומו המהיר .

פוטין זכה לפופולאריות רבה הודות למדיניותו התקיפה בצ'צ'ניה. הוא עשה את מה שלא העיז ילצין המנהיג הקודם לעשות , הוא תקף באכזריות את הצ'צנים והרס  מקומות שונים בצ'צניה . בעבר הקרוב הרוסים הפסידו למעשה במלחמה כנגד הצ'צנים ונאלצו להסכים להקמת מדינה צ'צ'נית עצמאית . זאת התגלתה כעת כמרכז של פשע וטרור לפחות לפי הגדרת הרוסים . פוטין השמיד כעת מדינה זאת . הוא התעלם מהמחאות המערביות שהיו בכל מקרה רפויות למדי שכן איש שבמערב לא חיבב את המורדים הצ'צנים שהתגלו כבעלי נטיות מוסלמיות פונדמנטליסטיות . בנוסף במוסקבה עצמה התבצעו מעשי טרור שונים שיוחסו למורדים הצ'צניים וחיזקו את התמיכה במדיניותו התקיפה של פוטין . יש לציין שהועלו מאז חשדות שלצ'צ'נים לא היה כל קשר למעשים אלה ( הם הכחישו אז בתוקף כל קשר למעשי הטרור ) וכי למעשה הייתה זאת יוזמה של מישהו במשטר הרוסי בעצמו ( פוטין?) על מנת לחזק את התמיכה בו. כך או כך אין ספק שמעשי הטרור התבצעו בדיוק בזמן על מנת לחזק את התמיכה בפוטין ובמדיניותו התקיפה .

בבחירות לנשיאות הוא כבר זכה ברוב עם כל היותו לא ידוע רק זמן קצר קודם לכן . ילצין תמך בו ובמועמדותו ללא סייג לאחר שלא הסתיר את זילזולו בראשי הממשלה שקדמו לפוטין שנראו בעיני כל כולל ילצין כאנשים חלשים ואימפוטנטיים . פוטין נראה כעת כשליט מהסוג שהיה חסר לרוסים במשך עשרות שנים . אדם צעיר נמרץ ויעיל , שאינו מהסס כלל להפעיל יד ברזל היכן שנדרש גם אם הוא נדרש להפר כמה חוקים על מנת לעשות זאת . גם העובדה שהיה איש ק.ג. בי לשעבר והיה ברור לכל שהוא שמר עם קשרים הדוקים אם אנשי ארגון זה ,רק שיחקה לטובתו שכן אנשי ארגון זה נהנים מהילה מיוחדת של אנשים יעילים ברוסיה.

בובה של פוטין בסדרת "חרצופים " רוסית בתקופה שדבר כזה עוד היה אפשרי ברוסיה. אחר כך זה כבר לא היה אפשרי .

בתקופת שלטונו הראה פוטין את עצמו כשליט חזק וריכוזי בהרבה מילצין שתחת שלטונו היגיעה רוסיה כמעט לאנרכיה שבה המושלים השונים זילזלו בגלוי במרכז במוסקווה . זה כבר לא היה אפשרי תחת פוטין ונראה שזה מה שרצו הרוסים , דמות חזקה וסמכותית ליד ההגה שלא תזכיר את כל אותם אנשים זקנים וחולניים מימיו האחרונים של המשטר הקומוניסטי .
המחיר של כל זה היה התחזקות האוטריטריות של המשטר. פוטין הלך וצמצם בגלוי את חופש הפעולה של כלי התקשורת ואלה כיום למעשה כפופים לו . הוא רדף את אנשי האוליגרכיה של ברית המועצות כל מיני מתעשרים שניצלו את הקפיטליזם החדש ברוסיה שכן חשד בהם שהם מהווים מקור כוח המתחרה לו

כיום אין לדבר על מוקד כוח שמתחרה באמת בפוטין . וזה התברר במיוחד בבחירות 2004 לנשיאות ברוסיה שבהן היה פוטין למעשה המתמודד היחיד אם כי קמו לו מתחרים שונים אך איש לא ציפה באמת שאלה יזכו וברור שרובם היו למעשה רק בובות של פוטין שהשתמש בהם כדי להציג מראית עין של הליך דמוקרטי . פוטין אף לא הטריח את עצמו לנהל מסע בחירות ונאם רק נאום בחירות אחד . הוא זכה ברוב מוחץ .  .  משקיפים מערביים התלוננו בעת הבחירות שהן לא היו הוגנות לחלוטין, אולם איש לא טרח להתייחס לטענותיהם.
כיום פוטין הוא השליט הבלתי מעורער של רוסיה שהיא כיום פחות דמוקרטית ממה שהייתה בימי ילצין, ונראה שלאורך הזמן פוטין רק ירכז עוד ועוד כוח בידיו שלו .

האם ניתן לאמר שרוסיה של פוטין כיום היא אכן מדינה דמוקרטית יציבה לכל דבר ?
יש ספקות גדולים לגבי שאלה זאת :
במשך מאות השנים של קיומה של רוסיה כמדינה היא תמיד הייתה הדבר הרחוק ביותר שאפשר להעלות על הדעת ממדינה דמוקרטית או אפילו "מערבית ". הגודל הענק של המדינה והעמים המרובים ששכנו בה חייבו תמיד שלטון ריכוזי חזק ביותר ולעיתים קרובות רודני ביותר כדרך יחידה בעיני האליטות שלא ליפול לאנרכיה והרס. לזמן קצר ביותר , כמה חודשים , ב-1917 נראה היה שרוסיה תיהפך לבסוף למדינה דמוקרטית לאחר הפלת שלטון הצאר. אולם תיקוות אלה התפוגגו כתוצאה מהמהפכה הקומוניסטית שכוונה כנגד המשטר הדמוקרטי ( ולא כנגד הצאר שכבר הופל ) והיפילה אותו דווקא בעת שנראה היה שרוסיה תיהפך לבסוף למדינה ליברלית בסגנון "מערבי ".
וכעת במשך 70 שנה נגזר על רוסיה לסבול שוב ממשטר ריכוזי רודני שבשיא נוקשותו

פוטין כבובה.

דיון מפורט בנושא ניהל אלכסנדר יקובלב אחד מראשי הרפורמיסטים ברוסיה ומי שהיה ממנהיגי הרפורמות בימי גורבצ'וב. יקובלב שהיה שגריר ברית המועצות בקנדה יכול היה לבחון ממקור ראשון את ההבדלים בין רוסיה וארצות המערב ולנתח את הסיבות לכך . כאשר חזר לרוסיה החל לפעול למען רפורמות דמוקרטיות מודרגות בימי גורבצ'וב ומידה רבה נחשב לאחד מראשי סיעתו של גורבצ'וב.

יקובלב כתב: "רוסיה קרעה מעליה את השלשלאות הטוטליטריות ,הגלויות. אך הבולשביזם עודנו חי . סטלין טרם נפטר . השאלה היא אם רוסיה תוכל להתגבר על כוחות המשיכה של העבר איננה רטורית ,שהרי האנטי דמוקרטיות רבת פרצופים היא. היא יודעת לחיות בתנאי כלכלת שוק . היא יודעת גם ללבוש בגדי אנטי –קומוניזם . כאלה היו רוב הדיקטטורות במאה ה-20 " ( אלכסנדר יקובלב "הרפורמה ברוסיה " ע' 257 ) .
לדעתו הדמוקרטיה לא ניצחה למרות מראית העין שהיא כיום שולטת . אמנם נכון שאין היום ברוסיה משטר רודני מובהק אין עוד צנזורה חונקת , אין עוד אחידות מחשבה בפקודה , רוסיה של היום פתוחה לכל הכיוונים . אין יותר את האבסולוטיזם של המפלגה הקומוניסטית, אין יותר את המרכז המשותף שחילק פקודות ממוסקבה לרחבי האימפריה כולה.
לאמיתו של דבר יש כיום ברוסיה ריבוי אמיתי של מפלגות ותנועות מרובות כל כך עד שקשה לספרן . יש שיטת בחירות הפועלת בכל המפלסים מהמקומי עד הלאומי ,שיטה דמוקרטית עם ליבוי יצרים אמיתי , עם עימות בין עמדות פוליטיות שונות .יש חלוקה מודגשת של השלטון הן לרוחב והן לגובה חלה וממשיכה להתפתח דה צנטרליזציה פוליטית ומתהווה מערכת של הפרדת רשויות .
ומשמעות השינויים האלה היא שהאנשים השתחררו מהפחד המשתק שלהם מפני אימת השלטון. מבחינות מסוימות הדמוקרטיה ברוסיה אכן ניצחה .
אבל מבחינות אחרות היא עדיין בחיתוליה ומאוימת בצורה חמורה להיות מוחלפת בידי משטר אוטוריטארי ברמה המקומית נשארו בשלטון מבנים אוטוריטאריים שרק לבשו בגדי דמוקרטיה ולמעשה הם מייסדים ומחזקים את הסדרים והמנהגים האנטי דמוקרטיים .
החברה הרוסית מצאה את עצמה אז בשלב של כמעט אנרכיה כאשר החוקים הנורמות והיחסים השונים חדלו לפעול ואילו החדשים מלאים סתירות וכאשר מדי פעם פרצו גלים מהפכניים שערערו את אושיות החוק . אמנם להלכה חופש הדיבור אינו מוגבל כלל ואנשים יכולים לדבר כרצונם ( כולל לתקוף בני מיעוטים שונים כמו היהודים דבר שהיה אסור רשמית בברית המועצות ) אך אנשים היו חשופים לשרירות לב של הפקידות ושל הפשע המאורגן המשתולל ולשחיתות של גורמים ממלכתיים ופרטיים . בימי גורבצ'וב וילצין הייתה ברוסיה כתוצאה תחושה של אנרכיה גוברת שבה כל אדם עושה כרצונו .
עסקנים שונים עם כל מחויבותם המילולית לדמוקרטיה מגלים היום את אותו זלזול ישן בחוק ולגבי כל עמדה שאינה שלהם . התדרדרות תנאי הקיום שהיא חמורה מאוד ברוסיה ( ועוד יותר ברפובליקות לשעבר שלה ) מערערת עוד יותר את יציבות הדמוקרטיה.
בנוסף רוסיה סובלת משלל בעיות פנימיות נוספות שעלולות להתגלות כהרסניות לדמוקרטיה השבירה שם . למשל הסכסוכים האתניים הפנימיים כמו המלחמה בצ'צ'ניה .

פוטין זועם ב"מגוף ראשון -שיחות עם ולדימיר פוטין "
כל זה הביא להתחזקותם של כוחות קיצוניים הן בשמאל הקיצוני של יורשי הקומוניסטים והן בימין הקיצוני של כוחות פשיסטיים אנטישמיים למינהם שמהווים סכנה חמורה לטווח הארוך על הדמוקרטיה השבירה ברוסיה
יש ברוסיה כוחות שונים ששואפים לנצל את הסכסוכים והבעיות השונים כדי להחזיר את רוסיה לחיק העבר. .
רוסיה סבלה מתוהו ובוהו שלטוני שהביא לכמיהה עממית חזקה ל"יד חזקה " בשלטון.
בעיות אלו עלולות להביא להשתלטות רודן על רוסיה . וייתכן שזה בדיוק מה שכבר קרה עם השתלטותו של מנהיג אוטוריטארי כפוטין שעלה על גלי ההצלחה שלו במלחמה עם הצ'צ'נים.

פוטין והגמד של הארי פוטר.

 פוטין הראה את עצמו כמנהיג אפקטיבי יותר מילצין. הוא הצליח לשפר את המצבה הכלכלי ומעמדה בעולם של רוסיה וגם את עוצמתו של השלטון המרכזי ברוסיה עצמה שהתרופף מאוד בימי ילצין . המחזות שגילו סימני התמרדות שונים מוחזקים כעת ביד חזקה יותר. בו בזמן ככל ששילטנו של פוטין נמשך ( והוא בעת כתיבת כתבה זאת בקדנציה השניה שלו ) הוא מראה סימנים גוברים והולכים של אוטוריטאריות כמעט דיקטטורית שאינה משתלבת היטב עם משטר דמוקרטי בסגנון המערבי . אך נראה שזהו בדיוק סוג המשטר שבו רוצים רוב הרוסים ( שמסתבר יותר ויותר שרובם אינם מעוניינים במשטר דמוקרטי בסגנון המערבי ) ושאותו הם מכבדים. בו בזמן שילטן כזה הוא גם חלופה עדיפה על פני השתלטות על רוסיה של המפלגות הקיצוניות מימין ומשמאל שכוחן הוא רב מאוד וככל הנראה לא פחות ואולי אף יותר מאלה של מפלגות המרכז .
אמנם השלטון ברוסיה כבר אינו רודף יותר אנשים בגלוי, אך פוטין אינו מהסס לכלוא את ראשי מתנגדיו בטוענות שונות . פוטין רדף ורודף את אנשי אוליגרכיית המליונרים אותם מתעשרים חדשים ( כמה מהם יהודים ) שהתעשרו לאחר נפילת ברית המועצות כתוצאה ממכירת נכסיה , מאחר שהוא רואה בהם גורם עוין שעלול לפנות כנגדו . רוב העשירים האלה נמלטו בשלב זה מרוסיה או שהם בבית הסוהר . זה בהחלט אינו מראה על רצון כן לדמוקרטיה מצד פוטין. השלטון מתגלה בשרירותו בערבוביה של חוקים ובפעולות נורמות משפטיות שעבד עליהם הכלח ובהתנגשות בין חוקים ישנים וחדשים ובין החדשים בשרירות לב של הפקידים המקומיים והשלטוניים. . מצד שני העם ברוסיה כיום אדיש לפוליטיקה ואם תהיה מהפכה ברוסיה מאוד לא סביר שתהיה המונית .
אך נכון לעת כתיבת כתבה זאת לא סביר שתהיה מהפכה ברוסיה אך לעומת זאת יש סבירות גבוהה שהמשטר ייהפך לאוטוריטארי לחלוטין ויש רמזים על כך שזהו הכיוון שבו הולך פוטיןאין זה ברור כלל וכלל אם פוטין יעזוב את השלטון בתום הקדנציה השנייה שלו כפי שתובעת החוקה החדשה של רוסיה. יתכן שיביא לשינוי בחוקה בעניין זה ובכך יחוזק השלטון האוטוריטארי הנוכחי ברוסיה .
נכון לעכשיו רוסיה היא מדינה שיש בה סוג של דמוקרטיה ובחירות חופשיות וחופש דיבור אך אם הזמן סממנים אלה של דמוקרטיה נעשים מוגבלים יותר אם כי בשלב זה הם בהחלט קיימים .
יש חשש שבעתיד כוחו של פוטין ומשטרו רק יגדלו ומראית העין של המשטר הדמוקרטי עוד תלך ותיחלש עד שתיהפך ללא יותר מפיקציה ורוסיה תחזור למה ההיית מאז ומתמיד למדינה גדולה נשלטת בידי שלטון חזק ואוטוריטארי שאינו מיחס חשיבות רבה לדמוקרטיה ולרצון העם .

אך האמת היא שיתכן שדרך זאת היא כרגע היחידה הפתוחה לפני מדינה עם שלל בעיות כה עצום כמו רוסיה . משקיפים רבים גם בארה"ב אומרים בגלוי שרק שליט אוטוריטארי חזק עם "יד ברזל " כמו פוטין יכול לשמור על הסדר והיציבות ברוסיה וכי זהו מחיר שיש לשלמו והברירה האחרת היא אנרכיה או השתלטות של כוחות חשוכים מהימין או מהשמאל שיש להם כוח עצום ברוסיה
ברוסיה כיום יש מפלגות קיצוניות שונות מהימין ומהשמאל שיש להם מליוני תומכים ושמתנגדות בגלוי לכל הרעיון הדמוקרטי , אלה כוללות את תומכי הקומוניזם הישן ומפלגות ימין קיצוני כמו פשיסטי ולפעמים כזה שתומך בגלוי ברעיונות נאציים ואנטישמיים . מפלגות אלה אם יגיעו לשלטון יגרמו ללא כל ספק לאסון בקנה מידה שקשה לתאר . ובנתיים מפלגות המרכז הדמוקרטי הליברלי בראשות מנהיגים כמו גרגורי יוולינסקי הכלכלן שטופחו בידי ארה"ב הן חלשות והוכיחו את עצמן כאימפוטנטיות מבחינה פוליטית .
אם נשווה את המצב ברוסיה הדמוקרטית כיום למצב בדמוקרטיות יציבות במערב כי אז נראה שהיא אינה עונה כלל על התואר "דמוקרטיה יציבה " נהפוך הוא .
יש בה סכסוכים קשים בין קבוצת הרוב הרוסים ובין קבוצות מיעוטים שונות כמו הצ'צ'נים ועמים מוסלמיים אחרים . וגרוע מכך קבוצת הרוב הרוסית הסלאבית מאבדת את עליונותה והאוכלוסייה שלה הולכת ומזדקנת דמוגרפית בעוד שהמיעוטים השונים הולכים ומתרבים מבחינה דמוגרפית . זהו מתכון בטוח לסכסוכים מתעצמים בעתיד שרק יפגעו בדמוקרטיה.
כמו כן אין לרוסיה המסורת של דמוקרטיה של ערכים ליברליים שהכל מסכימים להם .נהפוך הוא יש בה סיכסוכים עמוקים וקשים ביותר על אופי המדינה ולאמיתו של דבר רק חלק לא גדול של האוכלוסייה מסכים לרעיונות הליברליים הדמוקרטיים שהם למעשה "יבוא מערבי ". . כן חסר חינוך דמוקרטי ארוך טווח.
. ולא פחות גרוע מכך רוסיה סובלת ממצב כלכלי קשה , אמנם יש לה פוטנציאל כלכלי עצום עם כל המחצבים המרובים שבה אולם הרבה מהם כבר נוצלו ובצורה גרועה שהרסה את האקולוגיה של רוסיה בידי המשטר הקומוניסטי ולמחצבים אלה כבר אין תחליף .הכלכלה הרוסית מתאוששת כיום מעשרות שנים של ניצול מוטעה של השיטה הקומוניסטית , אולם אין זה ברור שהתחליף של קפיטליזם פראי של ניצול חריף של עובדים ומחצבים הוא אכן הפיתרון שיוליך את רוסיה אל דרך המלך . פוטין שיפר את המצב הכלכלי של הרוסים אולם ספק אם רוסיה תהפוך אי פעם למדינת רווחה בסיגנון מערבי. במערב יש חשדנות גוברת והולכת כלפי פוטין תומכי האפוקליפסה הנוצרית למינהם רואים בו מועמד אפשרי בהחלט לתפקיד האנטיכריסט

. הוא גם הופך למושא לסטירה  במערב לאחר תקופה שבה התייחסו אליו בסימפטיה רבה. אפילו יוצר סרטי הרי פוטר הפכו את הגמד בסרטים אלה לכפיל של פוטין דבר שעורר מחאות נזעמות מצד הרוסים . ברוסיה עצמה כמובן מאליו כבר נוצר פולחן פוטין ואפשר למצוא תמונות שלו בכל מקום.
רוסיה כיום אינה עונה על הקריטריונים של דמוקרטיה יציבה ויש חשש גדול מאוד שהיא תיפול מחדש לסוג של משטר אוטוריטארי כברירה הטובה ביותר מבין של מגוון ברירות רעות . בתקופת שלטונו הראה פוטין את עצמו כשליט חזק וריכוזי בהרבה מילצין שתחת שלטונו היגיעה רוסיה כמעט לאנרכיה שבה המושלים השונים זילזלו בגלוי במרכז במוסקווה . זה כבר לא היה אפשרי תחת פוטין ונראה שזה מה שרצו הרוסים , דמות חזקה וסמכותית ליד ההגה שלא תזכיר את כל אותם אנשים זקנים וחולניים מימיו האחרונים של המשטר הקומוניסטי .
המחיר של כל זה הוא התחזקות האוטוריטאריות של המשטר. פוטין הלך וצמצם בגלוי את חופש הפעולה של כלי התקשורת ואלה כיום למעשה כפופים לו .
הרושם שנוצר הוא שפוטין הוא כעת ה"איש החזק " שלו מייחלים רוב הרוסים שאינם מעונינים במשטר דמוקרטי אמיתי שכמוהו לא היכירו מעולם , והם מעדיפים איש חזק אוטוריטרי כמו פוטין על פני אנרכיה דמוקרטית .
נכון לעכשיו או לפחות עד שתקום אלטרנטיבה דמוקרטית רצינית ואלטרנטיבה כזאת אינה נראית באופק פוטין נראה בברירה הפחות גרועה בעבור רוסיה. הוא אינו דמוקרטי בסגנון המוכר במערב אבל נכון לעכשיו גם לא הראה את עצמו כאנטי דמוקרטי . יש לקוות שמה שצפון לרוסיה בעתידה לא יהיה גרוע יותר מפוטין. אבל יש בהחלט חשש שבעתיד כוחו של פוטין ומשטרו רק יגדלו ומראית העין של המשטר הדמוקרטי עוד תלך ותיחלש עד שתיהפך ללא יותר מפיקציה ורוסיה תחזור למה שהייתה מאז ומתמיד למדינה גדולה נשלטת בידי שלטון חזק ואוטוריטארי שאינו מיחס חשיבות רבה לדמוקרטיה ולרצון העם .סביר שחלק מהמעבר לשלטון אוטוריטארי יותר יתבצע על ידי האדרה ותעמולה בלתי פוסקת גם באמצעות התרבות הפופולארית של מוסד השלטון הסמכותי והמפחיד ביותר, השירותים החשאיים.

 מאיירס, סטיבן לי    הצאר החדש:   עלייתו ושלטונו של ולדימיר פוטין /עברית כרמית גיא ,עם עובד 2019

תקציר:יוניות הבנת שאיפותיו ומעמדו של ולדימיר פוטין לא הייתה עמוקה ומכרעת יותר מאשר בימינו. ולדימיר פוטין, נשיאה של רוסיה המתחדשת, הנהיג רפורמות רבות בארצו והעלה את קרנה בעמים. בני ארצו, שמאז נפילתה של ברית המועצות, התנסו בדמוקרטיה שמשמעה עוני, פשע וחולשה מדינית, זכו בהנהגתו להרחיב ציפיות ותקוות בעולם של רווחה. עם זאת, המנהיג הרפורמטור הוא אביו ומייסדו של משטר סמכותני וחסר עכבות המשתיק את כל אויביו ומתנגדיו מבית ובגבולותיה של רוסיה הגדולה. ולדימיר פוטין, פוסק סטיבן לי מאיירס בביוגרפיה המרתקת שלו, הוא הצאר החדש של רוסיה בת ימינו. פוטין המבקש להחזיר לרוסיה את מעמדה האימפריאלי, אינו מהסס לשלוח את ידיו גם לאזורים שמחוץ לארצו – לאוקריאנה, לקרים, ולאחרונה גם למזרח התיכון. קרבתו של הצאר החדש אלינו ומעורבותו בסוריה מלמדות עד כמה הוא מעורב גם בהכרעות מדיניות החוץ של ישראל.

סטיבן לי מאיירס, אשר היה שנים רבות ראש המשרד במוסקווה של ניו יורק טיימס, מגולל את סיפורו של פוטין מילדותו הענייה בלנינגרד, שירותו בשירות החשאי הסובייטי ועלייתו למעמד של פוסק־על כול־יכול, צאר וקיסר. הספר הוא הישג נדיר של מחקר מעמיק ופרשנות פורצת גבולות. כל קורא, מזכיר לנו סטיבן לי מאיירס, המבקש להבין את עולמנו, חייב לחדור לנבכי חייו ופועלו של הצאר ולדימיר.

Russia under Vladimir Putin has proved a prickly partner for the West, a far cry from the democratic ally many hoped for when the Soviet Union collapsed. Abroad, Putin has used Russia’s energy strength as a foreign policy weapon, while at home he has cracked down on opponents, adamant that only he has the right vision for his country’s future.

Judah, Ben    Fragile empire :   how Russia fell in and out of love with Vladimir Putin /New Haven : Yale University Press, [2013]

Arutunyan, Anna,    The Putin mystique :   inside Russia's power cult / Newbold on Stour, Warks, U.K. : Skyscraper Publications, 2014.

his book] takes the reader on a journey through the Russia of Vladimir Putin … It is a neo-feudal world where iPads, WTO membership, and Brioni business suits conceal a power structure straight out of the Middle Ages, where the Sovereign is perceived as both divine and demonic, where a man's riches are determined by his proximity to trhe Kremlin, and where large swathes of the populace live in precarious complacency interrupted by bouts of revolt. .

Sperling, Valerie, author.    Sex, politics, and Putin :   political legitimacy in Russia /New York, NY : Oxford University Press, [2015]

 Vladimir Putin macho, or is he a 'fag'? Sperling investigates how gender stereotypes and sexualization have been used as tools of political legitimation in Putin's Russia. Despite their political polarization, regime allies and detractors alike have wielded traditional concepts of masculinity, femininity, and homophobia as a means of symbolic endorsement or disparagement of political leaders and policies. By repeatedly using machismo as a means of legitimation, Putin's regime opened the door to the concerted use of gendered rhetoric and imagery as a means to challenge regime authority.

Luke Harding (Mafia State: How One Reporter Became an Enemy of the Brutal New Russia  2012

S

Kasparov, G. K. (Garri Kimovich)   Winter is coming :   why Vladimir Putin and the enemies of the free world must be stopped /New York : Public Affairs, [2015]

The ascension of Vladimir Putin — a former lieutenant colonel of the KGB — to the presidency of Russia in 1999 was a strong signal that the country was headed away from democracy. Yet in the intervening years — as America and the world’s other leading powers have continued to appease him — Putin has grown not only into a dictator but an international threat. With his vast resources and nuclear arsenal, Putin is at the center of a worldwide assault on political liberty and the modern world order. For Garry Kasparov, none of this is news. He has been a vocal critic of Putin for over a decade, even leading the pro-democracy opposition to him in the farcical 2008 presidential election. Yet years of seeing his Cassandra-like prophecies about Putin’s intentions fulfilled have left Kasparov with a darker truth: Putin’s Russia, like ISIS or Al Qaeda, defines itself in opposition to the free countries of the world. As Putin has grown ever more powerful, the threat he poses has grown from local to regional and finally to global. In this book, Kasparov shows that the collapse of the Soviet Union was not an endpoint — only a change of seasons, as the Cold War melted into a new spring. But now, after years of complacency and poor judgment, winter is once again upon us.

Zygarʹ, Mikhail, 1    All the Kremlin's men :   inside the court of Vladimir Putin   New York, NY : PublicAffairs, [2016].

An extraordinary behind-the-scenes portrait of the court of Vladimir Putin, the oligarchs that surround it, and the many moods of modern Russia that reads like a "real House of Cards"(Lev Lurie).

All the Kremlin's Men is a gripping narrative of an accidental king and a court out of control. Based on an unprecedented series of interviews with Vladimir Putin's inner circle, this book presents a radically different view of power and politics in Russia. The image of Putin as a strongman is dissolved. In its place is a weary figurehead buffeted — if not controlled — by the men who at once advise and deceive him.

The regional governors and bureaucratic leaders are immovable objects, far more powerful in their fiefdoms than the president himself. So are the gatekeepers-those officials who guard the pathways to power-on whom Putin depends as much as they rely on him. The tenuous edifice is filled with all of the intrigue and plotting of a Medici court, as enemies of the state are invented and wars begun to justify personal gains, internal rivalries, or one faction's biased advantage.

A bestseller in Russia, All the Kremlin's Men is a shocking revisionist portrait of the Putin era and a dazzling reconstruction of the machinations of courtiers running riot.

atter, David, 1947- author    The less you know, the better you sleep :   Russia's road to terror and dictatorship under Yeltsin and Putin New Haven : Yale University Press, [2016].

In December 2013, David Satter became the first American journalist to be expelled from Russia since the Cold War. The Moscow Times said it was not surprising he was expelled, "it was surprising it took so long." Satter is known in Russia for having written that the apartment bombings in 1999, which were blamed on Chechens and brought Putin to power, were actually carried out by the Russian FSB security police. In this book, Satter tells the story of the apartment bombings and how Boris Yeltsin presided over the criminalization of Russia, why Vladimir Putin was chosen as his successor, and how Putin has suppressed all opposition while retaining the appearance of a pluralist state. As the threat represented by Russia becomes increasingly clear, Satter's description of where Russia is and how it got there will be of vital interest to anyone concerned about the dangers facing the world today."

Walker, Shaun author    The long hangover :   Putin's new Russia and the ghosts of the past /New York, New York : Oxford University Press, [2018].

In The Long Hangover, Shaun Walker presents a deeply reported, bottom-up explanation of Russia's resurgence under Putin. By cleverly exploiting the memory of the Soviet victory over fascism in World War II, Putin's regime has made ordinary Russians feel that their country is great again. Walker not only explains Putin's goals and the government's official manipulations of history, but also focuses on ordinary Russians and their motivations. He charts how Putin raised victory in WWII to the status of a national founding myth in the search for a unifying force to heal a divided country, and shows how dangerous the ramifications of this have been. This book explores why Russia, unlike Germany, has failed to come to terms with the darkest pages of its past: Stalin's purges, the Gulag, and the war deportations. The narrative roams from the corridors of the Kremlin to the wilds of the Gulags and the trenches of East Ukraine. It puts the annexation of Crimea and the newly assertive Russia in the context of the delayed fallout of the Soviet collapse. The Long Hangover looks to a lost generation: the millions of Russians who lost their country and the subsequent attempts to restore to them a sense of purpose.

 BOB SEARS  Vladimir Putin: Life Coach  2018

What can the rise and reign of this century's most feared politician teach us about life, work and love? Rob Sears shows how the machinations that enabled Putin to dominate the Kremlin and undermine the United States of America could also help you take control of your mundane life. How would you like to ruin your enemies by sharing compromising material about that time they didn't wash their hands? Or annex territory by claiming the stationery cupboard at work as your personal empire? Fancy hacking democracy at the parent-teacher association to ensure you're a shoo-in for social secretary? Or serving up a cold dish called revenge in a high street restaurant?

Filled with stories from Putin's extraordinary time in power, and ideas and illustrations to help you emulate him on a small scale, Vladimir Putin: Life Coach is the ultimate guide to releasing the pseudo-elected, judo black belt, 5D chess-playing autocrat inside each and every one of us.

Michel Eltchaninoff ; translation, James Ferguson.     Inside the mind of Vladimir Putin /London : Hurst & Company, 2018.

The Russian president's landmark speeches, interviews and policies borrow heavily from great Russian thinkers past and present, from Peter the Great to Dostoevsky and Solzhenitsyn. They offer powerful visions of strong leaders and the Russian nation: they value conservatism and the Slavic spirit. They root morality in Orthodoxy, and Russian identity in the historic struggle with the West. Today, Putin manages and manipulates those same ideas in his 'defense' of 130 million ethnic Russians against the world. With the annexation of Crimea, the war in Syria and shock election results across the West, the challenge of decrypting his worldview has become more pressing than ever. From a Eurasian Union to a new Russian Empire, this is a revealing tour of Kremlin doctrine and strategy, viewed through its philosophical roots.

Belton, Catherine, author.    Putin's people :   how the KGB took back Russia and then took on the West /London : William Collins, [2021]

A chilling and revelatory expose of the KGB's renaissance, Putin's rise to power, and how Russian black cash is subverting the world. In Putin's People, former Moscow correspondent and investigative journalist Catherine Belton reveals the untold story of how Vladimir Putin and his entourage of KGB men seized power in Russia and built a new league of oligarchs. Through exclusive interviews with key inside players, Belton tells how Putin's people conducted their relentless seizure of private companies, took over the economy, siphoned billions, blurred the lines between organized crime and political powers, shut down opponents, and then used their riches and power to extend influence in the West. In a story that ranges from Moscow to London, Switzerland and Trump's America, Putin's People is a gripping and terrifying account of how hopes for the new Russia went astray, with stark consequences for its inhabitants and, increasingly, the world..

  Darryl Cunningham   Putin's Russia : The Rise of a Dictator   2021 

uthor of more than six acclaimed graphic novels and well known for his economical drawing and clear, explanatory narrative, Cunningham shows how the West and its leaders have been culpable in aiding Putin's rise – Obama being a particular example.

Areas covered include Brexit and Trump; the crackdown on human rights, especially on homosexuality in Russia; and the poisonings – among them, journalist Anna Politkovskaya in Russia, Alexander Litvinenko in London, Sergei Skripal in Salisbury. By putting all these events into a timeline, Cunningham aims to show that Putin is opportunistic rather than the master manipulator people make him out to be: 'He's essentially a gangster and not a particularly smart one. We need to demythologise Putin if we are to beat him.'

קישורים רלבנטיים

פוטין בויקיפדיה בעברית 

פוטין בויקיפדיה באנגלית

קישורים על פוטין

אתרים שונים על פוטין

בי בי סי על פוטין

הסוכן החשאי בתרבות הרוסית

פוטין בישראל

בן כספית על ביקור פוטין

קרני על  מה מניע את פוטין

ראיון עם פוטין

אימרות של פוטין

בגוף ראשון שיחות עם פוטין
 ולאדימיר הרפורמטור ביקורת של שלמה אבינרי

האם פוטין הוא האנטי כריסט ?: דיון מקיף

מיכאל שרון על פוטין 

המזימה הרוסית נגד ישראל :עמוס אריכא על פוטין

האם מתקרב  קץ עידן פוטין ?

מרוסיה בשינאה :בוריס ברזובסקי נגד ולדימיר פוטין