תמונה משותפת של יושבי בית קפה ספרותי.אלי אשד קיצוני בצד.
בעבר תל אביב הייתה עמוסה ,לפחות לפי תיאורים של וותיקים שונים בבתי קפה "ספרותיים " מקומות כמו בית הקפה "כסית " שבהם ישבו אנשי ספרות ,אמנות , עיתונאים וסתם בוהמיינים ובוהמייניות ובראשם פיגורות ידועות כמו נתן אלתרמן ויונתן רטוש ישבו ושוחחו על ענייינים ברומו של עולם וגם עניינים שאינם ברומו של עולם אך קשורים יותר לחיי המין והרגש והעבירו חלק גדול מאוד מחיי התרבות שלהם שם. אך כיום דומה שבתי קפה כאלה והקבוצות הספרותיות והתרבותיות שישבו בהם כמעט פסו מהעולם או שמרבית יושביהם הם כבר זקנים שכל מה שנשאר להם לשוחח זה רק היזכרויות נוסטלגיות על העבר ..
אבל לא לגמרי עדיין נשאר לפחות בית קפה אחד כזה אם כי גם הוא איבד לאחרונה את מעמדו כתוצאה משיפוצים דרסטיים שעורכת בו ההנהלה.
זה היה בית הקפה "לג'באנז " שברחוב אבן גבירול שבתל אביב. שם הוא המקום שבו נוהגים מדי שבוע סופרים ומשוררים צעירים יותר ופחות , אנשים כמו עמוס אדלהייט ורן יגיל ואריק א. מכתב העת "עמדה" מקסים גילן , אשר רייך ורבים אחרים ידועים יותר ופחות להתכנס על מנת לדון בעניינים שברומו של עולם הספרות והתרבות על כוס קפה ולחמנייה . הדיונים ונעים מ- ( וכאן זאת בחירה מקרית אך מייצגת בהחלט ) "קלפי סדרת "העולם המופלא" של ראשית שנות השבעים ומה ערכם האספני האמנותי והמידעי כיום "ל-" השפעת תרבות הרנסאנס על יצירתו של הפילוסוף האיטלקי בן המאה ה-16 פיקו דה מירנדולה " דרך " דיון בגלגולים השונים שעברה תנועת השמאל הקיצוני "מצפן" לדורותיה " ""והשינויים שאותם עברה השפה היוונית במהלך מאות השנים האחרונות ומה יש לד"ר יוחנן גלוקר להגיד על זה " וכלה ב"נזק שאותו גורם יאיר לפיד לתרבות העברית מדי יום ביומו. ".
לרוב הדיונים הם שקטים ומאופקים כיאות לאנשי תרבות אלא אם כן מוזכר שמו של איש ספרות ותרבות שאינו אהוד על המכונסים או עורך מוסף תרבות כלשהו באחד העיתונים ואז הדיונים יכולים לעבור שם לטונים גבוהים ביותר עד כדי צעקות ושאגות נזעמות עד כדי הבהלת אחת המלצריות ששולחות לעיתים מבטים תמהים באנשים המשונים המתכנסים כל שבוע בבית קפה זה.
אך למרבית הצער ( ואולי לא מאחר שהאוכל שם הוא תמיד די גרוע , אבל מי שם לב לאוכל ?) בית הקפה "להג'בנאז " עובר כעת שינויים דרסטיים וככל הנראה הופך למסעדה, מה שאילץ את הברנז'ה הספרותית לאסוף את הפקלאות ולעבור לקפה אחר "ג'ו" ליד בית העיתון "מעריב".
בנתיים כל מה שאני יכול לדווח על קופה ג'ו הוא שהאוכל שם אינו מהווה כל שיפור לעומת זה של לג'באנז והוא סובל לרוב מצפיפות איומה שמקשה למדי על המשך קיום הדיונים הסוערים כסדרם אבל איך שהוא אנחנו מסתדרים .זה לא כמו "קפה "תמול שלשום " בירושלים ששם יש ספרים מסביב שתורמים תרומה עצומה לאווירה התרבותית , אבל בתל אביב זה מה שיש. מוסד "בית הקפה הספרותי " ממשיך להתקיים ולבעוט כנגד כל הציפיות ותקוותנו שלעוד שנים רבות כל זמן שתמשיך להתקיים ספרות ותרבות עברית. .
3 תגובות על “בית קפה ספרותי”
[…] בליל שישי שעבר. פגשתי אותו בפעם האחרונה ביום מותו בבית הקפה הספרותי "ג'ו" בתל אביב " שם נפגשתי עם מקסים גילן כמעט מדי שבוע בשבוע מזה […]
[…] בית קפה ספרותי […]
[…] עורכי מגזין "עמדה". . יחזקל רחמים מקדיש לכל אחד מבתי הקפה כמה מילים משל כל בית קפה מציין בעיניו שלב מובחן ושונה […]