שעטנז בזמן : "לונאריס:הכניסה לעיר האסורה" מאת קים רויטבורד ספר פנטזיה עברי מקורי

כותב שורות אלה הוא חובב אובססיבי של כל ספר וסיפור שקשור למסע בזמן וספר ישראלי שקשור למסע בזמן  על אחת כמה וכמה .
ובימים אלה יצא לאור ספר חדש שהוא לכאורה מסוג זה בשם "לונאריס " הכניסה לעיר האסורה"( הוצאת שחר ניר , 2005) . הספר הזה הזכיר לי את אחת הסיבות מדוע באופן עקרוני אני מעדיף ספרי מדע בדיוני על ספרי פנטזיה.
"לונאריס –הכניסה לעיר האסורה" ניכתב בידי סופרת צעירה בשם קים רויטבורד שעוסקת במחשבים וזהו ספרה הראשון . היא מדווחת שהיא ילידת 1963 ונולדה בקישינייב שבמולדביה ועלתה ארצה בשנת 1973 שבוע לפני יום כיפור.
היא כותבת : רוב חיי עסקתי והתעניינתי במחשבים. הנסיעה בזמן תמיד ריתקה אותי.וכתיבה היא בשבילי כמו נסיעה למימד אחר. תמיד כתבתי אך זו פעם ראשונה שהחלטתי לפרסם.
"לונאריס " הוא ספר יוצא דופן מסוגו ואולי ראשון מסוגו בעברית בכך שהעטיפה שלו נבחרה לאחר תחרות מיוחדת שעליה הכריזה המחברת באינטרנט  בפורום העוסק בגרפיקה .
הסיפור עצמו הוא סטנדרטי למדי : נערה רגילה  ( לפחות לכאורה ) בת 15  מזמננו מתלווה לנוסע בזמן  מסתורי ומקבלת את הלונאריס שעון זהב דמוי כדור שהוא מכשיר מסע בזמן ובנוסף קמע אדיר כוח המורכב מ 3 סמלים דרקון ,יונק דבש, דולפין. מסתבר שהנערה היא צאצאית של גזע של נוסעים בזמן ובין מימדים ועולמות מקבילים.
היא מגיעה עם המדריך המסתורי אל "העיר האסורה" שבה גרים רק נוסעי זמן מתקופות שונות ומעולמות שונים. שם היא פוגשת את חבריה שעוזרים לה לפתור את תעלומת זהותה.
אלא שבניגוד בניגוד לספרי מסע בזמן קודמים בעברית  הגיבורה אינה נוסעת בזמן ממש להוציא  מסע קצר בהתחלת הסיפור כהדגמה לעבר ולעתיד של 2170 אלא לעולמות ומימדים מקבילים. במסעותיה ברחבי העולם החדש היא נתקלת בין שאר טיפוסים מוזרים גם בערפדים שאחד מהם נקרא "לוקארד" ( וההנחה היא שהקורא יבין בדיוק שהכוונה היא להיפוך מילים של דרקולה ). בהרפתקאות רבות היא פוגשת יצורים רבים מעולמות שונים הספר מראה על חוסר ניסיונה של רויטבורד בכתיבה אם כי על פגמים רבים אפשר לסלוח לו מאחר שהוא מיועד לבני הנעורים . הסיפור הוא בסיסי ופשטני ומתמקד בעיקר בתיאור הסביבה הפנטסטית וההמצאות המוזרות שבהן נתקלת הגיבורה לפני ההתמודדות הסופית עם הרשע כאשר היא  מצילה את העיר משעבוד בידי האיש הרע, זורלוק (( שכבר מהשם אפשר להבין מיד מיהו ומהו )שמאיים לרכוש את העיר מהישויות שהן בעליה.
אבל עד אז רוב רובה של העלילה עוסק בתיאור מסע בקרב נפלאות העיר  ובמפגשים עם הטיפוסים השונים ומשונים שמאכלסים אותה שבמפליא מתעניינים דווקא  בדברים שמוכרים היטב לתושבי כדור הארץ בראשית המאה ה-21 כמו משחקי תפקידים.
( הזהרה: כאן יש ספויילר לגבי הסיום )
הפתעה לטובה היא ההתמודדות הסופית בין הגיבורה והנבל שזומם להשתלט על עיר נוסעי הזמן ולמרית הפלא המאבק הסופי לא מתנהל בכוח הזרוע או בקרב חרבות או אף בהפגנת כישורי כישוף איזוטריים כמקובל אלא דווקא דרך יכולת נאום בבית משפט דהינו דרך הפגנת כישורי אינטליגנציה . התמודדות שבה חושפת הגיבורה לכל בנאום את התכונות המייחדות לטובה את תושבי מימד הזמן שלנו "אקודראק -77" מימד שמסתבר שהוא בזוי למדי בין המימדים האחרים .
אבל הטיעונים שבהם היא משתמשת לטובת אנשי עולמנו הם בסיגנון " בעולם שלי באמת יש הרבה דברים מכוערים . אבל יש שם גם דברים יפים כמו צדק ,חברות ,אהבה ,שויון וחופש, וגם אם הדברים הללו נמצאים שם בכמות מזערית ,הם שווים הרבה יותר מדברים רבים בעולמות שלכם " למה לא יכלה המחברת לחשוב על נאום קצת יותר מחוכם ומתוחכם מההבלים הקלישאיים האלה ? אבל במחשבה שניה אולי היא צודקת ,אחרי הכל מה אפשר לצפות מנערה בת 15 לנאום בבית משפט ?
חבל רק שהסצנה הזאת שיכלה להיות מרשימה מרוסקת על ידי הזכייה האקראית של הגיבורה לא בגלל ניצחונה בהפגנת אינטליגנציה אלא אך ורק הודות לקמע שמגלה שהיא מלכת העיר.

המילה הטובה ביותר לתאר את הספר היא : שעטנז , דהיינו : ערבוב של מין בשאינו מינו.
הדבר שהפריע לי אישית בספר הוא הערבוב המוחלט הקיים בו בין אלמנטים של פנטזיה ומד"ב שאני מעדיף שתמיד שיישארו נפרדים או לכל הפחות אם ישולבו זה יעשה מסיבות טובות . אבל כאן השילוב נראה כאקראי לחלוטין למשל בפרק שבו הגיבורה מגיעה למקום שבו הדמויות יוצאות מספרים משל היה מדובר בספר לילדים קטנים , ללא הסבר ללא כלום .
ואל יקל הדבר בעיניכם יש הבדלים בסיסים בין אלמנטים של מדע בדיוני טוב ופנטזיה והספר למרות שהוא מתחיל כמד"ב מתגלה לבסוף כפנטזיה טהורה. הגיבורה הרגילה לכאורה שמגיעה לעיר הנוסעים בזמן מגלה לבסוף שהיא בת של מלך העיר , דהיינו כל ההישגים שלה הם לא כל כך כתוצאה מכישוריה ( שאין להם הוכחות רבות במהלך הספר ) כמו בגלל מוצאה המלכותי ודמה הכחול .זוהי בהחלט עלילה מקובלת בסיפורי פנטזיה וכך היה מאז ומתמיד.
בספרי מדע בדיוני לעומת זאת לרוב (כמובן תמיד יש יוצאי דופן ) הדמויות משיגים את הישגיהם לא ביגלל דם מלכותי אלא בעשר אצבעותיהם  ולעיתים למרות מעמד חברתי נמוך ועל ידי שימוש באינטליגנציה כנגד כל הסיכויים.
אם נרצה אלו הם ההבדלים הבסיסיים בין סדרת "מסע בין כוכבים" שהיא מד"ב אמיתי שגיבוריה קיבלו את הכישורים המיוחדים שלהם לאחר חינוך ארוך באקדמיה ולא בגלל מוצא כלשהו. בסדרת "מלחמת הכוכבים " לעומת זאת שהיא פנטזיה המתחזה למד"ב הגיבורים הם גיבורי על ונסיכים משום שהם נולדו כך ויש להם את הגנים המתאימים ותו לא.כמו בספר "לונאריס ".
ומשום כך אני מעדיף מד"ב על פנטזיה.
וזאת הסיבה האמיתית מדוע לא חיבבתי את ספרה של רויטבורד מעבר לסיפור הפשטני. אבל יש להודות היא מייצגת את הטרנד בסיפורי פנטזיה במאה השנים האחרונות. אני מקווה שהטרנד הזה לא ילך ויתחזק אבל ניראה שזה בדיוק מה שקורה והוא כנראה משקף שאיפה אנושית בסיסית להשיג הישגים בדרך הקלה משום שנולדת כבן דם כחול ולא משום שעבדת והתאמצת לשם כך.
קים רויטבורד מדווחת שאמור להיות ספר המשך על המשך הרפתקאותיה של הגיבורה שהסופרת מנחשת שאולי הפעם יהיו מסעות בזמן אמיתיים אולי לימי בית שני בארץ ישראל וזה בהחלט יכול להיות מעניין באופן פוטנציאלי.

יש לקוות שהסופרת  תשתפר יותר בסיפורים הבאים שלה. ואני מקווה שבהמשך יושם דגש יותר על כישוריה של הגיבורה ופחות על דמה האצילי. ואולי מי יודע יתגלה שאחרי הכל היא לא בת מלך אלא רק עוד ילדה רגילה מכדור הארץ מה שיהפוך אותה בעיני לדמות מעניינת בהרבה ויש לקוות שאת הישגיה היא  תשיג בעתיד לא  רק על ידי הפגנת קמע מלכות.

ראו גם :

"לונאריס " בסימניה  

פרק ראשון מהספר "לונאריס "

פרטים על המחברת