web analytics
קטגוריות
תנ'ך

ימיו האחרונים של דוד המלך: על "כתר בראש " של יעקב שבתאי

סקירה על המחזה המפורסם של יעקב שבתאי "כתר בראש " העוסק בימיו האחרונים של דוד בן ישי.

.

בימים אלה מציג תיאטרון הבימה הפקה מחודשת של "כתר בראש " מאת הסופר והמחזאי המנוח יעקב שבתאי בבימויו של אילן רונן . ולאחרונה  זכה השחקן הראשי בהצגה יוסי בנאי בפרס התיאטרון הישראלי כ"שחקן הראשי הטוב של השנה "  על מישחקו בהצגה זאת.

"כתר בראש" הוא אחד המחזות החשובים והמעניינים ביותר שהוצגו אי פעם על דמות תנכית ובמקרה הזה דוד המלך כפי שמעולם לא היכרנו אותו.


זהו מחזה תנכי " "בעל אלמנטים אקטואליים"  על התככים ומלחמת הירושה בחצר המלך הזקן דוד שימין הגדולים הם כבר הרבה הרבה מאחוריו , בין תומכי בנו הבכור אדוניה (פרחח הולל חובב חיים טובים ונשים ו"סוסים אנגליים" חסר כל כישורים למשול  בגילומו של אורי הוכמן ) ובראשם המצביא הנועז אך העיקש והלא אהוב יואב בן צרויה ( חיים חובה )  והכהן הגדול המגונדר והתככן אביתר  (אברהם מור ) ובין תומכי בנו הצעיר שלמה( ילד ממושקף ומנוזל ומנוכר המסתובב ומרחרח בכל פינה ועסוק בלימוד "ספרדית עתיקה") ובראשם נתן   הנביא התככן (אורי אברהמי ) אימו הקשוחה המרירה יפהפיית העבר ובעלת אין ספור חשבונות בהווה , בת שבע ( בגילומה המרשים של עידית טפרסון ) .

כל צד עושה "לובי"   בלתי פוסק חסר מעצורים למען המועמד שלו  בטווח לצד דוד  נמצאים שריה הסופר  (אהרון אלמוג )  שרושם  כל פרט בחייו של דוד לזכרון הדורות הבאים  וחושי הארכי  ( מיכאל כורש ) הידיד הנאמן המשתדל להיהנות מכל העולמות ולבחוש בכולם ,משימה בלתי אפשרית אמנם אבל הוא מבצע אותה בכבוד.

 

דוד ( יוסי בנאי ) ובת שבע ( עירית טפרסון).

המחזה כולו עוסק ביממה אחת בחיי דוד המלך, המבקש ליהנות מקצת פרטיות עם אבישג השונמית, אבל נאלץ להתמודד עם מרד אדוניה בן חגית ונאמניו, ועם לחץ מנטלי כבד של בת שבע ונתן הנביא, המתעקשים על קיום ההבטחה ( שדוד אינו זוכר שנתן אותה אי פעם ) ששלמה יהיה היורש.

דוד המלך ושתי פילגשים.

דוד המלך ,בגילומו המבריק של יוסי בנאי שככבר זכה על תפקידו זה בפרס השחקן המצטיין של תיאטרון הבימה,   מתגלה במחזה כאדם קטן מאוד שהבחירה שלו לבסוף ביורש היא אקראית לחלוטין .אם זה היה תלוי בו הוא היה בוחר מכל המועמדים בבנו המת אבשלום כיורש. הוא אינו הגיבור ומאהב והמשורר של  העבר הרחוק    אלא זקן עייף נרגן ציני ומתוסכל שעסוק בעיקר בהשמעת סיפורים שמוכרים לכולם עד עייפה על אירועי העבר הרחוק  ( וספק רב אם יש בהם ממש ואם מעשי הגבורה המתוארים בהם התקיימו אי פעם )  ודי סנילי.

בנתיים הוא מתעלל בעוזריו השונים  ומנסה לקיים קשר אחד אחרון עם אבישג ( הגר תפוחי שנראית מושלמת ממש לתפקיד )  הצעירה היפה  והסקסית והאקזוטית שליבו נתון לה.

 

יוסי בנאי והגר תפוחי כדוד המלך ואבישג השונמית.

 כל מה שהוא רוצה הוא שכבר יניחו לו לנפשו –על כס המלכות והכתר הדברים החשובים לו מכל יותר מכל הוא רוצה להראות לכולם שלא משנה שהוא כבר אדם זקן שזמנו חלף שכולם מחכים שכבר יסתלק , הוא יודע זאת היטב , אבל הוא עדיין המלך ויהי מה והוא אינו כנון לפרוש עד הרגע האחרון . עבורו השלטון הוא אובססיה .  ""אני עוד חי ! הוא צורח "זקן ,טחורים , אבל אני עוד חי ואיש לא ינהל לי פה את החנות!".

המחבר

קובץ:יעקב שבתאי.jpg

יעקב שבתאי מחבר "כתר בראש".

יעקב שבתאי  המחבר נחשב כיום לאחד הנטורליסטים החשובים ביותר של הספרות העברית וידוע כיום בעיקר הודות לרומאנים שכתב לקראת סוף חייו " "זיכרון דברים" ( 1977 ) סיפור בעל רקע אוטוביוגראפי שהוסרט ב1995 בידי עמוס גיתאי בכיכובו של אסי דיין ,  ומתאר את מסען של כמה דמויות אל הקץ הבלתי נמנע על רקע תל אביב שוקעת ו"סוף דבר" ( 1984 ) ספר שהוצא לאור רק אחרי מותו בטרם עת של שבתאי על ימיו האחרונים של גיבור תל אביבי מופנם שנחשבים ליצירות מופת של הספרות העברית. מה שמאפיין אותם בראש ובראשונה זה ההתמודדות הבלתי פוסקת עם תחושת הקץ וחווית המוות המתקרב של הדמויות , ומן הסתם שיקפו את תחושותיו של שבתאי עצמו לגבי מותו המתקרב.

. אולם כותב שורות אלה הוא מעריץ קטן מאוד של רומאנים  נחשבים אלה . ומעדיף את יצירותיו האחרות של שבתאי. שבתאי התפרסם גם הודות לקובץ הסיפורים שלו "הדוד פרץ ממריא " ( 1970)( שהסיפור שעל שמו נקרא הקובץ הוסרט לטלויזייה בידי מיכל בת אדם ) " הודות לפזמוניו המרובים ( כמו "ויברח קין "והשיר על שרה אהרונסון ") וגם הודות לספר הילדים המצוין שלו ( הבנוי בתור מחזה ) "המסע המופלא של הקרפד " (1967)."מעשה נורא ומשעשע בקרפד אשר יצא לחפש את ארץ להד"ם וכל אשר אירע לו כולל סוף טוב" ספר שהוא למעשה מחזה אלגורי בחרוזים .

כותב שורות אלה מעדיף יותר מכל יצירה אחרת של שבתאי את הדרמות שלו שהודות להן זכה לפרסום בראשונה . בדרמות אלה נהג שבתאי לשאול חומרים ותבניות מיצירות קלאסיות קדומות כמו התנ"ך וכתבי היסטוריונים קדומים על מנת לגעת במציאות באופן שונה לחלוטין משעשה בפרוזה שלו ולהציג אותה באור קומי אירוני דרך תקופות עבר רחוקות לכאורה אך למעשה קרובות לנו הרבה יותר משהיינו רוצים לחשוב.כך הוא עסק באתונה של המאה החמישית לפני הספירה במחזה הסאטירי "הנבחרים " ( 1976המבוסס על קומדיה של המחבר הקדמון אריסטופנס שאת מחזותיו תירגם גם אחיו של יעקב המשורר אהרן שבתאי  ) בקיסר רומאי מטורף ברומא במאה הראשונה לספירה במחזה "חיי קליגולה" 1975 ) בימי הביניים ב"מעשה הירושלמי " מבוסס על סיפור יהודי פנטסטי במיוחד מהמאה ה-12 והוא סיפור נישואיו של אדם עם שדה ופרשת הפרת הנישואין ועוסק במערכות יחסים בין בני אדם ושדים , בארץ ישראל בתקופת ממלכת הצלבנים במחזה "ברקיע השביעי " "בתל אביב של שנות העשרים של המאה הקודמת במחזה "נמר חברבורות "( 1976) . אולם אין ספק שמחזותיו התנכיים "כתר בראש " ו"אוכלים" " הן יצירותיו המבריקות ביותר בסוג זה .

שבתאי עסק בנושאים תנכיים גם בשניים מפיזמוניו המרובים והמבריקים  "ויברח קין " ו"השיר על אבימלך בן ירובעל " .

אלה תולדות "כתר בראש "

 

תמונה מהגירסה הבימתית המקורית של "כתר בראש" בכיכובו של אבנר חזקיהו .

דוד המלך שימש מאז ומתמיד כנושא חביב לסופרים ומחזאים אולי יותר מכל דמות אחרת בתנ"ך בגלל סיפור חייו הדרמתי. אולם בדרך כלל נהגו להציגו כדמות הגדולה מהחיים כפי שאכן הוא מוצג ברוב סיפורי התנ"ך .
"כתר בראש " הייתה הקומדיה הראשונה שכתב שבתאי ושהוצגה על הבמה לראשונה ב- 1969 בכיכובו של ניסים חזקיהו ועם תפאורה של אריה נבון .

זאת הייתה קומדיה תנכית שלישית ברצף של הקאמרי אחרי שתי קומדיות מצליחות קודמות "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" של  סמי גרונימן ו"אסתר המלכה"  של אלתרמן אבל היא שונה מהן עד כמה שרק ניתן להעלות על הדעת .

קריקטורה של שחקני "כתר בראש " המקורית מאת זאב פרקש.

זה ניכר למשל בעברית שבפי הדמויות אינה העברית התנכית אלא העברית המדוברת של היום קטעי תנ"ך המשובצים בנאומים כמליצות דבר שיוצר אפקט מבדח מאוד. יש בדיאלוגים מילים מודרניות כמו "הסלמה " "קומפוט" "" אלה הם דיאלוגים מתוחכמים רצופי הומור סרקסטי ואנכרוניזמים על סוסים אנגליים שלא תמיד ברור מה ההקשר שלהם לסיפור המעשה. נראה שיותר מכל אחד אחר הושפע שבתאי מניסים אלוני אך לא דווקא ממחזהו התנכי "אכזר מכל המלך " אלא מהמחזות המודרניים יותר שלו ומלשונם ובראשם "בגדי המלך " (_ שגם בו כיכב אבנר חזקיהו  כמלך קטנוני )
כתוצאה מהטיפול "המקטין " של דמותו של דוד במחזהו של שבתאי ההצגה זכתה להתקפות רבות של מאמרי ביקורת בעיתונות שהתקשו להשלים עם מה ששבתאי עשה לגיבור הלאומי .

 אך מאז טיפול זה בדמויות התנכיות הפך למעשה לנורמה המקובלת שהקצינה מעל ומעבר לכל מה ששבתאי עשה במחזות שונים כמו "יסורי איוב " של חנוך לוין .

עוד  רישום  משנות השישים  של שחקני "כתר בראש".מהעיתון דבר.

כאשר כתב שבתאי את המחזה בשנות השישים נקט באסטרטגיה שונה לחלוטין וחדשנית מאוד לזמנה.  הוא החליט להציג את דוד ואת מקורביו  לא כאנשים "מורמים מעם"  כפי שהיה מקובל עד אז  אלא כאנשים רגילים פוליטיקאים וחנפנים מהסוג שהיה מוכר לכל צופי התיאטרון בשנות השישים . ולכל היה ברור שיש כאן רמז למאבקי הירושה במפלגת העבודה בין היורשים מטעם עצמם למנהיג הגדול דוד בן גוריון . שבתאי עצמו סיפר שהרעיון נוצר לאחר שעקב אחרי מנהיג היסטורי אחר ,מאיר יערי במפ"ם ונראה שדוד שלו היה שילוב של שני האישים הגדולים אלה בערוב ימיהם. . אך למרות הקשרים אלו המחזה נכתב ב-1968 אחרי מלחמת ששת הימים כאשר בן גוריון ויערי כבר מזמן לא היו בשלטון . הקשרים אקטואליים יותר היו לגבי הקריאה לראש הממשלה לוי אשכול לוותר על תפקידו כשר הביטחון, והממלכה הישראלית נקרעה בין תומכי משה דיין (שבעיני מתנגדיו נראה כאדוניה בן חגית הנהנתן שבמחזה) לתומכי יגאל אלון (שבעיני מתנגדיו נראה יותר כמו שלמה המתפלסף) .
למרות שזאת הייתה אחת יצירותיו הראשונות כבר בה בולט ואולי בפעם הראשונה הנושא המרכזי של שבתאי , ההתמודדות עם קיצו המתקרב של הגיבור ,במקרה הזה דוד המלך. מדהים שהוא עסק בזה כבר בראשית קריירה שלו ובגיל צעיר יחסית .

מקור ההשראה

מלבד הסיפור התנכי הדרמתי בספר שמואל שבתנ"ך נראה שהיה לשבתאי גם מקור השראה דרמתי ספציפי מאוד ,שהוצג בתיאטרון בישראל זמן לא רב לפני "כתר בראש ". היה זה "המחזה "האריה בחורף " של ויליאם גולדמן ( הידוע כמחבר ספרים כמו "איש המרתון " ואחרים ) על ימיו האחרונים של המלך האנגלי הנרי השני בימי הביניים שהקים אימפריה שלמה שכללה את אנגליה וחלקים מצרפת ( כפי שעשה דוד ) , אך שערוב ימיו מלווה בסכסוכים בלתי פוסקים ומציקים עם אישתו אלנור וילדיו ריצ'רד וג'ון. ושם מופיע ריצ'רד "לב הארי" הצעיר במפגש משפחתי עם אביו המלך הנרי השני ( גם היה צלבן בפני עצמו במסע הצלב השני ) שאותו מגלם פיטר אוטול ( שהופיע בתפקיד הנרי השני גם בסרט מצויין אחר בשם "בקט" ) אימו הפמיניסטית אלינור שאותה מגלמת קטרין הפבורן ( הזוג הנ"ל אגב שימש כמודל הספציפי למלך ארתור ואישתו גניבר בסיפורי ארתור המאוחרים יותר שחלקם נוצרו בחצר שלהם ) ואחיו ג'ון,מפגש שבו מתגלים סודות מדהימים על כל אחד מבני המשפחה המסוכסכת .

זהו מחזה גאוני אולי הטוב ביותר שנעשה אי פעם על ימי הביניים ומומלץ מאוד לחפש אחריו  לכל מי שעוקב אחרי מחזה זה ( שהוסרט פעמיים בגירסאות מופתיות ממש גירסה אחת בכיכובם של פטר אוטול וקתרין הפבורן והגירסה השניה  עבור ערוץ הולמארק בכיכובם של פטריק סטיוארט וגלן קלוז ) ) אינו יכול שלא לעשות השוואות עם כתר בראש , השוואות שהן מתבקשות ממש.גם דוד וגם הנרי השני מלך בריטניה הם מלכים כובשים לשעבר בעלי אישיות חזקה מאוד שהקימו אימפריה . שניהם יודעים שהיגיע זמנם להסתלק אך לא בדיוק מתחשק להם לוותר על הנאותה עולם הזה. לשניהם יש בנים ואישה שסולקה מיטתם ( בת שבע במקרה של דוד , אלנור במקרה של הנרי ) ולשניהם פילגשים צעירות . ההבדלים בין המחזות הם בדרך כלל לא לטובת הגירסה הישראלית הקודרת בהרבה .דוד יוצא במחזה של שבתאי כדמות קטנה הרבה יותר ומעניינת פחות מדמותו של הנרי השנון וכך גם מקורביו.

 המלחמה על "כתר בראש " בטלוויזיה

"כתר בראש " זכתה גם לכבוד  להיות הדרמה המקראית הראשונה (ולעת עתה גם האחרונה) שנוצרה  והוקרנה בטלוויזיה הישראלית  בבימויו  של במאי הטלביזיה הידוע רם לוי ( דרמה אחרת שהתבססה  על מחזה תנ"כי של אהרון מגד "בראשית " לא הוקרנה לבסוף כתוצאה של התנגדות המחזאי ).

התסריט של לוי ואפריים סידון היה עיבוד נאמן של המחזה עם כוכב ההצגה המקורית אבנר חיזקיהו ( שהתפרסם הודות לתפקידי מלכים גרוטסקיים שונים שגילם במחזות של ניסים אלוני ואחרים).

שלא במפתיע הדרמה עוררה שערורייה זוטא  לפני הקרנתה בועד המנהל של הטלוויזיה ,כאשר נציגים מהמפד"ל טענו שיש שם קטעים העלולים לפגוע ברגשות הציבור של דוד הזקן מלטף את הנערה אבישג. הם התלוננו שדוד הוצג בקטעים אלה "כנואף קל דעת העסוק רק בסיפוק צרכיו האישיים וכמי שלא מעניינים אותו צרכי העם והמדינה " דבר שיש בו לפגוע ברגשות הציבור וביקשו לקצצם. הבמאי רם לוי סירב לקצץ בו וכנגד דרישה זאת יצאו חברי ועד מנהל אחרים כמו נציג הליכוד שלמה קור שהיה ידוע כמי שלא היסס לדרוש לצנזר תוכניות, דרש להקרין את הדרמה בציינו שהיא אינה אומרת דבר" שלא נאמר בתנ"ך. הוא המשיך וטען שמן הראוי שהטלביזיה תקרין יותר דרמות תנכיות והיסטוריות כמו הבריטים וטענותיו אלה זכו לתמיכה רחבה בקרב חברי הועד. הסרט אושר לבסוף להקרנה כמו שהוא וזכה לביקורות הטובות ביותר להם זכה סרט תנכי ישראלי.

בת שבע ונתן הנביא בגירסה הטלוויזיונית של "כתר בראש".

לאחר דרמה מוצלחת זאת נשארו מאמצי הטלביזיה בתחום הסרט התנכי מצומצמים ומוגבלים ביותר כתוצאה מבעיות התקציב והחשש מלעורר סערה פוליטית נוספת .
שבתאי עצמו לא הסתפק במחזה זה בתחום הדרמה התנכית . הוא זכה לפירסום גדול הודות לשני רומנים גדולים שכתב בסוף חייו "זיכרון דברים " ו"סוף דבר " שנחשבים בעיני רבים למיטב הספרות העברית . לדעתי כשרונו התגלה יותר בדרמות היסטוריות שונות . הוא תיכנן טרילוגיה שלמה של דרמות תנכיות קצרות שמהן השלים  רק את "אוכלים"  " על הסעודה של המלך אחאב והמלכה איזבל שבה נחרץ גורלו של נבות היזראלי לרצח משפטי . "אוכלים " כמו כתר בראש " הוא אחד מהמחזות התנכיים המרשימים ביותר בעברית ואחד הבודדים שהוצגו יותר מפעם אחת .

אוכלים " של יעקב שבתאי הוא המחזה הידוע ביותר בעברית על ימי אחאב ואיזבל ( להוציא "צור וירושלים " של מתתיהו שוהם)  .  הוא עוסק בסיפור כרם נבות שבעליו נרצח בהוראה מלכותית מאחר שסירב לתת את כרמו למלך .  והעלילה מתנהלת כולה  במהלך סעודת זלילה בלתי פוסקת של אחאב ואיזבל המבטאת את שחיתותם . במחזה זה עצם הלקיחה בכוח של כרם נבות הוא הפגנת סמכות וכפי שאומרת איזבל "אם היום מסרב נבות לתת למלך כרם עלוב … למה שמחר לא יסרבו לשלם מיסים או לצאת למלחמה? …זה לא הכרם זה הכתר!"
אחאב  משתכנע לבסוף ש"לא מדובר פה בכרם אלא בעצם קיומה של הממלכה". . העובדה שנבות עצמו מוכן לתת את הכרם שלו בלי בעיות אינה משנה דבר  משום שכפי שאומרת אחת הדמויות שם "נבות חייב להפר את החוק ,מפני שאם אותו נבות לא יפר את החוק אז הממלכה תפר את החוק ,אבל הממלכה לא יכולה להפר את החוק ,מפני שהפרת החוק היא מעשה של אי צדק ,והממלכה חייבת לעשות צדק מפני שהיא הצדק ". טיעון שמשכנע לבסוף את נבות עצמו שבמסורת "1984 של אורוול מצהיר "לא ייתכן שממלכה שלמה תבטל את רצונה בגלל אדם אחד ..אם זה מה שדרוש לממלכה ,אני מודה ,קיללתי קיללתי ,קיללתיו".
המחזה הזה הוא סאטירה נגד הקלישאות של מנהיגי המדינה שפועלים לטובת עצמם בלבד וככזה הוא מצויין.
"אוכלים"  הוצג לראשונה ל-1979 בתיאטרון החאן ול בבימויו של אילן רונן  ושוב בתיאטרון "גשר " בבימויו של יבגני אריה . וניתן למצוא אותו בקובץ המחזות של יעקב  שבתאי  "כתר בראש ואחרים " מ-1995 והוא  כמובן מומלץ מאוד.
אפשר לספור את המחזות התנכיים שהוצגו על הבמה בישראל על אצבעות שתי ידיים  :  מלבד "כתר בראש " ו"אוכלים " של יעקב שבתאי הנוספים הם " דוד " של ירון כפכפי "  שלמה המלך ושלמי הסנדלר " ו"מלכת שבא " של  סמי גרונימן גרסאות שונות של אגדת שלושה וארבעה על פי ביאליק בעיבודה של לאה גולדברג ובעיבוד של לאה פורת.  "אכזר מכל המלך " של ניסים אלוני " על ימי רחבעם וירבעם ואם נרצה המחזה של מתתיהו שוהם "צור וירושלים".  מה שמראה על מיעוט המחזות התנכיים האפקטיביים באמת בעברית וחבל .  מחזהו של שבתאי הוא גם  אחד מארבעת  המחזות הישראליים המקראיים היחידים שהוסרטו בכלל  יחד עם ""תמר אשת ער"" של מוסינזון "בראשית " של מגד שכאמור לא הוקרן מעולם בגלל התנגדות המחבר   ו"המגילה " של מאנגר שהוא בעצם יידי במקורו .

סעודה ב"כתר בראש".

שבתאי תכנן שני דרמות תנכיות קצרות נוספות שכל אחת מהן תעסוק בנושא הרצח למען תאוות האחיזה בשלטון "עסקים " על פרשת רצח מפיבושת בן המלך שאול בידי שניים מאנשיו על מנת לקבל שכר מהמלך החדש דוד ו"מלכות " על מלכותו בת שבעת הימים של זמרי ,מלכות שהחלה ברצח של המלך בידי זמרי ונסתיימה ברצח של זמרי עצמו והחלפתו בידי עמרי אביו של אחאב ( גיבור המחזה "אוכלים" ).
אולם למרבית הצער מחזות אלו לא יצאו אל הפועל כתוצאה ממותו בטרם עת של שבתאי . וניתן רק לשער מה היה יוצא מהמחזות שתיכנן.

דבר הבמאי

להלן ראיון קצר  עם אילן רונן הבמאי :

אילן רונן ,במאי "כתר בראש".

א.א. :אתה כבר יצרת בעבר את הגירסה הראשונה של מחזה תנכי של שבתאי "אוכלים " ב-1979 " איך אתה רואה את ההבדלים בין שני המחזות  ?
רונן : אני חושב שזה מחזה טוב יותר מאוכלים שהוא מחזה שכל כולו הוא בסצינה אחת שהיא יותר בדיחה מתמשכת של סעודה אינסופית . "כתר בראש " הוא מחזה מהודק יותר ומתיימר להיות יותר מ"רק " סאטירה הפוליטית . יש בו מצב כלל אנושי ולא רק סיטואציה הפוליטית מסוימת של אנשים שמסרבים לעזוב את הגה השלטון ומסרבים להתמודד עם עזיבת השלטון. זאת  בעוד ש"אוכלים " הוא סטירה פוליטית בלבד  דרך דמויותיהם של איזבל ואחאב .

א.א. : למה החלטתם להעלות אתה מחזה דווקה בתקופה הספציפית הזאת ? .

רונן : שיקולים בהעלאת מחזה  מתמקדים  על השחקן , במקרה הזה יוסי בנאי שהתפקיד מתאים לו ככפפה ביד ומזה שנים אני רוצה אותו לתפקיד הזה  אבל עד כה זה לא הסתדר. המחזה הזה מוצג  רק בגלל הליהוק של בנאי .

א.א. : זהו רק אחד משני מחזות תנכיים שאתה ביימת בו זמנית ביחד עם שלמה המלך ושלמי הסנדלר " יש כאן מגמה אצלך ?  

 רונן : התנ"ך הוא מקור מרכזי  לדרמה ישראלית ומן הראוי להשתמש בו  הרבה יותר מכפי שעשו בשנים האחרונות  .

סיכום ההצגה

יוסי בנאי יוצר בהצגה זאת  הופעה מרשימה באמת של מלך ישראל כאדם קטנוני מעין כמוהו ואם כי השחקנים האחרים הם מוצלחים פחות , אני אישית נהניתי מכל רגע בהצגה .
למרות כל הצחוקים האירוניות והאנכרוניזמים ,למרות כל הדיבורים המודרניים , זהו סיפור אנושי טראגי מעין כמוהו שהוא על זמני במהותו ולכן בעל עוצמה רבה.יעקב שבתאי לקח את הסיפור הטראגי על ימיו האחרונים של דוד המלחך והקצין בו את האירוניה עד כמה שאפשר למימדים של קומדיה ממש וזאת תוך שמירה קפדנית על נאמנות לאירועים המתוארים בסיפור המקורי אם גם שינוי דרסטי של אופיים.  את הסיפור הטראגי הוא מתאר בתור פארודיה קומית . אמנם אין זה מחזה מרשים כמו "אריה בחורף" אבל עדיין יש בו עוצמה משלו.

ואחרי שרואים את המחזה הזה יש לראות את הצגת ההמשך גם כן ב"הבימה " מאותו הבמאי ( אם גם מצד מחברים שונים ) " שלמה המלך ושלמי הסנדלר" שבה מככבות שתיים מאותן הדמויות שלמה ואימו בת שבע והפעם מזווית שונה מאוד. ומעניין מאוד להשוות  את ההבדלים בין העליצות הפורצת של "שלמה ושלמי " לעומת הפסימיזם  והדיכאון הקודר של "כתר בראש".

 

ראו גם :

קטע מגירסת יוסי בנאי של "כתר בראש"

שיחה עם יוסי בנאי על "כתר בראש" 

"כתר בראש" בגירסת אנסמבל תיאטרון כפר סבא בבימויו של יגאל זקס 

"כתר בראש" באתר הבמה 

הזלילה הגדולה של המלך אחאב והמלכה איזבל : :על עוד מחזה תנכי של יעקב שבתאי "אוכלים "

המחזות התנכיים של יעקב שבתאי 

"כתר בראש" יכול היה להשפיע על אופיה של הטלויזיה הישראלית 

 לא כל ממזר מלך :ביקורת של צבי גורן

ציפי שוחט על "כתר בראש"

בנאי מלך ישראל ביקורת  של שי בן יעקב בוינט

 תנו לנו מלך :ביקורת של דן לחמן .

יעקב שבתאי בויקיפדיה

יעקב שבתאי באנגלית 

כתר בראש  ואחרים 

המסע המופלא של הקרפד מאשדות יעקב איחוד לעין השופט…

המסע המופלא של הקרפד מאת יעקב שבתאי

הדוד פרץ ממריא מאת יעקב שבתאי

דרור בורשטיין על סוף דבר

יוסי בנאי זוכה בפרס שחקן השנה על "כתר בראש"

שובו של המלך : מחזמר על חיי דוד

למה צחקה מיכל : רומן היסטורי על חיי דוד 

דוח המלך דוד " עוד רומן היסטורי על ימיו האחרונים של דוד

דוד ושלמה במקראית מדוברת :"אבישג " מאת אברהם בורג 

חיי דוד המלך על פי אברהם סלקטר 

אריה נבון המעצב של ההצגה המקורית

תקציר האריה בחורף

בחזרה לימי התנ"ך בקולנוע ובטלוויזיה

מלך שהוא גם סנדלר : על ההצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר " 

בית בת שבע : גרסת "היהודים באים " לימיו האחרונים של דוד המלך 

https://www.youtube.com/watch?v=6q2CZRflYR4

מאת אלי אשד

בלש תרבות וחוקר של תנ"ך, תרבות וספרות פופולארית

23 תגובות על “ימיו האחרונים של דוד המלך: על "כתר בראש " של יעקב שבתאי”

אתה יכול להסביר לי בשביל מה אתה תמיד מכניס את כל הפרטים ופרטי הפרטים האלה על היוצרים וההיסטוריה והכל ?
לא מספיקה ביקורת קצרה ותמציתית ?
אנשים באינטרנט לא יכולים לקרוא יותר מדי אתה יודע.

שאני תמיד יוצא מנקודת ההנחה ש99% מכלל הקוראים אין להם את המושג הקלוש ביותר על מה אני לעזאזל מדבר .
וכך אין ברירה אלא להסביר להם את הכל מההתחלה ועד הסוף.
אלה שלא יתעניינו גם לא יתעניינו ברשימה קצרה וממצה.

אני דווקא מאד התרשמתי מהמאמר המלא וההפניות.

אבל שכחת הצגה מרתקת שמועלית בימים אלו- זוהי הצגת יחיד של אבינועם מור חיים שמעלה תיאטרון החאן בירושלים. גם כאן, דוד כאדם זקן ודי פתטי, עצוב וחזק. הם מעלים את זה באולם המערה, מערה טבעית שמהווה אולם קטן להופעות אינטימיות.
http://www.khan.co.il/shows/lamaloani.php

דווקא את הספרים של שבתאי אני מאד אוהבת. וגם את השירים שלו. "ויימלט קין" הוא פנינה בעיני. אבל "כתר בראש"… נו, ראיתי והשתעממתי למוות. המחזה היה דל הביצוע כושל ומשעמם. בנאי היה רע מאד. ממש ברגע של שפל. לא צחקתי, לא בכיתי, לא כלום. רק רציתי הבייתה. שום דבר מהנסיונות להפוך את המחזה לרלבנטי לא ניכר בעבודת הבימוי והמשחק.למעשה חשבתי שזהו תיאטרון במירעו: בלי שאר רוח תיאטרלי,בלי דמיון. אבל, יש לומר ביושר, שהקהל נהנה מאד. האם זה אומר משהו? לאלוהי התיאטרון הרפרטוארי הפתרונים. אמא שלי היתה אומרת על מחזה כזה (לו היתה רואה אותו, והיא לא) "לָא ראס ולָא קעב" – פירוש רש"י: לא ראש ולא זנב.

ובלי קשר, אני נהנית מהרשימות שלך, מפורטות ומלאות הפניות – בעיני הן מעידות על הרצינות שבכתיבה שלך וגם על אהבה לנושאי הכתיבה. מי צריך יותר מזה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

twelve + 9 =