סיוון בסקין משוררת שהחלה את חיי היצירה שלה באינטרנט באתר של "במה חדשה" והפכה לנושא של ויכוחים לוהטים בקרב גולשי האינטרנט , היא כעת נושא לויכוחים סוערים לא פחות בקרב מבקרי השירה המקצועיים בעיתונות המודפסת והויכוחים עליה מזכירים מאוד באינטנסיביות שלהם את הויכוחים שהתנהלו ברשת. .
המבקרים מנחם בן וניסים קלדרון גמרו עליה את ההלל כקול הבולט והחשוב ביותר שהופיע בכתב העת הספרותי החדש והמצליח ( באופן יחסי )"הו " ומנבאים לה עתיד עצום בשירה העברית .
"משוררת נועזת ,מלוטשת , אינטליגנטית " כינה אותה בן בין שאר סופרלטיבים וברור שמבחינתו היא המשוררת העברית החשובה ביותר בראשית המאה ה-21.
מבקר אחר ,אריאל הירשפלד התקומם כנגד טענות אלה ותקף את כתב העת במאמר גדול בעיתון הארץ שבמרכזו הייתה התקפה על בסקין . עורך המגזין דורי מנור ענה לו במאמר גדול אחר בעיתון "הארץ " של היום שבו כינה את הירשפלד כ"גולדה מאיר של ביקורת הספרות העברית " וכותב להירשפלד "סיון בסקין ,משוררת עצומה שאינך יודע להבחין בכישרונה ,לא תתקשה לפלס את דרכה אל המקום הראוי לה במרכז הבמה של השירה העברית .".
דיון זה הוא מעניין מכמה בחינות : גם בגלל שיש בו חזרה אם גם בניסוחים מלוטשים יותר על דיון שכבר התקיים ברשת בידי גולשים שאינם דווקא מבקרי שירה מקצועיים
עצם העובדה שבסקין עוררה דיונים נזעמים כל כך ברשת ובחוצה לה הם עדות לכישרונה , לכל הפחות היא אינה משאירה את הקוראים שלה אדישים בניגוד למרבית המשוררים כיום ויהיו אלו פרובוקטיביים ככל שיהיו .
גם בגלל שהוא מראה שכישרונות אמיתיים כמו בסקין יכולים כעת להיחשף לראשונה דווקא ברשת ולא בכתבי העת המודפסים כפי שהיה מקובל עד כה. בסקין היא ככל הנראה רק סנונית ראשונה לגל הולך וגובר. והיא גם ההוכחה לכך שברשת אפשר למצוא אחרי הכל גם יצירה ספרותית אמיתית בין כל הררי הזבל.
נזכיר גם שכותב שורות אלה היה הראשון ( ועד כה היחיד, אך מן הסתם לא האחרון ) שכתב מאמר מקיף על יצירתה של בסקין כאשר הייתה "עוד משוררת באינטרנט " והכריז עליה לראשונה כעל אחת הקולות הספרותיים החשובים כיום בעברית .
נראה שמבקרי הספרות בעיתונים קיבלו את העמדה הזאת .
קישורים רלבנטיים
הזמן של סיון
15 תגובות על “המבקרים מתווכחים על סיון בסקין”
דוקא הקטילה המנומקת מפיו של הירשפלד הריצה אותי לחנות הספרים, למרות שאין לי הרבה כסף מיותר, לקנות את "הו". זה מוזר, ותהיתי אם לזה התכוון, אבל כניראה שלא. בדרך כלל התנפלות כזו מרמזת שיש בשר וגם עצמות לטקסט המדובר. טרם גיבשתי את דעתי על בסקין, ודאי שהיא עשירה מאד, וגם סופסופ שולפת חומרים שנימצאים בהדחקה והכחשה בישראל, דבר כשלעצמו מבורך. השילוב בין קלאסי לבין התגסגסות של צעירים במועדונים עוד לא ברורה לי, ומצד שני הלשון של הצעירים מ"הסצנה" לא מוכרת לי, ואני עוד נותנת לזה לשקוע.
זה ניראה כאילו היא הסנדויץ של איזה גבינה שעוד לא יוצאת, לה או למישהו אחר.
בכל מקרה, סופסופ ויכוח מעניין
ונחכה לפירות קינאת הסופרים
א
סיוון בסקין כותבת בעיקר מלל ריק וחסר משמעות, לדעתי. שום דבר מיוחד. בטח לא התקווה הלבנה הגדולה של השירה הישראלית. סתם, סתם ועוד סתם.
דעתי, כמובן, אבל למען האמת גם "הו!" עם המשחקים הצורניים המגוכחים שלו לא ממש מושך אותי.
בסצינה העברית של השירה, כאילו מדובר באיזשהו אירוע פוליטי ממש – התכתשות שכזו על דפי "הארץ" לא הייתה מאז שבמרצ-יח"ד ניסו לעשות בדק בית.
אולי זה שווה מאמר, למרות שברור לאיזה מן המחנות אשד משתייך, אבל באמת צריך למצוא מישהו מאוזן מספיק אך יחד עם זאת מעמיק בחומר מספיק על מנת לערוך סיכום של ההתחלה של הקרב הזה, שמא מדובר בקרב מאסף של הירשפלד או בהתנפלות מוקדמת על ניצני שירה.
נמצאה משוררת חדשה שמעוררת רצון מספיק להתכתש עליה, דבר שלא נשמע כמוהו ב-30 השנים האחרונות .
עוד משוררים לא מעטים שעוררו רצון זה או אחר להתכתש עליהם. דורי מנור, מתהילת "הו!", הוא אחד מהם. בטוחני שלכולנו זכור מאבק האיתנים בינו לבין זך מעל דפי הארץ. אתה בעצמך, אלי, הצבעת בקישור שלך לדיון באייל על המשורר השני, אשר שכטר. ויש עוד כמה משוררים אני זוכר שעוררו תרעומת זו או אחרת, אבל כעקרון אני מסכים איתך: טוב לריב על שירה מאשר לריב על השטחים.
ברגע הראשון אתה מרגיש שכאילו יש פה קול חדש אבל ככול שאתה קורא עוד ועוד אתה מגלה גרפומניה . נכון שיש כישרון אבל ללא טיפה של ביקורת עצמית. שחצנות היא לא קנה מידה טוב ליצירה. . עיש התרסה שהיא בעצם אי התרסה כיוון שאתה חש שזה ביטוי של קונפורמיות עםן ההורים שלה שהלעיטו אותה באלף מיני ביקורת על ההוויה הישראלית והיא משמשת להם פה חצוף ושחצן וגרפומני.
גם הפוזה הקלסיסיטית באה ממקום של "אני יודעת משהו שאתם הפרימיטיבים לא מכירים"
ולהפיק חמישה ספרים עד גיל שמונה עשרה גם זה מראה עם הורים בעלי יכולת ביצוע יותר מאשר על כישרון גדול.
ושוב – יש כישרון אבל יש עוד עבודה גדולה כדי לעדן את פרץ המלל הזה חסר הבקרה.
חמישה ספרים עד גיל 18 . עד כה היא לא פירסמה ספר אחד ויחיד.
נכון שזה מה שכתוב באתר שלה אבל כל הפרטים האישיים המופיעים שם הם בגדר מתיחה .
אבל נכון אי אפשר לצפות מהקורא הרגיל שידע זאת.
8 השירים שלה שבהתחלת החוברת הם נהדרים בעיניי, ומן הסתם מגיע עליהם קרדיט גם לעורך מנור/ שידע מה לבחור (/ אז לכבודו חרוז צחור). השירים שלה שבפרק על לאה גולדברג הם בעיניי חסרי ערך מבחינת תוכנם-אמירתם.
המאמר של אריאל הירשפלד ב"הארץ" הוא נפלא, גם אם לא מסכימים איתו – מומלץ ביותר.
בואנה אשד אתה חתיכת סכסכן, לא מפספס אף הזדמנות לחרחר מריבות בין אנשים וזו לא הפעם הראשונה
הוא הפחד מקונצנזוס סביב סיוון בסקין וסופרים דומים.
היצירות שלה הן בדיחה. ההומור והמודעות העצמיים שלה ברמת האפס, אך דווקא ממקום זה בסקין "הרוויחה" את מקומה. היא מאמינה באיכויות שלה ומשכנעת אחרים להאמין בהם גם. לצערי זה לגיטימי, אבל איכותי זה לא. לצורך זה צריך צניעות ומזה אין לה אף לא טיפה אחת.
אין לי שום רצון להתכתש עליה. אני פשוט מפחד שהצל שלה יסתיר סופרים שבאמת שווים את תשומת הלב.
גם את מני בגר ניסו המקצוענים להריץ בתור תגלית הזמר וכו'. מישהו מכיר את מני בגר ?
אני נתון בקונפליקט לגבי משוררת זה.
מחד גיסא, היא מלהטטת היטב ובאלגנטיות מסוימת בין תכנים יומיומיים, שאחרים כינו מה"סצנה", לבין אלוזיות קלאסיות שהן ההפך המוחלט מהם. מאידך גיסא, אני סבור, כמו רבים מן המגיבים, שחסרה לה במידה רבה ביקורת עצמית וענווה. כל כך חסרה, עד כדי כך שגינתה את שירתה של המשוררת הותיקה אגי משעול, ודימתה את שירתה ל"לעיסת קרטון".
במקרה זה, לאחר שקלול ואיזון של שני צדי המתרס, אני סבור כי ברגע שתגלה ענווה ואיפוק באישיותה, השירה שלה תשתפר פלאים.
הִיא שׁוֹזֶרֶת פְּתִיתִים שֶׁל מִלִּים
חֲכָמוֹת עַל סִיחֵי בָּתֵּי שִׁיר
לוֹחֶצֶת בְּכַפּוֹת פְּרוּשׂוֹת עַל הָעִסָּה
מְלַבֶּבֶת אוֹתָהּ לְכַדּוּרִים עֲגֻלִּים
וְחוֹרֶזֶת לַחֲרוּזִים
מִלִּים חֲמַצְמַצּוֹת כְּמוֹ אֻכְמָנִיּוֹת
שֶׁלֻּקְּטוּ בַּיְּעָרוֹת הַמִּתְנַשְּׂאִים שֶׁל לִיטוּאַנְיָה
בֵּין כַּדּוּר לַכַּדּוּר הִיא מְנִיחָה
קְלָלָה בַּאלַאדִית מַתְסִיסָה
קְצָת שֻׁמַּן כֶּבֶשׂ שְׁיִנְטוֹף עַל הָעִסָּה
לִפְעָמִים גַּם בְּשַׂר חָתוּל וּפְסוּקֵי שָׂטַן
כֻּלָּם רוֹצִים לְעַיֵּן אֶת סִיוָן
הִיא רוֹאָה אֶת הַיְּלִידִים מִמֶּרְחָק
קְצָת מְקֻשְׁקָשִׁים וְזֵהִים
עֲסִיס חִישְׁקַם בּוֹעֵר, מַצִּית אֶת הָאוּדִים
מֵעַל הִיא צוֹלָה אֶת הַקַּבַּאבּ הָרֵיחָנִי
אַלְתֶּרְמָן מַה לְּךָ כִּי תַּלִין
רֶבּ חַיִּים נַחְמָן הַשְׁמֵט אַנְחַת הִי
זוֹ כַּפָּרָתְךָ, זוֹ חֲלִיפָתְךָ
שִׁירָה עִבְרִית – הָיְתָה לָהּ עֶדְנָה
הִנֵּה חֻדְּשָׁה בְּעֹז צָעִיר – כְּשֵׁרָה לַמְּהַדְּרִין
צְלוּיָה לְפִי מִדּוֹת דּוֹרֵנוּ
מֻגֶּשֶׁת לְדַאֲבוֹן
רַפְרֶפֶת:
קוּר עַכָּבִישׁ וְרֶגֶל קַרְפָּד
זֵר אֻכְמָנִיּוֹת וְרִיר שֶׁל סוּס יְאוֹר
קַמְצוּץ אַבְקָה שֶׁל קֶרֶן קַרְנַף שְׁחוּקָה
לְעַרְבֵּב הֵיטֵב עִם שֶׁמֶן דָּגִים
לְהַרְתִּיחַ עַל אֵשׁ קְטַנָּה – שָׁעָה
לְקָרֵר וְלִמְזֹג לְבַקְבּוּק כֵּהֶה
לֶאֱטֹם הֵיטֵב וּלְנַעֵר עֶשֶׂר דַּקּוֹת.
אֶת הַתוֹצַא לִגְמֹעַ
שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם בְּכַף גָּדוֹל.
בְּבַקָּשָׁה – לֹא לָרֶקֶּת
בִּרְשׁוּת הַצִּבּוּר
לַדַּעַת
אני דוקא לגמרי בעדה, וזה מה שכתבתי בזמנו על הספר שלה-http://www.notes.co.il/tali/38899.asp
[…] המבקרים בעיתונות מתווכחים על סיון בסקין […]